טלוויזיה בקצב אמריקאי

April 1, 2014, 3:19 am

≫ Next: הימורים לליגה הישראלית 13/14

≪ Previous: דיון ההיכלים

$

0

0

רואים פריזן ברייק? (מצטער אבל השם "נמלטים" מעזעזע אותי כל פעם מחדש), "24"?, "האנטומיה של גריי?", "אי-אר"? "לוסט?, עב"מ? הכל בקצב של אמריקה? א מצאתם מקום לדבר על זה? לא עוד!

בנפרד מדיון הטלוויזיה הותיק של אייסוקר נייסד היום דיון שיתייחס לסדרות שאנו רואים בקצב האמריקאי משמע דרך הערוץ הפרטי שלנו, כמובן שהדיון יכיל ספויילרים עד אין קץ אז רק בקשה קטנה לפני שאתה מתחילים לדבר על הפרק רק כתבו בתחילת ההודעה למה אתם מתייחסים למען אלה שלא רוצים לראות ולדעת.

הסדרות שאני עוקב אחריהן כרגע הן:עב"מ, מגרש ביתי, דה לופ, 24. התחלתי לראות את פריזן ברייק אבל הפסקתי ועכשיו אני עוקב אחרי יס סטארס.

תהנו.

---

הימורים לליגה הישראלית 13/14

April 1, 2014, 3:27 am

≫ Next: דיון ההומור האנגלי

≪ Previous: טלוויזיה בקצב אמריקאי

$

0

0

המסורת נמשכת ועונה חמישית לליגת ההימורים יוצאת לדרך!
תזכורת לאלופים :
09/10-לירן
10/11-לירן
11/12-alexshw
12/13-Don Joan Roman

החוקים למי שהספיק לשכוח:
בכל שבוע ייעלו 10 משחקים שעליהם תצטרכו להמר(7 עד שתפתח הליגה הלאומית), שבעה מליגת העל ועוד שלושה מהליגה הלאומית.
הניקוד:
על ניחוש תוצאה מדויקת, 3 נקודות, על ניחוש המנצחת/תיקו, נקודה אחת.
בנוסף תהיה גם שאלת בונוס ששווה 3 נקודות.

מותר להמר בכל זמן, כל עוד המשחק עדיין לא התחיל כמובן.

המחזור הראשון:
1.הפועל עכו - מכבי תל אביב
2.הפועל רעננה - מכבי פתח תקווה
3.הפועל רמת השרון - הפועל חיפה
4.בני יהודה - מ.ס אשדוד
5.בית"ר ירושלים - הפועל באר שבע
6.הפועל תל אביב - בני סכנין
7.מכבי חיפה - הפועל קריית שמונה
בונוס:כמה מהקבוצות שיובילו במחצית ינצחו את המשחק?

בהצלחה לכולם!

דיון ההומור האנגלי

April 1, 2014, 4:01 am

≫ Next: הפועל באר שבע 13/14: אולי הפעם?

≪ Previous: הימורים לליגה הישראלית 13/14

$

0

0

שלום לכולם. לאחרונה שמנו לב (ההנהלה) כי דיון "בחצר המלכות" סטה מעט מיעודו המקורי, ובמקום לשמש כפלטפורמה לשיחה על תרבות בריטית וענייני היום באנגליה שמחוץ לכדורגל, הוא הפך לדיון שעיקרו ממים ובדיחות כדורגל. לאחר מחשבה, ומכיוון שלשני הדברים יש מקום, החלטנו לפצל את הדיון, להחזיר את הדיון המקורי למסלולו, ולרכז בדיון נוסף את הממים, הסרטונים, הבדיחות ושאר ההווייה ההומוריסטית של הכדורגל האנגלי. תבלו!

הפועל באר שבע 13/14: אולי הפעם?

April 1, 2014, 6:05 am

≫ Next: מחזור 27: באיירן מינכן אלופת גרמניה בפעם ה-24

≪ Previous: דיון ההומור האנגלי

$

0

0

בפרק הקודם:
העונה הקודמת של הגמלים מבאר שבע דמתה באופן מייאש עבור אוהדייה לעונה הקודמת. רק שבעונה שעברה, סכנת הירידה לליגה השנייה לא חלפה עד למחזור האחרון בליגה.
רק במחזור החמישי השיגה הקבוצה ניצחון ליגה ראשון. היה זה 1-3 מוחץ ומפתיע על מי שלימים תהפוך לאלופת המדינה, מכבי תל אביב. הקבוצה הציגה משחק קליל ומסחרר והנחילה לצהובים הפסד ליגה ראשון. רבים חשבו שזו תהיה נקודת מפנה בעונה, אבל לא כך היה.
פתיחת העונה זיכתה את באר שבע בתואר "מלכת הXיקסים". לא פחות מ7 מתוך 9 משחקי הליגה הראשונים של הקבוצה הסתיימו בחילוק נקודות. תיקו זה אומר אומנם לא ניצחון, אבל גם לא הפסד. למרות זאת, האוהדים לא התחברו לשיטת המשחק והשחקנים הפגינו חולשה ניכרת בכל המשחקים.
את הסיבוב הראשון הקבוצה סיימה בנקודת האמצע - במקום השביעי בטבלה.
האוהדים, שחשבו שיותר גרוע מהסיבוב הראשון לא יכול להיות, טעו ובגדול. הקבוצה צברה נתון מחפיר של 11 נקודות בלבד במהלך הסיבוב השני. לולא רצף של 3 ניצחונות במחזורים 19-21, סביר להניח שהאשכול הזה לא היה נפתח.
לפתיחת הפלייאוף התחתון הגיעה הקבוצה מהמקום התשיעי בפער יחסית מבטיח של 5 נקודות מהקו האדום. לתת שקט לאוהדים? בבאר שבע? מה פתאום! רגלייהם של השחקנים רעדו ברגע האמת ולמחזור האחרון הגיעה הקבוצה שהיא (יחד עם כל הפלייאוף התחתון) בסכנת ירידה. מהרגע שהסתיים המחזור הלפני אחרון ועד שהתחיל המחזור האחרון, התעסק עולם הספורט הישראלי בתיאוריות וחישובים לגבי מי תהיה היורדת השנייה ללאומית ומי תלך למבחנים. כל התאוריות התחילו ב"במידה ומכבי נתניה תנצח את הפועל באר שבע", אלא שאז החניכים של אלישע לוי עלו למגרש 'היהלום' בנתניה ושטפו אותו כמו שלא עשו העונה (מלבד המחזור החמישי מול מכבי תל אביב). זה הסתיים ב0-3 מוחץ לאדומים ובירידה של הנתיינים ללאומית.

ברוכים הבאים לבאר שבע, בירת ההזדמנויות:
אליניב ברדה - מלחמת לבנון השנייה, 3 אולמפיאדות, 10 עונות של ארץ נהדרת ו5 סרטים של 'מהיר ועצבני'. אלה חלק מהדברים שקרו בין הופעתו האחרונה של אליניב "נסיך לב אדום" ברדה (31) לפני 10 שנים לבין הופעתו הבאה על הדשא בוסרמיל המיושן. לפני יציאתו לאירופה, הספיק ברדה ללבוש את הירוק של חיפה ואת האדום של תל אביב. ב2007 היה מחלוצי הליגיונרים הבלגים כשעבר לקבוצת הפאר, גנק. שם, בדיוק כמו במדבר הבאר שבעי, הפך לסמל. החיבור היה מיידי והאוהדים התאהבו בחלוץ הישראלי. במהלך 6 העונות זכה עם גנק פעמיים בגביע הבלגי ופעם אחת באליפות בלגיה. בנוסף, ברדה השאיר את חותמו במועדון הבלגי כאשר הפך למלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 57 שערים. בסוף העונה האחרונה, המשא ומתן בין ברדה לגנק עלה על שרטון ובבאר שבע מיד התחילו לחצים כדי להחזיר את אחד הסמלים הגדולים לוסרמיל. בתום משא ומתן ארוך ומייגע, הוכרז אליניב ברדה כשחקן הפועל באר שבע ובאימון הראשון לעונה התקבל בחום ובאהבה כמו שרק הבאר שבעים יודעים.

מאור בוזגלו - רבות דובר על מאור בוזגלו (25). אמרו עליו שהוא שחקן העתיד, אמרו עליו שהוא בליין, הריצו על אבא שלו דאחקות מפה ועד רייסר. כל זה לא הפריע לאלונה ברקת לבצע את אחת ההחתמות המפתיעות של הקיץ. לאחר שעזב בקול תרועה רמה את מכבי תל אביב בסוף עונת 10/11, ניסה בוזגלו את החלום האירופאי. באוגוסט 2011 הכריזה סטנדרט ליאז' על החתמתו של "הכוכב" הישראלי. אולם בוזגלו לא התאקלם בקבוצה הבלגית ורשם 2 עונות שהוא יעדיף לשכוח, במהלכן רשם 25 הופעות וכבש שער אחד בודד. כמעט כל הקבוצות הישראליות רדפו אחר בוזגלו בחלון ההעברות הנוכחי, אך לבסוף החליט להתאחד עם אלישע לוי וינסה לשחזר יחד איתו את העונה ההיא מבני סכנין, שהייתה העונה הכי טובה שלו עד כה בקריירה.

אליניב ברדה ומאור בוזגלו - בעונה שעברה בבלגיה, העונה בבאר שבע

קובי דג'אני – את 5 העונות הראשונות שלו בבוגרים, בילה דג'אני (28) בבני יהודה. במהלך 4 העונות הבאות החליף דג'אני 3 קבוצות (אשדוד, הפועל פתח תקווה והפועל אשקלון) עד שבעונת 10/11 חתם במכבי נתניה. במהלך 3 העונות במדים הצהובים, היה דג'אני הגרזן בקישור האחורי. בסוף העונה האחרונה, ירד עם מכבי נתניה לליגה הלאומית אך לא רצה להמשיך שם, חתם בהפועל באר שבע והיא תהיה התחנה השישית בקריירה הארוכה שלו.

דג'אני - ילבש אדום לראשונה בקריירה


טומיסלאב פאויביץ' - הבלם הסרבי (27) התחיל את העונה שעברה בשריף טריפוסל המולדבית, אך מיעט לשחק שם ובינואר חזר לסרביה לשחק במדי פרטיזן בלגרד. הוא שיחק 12 פעמים בחצי העונה השנייה של העונה. את העונה הקרובה יבלה במדבר הבאר שבעי וינסה לעבות את ההגנה של הקבוצה.

בן ביטון ובן תורג'מן – צמד המגינים (תוג'מן 24 ביטון 22) היו שחקני הרכב בעונה המוצלחת של עירוני נצרת עילית מהלאומית, שכמעט והסתיימה לה בעלייה לליגת העל. כעת השניים ינסו לבצע את הפריצה המיוחלת שלהם על מדשאות וסרמיליה.

צאתכם לשלום:
נכון לזמן פתיחת האשכול, אף שחקן (מלבד דיא סבע ורועי קהת שחזרו להשאלה במכבי תל אביב) לא שוחרר מהקבוצה וחתם באחרת.
למרות זאת, שני שחקנים צפויים לעזוב עד תום חלון ההעברות והם עודד גביש ועידו אקסברד.
הראשון, שנתן עונה ראשונה מעולה בקבוצה, לא היה מרוצה מהעונה שחלפה וביקש לעזוב את הקבוצה. הוא חותר לצאת לאירופה, אך עד כה לא הושג שום הסכם.
היחסים של אקסברד ובאר שבע ידעו עליות ומורדות וכרגע נמצאים בשפל. עידו ידע כבר בעונה שעברה שלא בונים עליו בקבוצה, אבל למרות זאת לא הושג הסכם להעבירו לקבוצה אחרת בינואר. הקיץ, לעומת זאת, הוא לא מתכוון להישאר בקבוצה וכמו גביש - נראה שעד סוף הקיץ הם כבר לא יהיו חלק מהאדומים.
בנוסף, יש לציין את שחרורם של שלושה משחקני הנוער של הקבוצה: ירדן אבוחצירא, שמעון לוגסי וגל דהאן, שנשארו עם כרטיס השחקן שלהם ביד.

העונה שתהיה:
בניגוד לעונות שעברו, בעונה הזו אלונה וצוות המאמנים לא קנו מספר רב של שחקנים שכביכול אמורים לספק את הסחורה, אלא 2-3 שחקנים איכותיים שאמורים לספק את הסחורה. החזרתו של ברדה והחתמתו המפתיעה של בוזגלו הקפיצו את הציפיות של האוהדים הבאר שבעיים. מזה כמה שנים, על הנייר, הפעם יש להם סיבה לצפות.
אבל בבאר שבע כמו בבאר שבע – אין לדעת מה תביא איתה הרוח. אחרי החגיגה הזו באימון הראשון, מה שבטוח הוא – שהולך להיות חם!

מחזור 27: באיירן מינכן אלופת גרמניה בפעם ה-24

April 1, 2014, 6:25 am

≫ Next: ליגת ווינר סל 13/14 - מכבי חיפה ניצחה את מכבי ת"א

≪ Previous: הפועל באר שבע 13/14: אולי הפעם?

$

0

0

בונדסליגה, מחזור 27::

הבונדסליגה חוזרת מהר מהצפוי עם מחזור אמצע שבוע לא שגרתי אך מרתק, כשבמוקד, כמובן, הדרבי הגדול של חבל הרוהר. מלבד לקרב הצמרת המרתק שהדרבי הזה הופך להיות בין דורטמונד לשאלקה, זו גם יכולה להיות מקפצה גדולה לאליפות של באיירן מינכן - שאיבוד נקודות של דורטמונד יכתיר אותה אוטומטית, אך בכל מקרה היא תסתפק בניצחון בברלין מול הרטה המקומית מה שיקנה לה את האישור לחגוג אליפות נוספת. במקביל לאלו תארח ורדר ברמן את וולפסבורג, כשאיינטרכט בראונשוויג תתמודד במשחק ביתי קשה מול מיינץ 05.

מחר המחזור יימשך כאשר דרבי דרומי יפגיש בין נירנברג לשטוטגרט בקרב תחתית רותח וחשוב, בעוד הופנהיים תארח את האנובר 96 לקרב אמצע טבלה שלא אמור למשוך יותר מדי עיניים סקרניות. באייר לברקוזן תתארח אצל אאוגסבורג ותנסה לשים לסוף לתקופה המזעזעת שעוברת עליה (תשעה משחקים רצופים ללא ניצחון, שבעה מהם בליגה), אך זה לא יהיה פשוט כשמנגד אאוגסבורג עוד לא אמרה את מילתה האחרונה בנוגע לכרטיס לאירופה אותו היא כל כך רוצה. עוד קרב תחתית חם מאוד ייערך הפעם בצפון המדינה, כאשר המבורג תארח את פרייבורג. המשחק האחרון של המחזור יפגיש בין איינטרכט פרנקפורט לבורוסיה מנשנגלדבאך, שתי מנצחות גדולות של המחזור האחרון.

רשימת המשחקים המלאה:

יום שלישי, 25.3
בורוסיה דורטמונד - שאלקה 04 (ווסטפאלנשטדיון, 21:00)
הרטה ברלין - באיירן מינכן (אולימפשטדיון, 21:00)
ורדר ברמן - וולפסבורג (ווסרשטדיון, 21:00)
איינטרכט בראונשוויג - מיינץ 05 (איינטרכט שטדיון, 21:00)

יום רביעי, 26.3
נירנברג - שטוטגרט (נירנברג שטדיון, 21:00)
הופנהיים - האנובר 96 (ריין נקר-ארנה, 21:00)
אאוגסבורג - באייר לברקוזן (SGL ארנה, 21:00)
המבורג - פרייבורג (אימטק ארנה, 21:00)
איינטרכט פרנקפורט - בורוסיה מנשנגלדבאך (קומרצבנק ארנה, 21:00)


בדרבי הראשון הבורוסנים ניצחו ובקלות. שאלקה ניצחה אשתקד על אדמת דורטמונד. מה יהיה בדרבי ה-144 של חבל הרוהר?

שידורי המשחקים בארץ - טלוויזיה ישראלית::
הרטה ברלין - באיירן מינכן משולב עם בורוסיה דורטמונד - שאלקה 04 (הערב החל מ20:50 בספורט 2)



צוות הפורום הגרמני מאחל לכולם מחזור מוצלח ומרתק לצד דיון פורה ומהנה

ליגת ווינר סל 13/14 - מכבי חיפה ניצחה את מכבי ת"א

April 1, 2014, 6:34 am

≫ Next: צבע ביציע

≪ Previous: מחזור 27: באיירן מינכן אלופת גרמניה בפעם ה-24

$

0

0

ליגת ווינר סל - עונת 2013-14
ב-13 לאוקטובר תצא לדרך ליגת הכדורסל של ישראל וכמו מדי שנה גם הפעם צריך לעקוב אחרי מדריכים בנוגע לשיטת הליגה ורישום השחקנים. לאחר שבעונה החולפת השחקנים הישראלים נכנסו לשביתה לקראת סיום הליגה, הגיעו שני הצדדים (אירגון השחקנים והמנהלת) לפשרה: במסגרת חמש העונות הקרובות יתקיים בליגה החוק הרוסי, כלומר כל קבוצה תהיה מחויבת לשתף בכל רגע נתון במגרש שני שחקנים ישראלים. בנוסף, כל קבוצה תוכל לרשום עד חמישה זרים בטופס המשחק ובסך הכל שמונה שחקנים זרים במהלך העונה כולה. כמו כן, בעזרתו של הטוטו, קבוצה שתרשום ארבעה שחקנים זרים או פחות בטופס המשחק, בכל העונה, תהנה מבונוס של 250 אלף שקל מהטוטו. עם זאת, קבוצה שתשתף חמישה זרים ולו למשחק אחד בלבד במהלך העונה - יישלל ממנה הבונוס. בנוגע לרישום השחקנים הצעירים, כל קבוצה בליגת העל תחויב לרשום בסגל השחקנים שלה שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ושחקן ישראלי שלישי מתחת לגיל 25. עם זאת, לעניין הזה אין שום חשיבות מבחינת קידום השחקן הישראלי מאחר ומדובר בסגל הרחב שתרשום כל קבוצה בליגה, ולא בסגל המשחק. המשמעות: כל קבוצה תוכל לרשום לצורך העניין גם שחקני נוער שהם חלק מהקבוצה הבוגרת.

שיטת המשחקים
שיטת המשחקים בליגת העל בכדורסל תשתנה כבר בעונה הקרובה, מעתה הבית העליון יהיה בן ארבע קבוצות בלבד בעוד הבית התחתון יכלול שמונה קבוצות.
העונה הסדירה תכלול 22 מחזורים בשני סיבובים כשלאחריהם יחולקו הקבוצות לבית העליון והתחתון. בבית העליון ייערכו שני סיבובים (שישה משחקים) בעוד בבית התחתון ישוחק סיבוב אחד (שבעה משחקים). בסיום הבתים, יתקיים הפלייאוף כאשר כמו בעונות האחרונות, הקבוצה מהמקום הראשון תארח את המקום השמיני, הקבוצה מהמקום השני תארח את זו שסיימה שביעית וכן הלאה. המשמעות היא שלכל המעפילות לבית העליון יובטח יתרון הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הגמר לא ישוחק במשחק אחד והאמת גם לא בסדרה: בישראל כאמור נוהגים למצוא שיטות שונות ומגוונות לקביעת אלופה, הספורטיביות לא אופציה. שני משחקים של בית וחוץ ייערכו בין שתי הקבוצות שיעלו לגמר, כאשר הקבוצה שתנצח בהפרש גבוה יותר בסיכום שני המשחקים, תצא לחגוג אליפות. פיינל פור לעונה מלאה זה הזוי? לא לדאוג ליצירתיות כשמדובר במנהלת הליגה.

לוח המשחקים

טבלת הליגה (מתעדכן)


רק בישראל - הפסידה למכבי ת"א 5 מתוך 6 משחקים במהלך העונה וזכתה באליפות. מכבי חיפה חוגגת


עוד לפני פתיחת הליגה, אנחנו מתחממים עם גביע הליגה, גביע ווינר סל, שצפוי לספק לנו כמה משחקים מרתקים ובראשם הדרבי התל אביבי כבר ברבע הגמר. המשחקים יתפרסו לאורך 5 ימים וישוחקו בבית מכבי בראשל"צ, למעט הדרבי התל אביבי ונתניה-ירושלים, שישוחקו בנוקיה.

תוכנית משחקי גביע ווינר סל

רבע הגמר (יום א' 6 באוקטובר, בית מכבי בראשון לציון):
-----------------------------------------------------
16:00 מכבי SCE אשדוד – עירוני דיזינגוף סחר נס ציונה (משחק ראווה)
18:15 הפועל יונט חולון – אלטשולר שחם גלבוע/גליל
20:45 הפועל פתאל אילת – מכבי דלתות פנדור ראשון לציון

רבע גמר (יום ב' 7 באוקטובר, היכל נוקיה בתל-אביב)
-------------------------------------------------
18:15 גרינטופס נתניה – הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב – הפועל SP מצרפלס תל-אביב

חצאי הגמר (יום ד' 9 באוקטובר, בית מכבי ראשון לציון)
----------------------------------------------------
18:15 הפועל יונט חולון או אלטשולר שחם גלבוע/גליל – גרינטופס נתניה או הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב או הפועל SP מצרפלס תל-אביב – הפועל אילת או מכבי ראשון לציון

משחק הגמר יתקיים ביום ה' 10 באוקטובר בבית מכבי בראשון לציון.

שתהיה עונה פוריה ודיון מהנה!

תודה רבה לאורי (OriRR) שלקח על עצמו סיקור של חצי ליגה וכן גם לשי (LIVERPOOL87) וליעקב (yakov_y) על תרומתם לסיקורים

צבע ביציע

April 1, 2014, 6:53 am

≫ Next: רבע גמר ליגת האלופות:: אתלטיקו בקאמפ-נואו, מנצ'סטר יונייטד מארחת את באיירן

≪ Previous: ליגת ווינר סל 13/14 - מכבי חיפה ניצחה את מכבי ת"א

$

0

0

הציעו כאן לא מזמן לפתוח דיון על הקהלים בארץ, רעיון מצויין...
מוזמנים לפרסם תמונות, שירים, סרטונים וכל מה שקשור לקהל האוהדים הישראלי.

אני אתחיל באחת התצוגות של אוהדי הפועל ב"ש, היא אמנם מעונה שעברה, אבל אהבתי אותה מאוד, מהמשחק נגד מכבי ת"א בוסרמיל.



דגל הפריסה הוא גרסא מוגדלת לשלט המיתלוגי שמופיע כאן מצד שמאל למעלה:

רבע גמר ליגת האלופות:: אתלטיקו בקאמפ-נואו, מנצ'סטר יונייטד מארחת את באיירן

April 1, 2014, 7:09 am

≫ Next: ליגת העל לנוער 13/14: עונה חדשה בפתח

≪ Previous: צבע ביציע

$

0

0

רבע גמר ליגת האלופות: החגיגה מתחילה

ברצלונה - אתלטיקו מדריד

יום שלישי, 1.4, 21:45
שופט: פליקס בריך (גרמניה)
שידור: ספורט 5 וספורט 5 HD
אצטדיון הקאמפ-נואו, ברצלונה, ספרד


ביום ראשון, 23 במרץ 2014, 22:15 שעון ספרד, העונה של ברצלונה נראתה כמעט גמורה. בפיגור 3-2 בקלאסיקו, אחרי שכמה דקות קודם לכן כריסטיאנו רונאלדו העלה את ריאל מדריד ליתרון בפנדל שלא היה, הקטלונים היו רחוקים 7 נקודות מיריבתם. ואז הגיעה נקודת המפנה - מסי בכדור עומק ענק לניימאר, שמול דייגו לופז ספק צולל ספק מוכשל ע"י ראמוס. אדום, פנדל, מסי. בארסה משווה, ומוצאת את עצמה בעמדה האהובה עליה - משחקת מול 10 שחקני ריאל. לקראת הסיום בארסה קיבלה עוד פנדל, מסי השלים שלושער, ובארסה חזרה למאבק האליפות בסטייל.

כמובן שהשמחה לא יכלה להמשך יותר מידי זמן, ושלושה ימים לאחר מכן ויקטור ואלדס נפצע במהלך עצירה של כדור חופשי פשוט, וגמר את העונה וכנראה שגם את הקדנציה שלו בבארסה. ואלדס הציל העונה את בארסה לא מעט פעמים, וכאשר ההגנה גם כך לא מתפקדת, החסרון שלו עשוי להוות גורם מכריע במאבק של הקבוצה של טאטה מרטינו על כל התארים. מאסצ'רנו בעונה נוראית ומלאת טעויות, ג'ורדי אלבה לא יציב, הגנה אף פעם לא היתה הצד החזק של דני אלבס, ופתאום דווקא פיקה נראה כמו המבוגר האחראי בהגנה. השוער המחליף פינטו הוא ממש לא האיש שמסוגל להשרות בטחון על החבורה המעורערת הזאת.

באין הגנה, בארסה תנסה להחזיק בכדור ולהבקיע יותר מאשר היא סופגת. במישור הזה, יש לטאטה הרבה יותר סיבות להיות אופטימי. בוסקטס ופברגאס בעונה טובה, אינייסטה נמצא בכושר מעולה, והנעלם היחיד במשוואה הוא צ'אבי. אם שיאן ההופעות של בארסה בכל הזמנים יגיע למשחק מול אתלטיקו, סיכוייה לעלות יהיו הרבה יותר גבוהים. מבחינת החלוצים, מלבד מסי שהשכיח את הפציעה הטורדנית שלו מ-2013, גם אלקסיס ופדרו נותנים תפוקה יפה, ואפילו ניימאר מעמיד מספרים נאים ביחס לעונה הלא יציבה שעוברת עליו.

ברצלונה עדיין לא הצליחה לנצח את אתלטיקו העונה, כאשר שלושת המשחקים בין הקבוצות עד כה הסתיימו בתיקו. כרגע נראה שהן ילכו ראש בראש בליגה הספרדית עד המפגש ביניהן בקאמפ נואו במחזור הסיום. לכן המנצחת במפגש הכפול באלופות לא רק תעפיל לחצי הגמר אלא גם תשיג יתרון פסיכולוגי משמעותי על היריבה. בארסה תנסה להתחיל את העבודה עם נצחון ראשון על הקולצ'ונרוס העונה.


חיוכים באימון, רגע לפני רגע האמת. מסי יוביל את בארסה אל חצי הגמר?


שעות ספורות לפני שנכנס לו חודש אפריל, אתלטיקו מדריד נמצאת במקום הראשון בליגה הספרדית וברבע גמר ליגת האלופות, מפעל אליו חזרה אחרי כמה שנים טובות. מי שהאמין שזה אפשרי שיעמוד, עכשיו תשב שקרן! מתחילת העונה חובבי הכדורגל אומרים שבסופו של דבר אתלטיקו תיפול, וחוזרים ואומרים זאת שבוע אחרי שבוע בעוד הקולצ'ונרוס ממשיכים לנצח. אז תבינו משהו, הגענו לשלבי ההכרעה של העונה ואתלטיקו עדיין כאן עם ראש מורם ואמונה גדולה.

ברצלונה אולי נחשבת פייבוריטית מול אתלטיקו אצל חלק גדול אם לא רוב חובבי הכדורגל, אבל לאורך שלושת המפגשים בין שני המועדונים העונה האדומים-לבנים לא גילו נחיתות ולא הפסידו פעם אחת (3 תוצאות תיקו). כולל משחק חוץ אחד, בסופר קופה של תחילת העונה. לא רק מול ברסה מאזנה של אתלטיקו מעודד את הבחורים, מי שלא שם לב הקבוצה של סימאונה לא הפסידה פעם אחת העונה בליגת האלופת, ורק פעם אחת מול זניט לא השכילה לנצח. אז נכון שהיריבות עד כה לא היו בארסה, אבל שחקני אתלטיקו ומאמנה הוכיחו העונה שהם לא מפחדים מאף אחת ומאף מגרש. את פערי האיכות, אשר קיימים לדעתי גם אם חלק מהחברים לא מסכימים, הם מעלימים עם משחק לחימה אגרסיבי מאחרון החלוצים ועד ראשון הבלמים. כיאה לקבוצה של צ'ולו סימאונה.

הסגל קצר, עייפות החומר, זה לא יצליח לאורך זמן, בלה בלה בלה... אתלטיקו באה לעוד משחק שמבחינתה הוא מלחמה, ובניגוד לקבוצות אחרות אצלה זה באמת כל משחק = מלחמה, ולא יהיה חכם לזלזל בה. סימאונה יחסר את לואיס גארסיה, בעונה אישית מצוינת, במקומו אולי יעלה דויד וייה. ואולי גם את שחקן הספסל המוכשר חאבי מאנקייו. ככה שהמצב לא רע בכלל ומבחינת סימאונה אפשר כבר לעלות ולטרוף את הדשא.


מקשיבים לסימאונה באימון המסכם. אתלטיקו תפתיע את ברצלונה כבר במפגש הראשון?

תודה ל- @Landon Donovan ול- @amirb91 על הסיקורים!

---

ליגת העל לנוער 13/14: עונה חדשה בפתח

April 1, 2014, 7:41 am

≫ Next: ליגות א' ב' ג'

≪ Previous: רבע גמר ליגת האלופות:: אתלטיקו בקאמפ-נואו, מנצ'סטר יונייטד מארחת את באיירן

$

0

0

בדיון שנפתח נדון על הליגה הלאומית בכדורגל הנוער, שהיא כאמור הליגה הבכירה.
אשתקד זכתה מכבי חיפה באליפות הליגה לנוער, לאחר בצורת של 5 שנים, כאשר הסגנית היתה מכבי ת"א, שניסתה לתת פייט אך ללא הצלחה.


חוגגים אליפות באורווה. שחקני מכבי חיפה.

שתי הקבוצות שירדו בעונה החולפת הן: בני יהודה, שסיימה במקום האחרון וצברה מספר עלוב של נקודות, 17 בלבד.
היורדת השניה היתה הפועל ב"ש, שצברה נקודה אחת יותר מהכתומים, כאשר הפער ממקום 14, שבו סיימה עירוני ק"ש, היה לא פחות מ15 נקודות.
שתי הקבוצות שעלו בעונה החולפת מהליגה הארצית הן: ממחוז צפון עלתה הפועל רעננה, לאחר מאבק צמוד עם נצרת עילית, הרצליה ונווה יוסף. כאשר במחוז הדרומי עלתה הכח עמידר ר"ג.

בגביע המדינה זכתה הפועל ת"א, לאחר שניצחה בדרבי העירוני את מכבי, 2:1.

דיון מהנה וליגה פורייה!

ליגות א' ב' ג'

April 1, 2014, 7:51 am

≫ Next: קולומביה, אפרטורה 2014

≪ Previous: ליגת העל לנוער 13/14: עונה חדשה בפתח

$

0

0

לאחר החלטת ההתאחדות לבטל את הליגה הארצית, הליגות הנמוכות עלו בחשיבות שלהן.

ליגה ג' שהפכה לליגה החמישית בחשיבותה מכילה מיעוט של קבוצות ידועות, רובן שיחזורים של קבוצות ישנות - בית"ר נס טוברוק ומכבי רחובות הן למשל 2 קבוצות ידועות ולא מוצלחות כמו בעבר ששייכות באופן קבוע לליגה.
בין הקבוצות שכן יש להם תקווה ניתן למצוא את השחזור של הפועל יהוד אותה מאמן אלון מזרחי ואת השחזור של מכבי עכו, השם הקודם של קבוצת עירוני קריית אתא.
אחד ה"שחזורים" המעניינים שהולכים להיות בליגה ג' השנה הוא של הפועל קטמון שהתפרקה בליגה א' שנה שעברה כדי להיפרד מהאיחוד עם מבשרת ציון והוקמה מחדש בליגה ג'.
השנה כמו כל שנה הוקמו מספר קבוצות חדשות, בין הקבוצות המעניינות ניתן למצוא 2 קבוצות תל אביביות חדשות - אינטר ת"א ומ.ס. ת"א, וקבוצה רמת גנית חדשה התקרא מחניים ר"ג.

ליגה ג' היא הליגה החלשה ביותר וכמובן שבליגה ב' יהיה ניתן למצוא שמות הרבה יותר מעניינים.
בראש ובראשונה ניתן למצוא את מכבי קביליו יפו, השחזור של מכבי יפו הישנה שקרעה את ליגה ג' לחתיכות בשנה שעברה וצפויה לקרוע גם את ליגה ב' לחתיכות השנה.
שחזור מעניין נוסף הוא של הפועל בית שאן שהתפרקה עד לא מזמן, שתחליף בליגה ב' את מכבי בית שאן, את מכבי שעריים לה הסטוריה קטנה בליגת העל, שכבר מזמן איבדה תקווה לחזור לעצמה ואת הפועל מחנה יהודה שגם לה הסטוריה בליגת העל, ששואפת לעלות לליגה א' מעונה לעונה.

וכמובן, הליגה החשובה ביותר מבין ה3, ליגה א' - השנה, יעלו מהליגה הזאת לליגה הלאומית בין 2-4 קבוצות - 2 המקומות הראשונים מכל מחוז יעלו אוטומטית ו2 המקומות השניים מכל מחוז יתמודדו בבית פלייאוף מול מקומות 13 ו14 בלאומית.

במחוז הדרומי ניתן למצוא מספר רב של קבוצות ששיחקו בעברה בליגת העל - עירוני חדרה (הפועל חדרה לשעבר), צפרירים חולון, הפועל טייבה, מכבי קריית גת ומכבי יבנה ששואפות לחזור בראש ובראשונה לליגה הלאומית.
ניתן למצוא עוד כמה קבוצות מעניינות במחוז הדרומי, ביניהן עירוני נתיבות שמנסה להתחזק כמה שיותר בעקבות האופציה שהיא תעלה ללאומית במקום מכבי ב"ש.
הפועל עירוני א.א. פאחם - איחוד בין 2 היריבות העירוניות, האמנם נחשבת קבוצה צפונית אך בגלל כמות הקבוצות הצפוניות שישחקו העונה בליגה א' היא עברה למחוז הדרומי והייתה אמורה לפתוח שם את העונה אך בעקבות בעיות תקציביות פינתה את מקומה למכבי עמישב פ"ת מליגה ב'.

בצפון אמנם יש רק קבוצה אחת ששיחקה בליגת העל, עירוני טבריה (בעבר הפועל טבריה) של אבישי ז'אנו, אך יש לא פחות מ4 קבוצות שירדו בעונה שעברה מהארצית וקבוצה אחת שירדה בעונה שעברה מהלאומית - עירוני קריית אתא, מכבי כפר קנא, הפועל בני טמרה, הפועל בני ג'דידה ומכבי טירת הכרמל.
הירידה של 5 קבוצות אלו הביאה לנו כמות מכובדת של דרבים - דרבי כפר קנא בין הפועל למכבי, דרמי טמרה בין הפועל למכבי, ודרבי א.א. פאחם בין 2 העולות החדשות מליגה ב' - מכבי א.א. פאחם ואל אהלי א.א. פאחם.

כדי לעשות לכם יותר סדר בראש, כך תיראה ליגה א' 2009/10:

1. עירוני קריית אתא.
2. מכבי כפר קנא.
3. הפועל בני טמרה.
4. הפועל בני ג'דידה.
5. מכבי טירת הכרמל.
6. הפועל אסי גלבוע.
7. הפועל כפר קנא.
8. עירוני טבריה.
9. מ.ס. צפת/כרמיאל.
10. מכבי טמרה.
11. מכבי צור שלום.
12. הפועל עפולה.
13. מכבי כפר קרע.
14. אל אהלי א.א. פאחם.
15. מכבי א.א. פאחם.
16. עירוני א.א. פאחם.

דרום:

1. עירוני נתיבות.
2. מכבי יבנה.
3. עירוני חדרה.
4. מכבי קריית גת.
5. מכבי קריית מלאכי.
6. הפועל מבשרת ציון.
7. הפועל כפר שלם.
8. עירוני כפר יונה.
9. הפועל ערד.
10. בית"ר כפ"ס.
11. הפועל נחלת ראשל"צ.
12. הפועל בני טייבה.
13. צפרירים חולון.
14. הפועל הרצליה.
15. מכבי השקמה רמת חן.
16. מכבי עמישב פ"ת.

שתהיה עונה מהנה ופוריה!

קולומביה, אפרטורה 2014

April 2, 2014, 5:02 am

≫ Next: דיון החדשות 2013/14

≪ Previous: ליגות א' ב' ג'

$

0

0

ליגה פוסטובון, פינאליסאסיון 2013


בקושי 9 ימים עברו מאז הניפה נאסיונל את הגביע שנתן לה אליפות מס. 12 וכבר בסופ"ש הקרוב ייפתח הטורניר השני של השנה, שבסופו ייקבעו שתי העולות הנוספות לקופה ליברטאדורס 2014 וכן היורדות לליגת המשנה. הטורניר האחרון היה בהחלט אחד הטובים בקולומביה, גם כי רוב הקבוצות הגדולות הצליחו להעפיל לפלייאוף, מה שנתן משחקים מעניינים, מתח ומספר רב של שערים וגם הטורניר הנוכחי צפוי להיות מעניין, בטח בגזרת הקבוצות הגדולות שהתחמשו בצורה טובה, אבל כמיטב המסורת בקולומביה, אל תופתעו אם הקטנות כמו איטאגואי, פאסטו וקוקוטה, יצליחו להשתחל פנימה. כל רשימת עדכוני השחקנים נעונה להיום, פתיחת הטורניר, אבל לא מעט קבוצות טרם סגרו את רשימת הסגחלים שלהם לטורנירים השונים ועדיין צפויים מעברים והחתמות של הקבוצות.


שחקני נאסיונל זוכים בתואר. ינסו לשחזר את הישג הקבוצה מ-2007, שהיתה ליחידה לזכות פעמיים ברציפות במתכונת החדשה

השיטה
הליגה הקולומביאנית מכילה 18 קבוצות בליגה הבכירה כאשר כל קבוצה משחקת 17 משחקים מול שאר הקבוצות ובנוסף לכל קבוצה יהיה משחק אחד נוסף נגד היריבה העירונית או מה שנקרא ה"קלאסיקו" וסך הכל 18 משחקים לכל קבוצה. בתום הסיבוב הסדיר, 8 הראשונות בטבלה מעפילות לשלב הפלייאוף, שישוחק בשני בתים בני 4 קבוצות כ"א, המשחקות 6 משחקים בשיטת ליגה. שתי הראשונות מכל בית יעפילו לגמר שישוחק בשיטת בית-חוץ, אין חשיבות לשערי החוץ ובהנחה שיש שיוויון בתום שני משחקים, מכריעים את ההתמודדות מהנקודה הלבנה. הקבוצות שתסיימנה ראשונה ושנייה בטורניר הסדיר, יהיו ראשי הבתים של הפלייאוף ושאר שש הקבוצות תחולקנה בהגרלה עיוורת.

ירידה ומבחנים
גם פה בדומה לליגה הארגנטינאית למשל, היורדת נקבעת בתום עונה שלמה (טורניר אפרטורה + פינאליסאסיון) ולאחר שהיתה בעלת הממוצעים הנמוכים ביותר בשלוש השנים האחרונות. קבוצה חדשה שעלתה לליגה הבכירה ולא שיחק בעונות קודמות, "זוכה" במאזנה של הקבוצה שירדה ומקבלת צ'אנס של שני טורנירים לנסות ולהנצל מירידה. הקבוצה שסיימה במקום ה-17 ולהפני אחרון, תתמודד בשני משחקי פלייאוף מול סגנית אלופת הליגה השניה כדי לקבוע מי תהיה זו שתשחק בליגה הבכירה.

טורנירים יבשתיים

קופה ליברטאדורס-לקולומביה יש שלוש נציגות שייצגו אותה בקופה ליברטאדורס 2013. אלופת האפרטורה, נאסיונל, אלופת הקלאוסורה שתיקבע בסוף הטורניר הקרוב והנציגה השלישית שתחל את דרכה במוקדמות המפעל, זו הקבוצה שתסיים את השנה עם הכי הרבה נקודות בשכלול שני הטורנירים.

קופה סודאמריקנה-וארבע קבוצות ייצגו את המדינה במפעל השני בחשיבותו. המעפילות לטורניר הן שלוש הקבוצות שסיימו בטבלה אחרי הקבוצה שהולכת לליברטאדורס ובנוסף גם זוכת הקופה קולומביה, מקבלת כרטיס. קבוצה שתייצג את קולומביה בליברטאדורס יכולה כמובן לייצג אותה גם בקופה סודאמריקנה של אותה שנה. הקבוצות שתייצגנה את קולומביה לטורניר של 2013: לה אקידד, דפורטיבו פאסטו, איטאגואי ומחזיקת הקופה קולומביה, אתלטיקו נאסיונל.

רוב המחזורים ישוחקו בימי שישי, שבת וראשון, לפעמים יהיו משחקים גם ברביעי. להלן גם מספר קישורים רלוונטים:

El Tiempo - העיתון שיוצא בבוגוטה.
El Colombiano - העיתון שיוצא באנטיוקיה
El Espectador
El Pais - העיתון שיוצא בקאלי
El Heraldo - העיתון שיוצא בבאראנקייה
האתר הרשמי של הליגה
האתר הרשמי של הנהלת הליגה

אתר טוב שממנו ניתן לצפות בשידורים ישירים של המשחקים הוא Roja Directa

דיון החדשות 2013/14

April 2, 2014, 5:26 am

≫ Next: מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

≪ Previous: קולומביה, אפרטורה 2014

$

0

0

דיון החדשות לעונת 2013/14. כאן אפשר לכתוב את כל השמועות, הדיווחים, הפיטורין וכל מה שעולה בראשכם בעונת 2013/14 הבאה עלינו לטובה.


-----------------


אחד הסיפורים הפסיכיים שיצא לי לשמוע: גלן ווילאן לקח את ה-banter של חדרי ההלבשה רחוק מדי, ו"הטמין" בתא של קנווין ג'ונס ראש של חזיר. ג'ונס (ראסטפרי שלא אוכל חזיר) לא אהב את המחווה וניפץ לווילאן את השמשה של האוטו. בסטוק פותחים בחקירה, וברק שאה העלה תמונה שלו עם הכוכב הראשי לאינסטגרם...

http://www.bbc.co.uk/sport/0/football/2257...rce=twitterfeed

מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

April 2, 2014, 7:04 am

≫ Next: המחזור ה-22 בסריה A :: דרבי ד'איטליה!

≪ Previous: דיון החדשות 2013/14

$

0

0

מכבי חיפה 2013/14



העונה שעברה

אילו הייתם מאתרים ברחוב את חובב הכדורגל הישראלי הממוצע, ומבקשים ממנו לתאר במילה אחת את מכבי חיפה של שנות ה2000, סביר להניח שהתשובה שהייתם זוכים לשמוע במרבית המקרים היא המילה "יציבות". ואכן - כל אדם מן הישוב, אשר יבחן את הפעילות של המועדון מתחילת המילניום, יבין במהרה עד כמה נכונה קביעה זו - הן ברמת המאקרו (מכבי חיפה ביססה את מעמדה כחברה קבועה בצמרת ובמירוץ לאליפות), הן מבחינה נקודתית (בכל העונות האחרונות - כולל אלו שהוכתרו ככשלון - לא חלו תמורות תכופות ביכולת של הקבוצה, וכבר ממחזורי הפתיחה ניתן היה לעלות על הכיוון אליו תנשוב הרוח בשנה הקרובה) והן ברמה הניהולית (מאז מרץ 2000, לא פיטר יעקב שחר אפילו מאמן אחד באמצע העונה). אולם, העונה החולפת ניפצה את הקונספציה האמורה לעיל לרסיסים.

עם תחילת האימונים לקראת עונת 2012/13, התגבש בקרב קברניטי הקבוצה רושם הגורס כי תקופה גדולה עומדת בפתח: אחרי ארבע שנים עם אלישע לוי, הועבר שרביט האימון לרשותו של ראובן עטר - סמל עבר ומאמן מצליח (באופן יחסי); האוהדים עטו על שלל המנויים אשר הוצעו למכירה, בציפייה דרוכה לחזות בקבוצה החדשה, אשר נבנתה על ידי אליל ילדותם; ובנוסף לכל אלו, הקיץ הקשה שעבר על התל אביביות סימן את הירוקים כמועמדים טבעיים להנפת הצלחת בחודש מאי. מיותר לציין כי כל התחושות החיוביות והציפיות הגרנדיוזיות נמוגו במהרה, בעקבות פתיחת עונה קטסטרופלית (שתי נקודות בלבד השיגה מכבי חיפה ב5 המשחקים הראשונים). כך, תוך זמן קצר, הפך עטר מיקיר האוהדים לדמות שנואה ומסואבת, אשר דרדרה את הקבוצה לתהומות הליגה. בסופו של דבר, גם יעקב שחר, הבוס הגדול, איבד את סבלנותו האופיינית והודיע לעטר על סיום דרכו בקבוצה - כשהקבוצה אספה 7 נקודות בלבד מתוך 27 אפשריות והתבוססה בירכתי הטבלה.
עם פיטורי הכוכב המתולתל משנות ה90, קודמה למשרת המאמן הראשי בכרמל דמות מיתולוגית אחרת - אריק בנאדו. בשלב ראשון, נראה היה כי מינוי בלם העבר מהווה פתרון זמני בלבד (הוא בכלל "הוקפץ" למשרה מקבוצת הנוער). אולם, משעלו בתוהו המאמצים לאתר מועמד אחר, זכה בנאדו למעמד של קבע על הקווים. מאותו רגע, חל המפנה הגדול: בדומה לעוף החול המיתולוגי, הצליחה הקבוצה לקום לתחיה משאריות האפר שנותרו מתקופת עטר - ובן רגע, הפכה למכונת כדורגל דורסנית ועוצמתית. רצף משחקים פנטסטי, אשר כלל 12 נצחונות מתוך 14 הופעות, הזניק את מכבי חיפה בחזרה לצמרת הגבוהה - עד שנראה היה, בשלב מסוים, כי היא מסוגלת לקרוא תיגר על התואר ואף להשלים קאמבק היסטורי. לרוע המזל, גם היריבה הצהובה מתל אביב פתחה רצף נצחונות משלה - שנמשך גם כשלירוקים אזל הדלק. בסופו של דבר, המועדון סיים את עונת הליגה כ"סגן של בר כוכבא" בלבד (מקום שני, בפער 13 נקודות מהפסגה) ונחל מפלה צורבת במפעל הגביע, כמיטב המסורת, בדמות הדחה מאכזבת מול קרית שמונה בחצי הגמר.


הצליח לעשות סדר בבלגאן של עטר, אך סיים את העונה עם טעם מריר. העונה הקרבה, מקווה אריק בנאדו, תיראה אחרת.

מה עשינו בשוק ההעברות?

אם פגרת הקיץ הקודמת התאפיינה במעורבות ירוקה מינימלית בשוק השחקנים, מדיניות אשר גבלה לעתים בזחיחות - את ההתנהלות של מכבי חיפה במסגרת חלון ההעברות הנוכחי, יש להגדיר באופן שונה לחלוטין. כבר בתחילת חודש יוני, נרשם איתות ראשון מכיוון הכרמל על העתיד לבוא בקיץ - בדמות החתמתו של רובן ראיוס. בקורות חייו של הקשר ההתקפי מספרד, אשר מתופקד בדרך כלל באגף השמאלי, ניתן למצוא עונה אחת במדי ברצלונה ב', יחד עם שנתיים מוצלחות במדי אסטראס טריפוליס מיוון (בעונה האחרונה, הוא הוביל את הקבוצה למקום הרביעי בליגה ולהופעה בגמר הגביע).
לאחר מכן, התפנתה מכבי חיפה לטפל בשתי עמדות נוספות; בזה אחר זה, הוחתמו בקבוצה שמעון אבוחצירא ואלעד גבאי, אשר זכו באליפות היסטורית עם קרית שמונה אך לפני שנה. אבוחצירא, חלוץ ליגה לגיטימי (ואולי אף מעלה מכך), אמור להוסיף נוכחות ואיכות מסוימת לחלק הקדמי החלש של הקבוצה - אך מידת התאמתו למשבצת החלוץ הראשי מוטלת בספק, בעיקר בגלל נטייתו להחמיץ מצבים קורצים. גבאי, לעומת זאת, נתפס כרכש "בטוח" יותר מבחינת מרבית האוהדים; הם סבורים כי יש ביכולתו של המגן בן ה27 לשדרג את משחק האגפים ולהפוך את הצד הימני לחלק אינטגרלי מהתקפת הקבוצה (כזכור, לא כך היה המצב בעידן אייל משומר).
לאחר הרכישות ה"בומבסטיות", בישר המועדון על החתמתו של רן אבוקרט - קשר הפועל חיפה באותה עת, ובנו של אברהם אבוקרט האגדי. בהתחשב בחזרתם של סארי פלאח וסינטאיהו סלליך המושאלים, קל להסיק כי עמדות המחליפים מאוישות כראוי.
למרות הנימה החיובית העולה מן הפסקות הנ"ל, מוטב שלא תשגו באשליות על סיום קמפיין הרכש לעונה הקרובה: לאור הצורך של הקבוצה בחוד חזק והתקרבות ההופעה האירופית הראשונה לעונה בצעדי ענק, במועדון עומלים במרץ על החתמת חלוץ זר ומוכח. עד עתה, הועלו מספר שמות פוטנציאליים (הבולט שבהם הינו ג'ייקוב מולנגה, הזמבי המאסיבי של אוטרכט), אך לא דווח על התקדמות משמעותית בגזרה זו.

משסיימנו לסקור את גזרת ההחתמות הפעילה, נעבור גם על מצבת השחקנים העוזבים, אשר מונה העונה מספר שמות מעניינים. בין פליטי מחלקת הנוער למיניהם (רז שטיין, דור כוכב, אמרי זייד ואחרים) ניתן למצוא את תמיר כהן - אשר הגיע למועדון בקול תרועה רמה ונזרק ממנו בבושת פנים, לאחר כשלון טוטאלי; את עודד אלקיים ולירוי צעירי - אשר הסתלקו כלעומת שבאו; את שלומי אזולאי ו-וויאם עמאשה, אשר שילמו את המחיר על חוסר המחץ והאנמיות של ההתקפה בעונה החולפת וקיבלו הודעת שחרור ללא תנאי (אם כי יש להסתייג ולומר שעזיבתם עדיין לא בטוחה במאת האחוזים. עמאשה, למשל, כבר הצהיר כי אין בכוונתו לחפש קבוצה חלופית - גם במחיר ייבוש ביציע). אולם, מעל כולם עומדת פרישתו של ניר דוידוביץ' - התמנון, השוער מספר 1, הסמל הנערץ ששירת את המועדון נאמנה במשך 19 שנים, 386 משחקים ואינספור הצלות, זינוקים וירטואוזים ופציעות קשות. במחזור סיום העונה, מול הפועל תל אביב, זכה דוידוביץ' לרשום את הופעת הפרידה שלו מהמועדון, לעיני 15,000 צופים נרגשים ומריעים.


תודה לאגדה שלא תישכח. "התמנון" תולה את הכפפות

ולתחזית...

אחד מערכי היסוד של אוהדי הכדורגל בכלל, ואוהדי קבוצות צמרת בפרט, גורס כי יש להתייחס לכל עונה כראשונה בין שוות; כלומר - על הקבוצה להתמקד בהשגת המטרות שלה ולהשקיע את מאת האחוזים כדי להצליח במהלך שנת המשחקים, ללא קשר למשתנים חיצוניים כאלו ואחרים (כדוגמת מעבר לאצטדיון חדש, שובע לאחר זכיה ברצף אליפויות ושאר ירקות). אם כך, נראה כי האוהדים הדוגלים בגישה זו לא ישמחו לשמוע על האווירה המיוחדת השוררת במכבי חיפה, לקראת השנה הקרבה. במהלך עונת 2013/14, יציין מועדון הכדורגל של מכבי חיפה 100 שנים להיווסדו - ואם מוסיפים לעובדה זו את המעבר לאצטדיון "סמי עופר" החדיש (הוא צפוי להתבצע במהלך העונה או מיד עם סיומה), קל יהיה להבין מדוע מעוניינת ההנהלה לקשט את המועדון במעטה של חגיגיות ואופטימיות. ומהי הדרך הטובה ביותר להפוך את חודש מאי הקרוב לחג צבוע בירוק, אם לא להחזיר את צלחת האליפות למקומה הטבעי?
על פניו, נראה כי באמתחתה של מכבי חיפה מצויים כל המרכיבים הדרושים להצלחה: מאמן צעיר ורעב, סגל מוכשר ומאוזן, ואווירה חיובית בקרב מחנה האוהדים. כעת, נותר רק לקוות שחומרי הגלם הללו אכן יתחברו למתכון מנצח - ושנדע עונה רווית הצלחות ושמחה.

דיון פורה ומהנה לכולם!

המחזור ה-22 בסריה A :: דרבי ד'איטליה!

April 2, 2014, 7:51 am

≫ Next: תצוגות קהל מרחבי העולם

≪ Previous: מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

$

0

0

נראה כאילו הרבה משחקים גדולים התנקזו למחזור הנוכחי, מה שייתן לנו הנאה גדולה במיוחד. במשחקי השבת תהיה זו מילאן של סיידורף שתנסה לבסס רצף ניצחונות מול טורינו לא קלה בכלל, שלמעשה עוקפת אותה בטבלה. פארמה, שנמצאת בפורמה נהדרת (בין הטובות בליגה לאחרונה ביחד עם יובנטוס) תגיע לאולימפיקו למשימה לא פשוטה בכלל - להמשיך את רצף חסר ההפסדים שלה. כל זה, ובנוסף למשחקים מעניינים כדוגמת אטאלנטה-נאפולי וקייבו-לאציו, יהיו רק חימום לקראת שני המשחקים שישוחקו בערבי ראשון ושני. הראשון והמרכזי ביניהם הוא הדרבי ד'איטליה, אחד המשחקים החמים בארץ המגף שכל מילה נוספת רק תגרע ממנו, וגם הדרבי של העיר ג'נואה בשני בערב שיפגיש שתי קבוצות בעונה לא מאוד גדולה, אבל האווירה החמה של מחוז ליגוריה היא לא משהו שיש לזלזל בו.

יום שבת:
19:00 בולוניה - אודינזה :: רנאטו ד'לארה
21:45 קליארי - פיורנטינה :: סנט'אליה
21:45 מילאן - טורינו :: ג'וזפה מאצה (סן סירו)

יום ראשון:
16:00 רומא - פארמה :: אולימפיקו (רומא)
16:00 אטאלנטה - נאפולי :: אתלטי אצורי ד'איטליה
16:00 קטאניה - ליבורנו :: אנג'לו מאסימינו
16:00 קייבו - לאציו :: מרק'אנטוניו בנטגודי
16:00 סאסואולו - ורונה :: צ'יטה דל טריקולורה
21:45 יובנטוס - אינטר :: יובנטוס סטאדיום

יום שני:
21:45 ג'נואה - סמפדוריה :: לואיג'י פראריס

היריבות הגדולה עמדה החורף בסימן ה(אי)-העברה של הצמד הנ"ל.

תצוגות קהל מרחבי העולם

April 2, 2014, 7:52 am

≫ Next: ברצלונה 2013/14:: מסי וניימאר משתפים פעולה

≪ Previous: המחזור ה-22 בסריה A :: דרבי ד'איטליה!

$

0

0

כי לא הכל סובב סביב 22 השחקנים שעל הדשא, אלא לפעמים על ה"שחקן ה12" שמחוצה לו.

תרגישו חופשיים לפרסם תמונות, חוויות, סרטונים וכו' שאהבתם של קהלים מכל העולם.

הנה, קבלו למשל תצוגה יפה, משעשעת ומקורית ביותר של אוהדים מסין:

http://new.ba-bamail.co.il/View.aspx?email...memberid=763932

יאללה, תנו בראש!

---

ברצלונה 2013/14:: מסי וניימאר משתפים פעולה

April 2, 2014, 7:53 am

≫ Next: מילאן 2013/14 :: סיידורף על הקווים

≪ Previous: תצוגות קהל מרחבי העולם

$

0

0

--------- ברצלונה 14\2013 ---------



העונה שעברה: מה קרה מול באיירן?

עידן פפ גוארדיולה, הטוב ביותר בהיסטוריה של בארסה, הסתיים כמו כל דבר טוב שנגמר בסוף, והנהלת הקבוצה המשיכה במסורת והעבירה את השרביט לשם אלמוני - טיטו וילאנובה, העוזר. לא מעט חששות עלו בקרב אוהדי בארסה לאור העובדה שהסגל לא התחזק להוציא את ג'ורדי אלבה המצויין שהגיע מולנסיה, ובטח אחרי שני משחקים לא טובים בסופר-קופה נגד ריאל מדריד שהביאו את בארסה להפסיד את התואר הראשון של העונה. בעונה הזו בארסה תסבול לראשונה מזה שנים מקושי אמיתי נגד ריאל מדריד כפי שהתברר גם בצמד משחקי הליגה(תיקו 2:2 בקאמפ-נואו וניצחון 2:1 של ריאל מדריד עם הרכב משני) וגם בגומלין חצי גמר גביע המלך במהלכו בארסה הובסה 3:1 בקאמפ-נואו והודחה דווקא אחרי תיקו בברנבאו.

אבל, בארסה הפגינה יציבות יוצאת דופן ופתחה את העונה בצורה מדהימה. איבוד הנקודות הראשון הגיע...רק בסופר-קלאסיקו נגד ריאל מדריד במחזור השביעי. מסי פתח את העונה בסערה והאמת שהמשיך לחורר רשתות גם לאחר-מכן; טאיו השתלב נהדר בחלק הקדמי, דויד ויאה היה הסופר-סאב ויחד עם פברגאס הובילו את בארסה לניצחון דרמטי בפיחואן של סביליה למרות פיגור 2:0. זה לא היה אותו קצב משחק, בעיקר בגלל צ'אבי ואינייסטה ששיחקו בינוני, ההגנה סבלה מימים לא טובים ובארסה ספגה המון - אבל המכונה המשיכה לתפקד, בעיקר בזכות מסי. בארסה סיימה את הסיבוב הראשון הטוב בהיסטוריה של הליגה עם מאזן של 18 נצחונות ותיקו והבטיחה את האליפות כבר בשלב מוקדם מאוד של העונה.


טיטו ואבידאל מרימים את צלחת האליפות. אליפות רביעית בחמש עונות

הנסיגה התחילה בעיקר בחודשים פברואר-מרץ, כשגם היעדרותו של טיטו בגלל המחלה בטח לא הועיל. בארסה הציגה משחק איום ונורא מול מילאן ועמדה על סף הדחה מהמפעל(2:0), אבל שער מהיר של מסי ומשחק מעולה אחר-כך הביאו את בארסה לקאמבק גדול וניצחון 4:0 בדרך ל-1/4 הגמר, במשחק שלפניו אמר צ'אבי 'קאמבק גדול הוא הדבר היחיד שחסר לקבוצה הזו'. בארסה התקשתה גם מול פ.ס.ז אותה עברה בגלל שערי חוץ, ואז הגיע המשחק מול באיירן מינכן באליאנז ארינה. לברצלונה הגדולה לא נותר שום זכר. באיירן פירקה את בארסה 4:0 לחתיכות וגם בגומלין לא ריחמה עם 3:0 מוחץ בקאמפ-נואו. אותו משחק סימן תמרור אזהרה גדולה עבור בארסה שהייתה חייבת ריענון, כנראה בכל העמדות. מסי סיים עונה מעולה עם 60 שערי ליגה אבל במשחקים האחרונים לא שיחק כמו גם כריסטיאנו רונאלדו, בגלל פציעות קלות. בארסה השוותה את שיא הנקודות של ריאל מדריד לעונה(100) וזכתה באליפות עם פאסיו של היריבה אספניול, אבל הזכרונות ממינכן נשארו מרירים מאוד...

ברוך הבא ניימאר!

הסגל של בארסה דרוש שיפוץ ועל יתר העמדות נדבר בהמשך, אבל המהלך הראשון של בארסה היה חיזוק החוד, ועד עכשיו העברתו של נייימאר לבארסה נחשבת לרגע הגדול של הקיץ. הפרסומים עצמם התחילו עוד בשלבי ההכרעה של העונה, וב-24/5 הודיעה הנהלת סנטוס על כך שקיבלה שתי הצעות ענק עבור ניימאר. המועדון 'אישר' את שתיהן והשחקן היה צריך לבחור. ככל-הנראה, הקבוצה השנייה שרצתה בשירותיו של החלוץ בן ה-21 שמשגע את כל אירופה - היא ריאל מדריד. בארסה במהלך אחד גם השיגה ריענון ענק לחוד וגם השיגה ניצחון מוראלי על פני היריבה. ב-3/6 ניימאר חתם רשמית בברצלונה ששילמה עבורו 57 מליון יורו. הילד נכנס לרשימת 10 ההעברות הגדולות בהיסטוריה. עכשיו ברור שיש מי שיוריד מהעומס העצום שמוטל על כתפיו של מסי.


הילד ענק. ניימאר מצטרף לבארסה

נוטים לזלזל ביכולת של ניימאר ולקרוא לו 'ילד יוטיוב'. ברור שגולאסו בליגה הברזילאית, גם אם מדובר בגול של פלייסטיישן, ולניימאר יש הרבה כאלה - לא שווה ערך לגול בחצי גמר ליגת האלופות, וחובת ההוכחה אך ורק על הברזילאי ממנו צפים למספרים קרובים לשל כריסטיאנו רונאלדו ומסי - אבל הילד פשוט מרשים, נכון לעכשיו. הוא עשה צחוק מכל היריבות בגביע הקונפדרציות וכבש שערים נפלאים בכל דרך אפשרית. רק הפצצה שלו בגמר לרשת של איקר קסיאס הייתה 'פחות חשובה'. שאר הגולים(4 בטורניר סה"כ) היו גם השערים הראשונים של הנבחרת, אצלה הרשית 16 שערים מאז שנת 2012. ישנם פרשנים למיניהם שטוענים שהמעבר מליגת הסטנגות לברזיל היישר לברצלונה הוא מוגזם מדי ואולי היה מוטב שיתפשף במקום אחר, אבל הילד רעב. שיתוף הפעולה שלו עם מסי צפוי להיות קסום והשניים כבר מתרגלים את זה בפרגונים אחד לשני בתקשורת. רק הזמן יגיד האם ניימאר יהיה רוביניו או רונאלדו.


שנת המבחן של טיטו

העןנה שעברה בטח לא הייתה הצלחה עבור בארסה, בעיקר בגלל הדרך והצורה בה הודחה מליגת האלופות. זו לא הייתה 'הדחה רגילה' אלא תבוסה של ממש, וצריך לזכור את אובדן שני התארים מול ריאל מדריד - הסופר-קופה וגביע המלך(גם אם ריאל הפסידה בגמר). אבל, העונה האחרונה בטח לא הייתה כישלון. כעת, אחרי עונת ההשתפשפות כמאמן ראשי באחד המועדונים הגדולים בעולם - טיטו צריך להפיק לקחים ומצפים ממנו שיסחוב את הקבוצה קדימה. בארסה לא הפסיקה לנצח אמנם, אבל פשוט פישלה במשחקים הגדולים. ככה זה עם מאזן דל מאוד של שני נצחונות ב-12 משחקים נגד ריאל מדרי(6), מילאן, פ.ס.ז ובאיירן מינכן. האמת, טיטו אולי היה יכול להשתמש טוב יותר בספסל שעמד לרשותו, עם מתן קרדיט לשחקנים כמו טאו ודויד ויאה במקומו של אלכסיס סאנצ'יז שהודף באופן שיטתי למרות כושר ירוד. כמוכן, עושה רושם ששיטת החלוץ המדומה קצת פוגעת בבארסה, ובטח מערך הארבעה קשרים במרכז השדה. בארסה אמנם השיגה שליטה אבסולוטית בכדור אפילו במונחים שלה - אבל נתקלה בבעייה רצינית של יצירת מצבי הבקעה, כמו שראינו בסאן-סירו.


הציפיות רק עולות. טיטו בעונת מבחן

האתגר הגדול שעומד בפניו של טיטו הוא לבנות את ברצלונה החדשה. לא מהפכה של ממש, אבל שדרוג בהחלט כן. היה נראה אחרי עידן פפ שטיטו מקבל קבוצה מוכנה לה נדרש רק להחזיר את המוטיבצייה ולקוות לעונה נטולת פציעות. בפועל, בבארסה הנוכחית התגלו מס' סדקים, בעיקר בהגנה, שם היא חייבת חיזוק. הומלס מדורטמונד היה מועמד רציני להגיע אבל כבר זמן רב שאין חדש בעניינו, והשמות החדשים הם דויד לואיז שלא בטוח שמוריניו רוצה אותו בצ'לסי, וטיאגו סילבה המצויין שרוצה לעזוב את פ.ס.ז לפי הדיווחים. פויול לא נהיה צעיר ומחמיץ משחקים רבים בגלל פציעה ופיקה בנסיגה ביכולת כבר שנתיים. וכששני המגנים של בארסה הכי התקפיים באירופה - צריך מישהו שיחפה מאחורה.

מחוץ לתוכניות::

במהלך מפתיע מאוד, שגרם לנו לבדוק האם לא מדובר באחד באפריל הספרדי - בארסה הודיעה אמש על מכירתו של דויד ויאה לאתלטיקו מדריד במחיר ריצפה של 5 מליון יורו בלבד. החלוץ לא היה מעוניין להישאר כשחקן ספסל שולי וממש לא התכוון לעזוב את הליגה הספרדית, אפילו סרב, כך שהאופצייה של טוטנהאם ירדה מהפרק, כנ"ל לגבי ארסנל. ויאה עוזב את בארסה אחרי 48 שערים ב-116 הופעות ובעיקר טעם של החמצה. שחקן שבבארסה דווקא כן יירצו מאוד להיפטר ממנו הוא אלכסיס סאנצ'ז. אחרי עונת בכורה פושרת מאוד - הגיעה עונה איומה בה הצ'יליאני היה לרוב החולייה החלשה בקבוצה. ברצלונה מקווה להצליח למכור את הסחורה לאיטליה, שם לבחור יש עדיין ביקוש, אבל כרגע בארסה די תקועה. לנוכח הכושר הטוב שהפגין טאו במשחקי ההכנה ובהנחה שפדרו יחזור לשחק כדורגל ולא להתעסק בשטויות - הם ירכיבו את חוליית ההתקפה יחד עם מסי וניימאר. הדיבורים על רוני נראים מאוד מגוחכים.


זו לא מתיחה. אל-גוואחה נמכר ב-5 מליון יורו.

אם כבר במנצ'סטר יונייטד עסקינן, השאלה המרכזית היא האם תיאגו אלקנטרה ימצא לעצמו בית חדש. עוד לפני אליפות אירופה המצויינת שלו U21, אז כבש שלושער בגמר נגד איטליה - יונייטד רצתה מאוד בשירותיו של הקשר שיודע שבברצלונה יהיה לו קשה לתפוס מקום בהרכב. בגלל סעיף מוזר בחוזהו של תיאגו, לפי מספר משחקים, יונייטד יכולה לרכוש אותו בתמורה ל-18 מליון יורו בלבד. בארסה מפעילה לחץ כבד על השחקן ונראה מה יהיה בהמשך.

בכל-מקרה, מבחינה רגשית בארסה כבר עשתה את המהלך שלה הקיץ: כשנפרדה מאריק אבידאל הגיבור. אחרי שש עונות בקבוצה, המגן חוזר לצרפת וישחק בשורותיה של מונאקו. המגן שהתגבר פעמיים על גידול בכבד, רצה מאוד להישאר ואף אולי הפנה אצבע מאשימה בקטנה לעבר בארסה במסיבת העיתונאים המרגשת בה פשוט התפרק ובכה(ואין אוהד כדורגל שלא התרגש יחד איתו), אבל בארסה החליטה שלנוכח גילו ורצון המערכת להזרים דם חדש - הגיע הזמן להיפרד. בארסה לא זרקה את אבידאל אלא פשוט שמה את השיקול המקצועי בעדיפות עליונה, וכן היא חייבת לעשות.


בארסה עושה הכל כדי שהילד מהמשתלה יישאר. תיאגו מתלבט ארוכות.

הלו"ז לקיץ:: פוגשים את פפ!

בקיץ שעבר בארסה סבלה קצת מעייפות שחקניה שאחרי עונה מתישה המשיכו למשחקי היורו. הפעם זה היה רק גביע הקונפדרציות בו ניימאר יצא המנצח הגדול. בכל-מקרה, אם אוהדי ריאל יחסרו פעימה במשחק גביע הברנבאו בו תפגוש ריאל מדריד את ראול בסוף אוגוסט - התחושה הזו תבעבע בכל קטלוניה כבר בסוף יולי, רישמו ביומנים: 24/7. ברצלונה תגיע למינכן למשחק ידידות עתיר אמוציות מול האקס פפ גוארדיולה שהוביל אותה לתקופה הטובה בהיסטוריה שלה וכעת חוזר לאמן אחרי שנת שבתון. שבוע וחצי לאחר-מכן גם ניימאר יתרגש מאוד כשיפגוש את האקסית סאנטוס בגביע גאמפר המסורתי.

בגלל משחקי הסופר-קופה מול אתלטיקו מדריד, שייצאו לדרך אחרי שהליגה הספרדית כבר תיפתח, אליהם בארסה תגיע הפעם כאלופה - הפרה-טמפורדה של בארסה מעט קצרה. שישה משחקי אימון וזהו. השחקנים יחזרו לאימונים מלאים ב-15/7 בעוד השחקנים שהתרוצצו בברזיל יצטרפו יותר מאוחר. ב-20/7 תקיים בארסה משחק הכנה ראשון על אדמת פולין נגד גנדסק; יש לה גם משחקים מול רוזנבורג, בבנגקוק נגד יריבה תאילנדית וגם קואולה לומפר ממאלזיה. אכן לו"ז מעניין. בארסה תעפיל אוטומטית כמובן לשלב הבתים של הצ'מפיונס ותמשיך להשתייך לקבוצת האיכות הראשונה.

ברצלונה - הדיון הרשמי של העונה שעברה



-------------------------------------------------------------------------

דעות, עידכונים(לא לחזור על דברים שכבר עודכנו, לא מהתקשורת הישראלית),שאלות, וויכוחים, הערות, הארות, תגובות וכל מה שקשור לברצלונה - רק כאן! שיהיה דיון מוצלח :aaa21:

מילאן 2013/14 :: סיידורף על הקווים

April 2, 2014, 7:58 am

≫ Next: הליגה הלאומית 13/14

≪ Previous: ברצלונה 2013/14:: מסי וניימאר משתפים פעולה

$

0

0

עונת 2012/13: מה שהחל בתוהו ובוהו והסתיים באנחת רווחה
לאחר עונת 2011/12 ואיבוד האליפות ליובנטוס, רצינו להאמין, אוהדי מילאן מכל רחבי העולם, שההנהלה תעשה כל שביכולתה כדי לחזק את הסגל המזדקן והחלש על מנת שהסקודטו של 2012/13 יחזור לצד האדום של מילאנו. על פני השטח, היינו עדים לאחד הקייצים האמוציונאליים והעלובים שנראו אי פעם. מצד אחד, נאלצנו להיפרד מהטיטאנים הגדולים, אלו שהיו שם עבורנו ברגעי השיא של המועדון וגם ברגעי השפל- גאטוזו, סיידורף, נסטה ואינזאגי. שמותיהם של הארבעה האלו יחרטו בדפי ההיסטוריה המפוארים של המועדון המילאנזי, אולם הפרידה מהם הייתה בלתי נמנעת כדי להזרים דם חדש וצעיר לקבוצה. כהמשך ישיר להצערת הסגל, הודיעו גם ואן בומל וזמברוטה על עזיבתם. מילאן, שנחשבה במשך מספר שנים למושא ללעג לאור המחלקה הגריאטרית שפתחה בסן סירו, נהפכה בין רגע לקבוצה חסרת ניסיון, ובהמשך גם לחסרת איכות. הירידה ברמת השחקנים לא נבעה בהכרח מעזיבת הדור המבוגר, אלא עקב מכירתם של שני השחקנים הטובים ביותר במועדון- טיאגו סילבה וזלטאן איברהימוביץ', שנשלחו יחדיו לפאריס סן ז'רמן תמורת יותר מ 60 מיליון יורו כדי לנסות ולכסות את חובותיו הכבדים שאליהם נקלע סילביו ברלוסקוני. עזיבתם של מי שהיה אמור להיות הקפטן העתידי של מילאן ושל מלך השערים של הליגה האיטלקית, שברה את לבבותיהם של רבים מאוהדי הרוסונרי, מחאות רבות התקיימו כנגד ההנהלה, כמות המנויים ומכירת מוצרי הקבוצה הגיעו לשפל חסר תקדים, וחשוב יותר מכול- הציפיות להחזרת הסקודטו צנחו אל תהום. היה ברור שימי השיא של המועדון המעוטר ביותר בעולם ומאריות אירופה, הם לא יותר מזיכרון רחוק שיהיה קשה לשחזר אותו. מנגד, השמות הבולטים שהצטרפו למועדון המילאנזי הם מונטוליבו, פאציני (כחלק מהעברתו של קסאנו לאינטר), ספאטה וניאנג.


אריוודרצ'י

ללא ציפיות גדולות ועם אינספור הצהרות מצד גליאני על פרויקט שינוי הדורות והצערת הסגל, פתחה מילאן את עונת 2012/13 עם לחץ כבד על אלגרי. במחזור הראשון, הגיעה סמפדוריה העולה החדשה לסן סירו, אך למרות עליונות ברורה של מילאן, הייתה זאת האחרונה שכבשה את השער היחיד במשחק ובכך גרמה להורדת המוראל המילאנזי שבין כה היה בקאנטים. הניצחון 3-1 במחזור השני לא היה יותר מאשליה של חזרה לעניינים מצד מילאן, שכן לאחר מכן היא המשיכה לשקוע ולספק תוצאות חלשות כמו גם במשחק הפתיחה של ליגת האלופות נגד אנדרלכט. המצב במילאנו היה נראה של תוהו ובוהו כאשר בהנהלה החלו לחשוב על שינוי בעמדת המאמן, כשאלגרי עצמו הרגיש שהוא נמצא על חבל דק ובצעד לא אופייני התפרץ אל עבר אינזאגי, מאמן קבוצת הילדים, מה שהתחיל בקללות נוקבות וכמעט הסתיים באלימות פיזית. אם לא די במצב האנוש שבו נמצאת מילאן, בתחילת אוקטובר היא אף הפסידה לאינטר בדרבי במשחק בו היא אירחה, ולאחר ההפסד ללאציו במחזור הבא היא הייתה שקועה במקום ה 15. על כל פנים, היו שתי נקודות אור בודדות מפתיחת העונה והן ללא ספק ההשתלבות הנפלאה של מאטיה דה-שיליו וספאן אל-שעראווי בהרכבה של מילאן. להוציא את אלשנדרה פאטו שהיה שקוע ברצף של פציעות חוזרות ונשנות, קשה היה לחשוב על שחקנים כה צעירים שביססו את מעמדם כשחקני מפתח בסן סירו. ההמשך כבר היה הרבה יותר מעודד ובעיקר הודות לכושר כיבוש בלתי ניתן לתיאור של אל-שעראווי, התחלנו לחזות במילאן שונה לגמרי וחרף הפסדה לפיורנטינה במחזור ה 12, הרוסונרי החלו תקופה נהדרת מאז המפלה למקום ה 15, בין היתר הבקיעו חמישייה לקייבו, חילצו תיקו מנאפולי, ויותר מכל- ניצחו את יובנטוס. ברם, מילאן הייתה צריכה לצאת לפגרת החורף עם טעם מר בפה בעקבות ההפסד 4-2 לרומא במשחק מחפיר מצד המילאנזים שבקלות היה יכול להסתיים בתבוסה גבוהה אף יותר. לפיכך, אחת המטרות העיקריות במהלך הפגרה הייתה לעבוד על ההגנה החלולה והמביכה שעמדה לרשות של אלגרי. מאמן הקבוצה עדיין לא מצא צמד בלמים קבוע שיעמדו מלפניו של אביאטי וישרו ביטחון בחלק האחורי ועל כן ממחזור למחזור חלק זה של ההרכב היה יכול להשתנות באופן מוחלט. באופן הדרגתי, מקסס-ספאטה החלו ליצור ביניהם תיאום יוצא מן הכלל, דבר שיש לו חלק בלתי נפרד בכושר האדיר שעימו מילאן חזרה מהפגרה. בחלק השני של העונה הוצגה קבוצה שונה לחלוטין, כזאת שסופגת תריסר שערים בלבד, מפסידה פעם אחת בלבד וצוברת 41 נקודות. חלק לא מבוטל בכך שייך כמובן למאריו באלוטלי, הרכש הנוצץ שהגיע במהלך חודש ינואר והוסיף 12 שערים שכיפרו על הבצורת שפקדה את אל-שעראווי. מתחתית הסריה A התרוממה מילאן עד למקום השלישי, דבר שכרך עבודה קשה ביותר ואף היה רצוף ברגעים קשים ובמשברים. לקראת סיום העונה, מעמדו של אלגרי שוב התערער כאשר הבטחת המקום השלישי הייתה מוטלת בספק, כאשר עלו שמותיהם של סיידורף, אינזאגי, ואן בומל ועוד רבים כמועמדים למלא את מקומו של הטוסקאני שנחשק על ידי רומא ואינטר. כמובן אין צורך להזכיר את ההצהרות של גליאני וברלוסקוני במהלך העונה על רצונם לראות את גווארדיולה מאמן את מילאן. על אף ההתנהלות הזאת שלא הוסיפה כבוד להנהלה, אלגרי נשאר רוסונרי והבטיח את ההעפלה למוקדמות ליגת האלופות לאחר מחזור סיום דרמטי בו באלוטלי ומקסס מחקו פיגור מול סיינה. בסופו של דבר, אפשר להיות מרוצים מהעונה האחרונה שנפתחה בצליעה וללא כל יומרות והסתיימה בצמרת הגבוהה.


חוגגים את הסיום הדרמטי של עונת 2012/13 בסריה A

בזירה האירופאית קשה לדעת כיצד להגדיר את הקמפיין של מילאן, מפתיע, מאכזב ואולי מעבר לציפיות, תלוי את מי שואלים. שלב הבתים הסתיים בצורה די מאכזבת כאשר הדיאבולו צברו שמונה נקודות בלבד בבית פשוט יחסית לשאר. סיום שלב הבתים במקום השני הצריך את מילאן לפגוש יריבה לא פשוטה וכך אכן קרה כאשר היא הוגרלה מול לא אחרת מאשר ברצלונה. עם סיכויים קלושים שניתנו למילאנזים כנגד המכונה הקטאלונית, 80,000 צופים בסן סירו צפו בבואטנג ובמונטארי גוברים על ברסה כנגד כל הסיכויים. משחק אחד בלבד הפריד בין מילאן לרבע הגמר ולהדחתם של ברסה, כשחניכיו של אלגרי היו צריכים לשמור על התוצאה בקמפ נואו, משימה לא פשוטה בכלל. באצטדיונה הביתי, ברצלונה הייתה נראית בלתי ניתנת לעצירה ומהדקה הראשונה טווחה אל עבר שערו של אביאטי. לוח התוצאות בסיום המחצית הראשונה הראה על 2-0 למארחים ומילאן ירדה מכר הדשא מאוכזבת וחבולה. במחצית השנייה, כשלו המילאנזים לצמק את התוצאה עקב חוסר דיוק במספר הזדמנויות שאליהם הגיעו, בעוד שברסה הכפילה את התוצאה ושלחה את הרוסונרי הביתה למילאנו. לסיכום, מצד קשה היה להאמין שמילאן תהיה מסוגלת לחלוף על פני ברצלונה בזמן שהקטאלונים היו בשיא כושרם, אך מצד שני אי אפשר שלא לומר שקיימת תחושת פספוס והחמצה לאחר המשחק הראשון בסן סירו. הדחה בשמינית הגמר היא לא דבר שההיסטוריה המילאנזית רגילה אליו ועל כן לא תוכל להתרחש עונה שנייה ברציפות.


מודחים עם טעם מריר בפה

במפעל השלישי בחשיבותו עבור מילאן, הקופה איטליה, השהות של הרוסונרי בו הייתה קצרה ביותר. בשמינית הגמר אמנם הרכב המחליפים של מילאן ניצח 3-0 את רג'ינה מהסריה B, אולם ברבע הגמר היריבה הייתה לא אחרת מאשר יובנטוס, מי שהדיחה את מילאן בחצי הגמר של העונה לפני כן, וגם כעת דאגה להדחתם של המילאנזים משער ניצחון של ווציניץ' בתוך תוספת הזמן, אותו אחד שהיה אחראי להדחת המילאנזים גם בפעם הקודמת. מילאן השלימה עשור מאז הזכייה האחרונה בגביע האיטלקי אי שם בעונת 1992/93.


מילאן והקופה? לא הולך ביחד

מקס אלגרי: כאן כדי להישאר?
אלגרי עתיד לפתוח את עונתו הרביעית במילאן, לא דבר של מה בכך בליגה האיטלקית, ובמיוחד לאחר טלטלת השמות שריחפה מעל שמי מילאנו שאחד מהם היה אמור לרשת אותו. המאמן שהגיע מקליארי ב 2010, עשה דברים יפים מאוד במילאן, למרות תקציב מוגבל שניתן לרכש ועזיבת שחקניו הבולטים. עם זאת, עדיין יש כאלו שלא שבעי רצון מעבודתו וזהו לא סוד שבחלק מהמשרדים בוויה טוראטי היו מעוניינים באדם אחר על הקווים. לרעתו של אלגרי, ניתן לומר ראשית שיחסי האנוש שלו הם אינם דבר שהוא צריך להתגאות בו, במשך השנים האחרונות הוא נקלע לחיכוכים עם מספר שחקנים. יתרה מזאת, לאלגרי אישיות די רכה שנותנת לשחקניו את התחושה שהם יכולים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם, ואפילו באימונים ובכך מתערער מעמדו של מקס כמאמנם. מדי פעם גם קשה להבין את החילופים המאוחרים שהוא מבצע במצבים שבהם הקבוצה זקוקה לשינוי מיידי או הקיבעון על שחקנים מסוימים. בנוסף, הוא רחוק מאוד מלהיות מוטיבטור ועל כן פעמים רבות שחקני הקבוצה נראים רדומים וחסרי אמונה. בניגוד לכל החסרונות שצויינו כאן, יש לאלגרי לא מעט דברים חיוביים. סוף עידן אנצ'לוטי, בו ניתן קרדיט מוגזם לשחקנים הוותיקים כבר תמה ממזמן, ואלגרי הוא זה שמחליט להאמין בדור הצעיר ולשחק כדרך קבע בדה-שיליו, אל-שעראווי וגם בניאנג. השלושה עברו עונה נפלאה תחתיו והפכו משחקנים די עלומי שם לכאלו שצפויים להיות עמודי התווך של המועדון המילאנזי בשנים הקרובות. השניים הראשונים אף זכו לזימון בכורה לנבחרת הלאומית. אי אפשר שלא להעריך את אלגרי על השינוי הגדול שביצע בקווין קונסטאנט. מקשר ממוצע שהגיע בהשאלה מג'נואה כדי להוות גיבוי למרכז המגרש, החל מקס אט אט להריץ אותו בצד שמאל של ההגנה ועם אמון רב מילאן הרוויחה את אחד המגנים המפתיעים ביותר באיטליה. גם מונטארי, שהיה נחשב למשוא ללגע במשך שנים רבות בקרב אוהדי שתי המילאנזיות, סיפק עונה טובה מאוד. אולם, לרעתו של אלגרי ניתן לזקוף את הכישלון בירידה התלולה ביכולותיו של נוצ'רינו, מהשחקן המפתיע של עונת 2011/12 ללא יותר משחקן שבקושי נספר על הספסל, או את המשך היכולת החלשה של בואטנג מאז עונת האליפות. לקחו לו את הבלם הטוב ביותר בעולם, ולמרות זאת ולאחר חצי שנה של ניסויים רבים בקו האחורי, אלגרי ייצב את ההגנה עם שילובם של מקסס וספאטה. לסיכומו של דבר, מקס אלגרי קיבל בתחילת העונה קבוצה חדשה ולא כל כך איכותית שעליה להתחיל הכול מאפס, ואף על פי כן, הוציא המון מהסגל הנוכחי ומעל מה שציפו בתחילת העונה. כל עוד הוא מקבל את השקט לו ראוי מאמן לקבל מההנהלה- הוא יספק תוצאות יפות ויקדם את הקבוצה, אך קשה לעבוד כשגליאני וברלוסקוני מודיעים לתקשורת על התעניינות במאמן כזה או אחר או מכתיבים למאמן אילו שחקנים להעלות ובאילו מערכים להשתמש. מאמנים רבים היו מחכים לטיסה הראשונה מהמלפנסה אל עבר היעד הבא שלהם, אולם אלגרי לא נשבר ולמרות כל הקשיים הרבים- סיפק את הסחורה.


יכול לסמן וי על העונה האחרונה

סרט הקפטן: זה שבא וזה שהולך
עזיבת הדור הוותיק בתחילת העונה האחרונה, הותירה את מילאן נטולת ניסיון שהיה טמון באותם שחקנים שהיו עדים לרגעי השפל של המועדון כמו בקאלצ'ופולי ובאיסטנבול, אך גם היו שם לחגוג אינספור זכיות הן באיטליה והן בליגת האלופות. אותו דור הלך, אבל במילאן נותר הקפטן והשריד האחרון מאותה תקופה (יחד עם בונרה)- מאסימו אמברוזיני. הקשר האחורי שיחק ברוב מוחלט של הקריירה שלו במילאן, וגם אם שמו לא היה נוצץ כמו שיערו ואת תרומתו הוא נתן בעיקר כשחקן משלים וכגיבוי, תמיד הוא נתן את כל כולו עבור המועדון בו גדל. אמברו, בעל משחק הראש הנפלא והתיקולים הנהדרים, זה שירש את סרט הקפטן מפאולו מאלדיני, עוזב את מילאן לאחר כ 17 שנים נפלאות, בהן רשם 489 הופעות, כבש 36 שערים וזכה בכל תואר אפשרי. אנו עדים כעת למילאן שונה לגמרי- סמלים, שעד לא מזמן היו ובכמויות בסגל הקבוצה, כבר אינם עוד. הכסף עושה את שלו ולוקח חלק בלתי נפרד מהכדורגל של ימינו, ולכן קשה להאמין שאותו דור יחזור על עצמו.

סרט הקפטן במועדון של מילאן הוא בעל חשיבות עצומה. מספיק יהיה לעבור על שמות הקפטנים האחרונים כדי להבין את גודל המעמד לו יזכה החל מהעונה הקרובה ריקארדו מונטוליבו. אמנם הסגל המילאנזי מכיל לא מעט שחקנים מנוסים יותר או מזוהים יותר עם המועדון כדוגמת אביאטי ואבאטה, אך מונטוליבו נמצא כמתאים ביותר לרשת את מאסימו אמברוזיני, ולא רק בתפקודיהם על המגרש. עונה אחת בלבד במילאנו, הספיקה לאלגרי ולראשי המועדון לבחור במונטוליבו בזכות יכולת המנהיגות שלו, הפעילות הרבה שהוא מפגין על המגרש וקור הרוח שלו. אי אפשר כמובן שלא להתייחס ליכולותיו המקצועיות הנהדרות של מי שאמור למלא את החור העצום שהותיר פירלו במרכז הקישור, בין אם אלו המסירות המדויקות להפליא, במיוחד בכדורים ארוכים, השליטה בכדור או המשחק האגרסיבי שמתבטא לעתים קרובות. לרעתו יש לציין כי את משחקיו הגדולים הוא מספק בדרך כלל כשהשחקנים סביבו נמצאים ביכולת, ואילו כשכל הקבוצה נקלעת לכושר ירוד- גם מונטוליבו נוטה לאכזב. בבחירת הקפטן הועלתה גם ההנחה שמונטוליבו יקבל דחיפה מוראלית אדירה ובכך ישפר פלאים את הופעותיו על כר הדשא, דבר שיהיה מאוד חיוני למילאן בעונה הקרובה.


גראציה מאסימו, בנוונוטו ריקארדו

חוזרים ליהלום: הנשיא ביקש, הנשיא יקבל
לברלוסקוני חלק גדול בהחלטות המקצועיות המתקבלות בקבוצה, לפעמים הוא קולע במקום הנכון (תרתי משמע) ולפעמים גורם לפגיעה בקבוצה ולתחושת אי נעימות בקרב המאמנים. אנצ'לוטי לדוגמה היה ה"יס מן" של הפריזדנטה עד שמאס בתכתיבים שקיבל, דבר שהיה לו חלק גדול בהחלטתו לעזוב. גם מזלו של אלגרי לא שפר, והוא נאלץ פעמים רבות לקבל הוראות מקצועיות מצד סילביו בגליאני בין אם בארבע עיניים או שבפומבי בתקשורת. ניתן להזכיר את דרישתו של ברלוסקוני לשחק עם פאטו, עוד כשהיווה חלק מהסגל למרות כושרו המזעזע, או הביקורת הרבה על הספסול החד פעמי של סטפאן לאור בצורת הכיבושים הנוראה אליה נקלע. ברוב מוחלט של הפעמים, אלגרי לא נשבר ובעיקר עקב כך- הוא לא נחשב בין האנשים האהובים על הנשיא שהיה שמח להיפטר ממנו. הדרישה עמה פתח ברלוסקוני את הקיץ הייתה הדרישה לחזור למערך ה 4-3-1-2, ונראה דווקא שאלגרי לא הביע את התנגדותו, ולאו דווקא מפאת יראה מפני הנשיא. ה 4-3-3 אמנם מתאים לסגנון המשחק של אל-שעראווי וגם באלוטלי השתלב בו מצוין אשתקד, אך הבעיה הגדולה נותרה באגף השמאלי. זאת משום שבואטנג מציג שם יכולת מחפירה, ניאנג עדיין לא בשל להרכב ואילו ספונארה פרח באמפולי מאחורי החלוצים. מעבר לכך, אופציות החיזוק הקיימות בשוק מאוד מצומצמות ולא מציעות שחקנים די טובים כדי לבצע את השדרוג המיוחל. לנטישת משחק האגפים השפעה ישירה גם לתפקוד המגנים. בעונה האחרונה, אבאטה, דה-שיליו וקונסטאנט היוו חלק בלתי מבוטל גם במובן ההתקפי של הכנפיים. כתוצאה מכך, היה ניתן לראות אותם מבלים לא מעט במעלה המגרש, משתלבים במשחק ההתקפי, מתמסרים עם הקשרים ושולחים הרמות לחלוצי הקבוצה. הבעיה הגדולה היא שבעוד שדה-שיליו ניחן ביכולת מסירה די טובה, אבאטה וקונסטאנט, שמטבעם אינם מגנים, נוטים לרוב לא לדייק ולבזבז התקפות רבות. במערך היהלום, העבודה העיקרית של המגנים תהיה כמובן בעיקר להגן ולהתמסר במסירות קצרות יחד עם הקשרים. על אף כל היתרונות המצביעים על ראייה נכונה בחזרה ליהלום, סימן השאלה הגדול ביותר הוא סטפאן אל-שעראווי. המצרי-איטלקי החל את העונה הקודמת כחלוץ ב 4-3-1-2 עוד לפני המעבר ל 4-3-3, והציג יכולת חלשה שלא הצדיקה את האמון שנתן לו אלגרי בדבר המקום בהרכב. אלא שהמעבר המהיר ל 4-3-3, הועיל בעיקר לסטפאן שמצטיין בזריזות ויכולת כדרור מעולה שגורמת צרות למגנים ששומרים עליו באגף השמאלי, וכן ביכולת פריצה יוצאת מן הכלל אל תוך הרחבה. החלוץ הצעיר הרים את מילאן מהקרשים והפך למכונת שערים, בעיקר בחלק הראשון של הליגה. אולם, במהלך ינואר חזרנו לקבל את סטפאן של המחזורים הראשונים, מנותק מהמשחק וממעט לאיים על השער. מספר גורמים יכולים להיגרם לכך- הדומיננטיות של באלוטלי (אם כי הגיע לאחר שהבצורת של סטפאן החלה) או קריאת המשחק המקובעת שלו שנלמדה על ידי יריביו. על כן, קשה מאוד לחזות כיצד שינוי המערך ישפיע על אחד השחקנים היקרים ביותר במועדון, וזה שאמור להיות היהלום במערך החדש-ישן.


מעלה יותר מדי סימני שאלה

קיץ 2013: ממשיכים בהצערת הסגל
סאגה מתישה ומייגעת איתה נפתח חלון ההעברות, הייתה חוסר הוודאות לגבי עתידו של כוכב הקבוצה- סטפאן אל-שעראווי. מנצ'סטר סיטי ופ.ס.ז' הביעו התעניינות בחלוץ הצעיר והיו מוכנים לשלם תמורתו סכומי עתק. מספר שבועות שגליאני שלח רמזים מעורפלים בנוגע לעתידו של סטפאן והיה נדמה שבהנהלה לא יוכלו לוותר על עשרות המיליונים שעתידים להגיע תמורתו, אך הרצון העז של השחקן להישאר בקבוצתו האהודה לצד ההבנה של ראשי המועדון כי מכירתו תהיה ירייה ברגל לפרוייקט הצערת הסגל שעליו הצהירו בתחילת העונה הקודמת, וכמובן שגם פגיעה קשה בתדמיתה של מילאן כאחד המועדונים הבכירים באירופה- הובילו להצהרה על הישארותו. המגעים עם סנטוס בנוגע לרוביניו היו בלתי פוסקים, ולמרות שהיה נדמה כי החלוץ הברזילאי ישוב הביתה, סנטוס לא הסכימה להתפשר על הסכום שאותו מילאן דרשה ונכון לעכשיו, ביניו נשאר במילאן לאחר שזכה להארכת חוזה, אם כי לא ניתן לשלול מגעים עתידיים עם קבוצת ילדותו. עתידו של קווין-פרינס בואטנג בעונה הקרובה איננו ברור, ובמילאן מתכוונים תמורת הסכום המתאים למכור את הקשר הגנאי המאכזב, כאשר מונאקו וצ'לסי כבר גיששו לעברו. כמו בקיץ הקודם, גם הפעם הפרזידנטה נקלע לסיבוכים משפטיים ואמור להישלח לכלא (למרות שכולם יודעים שלדון סילביו יש תשע נשמות והוא לא ייכנס אל מאחורי הסורגים), דבר שמשפיע בצורה ישירה על המרקאטו המילאנזי. תקציב הרכישות דל, גליאני מחכה לעזיבת שחקנים לא רצויים כדי לפנות את המקום לחדשים ורוב תשומת הלב מופנית לשחקנים כאלו ואחרים שקרובים לסיום חוזיהם. יחד עם זאת, נמשכת מדיניות ההצערה ולראיה עזיבותיהם של אמברוזיני, ז'פס ופלאמיני אשר סיימו את חוזיהם בקבוצה. בעוד שמן העבר השני, מילאן הספיקה להחתים את ריקארדו ספונארה, הקשר/ חלוץ המצוין של אמפולי בעונה האחרונה וזה שכמעט והעפיל עימה לסריה A; ז'רסון ורגארה, הבלם הקולומביאני הצעיר שמגיע כדי לעבות את הקו האחורי לאחר העזיבה של ז'פס, בן ארצו ולשמחתו יוכל להשתלב עם קולומביאני אחר- ספאטה; אנדראה פולי הגיע לא מזמן לאחר עונה מצוינת בסמפדוריה, בעוד שאת הדרך ההפוכה יעשה בארטוש סאלאמון שלא קיבל דקות משחק מאז הגיעו למילאנו בינואר. אלו לא בדיוק ההעברות, אבל שני שחקנים נוספים שיהוו חלק מהסגל לעונה הקרובה יהיו בריאן כריסטאנטה, קשרה יוצא מן הכלל של קבוצת הפרימברה ואנדראה פטאניה, חלוץ הפרימברה שכבש 13 שערים אשתקד (אם כי האחרון צפוי להישלח להשאלה). חילופי הדורות נמשכים בסן-סירו והכיוון מעודד. חלון ההעברות רחוק מלהסתיים וצפויים לנו עוד מספר שינויים. לצד רוביניו ובואטנג, גם עתידם של נוצ'רינו, טראורה ועמנואלסון איננו ברור. מנגד, במועדון מעוניינים להתחזק בבלם נוסף, בקשר התקפי ואולי גם בחלוץ. לאור הצרות הכלכליות והמשפטיות הרבות אליהן נקלע סילביו, הקו המנחה של גליאני ימשיך להיות השגת שחקנים שנמצאים לקראת סיום חוזיהם והחתמת חיזוקים בהתאם למכירות מעזיבת שחקנים.

ברוכים הבאים
5/5: ז'רסון ורגארה- נרכש מאונברסיטאריו פופויאן תמורת 2 מיליון יורו.
24/5: כרסיטיאן ספאטה- מומשה אופצית הרכישה מוויאריאל תמורת 6 מיליון יורו.
1/7: אורבי עמנואלסון- חזר מעונת השאלה בפולהאם.
1/7: ריקארדו ספונארה- מגיע מאמפולי לאחר שנרכש בינואר.
11/7: אנדראה פולי- חצי מכרטיסו נרכש מספדוריה תמורת 3 מיליון יורו בנוסף לחצי מסאלאמון.

צאתכם לשלום
1/7: בויאן קרקיץ'- חזר לברצלונה לאחר עונת השאלה.
1/7: מאסימו אמברוזיני- סיים חוזה ועבר לפיורנטינה.
1/7: מאריו ז'פס- סיים חוזה.
1/7: מאתיו פלאמיני- סיים חוזה.
11/7: בארטוש סאלאמון- עזב לסמפדוריה כחלק מעסקת הגעתו של פולי.


אנדראה פולי, תוספת נאה לקישור

עונת 2013/14: סקודטו... לא הפעם
לאור מסע הרכש המרשים של היובנטינים, יהיה יומרני מדי לדבר על אליפות, אם כי הכדורגל לימד אותנו שהפתעות הן חלק מהמשחק. יתר קבוצות הצמרת גם כן מבצעות חיזוקים רבים, אך המטרה הברורה של הרוסונרי לעונה הקרובה תהיה ללא ספק לסיים במקומות 2-3, ולצד זה לבצע גם קמפיין מכובד בליגת האלופות, כלומר הגעה לרבע הגמר לפחות. השחקנים החדשים שהגיעו בעונה הקודמת, הספיקו להתגבש, הקבוצה מבצעת חיזוקים בחלון ההעברות, כך שאין שום סיבה שמילאן לא תעמוד ביעדים האלו. בסיכומו של דבר, העבר לימד אותנו שמילאן נוטה לאכזב ולגרום לרגעים של שברון לב וייאוש, אך גם להפתעות לא מעטות כנגד כל הציפיות ורגעי אושר ושחרור אמוציות מצד אוהדיה. מה שלא יהיה, הלב שלנו הוא אדום-שחור!


מדפי הגביעים הרבים צפויים לעמוד על תילם

:aa1: 23/7 גביע טים בהשתתפות יובנטוס וסאסואולו
:aa1: 27/7 גביע האלופים נגד ולנסיה (זהות יתר היריבות תתברר בהמשך)
:aa1: 31/7 גביע אאודי נגד מנצ'סטר סיטי (זהות יתר היריבות תתברר בהמשך)

הליגה הלאומית 13/14

April 2, 2014, 8:04 am

≫ Next: דיון התקשורת 2013/14

≪ Previous: מילאן 2013/14 :: סיידורף על הקווים

$

0

0

מכבי נתניה
מאמן:יוסי מזרחי
הגיעו:רן רול(הפועל נצרת עילית), קובי חסן(הפועל רעננה), אדיר טובול(בני סכנין), טובריאנו פינס(הפועל חיפה), עידן שריקי(מכבי פתח תקווה), שניר דורי(הפועל פתח תקווה), ערן לוי(בית"ר ירושלים), שליו מנשה(בני יהודה), אוהד לויטה(אומוניה ניקוסיה), סביטי ליפניה(עירוני רמת השרון), ליאור ז'אן(הפועל פתח תקווה)
עזבו:אחמד סבע(הפועל קריית שמונה), קובי דג'אני(הפועל באר שבע), בן בנימין(הפועל רעננה), לואיג'י סינאמו(-), עלי חטיב(הפועל עכו), עומרי בן הרוש(מכבי תל אביב)
הפועל רמת גן
מאמן:אריק גרילוביץ'
הגיעו:אבי סופר(הפועל כפר סבא), דן רומן(בית"ר תל אביב), טל איילה(בית"ר כפר סבא), דור מליחי(הפועל כפר סבא), לירון דיאמנט(מכבי הרצליה), רם שטראוס(מכבי אחי נצרת), אלמוג בוזגלו(מכבי יפו), יוסי אסייג(הפועל רעננה), אביאל גבאי(עירוני טבריה), יניב לוזון(הפועל פתח תקווה), דניאל אדו(-), איסמעיל לינגן(-), דיידיר ברוסו(-), ליעד ברקוביץ'(קביליו יפו), לידור כהן(הפועל כפר סבא)
עזבו:איתי ארקין(מכבי הרצליה), ישראל זגורי(הפועל תל אביב), דוד מנגה(הפועל קריית שמונה), אופיר חמו(הפועל אשקלון), עוז יפרח(הפועל אשקלון), איטו אוננגה(-), ג'יבריל סידיבה(הפועל אשקלון), דורין גוגה(-), רן יצחק(הפועל תל אביב), ליאור ראובן(-), קרלוס צ'אקנה(הפועל אשקלון), וובה בראון(הפועל קריית שמונה), יוגב בן סימון(-), מיכאל זנדברג(-), טל חן(מכבי אום אל פאחם)

הפועל נצרת עילית
מאמן:אלדד שביט
הגיעו:אחמד שעאבן(הפועל רעננה), לואהב כיאל(הפועל עכו), אחמד דיאב(מכבי אום אל פאחם)
עזבו:בן תורג'מן(הפועל באר שבע), רן רול(מכבי נתניה), בן ביטון(הפועל באר שבע), יבגני סידורנקו(טום טומסק), ליאור לינדר(עירוני טבריה), מוטי מלכה(הפועל ראשון לציון)
הפועל ירושלים
מאמן:עידן טל
הגיעו:דיוויד בקל(-), אלון בוזורגי(אסי גלבוע)
עזבו:רפי כהן(פרש), אפי מלכה(הפועל בני לוד), אלירן אוחנה(הפועל קטמון), עידן טל(פרש), אדם מזרחי(הפועל קטמון), עדן נחמני(בית"ר ירושלים), איציק כהן(בית"ר ירושלים).
הפועל פתח תקווה
מאמן:ניסן יחזקאל
הגיעו:אימורו לוקמן(בני סכנין), אבי איבגי(מכבי הרצליה), אדריאן פרננדס(עירוני רמת השרון), איתי אלקסלסי(הפועל ראשון לציון), שי רביבו(מכבי הרצליה), אורי פסו(איה נאפה), בן צעירי(הפועל כפר סבא), ליאור אסולין(הפועל ראשון לציון)
עזבו:דיוויד גומז(-), שניר דורי(מכבי נתניה), ליאור ז'אן(מכבי נתניה), רוזר אשמן(-), שון מלכה(-), אלירן ג'ורג'(הפועל קטמון), אוהד אדלשטיין(הפועל קטמון), עמירן שקלים(מ.ס אשדוד), יניב לוזון(הפועל רמת גן)
הפועל ראשון לציון
מאמן:אייל לחמן
הגיעו:הייתם דראושה(הפועל איכסל), נאיף חוסיין(הפועל כאוכב), גיא גרוס(הפועל כפר סבא), עומרי שקל(הפועל הרצליה), אור גירו(הכח עמידר רמת גן), גיא כוואז(הפועל רעננה), מוטי מלכה(הפועל נצרת עילית), ניר נחום(הפועל תל אביב)
עזבו:ליאור אסולין(הפועל פתח תקווה), יוסי שקל(-), קובי בדש(-), איתי אלקסלסי(הפועל פתח תקווה), עומר אצילי(בית"ר ירושלים), ברוך דגו(הפועל אשקלון), תומר ירוחם(בית"ר ירושלים)
מכבי הרצליה
מאמן:תומר קשטן
הגיעו:איתי ארקין(הפועל רמת גן), שי דוד(הפועל כפר סבא), דין אקפי(מכבי תל אביב), עומר רפס(הכח עמידר רמת גן), קליוגלי לאוטרו(-), רפי עמוס(בית"ר תל אביב)
עזבו:אבי איבגי(הפועל פתח תקווה), שי רביבו(הפועל פתח תקווה), אביב עזריה(-), לירון דיאמנט(הפועל רמת גן), ינון ברדה(מכבי קריית גת), שי ביטון(בית"ר כפר סבא), אסף בכר(בית"ר כפר סבא), בני חדד(-), ארז יוסף(-), טל מאיר(-), תומר קצב(-), גיא עובדיה(מכבי קריית גת)
הפועל בני לוד
מאמן:סלימאן אזברגה
הגיעו:אפי מלכה(הפועל ירושלים), מוראד אבו ענזה(מ.ס אשדוד)
עזבו:נבו מזרחי(מכבי יבנה), יקיר שינה(בית"ר תל אביב רמלה), איציק בן סולומון(באר יעקב), עבדאללה שעאבן(עירוני בת ים)
מכבי יבנה
מאמן:יוסי זוזוט
הגיעו:נבו מזרחי(הפועל בני לוד), נדב מוניס(בני יהודה), דידי אונגר(הפועל כפר סבא), בר לייבה(הפועל מרמורק)
עזבו:עידן ציון(מכבי קריית גת), אסי בן מוחא(מכבי דליית אל כרמל)
מכבי אחי נצרת
מאמן:סמיר עיסא
הגיעו:גד עמוס(הפועל חיפה), והיל מריסאת(הפועל קריית שמונה)
עזבו:רם שטראוס(הפועל רמת גן) מתן בן-סימון(בית"ר ירושלים)
הכח עמידר רמת גן
מאמן:סלמן עמר
הגיעו:ליאור ברגיג(בני יהודה), בן אז'ובל(הפועל כפר סבא), אימן חירבאט(מכבי אום אל פאחם), זידאן עמר(הפועל עכו), דניאל ליפשיץ(הפועל אשקלון), עידן מקדש(הפועל אשקלון)
עזבו:חיים מלכה(הפועל אשקלון), עומר רפס(מכבי הרצליה), אור גירו(הפועל ראשון לציון)
הפועל אשקלון
מאמן:דני גולן
הגיעו:עוז יפרח(הפועל רמת גן), ג'יבריל סידיבה(הפועל רמת גן), חיים מלכה(הכח עמידר רמת גן), גליל בן שאנן(הפועל באר שבע), קרלוס צ'אקנה(הפועל רמת גן), ברוך דגו(הפועל ראשון לציון), אופיר חמו(הפועל רמת גן), אוסיי מאוולי(הפועל קריית שמונה)
עזבו:ג'ונתן אסוס(מכבי אום אל פאחם), דומיניק וואסי(-) הרמוני איקנדה(-), ניסן אלקלעי(בית"ר נס טוברוק), משה אסולין(-), מוחמד דרוויש(-), דניאל ליפשיץ(הכח עמידר רמת גן), עידן מקדש(הכח עמידר רמת גן), רותם שמול(-), עמנואל עמנגואה(-), שי מוטאי(-), עדי סופר(-), מסאיי דגו(הפועל קטמון)
בית"ר תל אביב
מאמן:סלובדאן דראפיץ'
הגיעו:יקיר שינה(הפועל בני לוד), בן רהב(עירוני רמת השרון), וויליאם אזאו(הפועל כפר סבא), גיל גילקרוב(הפועל הרצליה), מג'ד יונס(הפועל מרמורק), איתי עוזרי(מכבי פתח תקווה)
עזבו:אלנתן סלמי(הפועל עפולה), דן רומן(הפועל רמת גן), יותם זיגדון(מכבי שעריים), חזי דילמוני(הפועל קריית שמונה), שחר שמש(-), מיכאל קירטבה(הפועל כפר סבא), רפי עמוס(מכבי הרצליה)
הפועל קטמון
מאמן:עופר טלספפה
הגיעו:אלירן ג'ורג'(הפועל פתח תקווה), עומרי רון(סקציה נס ציונה), אוהד אדלשטיין(הפועל פתח תקווה), רז שטיין(מכבי חיפה), דור הלוי(מכבי אום אל פאחם), עדי בויטר(-), אלירן אוחנה(הפועל ירושלים), עבד מרוג'אן(מכבי אום אל פאחם), מסאיי דגו(הפועל אשקלון), אורי כהן(סקציה נס ציונה), אדם מזרחי(הפועל ירושלים)
עזבו:שלום עקיבא(עירוני טבריה), אביעד דנן(-), יוסי אבולעפיה(-), חי אטיאס(-), חן מנצורי(-), סמיר אבדאלחי(הפועל כפר סבא)
הפועל עפולה
מאמן:ירון הוכנבוים
הגיעו:נתנאל גולדמן(הפועל מגדל העמק), בן ויצמן(מכבי צור שלום), גיזי דורבור(הפועל כפר סבא), אלנתן סלמי(בית"ר תל אביב), דור כוכב(מכבי חיפה), חסיב אבו רוקון(בני סכנין), אמרי זייד(מכבי חיפה), איגור אדורניק(-), אדריאן גריגורטה(-)
עזבו:
הפועל כפר סבא
מאמן:שייע פיגנבויים
הגיעו:סמי אלייקים(הפועל רעננה), רובי רגב(בית"ר תל אביב רמלה), סמיר אבדלחי(הפועל קטמון),בן בן שושן(הפועל עפולה), אופק יפרח(מכבי כפר קנא), בן לוי(הפועל מגדל העמק), מיכאל קרטבה(בית"ר תל אביב רמלה), אוהד כהן(הפועל רעננה), בן כוואז(הפועל רעננה), סהר לוי(סקציה נס ציונה), רז בן חיים(עירוני רמת השרון), אלירן סיימון(הפועל ראשון לציון), אופיר מלמד(הפועל רעננה)
עזבו:דידי אונגר(מכבי יבנה), שלומי בן חמו(הפועל באר שבע), שי דוד(מכבי הרצליה), דור מליחי(הפועל רמת גן), אבי סופר(הפועל רמת גן), בן צעירי(הפועל פתח תקווה), ירדן שגיב(עירוני רמת השרון), בן אזובל(הכוח עמידר רמת גן), גיזי דורבור(הפועל עפולה), גיא גרוס(הפועל ראשון לציון), גיא מלמד(מכבי פתח תקווה), עומר פדידה(הפועל תל אביב), אברהם צ'קול(הפועל תל אביב), ויליאם אזאו(ביתר תל אביב רמלה)

דיון התקשורת 2013/14

April 2, 2014, 8:29 am

≫ Next: Copa Libertadores 2014 - המפעל הגדול של אמריקה

≪ Previous: הליגה הלאומית 13/14

$

0

0

עונה חדשה מתחילה גם בתחום התקשורת. בארץ אין חדשות גדולות-צ'רלטון חתמה לאחרונה על חוזה שמשאיר אצלה את שידורי הפרמיירליג לשלוש העונות הבאות, אין שום שינוי במפת זכויות השידור וגם בעונות הקרובות נבלה בחברתם של שכנר, זלצר, לחמן וחבריהם.

באנגליה, לעומת זאת, יש שינויים רבים. שחקן חדש נכנס לשוק-ערוץ BT Sport החדש שיושק מחר וישדר חלק נכבד ממשחקי הפרמיירליג ואת הגביע האנגלי. הערוץ החדש התחמש בכמה שמות נוצצים-השדר איאן דארק (לשעבר בסקיי) ולצידו כפרשנים מייקל אואן, דיוויד ג'יימס, אואן הארגריבס וסטיב מקמנמן, גם ריו פרדיננד אמור להשתלב בערוץ החדש כמראיין. מנגד, סקיי הותיקה משיבה מלחמה עם שדרוג של משבצות השידור המוכרות, בין היתר ג'יימי קראגר מצטרף ל"מאנדי נייט פוטבול" לצד גארי נוויל, שני היריבים עוברים לשתף פעולה. בתחום התקצירים דווקא אין חדש, MOTD הממלכתית ממשיכה לעונתה ה-49.

Copa Libertadores 2014 - המפעל הגדול של אמריקה

April 2, 2014, 8:38 am

≫ Next: רבע גמר ליגת האלופות:: דורטמונד שוב בברנבאו, צ'לסי נוסעת לפריז

≪ Previous: דיון התקשורת 2013/14

$

0

0

הלילה יוצא לדרך טורניר הכדורגל היוקרתי והגדול של ביותר של אמריקה, בפעם ה-55 מאז נוסד בשנות השישים. אחרי שלב מוקדמות קצרצר 32 קבוצות יתחילו במסע לחלום, לחלקן הוא יותר ריאלי לחלקן פחות, שהוא הנפת הגביע שמעבר ליוקרה יזכה את המועדון בסכום נאה, כרטיס לאליפות העולם לקבוצות והבטחת המקום במפעל ב-2015. המסע עצמו כולל משחקי חוץ על כל המשתמע מכך באמריקה שמדרום לריו גרנדה, לוח משחקים לא מתואם עם ההתאחדויות המקומית הכולל לעתים משחק יום אחר יום, ולחלק מברות המזל גם טיול קשה למגרשים האנדיניים הגבוהים בבוליביה, פרו, אקואדור (לפחות הביקור בקיטו נחסך) ובקולומביה. קל זה לא יהיה, לאף קבוצה.

הזוכה בשנה שעברה הייתה קבוצתו המרגשת של רונאלדיניו, אתלטיקו מיניירו המצוינת, שתצא מצוידת בכוכב המחייך להגנה על התואר. מאז 2010 רק נציגות ברזילאיות זוכות להניף את הגביע, נתון המשקף את עליונות הקבוצות הברזילאיות בכל הנוגע לכישרון וכסף, גם מבחינה היסטורית נדיר שקבוצה לא ברזילאית או ארגנטינאית זוכה. האחרונה לעשות זאת הייתה הקבוצה המצוינת של ליגה דה קיטו ב-2008. אולי השנה הגיע הזמן להפתעה נוספת?




הבתים:

בית 1:


ולס כבר זכתה בשנות ה-90 בגביע, אך מאז למרות שהיו למועדון מספר קבוצות מצוינות הם לא הצליחו לשחזר את ההנפה ההיא. כמו במרבית העונות האחרונות, ולס תתמקד בליברטאדורס בתקווה לא לאכזב שוב את האוהדים. הסיכוי? לא גבוה. מהמוקדמות הגיע לה הנציגה הברזילאית האלמונית יחסית, אתלטיקו פאראנאנסה, שהדיחה את ספורטינג קריסטל במותחן שגם היצ'קוק לא יכל לכתוב. לא נראה שהקבוצה תאיים על התואר. אוניברסיטריו, אלופת פרו, מציעה קבוצה מוכשרת ומעניינת, אך זכייה היסטורית של קבוצה פרואנית לא נראית על הפרק. נציגה בוליביאנית מעולם לא הגיעה לגמר, גם השנה זה לא ישתנה אבל לפחות דה סטרונגסט ינסו לנצל את יתרון הגובה בבית להעפלה לשלב הבא.

בית 2:


בית מעניין יותר מקודמו, עם בוטאפוגו שהעפילה מהמוקדמות. למרות שמדובר במועדון ברזילאי גדול עם היסטוריה עשירה, בליברטאדורס הם עוד לא זכו והאוהדים ירצו לראות את המועדון מוחק את ההקנטה הזו מלקסיקון היריבות. גם אלופת ארגנטינה סאן לורנסו לא זכתה להניף את הגביע וזוכה ללעג מאוהדי היריבות בנושא. קבוצת החלומות הנוכחית, מגובה בתמיכה רוחנית מהאפיפיור, יכולה ללכת עד הסוף השנה. אוניון אספניולה הצ'יליאנית מעמידה שנה אחרי שנה קבוצות טובות, לשיחזור השג השיא של המועדון (גמר) זה לא יספיק כנראה, ובעקבות ההגרלה העפלה להצלבה תיחשב הצלחה. לנציגה מאקואדור הצנועה מאקואדור זוהי הופעה מרגשת במפעל, וכנראה היא תיגמר בכך.

בית 3:


על הנייר בית מאוד שקול. סרו פורטיינו מועדון מאוד מנוסה במפעל שזכה לא מזמן באליפות פאראגוואי, לגביע זה לא יספיק, אבל לעשות צרות לכל קבוצה הם יכולים. אוהיגינס קבוצה מעניינת עם כדורגל התקפי ופרסומת לא ברורה על התחת של מכנס הקבוצה. המועדון הצ'יליאני חוזר למפעל להופעה רביעית אחרי 30 שנה של היעדרות. לא ישחזרו את שנות ה-80 העליזות, זה די בטוח. מארגנטינה ומהמוקדמות מגיעה לאנוס, לא מועדון גדול אבל מהקבוצות המצליחות בשנים האחרונות בארגנטינה ומחזיקת הסודאמריקנה האחרון. נוטים לזלזל בלאנוס, אבל לאט לאט הם בונים לעצמם שם ביבשת. האחרונה, אך לא פחות חביבה ואיכותית, דפורטיבו קאלי הקולומביאנית. הירוקים בנו קבוצה מרשימה לטורניר, אך נראים רע בינתיים וישמחו כמובן לשחזר את הישג השיא של המועדון שהוא העפלה לגמר (פעמיים).

בית 4:


האלופה המכהנת קיבלה בית סביר אותו היא אמורה לצלוח בדרך למשחקי הנוק אאוט. הברזילאים השאירו את רונאלדיניו לאחר דיבורים רבים על מעבר, ויציגו סגל חזק בלי קשר ללהטוטן. לא נראה שמדובר באותה קבוצה גדולה של השנה שעברה, אבל בהחלט מועמדת. נאסיונאל הפאראגוואית אולי תעשה חיים קשים ליריבות, כדרכן של הקבוצות ממדינה זו, אך בכושר הנוכחי שלה לא נראה שהרבה יותר מכך. העפלה להצלבה תהייה הצלחה. הנציגה הראשונה בסיקור זה מונסואלה היא סאמורה, ולמרות השיפור המדהים בכדורגל המקומי ההצלחה פחות בולטת ברמת הקבוצות ובהתאם ציפיות המועדון. סוגרת את הבית הנציגה מהמוקדמות, סנטה פה הקולומביאנית שהתגברה על מורליה הקשה בשביל להיכנס לבית. הקולומביאנים מציגים קבוצה חזקה ומנוסה שתנסה להגיע לשלבים הגבוהים.

בית 5:


אלופת ברזיל קרוזיירו היא, כדרכן של אלופות ברזיל, מועמדת נבחרת לתואר. היא תעמוד בפני כמה אתגרים בבית המוקדם, אך צפויה להעפיל ומשם זה להתחיל את המסלול בדרך לתואר הנכסף אותו הניפה כבר פעמיים בעבר. בקרוזיירו מקווים להחזיר לאוהדים על הגמר אותו הפסידו ב-09 למרות הקבוצה המצוינת שהרכיבו אז. במדינה כל כך קטנה כמו אורוגוואי יש 2 מועדונים גדולים, השאר והשאר היותר קטנים. אבל בדפנסור הצליחו להרכיב קבוצה מעניינת ואיכותית שיכולה אולי להפתיע במפעל. שווה לעקוב, לא מעט כישרונות. גארסילאסו תעשה את המוות ליריבות בגבהים בהם היא צפויה לארח, אבל גם במשחקי החוץ אסור להספיד את המועדון שעשה זינוק מטאורי בשנים האחרונות. סוגרת את הבית U דה צ'ילה שהעפילה בצורה משכנעת מהמוקדמות. ה-U לא תמיד הצליחו מאז פירוק הקבוצה הגדולה מלפני זמן קצר, אבל הם בנו קבוצה עם לא מעט שמות וכישרונות לקראת הליברטאדורס ואם העסק יתחבר הם יכולים להגיע רחוק. סה"כ פייבוריטית ברורה אחת + 3 קבוצות שקולות פחות או יותר עם פוטנציאל גדולה יותר ל-U אולי.

בית 6:


"בית המוות" של ההגרלה עושה רושם, ארבע קבוצות חזקות או לפחות עם היסטוריה עשירה במפעל. ניואלס הארגנטינאית מציגה כדורגל מצוין ושמות גדולים שחלקם ישחקו כנראה במונדיאל הקרוב. המועדון קצת קצר בסגל ועלול לסבול בשלבים המכריעים, אם יגיעו לשם, אבל הארגנטינאים יקוו להחזיר לאוהדים על האכזבה מחצי הגמר ל 2013. גרמיו, סגנית אלופת ברזיל ופעמיים מחזיקת הליברטאדורס, היא מועמדת הגיונית לתואר ותהיה מאוכזבת מאוד אם לא תעפיל מהבית חרף ההגרלה הקשה. אתלטיקו נאסיונל היא מהמועדונים המצליחים במפעל מקולומביה, ולדעתי גם היחידה שזכתה בו (?). נאסיונל קיבלה אולי הגרלה לא פשוטה, אבל לא לשכוח שהירוקים-לבנים גילו עליונות מוחלטת על הליגה המקומית בחודשים האחרונים. מהמוקדמות מגיעה נאסיונאל האורוגוואית, מועדון עם היסטוריה עשירה ומוצלחת במפעל כולל 6 גמרים מתוכם 3 זכיות. קשה לבטל את הקבוצה הזו, לה סגל לא רע, אבל עם ההגרלה הזו גם קשה לראות אותם בשלב הבא.

בית 7:


אחד מהבתים ששלוש מהחברות בו זכו לביקור מהנה בלה פאס בוליביה... הנציגה הבוליביאנית היא בוליבאר, המועדון התכול שמופיע כבר כמה שנים ברציפות במפעל. בוליבאר כנראה לא תראה את ההצלבה, אבל הם יכולים לרשום כמה הפתעות בבית לפחות. מועדון הפאר הברזילאי פלאמנגו אמנם הוכה השבוע בקריוקה ע"י היריבה פלומיננזה, אבל אף אחד לא חושב שזו סיבה מספיק טובה לבטל אותם. פלאמנגו לא מציגה קבוצה מרשימה והגיעה לכאן דרך זכייה בגביע הברזילאי, אבל עדיין מדובר בקבוצה לא רעה בכלל שיכולה להגיע רחוק. אמלק היא הנציגה הבכירה של אקואדור וקבוצה שלדוברי העברית מצלצלת הכי משעשע כנראה, אבל חוץ מזה יש לה גם כמה שחקנים מעניינים שיכולים לעזור לה להתקדם להצלבה. לאון, האורחת המקסיקנית בחצי הדרומי של היבשת, היא הקבוצה החמה והמפתיעה של מקסיקו בעונות האחרונות. למרות המרחק התקשורתי, קשה להאמין שמישהו יזלזל במכונה הירוקה ממקסיקו ומי שכן עהולך להיכוות. למרות חוסר הניסיון, פוטנציאל גדול לסוס השחור של הגביע. קרב משולש, סליחה בוליבאר, מעניין יכול להתפתח פה על ההעפלה לשלב הבא.

בית 8:


הבית הסוגר יכיל את מועדון הפאר האורוגוואי פניארול, שאם ההיסטוריה הייתה קובעת אפשר היה לרשום להם כבר זכייה בתור המועדון הכי מעוטר מאלו שמשתתפים במפעל השנה. אבל ההיסטוריה לא משחקת תפקיד, ופניארול מועמדת לתואר בעיקר בפני עצמה ופחות בעיני המשקיף מהצד. למרות זאת, האורוגוואים יכולים להגיע מעבר להצלבה הראשונה. ארסנל הארגנטינאית היא קבוצה צנועה, ללא קהל או היסטוריה עשירה, אבל עם גביע סודאמריקנה בארון. הקבוצה הסולידית לא תאיים על הגביע כנראה, אבל כן תנסה להגיע להצלבה ויש לה את הכלים לכך. דפורטיבו אנסואטגי מונסואלה לא תעפיל כנראה לשלב הבא, אבל לפחות זכתה לטיול לשתי קצוות המפעל האפשריות (ארגנטינה ומקסיקו). סנטוס לגונה האחרונה והחביבה, עוד נציגה-אורחת מקסיקנית עם מדים ירוקים (לבנים). המקסיקניות לא זוכות לחיים קלים במפעל, אבל כמו לאון גם סנטוס לגונה לא קבוצה שאפר לבטל. אם לא יפלו מסיבות לא מקצועיות, כמו שנציגות מקסיקו נופלות לעתים, יכולה לעלות לשלב הבא ואולי מעבר.


שיהיה לנו אחלה גביע השנה