כמו הדיון הקודם, כל מה שקשור באיטליה ולא קשור בכדורגל נכנס לדיון הזה, מהתנהלות השלטון של פרודי ועד למוזיקה איטלקית או הקולנוע האיטלקי המשובח.

מקווה שהדיון יהיה פורה כמו בעבר.

בית"ר ירושלים עונת 2013/2014

העונה שהייתה:

לאחר סיום העונה המוצלח והאופטימי של עונת 11/12 התפנו בבית"ר לעיסוקים הרגילים שלהם מדי קיץ - מציאת משקיעים והשגת כספים על מנת לפתוח את העונה בצורה תקינה ככל האפשר, תוך כדי הניסיונות העקרים של יו"ר הקבוצה איציק קורנפיין וראש עיריית ירושלים ניר ברקת להשיג תרומות עבור הקבוצה התגבשה קבוצה של אוהדים והקימה את "עמותת אוהדים" שמטרתה הייתה לגייס סכום כסף גדול ככל האפשר שיסייע לבית"ר לפתוח את העונה ואולי אף לרכוש את הקבוצה מידי הבעלים הפאסיבי של המועדון ארקדי גאידמק. בין לבין בית"ר את העונה עם מספר רב של שחקנים לא חתומים וללא שחקני רכש כלל והודחה כבר בשלב הראשון של גביע הטוטו ובנוסף פתחה את העונה עם נקודה אחת מ-6 אפשריות והרחקה של הברומטר של הקבוצה דאריו פרננדס לארבעה משחקים. מאחורי הקלעים ההרתמות ליוזמה הייתה גדולה ותוך חודש וחצי נאספו כמעט 2 מיליון ש"ח שבתוספת סכום דומה שהזרים גאידמק ומכירת דן איינבינדר לעירוני קרית-שמונה תמורת 1.1 מיליון ש"ח איפשרו לקורנפיין להחתים שחקנים ללא חוזה כמו עמית בן-שושן ושי חדד ולחזק את הקבוצה בצמד הקרואטים דינו שקוורץ ודומיניק גלאוינה ובחן עזריאל שחזר לקבוצה בהשאלה לאחר עונה רעה מאוד במכבי חיפה, למעשה בית"ר החלה את העונה עם סגל מלא רק במחזור השלישי.

הרצף הרע של פתיחת העונה לא נשבר, בית"ר הפסידה גם לאשדוד ועכו וסיימה בתיקו עם הפועל ר"ג ולאחר חמישה מחזורים התבססה הקבוצה בתחתית עם 2 נקודות מתוך 15 והיה נראה שהתסריט מ-2 העונות הקודמות יחזור על עצמו. בעקבות פגרת הנבחרת ודחיית המשחק נגד הפועל ת"א קיבלה הקבוצה פגרה של שלושה שבועות מה שנתן למאמן אלי כהן אפשרות למין "מחנה אימונים שני" והחזרת הקבוצה לכושר שאפיין אותה בסיום העונה הקודמת. בית"ר חזרה מהפגרה מצוין עם ניצחון 1-2 בבלומפילד על בני יהודה משערים נהדרים של בן-שושן וריקן בניצוחו של דאריו פרננדס המצוין והתפנתה להכנות לקראת ה"קלאסיקו הישראלי" בינה לבין הפועל ת"א בטדי, המשחק עצמו הצדיק את הציפיות הגדולות ששוחק לעיני 19 אלף צופים ואלי טביב אחד והרבה דם רע בין המועדונים, בן-שושן הבקיע ראשון הפועל הפכה ל1-2 אבל אז טוטו תמוז הורחק בעקבות תנועת השתקה לאוהדי בית"ר וחן עזריאל משום מקום הבקיע צמד בדרך לניצחון גדול שסימן את המפנה בעונה של בית"ר.


חן עזריאל מנצח את הפועל ת"א בטדי

הניצחון על הפועל הרים משמעותית את המוראל בבית וגן, בית"ר רשמה רק הפסד אחד ב-14 משחקים תוך כדי תצוגות כדורגל מצוינות והתקרבות לצמרת הגבוהה. שבוע וחצי לפני המשחק נגד הפועל ת"א בבלומפילד נסעה הקבוצה לגרוז'ני בירת צ'צ'ניה במה שהוגדרה כנסיעת עסקים, במהלך השהות בצ'צ'ניה שיחקה בית"ר משחק ידידות נגד טרק גרוז'ני מהליגה הרוסית והשמועות סיפרו על עזרה כספית אפשרית מאנשי עסקים צ'צ'נים או שיתוף פעולה אפשרי עם המועדון מגרוז'ני. בית"ר הספיקה לחזור ארצה ולנצח כעבור מספר ימים את הפועל ר"ג בטדי(2-3) והתכוננה למפגש הצמרת נגד הפועל ת"א שנערך כמה אירוני יום לפני הבחירות, שערים של ריקן ועזריאל לקראת הסיום העניקו לבית"ר ניצחון יוקרתי 0-2 במגרש של היריבה השנואה ואת המקום הרביעי כשרק 2 נקודות מפרידות בין הקבוצה של השריף למקום השני והיה נראה שבית"ר הולכת לעונה גדולה. כמה ימים לאחר המשחק ושעות ספורות לפני משחק הליגה נגד בני יהודה בטדי יצאה הודעה לתקשורת שבה בית"ר צירפה 2 שחקנים מוסלמים מטרק גרוז'ני, התקשורת כמובן הלהיטה את האווירה וכבר במשחק נגד בני יהודה יושבי היציע המזרחי המזוהים עם ארגון הלה-פמיליה החליטו לא לעודד את הקבוצה ובמשך משחק שלם קראו קריאות גזעניות ובנוסף נתלה שלט גזעני עם הכיתוב "בית"ר טהורה לעד" שעורר הדים ברחבי המדינה. ההשפעה של צירוף הצ'צ'נים לקבוצה הייתה עצומה, היציעים התפלגו בתחילה והתרוקנו לאחר מכן, הקבוצה התרסקה מקצועית וכלכלית והשחקנים כולל המאמן אלי כהן כלל לא הצליחו לתפקד ולראיה ב-17 המשחקים ששוחקו מאז שהגיעו הצליחה בית"ר לנצח רק 3 פעמים שמתוכם רק ניצחון ליגה אחד(עוד 2 ניצחונות בגביע) שהושג לקראת סיום העונה. היציעים התרוקנו ובית"ר הפכה מקבוצת פלייאוף עליון שעתידה להתמודד על כרטיס למפעל אירופאי לקבוצת פלייאוף תחתון שנאבקת על חייה ומבטיחה את הישארותה רק במחזור האחרון.


הרגע ששינה את העונה של בית"ר. סדאייב וקאדייב מוצגים בקבוצה

הקיץ הנוכחי:

כמו בכל קיץ גם את הקיץ הנוכחי בית"ר החלה כאשר נושא הבעלות של הקבוצה נמצא בראש סדר היום. בניגוד לשנים עברו הפעם גם היה רוכש ושמו אלי טביב, הבעלים לשעבר של הפועל כפ"ס והפועל ת"א שכבר בתחילת העונה החל בבדיקות להעברת הבעלות החליט לקחת את הקבוצה באופן סופי, אבל כמו שיכול להיות רק בבית"ר ירושלים הכל הלך קשה, הבעלים ב-8 השנים האחרונות ארקדי גאידמק לא ממש שמח להעביר את הקבוצה לידי טביב וניסה לסקל בעסקה ככל האפשר. אל טביב הצטרפו עמותת האוהדים שהפעילו את סעיף הרכישה שלהם כאשר מנגד ארקדי גאידמק הודיע במפתיע שיש לו קבוצת רוכשים פוטנציאלים שבראשם יעמוד טמרלאן מג'ידוב איש עסקים צ'צ'ני-ישראלי שיזרימו לקבוצה כ-5 מיליון דולר והצעד הראשון היה סיכום בע"פ עם רוני לוי על מינויו למאמן כאשר העסקה תיחתם. טביב והעמותה החליטו לקחת את העניין לבית-משפט ויום לפני הדיון הראשון הודיע גאידמק כי הוא נכנע למחאות ויעביר את הקבוצה לטביב וכך גם החליט ביהמ"ש המחוזי בירושלים. לאחר 8 שנים, 5 תארים והשקעה של 400 מיליון דולר ארקדי גאידמק כבר לא בעלי בית"ר והבעלים החדש הוא אלי טביב. אחד הצעדים הראשונים של טביב היה למנות כנציגו את חיים רביבו שעשוי בעתיד לרכוש אחוזים במועדון, טביב יחד עם רביבו החליטו על חריש עמוק במועדון ומספר רב של עובדים ואנשי מקצוע כמו סרגיי טרטיאק, חנן אזולאי, משה בן-הרוש, רוני הילל ועוד פוטרו ויוחלפו באנשים מטעמו של טביב. בעמדת היו"ר איציק קורנפיין נכון להיום עוד ממשיך בתפקידו אבל טביב בודק את האופציה למנות ניר סביליה חלוץ העבר במקומו אך לא מן הנמנע שקורנפיין ימשיך בתפקידו גם תחת אלי טביב.


הבעלים החדש. אלי טביב

המאמן:

אלי כהן - גם את העונה הקרובה או לפחות בתחילתה בית"ר תפתח עם מאמן בשם אלי כהן על הקווים אבל העונה זה לא יהיה השריף אלא אלי כהן "החיפאי" אם תרצו. המאמן בן ה-53 מקבל לראשונה בקריירת האימון שלו צ'אנס במועדון גדול. למרות שאימן רק בקבוצות קטנות כהן נחשב למאמן מוערך, בין הישגיו אפשר למנות עליות ליגה עם הפועל ר"ג והפועל רעננה, 2 זכיות בגביע המדינה עם הפועל ר"ג ו-2 עונות מצוינות עם הפועל עכו שבהן השאיר את הקבוצה בליגה תוך כדי כדורגל התקפי והתמקמות במרכז הטבלה. כהן אמנם ירד בעונה שעברה ליגה עם הפועל ר"ג אבל זכה למחמאות על הדרך שבה שיחקה הקבוצה וכמובן הזכיה בגביע. מי שמונה לעוזרו הוא דוד אמסלם שכבר אימן כמאמן ראשי את בית"ר והיה עוזרם של יצחק שום ורוני לוי, למרות שאמסלם לצידו אלי כהן יודע שבבית"ר הוא יצטרך להתמודד עם התקשורת הלוחצת, הקהל התובעני וכמובן אלי טביב וחיים רביבו.


הזדמנות חייו. אלי כהן

הגיעו:

דוד רביבו - הקשר בן ה-35 מצטרף לאחיו הגדול חיים גם בירושלים במה שתהיה ככל הנראה התחנה האחרונה בקריירה שלו. רביבו אמנם התחיל את קריירת הבוגרים שלו במכבי ת"א לאחר שנרכש בגיל נוער מעירוני אשדוד אבל העביר את רוב שנותיו במ.ס. אשדוד ועזב הקיץ בטונים מעט צורמים לאחר שסופסל לא מעט בחצי השני של העונה ולא קיבל הצעה לחוזה חדש. רביבו כבש בעונה שעברה באשדוד 5 שערים והוסיף עוד 7 בישולים והוא חתם לעונה אחת בקבוצה וירוויח 100 אלף דולר.

ניסו קפילוטו - הרכש השני של אלי כהן הוא הבלם בן ה-24 שמגיע אחרי עונה אחת באלקי לרנקה הקפריסאית. קפילוטו גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א והתחיל להשתלב בבוגרים כבר בגיל 16, לאחר 4 וחצי שנים שבהם לא הצליח לתפוס יתד בהרכב של מכבי ת"א עבר להשאלות באשדוד ועכו שם שיתף פעולה עם אלי כהן שדאג להביא אותו הקיץ לבית"ר ובונה עליו שיהיה זה שיפתור את הבעיות של הקבוצה במרכז ההגנה. קפילוטו רשם בעונה שעברה 23 הופעות במדי אלקי בהם כבש שער אחד והוסיף בישול אחד.


למרות גילו בטדי בונים עליו. רביבו

עזבו:

עמית בן-שושן - אחת הכותרות של חלון ההעברות של בית"ר ירושלים, הקפטן שנמצא במועדון מגיל 12 עוזב לאנורתוזיס פמאגוסטה הקפריסאית. בן-שושן שסיים חוזה קיבל הצעה נמוכה משמעותית ממה שהשתכר בשנים האחרונות ופנה לחפש אופציות אחרות מעבר לים. בין השורות אפשר להבין שטביב ואלי כהן לא ממש בנו על בן-שושן והעדיפו אופציות אחרות על פניו. הקשר-חלוץ שיחק בעונה שעברה 22 משחקים בהם הבקיע 7 שערים ובישל עוד 2.

אבי ריקן - שחקן העונה של בית"ר בעונה החולפת יוצא גם הוא לנסות את מזלו באירופה, ריקן שהפך בעונה וחצי האחרונות ממגן שמאלי בינוני לאחד הקשרים הטובים בליגה והגיע גם עד לנבחרת שם הפך לחבר קבוע בסגל של גוטמן ישחק ב-3 שנים הקרובות בפ.צ. ציריך מהליגה השוייצרית. בעונה החולפת שיחק 31 משחקים בהם הבקיע 11 שערים והוסיף 5 בישולים.

ערן לוי - אהוב היציע המזרחי בטדי עוזב את בית"ר לאחר שנה וחצי שבהם השתלב טוב מבחינה מקצועית וחברתית בקבוצה אבל דווקא עם המאמן אלי כהן השריף לא ידע נחת. לוי וכהן ידעו לא מעט ריבים ותאקלים, המאמן סיפסל לא פעם את החלוץ, הוציא אותו בדקה ה-39 במשחק נגד ק"ש, מנע ממנו להתאמן ונעל לו את הארונית, השעה אותו מהסגל במחזורי הסיום וכמובן התשלח בו לא פעם באמצעי התקשורת השונים כאשר הסיבות לאירועים שונות ומגוונות. לוי עצמו ציפה להמשיך עוד עונה בבית"ר אבל הצוות המקצועי והניהולי החליטו לשחרר אותו ובעונה הבאה ערן לוי ישחק במכבי נתניה בליגה הלאומית, בעונה שעברה ב-25 משחקי ליגה הבקיע 5 ובישל 6, הוסיף עוד 6 שערים במסגרות הנוספות.

דומיניק גלאוינה - הקשר הקרואטי בן ה-20 הגיע בתחילת העונה שעברה והוגדר ע"י המאמן אלי כהן כ"יהלום לא מלוטש", גלאוינה שסבל מקשיי התאקלמות הראה מספר פעמים כמה כישרון יש לו ברגליים אבל לא הצליח לתפוס משבצת של שחקן דומיננטי במערך של השריף ונע לא פעם בין ההרכב לספסל כאשר הוא מתקשה ליצר המשכיות. טביב ואלי כהן החליטו שלא לממש את האופציה עליו והקשר הצעיר יחזור לליגה הקרואטית. הבקיע העונה 6 שערים ובישל עוד 2 ב-29 משחקים.

דינו שקוורץ - לעומת גלאוינה שהגיע יחד איתו דינו דווקא תפס מקום של קבע בהרכב, הבלם הצעיר השתלב מצוין חברתית ומקצועית והיה נראה שימשיך בבית"ר בשנים הקרובות אבל המספר הרב של השערים אותם ספגה בית"ר בעונה שעברה(54) והאיטיות של הבלם הובילה לזה שבמועדון ככל הנראה יוותרו עליו ויבדקו אופציות אחרות. קיימת עוד אופציה שבה שקוורץ ימשיך עונה נוספת בבית"ר אבל היא נראית קלושה נכון לעכשיו. בעונה שעברה שיחק 32 משחקים והוסיף שער ובישול.

זאור סדאייב וג'יבראיל קאדייב - צמד הצ'צ'נים שעליהם עוד ידובר שנים רבות קיבלו הודעה לקראת סוף ינואר שבמסגרת עסקה בין בית"ר ירושלים לטרק גרוז'ני הם יעברו בהשאלה עד לסיום העונה לבית"ר ירושלים, משהגיעו השניים הם זכו ליחס מחפיר מצד חלק לא קטן בקהל של בית"ר שבעקבותיו הם נזקקו למאבטחים צמודים 24 שעות ביממה. בצד המקצועי קאדייב לא השתלב כלל ושותף רק לרבע שעה במשחק הבית מול סכנין ואף הורחק כאשר ישב על הספסל במשחק הגביע נגד מכבי ת"א, סדאייב שהגיע פצוע ראה יותר דשא וגם כבש שער אחד בתשעה משחקים בהם שותף והורחק גם עונה במחזור הסיום של העונה נגד סכנין בדוחא.


עוזב אחרי 16 שנה בצהוב-שחור. בן-שושן

עונת המלפפונים:

עונת המלפפונים של בית"ר ירושלים קיבלה תאוצה גדולה מבחינת השמועות לאחר העברת הבעלות לאלי טביב. עשרות שמות של שחקנים כבר קושרו לקבוצה כאשר בינתיים רק 2 שחקנים חתמו בקבוצה ומספר גדול של מועמדים חתמו בקבוצות אחרות. הלחץ של טביב, רביבו ואלי כהן לבנות סגל שיוכל להתמודד על מקום בפלייאוף העליון גדל מיום ליום ונראה שרק סמוך לפתיחת הליגה הסגל יושלם. מבין שחקני הסגל הקיים יש לא מעט שחקנים שעדיין לא חתמו על חוזה חדש לעונה הקרובה, מביניהם בית"ר כבר איבדה את עמית בן-שושן שחתם באנורתוזיס הקפריסאית, נראה שמי שיצטרף אל בן-שושן וריקן ברשימת הליגיונרים הוא קובי מויאל שמחזיק בהצעות מבלגיה ושוייץ והפערים בינו לבין בית"ר נראים כרגע בלתי ניתנים לגישור. מתן בראשי וחיים מגרלשווילי עדיין לא חתומים אבל נראה שבסופו של דבר יגיעו עימם לעמק השווה והשניים יחתמו על חוזה חדש. חן עזריאל שכרטיסו שייך למכבי חיפה חזר להתאמן עם בית"ר ומו"מ מתנהל בין טביב לשחר בנוגע לדמי העברת החלוץ חזרה לבית"ר. סטיבן כהן אמנם מוערך מאוד ע"י המאמן אלי כהן אבל לא נראה שטביב ורביבו תופסים מהקשר הצרפתי-יהודי לו הוצע חוזה נמוך מאוד ונראה כי גם הוא בדרך החוצה מהקבוצה. בגזרת הרכש השם החם ביותר שנמצא בדרך לקבוצה הוא אבירם ברוכיאן, מספר 8 ששיחק בשנה וחצי האחרונות ללא הצלחה בפולוניה ורשה והפועל ב"ש בדרך חזרה וכבר החל להתאמן עם הקבוצה וצפוי לחתום על חוזה לאחר תשעה באב, ברוכיאן שנלהב לחזור הביתה צפוי לקבל בחזרה גם את סרט הקפטן. עוד מועמדים המובילים להגיע הם אנדריי פיליאבסקי ואלרואי כהן שממתינים לשחרור שלהם ממכבי חיפה והפועל ת"א בהתאמה, בנוסף טביב מעוניין לחזק את הקבוצה במספר שחקנים צעירים שיהיה ניתן למכור בעוד מספר שנים כמו עומר אצילי קשר הפועל ראשל"צ ואיציק כהן חלוץ הפועל ירושלים ששיחק גם שנה אחת בנוער של בית"ר ונכון לעכשיו מתנהל מו"מ עם הקבוצות לגבי סכום מכירת הכרטיס של השניים, גם המגן השמאלי ניר מנצור שגדל במחלקת הנוער של הקבוצה ושיחק בקבוצת הנוער של ריאל מדריד החל להתאמן עם הקבוצה לאחר שבשנים האחרונות שיחק ביוון ובקפריסין ואם ירשים יוחתם. שחקנים נוספים שמועמדים להגיע הם שלומי אזולאי וסנטיהו סולליך ממכבי חיפה וחלוץ מ.ס. אשדוד בעונה החולפת סטפן שצ'פוביץ' אך מו"מ בין הצדדים עדיין לא נמצא בשלבים מתקדמים, רביבו וטביב ממשיכים לחפש שחקנים זרים צעירים בעלויות נמוכות שיהיה ניתן להשביח למכור בעוד מספר שנים ובמחנה האימונים בשבוע הבא צפויה להגיע רכבת של נבחנים זרים שינסו להרשים את אלי כהן ורביבו.


חוזר הביתה? ברוכיאן

שחקני מפתח:

דאריו פרננדס - אחרי סאגה מגעילה של שבועיים שבהם הקשר בן ה-35 שקל לעזוב את הקבוצה בסופו של דבר "סופר דאריו" חתם על חוזה לעונה נוספת בבית"ר וימשיך ללבוש צהוב-שחור גם בעונה הקרובה. פרננדס ללא ספק היה חלק מרכזי ביכולת הטובה של בית"ר בחצי הראשון של העונה עד שכל העסק התרסק, הקשר הארגנטינאי הוא ללא ספק המנוע והלב של הקבוצה ונדמה שהוא יותר שחקן בית מאשר שחקן זר. דאריו הוא האיש שכל הכדורים עוברים דרכו וכזה שבלעדיו בית"ר נראית אחרת לגמרי. בעונה הקרובה דאריו יצטרך להמשיך את מה שהתחיל בעונה הקודמת וזה להחזיר את בית"ר לחלק העליון של הטבלה וכמובן על הדרך להשתיק את החוליגנים שלא רצו לראות אותו עם מדי המנורה.

אריאל הרוש - בשקט בשקט הרוש יתחיל בעונה הקרובה עונה שישית בבוגרים וחמישית כשוער ראשון. הרוש אמנם היה השוער שספג בעונה שעברה את המספר הגדול ביותר של שערים בליגה אבל רוב השערים הגיעו בעיקר בגלל חוליית ההגנה החלשה מאוד שעמדה לפניו. בעונה החולפת הרוש שידרג את המעמד שלו כשחקן מוביל בבית"ר ירושלים ללא קשר למגרש כאשר יחד היה מהיחידים שיצאו בגלוי כנגד הקהל בעקבות הקריאות הגזעניות לעבר סדאייב וקאדייב.הרוש שמסומן כשוער הראשון של הנבחרת בעידן שלאחר דודו אוואט יודע שע"מ להצדיק את אפודת השוער הראשון של הנבחרת הוא יהיה חייב לחזור לתת קבלות גם בשער של בית"ר בעונתו האחרונה אולי לפני יציאה אפשרית לאירופה.


עכשיו אפשר להתעסק בכדורגל. דאריו והרוש

סגל הקבוצה: (מתעדכן)

שוערים: אריאל הרוש, אוהד סיידוף.
בלמים: אנדרס טונייס, ג'ונתן וילה, ניסו קפילוטו, טל כחילה.
מגנים: אלי דסה, דושאן מאטוביץ', תומר ירוחם.
קשרים: אבירם ברוכיאן, שי חדד, פאבלו בראנדן, דור מלול, מושיקו לוגאסי, אופיר קריאף, עומר אצילי, צחי אליחן, ברק משה.
חלוצים: שלומי אזולאי, איציק כהן, בריאן ז'ונס, רועי זיקרי.

שאיפות לעונה הקרובה:

אלי טביב שבשלב הראשון צריך לכסות חובות והתחייבויות מהשנים הקודמות צפוי ללכת השנה על עונה פיננסית, הבעלים לא מתכוון להשקיע יותר מדי ולחזק את הקבוצה בעיקר בשחקנים חופשיים או בצעירים מבטיחים, כרגע נראה שטביב הולך לעונת מעבר בה יאזן את הקבוצה כלכלית ויכין את הקרקע לשנים הבאות שבהם בית"ר אמורה לחזור לצמרת הכדורגל הישראלי. המטרה העונה היא קודם כל שלום בית והחזרת הקהל לטדי, אחרי שבשנים האחרונות נשמעו בטדי בעיקר קריאות גזעניות וקללות לעבר ארקדי גאידמק ואיציק קורנפיין השנה הציפיה היא שהקהל יחזור לתמוך בקבוצה ולהגיע בהמוניו טדי המחודש. בפן המקצועי אמנם אלי כהן ורביבו רחוקים מלהכריז על השלמת בניית הסגל אבל נדמה שהשגת מקום בפלייאוף העליון יחשב להצלחה ולשם שואפים להגיע בעיקר בגלל המשחקים הפוטנציאלים נגד הקבוצות הגדולות מחיפה ות"א שיכולים בקלות למלא את טדי, לאחר שב-3 השנים האחרונות הקבוצה נגררה למאבקי תחתית במועדון מכוונים לעונה שקטה במרכז הטבלה.

:aaa031:

האם בבואו של קיץ חדש יקיץ הקץ על האכזבות של שנים עברו?

זה מה שהיה לוויליאם שייקספיר לומר בשורות הפתיחה של מחזהו "ריצ'ארד השלישי":

Now is the winter of our discontent
Made glorious summer by this sun of York
And all the clouds that lour'd upon our house
In the deep bosom of the ocean buried

וזה מה שהיה לגארי נוויל לומר בערב סיום העונה שעברה:



הפסד מעצבן בדרבי לתרנגולים ב-3 במרץ לאחר ספיגת שני שערי בזק במחצית הראשונה הכניס אותנו לבור של 7 נקודות מולם. היה נראה כי התותחנים מרימים דגל לבן גם במאבקם על כבשת הרש, מאבק שבמידה רבה של צדק מתסכל רבים משום שהגם שמדובר בכבשה שמנה אנחנו לא כאלה עניים, אבל גם אחד שרק הלא נודע נמצא מאחורי כשלון בו.

אבל הקבוצה הגיבה באופן לא צפוי, ניצחה במינכן, ומשם יצאה לדרך של שמונה נצחונות ושתי תוצאות תיקו בהם ספגה חמישה שערים בלבד כאשר חלק לא מבוטל נראה יותר כמו נצחונות גראהאמיים מאשר נצחונות וונגריים. רגע... האם זה רע כמו שזה נשמע?

אולי יותר מכל, המקום הרביעי הושג בזכות העמידה האיתנה של מרטסאקר וקוסיילני אשר באורח סמלי זכה גם לכבוש את השער המכריע במסע הזה.

אחרי שספרתם את עשר, מה עושה לכם התמונה הבאה?



עומדת בפנינו עונה מכרעת. שלוש הקבוצות הבכירות עוברות טלטלות, חלקן אדירות. מתחתינו כמה עופות חול עושים סימנים של קרקור. ואנחנו אחרי עונת בנייה עם ציון "עובר" ועם קריאה נושנה ונואשת, שאלת 24 מיליון הליש"ט: "אם אין אני לי, מי לי; וכשאני לעצמי, מה אני; ואם לא עכשיו, אימתי?".

ושוב, התשובה מאחרת לבוא. אנחנו באמצע יולי, מופקרים פעם נוספת לזרועותיה של אי הוודאות, אותה מרשעת קרירה ורעת לב הדוחקת אותנו עוד ועוד לאחור בסולם השלבים ההתפתחותיים, רק כדי לראות את אלה אשר מעולם לא עלו בו עולצים כאילו אין מחר.

הנבואה הרי ניתנה לשוטים, אז נתמקד מעתה במה שהיה בעונה שעברה – אם בחלקים שלה שהיינו רוצים שישתחזרו ואם בחלקים אותם היינו רוצים לראות מושלכים לפח האשפה. על השאר בוודאי נדון ככל שהמלפפונים יחמיצו במהלך החודש הקרוב.

:aa1: ידענו בבירור שההולנדי ההוא יעזוב, מה שאכן קרה באוגוסט, ושלשם כך הובא בקיץ גיבוי כפול בדמותם של פודולסקי וג'ירו (כ-25 מיליון ליש"ט יחדיו). בסופה של עונה התברר שלא נפגעה כמות השערים שכבשנו, אבל גם שאין לנו prolific goalscorer שאפשר לסמוך עליו בכל משחק נתון.

:aa1: סאנטי קזורלה הגיע כנעלם לרובנו ולמעט כמה שבועות של אפיסת כוחות בינואר-פברואר הוכיח עצמו כאי של יציבות ויצירתיות בקישור ההתקפי. ביחד עם ת'יאו שסוף סוף האריך חוזה בחורף וסוף סוף התחיל לכבוש שערים שאשכרה נותנים נקודות - זה נראה טוב.

:aa1: תחת לחץ הציפיות וחוסר הסבלנות, ווילשר חזר מהפציעה מוקדם מדי ונפצע שוב כאשר וונגר מודה שסיכן אותו שלא לצורך. לאחר מכן ג'ק המשיך להראות שבשלב זה כל מה שנצפה ממנו לא יהיה מוגזם.

:aa1: גם אם לראמזי אין לא את ההילה של ווילשר ולא את הכשרון שלו, הוא הפגין העונה שיפור מדיד. יש שיבחרו לחבוט בו, ויש שיטענו כי גם לו מגיע חסד נוסף. העונה הבאה תהיה מכרעת באשר לכיוון שאליו הולך הוולשי הצעיר.

:aa1: אלכס סונג נמשך ע"י ברצלונה בשבוע הראשון של העונה ואת החור בעמדה שלו מילא השנה מיקל ארטטה שזה לו תפקיד שלא כדרך הטבע. יש קונצנזוס מקיר לקיר לגבי הצורך בקשר אחורי טבעי שגם ישחרר את הספרדי לעמדה קדמית יותר, אם כשחקן הרכב ואם כמחליף.

:aa1: וורמאלן התמנה לקפטן ודי שכח איך משחקים כדורגל ואת העונה הבאה הוא יתחיל פצוע על הספסל. ככל שהעונה התקדמה התחוור שהצמד מרטסקר-קוסיילני נותן מענה הגנתי אופטימלי. בסיום העונה התברר שרק הסיטי ספגה פחות מאיתנו. ג'נקינסון עשה עבודה סבירה ולא יותר כמחליפו של סאנייה. כשזה חזר, גם אם כוחו לא לגמרי עזב את מותניו, ראינו שזה לא מה שהיה פעם, ושמענו גם שמענו את הדיבורים על מעבר שלו למונאקו. גם בצד השני ההרגשה ככה-ככה עם תפקודם הלא שלם של גיבס ומונריאל שהגיע ממלאגה בינואר ונכונים הדברים גם לגבי עמדת השוער.

:aa1: ספיגת שני שערי ליגה בלבד אחרי הדקה ה-75 (שניהם בהפסד הבית לסוואנסי). מקרה או סימפטום חיובי לבאות?

:aa1: ניצחנו את הקטנות ולא דגדגנו את הגדולות. צ'לסי? שני הפסדים. יונייטד? הפסד ותיקו. סיטי? תיקו והפסד. מקרה או סימפטום שלילי להמשך לבוא?

:aa1: המפעלים המשניים היוו מקור בלתי נדלה להשפלה העונה. מה היה גרוע יותר, ההדחה המעליבה ברבע גמר גביע הליגה בברדפורד או הפסד הבית המחריד לבלקבורן בגביע? מצד שני, בשמינית גמר האלופות אחרי התבטלות ביתית מול באיירן, הגיע הנצחון המוזר במינכן במשחק שהיה קטן בהרבה מן התוצאה שלו, ועם זאת, קשה להתכחש לדחיפה המוראלית שנתן להמשך העונה.

:aa1: ניפוי הנפלים שהביא וונגר בשנים האחרונות והבטחות נוער בלתי ממומשות נמשך אם באמצעות השאלות, אם דרך מכירות ואם ב-long awaited סיומי חוזה. המגמה נמשכת הקיץ ביתר שאת. אבל מה עם רכש שובר שוויון? גם למעטים שנותרה בהם סבלנות, מדובר בטיפות הדלק האחרונות.

כמה מלים על הדיון. אפשר ורצוי להתווכח. תסכול וביקורת הינם מצרכים שיש לאוהדי ארסנל ואוהביה בשפע. איש אינו מצפה מכם את הדרך האנגלית אליבא דפינק פלויד (hanging on in quiet despiration), אבל ישנם דברים שעדיף להשאיר בבית השימוש - שימרו נא על רמת הדיון!

Vito היא להקה מקרדיף שאני מאד אוהב. כמחווה לוויילס ולקבוצות הכדורגל הססגוניות שלה שעברה עליהן שנה נהדרת, וגם כמחווה אישית שלי אליכם - שיר הסיום של הסקירה, ושיר ההתחלה של הדיון, הינו ”You Will Have Your Time” שלהם. את המילים שלח אלי הגיטריסט רודרי וייני אשר פעיל כיום תחת השם Ratatosk.

ככל שהלילה המסויט הזה נראה ארוך, הזמן שלנו עוד יבוא ואולי גם במהרה בימינו. רק תדאגו שכשזה יקרה, תישאר בכם היכולת לשמוח שמחת אמת. שלא כמו החידות שלי, הדבר אינו כה טריוויאלי.



How could I begin to address
How could I, how could I
Are you willing to indulge me
?Are you there? Are you there

Please say you are content and comfortable
Please say yes, please say yes
You gave us all something immeasurable
You gave it all, you gave it all

(I need to remember all the things you did (but you already remember
(I need it so, I need it so (you have it so
(You need to speak so that I can hear the sound of your voice (but you hear it
(You need to speak, you need to speak (it's always there

פאלרמו

עונות בסריה אה: 26
עונות בסריה בי: 42
בעונה הקודמת: מקום 18 בסריה אה
משחקת ב: רנצו בארברה (36,349)

מעטים היו מאמינים שבתחילת העונה האחרונה, פאלרמו תהיה אחת משלוש הקבוצות שייפרדו מהסריה A. האמת היא שגם עונת 2011/12 לא הייתה כזאת שצריך להתגאות בה לאחר שלקראת סיומה, נקלעו בסיציליה למשבר והיו קרובים לירידה. אשתקד, הרוזאנרו הפגינו יכולת חלשה ביותר כבר ממחזור הפתיחה, וקבוצה שצוברת שישה ניצחונות בלבד לאורך עונה שלמה- איננה ראויה להוות חלק מהליגה הבכירה באיטליה. מספר גורמים לוקחים חלק בנשירתה של פאלרמו לאחר כמעט עשור בסריה A, במהלכו היוותה חלק ממרכז הטבלה ומעלה ולא פעם ייצגה את איטליה באירופה. ראשית, פאלרמו שעד לפני שנתיים הייתה אחת הקבוצות המוכשרות באיטליה, החלה למכור את כוכביה ובכך נפרדה משחקנים כמו פאסטורה, סיריגו, קסאני, נוצ'רינו בלצארטי ועוד רבים. סכומים אדירים הגיעו לקופות המועדון מהמכירות הללו, אך בפאלרמו כשלו במציאת מחליפים הולמים. הגורם השני במפלת הקבוצה מסיציליה, הוא כמובן חוסר היציבות בעמדת המאמן. יהיה מיותר לנקוב במספר המאמנים שדרכו ברנצו בארברה בשנים האחרונות, וגם אם לעתים פיטוריהן מוצדקים, עושה הרושם שידו של זאמפריני קלה על ההדק ובכך משרת האימון של הרוזאנרו נחשבת לסיר לחץ שכמעט לא אפשרי לשרוד בו. האמת היא שגם בעונה האחרונה, פאלרמו הייתה קרובה להינצל מירידה לאחר מספר תוצאות חיוביות לקראת המחזורים האחרונים, או יותר נכון- בעוד ששחקנים כמו מיקולי והרנאנדס איכזבו ובגדול, היה זה איליצ'יץ' שנכנס לכושר מטורף בסיום העונה ובמו רגליו היה קרוב להציל את קבוצתו.

ירידתה של פאלרמו מזכירה מאוד את זאת של סמפדוריה לפני שנתיים וייתכן שהיא תעשה רק טוב לוורודים מסיציליה. היא ללא ספק כבר כעת המועמדת הבולטת לשוב לסריה A ובעלת הסגל החזק ביותר בליגה השנייה. זאמפריני הפתיע עם מינויו של ג'נארו גאטוזו לעמדת המאמן, אך כנראה שהוא חיפש בן אדם שלא יילחץ לעבוד תחתיו. יוסיפ איליצ'יץ', כוכבה הבלתי מעורער של הקבוצה, לא יישאר בה בעונה הקרובה, לאחר שלא מעט קבוצות בכירות באיטליה ומחוצה לה מביעות בו עניין. שחקנים בולטים שהצטרפו הם קייל לאפרטי, חלוצה של של סיון; קלאודיו טרזי, בלמה של סיינה; אלן סטבאנוביץ', הקיצוני הצעיר ששייך לטורינו ודווידה די ג'נארו מספציה. איגור בודאן תלה את נעליו, בעוד שיסמין קורטיץ' הצטרף לסאסואולו.


רינו גאטוזו, יסתדר עם זאמפריני?

סיינה

עונות בסריה אה: 9
עונות בסריה בי: 13
בעונה שעברה: מקום 19 בסריה אה
משחקת ב: ארטמיו פראנקי (15,373)

עם הפחתת נקודות של 6 נקודות עבור מועדון כמו סיינה, מעטים היו סיכוייה להישאר בסריה A, והיא נחשבה ליורדת הבטוחה. במבחן המציאות כך אכן קרה, ועל אף מספר מחזורים בודדים לקראת הישורת האחרונה בה עלתה מעל הקו האדום, את רוב רובה המוחלט של העונה בילתה במקומות האחרונים שמובילים לסריה B. עם זאת, צריך להוריד את הכובע בפני הרובור שלרגע לא הפסיקו להאמין בדבר הישארותם, ומי יודע, אילולא הפחתת הנקודות ייתכן והם היו נשארים. אולם גם בסיינה קיבלו בהבנה את הירידה הבלתי נמנעת, שכן הביאנקונרי מקומם הוא בין הסריה B לתחתית הליגה הבכירה, ומבט חטוף על סגל הקבוצה יחזק את הקביעה הזאת. עד כה אפשר לומר שדיברנו טובות על סיינה, משום שצרה גדולה מרחפת מעל שמי העיר. מצבו הכלכלי של סיינה איננו ברור ובחודש שעבר, הודה נשיא המועדון, כי הם היו קרובים להכריז על פישטת רגל לאחר שהתקשו לשלם את משכורות השחקנים בזמן. כעת, סיינה גם איבדה את הספונסר הראשי שלה, בנק מונטפאסקי די סיינה. העתיד מנבא רעות ובמידה והקבוצה מטוסקנה לא תעמוד בקריטריונים הכלכליים שמעמידה מנהלת הליגה- היא עלולה לפתוח גם את העונה הקרובה עם עונש הפחתת נקודות, ובמקרה גרוע יותר, לפתוח את העונה הקרובה בליגות הנמוכות.

אינוסנט אמגארה הוא ללא ספק אחת התגליות בסריה A בעונה האחרונה. השוויצרי שהגיע בינואר ללא שאיש ירגיש בכך, כבש שבעה שערים עד לסיום העונה, מה שכמובן לא עזר לרובור להינצל. בסריה B קשה להאמין שהוא יישאר, אך לשמחתה של סיינה, מחירו קפץ משמעותית אודות לעונה האחרונה, ובכך היא עשויה לשפר מעט את מצבה הכלכלי העגום. מספר שחקנים נפרדו מהקבוצה הטוסקנית הקטנה, והם: אלסיו ססטו, קשרה שעזב לקייבו בהעברה חופשית; רג'ינאלדו הברזילאי חזר למולדתו; קלאודיו טרזי, שחקן ההגנה שעזב לפאלרמו ואיירון בוגדאני הוותיק סיים את חוזהו בקבוצה. מן העבר השני, בסיינה עד כה מתקשים למצוא חיזוקים.


גם אינוסנט אמגארה לא מבין מה צופן עתידה הכלכלי של סיינה.

פסקארה

עונות בסריה אה: 6
עונות בסריה בי: 33
בעונה שעברה: מקום 20 בסריה אה
משחקת ב: אדריאטיקו (24,400)

בפסקארה חגגו עד אור הבוקר את עלייתם לסריה A בעונה האחרונה לאחר כעשרים שנה בליגות הנמוכות של המגף. בקיץ הם דאגו גם לחזק את הקבוצה בשחקנים צעירים ורובם מבטיחים כמו קינטרו, פרין, ווייס, קפרארי ו- ווקוסיץ', בעוד ששלשת הגורמים לעלייתה- אימובילה, וראטי ואינסינייה- נפרדו מהים האדריאטי. בכך מומן חיזוק הקבוצה, אשר הוציאה כ 20 מיליון יורו לשם חיזוקה על מנת שתתבסס בליגה הבכירה. בחצי הראשון של העונה, הביאנקואזורי עוד די עמדו ביעדם כאשר נעו בין הקו האדום למקום ה 13, אך בחצי השני הגיעה נפילה רצינית, כאשר במהלכה צברה 2 נקודות בלבד בעוד שהיא סופגת כמויות בלתי נתפסות של שערים. לסיכום, פסקארה, שהשיגה בסך הכול 22 נקודות, הבקיעה 27 שערים וספגה יותר מ 80 שערים, תיזכר כאחת הקבוצות המביכות ביותר שהתמודדו בסריה A לדורותיה. מאטיה פרין, בין קורות הקבוצה, סיפק לרוב הופעות טובות, אך גם הוא לא נטול מביקורות. בקו ההגנה, אף לא אחד ראוי למחמאות בעקבות תצוגות הנפל שהציגו במהלך העונה. בקישור, ווייס היה לא יציב והתנדנד בין הופעה מרשימה למביכה, ואילו קינטרו, הכוכב הגדול ביותר של פסקארה, הצטרך להשתתף עם נבחרת קולומביה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20. התקפת הקבוצה, גם היא הייתה חושך מוחלט ומוטב לא להרחיב במילים לגביה. הדולפינים של פסקארה חוזרים לסריה B, אולם קיימת בקבוצה מספיק איכות כדי לשוב לליגה הבכירה, הפעם לאחר למידה מטעויות העבר כדי לא להביך את עצמם כמו אשתקד.

בעונה הקרובה יעמוד על הקווים פסקוואלה מארינו לאחר שנת הבטלה. בחלון ההעברות שחקנים רבים נפרדו מפסקארה: ולדימיר ווייס עזב בהעברה חופשית לאולימפיאקוס; פסקארה עשתה קופה נאה על קינטרו שנרכש על ידי פורטו; מאטיה פרין סיים את תקופת ההשאלה במועדון; סליק הצעיר נמכר לקבוצה טורקית; אברוסקאטו בצעד די מפתיע יצטרף לקרמונזה, טוגני הברזילאי יחזק את אבלינו וקפרארי שב להיות תחת בעלותה המלאה של רומא. בגזרת המצטרפים עד כה, פדריקו ויויאני הושאל מרומא כשגם פוליטאנו ופישיטלה הצטרפו מהג'אלורוסי. הבלם הצעיר, אורוס קוסיץ', נרכש מצסק"א מוסקבה.


חואן פרננדו קינטרו, אחד השחקנים המבטיחים באיטליה נמכר לפורטו.

אמפולי

עונות בסריה אה: 9
עונות בסריה בי: 19
בעונה שעברה: מקום 4 בסריה בי, הגעה לגמר הפלייאוף
משחקת ב: קרלו קסטלאני (19,795)

נובארה

עונות בסריה אה: 13
עונות בסריה בי: 31
בעונה שעברה: מקום 5 בסריה בי, הגעה לחצי גמר הפלייאוף
משחקת ב: סילביו פיולה (17,875)

ברשה

עונות בסריה אה: 22
עונות בסריה בי: 56
בעונה שעברה: מקום 6 בסריה בי, הגעה לחצי גמר הפלייאוף
משחקת ב: מאריו ריגאמונטי (23,486)

וארזה

עונות בסריה אה: 7
עונות בסריה בי: 20
בעונה שעברה: מקום 7 בסריה בי
משחקת ב: פראנקו אוסולה (8,213)

מודנה

עונות בסריה אה: 13
עונות בסריה בי: 48
בעונה שעברה: מקום 8 בסריה בי
משחקת ב: אלברטו בראליה (21,151)

טרנאנה

עונות בסריה אה: 2
עונות בסריה בי: 23
בעונה שעברה: מקום 9 בסריה בי
משחקת ב: ליברו ליבראטי (22,000)

בארי

עונות בסריה אה: 30
עונות בסריה בי: 42
בעונה שעברה: מקום 10 בסריה בי
משחקת ב: סן ניקולה (58,270)

פאדובה

עונות בסריה אה: 16
עונות בסריה בי: 37
בעונה שעברה: מקום 11 בסריה בי
משחקת ב: אאוגאנאו (18,060)

קרוטונה

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 10
בעונה שעברה: מקום 12 בסריה בי
משחקת ב: אציו שידה (9,631)

ספציה

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 21
בעונה שעברה: מקום 13 בסריה בי
משחקת ב: אלברטו פיקו (10,000)

צ'זנה

עונות בסריה אה: 12
עונות בסריה בי: 29
בעונה שעברה: מקום 14 בסריה בי
משחקת ב: דינו מאנוצי (23,860)

צ'יטאדלה

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 8
בעונה שעברה: מקום 15 בסריה בי
משחקת ב: פייר צ'זארה טומבולאטו (7,623)

יובה סטאביה

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 4
בעונה שעברה: מקום 16 בסריה בי
משחקת ב: רומאו מנטי (7,642)

רג'ינה

עונות בסריה אה: 9
עונות בסריה בי: 22
בעונה שעברה: מקום 17 בסריה בי
משחקת ב: אורסטה גראנילו (27,454)

וירטוס לנצ'אנו

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 2
בעונה שעברה: מקום 18 בסריה בי
משחקת ב: גווידו ביונדי (5,553)

טרפאני

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 1
בעונה שעברה: מקום ראשון בבית א בלגה פרו 1
משחקת ב: פרובינצ'אלה (7,000)

אבלינו

עונות בסריה אה: 10
עונות בסריה בי: 15
בעונה שעברה: מקום ראשון בבית ב בלגה פרו 1
משחקת ב: פטרניו (26,000)

קארפי

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 1
בעונה שעברה: מקום 3 בבית א בלגה פרו 1, זכתה בפלייאוף
משחקת ב: סנדרו קבאסי (4,164)

לאטינה

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 1
בעונה שעברה: מקום 3 בבית ב בלגה פרו 1, זכתה בפלייאוף
משחקת ב: דומניקו פראנצ'וני (6,850)

העונה שחלפה:

בעונה הקודמת, סתמה בורוסיה דורטמונד הרבה פיות, להרבה אנשים. הקבוצה מהעיר האפרורית, שמוגשת לאירופה על מצה של שחקנים צעירים, סיימה אמנם במקום ה-2 באירופה, והודחה ע"י באיירן ברבע גמר הגביע, אך כנראה שזה היה המחיר לניצחונות הגדולים באירופה שהובילו אותה לגמר הגדול של 2013, בוובמלי. הדרך של דורטמונד לגמר ליגת האלופות, המפעל היוקרתי באירופה, הייתה קשה. עזיבות, הפסדים, אבל רק דבר אחד מנע מדורטמונד להתפרק ולעוף - הקהל. דורטמונד ניצחה בבית 2:1 את ריאל מדריד, פירקה את אייאקס בחוץ ועשתה תיקו עם מנצ'סטר סיטי. בינתיים בליגה, דורטמונד התקשתה מאוד עם סדרת תוצאות תיקו והפסדים, ובעיקר הפסד ליריבה המרה, שאלקה. בשמינית הגמר, הוכיחה דורטמונד כמה היא בנויה על הקהל. בחוץ, נגד שחטאר, עשתה 2:2 אך בבית 3:0. באותו רגע הבינה דורטמונד שהיא חייבת לתת את הכל, ולהפוך לקבוצה מן המניין, שמועמדת להגיע לגמר הנכסף בכל שנה. דורטמונד העפילה לחצי הגמר, שם קיבלה את ריאל מדריד. יום לפני המשחק, נודע לאוהדים כי השחקן מריו גצה, העדיף לעזוב ב37 מיליון יורו לבאיירן. זה לא מנע מלבנדובסקי לפרק את ריאל מדריד בבית עם רביעייה, ולעלות לגמר. בליגה דורטמונד התעשתה עם 7 נצחונות רצופים, אך הפסידה בקרב האליפות לבאיירן מינכן. דורטמונד סיימה שנייה. גם בגביע, הפסידה דורטמונד לאותה באיירן מינכן ברבע הגמר. בסיום העונה סיימה דורטמונד בהפסד 2:1 בדקה ה90 לבאיירן מינכן, באותו גמר ליגת האלופות המדובר. השמועות על עזיבות השחקנים התחילו לרוץ ולרוץ. אבל עכשיו נעבור להעברות.

הגיעו:

הנריק מחטריאן - הגיע משחטאר דונייצק ב27.5 מיליון יורו.

פייר אמריק אובמיינג - הגיע מסט. אטיין ב13 מיליון יורו.

סוקרטיס - הגיע מורדר ברמן ב9.5 מיליון יורו.

עזבו:

- מריו גצה - עזב ב37 מיליון יורו לבאיירן מינכן.

פליפה סנטנה - עזב במיליון יורו לשאלקה.

מוריץ לייטנר - השאלה ל2 עונות בשטוטגארט.

פטריק אואומוילה - שוחרר.

העונה הקרובה:

דורטמונד החלה את עונת 2013-14 עם מחנה אימונים קצרצר באוסטריה. היא חזרה הביתה למשחק אימון מול 40 אלף אוהדים, נגד קבוצת כוכבי ערוץ Sat.1, וניצחה 9-1. גם מגדבורג (3-0), באזל (3-1), בורסאספור (4-1) ולוצרן (4-1) קיבלו בראש מבורוסיה דורטמונד. דורטמונד הצליחה להשאיר את השחקנים הצעירים, וגם את לבנדובסקי, והוציאה בסה"כ "רק" 45 מיליון אירו. יורגן קלופ ממשיך בפילוסופיה שלו. דורטמונד תפתח את העונה נגד אוגוסבורג בחוץ, ותנסה העונה ללמוד מהטעויות שעשתה בעונה החולפת, ואולי אפילו לזכות בצלחת האליפות, ומי יודע דאבל? טראבל? בשנה שעברה הכדורגל הגרמני הוכיח לכולם שהכל יכול לקרות. לבנדובסקי הצהיר כבר שהוא מעוניין לעזוב לבאיירן, גם קלופ אמר את זה במסע"ת וכנראה שהחלוץ הצעיר יעזוב בקיץ הבא לבוואריה. קלופי ינסה העונה להפתיע כמו שעשה בשנים הקודמות, ולנצח בקרב הגדול נגד פפ גוארדיולה. Heja BVB!

התחזית שלי:

לדעתי העונה דורטמונד תגיע רחוק. גם באירופה וגם בגרמניה. אובמיינג ומחטריאן הם רכשים גדולים בכסף קטן, וסוקרטיס כמובן יגבה מהספסל. העזיבה של גצה לא תשפיע הרבה, אבל לדעתי הראש של לבנדובסקי יהיה השנה בבאיירן והוא לא ייתן עונה ענקית כמו בעונה שעברה. מנגד, רויס, מחטריאן ושאהין יובילו לדעתי את דורטמונד לעונה טובה. אצל באיירן? ייקח להם זמן עד שיבינו את שיטת המשחק של פפ ואני חושב שהם לא יפתחו את העונה בצורה ענקית, למרות שהם יהיו בקרב עם בורוסיה דורטמונד עד הרגע האחרון. קובה ייתן עונת שיא וייבשל הרבה. באירופה? תם עידן ספרד. עכשיו הכל פתוח, ולדעתי גם פ.ס.ז' ומילאן מועמדות לתואר. ככה אני אוהב, כשהכל מתוח. דורטמונד הראתה יכולת נפלאה במשחקי האימון ולדעתי היא בהחלט יכולה לעשות את זה ובגדול השנה. אני יסתפק גם בגביע. אז מה נותר לי לאחל? בהצלחה דורטמונד, וHeja BVB.

הרשימה המפורטת ביותר שתוכלו למצוא ברשת על שגרירינו האיטלקיים, הן שחקנים והן מאמנים, מחוץ לגבולות המגף:

אלבניה
מטאו פראנדלי (חלוץ, 24)- פרפארימי קוקסי

אירלנד
גבריאל סאבה (חלוץ, 27)- דרוגדה יונייטד

אנגליה
דאווידה סאנטון (מגן, 22)- ניוקאסל
פאביו בוריני (חלוץ, 22)- ליברפול
פדריקו מאקדה (חלוץ, 21)- מנצ'סטר יונייטד
פיירלואיג'י גוליני (שוער, 18)- מנצ'סטר יונייטד
דאווידה פטרוצ'י (קשר, 21)- מנצ'סטר יונייטד
לוקה שאפוצי (חלוץ, 22)- מנצ'סטר סיטי
ויטו מאנונה (שוער, 25)- סאנדרלנד
אמנואלה ג'אקריני (קשר, 28)- סאנדרלנד
מארצ'לו טרוטה (חלוץ, 20)- פולהאם
פרננדו פורסטיירי (חלוץ, 23)- ווטפורד
כריסטיאן באטוקיו (קשר, 21)- ווטפורד
דאווידה פראוני (קשר, 21)- ווטפורד
גבריאלה אנגלה (בלם, 24)- ווטפורד
מרקו קאסטי (מגן, 36)- ווטפורד

אוסטרליה
אלסנדרו דל פיירו (חלוץ, 38)- סידני
יאקופו לה רוקה (בלם, 29)- סידני וונדררס

אסטוניה
דמיאנו קווינטיירי (קשר, 23)- נומה קאליו
מרקו ביאנקי (בלם, 22)- נומה קאליו

ארגנטינה
מאורו קמוראנזי (קשר, 36)- ראסינג קלוב

ארצות הברית
אלסנדרו נסטה (בלם, 37)- מונטריאול אימפקט
מטאו פרארי (בלם, 33)- מונטריאול אימפקט
מרקו די ואיו (חלוץ 36)- מונטריאול אימפקט
דניאלה פאפוני (חלוץ, 25)- מונטריאול אימפקט
אנדראה פיזאנו (קשר, 31)- מונטריאול אימפקט
קרלו קודיצ'יני (שוער, 39)- לוס אנג'לס גלאקסי
פאולו טורנאגי (חלוץ, 25)- שיקאגו פייר

בלגיה
אלסנדרו יאנדולי (מגן, 29)- סטנדרד ליאז'
פדריקו קונטי (קשר, 26)- ויזה
ניקולו פרנה (בלם, 22)- ויזה
פאביו קלאברזה (קשר, 25)- ויזה
סטפאנו ג'אנוטה (מגן, 22)- ויזה

גרמניה
לוקה קאלדירולה (בלם, 22)- וורדר ברמן
כריסטיאן מולינארו (מגן, 29)- שטוטגארט
ג'וליו דונאטי (מגן, 23)- באייר לברקוזן
יאקופו סאלה (קשר, 21)- המבורג
אנריקו ואלנטיני (קשר, 24)- אאלן
וינצ'נצו מארקזה (קשר, 30)- שטוטגארט קיקרס
אליה סוריאנו (חלוץ, 24)- שטוטגארט קיקרס
סטפאנו צ'ינקוטה (מגן, 22)- דואיסבורג
אנג'לו ואקארו (חלוץ, 31)- אלברסברג
מאוריציו סקיושה (מגן, 21)- היידנהיים

הולנד
גרציאנו פלה (חלוץ, 27)- פיינורד

הונגריה
אמנואלה טסטארדי (חלוץ, 22)- הונבד
רפאלה אלצ'יבאדה (בלם, 23)- הונבד
אנדראה מאנצ'יני (קשר, 20)- הונבד
פדריקו גרופיוני (שוער, 299- בודאפסט
לאנדרו מארטינז (חלוץ, 23)- גיורי

יוון
לאנדרו גרקו (קשר, 26)- אולימפיאקוס
סטפאנו נאפולאוני (חלוץ, 27)- ארוטמיטוס
לואיג'י צ'נאמו (שוער, 33)- ארטומיטוס
ג'וזפה אקווארו (בלם, 30)- פאנתוליקוס

לוקסמבורג
פסקוואלה אנטונצ'לי (קשר, 30)- סאנדווילר
לוקה דאמיקו (חלוץ, 22)- ארפלדנג'
אמנואלה צ'ואטו (שוער, 33)- אונה סטראסן
פאולו מארטינוצי (חלוץ, 35)- אונה סטראסן

ליטא
מקסימיליאנו אוגה (בלם, 21)- סודובה
קוראדו ואקה (בלם, 21)- טאוראס
ניקולה קוזנטיני (קשר, 25)- טאוראס
דיאגו ריצולי (קשר, 24)- טאוראס
אנטוניו קמפאנלה (קשר, 24)- טאוראס

מלטה
פאביו ויניארולי (חלוץ, 37)- בלזאן
פייטרו מארינו (שוער, 26)- ואלטה
סטפאנו ביאנצ'ארדי (בלם, 28)- סליימה וונדררס
פלטמיו בארבטי (קשר, 23)- סליימה וונדררס
אנדראה נבארה (חלוץ, 19)- סליימה וונדררס
מנואל פמיה (חלוץ, 19)- קורמי

סלובניה
אלכס קורדאז (שוער, 30)- גוריצה
דניאלה באצופיה (שוער, 25)- גוריצה
אלסיו קורדומאז (מגן, 19)- גוריצה
מאסימו קודה (חלוץ, 24)- גוריצה
ג'אנלוקה לפאדולה (חלוץ, 23)- גוריצה
פאביו לבראן (בלם, 26)- גוריצה

ספרד
טיבריו גווארנטה (קשר, 27)- סביליה

סקוטלנד
מנואל פסקאלי (קשר, 31)- קילמארנוק

פורטוגל
דניאל בסה (קשר, 20)- ספורטינג אולהאננסה
פאטריציו פראו (בלם, 24)- פורטימוננסה


פינלנד
ג'וזפה פוניצ'לו (מגן, 26)- תור אקוריירי

צרפת
סלבאטורה סיריגו (שוער, 26)- פ.ס.ז'
מרקו וראטי (קשר, 20)- פ.ס.ז'
תיאגו מוטה (קשר, 30)- פ.ס.ז'
אנדראה ראג'י (בלם, 29)- מונאקו
פלאביו רומא (שוער, 39)- מונאקו
גאטאנו מונאקלו (חלוץ, 19)- מונאקו
דניס טונוצ'י (בלם, 24)- אז'קסיו

שוויץ
אנריקו סקירינצי (מגן, 28)- תון
לורנצו בוקי (שוער, 29)- לוצרן
פראנצ'סקו רוסו (שוער, 31)- לוגאנו
אורלאנדו אורבאנו (בלם, 29)- לוגאנו
לוקה ראדיצ'ה (קשר, 26)- ווינטרתור
דאווידה ד'אקונטו (קשר, 22)- ווינטרתור
ג'אנלוקה זאמברוטה (מגן, 36)- קיאסו
אלסנדרו גרארדי (קשר, 25)- קיאסו
ריקארדו ריבה (קשר, 27)- קיאסו
אנדראה קפאלטי (שוער, 33)- קיאסו
מירקו קווארזימה (מגן, 32)- קיאסו
אנדראס בקיו (קשר, 20)- קיאסו
מירקו מארטינאצו (שוער, 18)- קיאסו
ג'אנקארלו וארוולי (חלוץ, 21)- קיאסו
סטפאנו נוזדה (שוער, 27)- קיאסו
אנדראה מאצ'ופי (קשר, 26)- ואדוז
קרלו זוטי (שוער, 30)- וויל
דאווידה ג'אמפה (קשר, 20)- וואלן
אדריאנו קרוצ'ה (קשר, 19)- לוקארנו
לוקה סניצ'אנין (קשר, 22)- שפהאוזן
ג'וזפה מורלו (חלוץ, 27)- ביל

רומניה
פליצ'ה פיקולו (בלם, 29)- קלוז'
פדריקו פיובאקארי (חלוץ, 28)- שטיאווה בוקרשט
רמו אמאדיו (חלוץ, 25)- קורונה בראסוב
פאביו בראבו (קשר, 23)- גאז מטן מדיאס

רוסיה
דומניקו קרישיטו (מגן, 26)- זניט סט. פטרסבורג
סלבאטורה בוקטי (בלם, 26)- ספרטק מוסקבה

מאמנים:
קרלו אנצ'לוטי- ריאל מדריד (ספרד)
פאביו קאפלו- נבחרת רוסיה
לוצ'אנו ספאלטי- זניט סט. פטרסבורג (רוסיה)
קלאודיו ראניירי- מונאקו (צרפת)
פאבריציו ראבאנלי- אז'קסיו (צרפת)
אלברטו זאקרוני- נבחרת יפן
פאולו די קאניו- סאנדרלנד (אנגליה)
ג'אנפראנקו זולה- ווטפורד (אנגליה)
ג'ובאני טרפאטוני- נבחרת אירלנד
מארצ'לו ליפי- גוואנגז'ו אברגראנד (סין)
ג'ובאני דה ביאסי- נבחרת אלבניה
סנדרו סאלביוני- לוגאנו (שוויץ)
מאוריציו יאקובאצ'י- שפהאוזן (שוויץ)
סטפאנו מאקופי- לוקארנו (שוויץ)
רודולפו ואנולי- לוקה קופר (סלובניה)
לואיג'י אפולוני- גוריצה (סלובניה)
לוצ'אנו מאנצ'יני- נבחרת גמביה
מאסימו מוראלס- שטוטגארט קיקס (גרמניה)
ג'וזפה ג'אניני- נבחרת לבנון
מרקו רוסי- הונבד (הונגריה)
פייטרו גדין- נבחרת מלטה
ג'אני סולינאס- אוראן (אלג'יריה)
ריקארדו טומיאטי- בלזאן (מלטה)
טומאזו וולפי- קורמי (מלטה)
אלפונסו גרקו- סליימה וונדררס (מלטה)
מאסימו אגוסטינו- נבחרת סן מארינו עד גיל 21

אפשר כבר לפתוח דיון חדש.

הגרלת הסיבוב ה-1 בגביע הגרמני לשנת 2013-2014

http://mediadb.kicker.de/live/auslosungsti...-Runde2013.html

טורקיש איירליינס יורוליג 2013-14 TURKISH AIRLINES EUROLEAGUE


המפעל הבכיר באירופה חוזר לעונה מרתקת נוספת עם הקבוצות הפייבוריטיות הרגילות וגם עם כמה פנים חדשות. היורוליג ייפתח באופן רשמי ביום רביעי ה-16 לאוקטובר, אבל ימשיך גם העונה במתכונת המשחקים בימי חמישי ושישי. אחרי שלפני שנתיים הדהימו את אירופה וזכו בכתר באופן מפתיע, הצליחו שחקני אולימפיאקוס להדהים אפילו את עצמם כאשר בעונה החולפת שיחזרו את זכייתם תוך כדי שהם משאירים את צסק"א, ברסלונה וריאל מדריד מאחור. השנה תהיה להם משימה מיוחדת במינה: לשחזר את הת'ריפיט מאז ימי יוגופלסטיקה ספליט העליזים בתחילת שנות ה-90', הישג שמכבי היתה היחידה עד כה שיכולה היתה להשוות, אבל כשלה ב-2006. גם הטורקיות והכסף הרב שהן מזרימות יקוו לעונה מוצלחת הרבה יותר מהעונה החולפת, אז נחלו כישלון חרוץ ושוב לא הגיעו לפיינל פור. הדבר מכוון בעיקר לפנרבחצ'ה, שלמרות השקעה של קרוב ל-40 מיליון יורו, שוב כשלה וסיימה את העונה האירופאית בטופ 16. אם מישהו חשב שזה ימנע ממנה להשקיע השנה, הגיעה החתמתו המטורפת של המאמן ז'ליקו אובראדוביץ' כמאמן היקר בהיסטוריה, עם שכר שעתיד להגיע גם ל-3 מיליון יורו לעונה! ויש גם פנים חדשות: באיירן מינכן, נאנטר הקטנה, בודיבלניק האוקראינית, הכוכב האדום, לוקומוטיב קובאן וגורה הפולנית יערכו את הופעות הבכורה שלהן ביורוליג.

השיטה
השלב הראשון יכלול את 24 הקבוצות שיחולקו ל-4 בתים של 6 קבוצות כ"א וישחקו 10 משחקים בשיטה של בית וחוץ. ארבע הקבוצות הראשונות מכל בית יעפילו לטופ 16 ויצרו שם שני בתים בלבד במקום ארבע כפי שהיה נהוג עד כה. שני בתים בני 8 קבוצות בכל בית, שישחקו בשיטת ליגה של בית וחוץ 14 משחקים שבסיומם תעפלנה ארבע הקבוצות הראשונות מכל בית לשלב ההצלבה, הטופ 8. כאן בעצם אין שינוי, 8 קבוצות ישחקו בשיטת סדרות של הטוב מ-5 משחקים וארבע המנצחות יעפילו לפיינל פור שייערך השנה במילאנו.

החוקים החדשים
בהמשך לשינויים בחוקה ובשינוי הרחבות שבוצעו לפני שלוש שנים כדי לנסות ולהתקרב יותר ל-NBA, השנה בוצעו עוד כמה שינויים ביורליג כדי להמשיך ולהדמות לליגה הטובה בעולם וייכנסו לתוקף החל מעונת המשחקים הקרובה: השינויים שאושרו ביולי 2013 כללו מספר שינויים בחוקת המשחק ויופעלו גם ביורוקאפ. השינוי הראשון נוגע לכדור הפתיחה וקובע שהקבוצה שתזכה בכדור הפתיחה הראשון של המשחק היא זו שתפתח את הרבע האחרון, והקבוצה השנייה את הרבעים השני והשלישי. כמו כן יבוטל חץ השליטה במקרה של חוסר יכולת להחליט על שליטה ותחזור שיטת כדור הביניים. נושא נוסף שיאושר הוא הורדת כמות זריקות העונשין במקרה של עבירה טכנית לזריקה אחת, כששתי עבירות טכניות משמעותן הרחקה. כדי לזרז את מהלך המשחק, הוחלט לשנות גם את שיטת פסקי הזמן. כיום לכל קבוצה יש שני פסקי זמן במחצית הראשונה ושלושה פסקי זמן במחצית השנייה. החל מעונת 2013/14 תזכה כל קבוצה לפסק זמן אחד של 60 שניות ואחד של 30 שניות במחצית הראשונה, ושניים של 60 שניות ואחד של 30 שניות במחצית השנייה. בשתי הדקות האחרונות תוכל כל קבוצה להשתמש רק בפסק זמן אחד מכל סוג. ההפסקה בין הרבעים צומצמה משתי דקות ל-90 שניות.

הגרלת הבתים

*ריטאס וילנה הליטאית היא הקבוצה שניצחה את המוקדמות ותשובץ לבית D

לוח משחקי היורוליג לעונת 2013-14

כמיטב המסורת, אני מקווה שתהנו מהסיקור המפורט על השינויים שעברה כל קבוצה, על השחקנים החדשים הצטרפו ועל אלו שיככבו גם השנה. שתהיה לנו עונת יורוליג מוצלחת!


קרדיט לשי (LIVERPOOL87) על הכנת הוידאו קליפ וכן תודה רבה על כתיבתו לסיקור של מכבי ת"א

אינטר 2013/14

העונה שעברה
לאחר הכישלון עם ראניירי בעונת 2012/13, מוראטי החליט להשקיע במרקאטו(יחסית כן?) על מנת להחזיר את אינטר לצמרת בהנהגתו של אנדראה סטרמאצ'יוני, שהחליף את ראניירי לקראת סוף העונה הקודמת והצליח להחזיר קצת מהכבוד האבוד של הנראזורי. מי שהגיעו היו סמיר הנדנוביץ', שוערה הנהדר של אודינזה. רודריגו פלאסיו המצוין מגנואה, שבהתחלה נשמעו ביקורות על הבאתו של שחקן בן 30 ל"פרוייקט הצערה" אך עד מהרה הבינו שפלאסיו רכש נהדר, מתיאס סילבסטרה שהיה אחד הבלמים הטובים בליגה בימיו בקטאניה, וולטר גרגאנו שהגיע בהשאלה מנאפולי, אלברו פריירה האורוגוואי והרכישה המתוקשרת ביותר הייתה רכישת אנטוניו קסאנו, אוהד הקבוצה ושחקן היריבה העירונית מילאן דאז, שהגיע לאינטר ביחד עם 7 מיליון יורו תמורת החלוץ ג'יאמפאולו פאציני, שעזב אחרי שנה וחצי די טובות בנראזורי.

עוד בגזרת העוזבים, אינטר ביצעה כמה פרידות לא קלות – לוסיו, שותף פעיל בעונת הטראבל, עזב את המועדון בהעברה חופשית ליובנטוס שלוותה בטונים צורמים מצד השחקן כלפי אינטר. מי שעוד עזבו את המועדון, וזה היה הרבה יותר קשה מההעברה הנ"ל, היו מייקון וז'וליו סזאר, שעזבו כחלק ממדיניות קיצוץ הר המשכורות של המועדון לאי האנגלי, ועזבו את המועדון לאחר תקופה נפלאה ביחד. אליהם הצטרף גם פורלאן הכושל ולוק קאסטאניוס.
אז כאמור עם לא מעט שינויים בסגל, אינטר פתחה את עונת 2012/13 תחת אנדראה סטרמאצ'יוני עם ציפיות לחזור לצמרת הגבוהה, וכאמור בהתחלה כך היה. העונה נפתחה בזיגזג של שני הפסדים ושני ניצחונות בארבעת המחזורים הראשונים, אך אחריהם הגיע רצף ניצחונות של 9 ניצחונות בכל המסגרות, כולל ניצחונות על פיורנטינה, מילאן ויובנטוס, ניצחון ששבר את רצף המשחקים ללא הפסד של הגברת הזקנה.

אך מאז אותו משחק, הנפילה הגדולה החלה. 8 ניצחונות, 14 הפסדים ו-6 תוצאות תיקו, זה המאזן של אינטר מאז אותו משחק נגד אטלנטה ועד סיום העונה, מאזן שמתאים לקבוצות קטנות בסרייה א' ולא לאימפריה אירופאית שעד לא מזמן הייתה שליטת איטליה וזכתה בגביע האלופות. בחלון ההעברות בינואר אינטר ביצעה כמה עסקאות מעניינות, כשבין היתר עזבו את הקבוצה ווסלי סניידר שעזב בטונים צורמים לגלאטסראיי הטורקית ופליפה קוטיניו הצעיר, שעושה חיל במדי קבוצתו החדשה ליברפול, בעסקה שיש תמימות דעים לגביה שאינטר עוד תצטער עליה(וחלקינו מצטערים כבר עכשיו). השחקן המרכזי שהגיע מנגד היה היהלום הקרואטי מתיאו קובאצ'יץ', פוטנציאל בקנה מידה עולמי שכבר בהתחלה הראה את כישרונו במרכז המגרש הנראזורי והיה מנקודות האור היחידות בעונה שחורה זו.

אחרי ינואר המשיכה הנפילה. אינטר קיבלה תבוסות בליגה, כשהזכורות ביותר הם ההפסדים 1-3 לסיינה וה-1-4 בפירנצה לפיורנטינה, משחק שבקלות היה יכול להיכנס לדפי ההיסטוריה אלמלא יום גדול של הנדנוביץ' בשער הנראזורי. חוסר היציבות ביכולת של הקבוצה המשיך, ובליגה האירופאית הדבר התבטא בצורה הכי טובה – בשלב שמינית הגמר של המפעל אינטר שיחקה מול טוטנהאם החזקה, וספגה תבוסה 0-3 בוויט הארט ליין, שגם היא בקלות יכלה להיכנס לדפי ההיסטוריה אם לא רשלנות של שחקני טוטנהאם בהתקפה. אך בגומלין במיאצה אינטר הצליחה להשוות את התוצאה, אך בהארכה אדאביור כבש שער חוץ לטוטנהאם שסגר את הסיפור ושלח את אינטר הביתה, לא לפני שריקי אלבראז הצליח לכבוש שער מצמק באחד המשחקים הטובים היחידים של אינטר בעונה האחרונה.

ככל שסיום העונה התקרב, כך החלה באינטר מכת פציעות יוצאת דופן – שחקן אחרי שחקן אחרי שחקן אחרי שחקן, אינטר פשוט איבדה כל שחקן מרכזי שהיה לה. בהתחלה זה היה מיליטו שנפצע בצורה קשה וקרע את הרצועות, אחר כך פלאסיו, קסאנו וגוארין בהתאמה. אך הפציעה הכי קשה הייתה של קאפיטנו זאנטי, שקרע את גיד אכילס בהפסד לפאלרמו, גמר את העונה ואחרי בדיקות התברר שיעדר מהמגרשים לתקופה ארוכה. כמובן שזאנטי לא השחקן הכי משמעותי לקבוצה, אבל לראות את הפנים שלו בזמן שמעלים אותו על האלונקה, היה כואב לכל נראזורי ולכל אוהד כדורגל איטלקי בכלל לראות. לשמחתנו, זאנטי לא פרש אחרי הפציעה והאריך את חוזהו באינטר במטרה לשבור את שיא ההופעות של הכדורגל העולמי לשחקן שדה, שיא אותו מחזיק רוברטו קרלוס וזאנטי רחוק רק 26 הופעות ממנו.

בסיום העונה אינטר המשיכה להתבזות, וסיימה את העונה עם מאזן של ניצחון אחד בתשעת המשחקים האחרונים שלה ותבוסה ביתית 5-2 לאודינזה. שבועיים לערך אחרי סיום העונה, הגיעה ההודעה באתר אינטר שסטרמא מפוטר מאימון הקבוצה. ומי המחליף?

וולטר מצארי

לאחר סדרת מינויים מוזרה שכללה את לאונרדו, גאספריני, ראניירי וסטרמאצ'יוני הבינוניים, מוראטי החליט לשים סוף ולהנחית במילאנו מאמן בעל שם ומוניטין שיצעיד את הקבוצה חזרה לצמרת, והפור נפל על מאמן נאפולי בעונות האחרונות, וולטר מצארי. האם סוף סוף אינטר תזכה לחזור לצמרת? לפי הרקורד של מצארי, נראה מאוד שכן. האיטלקי הצליח בכל מקום בו דרך, כשכמובן גולת הכותרת היא ההצלחה האחרונה בנאפולי, שחזרה לקדמת הכדורגל האיטלקי בעיקר בזכותו של מצארי. השאלה היא האם באינטר מצארי יצליח לעשות את קפיצת המדרגה שלא הצליח לעשות בנאפולי, וזה גם להפוך את הכדורגל האטרקטיבי והמנצח לכזה שמביא תארים? כי נאפולי אמנם מסיימת בצמרת, אבל באף עונה היא לא התמודדה על האליפות עד הסוף. באינטר מצארי ינסה בעזרת ה-3-5-2 המפורסם שלו להביא אליפות ראשונה לארון הפרטי שלו ואליפות מספר 19 לארון הנראזורי. משימה קשה בהחלט לאור היריבות האיכותיות שיש מנגד ואחד משלושת המקומות הראשונים לא יהווה אכזבה כלל, אך המטרה תמיד הייתה ותמיד תהיה הסקודטו.

העברות והקיץ הקרוב

הגיעו(רשמית):
מאורו איקארדי – חלוץ בן 19 מסמפדוריה – סכום העברה לא ידוע.
איסק בלפודיל – חלוץ בן 21 מפארמה – 7.5 מיליון יורו ואנטוניו קסאנו.
הוגו קאמפנייארו – בלמה בן ה-33 של נאפולי – העברה חופשית.
מרקו אנדראולי – בלמה בן ה-27 של קייבו – העברה חופשית

עזבו:
דז'אן סטנקוביץ' – הסרבי הנהדר עוזב את הקבוצה לאחר קדנציה ארוכה בת 10 שנים בהתרת חוזהו.
אנטוניו קסאנו – אחרי עונה אחת בלבד במועדון האהוד עליו אנטוניו עוזב לפארמה במסגרת עסקת בלפודיל.
תומאסו רוקי – מסיים חוזה
וולטר גרגאנו – מסיים השאלה.
מרקו דונאטי – נמכר ללברקוזן תמורת 2.5 מיליון יורו.
לוקה קלדירולה – נמכר לורדר ברמן תמורת 3 מיליון יורו.

מועמדים להגיע: כמו שזה נראה כרגע, מצארי ואינטר מתמקדים ברכש בעיקר לקישור לאחר שההתקפה קיבלה חיזוק בדמות שני החלוצים הצעירים. שני השמות המרכזיים שאינטר רוצה הם:
1. מאוריציו איסלה – שחקן האגף הצ'יליאני, שיכול לשחק גם בקישור המרכזי, כבר קושר רבות בעבר לאינטר אך הפעם נראה שזה הכי רציני. איסלה לא הצליח להשתלב ביובנטוס כראוי, והוא יודע טוב מאוד שבאינטר תחת מצארי הוא יוכל לחזור ולהיות אחד משחקני האגף הטובים ביותר בסרייה א' ולכן המעבר לאינטר מאוד קורץ לו, וראייה לכך ההיא ההסכמה שלו לקצץ במשכורת על מנת לעבור לאינטר. המו"מ בין הקבוצות נמצא בשלב מתקדם, והסוכן של איסלה כבר אמר: "בעונה הבאה זה או יובה או אינטר, אין אופציה אחרת". נחכה ונראה אם איסלה ישאר ביאנקונרו או יהפוך להיות נראזורו כרצונו.
במקרה שאיסלה לא יגיע לאינטר, אין עדיין אלטרנטיבה ספציפית, כשהשמות המדוברים הם גרגורי ואן דר ויל ההולנדי מפ.ס.ז', כשגם דושאן באסטה של אודינזה מועמד. אך בינתיים, באינטר מעדיפים להתמקד באיסלה.

2. ראג'ה נאינגולאן – השם המרכזי ביותר עד כה של אינטר למרקאטו הנוכחי. הקשר הבלגי הנהדר נמצא בראש רשימת הרכש של מצארי עוד מימיו בנאפולי, שהייתה קרובה מאוד לסגור את העברתו של נאינגולאן אליה בינואר, ולכן באינטר משקיעים את מירב המאמצים במטרה לסגור את העסקה, לרצות את מצארי ולהנחית את נאינגולאן במיאצה. אך הבלגי עולה לא מעט, 15 מיליון יורו לפחות, וכידוע צ'לינו נשיא קליארי הוא לא בדיוק האדם האידיאלי לנהל איתו מו"מ. נאינגולאן מסכים למעבר, ואחד הדברים שלטענת התקשורת האיטלקית דוחפים אותו להעדיף את אינטר על פני קבוצות אחרות הוא הגעתו הצפויה של אריק טוהיר, עליו ידובר כאן בהמשך.
לנאינגולאן יש אלטרנטיבות רבות במקרה שלא יגיע, ביניהן פלורנצי הנהדר של רומא, וולינגטון הברזילאי ולוקה מארונה הכישרוני של יובנטוס.

כמובן שאין לשלול רכישות בעמדות אחרות בהמשך הקיץ. לדוגמה, בתקשורת השוויצרית בטוחים שאינטר סגרה את העברתו של אלכסנדר דראגוביץ', בלמה האוסטרי המוכשר של באזל, לשורותיה. גם בהתקפה יש עדיין שמות שמוזכרים כמועמדים לחזק את אינטר, אך זה לא כל כך רציני. בינתיים, השמות הנ"ל הם השמות החמים בשוק ההעברות של אינטר.

לוח משחקים - קיץ 2013:
22.7 – אינטר נגד ויצ'נזה.(ליגה שלישית)
23.7 – אינטר נגד פארלפי סאלו.(ליגה שלישית)
27.7 – אינטר נגד המבורג.
1-7.8 – טורניר גינס בהשתתפות אינטר, מילאן, יובנטוס, ריאל מדריד, צ'לסי, ל.א. גלאקסי, ולנסיה ואברטון:
1.8 – אינטר נגד צ'לסי ומוריניו.
4.8 – אינטר נגד ולנסיה/מילאן
7.8 – יקבע במהלך הטורניר לפי התוצאות.
10.8 – אינטר נגד ריאל מדריד
17.8 – שלב מוקדמות שלישי בגביע האיטלקי.
25.8 – עידן מצארי נפתח רשמית והליגה מתחילה.

Welcome to the new age(?)

עוד דבר שמעסיק רבות הקיץ את התקשורת האיטלקית בכל מה שקשור לאינטר זו עסקת הרכישה שכל הזמן נמצאת ברקע. כבר זמן רב שמתעניין באינטר אריק טוהיר, משקיע אינדונזי צעיר, שנמצא במו"מ תמידי עם מוראטי לרכישת הקבוצה, ויכול מאוד להיות שכבר בחודש אוגוסט הקרוב אינטר הקלאסית של משפחת מוראטי תעלם מעולם הכדורגל ובמקומה נקבל אינטר חדשה – ישנה, עם בעלים חדשים שאולי יחזיר את הנראזורי לימי המרקאטו המפוארים, שבהם משפחת מוראטי ואינטר היו שם דבר באירופה. די בטוח שעוד תשמעו לא מעט על העניין הזה במהלך הזמן הקרוב, אז תישארו מעודכנים.

בנימה אישית
אני עוד מעט עוזב את הפורום הזה ואת החיים באזרחות בכלל ומתגייס(הנדסה קרבית למי ששואל) ולכן אני אשמח אם אוהדי אינטר בפורום או בכלל כל הנמצאים בו יעדכנו את הדיון שלנו כשיהיה צורך בכך כדי שלא ישאר מת. שתהיה לנו עונת כדורגל מוצלחת בכלל ועונה מוצלחת לאינטר בפרט.
 

מכבי חיפה 2013/14



העונה שעברה

אילו הייתם מאתרים ברחוב את חובב הכדורגל הישראלי הממוצע, ומבקשים ממנו לתאר במילה אחת את מכבי חיפה של שנות ה2000, סביר להניח שהתשובה שהייתם זוכים לשמוע במרבית המקרים היא המילה "יציבות". ואכן - כל אדם מן הישוב, אשר יבחן את הפעילות של המועדון מתחילת המילניום, יבין במהרה עד כמה נכונה קביעה זו - הן ברמת המאקרו (מכבי חיפה ביססה את מעמדה כחברה קבועה בצמרת ובמירוץ לאליפות), הן מבחינה נקודתית (בכל העונות האחרונות - כולל אלו שהוכתרו ככשלון - לא חלו תמורות תכופות ביכולת של הקבוצה, וכבר ממחזורי הפתיחה ניתן היה לעלות על הכיוון אליו תנשוב הרוח בשנה הקרובה) והן ברמה הניהולית (מאז מרץ 2000, לא פיטר יעקב שחר אפילו מאמן אחד באמצע העונה). אולם, העונה החולפת ניפצה את הקונספציה האמורה לעיל לרסיסים.

עם תחילת האימונים לקראת עונת 2012/13, התגבש בקרב קברניטי הקבוצה רושם הגורס כי תקופה גדולה עומדת בפתח: אחרי ארבע שנים עם אלישע לוי, הועבר שרביט האימון לרשותו של ראובן עטר - סמל עבר ומאמן מצליח (באופן יחסי); האוהדים עטו על שלל המנויים אשר הוצעו למכירה, בציפייה דרוכה לחזות בקבוצה החדשה, אשר נבנתה על ידי אליל ילדותם; ובנוסף לכל אלו, הקיץ הקשה שעבר על התל אביביות סימן את הירוקים כמועמדים טבעיים להנפת הצלחת בחודש מאי. מיותר לציין כי כל התחושות החיוביות והציפיות הגרנדיוזיות נמוגו במהרה, בעקבות פתיחת עונה קטסטרופלית (שתי נקודות בלבד השיגה מכבי חיפה ב5 המשחקים הראשונים). כך, תוך זמן קצר, הפך עטר מיקיר האוהדים לדמות שנואה ומסואבת, אשר דרדרה את הקבוצה לתהומות הליגה. בסופו של דבר, גם יעקב שחר, הבוס הגדול, איבד את סבלנותו האופיינית והודיע לעטר על סיום דרכו בקבוצה - כשהקבוצה אספה 7 נקודות בלבד מתוך 27 אפשריות והתבוססה בירכתי הטבלה.
עם פיטורי הכוכב המתולתל משנות ה90, קודמה למשרת המאמן הראשי בכרמל דמות מיתולוגית אחרת - אריק בנאדו. בשלב ראשון, נראה היה כי מינוי בלם העבר מהווה פתרון זמני בלבד (הוא בכלל "הוקפץ" למשרה מקבוצת הנוער). אולם, משעלו בתוהו המאמצים לאתר מועמד אחר, זכה בנאדו למעמד של קבע על הקווים. מאותו רגע, חל המפנה הגדול: בדומה לעוף החול המיתולוגי, הצליחה הקבוצה לקום לתחיה משאריות האפר שנותרו מתקופת עטר - ובן רגע, הפכה למכונת כדורגל דורסנית ועוצמתית. רצף משחקים פנטסטי, אשר כלל 12 נצחונות מתוך 14 הופעות, הזניק את מכבי חיפה בחזרה לצמרת הגבוהה - עד שנראה היה, בשלב מסוים, כי היא מסוגלת לקרוא תיגר על התואר ואף להשלים קאמבק היסטורי. לרוע המזל, גם היריבה הצהובה מתל אביב פתחה רצף נצחונות משלה - שנמשך גם כשלירוקים אזל הדלק. בסופו של דבר, המועדון סיים את עונת הליגה כ"סגן של בר כוכבא" בלבד (מקום שני, בפער 13 נקודות מהפסגה) ונחל מפלה צורבת במפעל הגביע, כמיטב המסורת, בדמות הדחה מאכזבת מול קרית שמונה בחצי הגמר.


הצליח לעשות סדר בבלגאן של עטר, אך סיים את העונה עם טעם מריר. העונה הקרבה, מקווה אריק בנאדו, תיראה אחרת.

מה עשינו בשוק ההעברות?

אם פגרת הקיץ הקודמת התאפיינה במעורבות ירוקה מינימלית בשוק השחקנים, מדיניות אשר גבלה לעתים בזחיחות - את ההתנהלות של מכבי חיפה במסגרת חלון ההעברות הנוכחי, יש להגדיר באופן שונה לחלוטין. כבר בתחילת חודש יוני, נרשם איתות ראשון מכיוון הכרמל על העתיד לבוא בקיץ - בדמות החתמתו של רובן ראיוס. בקורות חייו של הקשר ההתקפי מספרד, אשר מתופקד בדרך כלל באגף השמאלי, ניתן למצוא עונה אחת במדי ברצלונה ב', יחד עם שנתיים מוצלחות במדי אסטראס טריפוליס מיוון (בעונה האחרונה, הוא הוביל את הקבוצה למקום הרביעי בליגה ולהופעה בגמר הגביע).
לאחר מכן, התפנתה מכבי חיפה לטפל בשתי עמדות נוספות; בזה אחר זה, הוחתמו בקבוצה שמעון אבוחצירא ואלעד גבאי, אשר זכו באליפות היסטורית עם קרית שמונה אך לפני שנה. אבוחצירא, חלוץ ליגה לגיטימי (ואולי אף מעלה מכך), אמור להוסיף נוכחות ואיכות מסוימת לחלק הקדמי החלש של הקבוצה - אך מידת התאמתו למשבצת החלוץ הראשי מוטלת בספק, בעיקר בגלל נטייתו להחמיץ מצבים קורצים. גבאי, לעומת זאת, נתפס כרכש "בטוח" יותר מבחינת מרבית האוהדים; הם סבורים כי יש ביכולתו של המגן בן ה27 לשדרג את משחק האגפים ולהפוך את הצד הימני לחלק אינטגרלי מהתקפת הקבוצה (כזכור, לא כך היה המצב בעידן אייל משומר).
לאחר הרכישות ה"בומבסטיות", בישר המועדון על החתמתו של רן אבוקרט - קשר הפועל חיפה באותה עת, ובנו של אברהם אבוקרט האגדי. בהתחשב בחזרתם של סארי פלאח וסינטאיהו סלליך המושאלים, קל להסיק כי עמדות המחליפים מאוישות כראוי.
למרות הנימה החיובית העולה מן הפסקות הנ"ל, מוטב שלא תשגו באשליות על סיום קמפיין הרכש לעונה הקרובה: לאור הצורך של הקבוצה בחוד חזק והתקרבות ההופעה האירופית הראשונה לעונה בצעדי ענק, במועדון עומלים במרץ על החתמת חלוץ זר ומוכח. עד עתה, הועלו מספר שמות פוטנציאליים (הבולט שבהם הינו ג'ייקוב מולנגה, הזמבי המאסיבי של אוטרכט), אך לא דווח על התקדמות משמעותית בגזרה זו.

משסיימנו לסקור את גזרת ההחתמות הפעילה, נעבור גם על מצבת השחקנים העוזבים, אשר מונה העונה מספר שמות מעניינים. בין פליטי מחלקת הנוער למיניהם (רז שטיין, דור כוכב, אמרי זייד ואחרים) ניתן למצוא את תמיר כהן - אשר הגיע למועדון בקול תרועה רמה ונזרק ממנו בבושת פנים, לאחר כשלון טוטאלי; את עודד אלקיים ולירוי צעירי - אשר הסתלקו כלעומת שבאו; את שלומי אזולאי ו-וויאם עמאשה, אשר שילמו את המחיר על חוסר המחץ והאנמיות של ההתקפה בעונה החולפת וקיבלו הודעת שחרור ללא תנאי (אם כי יש להסתייג ולומר שעזיבתם עדיין לא בטוחה במאת האחוזים. עמאשה, למשל, כבר הצהיר כי אין בכוונתו לחפש קבוצה חלופית - גם במחיר ייבוש ביציע). אולם, מעל כולם עומדת פרישתו של ניר דוידוביץ' - התמנון, השוער מספר 1, הסמל הנערץ ששירת את המועדון נאמנה במשך 19 שנים, 386 משחקים ואינספור הצלות, זינוקים וירטואוזים ופציעות קשות. במחזור סיום העונה, מול הפועל תל אביב, זכה דוידוביץ' לרשום את הופעת הפרידה שלו מהמועדון, לעיני 15,000 צופים נרגשים ומריעים.


תודה לאגדה שלא תישכח. "התמנון" תולה את הכפפות

ולתחזית...

אחד מערכי היסוד של אוהדי הכדורגל בכלל, ואוהדי קבוצות צמרת בפרט, גורס כי יש להתייחס לכל עונה כראשונה בין שוות; כלומר - על הקבוצה להתמקד בהשגת המטרות שלה ולהשקיע את מאת האחוזים כדי להצליח במהלך שנת המשחקים, ללא קשר למשתנים חיצוניים כאלו ואחרים (כדוגמת מעבר לאצטדיון חדש, שובע לאחר זכיה ברצף אליפויות ושאר ירקות). אם כך, נראה כי האוהדים הדוגלים בגישה זו לא ישמחו לשמוע על האווירה המיוחדת השוררת במכבי חיפה, לקראת השנה הקרבה. במהלך עונת 2013/14, יציין מועדון הכדורגל של מכבי חיפה 100 שנים להיווסדו - ואם מוסיפים לעובדה זו את המעבר לאצטדיון "סמי עופר" החדיש (הוא צפוי להתבצע במהלך העונה או מיד עם סיומה), קל יהיה להבין מדוע מעוניינת ההנהלה לקשט את המועדון במעטה של חגיגיות ואופטימיות. ומהי הדרך הטובה ביותר להפוך את חודש מאי הקרוב לחג צבוע בירוק, אם לא להחזיר את צלחת האליפות למקומה הטבעי?
על פניו, נראה כי באמתחתה של מכבי חיפה מצויים כל המרכיבים הדרושים להצלחה: מאמן צעיר ורעב, סגל מוכשר ומאוזן, ואווירה חיובית בקרב מחנה האוהדים. כעת, נותר רק לקוות שחומרי הגלם הללו אכן יתחברו למתכון מנצח - ושנדע עונה רווית הצלחות ושמחה.

דיון פורה ומהנה לכולם!

אנחנו מרעננים עם דיון חדש וטרי בשעה טובה, אך עם חדשות קצת פחות טובות. רעידת אדמה הורגשה בכל רחבי הארץ.
מישהו הרגיש?

שלום לכולם. לאחרונה שמנו לב (ההנהלה) כי דיון "בחצר המלכות" סטה מעט מיעודו המקורי, ובמקום לשמש כפלטפורמה לשיחה על תרבות בריטית וענייני היום באנגליה שמחוץ לכדורגל, הוא הפך לדיון שעיקרו ממים ובדיחות כדורגל. לאחר מחשבה, ומכיוון שלשני הדברים יש מקום, החלטנו לפצל את הדיון, להחזיר את הדיון המקורי למסלולו, ולרכז בדיון נוסף את הממים, הסרטונים, הבדיחות ושאר ההווייה ההומוריסטית של הכדורגל האנגלי. תבלו!

דיון החדשות לעונת 2013/14. כאן אפשר לכתוב את כל השמועות, הדיווחים, הפיטורין וכל מה שעולה בראשכם בעונת 2013/14 הבאה עלינו לטובה.


-----------------


אחד הסיפורים הפסיכיים שיצא לי לשמוע: גלן ווילאן לקח את ה-banter של חדרי ההלבשה רחוק מדי, ו"הטמין" בתא של קנווין ג'ונס ראש של חזיר. ג'ונס (ראסטפרי שלא אוכל חזיר) לא אהב את המחווה וניפץ לווילאן את השמשה של האוטו. בסטוק פותחים בחקירה, וברק שאה העלה תמונה שלו עם הכוכב הראשי לאינסטגרם...

http://www.bbc.co.uk/sport/0/football/2257...rce=twitterfeed

מסקרן אתכם לדעת כמה ארגנטינאים יש בליגת העל? האם ביתר נס טוברוק היא גלגולה של ביתר נתניה המיתולוגית? האם ישראל ארבייטמן, שהיה חלוץ באצ"ל ובמכבי נתניה בשנות ה-50, קשור לשלומי ארבייטמן? כאן זה המקום!

חשוב לציין שמדובר באשכול רציני לגמרי, בדיוק כמו האשכולות האחרים בפורום הישראלי, מה שאומר שתגובות שעשויות ליצור עימותים או תגובות לא ראויות ימחקו.

מחזיקת גביע המדינה המכהנת - וזו שתצא בתם הגמר - היא הפועל רמת גן וכל אחת מ-4 הקבוצות שהגיעו לחצי גמר יכולה ללמוד משהו מהקבוצה החביבה מהמכתש: מכבי פתח תקווה יכולה ללמוד כיצד ניתן לשלב מאבקים כנגד הירידה (ואולי, בסופו של דבר, לרדת) עם זכייה בגביע המדינה. מכבי נתניה יכולה ללמוד כיצד קבוצת ליגה לאומית יכולה לבוא מלמטה ולהפתיע מדינה שלמה עם זכייה בגביע המדינה. עירוני קריית שמונה היא זו שהפסידה להפועל רמת גן בגמר האחרון והפועל באר שבע היא זו שהפסידה להפועל רמת גן כשזו האחרונה זכתה כקבוצת ליגה לאומית.



מכבי פתח תקווה, מכבי נתניה, עירוני קריית שמונה, הפועל באר שבע - 4 קבוצות הגיעו למעמד חצי גמר גביע המדינה וכל אחת מהן חולמת להשיג את הכרטיס לגמר. 2 מהן תאלצנה להיפרד מאיתנו בסיום הערב ו-2 מהן תוכלנה להמשיך ולפנטז ללחוץ את היד לנשיא.

לוח משחקים לחצי גמר גביע המדינה:
מכבי פתח תקווה - מכבי נתניה (רביעי, 18:00)
עירוני קריית שמונה - הפועל באר שבע (רביעי, 20:30) [תיתכן האחרה בשעת המשחק בהתאם לתוצאת המשחק הראשון]

הרבה זמן שלא זכור לי קיץ כזה. זכינו בהכל ואבן גדולה ירדה מהלב לאחר עידן רבוי במהפכי נפש. כל רגע הוא הנאה והנטייה היא פחות להתעסק באשר יקרה ויותר לנסות ולהמשיך להשאב למקום הטוב והנעים בו אנו נמצאים. כיף גדול שגם אני זכיתי להיות עד לאותה עונה, לאותו כדורגל, לאותה חבורה ולאותן הדרמות בלתי נשכחות. מבחינתי שלא יגמר לעולם, אבל מבחינת הקודקודים כבר בבוקר למחרת (ולמען הדיוק, כמה בקרים לפני כן) צריך להמשיך ולמצוא דרכים, איך להיות אפילו טובים יותר. פפ גווארדיולה הונחת במינכן ויקבל את המפתחות לקחת החומר הקיים וליצור משהו אף יותר מושלם.
אם כך, המטרה ברורה ועכשיו נותר למאמן להגשים את חזונו. אותו חזון שמגובה בפילוסופיה של כדורגל דינמי עם ריכוז גדול מאוד של ההגנה וההתקפה כאחד במרכז המגרש ותוך כדי גם עם הרבה לחץ על הכדור במטרה לזכות בו כמה שיותר מהר וברגע שזכינו בכדור - להשאיר אותו אצלנו כדי להחטיב הטון במשחק. משהו בסגנון שעשינו עם יופ היינקס רק יותר קיצוני או יש שיגידו, פרפקציוניסטי. בדרך לאותה מטרה נעשו השינויים הבאים שאמורים לקרב אותנו אליה:

IN מריו גצה (דורטמונד) טיאגו אלקנטרה (ברצלונה) יאן קירכהוף (מיינץ) מיצ'ל ווייסר (קייזרסלאוטרן).
OUT מריו גומז (פיורנטינה) נילס פטרסן (ברמן) מקסימיליאן רידמולר (קיל) אנטולי טימושצ'יוק (זניט).


במטרה לשחק כמו ברצלונה של לפני שנתיים? פפ הגיע עם תוכנית עבודה

כמו שניתן לראות, פפ רוצה את הכדור ברגלים של באיירן. על מנת שפפ יצליח לעצב את הקבוצה ע"פ חזונו, נעשו רכישות אסטרטגיות ברורות. הועזבו שחקני הקישור וההתקפה הפחות טכניים והוחלפו בשחקנים מאוד טכניים שיודעים לטפל טוב בכדור ובעלי אחוזי הצלחה גבוהים במסירות. כמו שזה נראה לי, פפ לא הגיע לקבוצה עם חומר שחקנים מסויים שאליו יש להתאים שיטה, אלא הגיע עם שיטה ודרך והשחקנים יצטרכו להתאים עצמם אליה. פפ לטעמי ינסה להדריך, ללמד ולהמחיש לחבורה שלו, איך לשחק טיקי טקה. מבחנתי, כל מה שיהפוך את המשחק נגדנו לקשה יותר מקדש את האמצעים. כן חלוץ או לא חלוץ, המערך לא משנה כל עוד המאמן יודע מה הוא עושה. הולך להיות מאוד מעניין אצלנו, בכל מקרה, כמו תמיד.

המסורת נמשכת ועונה חמישית לליגת ההימורים יוצאת לדרך!
תזכורת לאלופים :
09/10-לירן
10/11-לירן
11/12-alexshw
12/13-Don Joan Roman

החוקים למי שהספיק לשכוח:
בכל שבוע ייעלו 10 משחקים שעליהם תצטרכו להמר(7 עד שתפתח הליגה הלאומית), שבעה מליגת העל ועוד שלושה מהליגה הלאומית.
הניקוד:
על ניחוש תוצאה מדויקת, 3 נקודות, על ניחוש המנצחת/תיקו, נקודה אחת.
בנוסף תהיה גם שאלת בונוס ששווה 3 נקודות.

מותר להמר בכל זמן, כל עוד המשחק עדיין לא התחיל כמובן.

המחזור הראשון:
1.הפועל עכו - מכבי תל אביב
2.הפועל רעננה - מכבי פתח תקווה
3.הפועל רמת השרון - הפועל חיפה
4.בני יהודה - מ.ס אשדוד
5.בית"ר ירושלים - הפועל באר שבע
6.הפועל תל אביב - בני סכנין
7.מכבי חיפה - הפועל קריית שמונה
בונוס:כמה מהקבוצות שיובילו במחצית ינצחו את המשחק?

בהצלחה לכולם!

עונת 2013-2014

2 באוגוסט,
השעה 21:00 שעון ישראל.
המקום - אמסטרדם ארינה...

פתיחת הליגה בהולנד!
האלופה אייאקס מול רודה

לפני שאנחנו מתחילים עוד עונה בליגה ההולנדית הרשו לי לסכם את העונה שעברה.
קיבלנו בהולנד ליגה מעניינת ביותר, ליגה מותחת כשלקראת סוף הליגה לא פחות משש קבוצות היו מועמדות לקחת אליפות. בהשוואה לליגות הבכירות הרמה לא תמיד משהו, אבל מתח? כבר שנים שהליגה ההולנדית מספקת את המתח הגדול באירופה!

במאי 2013 העובדות נקבעו בשטח כשאייאקס שוב זכתה באליפות ו-ווילם II ירדה אוטומטית לליגה השנייה. רצה הגורל שהדברים נקבעו במשחק אחד בין שתי הקבוצות. האחת שמחה וצהלה, השנייה הוזילה דמעה, אבל ירדה ליגה עם מחמאות.

עונת 2012-2013 תכנס לספרי ההיסטוריה ההולנדים כעונה שבה הרוח הקבוצתית והגיל הצעיר עולה עם היד העליונה. לפ.ס.וו היתה על הנייר את הסגל הכי טוב, אבל הקבוצתיות של אייאקס ביחד עם הכשרון הצעיר של שחקנים כמו כריסטיאן אריקסן ובן ארצו ויקטור פישר עשו את ההבדל.



כבר שנים שהליגה ההולנדית מספקת הרבה רגעים יפים ובלתי נשכחים. כך גם היה בעונה החולפת. פ.ס.וו התחילה את העונה כפייבוריטית הגדולה לזכייה בכתר. הכל היה מוכן שם לחגיגת המאה של המועדון. דיק אדבוקאט חזר ביחד עם עוד בן אובד בדמות מרק ואן בומל.
המחזור הראשון הלך לאיבוד כשהקבוצה הפסידה בחוץ לר.ק.ס וואלווייק. מרק ואן בומל נראה אובד עיצות וביצע מספר עבירות שחייבו אותו לצאת מוקדם מהצפוי. השופט ריחם על הכוכב.

עד מאחור בדצמבר אייאקס די הסתתרה, אבל כן הצליחה לנצח בבית את אחת מקבוצות הטובות בסיבוב הראשון. שער יחיד של כריסטיאן אריקסן עשה את ההבדל מול טוונטה הגנתית ביותר.

ויטסה הצליחה ברצינות לאיים על המקום הראשון. הכוכב שם היה ללא ספק החלוץ וילפריד בוני. ביחד עם מרק ואן חינקל והקשר הוותיק תיאו יאנסן ויטסה ניצחה בין היתר את היריבות שלה לצמרת. את אייאקס ופ.ס.וו בחוץ ואת פיינורד בבית. הקבוצה שנצאת זה כמה שנים בידי חבר של רומן אברהמוביץ', הגאורגי מייראב יורדאנייה, לא ממש הראתה משחק התקפי משובח, אבל כן חלוץ בדמות בוני שכמעט בכל משחק כבש.

באירופה הקבוצות ההולנדיות התקשו. כשהפגרה התחילה נשארה רק קבוצה אחת באירופה. אייאקס שלא היתה אמורה לשרוד בית מוות קשה ביותר בליגת האלופות מול ריאל מדריד, דורטמונד ומנצ'סטר סיטי. עם 4 נק' מול מנצ'סטר סיטי צעירי חסרי המנוח של אייאקס השאירו אאת ההון הערבי מאחוריהם ועלו הלאה לשלב הנוקאאוט של הליגה האירופאית.

השלט ביציע במשחק מול הסיטי שעלתה באייאקס בקנס כספי לא קטן


אחרי הפגרה הקצרה שתי קבוצות התחילו להכנס לבעיות. טוונטה ופ.ס.וו התחילו להסתבך עם עצמן. גם ויטסה ללא בוני ששיחק בגביע אפריקה התחילה לאבד נקודות מול יריבות פחות טובות. בכל מקרה בטוונטה פיטרו מספר משחקים אחרי הפגרה את המאמן סטיב מקלארן ובפ.ס.וו התחילו מספר כרטיסים אדומים להרוס להישגי הקבוצה. בתקשורת דיברו רק על דבר אחד: פ.ס.וו לא יכולה לעמוד במתח...

אייאקס? עד פברואר הקבוצה לא ממש בלטה בליגה. עשתה יותר מדי תיקו והפסידה בבית לויטסה. המבחן הכי גדול בשביל הקבוצה של פרנק דה בור הגיע אחרי ההדחה המאד מאכזבת מול סטיאווה בוקרשט. אחרי שני משחקים ותוצאה של 2-2 בסיכום אייאקס הפסידה בפנדלים. על התפריט עמד משחק חוץ קשה מול טוונטה. מויסאנדר וטובי אלדרוויירלד כבשו במחצית הראשונה ובאמסטרדם התחילו שוב להאמין במרוץ אליפות נוסף באביב...

בשבועות הבאות התחיל לאט לאט תמונת הצמרת להתבהר. טוונטה נעלמה מהאופק. לפ.ס.וו
עדיין הסגל הכי טוב. ויטסה ופיינורד ממשיכים להצליח כי וילפריד בוני וגרציאנו פלה ממשיכים לכבוש ולתת לקבוצות שלהם את הנקודות.

14 אפריל 2013. פ.ס.וו איבדה את המקום הראשון ואייאקס התחילה להכנס לקצב הניצחונות הרצוי. אפילו במגרש קשה מסורתי כמו אלקמאר האלופה היוצאת ניצחה (2-3). הכל היה מוכן למשחק העונה: במשחק נחמד מנצחת אייאקס 3-2 בדרמה לא קטנה. בסיום המשחק נראו שחקני פ.ס.וו גמורים. הם הבינו למעשה שהפער גדול מדי ושהאליפות ברחה להם. באמסטרדם חוגגים, אבל נזהרים מאד שלא לדבר על אליפות נוספת כי דווקא מתי שהאליפות למעשה היתה יכולה להיות בכיס הקבוצה משחקת בבית בתיקו עם היירנביין (1-1). בסופו של דבר אייאקס מצליחה מול היורדת פק זוולה לסגור את סיפור האליפות.

פרנק דה בור, אדריכל רצף האליפויות הנוכחית


במשחק גמר הגביע שיחקו פ.ס.וו הפייבוריטית מול AZ אלקמאר שסבלה מעונה קשה במיוחד. הפייבוריטית לא הצליחה להסתדר עם הלחץ וראתה את צלחת האליפות נוחתת שוב באמסטרדם. האם העונה תגמר עם טעם קצת מתוק בפה? התשובה?
לא...AZ מנצחת 2-1 ובסוף המשחק ברור שגם מרק ואן בומל כבר לא יחזור בעונה הבאה.
באלקמאר חוגגים ובאיינדהובן לא מבינים עד כמה לוזרית הקבוצה שלהם הפכה.

אדם מאהר וג'וזי אלטידור נהנים משער היתרון של האיש שעבר בקיץ לפ.ס.וו



ומה תביא לנו העונה הקרובה?
על הנייר הליגה ההולנדית איבדה מספר שחקנים חשובים. וילפריד בוני מלך השערים הנהדר של ויטסה עבר לסוונסי. ג'וזי אלטידור שכיכב עם AZ בגביע עזב לסנדרלנד. פ.ס.וו איבדה שני שחקני התקפה מצטיינים בדמות ג'רמיין לנס (דינמו קייב) ודריס מרטנס (נאפולי).

כרגע לא בטוח אם אייאקס תשמור על הכוכב שלה כריסטיאן אריקסן שעוד מבוקש במספר קבוצות. ללא ספק שאם אייאקס לא תמכור יותר שחקנים היא תהיה הקבוצה הפייבוריטית בליגה.

אני כבר לא יכול לחכות לפתיחת עונת 2013/14!

דבריו של YYY נגעו לליבי והחלטתי שדיי לקיפוח !! גם לנו מגיע.
אז חבר'ה זרמו....
להתחלה מספר שאלות.
מישהו מכיר אתר אוהדים של ריאל שבו אני יוכל להוריד שירים מהיציע...ירידות על בארסה, שירי נאצה לפרז וכדומה.
ושאלה שמטרידה אותי כבר דיי הרבה זמן.
YYY מה פשר הכינוי שלך ?

הליגה הצרפתית 2013/2014



אחרי האליפות של מונפלייה ב2012, השייחים של פ.ס.ז' איבדו את הסבלנות ואמרו - די, נמאס. הכסף לא הפסיק לזרום פנימה וכל כמה ימים נחת בשדה התעופה של פ.ס.ז' שחקן חדש שלובש את המדים הנוצצים של הקבוצה, כאשר אפילו דיוויד בקהאם עשה קאמבק לאירופה כשהתכבד בלקיחת חלק בעונה שאותה אף אחד לא יכול היה לקחת לפ.ס.ז' - עונה שהסתיימה עם צלחת בארון. אבל לא רק בעלי פ.ס.ז' קיבלו ג'ננה אלא גם אלה של מונאקו, ובקיץ האחרון העולה החדשה החליטה לתת פייט גם בסגל וגם בכמות הכספים שהוצאו לפ.ס.ז'. אתם הבאתם את קבאני? אנחנו את פלקאו. החתול והעכבר הזה ישחקו עוד הרבה במהלך העונה, אבל אנחנו כאן כדי לעזור לכם לראות מה תעשנה 18 הקבוצות האחרות, שכרגע מסתכלות מתחתית הסולם על השתיים הללו, ומלבד להפריע להן במירוץ האישי שלהן, לא נראה שמישהו יכול להוות איום ממשי עליהן. אז איך תסתיים העונה של פריז, מונאקו וה18 האחרות אנחנו לא יודעים, אבל התנור כבר צלצל, אז שמנו כפפות והוצאנו ממנו את הסיקור הכי טוב ברשת לכבוד פתיחת עונת 2013/2014 בליגה הצרפתית. תהנו

*****


פריס סן-ז'רמן

הגיעו: אדינסון קאבאני (נאפולי), מארקיניוס (רומא), לוקה דין (ליל).
עזבו: קווין גאמיירו (סביליה), דייגו לוגאנו (ווסט ברומיץ'), סילבן ארמן (רן), סיאקה טיינה (מונפלייה), דייוויד בקהאם (פרש), רונאן לה קרום (פרש), אלפונס אראולה (לנס, השאלה), ז'אן-כריסטוף באהבק (ואלנסיין, השאלה), יוסוף סבאלי (אוויאן, השאלה)

לאחר 19 שנים שחונות של ציפייה, בעונה שעברה סוף-סוף הצליחו הפריזאים לנצל את הררי הכסף החדשים שלהם ולזכות באליפות, כשהם רמה אחת לפחות מעל הליגה. אלא שמסביב לא הכל היה שקט, ולקראת סוף העונה שעברה המאמן, קרלו אנצ'לוטי, התחיל לרמוז על מעבר לריאל מדריד, אותו הוא גם השיג בסופו של דבר. בנוסף, המנהל המקצועי לאונרדו, הושעה לשנה לאחר שדחף שופט והחליט להתפטר. במקומם הובא לורן בלאן, שחקן העבר האגדי של צרפת, שזכה עם בורדו באליפות לפני ארבע שנים ולפני שנה סיים קדנציה סבירה בנבחרת.
גם העונה פ.ס.ז'. לא בוחלת ברכישות גדולות, וההחתמה של אדינסון קאבאני מנאפולי שברה את שיא ההעברות של הליגה הצרפתית, שהחזיק מעמד חודש אחד בלבד (פלקאו למונאקו). קאבאני יצטרף למלך השערים, זלאטן איברהימוביץ', בחוד הקבוצה. בלאן יקווה ששיתוף הפעולה שלו עם אזקיאל לאבצי, ששיחק לצידו בנאפולי, יניב פרי וגם יכניס את לאבצי לעניינים אחרי עונת בכורה חלשה. גם ההגנה של פ.ס.ז'. התחזקה, עם מבט לעתיד - לוקה דין, המגן השמאלי הטוב ביותר בליגה בעונה שעברה ושזכה עם הנבחרת עד גיל 20 במונדיאליטו, הגיע מליל, ואמור להחליף בהדרגה את מקסוול הבינוני. מלבדו הגיע גם מארקיניוס, הבלם הצעיר והנפלא מרומא, שישתף פעולה עם בן ארצו, הקפטן תיאגו סילבה, כנראה הבלם הטוב בעולם. בקישור פ.ס.ז' תסתמך על וראטי האיטלקי הנהדר, לוקאס מורה הקשר ההתקפי הברזילאי שהגיע באמצע העונה שעברה, והצרפתים ז'רמי מנז ובלז מאטוידי. חאבייר פאסטורה יאלץ להאבק על מקומו לאחר שנתיים מאכזבות בקבוצה, וייתכן שעוד יעזוב עד סוף החודש. בשער, כרגיל, יעמוד השוער הטוב בליגה, האיטלקי סאלבטורה סיריגו. בגזרת העוזבים, פ.ס.ז'. נפטרה מלא מעט שחקנים לא רצויים, כשהבולטים שבהם הם קווין גאמיירו ודייגו לוגאנו.
אחרי האליפות וההופעה המכובדת בליגת האלופות, שם הודחה ע"י ברצלונה בגלל שערי חוץ, הקבוצה של בלאן תנסה להגן על התואר מול מונאקו המתחזקת, ואולי גם לקרוא תיגר על אירופה.


פריז סן ז'רמן - אלופת צרפת 2013


אולימפיק מארסיי

הגיעו: דימטרי פאייה (ליל), בנג'מין מנדי (לה האבר), ג'אנלי אימבולה (גנגאן), לורנט אברג'ל (מארסיי ב'), סאבר ח'ליפה (אוויאן), אלכסנדר נדומבו (אורלאן, חזר מהשאלה), פלוראן רספנטינו (ברסט, חזר מהשאלה)

עזבו: כריס גדי (שוחרר), ג'ואי ברטון (ק.פ.ר, סיים השאלה), פלוראן רספנטינו (באסטיה, השאלה לעונה), לטי נדיה (שוחרר), בילאל אומראני (ארל אביניון), פפה מ'בו (פנתראקיקוס), נג'יב עמרי (צ'רנומורץ בורגאס), מודו סוגו (אוויאן, השאלה לעונה), סנה מנגו (לוזנאק)

אחרי אחת העונות הרעות בהיסטוריה שלה הגיעה מארסיי לעונה החדשה. תחילה עזב המאמן המוערך דידייה דשאן לנבחרת צרפת ובמקומו הגיע אלי בופ שאימן בעברו את סנט אטיין ובורדו. עם זאת הקיץ לא התחיל בצורה הכי אופטימית, מארסיי איבדה שלושה שחקני הרכב חשובים (אלו דיארה, ססאר אספיליקווטה וסטפן מביה) ולמרות הכנסה של כמעט 25 מיליון אירו הוציאה בסה"כ 3.2 מיליון אירו. רוב הפרשנים אמנם ציפו שמארסיי תסיים בחלק העליון של הטבלה אך לא תהווה פקטור משמעותי בקרב האליפות. אך מארסיי, הצליחה להפתיע את כולם ופתחה את העונה עם שישה ניצחונות בששת המשחקים הראשונים ותפסה את המקום הראשון בטבלה. הרצף הנהדר הזה נקטע במחזור השביעי בו הפסידה 4-1 לולנסיין ומשם החלה מגמת התדרדרות שכללה ניצחון אחד בלבד בחמשת המחזורים הבאים. למרות התקופה הרעה מארסיי הצליחה להישאר בצמרת וסיימה את הסיבוב הראשון במקום השלישי, מקום מאוד מכובד לקבוצה שלא ניבאו לה גדולות בתחילת העונה. בחלון ההעברות של ינואר המשיכה מארסיי לאבד שחקנים חשובים והחלוץ הנהדר לואיק רמי נמכר לק.פ.ר. עם תחילת הסיבוב השני מארסיי הצליחה להישאר יציבה ונעה בין המקום השלישי לשני בו סיימה בסיום העונה. למרות המיקום הנהדר (ששולח אותה בחזרה לליגת האלופות אחרי הפסקה של עונה אחת) מארסיי לא שיחקה כדורגל מלהיב וכבשה בסה"כ 42 שערים (27 פחות מפ.ס.ז במקום הראשון) כשמנגד היא גם סופגת הרבה (36 שערים במספר). מארסיי מסיימת עונה שעל הנייר הייתה מאוד טובה ועל המגרש קצת פחות. לאחר העונה המוצלחת בהנהלה המשיכו לתת אמון במאמן אלי בופ והוא ימשיך עם הקבוצה עונה נוספת. בכל הנוגע להעברות הפעם מארסיי החליטה להתחזק ולשלם הרבה כסף. תחילה הגיע הקיצוני הנהדר דימטרי פאייה מליל תמורת 9 מיליון אירו, מיד לאחר מכן הוחתם הכישרון הצעיר בנז'מין מנדי מלה האבר תמורת 4 מיליון אירו בנוסף גם סאבר ח'ליפה שכבש 13 שערים בעונה שעברה חתם תמורת 2.2 מיליון אירו ולקינוח עוד שחקן צעיר ומוכשר, ג'ילבר ג'אנלי אימבולה מגנגאן הגיע תמורת 6.6 מיליון אירו. מן הצד השני עזבו את הקבוצה כמה שחקנים שלא היו חלק מהסגל הבכיר. מארסיי השכילה הקיץ להתחזק כראוי אך למרות זאת, כאשר מונאקו ופ.ס.ז שופכות כספים ברמה שמארסיי לא יכולה להתמודד קשה יהיה לראות את הקבוצה לוקחת חלק במאבק האליפות. במידה ותצליח לסיים במקום השלישי מעטים האנשים שיכתירו את העונה כרעה. סיום בחלק העליון של הטבלה, קמפיין טוב בליגת האלופות בתוספת לכמה רגעים יפים על המגרש יספקו למדי את יושבי הסטאד ולודרום שמבינים גם הם, שעם הכסף הגדול כרגע מארסיי לא יכולה להתמודד.



טולוז

הגיעו: אורוש ספאיץ' (הכוכב האדום בלגרד), אוסקר טרחו (ספורטינג חיחון), מיחאי רומן (ראפיד בוקרשט), אמאדו סוקונה (לוזנאק, חזר מהשאלה).

עזבו: פרנק טבאנו (סנט. אטיין), אומוט בולוט (גלאטסראיי), יאניק אגמון (ואן), דניאל בראטן (שוחרר מהמועדון), יאניק דז'אלו (בנפיקה, סיים השאלה), עאדל חרמאש (אל-הילאל, סיים השאלה), אדריאן רביו (פריז סן ז'רמן, סיים השאלה).

במועדון הסגול-לבן גולת הכותרת של העונה האחרונה היא שבעצם, לא הרבה השתנה. במאי 2012 טבלת הליגה קבעה כי הדירוג הסופי של הסגולים הוא המקום השמיני, בעוד שנה לאחר מכן היא איבדה מקום אחד ונשרה למקום התשיעי. אז בעצם טולוז נותרה קבוצת מרכז הטבלה הקלאסית שאנחנו מכירים, אבל קשה לכעוס על מועדון שבעונה שעברה איבד ארבעה מכוכביו הגדולים כדוגמת סיסוקו, משאדו, קונגרה וריבייה. העונה הטולוזאית נפתחה טוב ועד המחזור העשירי היה לטולוז הפסד אחד בלבד - ניחשתם נכון, לפ.ס.ז'. אבל מכאן החלה ההתדרדרות על אף ניצחונות מרשימים מול אביאן (4:0) וברסט (1:3). אחרי מס' מעידות לטולוז נמאס וכשליון הגיעה לאצטדיון העירוני שבטולוז היא ספגה שלישייה וחזרה הביתה מובכת. גם זה לא עזר לטולוז להשתקם והמכות המשיכו להגיע. מכאן בעצם העונה הסגולה הפכה כלל לא יציבה וזה מתבטא בכך שבסיכום העונה נראים המספרים של טולוז כמאוזנים ביותר: בסיבוב הראשון היא סיימה עם 7 ניצחונות ו5 הפסדים, בעוד בסיבוב השני היא סיימה עם 6 ניצחונות ו8 הפסדים. סה"כ 13 ניצחונות ואותה כמות הפסדים לאורך כל העונה. את היתר היא סיימה בתיקו וחתמה עונה בינונית נוספת. היות שגם במפעלי הגביע הצרפתיים טולוז לא בלטה (הדחות מול פ.ס.ז' בסיבוב השני בגביע הצרפתי ומול ליל בשמינית גמר גביע הליגה) נעבור לדבר ישר על הקיץ שעבר עד כה על הקבוצה. בגזרת הבאים הגיע אוסקר טרחו מספורטינג חיחון, כשגם הבלם אורוש ספאיץ' מהכוכב האדום בלגרד הגיע. האחרון עד כה הוא הקשר מיחאי רומן שמגיע מראפיד בוקרשט. מהעבר השני הקבוצה נפרדה מפרנק טבאנו, שהיה אחד השחקנים המשמעותיים בטולוז בשנים האחרונות, וגם מדניאל בראטן ששוחרר מהמועדון. גם אומוט בולוט עזב לגלאטסראיי. אז אחרי כל אלו נראה כי טולוז עדיין לא בשלה לאליפות בצרפת, ועם ההתחזקות של שאר הקבוצות מרכז הטבלה מרגיש כמו הבית לקבוצה הסגולה. נקווה בשבילה שהעתיד ייראה פחות סגול ויותר ורוד.


סנט אטיין

הגיעו: איברהים סיסוקו (וולפסבורג), בפיסט ואלט (מונפלייה), פרנק טבאנו (טולוז), בנז'מן קורנייה (לוריין), פול בייס (ברסט), פייר פולומט (סנט אטיין ב'), יוריק ראבה (אנז'ה, חזרה מהשאלה), פלורנטן פוגבה (סדאן, חזרה מהשאלה), אידריס סעדי (אז'קסיו, חזרה מהשאלה),

עזבו: פייר אמריק אובמיאנג (בורוסיה דורטמונד), פפה קוליבאלי (שוחרר), גיוראן נדו (שוחרר), יוהאן מולו (נאנסי, סיים השאלה), מתיו בודמר (פ.ס.ז, סיים השאלה), אנדראס לאודרופ (נורשלאנד, סיים השאלה),, ליונל דרסי קיטמבלה (אוסר)

מזה שנתיים שלחבורת הצמרת הקבוצה בליגה הצרפתית מצטרפת נציגה נוספת שעברה הייתה גם כן חברה קבועה בצמרת הגבוהה של הליגה. הקבוצה הזאת היא כמובן סנט אטיין. אם לפני שנתיים אמרנו שסנט אטיין חוותה עונה נהדרת בה סיימה במקום השביעי, מה נגיד על העונה החולפת? אחרי פתיחת עונה בינונית הצליחה סנט אטיין להשתחל לארבע הראשונות רק במחזור ה 21. מאז ועד סיום העונה הסתובבה סנט אטיין סביב הצמרת כשהיא אפילו מגיעה עד למקום השלישי בטבלה. מחזור אחד לסיום ניצבה סנט אטיין במקום הרביעי בטבלה (מקום שמוליך לליגה האירופאית) כשהיא במרחק ריאלי מהמקום השלישי וליגת האלופות. לצערה של הקבוצה המשחק האחרון של העונה היה מול ליל בחוץ, סנט אטיין וליל סיימו בתיקו 1:1 וניס חלפה על פני הירוקים כאשר היא משאירה אותם במקום החמישי. אם הייתם אומרים לכריסטוף גלטייר בתחילת העונה שלשם הוא יצליח להגיע עם הקבוצה הוא היה לוקח את זה בשתי הידיים, אבל אחרי שכבר הצליחה להיכנס לשלישייה הראשונה, סנט אטיין חוותה אכזבה קלה. השחקן שאחראי לכל זה הוא הסקורר הנהדר פייר אמריק אובמיאנג שכבש 19 שערים, בישל עוד 14 כאלו ואחראי ליותר מ 50% מכל שערי הקבוצה בעונה שעברה. בשנתיים האחרונות אובמיאנג כבש 37 שערים במדי הקבוצה והוא הגורם הכמעט בלעדי להצלחה המסחררת של סנט אטיין בתקופה האחרונה. המעבר לקבוצה הגדולה היה צפוי והקיץ הזה הוא קרה, אובמיאנג נמכר תמורת 12 מיליון אירו לסגנית אלופת אירופה, בורוסיה דורטמונד. בכך נפרדת סנט אטיין מאחד החלוצים הגדולים ששיחקו בשורותיה. את הכסף שסנט אטיין קיבלה ממכירתו היא ניצלה כראוי והחתימה את פרנק טבאנו הנהדר מטולוז תמורת 4.4 מיליון אירו ובנז'מין קורנייה מלוריין תמורת אותו הסכום. בנוסף לשניהם גם פול בייס ובפיסט ואלט הוחתמו בשביל להעניק עומק בספסל ואיברהים סיסוקו הושאל מוולפסבורג הגרמנית. המאמן כריסטוף גלטייה כמובן ממשיך בקבוצה והעונה הוא יפתח את השנה החמישית שלו במועדון. למרות עזיבתו של אובמיאנג מרבית הסגל נשאר בקבוצה ועם החיזוקים שהגיעו אין סיבה שסנט אטיין לא תמשיך להיות חברה בצמרת הליגה. אולי אפילו נצליח לראות ניצחון ירוק ראשון בדרבי מול ליון מזה 26 שנים.



אולימפיק ליון

הגיעו: הנרי בדימו (מונפלייה), מיגל לופש (מושאל מספורטינג ליסבון), גאל דאניק (ולנסיין), מוחמד יאטארה (טרואה).

עזבו: דיאן לובראן (סאות'המפטון), מישל באסטוס (אל-עין), ליסנדרו לופס (אל-חראפה), פביאן מונסון (קטאניה), אנת'וני רבייר (שוחרר מהמועדון).

העונה האחרונה של ליון הייתה בסך הכל מעט יותר משופרת מאשר עונת 2011/12, אז סיימה ליון במקום הרביעי בטבלה אך עם גביע בידיים, בעוד את העונה האחרונה היא סיימה במקום השלישי. ליון, לא השתוללה עם הרכישות והצליחה להתגבר על עזיבתם של שחקני מפתח משמעותיים כדוגמת לוריס (טוטנהאם), שאלסטרום (ספרטק מוסקבה) וגם עלי סיסוקו שעזב לולנסיה. את העונה ליון פתחה לא רע עם זכייה בסופר-קאפ מול מונפלייה ועם הפסד אחד בשבעת משחקיה הראשונים בליגה, כשלקח לה עוד שבעה משחקים לעבור כדי לספוג הפסד נוסף. בדרך היא עברה משוכות קשות כמו מארסיי (4:1) ומונפלייה (0:1). ליון גם הספיקה לבקר בארץ במסגרת הליגה האירופאית כשפגשה את עירוני קריית שמונה בשלב הבתים. הקבוצה לא הציגה יכולת שיא כאשר לא הצליחה לשמור על יציבות בסיבוב השני. בנוסף היא הודחה מהגביעים הצרפתיים וגם מצאה עצמה מודחת מאירופה כשהפסידה לטוטנהאם בשלב הנוק-אאוט של הליגה האירופאית ולקראת תום העונה נכנסה למשבר של שלושה הפסדים רצופים. אלא שאז התעוררה ליון ונתנה פוש שהביא אותה לסיים במקום השלישי עמו היא השיגה את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות. כבר השבוע ליון העפילה לשלב הפלייאוף של המפעל כשחלפה על פני גראסהופרס והיא תוגרל היום בצהריים בהגרלת השלב הבא. לקראת העונה החדשה בקבוצה עדיין שומרים על מתינות כספית כשרק שלושה שחקני רכש נחתו בסטאד דה ז'רלן: גאל דאניק הוותיק שמגיע מולנסיאן, מיגל לופש שהושאל מספורטינג ליסבון והנרי בדימו שמגיע ממונפלייה לחזק את עמדת המגן השמאלי. ראוי לציין שאת הקבוצה עזב הבלם דיאן לוברן, ואתמול התבשרנו על עזיבתו הרשמית של ליסנדרו לופס את המועדון. ליצ'ה עובר לאל-חראפה הקטארית במעבר שהיה צפוי אחרי שכבר נפרד בדמעות מהקהל במשחק האחרון. גם באפטימבי גומיס עשוי לעזוב את המועדון ואם גם זה יקרה, בליון יצטרכו לחשוב על אלטרנטיבות יעילות ומהירות. על כל מקרה שלא יהיה, לאור התחזקותן של מונאקו ופ.ס.ז' נראה כי כרגע אליפות היא מילה גסה עבור מי שזכתה בשבע אליפויות רצופות בין 2001-2008, אך שמירה על המקום השלישי תהווה בהחלט הישג מכובד לחניכיו של רמי גארד.



בורדו

הגיעו: רודריגו קסטרו (בורדו ב'), ז'רמי ברשה (טרואה), לוקאס אורבאן (טיגרה), וויאדין סאביץ' (דינמו דרזדן, חוזר מהשאלה), מתיאו שאלמה (אז'קסיו, חוזר מהשאלה), ז'וסי (אל וואסל, חוזר מהשאלה).

עזבו: אבאן שבאליה (לה-פוארה-סור-ויי), עבדולאיי קייטה (שוחרר), פלוריאן מראנז' (שוחרר), אמיליאנו סאלה (ניור, השאלה), אנתוני מודסט (הופנהיים), בנוואה טרמולינאס (דינמו קייב), גאטאן לאבורד (פרז'וס- סן-רפאל, השאלה).

האליפות בה זכתה בורדו לפני חמש שנים הייתה תופעה חולפת כשמיד אחריה חזרה הקבוצה להיאבק על מקום באירופה. העונה החולפת לא היתה שונה בהרבה. את העונה הם פתחו מצוין, חילצו תיקו מהפארק דה פרינס של פ.ס.ז' וניצחו את ליון מארסיי. הניצחון על האחרונה, היה רגע השיא של בורדו אשתקד, שלוש נקודות שהעלו אותה למקום השני בטבלת הליגה הצרפתית. ההישארות בפסגה קצרה מאוד, ולאחר מכן החלה נסיגה קלה ביכולת של חניכיו של פרנסוואה ג'ילו. חצי שני די מאכזבת של הקבוצה מדרום הרפובליקה, הסתיים לבסוף במקום השביעי. אולם, בורדו סיימה את העונה עם תואר- הגביע הצרפתי בו זכתה לאחר ניצחון 3-2 דרמטי על אוויאן ושרשרת של יריבות נוחות למדי. על כן, בורדו קיבלה כרטיס ישיר לשלב הבתים של הליגה האירופאית, כשאשתקד הודחה בשמינית גמר המפעל על ידי הפיינליסטית, בנפיקה ליסבון. כהמשך ישיר לחלוני ההעברות שלאחרי עונת האליפות, סכומים רבים לא יישפכו כאן, בעוד שהמועדון יפיק רווחים ממכירת שחקנים בולטים. לראיה, מכירתו של בנוואה טרמולינאס, מגינה השמאלי המצוין בן ה 27 שנמכר לדינמו קייב תמורת 6.5 מיליון יורו לאחר שש שנים בבורדו. אנתוני מודסט, חלוץ בן 25 שהושאל בעונה האחרונה לבסטיה וכבש במדיה 15 שערים, נמכר להופנהיים תמורת 3 מיליון יורו. השם הבולט ביותר עד כה שהצטרף, הוא לוקאס אורבאן, מגן שמאלי ארגנטינאי בן 24 מטיגרה שיצטרך למלא את החלל הגדול שהותיר טרמולינאס. ז'רמי ברשה, בלמה בן ה 33 של טרואה, יגיע בהעברה חופשית על מנת לשמש כגיבוי לקו ההגנה. לסיכומו של דבר, בורדו מחזיקה בסגל איכותי, כזה שיכול ואמור לשלוח אותה גם בעונה הבאה לאירופה. ההגנה של הקבוצה היא ללא ספק החלק החזק ביותר שלה ואשתקד ספגה רק 34 שערים. טרמולינאס אמנם עזב, אך בין הקורות ימשיך לעמוד סדריק קראסו הנפלא, כשמלפניו מריאנו, פלאנוס, סאנה ואורבאן, הרכש הטרי. מנגד, עונה נוספת שתסתכם ב 40 שערי זכות, איננה תתקבל בחשבון.


ולנסיין

הגיעו: מאסדו נובאייס (באסטיה), אאורליאן צ'יטו (ויטורול קונסטנצה), ז'אן כריסטוף באהבק (פ.ס.ז'), אלוז' אנזה יאמיסי (טרואה), טונגו דומביה (וולבס), ארתור מאסוקו (ואלנסיין ב'), יב מארי (ואלנסיין ב')

עזבו: ז'אן לואי לקה (באסטיה), ניקולא איסמט מירין (מונאקו), גאל דניק (ליון), רמי גומיס (שוחרר), ונסן אבובקר (לוריין), קרלוס סאנצ'ס (טלקה, השאלה), יונוס סנקרה, (דיז'ון, השאלה)

קשה לסכם את העונה החולפת של ולנסיין, מצד אחד הקבוצה הצנועה נשארה בליגה ותפתח את השנה השביעית שלה בליגה הבכירה, מצד שני סיבוב שני רע מנע ממנה להשתחל לצמרת לליגה. בתום 19 מחזורי ליגה דורגה ולנסיין במקום השישי לא הרחק מהמקומות שמובילים לאירופה. אך לרוע מזלה מאז החלה מגמת התדרדרות, אמנם זה לא קרה בבת אחת אך לאט לאט ירדה הקבוצה מקום אחרי מקום עד שסיימה את העונה במרכז הטבלה במקום ה-11. הקשר השמאלי גאל דניק הוא השחקן המצטיין של הקבוצה בעונה החולפת אותה סיים עם חמישה שערים ו-11 בישולים. בנוסף, בינואר הגיע לקבוצה שחקן אלמוני מויסלה קראקוב הפולנית, השחקן אמנם אלמוני ברחבי אירופה אך לנו הוא מוכר מאוד. מדובר כמובן במאור מליקסון שעבר בחודש ינואר לקבוצה, ולנסיין שילמה תמורתו 700 אלף אירו. הקשר הופיע ב-16 משחקים כאשר ב-13 מהם הוא גם פותח וסיים את העונה עם שני שערים ושני בישולים. לאחר שסיימה את העונה שעברה החלה הקבוצה להתכונן לעונה הקרובה. אאורליאן צ'יטו הוחתם תמורת 600 אלף אירו והקשר האחורי טונגו דומביה הושאל לעונה מוולבס. בנוסף אליהם גם השוער מאסדו נובאייס מגיע בכדי להעניק עומק בספסל והכישרון הצעיר בבק הושאל מפ.ס.ז'. למרות שהוחתמו מספר שחקנים טובים ולנסיין איבדה גם כן שחקנים משמעותיים. שחקנה המצטיין גאל דניק עזב לקבוצת הפאר ליון תמורת 900 אלף אירו וניקולא איסמט מירין חתם במונאקו המתחדשת תמורת 3.5 מיליון אירו. כאמור השנה תהיה השביעית ברציפות של ולנסיין בליגה הראשונה, ואחרי בשנה שעברה הצליחה להבטיח את ההישארות בליגה כבר בשלב מוקדם יחסית של העונה ובוודאי תרצה לעשות זאת גם העונה. עם הבסיס האיכותי, הרכש החדש והמאמן דניאל סאנצ'ס על הקווים אין סיבה שלא תצליח לפתוח גם את השנה הבאה בליגה הראשונה.



AS מונאקו

הגיעו: בורחה לופס (ספורטינג חיחון), פאביניו (ריו אבה, השאלה), אריק אבידאל (ברסלונה, העברה חופשית), ז'רמי טולאלאן (מאלאגה), פאלקאו (אתלטיקו מדריד), חאמס רודריגס (פורטו), ז'ואאו מוטיניו (פורטו), אנטוני מרטיאל (ליון ב'), ניקולא איסימט-מירין (ואלנסיין), ריקרדו קראבאליו (ריאל מדריד, העברה חופשית), גאטאנו מונאקלו (אולימפיאקוס ניקוסיה, העברה חופשית)

עזבו: קארל מדג'אני (אולימפיאקוס פיראוס), סטפאן דומון (חופשי), אדריאנו (חופשי), דניס אפיאה (קון, העברה חופשית), פלוריאן פינטו (לה האבר, העברה חופשית), אלכסנדרוס ציוליס (פאו"ק סלוניקי, העברה חופשית), נאמפאליס מנדי (ניס, העברה חופשית)

צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, מאלאגה, פאריס סאן ז'רמן ועכשיו גם מונאקו. הקבוצה הצרפתית מצטרפת לרשימה מצומצמת שגדלה מדי שנה שבה שייח'ים ו/או אוליגרכים מחליטים לרכוש קבוצה מסויימת ולשפוך כספים בכמויות כדי להביא את השחקנים הטובים ביותר ולשלם להם לרוב משכורות חסרות פרופורציות, כדי להופך לאחד המועדונים הטובים בעולם. לעיתים זה עובד ולעיתים לא, אבל נראה כי הפרוייקט של דמיטרי ריבולובלב נראה מרשים מתמיד כשמסתכלים על הקבוצה שנבנתה הקיץ בנסיכות הקטנה. אסור לשכוח, שלמרות שמונאקו נחשבה לקבוצת צמרת בסוף שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-2000 (פיינליסטית הצ'מפיונס ליג ב-2004), הקבוצה ירדה לליגה השניה בעונת 2010-11 ועלתה חזרה רק השנה, כך שבכל מקרה היא לא תשתתף באירופה ועיקר המאמצים יופנו להחזרת תואר האליפות, כאשר האחרון היה בשנת 2000.

כדי לעשות זאת, החליט ריבולובלב לרכוש את מונאקו ב-2012 וכשהמועדון הבטיח את חזרתו לליגה הבכירה, הוא החל לעבוד. מונאקו הוציאה עד כה יותר מכל קבוצה אחרת באירופה וסכום הוצאותיה על העברות עומד על 148,241,578 מיליון יורו(!), כאשר יותר ממחצית הסכום שולם עבור שלושה שחקנים: החלוץ הקולומביאני רדאמל פאלקאו גארסיה, שעבר מאתלטיקו מדריד תמורת 60 מיליון יורו, בן ארצו הקיצוני שמאלי, חאמס רודריגס, שעבר מפורטו תמורת 45.6 מיליון יורו והגיע בעסקה יחד עם הקשר הפורטוגלי ז'ואאו מוטיניו, שהגיע תמורת "רק" 25 מיליון יורו. מברסלונה הגיע בהעברה חופשית המגן השמאלי אריק אבידאל, שבוודאי ירצה גם להוכיח לקבוצתו הקודמת שזו היתה טעות לשחררו, למרות הבעיות שמהם סבל. מספרד הגיע גם הבלם הפורטוגלי, ריקרדו קראבאליו בהעברה חופשית מריאל מדריד ובקישור האחורי החתימה מונאקו את הבינ"ל הצרפתי, ז'רמי טולאלאן. על פניו ההרכב של מונאקו נראה טוב, אפילו טוב מאוד כאשר השלישייה ההתקפית שכוללת את חאמס-מוטיניו-פאלקאו חוזרת לשתף פעולה בתקווה לשחזור הימים היפים בפורטו, אבל מבחינת הספסל אין למונאקו עומק במידה ותצטרך. מאחר והיא משחקת רק במסגרת הליגה הצרפתית אולי זה יספיק, אבל עדיין עליה להתמודד מול ענקיות כאלופה פ.ס.ז'. וכליון וקל זה בוודאי לא יהיה. לשם כך יפקח על העסק המאמן האיטלקי בן ה-62, קלאודיו ראניירי, שהגיע לקבוצה במאי 2012 ותחתיו עלתה לליגה הבכירה, בתקווה למנף את הרכישות היקרות לזכייה בתואר האליפות כבר בעונת החזרה שלה.


פלקאו במונאקו. רכש גדול לקבוצה


ניס

הגיעו: נמפליס מנדי (מונאקו), כריסטיאן ברולס (גנט), ג'ורדן אסטיאר (ניס ב'), סטפן רהיראמנה (ניס ב'), לוקא ורונזה (איסטר, חזרה מהשאלה), אברהם גואי גואי (לוזאן, חזרה מהשאלה)

עזבו: רנאטו סיבלי (בורסאספור), קאמל מרים (שוחרר), קארי הניון (שוחרר), קווין דיאז (שוחרר), ז'וליאן ברטומייה (שוחרר)

העונה האחרונה הייתה ללא ספק אחת העונות הטובות של ניס בשנים האחרונות. תחילה החליטו בהנהלה להחליף את המאמן רנה מרסייליה והביאו את קלוד פואל, מאמן שכבר זכה באליפות צרפת ועבר תקופה לא קלה בליון. פואל ביחד עם שחקניו הצליח להצעיד את הקבוצה עד למקום הרביעי בטבלה כאשר במחזור ה 34 דורגה בסה"כ במקום השישי. המועדון שזכה בארבע אליפויות בשנות ה-50' חזר לצמרת הליגה אחרי כמה שנים במרכז הטבלה ובעונה הקרובה ישחק בליגה האירופאית. מצטיין העונה של ניס הוא כמובן דאריו צביטאניץ' שכבש 19 שערים. למרות שניס הצליחה להגיע לאירופה הקיץ הזה עבר באופן דיי רגוע והוחתמו רק שני שחקנים חדשים, נמפליס מנדי הצעיר שמגיע ממונאקו המתחזקת וכבר קיבל את הכינוי "מקאללה הבא" וכריסטיאן ברולס שמגיע בהשאלה מגנט הבלגית. בנוסף אליהם כבר עכשיו יש לניס בסיס טוב שכולל את מלך השערים של הקבוצה בעונה שעברה דאריו צביטאניץ', שוער נבחרת קולומביה דויד אוספינה והקפטן דידייה דיגאר. העונה הקרובה תהיה עונה ארוכה וקשה יותר מהעונה הקודמת, במידה וניס תעפיל לשלב הבתים של הליגה האירופאית היא תאלץ לשלב בין אירופה לליגה ותקווה לשמר את היכולת מהעונה שעברה. עם קלוד פואל על הקווים, אוספינה, צביטאניץ' ואחרים ניס בהחלט יכולה להיות אופטימית.



נאנט

הגיעו: נאג'יב גאנדי, ז'ול אילוקי, אדאמה ניאנה (נאנט ב'), פרננדו אריסטגייטה, גבריאל סיצ'רו (קראקאס), אוסבאלדו ויסקארונדו (אמריקה), איסמאעל באנגורה (אום סלאל, חזר מהשאלה).

עזבו: קארים דג'לאבי (אוקזר), אחמד מאדוני (שוחרר), אלכסנדר וורובלבסקי (שוחרר), איסמאעל קייטה (אנז'ה), יונג ג'ה-לי (רד סטאר 93).

מועדון הפאר של נאנט שב לליג 1 לאחר ארבע עונות בליגת המשנה ויקווה לשרוד בליגה של הגדולים יותר מאשר בפעם הקודמת אשר הסתכמה בעונה אחת בלבד, עונת 2008/09. פתיחת העונה של הקנריות הייתה לא רעה ואף די מפתיעה לאור רצף העונות במרכז ומטה של הליג 2. 37 נקודות צברה נאנט בחצי הראשון של העונה שביססו את מעמדה כמוליכת הליגה והחדירו לאוהדים מעט אמונה בדבר שובה של קבוצתם לליגה הבכירה. החצי השני היה גם כן מוצלח, ולבסוף סיימה במקום השלישי והמכובד אשר שלח את הקבוצה הנושקת לים האטלנטי, היישר לליג 1. הקבוצה המאומנת על ידי המאמן הארמני-צרפתי ושחקן העבר שלה, מישל דר-זקריאן, נהנתה מקו הגנה מאוד חזק לצד יכולת כיבוש יוצאת מן הכלל של פיליפ דיורדביץ', אשר הסתכמה בעשרים שערי ליגה. בחלון ההעברות הנוכחי, נאנט מימשה את אופצית הרכישה על שני השחקנים הונצואליאנים, הבלם גבריאל סיצ'רו והחלוץ פרננדו אריסטגייטה. מעבר לכך, הקבוצה התחזקה באוסבאלדו ויסקארונדו, גם כן ונצואליאני, בלם בן 29 שמגיע מאמריקה המקסיקנית. כמו כן, המועדון החליט שלא להאריך את חוזיהם של השחקנים הבאים ובכך להיפרד מהם: קארים דג'לאבי, אחמד מאדוני, אלכסנדר וורובלבסקי, איסמעל קייטה ויונג ג'ה-לי. בעונה הקרובה מסתמנת משימה קשה עבור הקבוצה של דר-זקריאן בדמות ההישארות בליגה, אך מי יודע, אולי בנאנט מתכננים לנו הפתעה.


אז'קסיו

הגיעו: בנואה פדרטי (ליל), גרנדי פרוסו (דפורטיבו טצ'ירה), אדוארדו (העברה חופשית), דניס טונוצ'י (צ'זנה), אנתוני סקריב (קורטה), סטפן פופסקו (מארסיי ב'), סדריק הנגבאר (אוסר), לורן בונאר (ליל), קלוד דיילנה (אולימפיאקוס)

עזבו: פרדריק סמאריטאנו (אוסר), אנדי דלור (טור), פוסואני דיאוורה (טור), סמואל בוהור (טור), פליפה סאד (קאן), אנתוני ליפיני (קלרמון), דויד אוברהאוזר (שוחרר), דויד ג'ילאוטי (שוחרר), דמיאן טיברי (לאבל), וילפריד זהיבו (שוחרר), יוהאן פולאר (פרש), מתיהו שאלמה (בורדו, השאלה לעונה)

כאשר עלתה לפני שנתיים לליגה הראשונה רבים הימרו שאז'קסיו הקטנה תנשור במהרה לליגה השנייה, אלא שלמרות התחזיות הפסימיות העונה הקרובה תהיה השלישית ברציפות של אז'קסיו בליגה הראשונה והיא בוודאי תקווה לסיים אותה במקום יותר גבוה מהמקום השש עשרה בטבלה בו סיימה בעונה שעברה לאחר מאבק עיקש נגד הירידה כשהיא רחוקה בשתי נקודות בסה"כ מהקו האדום. למרות שנשארה בליגה החליטה הנהלת הקבוצה לפטר את המאמן אלברט אמון (שנכנס לתפקיד בתחילת העונה שעברה במקום אלכס דופון) והחתימה במקומו את כוכב העבר פבריציו ראבנלי. בתור שחקן ראבנלי היה לאחד החלוצים הטובים בסוף שנות ה 90 ושיחק בין היתר ביובנטוס ומארסיי. אז'קסיו היא תחנתו הראשונה בקריירת האימון הצעירה שלו והוא בוודאי ירצה לפתוח את הקריירה עם טעם טוב. בכל הנוגע להעברות אז'קסיו אמנם החתימה שבעה שחקנים אך היא לא הוציאה אף לא אירו אחד. שני השחקנים הבולטים שהגיעו לקבוצה הקיץ הזה הם הקשר בנואה פדרטי ששיחק כבר במארסיי וליל והמגן לוראן בונאר שגם הוא שיחק בין היתר במארסיי וליל. בגזרת היוצאים השחקן הבולט שעזב הוא המגן השמאלי סמואל בוהור שעזב לטור (ביחד עם עוד שני שחקנים מהקבוצה). אז'קסיו כמובן רוצה להישאר בליגה וזו המטרה המוצהרת שלה, עם שני כוכבים כמו פדרטי ובונארט היא בהחלט יכולה לשאוף לכך ואף ליותר. ומי יודע, אולי הפתעת העונה מסתתרת בקורסיקה.



אוויאן

הגיעו: קלארק נ'סיקולו, אדריאן תומאסון, נאדג'יב בואיה, דיראנקה פופאנה (אוויאן ב'), ניקולס בנזה (נים), מקסים בלאן (ליון).

עזבו: סטפאן אנדרסן (בטיס), גיום לאקור (טרואה), בטאו (שוחרר), סידני גובו (שוחרר), הרב בונייה (שוחרר), יוסף עדנן (שוחרר), איהב מבארקי (אספרנס), עלי מ'מאדי (גאזלק אז'קסיו, השאלה), יאניק סאגבו (האל סיטי).

בשנת 2007 התבצע האיחוד האחרון של המועדון מהגבול השוייצרי, ותחת חברת דנונה, בעלי הקבוצה, אוויאן עשתה התקדמות אדירה עד לליגה הבכירה בצרפת במספר שנים ספורות. עונת 2011/12, בה עלתה לליג 1, הייתה יוצאת מן הכלל והסתיימה במקום התשיעי כנגד כל הציפיות. אולם, בעונה החולפת, הדברים נעשו מעט יותר קשים. פתיחת עונה חלשה גרמה לפיטורי המאמן, פאבלו קוראה האורוגוואי, ואת מקומו מילא פסקאל דופראז. השינוי על הקווים לא התבטא גם בשינוי קיצוני על כר הדשא, ולכל אורך העונה, אוויאן דשדשה בתחתית הטבלה והתקשתה להתרומם מעל המקום ה 15. את העונה סיימה במקום ה 17 לאחר שנקלעה למאבק לא קל על ההישארות. בשונה מהעונה הדי חלשה בליגה, בגביע הצרפתי אוויאן ביצעה קמפיין נפלא. בשלב רבע הגמר, שחקניו של דורפאז ניצחו כנגד כל הסיכויים את פ.ס.ז' לאחר דו קרב פנדלים, ואילו בחצי הגמר הביסו 4-0 את לוריאן. אוויאן סיימה לבסוף כפיינליסטית כאשר הפסידה במעמד הגמר 3-2 במשחק מאוד צמוד שהוכרע בדקה ה 89. המשימה הקשה של אוויאן בקיץ הנוכחי יהיה לשמור על סאבר חליפה, חלוצה הטוניסאי המצטיין שכבש אשתקד 13 שערי ליגה. שחקן התקפה שממנו המועדון נאלץ להיפרד הוא יאניק סאגבו שעבר להאל סיטי תמורת קרוב לשני מיליון יורו. חצי מיליון יורו הרוויחה אוויאן ממכירתו של איהב אמבארקי התוניסאי שחזר למולדתו. סידני גובו, שידע בעברו ימים יפים יותר, עזב בהעברה חופשית וכמוהו גם סטפאן אנדרסן, גיוום לאקור, באטאו והרב בונייה. מילוש נינקוביץ' הסרבי סיים את תקופת השאלתו מדינמו קייב. עד כה, הספיקו באוויאן להתחזק בניקולא בנזה, חלוץ בן 22 מנים, שכבש בעונה האחרונה 9 שערים בליגת המשנה. אל הקבוצה קודמו מספר שחקנים מקבוצת המילואים, בנוסף לכאלו שהגיעו בהשאלות.



ליל

הגיעו: סימון קאר (וולפסבורג), ז'וליאן ז'נבייה (נאנסי), ג'ונתן דלפלאס (זולטה וורחם), עבדולאייה דיאבי (סדאן), וינסנט אניימה (מכבי תל אביב, חוזר מהשאלה), ג'ון חיירו רויס (מוסקרון, חוזר מהשאלה), פפה סוארה (רנס, חוזר מהשאלה), עומאר ווייד (XXX, חוזר מהשאלה), סוהילו מייטה (אוסר, חוזר מהשאלה), פלוריאן ת'ובן (באסטיה, חוזר מהשאלה).

עזבו: לוקא דין (פ.ס.ז'), דמיטרי פאייה (מארסיי), אאורליין שדז'ו (גלאטסראיי), בנואה פדרטי (אז'קסיו), לורן בונאר (אז'קסיו), ג'אני ברונו (באסטיה, השאלה), יוליאן מישל (מוסקרון, השאלה), עבדולאייה דיאבי (מוסקרון, השאלה), עומאר וודה (שוחרר מהמועדון).

את עונת 2012/13 פתחו חניכיו של רודי גרסיה כשהם חונכים את הסטאד פייר מורואה החדש שלהם, שמונה 50,000 מקומות ישיבה ויארח חלק ממשחקי יורו 2016. אלופת צרפת ב2011 קיוותה להגיע כמה שיותר רחוק העונה אך נראה שהעזיבה של אדן הזאר השפיעה רבות על ליל שחסרה את ההתלהבות שהביאה אותה לאליפות לפני שנתיים. ליל השיגה ב2012 את המקום לליגת האלופות ואת העונה היא פתחה כשהיא חולפת על פני קופנהאגן הדנית אל עבר שלב הבתים, שם חיכו לה באיירן מינכן (לימים אלופת אירופה), ולנסיה ובאטה בוריסוב. את השלב הזה תרצה ליל לשכוח היות וסיימה אותו עם ניצחון אחד וחמישה הפסדים. מעבר לזה גם בליגה ליל לא נצצה ופתחה את העונה עם ניצחון בודד בשבעה משחקיה הראשונים. ליל התעוררה ועברה מפארקינג לדרייב כשבנובמבר הדברים נראו טוב יותר עם רצף של חמישה משחקים ללא הפסד בידיים. ליל קמה ונפלה עם ניצחונות והתעכבויות מיותרות כשסיימה בתיקו 8 משחקים בסיבוב הראשון. בסיבוב השני הדברים נראו מצוין ואחרי פתיחה מעט צולעת ליל דהרה עם מס' ניצחונות מצוינים כמו זה על ליון (3:1). עם זאת זה עדיין לא הספיק לחניכיו של גרסיה שסיימו במקום השישי בטבלה ואת העונה הקרובה הם יבלו כשהם מתרכזים בליגה ובגביעים הצרפתיים בלבד. ואם כבר הזכרנו את הגביעים הצרפתיים, אז באלו ליל לא הייתה מוצלחת כל כך כשבגביע הליגה הודחה בחצי הגמר (סנט. אטיין בפנדלים) ובגביע הצרפתי הודחה בשמינית הגמר (תאמינו או לא, שוב סנט. אטיין, הפעם 3:2 ב90 דקות). הרכש הבולט של ליל בקיץ הנוכחי הוא סימון קאר, הבלם שמגיע מוולפסבורג תמורת 2 מיליון אירו ונכנס ישר להרכב הפותח של הקבוצה. גם וינסנט אניימה מיודענו חוזר מהשאלה אצל מכבי תל אביב ויעמוד בין הקורות בעונה הקרובה. מנגד עזבו את הקבוצה שני שחקנים חשובים ביותר כדוגמת לוקאס דין ודמיטרי פאייה, שהכניסו לקבוצה, בין היתר, 25 מיליון אירו. ליל לא יכולה לאיים על תואר האליפות אך מקומות 4-6 בהחלט יהוו הצלחה עבור הקבוצה.


לוקא דין. אבידה גדולה לליל




רנס

הגיעו: בילאל אואלי (רנס ב'), פרינס אוניאנג (טור), מאדס אלבק (מידטיילנד), אלירן עטר (מכבי תל אביב), גאטאן שארבוניה (מונפליה).

עזבו: יוהן לייבוס (פרש), יוהן רמארה (ברסט), ז'ונתאן קודג'יה (קן, השאלה), ניקולס פוברג (מץ, השאלה), ז'וליאן טודיק (לנס, סיים השאלה), פאפה סוארה (ליל, סיים השאלה).

רנס, אחד המועדונים המפוארים והמצליחים ביותר בצרפת, שהגיע להישגים רבים בשנות החמישים והשישים, החל לדעוך עם השנים ולשהות בעיקר בליגות הנמוכות. הטלטלות התבטאו גם בפירוקים והקמות מחדש של המועדון, עד אשר הגיעו ברנס לליגה הבכירה כעבור יותר משלושים שנה. החזרה לקדמת הבמה היתה די טובה. הפתיחה היתה מפתיעה ולאחר שמונה מחזורים מצאה את עצמה רנס במקום השמיני. עם הזמן, חלה ירידה טבעית והקבוצה מצפון צרפת צברה שש נקודות בלבד ב 15 המשחקים הבאים, אשר דירדרו אותה אל מתחת לקו האדום. בהמשך, קבוצתו של הובר פורנייה ידעה להתעשת על עצמה ונחלצה מהתחתית הטובענית, כאשר את העונה סיימה במקום ה 14 והמכובד ביחס לציפיותיה. במהלך העונה, שחקני ההגנה של הקבוצה בלטו בעיקר לטובה, אם כי בצד השני של המגרש, הקבוצה התקשתה לכבוש. כדי לפתור את מצוקת הכיבושים, להוציא את גאיטאן קורטט שסיפק תשעה שערים, מיהרה ההנהלה לרכוש עוד שני חלוצי התקפה. הראשון מוכר לכולנו ומגיע היישר מישראל, אלירן עטר, מלך שערי ליגת העל אשתקד אשר מגשים חלום וישחק לראשונה באירופה. 1.5 מיליון יורו שולמו תמורת עטר בן ה 26, מה שכנראה מסמן את ציפיותיה הרבות של הקבוצה ממנו. מיליון יורו נוספים שולמו על גאיטאן שארבוניה, חלוץ בן 24 שלא מצא את מקומו במונפלייה. אל הקישור מגיע חיזוק בדמות מאדס אלבק, שחקן הנבחרות הצעירות של דנמרק שמגיע ממידטיילנד. פרינס אוניינג הוא קשר נוסף שמגיע, לאחר שסיים את חוזהו בטור. פורנייה מאמין בקו ההגנה שעומד לרשותו וכמו כן עדיין לא הגיעו חיזוקים לחלק זה. מן העבר השני, רנס נפרדה מיוהאן לייבוס, שוער הקבוצה מאז 2006 אשר הודיע על פרישה. יוהאן רמאר, קשר הקבוצה בן ה 29, עזב לברסט מהליגה השנייה. במועדון מחבל שמפאן-ארדן יכולים להיות שבעי רצון מהקיץ שעבר עליהם- שחקני המפתח נשארו בסגל, כאשר הצטרפו מספר חיזוקים נקודתיים שאמורים להבטיח לרנס יציבות בליגה.



מונפלייה

הגיעו: ויקטור מונטאניו (ראן), מורגן סנסון (לה מאן), דז'אמל בקאר (נאנסי), סיאקה טיינה (פ.ס.ז'), בנאגלי פוידה-קויטה (לה האבר, חזר מהשאלה), ג'ונתן טינהאן (ארל, חזר מהשאלה).

עזבו: יונס בלהאנדה (דינמו קייב), הנרי בדימו (ליון), מרקו אסטרדה (אל ווחדה), גאטן שארבונייה (רנס), ג'ון אוטקה (סיבאספור), באפטיסט ואלט (סנט. אטיין), עבדול קרים סילה (שוחרר), אדריאן קולומב (שוחרר), גיום לגרה (שוחרר), רומיין פיטאו (שוחרר), סיריל ז'ונשאן (שוחרר).

אז מי שפתחה את העונה החולפת כמחזיקת תואר האליפות התבשרה מהר מאוד שלא יהיה לה פשוט להחזיק בטייטל "אלופת צרפת". ההתחזקות של הפריזאים לא הותירה למועדון המלהיב של 2012 סיכוי להילחם על הצלחת. ועדיין מונפלייה לקחה חלק בשלב הבתים של ליגת האלופות ועל אף שהיו לה אחוזי הצלחה נמוכים מאוד עם שתי תוצאות תיקו וארבעה הפסדים, העונה הזו היא עונה היסטורית עבורה שתיזכר לעד בהיסטוריה של המועדון כעונה בה מונפלייה קפצה בהסתערות על הבמה הכי גדולה באירופה. בליגה זה הלך פחות או יותר אותו הדבר כשמונפלייה לא מוצאת את הדרך ולא מצליחה לעלות בטבלה. היא מצאה את עצמה מדורגת במרכז הטבלה כמעט לאורך כל העונה ובצדק - מועדון ששואף לגדולות לא יכול לסיים את העונה עם 15 ניצחונות בלבד. העונה הזו בהחלט יכולה להסתכם במילה "כישלון" כשגם בגביעים מונפלייה לא עשתה חיל - בסופר-קאפ מול ליון היא הפסידה בפנדלים, בגביע הצרפתי היא הודחה מול סושו בסיבוב השני ובגביע הליגה היא נבעטה על ידי ראן בחצי הגמר. הקיץ הגיע והוא לא הביא עמו בשורות טובות כאשר מונפלייה מאבדת את אחד השחקנים הכי חשובים שלה, יונס בלהאנדה, שעובר תמורת 11.5 מיליון אירו לדינמו קייב. גם מרקו אסטרדה וג'ון אוטקה עזבו את הסגל כשמהעבר השני מונפלייה לא השקיעה סכומים רבים כדי להצהיר כוונות. הרכש הבולט הוא החלוץ ויקטור מונטאניו הקולומביאני שמגיע מראן. מונפלייה תצטרך להמשיך לעבוד עד ה31 באוגוסט כדי להתחזק בצורה שתקנה לה את היכולת להיאבק מול הגדולות בליגה. כרגע, זה נראה שמונפלייה תצטרך להתרגל למרכז הטבלה, ולקוות לנס.



ראן

הגיעו: ז'אן מאקון (אסטון וילה), סילבן ארמן (פ.ס.ז'), ווסלי סאיד (רן ב'), נלסון אוליביירה (בנפיקה, השאלה), יאסין ג'בור (נאנסי, סיים השאלה).

עזבו: הריטה אילונגה (שוחרר), יאסין ברהימי (גרנאדה), ג'ון מנסה (שוחרר), פרנק יוליאן (שוחרר), ג'ון ורהוק (סט. פאולי), יוהן קראסו (מץ, השאלה), אלו דיארה (ווסט האם, סיים השאלה), ויקטור מונטאניו (מונפליה).

במשך כעשור, הייתה רן אחת הקבוצות היציבות ביותר בליגה הצרפתית, כאשר החל מעונת 2003/04, שמרה הקבוצה על מקומה בחצי העליון של הטבלה לצד מספר קמפיינים באירופה. אולם, אשתקד הרצף נשבר. רן ביצעה מספר מצומצם של חיזוקים בקיץ שעבר, בעוד שכמה שחקנים בולטים עזבו. העונה נפתחה בצורה רעה, אך לאט לאט חל שינוי ושחקניו של אנטונטי התרוממו במעלה הטבלה. בחודש ינואר, הגיעה רן למיקום השיא שלה לעונת 2012/13, המקום הרביעי בטבלה, אולם מכירתו של כוכב הקבוצה, יאן מ'ווילה לרובין קאזאן, השפיעה לרעה והחל מחודש פברואר היא נקלעה למשבר עמוק שלמזלה רק סיום העונה הצליח לקטוע אותו. במשך 14 המחזורים האחרונים של העונה, המועדון ממערב צרפת צבר 6 נקודות בלבד, ובכך הוא מצא את עצמו במקום ה 13 והמאכזב. אל האכזבה הזאת מתווספת ההדחה המוקדמת מהגביע הצרפתי. עם זאת, רן הגיעה אל גמר גביע הליגה, שם היא הפסידה 1-0 לסנט אטיין. הקיץ, החליטה ההנהלה להיפרד מפרדריק אנטונטי, מאמן המועדון מאז 2009, כאשר את מקומו ימלא פיליפ מונטאניה, אשר סיים את חוזהו בריאל סוסיאדד, שאותה הוביל למקום הרביעי בספרד. בגזרת העוזבים, ויקטור מונטאניו הקולומביאני נמכר למונפליה. יאסין ברהימי הצעיר, נמכר לגרנאדה תמורת 3 מיליון יורו. ג'ון ורהוק, חלוץ הולנדי בן 24 שבילה את העונות האחרונות בסדרת השאלת, נמכר לסט. פאולי. השוער, יוהן קראסו, שגם כן הושאל למספר קבוצות, סיים את חוזהו ברן ועבר למץ, קבוצתו האחרונה. רן, מימשה את סעיף הרכישה על ז'אן מאקון, קשרה הדפנסיבי ששיחק בעונה האחרונה שבהשאלה מאסטון וילה. נלסון אוליביירה, חלוץ נבחרת פורטוגל בן ה 21, מגיע בהשאלה מבנפיקה ליסבון. כמו כן, סילבן ארמן, שמגיע מפ.ס.ז' בהעברה חופשית, יוסיף ניסיון להגנה.



לוריין

הגיעו: וינסן אבובאקאר (ולנסיאן), רפאל גררו (קון), טריסטאן דו (SAS אפינל, חזר מהשאלה), שייק דוקורה (SAS אפינל, חזר מהשאלה), סימון פאלט (לוואל, חזר מהשאלה), רמי מולומבה (דיז'ון, חזר מהשאלה), אינוסן אמגרה (סיינה, חזר מהשאלה).

עזבו: בנז'מין קורנייה (סנט. אטיין), אינוסן אמגרה (סיינה), טריסטאן דו (GFC אז'קסיו), שייק טורה (בורג-פרונאס, השאלה), מתיאס אוטרט (קון, השאלה), טוני קוטואן (שוחרר), ריאן מייסון (טוטנהאם, מסיים השאלה), מוחמד אבו (מנצ'סטר סיטי U-21, מסיים השאלה), לודוביק גולי (פרש ממשחק פעיל), ארנו לה-לאן (פרש ממשחק פעיל).

בעונה האחרונה חל שיפור משמעותי בכושר שהציגו החניכים של כריסטיאן גורקוף, אבא של. אחרי שבעונת 2011/12 סיימו את העונה עם הלשון בחוץ ובמזל גדול נחלצו מירידה אחרי שרק נקודה הפרידה בינם לבין הליגה השנייה, את העונה הנוכחית סיימה לוריין במקום השמיני בטבלה ועם ראש מורם ומבט אל העתיד. אמנם זו לא הייתה עונה מושלמת אבל בהתאם למשאבים מקום שמיני הוא בהחלט מקום שתואם את היכולות של הקבוצה. לוריין פתחה את העונה כשהיא די מתנדנדת בין ניצחונות לתוצאות תיקו אבל התייצבה עם הזמן כשהיא חולפת בין היתר על יריבות כמו סנט. אטיין ומארסיי עם ניצחונות חשובים. זכור לרעה רצף המשחקים מהמחזור התשיעי ועד ה-12 כאשר לוריין לא ניצחה 4 משחקים וספגה לא פחות מ16 שערים כולל תבוסה 1:6 לולנסיאן במשחק חוץ. את העונה סיימו חניכיו של גורקוף בטעם מר כשהפסידו לפ.ס.ז' בבית. בגביע הצרפתי לוריין כמעט נגעה בגמר כשהגיעה לחצי הגמר אך הובסה 0:4 מול אביאן והודחה. בגביע הליגה הייתה זו סנט. אטיין שהדיחה אותה כבר בסיבוב השלישי. במהלך הקיץ נפרדה לוריין מקשרה ההתקפי המצוין, בנז'מין קורנייה שעבר לסנט. אטיין תמורת 5 מיליון אירו. הדם החדש שהגיע לקבוצה הוא צעיר ונמרץ כשרפאל גררו, המגן השמאלי בן ה21, הגיע מולנסיאן תמורת 2.5 מיליון אירו. ונסן אבובקאר הוא הרכש השני והוא יחזק את חוד הקבוצה. העונה האחרונה של לוריין היוותה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת הקבוצתית אך הקבוצה תצטרך לשמור על יכולת זו כדי להגיע אף רחוק יותר במעלה הטבלה. כרגע היא בהחלט יכולה לשאוף למקומות 5-8.



באסטיה

הגיעו: פלורן אנדרה (פרז'וס-סן-רפאל), אדאמה בה (ברסט), ג'אני ברונו (ליל), דריסה דיאקיטה (אולימפיאקוס), לודוביק ז'נסט (איסטר), קלאודיו אנדרי קסרו (אנז'ה), ז'אן לואי לקה (ולנסיין), פרנסואה-ז'וזף מודסטו (אולימפיקוס), פלוריאן רספנטינו (ברסט), רומאריק (סרגוסה), סבסטיאן סקוילאצ'י (ארסנל).

עזבו: יאסין אלעזוזי, ז'רמי שופלן (מץ), לנדרי בונפואה (שאטורו), קלאודיו בובו (גנגאן), גאל אנגולה (אנז'ה), ז'רום רותן (קון), מאסדו נובאייס (ולנסיין), אנתוני מודסט (הופנהיים), סילבן מארשל (מץ).

לפני שלוש שנים, הקבוצה הקורסיקנית ירדה לליגה השלישית בצרפת, סבלה מבעיות כלכליות ונאלצה לבקש עזרה כלכלית מהרשויות המקומיות. מאז פרדריק האנץ מונה למאמן הקבוצה והמועדון חזר כבר לליגה הראשונה לפני שנה ועבר עונה לא פשוטה שנגמרה במקום ה-12. העונה תהיה השנייה ברציפות של באסטיה, דבר שלא קרה מאז תחילת המאה הנוכחית (ב-2005 הכחולים של קורסיקה ירדו לליגת המשנה), פרדריק האנץ ימשיך לאמן את הקבוצה. הפעם זה יהיה יותר מסובך בלי המושאלים של העונה שעברה, מלך השערים אנטוני מודסט חתם בהופנהיים ופלוריאן תובן הצעיר ששייך לליל כנראה לא נשאר לשחק בקורסיקה לאחר המונדיאליטו המוצלח בטורקיה. גם ז'רום רותן שעוד משחק בגיל 35 החליט לעבור לקון, לאחר שנתיים באי הים התיכוני. מי שכן הגיע הוא הבלם הבינלאומי סבסטיאן סקוילאצ'י שחוזר לצרפת לאחר 5 עונות ו-3 מהן בארסנל הלונדונית. הקפטן יאניק קאהוזאק ששיחק כמעט בכל עמדה על המגרש יתחיל את עונתו התשיעית במועדון, למרות התעניינות קבוצות אחרות, וינסה לדאוג שהפעם הקבוצה לא תספוג יותר מ-66 שערים העונה, ותשמור יותר על שער נקי הפעם. השוער המנוסה מיקאל לאנדרו שהגיע בחורף שעבר לא הספיק ולא ברור אם הניסיון של שחקני ההגנה החדשים יעזור לקבוצה להתעלות על עצמה ולשפר עמדות. המועדון הכניס לקופה קצת יותר מ-16 מיליון אירו עקב זכויות השידורים בטלוויזיה, בנוסף לבלם הידוע שהגיע מאנגליה, באסטיה החתימה את החלוץ הרומני קלאודיו קסרו שכבש 17 שערים במדי אנז'ה מהליגה השנייה אשתקד. ליל השאילה את החלוץ של נבחרת בלגיה הצעירה, ג'אני ברונו, בתקווה שהוא ירשים כמו פלוריאן תובן שהיה המושאל עונה שעברה. עוד שחקן קצת יותר ידוע שחוזר לליגה הצרפתית לאחר חצי עשור בספרד הוא קשרה של נבחרת חוף השנהב, קופי כריסטיאן נ'דרי, הידוע בשמו רומאריק. לפי הפרשנים בצרפת, באסטיה אמורה לשרוד בליגה ואם השחקנים החדשים יתאקלמו וההגנה תשתפר, אולי הקבוצה תסיים בחצי העליון של הטבלה.



גנגאן

הגיעו: קלאודיו בובו (באסטיה), סטיבן לאנז'יל (אוסר), גי רולאן נ'די אסמב (נאנסי), יונוס סאנקארה (דיז'ון), ז'רמי סורבון (קון).

עזבו: ג'אנלי אימבולה (מרסיי), ונסן פלאנטה (רד סטאר), קנטן רוז'ה (וואן), שארלי שארייה (לוסון), פרנסואה בלוגו (נאנסי).

בברטאן, המחוז הקלטי הצפון המערבי של הרפובליקה הצרפתית, הערים הגדולות הן ראן, ואחריה ברסט (שקבוצתה ירדה לליגת המשנה). לוריין היא יותר קטנה, אך גנגאן הוא אולי כפר גדול, ספק עיירה, שמספר הנפשות הדרות בו לא הגיע מעולם למספר בעל 5 ספרות. הקבוצה סיימה במקום השני עונה שעברה בליגת המשנה והבטיחה את השתתפותה בליגה הבכירה לאחר כמעט עשור, תשעה עונות ליתר דיוק. המאמן ז'וסלין גורוונאק מנהל את הצד הטכני של הקבוצה מאז 2010 והחזיר את המועדון מהליגה השלישית לבכירה. מספר 9, מוצטפא יאטאבארה, חלוץ נבחרת מאלי הצטיין עונה שעברה וחורר רשתות 23 פעמים וסיים כמלך השערים של ליג 2. אך גנגאן שלה אצטדיון שיכול להכיל את כל תושבי העיירה ועוד כמה כפרים קטנים, צריכה להתחזק עוד אם במועדון השאיפה היא לא רק לשרוד ולהבטיח את ההשארות בליגה הבכירה. הקבוצה האדומה-שחורה מברטאן תחסר בוודאי את ג'אנלי אימבולה וואנגה שהרשים רבות בעונה שעברה, מדובר בקשר צעיר ממוצא קונגולזי שנולד בבלגיה וכבר הספיק לרשום הופעה בנבחרת הצעירה של צרפת, מרסיי כבר הספיקה לרכוש את שירותיו (תמורת 7.5 מיליון אירו) בזמן שפ.ס.ז. וצ'לסי קיבלו "לא" לאחר שחיזרו אחריו. מי שנשאר בינתיים בחוליית הקישור של הקבוצה, וינסה גם להאבק בכוח ולהראות ניצוצות מידי פעם, הם קשרים כמו תיבו ז'ירס, ליונל מאתיס ופתיח אטיק שדאגו לבשל 15 שערים אשתקד.




סושו

הגיעו: עבדולראזאגי קמארה (פאוק סלוניקי), ז'וליאן פוסוריה (טרואה), פול לאונר (אפינאל).

עזבו: אישמעאל יארטיי (סיון), יאסין מיקארי (לוצרן), ג'ובאני סיו (וולפסבורג), קינג אוסאנגה (רויאל וייט סטאר ברוקסל), דיידיה אובונו, עומאר דאף.

לסושו-מונבליאר יש חלק חשוב בהיסטוריה הצרפתית ויותר רלוונטי לדיוננו, חלק חיוני בהיסטוריה של הכדורגל בצרפת. הליגה הצרפתית הוקמה ב-1932, אך לפני כן, התחרות בין המועדונים הצרפתים החזקים נקראה גביע פז'ו, על שם המאמצת (כיום תאגיד מכוניות ידוע) שגם הקימה את מועדון הכדורגל במונבליאר. האריה שנמצא כמו בסמל של פז'ו הוא אותו אריה שנמצא בסמל העיריה ובסמל מועדון הכדורגל - זה המועדון שבילה הרבה עונות בליגה הבכירה אך הוא לא זכה לאהדה כמו שזכתה מרסיי לדוגמה. כיום הקבוצה מפראנש-קונטה ידועה במחלקת הנוער המצליחה שלה, אך הקבוצה הבוגרה מעולה לא תרגמה התנאים להצלחה בצרפת ובאירופה ונשארה במקום שלה, קבוצה לגיטימי בליגה הבכירה. הפעם השחקנים שאמורים לעזוב לפי השמועות שנכתבו בעיתונים הם סבסטיאן קורשיה (נבחרת צרפת הצעירה) וריאד בודבוז (נבחרת אלג'יריה). בצמד העונות האחרונות סושו הסתכנה רבות בירידה לליגה השניה, בקיץ של 2012, הקבוצה נאלצה לנצח 3 משחקים ברציפות כדי להמנע מאש הקו האדום. בתריסר השנים האחרונות בליג 1, יש משהו קיצוני בתוצאות, הקבוצה לא מסיימת בדרך כלל באמצע הטבלה, אלא בצמרת או קרוב לקו האדום. 3 פעמים הם סיימו באחד מחמש המקומות הראשונים, ובעונות האחרונות סיימו ממש קרוב לקו האדום. בעונה שעברה הם ניצחו שלושה קבוצות מהצמרת העליונה ונשארו בסופו של דבר לעוד עונה. במשחקי הידידות האחרונים הם הפסידו לקבוצות מהליגה השניה, אך המועדון החתים את ז'וליאן פוסוריה שאמור לסתום חורים בחוליית ההגנה והקישור האחורי, מדובר בשחקן שגדל במחלקת הנוער של ליון והצליח יפה בשש העונות האחרונות בטרואה.


סושו בעונה שעברה. הייתה במאבקי תחתית לא פשוטים, ועכשיו המטרה היא לעלות למעלה

***

תודה רבה לכל מי שלקח חלק בכתיבת הסיקור: נאור (Fratelli d'Italia), עידן (idans10), אורי (OriRR), יואב (cazzo), עומרי (Landon Donovan) ו-יובל (HapoelFan).

שתהיה לכולם עונה מוצלחת ודיון פורה