שאלקה 04 13/14 :: תפנית בסיבוב השני, משיגים את המקום ה-3

July 4, 2014, 11:36 am

≫ Next: ליגת ווינר סל - מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל 2013/14

≪ Previous: הגול הכי יפה שהכנסתם..

$

0

0

שאלקה 04, עונת 2013-2014



"לא הניצחון חשוב, אלא ההשתתפות"
מייסד המשחקים האולימפיים הצרפתי, פייר דה קוברטן, היה זה שטבע את המשפט הנ"ל. המונח הזה הוטבע לפני יותר משמונים שנה, בהמחשת ראיית עולמו של דה קוברטן ששמה את ההשתתפות בספורט כערך עליון, ולא את הניצחון. אם נסתכל קצת קדימה, יותר לכיוון יולי 2013, אפשר להסיק דבר אחד לגבי מועדון הכדורגל שאלקה 04: את המשפט הזה היא מגשימה טוב-טוב כבר 55 שנה, היות וגם בעונה שעברה הצליחה חבורת הכדורגל מגלזנקירכן להציג יכולת שלא מספיקה לתואר, ובטח לא להנפת קנקני בירה גדולים.

פתיחת העונה הרשמית הייתה למעשה במסגרת הגביע, אז שאלקה התארחה אצל סארברוקן וניצחה 5:0 בקלות יתרה. האוהדים שחגגו ביציע באווירת שכונה לאור הבדלי הרמות זכו לתצוגת תכלית של ההרכב השני ושאלקה קפצה עוד שלב בגביע הגרמני. אחר כך הגיע המועד המיוחל, וב26/8 שאלקה פגשה את האנובר במשחק חוץ במסגרת המחזור הראשון של הבונדסליגה. החניכים של הוב סטיבנס (דאז) הציגו יכולת טובה אך לא מספקת, כאשר הולטבי והונטלאאר כובשים כל אחד בדרך לתיקו 2:2 מול הקבוצה הביתית. לאחר מכן הגיעו צמד ניצחונות מול אאוגסבורג וגרויתר פירת', כשלאחריהם, כמיטב המסורת, שאלקה הפסידה במפגש מול באיירן (2:0) בבית. הקוניגסבלאו התאוששו והתפוצצו על מיינץ (0:3) בבית, אך לאחר מכן שוב מעדה הקבוצה - הפעם אצל דיסלדורף, עם תיקו 2:2 מאכזב אחרי ששאלקה כבר הובילה 2:0. שוב הגיע משחק בית אחרי מעידה קבוצתית במשחק שלפני והפעם וולפסבורג הייתה הקורבן כששאלקה, שוב, מנצחת 0:3. אחר כך הגיע הדרבי הגדול של חבל הרור ושאלקה הגיעה לווסטפאלן-שטדיון. איברהים אפלאיי בתצוגה יוצאת מן הכלל וגם מרקו הגר קבעו 2:1 ע-נ-ק שחתם שנתיים וחצי מיותמות מניצחון בדרבי.


סוף סוף זה הגיע. שאלקה חוגגת עם האוהדים על אדמת הווסטפאלן-שטדיון

שבוע לאחר הדרבי שאלקה השיגה ניצחון ביתי נוסף, הפעם 0:1 על נירנברג, אבל אז - הגיעה המכה. כמדי שנה שאלקה יודעת להיכנס למשברים בזמן הכי לא טוב ובעצם לחסל לעצמה את העונה. כך גם היה בעונה החולפת, ושאלקה את המשבר התחילה אצל הופנהיים, אצלה הפסידה 2:3 עם שער של המארחת בדקה ה90. אחר כך הגיע ניצחון 0:1 על ברמן בבית, אבל זה לא עצר את כדור השלג שהמשיך להתגלגל גם לכיוון לברקוזן, פרנקפורט, המבורג, גלדבאך, שטוטגרט ופרייבורג, שהצליחו כל אחת לחלץ נקודות משאלקה, עד שהגיעה פגרת החורף. עם הגיעה של הפגרה החליטו במועדון להיפרד מהוב סטיבנס ההולנדי בצעד חד ומפתיע, כאשר יינס קלר (עליו נרחיב בהמשך) נקרא לדגל במקומו.

את הסיבוב השני שאלקה פתחה עם 4:5 מטורף בבית על האנובר, כשבמחצית הובילו המארחים 0:1. זה היה ספתח מצוין לקלר, אבל שאלקה לא הצליחה לשמור על המומנטום ושוב מצאה את עצמה עם רצף של ארבעה משחקים ללא ניצחון, כשאאוגסבורג, פירת', באיירן ומיינץ לוקחות לה את הנקודות. כשדיסלדורף הגיעה לפלטינס ארנה המצב החל להשתנות ושאלקה חזרה לנצח, לאחר מכן הביסו חניכיו של קלר 4:1 את וולפסבורג בחוץ ואז הגיע הדרבי הביתי, שבו שאלקה שוב לא התבלבלה והראתה לדורטמונד מי שולטת בחבל עם ניצחון 1:2 נוסף. נירנברג ניצלה את האופוריה הכחולה כדי לשים שלישייה ברשת של שאלקה שבוע לאחר מכן, אבל שאלקה חזרה לעצמה מהר עם שני ניצחונות על הופנהיים ו-ורדר ברמן. משחק החוץ בלברקוזן הסתיים בתיקו 2:2, כשלאחריו שאלקה הפסידה בפרנקפורט 0:1. אחר כך הנחילו הקוניגסבלאו תבוסה להמבורג עם 1:4 בפלטינס ארנה והמשיכו המומנטום עם ניצחון חוץ על גלדבאך. שטוטגרט קצת הרסה את חגיגות סיום העונה כשניצחה את שאלקה במשחק הבית האחרון 2:1, וכך גם הלחיצה קצת יותר את הכחולים שהמאבק על המקום הרביעי נותר עד למחזור האחרון של העונה. בקרב ישיר על המקום הנ"ל התארחה שאלקה אצל פרייבורג והצליחה להשיג את הניצחון המיוחל ועם 2:1 משערים של דרקסלר וג'ונס סיימה בטעם טוב את העונה והשיגה את המקום במוקדמות ליגת האלופות.

הכירו נא:: יינס קלר, האיש על הקווים



כפי שציינו כבר קודם, בעת שהגיע החורף לגרמניה שאלקה נכנסה למשבר קבוצתי ממנו לקח לה זמן להתאושש. הוב סטיבנס, שבשנת 1997 הביא גביע אופ"א לארון התארים השוכן בגלזנקירכן, היה זה שפיקד על הקבוצה שנכנסה למשבר, והיה זה שגם נשא בתוצאות. בצעד מפתיע הוחלט על סיום שיתוף הפעולה בין המועדון המדשדש לבין סטיבנס, שסיים בצורה מרה את הקדנציה השנייה שלו בשאלקה. אבל אל תדאגו לו: בחודש שעבר הוא הוכרז כמאמנה החדש של פאוק סלוניקי. ואם נחזור לרגע לענייננו, אז שאלקה תכננה היטב את המהלך שלה. אמנם הקבוצה נותרה ללא מאמן חדש, אבל הורסט הלדט סימן את האיש שהוא רואה לנכון שיירש את התפקיד והיה לו מאוד קל לשים את סוגיית המאמן החדש מאחוריו. יינס קלר, שאימן את קבוצת הU-17 של המועדון, הוקפץ לקווים של הפלטינס ארנה וקיבל הזדמנות פז להוכיח את יכולות האימון שלו בליגה של הגדולים.

קלר עצמו נזרק למים העמוקים כשעל גבו הרבה אחריות, אבל את המשחק הראשון והמרתק, ה4:5 מול האנובר, הוא צלח כמו גדול. קלר בחר שלא לערוך שינויים במערך הקבוצתי של שאלקה והמשיך עם ה4-2-3-1 שהנחיל הוב סטיבנס לקבוצה. עם זאת, לא מן הנמנע שבעונה הקרובה המערך הזה ישתנה במקצת, היות ובקבוצה מאוכזבים מעט מיכולתו של קלאס יאן הונטלאאר בעונה שעברה, ועל כן הגיע אדם שאלאי לעמדת החלוץ, עליו נרחיב בהמשך. על אף כי הכדורגל המודרני בנוי על קישור מעובה ורב יכולות, בהחלט ניתן לצייר תמונה בה המערך הכחול-לבן יהיה 4-4-2.

בריאיון סיכום עונה שערך קלר עם האתר הרשמי של שאלקה, הוא מספר על חצי העונה שעברה עליו. כשנשאל על ההבדלים בין אימון קבוצת הבוגרים לבין אימון קבוצת נערים, אמר: "בכדורגל של היום קבוצות הנערים עובדות כמעט באותו בסיס מקצועי. הייתי קצת מופתע מתשומת הלב של התקשורת. לפני כמה שנים הייתי עוזר מאמן ואחר כך גם מאמן בשטוטגרט, שיחקתי כדורגל באופן מקצועי הרבה שנים גם כן אך מעולם לא חוויתי חוויה כה "אקסטרימית" כמו שאני חווה עם שאלקה. התחלתי את העבודה שלי כשרבים מאנשי התקשורת לא העניקו לי צ'אנס להצליח, כמו גם אחרים בציבור. הלחץ עליי היה עצום. זה נורמלי שיש סקפטיות לגבי יכולתו של מאמן U-17 להצליח בקבוצת בוגרים. אבל לא לקבל שום צ'אנס היה משהו שלא הייתי יכול לחזות". כשנשאל לגבי מה היה טוב בחצי העונה הזו ומה יכול להשתפר, אמר: "אנחנו רוצים להתחזק בכל העמדות. אם אנחנו לא דורשים זאת מעצמנו אז אנחנו לא עושים את עבודתנו כראוי. הסגל רעב, הוא תמיד נותן את כל כולו באימונים. השחקנים לא הורידו את הראש בשום שלב בשבועות והחודשים האחרונים. היה לחץ עצום כל הזמן הזה. אם תסתכלו בסטטיסטיקות אז תכה בכם העובדה שאנחנו חייבים לספוג פחות שערים בעתיד. זה מה שאנחנו רוצים לעשות וזה מה שאנחנו הולכים לעבוד עליו". את העבודה הקבוצתית בסיבוב השני סיכם קלר בשלוש מילים: "השגנו את המטרה".

קלר, שבעברו שיחק באיינטרכט פרנקפורט, וולפסבורג ושטוטגרט, זכה גם למאמן בקבוצה האחרונה למשך תקופה של חודשיים, כשהחליף את מי שהיה לו לעוזר, כריסטיאן גרוס השוויצרי. אחרי תקופה מאוזנת הוחלף ע"י ברונו לבאדיה, וב2012 הגיע למחלקת הנוער של שאלקה. על כן, אחת המעלות של קלר היא יכולתו לעבוד עם שחקנים צעירים; לראייה, שיתופם של מקס מייר וסיאד קולסינאק בקבוצה הבוגרת, בעיקר האחרון, שתפס את מקומו של כריסטיאן פוכס בעמדת המגן השמאלי. בסופו של יום, העבודה של קלר במהלך הסיבוב השני הסתכמה כמוצלחת היות ושאלקה השיגה את ההזדמנות לקחת חלק בשלב הבתים של ליגת האלופות - עם סיומה במקום הרביעי בבונדסליגה. לאור ההצלחה בטבילת האש הראשונה שלו, החליטו בהנהלת הקבוצה להאריך את חוזהו של קלר עד 2015 - במטרה לתת לו את הביטחון ואת השקט התעשייתי לעבוד כמו שצריך ולהוביל את הקבוצה להישגים טובים משהיו בעונה האחרונה.

ובנימה אישית. הייתי מופתע ורציתי למרוט את שערות ראשי כל הנהלת המועדון כשראיתי שסטיבנס פוטר ואין מחליף ראוי על הפרק. בטח לא שמחתי לראות שמגיע מאמן מהנוער להצעיד אותנו בדרך אל השגת המקום בליגת האלופות. קלר מזכיר בריאיון שלו את העובדה שלא נתנו לו צ'אנס - ואולי טעיתי. עם הזמן הבחור החל להתחבב עליי יותר ויותר ולמרות שהקבוצה לא הייתה קבוצת-על המטרה עדיין הושגה. החיפושים אחרי מאמן חדש בקיץ לא צלחו ואולי טוב שכך; קלר כבר מכיר את המערכת והתחבר לשחקנים, עוד שינוי בעמדת המאמן תוך פרק זמן קצר לטעמי לא היה מוסיף למועדון. מאחל לקלר את כל ההצלחה האפשרית, סומך עליו ומאמין בו.


יינס קלר מדריך את השחקנים. המפתחות בכיס, סע!

ילד ששווה זהב:: יוליאן דרקסלר ממשיך לפרוץ קדימה



יוליאן דרקסלר יפתח באוגוסט הקרוב את עונתו הרביעית בקבוצת הבוגרים של שאלקה, והוא יחגוג 20 רק בספטמבר. העונה האחרונה הייתה הטובה ביותר שלו עד כה, אבל העתיד עוד לפניו. את זה קשה שלא לקבוע כאשר בחודש מאי האחרון הוא חתם על הארכת חוזה עד 2018 בקבוצת נעוריו, וגם זכה לקבל את החולצה מס' 10, ששימשה בעונה האחרונה את לואיס הולטבי, שמשחק היום בטוטנהאם הוטספר. הבעיה היא שברור שזה לא ימשיך לעד ואפשר לחזות כי בקרוב מאוד דרקסלר לא יישאר בשאלקה. אבל למה להתעסק בשלילי כשיש כל כך הרבה חיוביות לבחון?

בעונה האחרונה דרקסלר שיחק 39 משחקים. 30 במסגרת הבונדסליגה, 6 במסגרת ליגת האלופות ועוד שלושה במסגרת הגביע. מבחינה מספרית דרקסלר סיפק 13 שערים ו7 בישולים בכל המסגרות הנ"ל. למרות שנפצע בנובמבר ושבר את ידו, הדבר לא שבר את רוחו של דרקסלר שחזר כמו גדול תוך חודש לכשירות מלאה. דרקסלר פתח את העונה כשהוא ממשיך להיות מתורגל בכנף שמאל של ההתקפה, אך עם עזיבתו של לואיס הולטבי את הקבוצה בחודש ינואר, דרקסלר החל לנטות ימינה ולתפוס את המקום במרכז ההתקפה מתחת לחלוץ. בכך למעשה דרקסלר עשה את הצעד הראשון שלו בדרך למיקום החדש שלו על המגרש, והנה נמצא המחליף האידיאלי לראול, שהשאיר נעליים גדולות כשעזב לפני שנתיים ודרקסלר מגיע כדי להוכיח את עצמו גם בעמדה הזו.

ניהול המשחק שלו הוא אחד הטובים שיצא לי, באופן אישי, לראות. מעבר לעובדה שיש לו משחק מצוין בשתי הרגליים שמשפיע מאוד על יכולת המסירה והדיוק שלו, ראיית המשחק שלו היא יוצאת מן הכלל והוא קורא את המשחק מצוין. על כן בגיל 20 זה כבוד גדול לדעת שיש לך יהלום שכזה בקבוצה. תוסיפו לכך את העובדה שהוא גם בעל יכולת כיבוש מצוינת (עוצמת בעיטה מהטובות לשכבת הגילאים שלו) והוא אף מייעל את עצמו עוד יותר. אי לכך דרקסלר גם קיבל את החולצה מס' 10 עם חתימתו על החוזה החדש והעונה עליו להוכיח שהוא באמת ראוי לחולצה הזו.

אבל וזה אבל גדול: סביר להניח שהעונה הקרובה היא האחרונה של דרקסלר במדי קבוצת הבית שלו. רק בחודש האחרון פורסם ב"בילד" כי ריאל מדריד, מנצ'סטר סיטי ומועדון אנגלי נוסף (קרוב לוודאי צ'לסי, לאור התעניינותה בשחקן בחודשים האחרונים) הציעו לדרקסלר 12 מיליון אירו לעונה וחוזה לחמש שנים. יכול להיות שאם ההצעה של אחת מהן הייתה בסך 45 מיליון אירו הוא היום כבר לא היה לובש את המדים של הכורים, אבל כנראה שהצעה כזו לא הייתה (סעיף היציאה החדש בחוזהו), ודרקסלר בחר לדחות הצעות אלו. ההשערה של עבדכם הנאמן היא שדרקסלר חושב הרבה יותר קדימה לכיוון הקיץ הבא ולכיוון ריו דה ז'נרו; הילד שואף להיות שם יחד עם נבחרת גרמניה ויודע שרק עונת שיא תביא אותו למשוך את עיניו של יואכים לאב ולקבל זימון לנבחרת. מעבר לזה, עונת שיא רק תמשוך עוד עיניים של קבוצות מדרג א' באירופה והמעבר לתחנה הבאה באירופה רק יתקרב עוד יותר. מאידך שאלקה לא תפסיד מעזיבתו ותקבל סכום מספק בהחלט כדי למצוא לדרקסלר מחליף ראוי. ואנחנו מה? לנו נשאר רק לקוות שהעונה הקרובה באמת תהיה עונת השיא שלו, כי אנחנו אמנם אוהבים אותו - אבל הוא חלק מקבוצה, ועונת שיא שלו יכולה בהחלט להביא לעונת שיא קבוצתית, בטח כשמשחק ההתקפה בנוי בעיקר סביבו.

לקריאת כתבה מורחבת על דרקסלר - לחצו כאן


בדרך לעונת שיא במדי שאלקה? Die neue Nummer 10

שולפים פנקסים: מה קרה בחלון ההעברות?
חלון ההעברות בצד הכחול של חבל הרור פעיל ביותר עד כה. אמנם לא הגיעה כמות עתק של שחקנים חדשים לאור בעיות תקציביות ידועות, אבל כן העזו בשאלקה ללכת עם האמונה ולא פחות מ15 מיליון אירו הוצאו עד כה על שחקני רכש. הראשון שהגיע היה פליפה סנטנה, בלמה בן ה27 של בורוסיה דורטמונד בחמש השנים האחרונות. סנטנה הגיע תמורת מיליון אירו. עם סיום אליפות אירופה עד גיל 21, שנערכה ממש כאן בישראל, חתם כריסטיאן קלמנס בן ה21 על חוזה לארבע שנים בשאלקה. קלמנס, שמגיע מפ.צ קלן, יחזק את הקישור ההתקפי. לאחר השניים האלו הוחלט ללכת גם על חלוץ נוסף והנבחר היה אדם שאלאי, חלוצה בן ה25 של מיינץ 05 בשלוש וחצי השנים האחרונות. שאלאי כבש בעונה שעברה 15 שערים ב32 משחקים (ליגה וגביע), ונקנה תמורת 8 מיליון אירו. ההונגרי צפוי להיאבק עם הונטלאאר ההולנדי על חולצת ההרכב במידה ומערך הקבוצה יוותר כ4-2-3-1. אחרון השחקנים שהגיעו עד כה לפלטינס ארנה הוא לאון גורצקה, קשרה בן ה18 של בוכום. גורצקה הגיע אחרי סאגה שהתעקשה שלא להסתיים ורק לאחר שהבינו הצדדים כי ההעברה עומדת להגיע לבית המשפט, הושגה הסכמה על העברתו של גורצקה לגלזנקירכן. בוכום קיבלה 3.3 מיליון אירו.

בגזרת השמועות והספקולציות על שחקנים שמדווחים כבעלי מעבר אפשרי לגלזנקירכן, רק שניים עומדים על הפרק, אך גם זה נראה קלוש מהמציאות. סשה ריטר, מגנה הימני של פולהאם, דווח כמי שבדרך להיות המגן החדש של שאלקה, אך כרגע העסקה לא יוצאת לפועל. יתר על כן, מרק אנדרה טר-שטגן דווח כמי ששאלקה מעוניינת בו, זאת לאחר משחק האימון של הקבוצה מול זלצבורג, בו ספג טימו הילדרברנד שער מלמעלה מ60 מטרים. שתי ההעברות כרגע לא ממשיות, וכרגע לא נראה שיגיעו שחקנים נוספים לפלטינס ארנה.

ומן העבר השני?
לספרטק מוסקבה הספיקה עונת השאלה אחת כדי לדעת שהיא רוצה את חוסה מנואל חוראדו כשחקן קבע בסגל שלה. אחרי משא ומתן מול שאלקה הרוסים סיכמו על העברתו של הקשר הספרדי, ממנו שאלקה מנסה להיפטר כבר תקופה ארוכה והוא נחשב לנטל כלכלי עצום על הקבוצה (משכורת עתק), תמורת 3 מיליון אירו. ספרדי נוסף שעזב את הסגל הוא סרחיו אסקודרו, המגן השמאלי הצעיר שעובר לחטאפה תמורת חצי מיליון אירו. מעבר להם גם כריסטוף מצלדר, הבלם הוותיק, עזב כשפרש מכדורגל בסיום העונה האחרונה. כריסטוף נוסף, הפעם כריסטוף מוריץ, סיים את חוזהו ועזב בהעברה חופשית למיינץ 05. גם כריסטיאן מריקה סיים את חוזהו בקבוצה ושוחרר פיליפ הופמן, החלוץ הצעיר, הושאל לאינגולשטדט למשך שנתיים, זאת לאחר שהאריך את חוזהו בקבוצה עד יוני 2016. בגזרת המושאלים, איברהים אפלאיי ו-רפאל שבו לקבוצותיהם, ברצלונה ודינמו קייב בהתאמה.


אדם שאלאי. הרכש היקר ביותר מגיע במטרה לתפוס את המקום בהרכב

הכירו את:: פליפה סנטנה



גיל: 27
מועדוני עבר: פיגיירנסה (ברזיל), בורוסיה דורטמונד
עמדה: בלם
חתם עד: 30.6.2016

הרכש הראשון של שאלקה לעונת המשחקים הנוכחית הגיע כדי לחזק את ההגנה. בדומה ליוליאן דרקסלר, גם סנטנה כבר חושב על המונדיאל שייערך במולדתו, ברזיל. על אף שכן היה שותף במשחקיה של דורטמונד בעונה האחרונה, סנטנה הבין כי רק דקות משחק שוטפות יוכלו להביא אותו לקבל זימון לנבחרת ברזיל לקראת המונדיאל, ובחר בשאלקה כמקום הראוי לעשות את הצעד הראשון בדרך לאותו זימון. המועדונים היריבים סיכמו על מחיר נמוך בסך מיליון אירו עבור סנטנה, שיצטרך להתמודד עם שלושה בלמים מוכשרים במיוחד, כדוגמת קיריאקוס פאפאדופולוס, בנדיקט הוודס וג'ואל מאטיפ.

הכירו את:: כריסטיאן קלמנס



גיל: 21
מועדוני עבר: פ.צ קלן
עמדה: קשר התקפי - ימין (יכול לשחק גם במרכז ובשמאל)
חתם עד: 30.6.2017

אחרי עזיבתו של איברהים אפלאיי בחזרה לברצלונה הבאת קשר התקפי חדש לסגל הקבוצה הייתה בלתי נמנעת. שמו של כריסטיאן קלמנס עלה כבר לפני מס' חודשים אך בקבוצה המתינו עם החתימה הרשמית עד לאחר אליפות אירופה U-21 שנערכה כאן בישראל. קלמנס עצמו שותף במשחקיה המאכזבים של גרמניה והציג יכולת לא רעה, ולאחר סיום השתתפותה של הנבחרת הגרמנית הוצג רשמית בשאלקה. קלמנס יהיה כאן בארבע השנים הקרובות אך לא ברור עדיין מה עומד להיות תפקודו; היות ותפקידו הטבעי הוא קשר התקפי ימני, בלתי אפשרי לחזות כי הוא יתפוס את מקומו של ג'פרסון פארפאן, ועל כן לא מן הנמנע שהוא ייאבק מול מישל באסטוס על עמדת הקיצוני השמאלי. קלמנס מפגין פיזיות רבה במשחקו ואחד מיתרונותיו האישיים הוא יכולת כיבוש מצוינת גם מרחוק.

הכירו את:: אדם שאלאי



גיל: 25
מועדוני עבר: שטוטגרט (מילואים), ריאל מדריד קסטייה, מיינץ 05
עמדה: חלוץ
חתם עד: 30.6.2017

בעונת 2011-2012 סיים קלאס יאן הונטלאאר את העונה כשקיבל את תואר מלך השערים של הבונדסליגה עם 29 כאלו. בעונה האחרונה הוא לא הציג יכולת שאפילו מתקרבת למה שהציג עונה קודם לכן, כשאת העונה סיים עם 10 שערי ליגה וארבעה בישולים. לצד פציעה שעבר בחודש מרץ היכולת של הונטלאאר אותתה לצוות המקצועי לחפש חלוץ חדש כי ככה זה לא יכול להימשך, והפור נפל על אדם שאלאי - חלוצה ההונגרי של מיינץ בשלוש וחצי השנים האחרונות. שאלאי ההונגרי בן ה25 מגיע אחרי עונה טובה יחסית עם 15 שערים ו-7 בישולים בליגה ובגביע, ועל כן גם מחירו בהתאם - 8 מיליון אירו. יש שיגידו שזה מחיר גבוה מדי עבור חלוץ שעדיין לא הוכיח את עצמו, אבל לשאלקה לא היה זמן להתלבט והוחלט ללכת עם שאלאי. השם הונטלאאר ממש לא זר לשאלאי - בעת ששיחק בריאל מדריד קסטייה, הונטלאאר שיחק בקבוצה הבוגרת של ריאל ולגבי זה אמר שאלאי: "עצם העובדה שבעבר נהגתי לראות את הונטלאאר מהיציע והיום אני משחק איתו באותו הקבוצה, כמו גם עם אחד מהכישרונות הגדולים של גרמניה, יוליאן דרקסלר ושחקן כמו מישל באסטוס, גורמת לי להיות גאה בקריירה שלי".


הכירו את:: לאון גורצקה



גיל: 18
מועדוני עבר: בוכום
עמדה: קשר מרכזי (יכול לשחק גם קשר אחורי)
חתם עד: 30.6.2018

אחת הסאגות המעצבנות והמיותרות של הקיץ האחרון הגיעה מכיוון בוכום. אחרי ששאלקה סיכמה עם גורצקה על תנאי החוזה שלו נותר רק לסכם בין המועדונים על תנאי ההעברה. בוכום הערימה קשיים גדולים וזאת על אף העובדה שבחוזהו של גורצקה יש סעיף יציאה בסך 2.75 מיליון אירו. אחרי שהצדדים הגיעו למבוי סתום הוחלט לפנות לבית המשפט, אך זה קבע את תאריך הדיון לאחרי סיום חלון ההעברות מה שלא נראה אידאלי. זמן קצר לאחר מכן בוכום התפשרה וגורצקה חתם רשמית בשאלקה לחמש שנים. גורצקה מסומן כאחד מהקשרים הדפנסיביים הבאים של גרמניה, ואם להשוות אותו לשחקן בשאלקה, אז הוא הרומאן נוישטטר הבא. כמעט אותו הגובה (1.89 של גורצקה לעומת 1.90 של נוישטטר), סגנון משחק זהה - קשרים דינמיים שיודעים לעשות גם התקפה וגם הגנה ויודעים לעשות הרבה עבודה שחורה. גורצקה משלים את הסגל של שאלקה ומצטרף לשאר השחקנים הצעירים שבונים את הדור הבא של הקבוצה - דרקסלר, מייר, קלינגנבורג, אייחאן, קולסינאק, קלמנס, מאטיפ. יש על מי לסמוך, וטוב שכך.

אופטימיות, פסימיות, למי אכפת? יש חולצות חדשות

המועדון הציג בחודשיים האחרונים את שתי חולצות החוץ החדשות שישמשו את הקבוצה בשנתיים הקרובות. החולצה הירוקה מציגה חזרה לגוונים הישנים יותר והעירוניים יותר (יש שיגידו "מחווה" לצבעי העיר), בעוד החולצה הלבנה היא המשך של צבע חולצת החוץ בשנים האחרונות, תוך שיפור משמעותי בעיצוב לעומת החולצה הקודמת.



ולתחזית האופטימית כי אנחנו לא אוהבים להיות פסימיים: שאלקה עברה שינוי בשנה האחרונה. גם הרכישות החדשות, גם המאמן הדי חדש, גם העזיבות של שחקנים מסוימים שמשנים את פני התמונה בקבוצה. הכל משתנה. הכל דינאמי. ועל כן אי אפשר לחזות באמת את עתידה העונתי של קבוצת כדורגל. הבונדסליגה, באופן כללי, הוא המקום שבו הבלתי אפשרי קורה. ולכן, על אף ההתחזקות המשמעותית של הטרבליסטית ובורוסיה דורטמונד, אין לדעת מה יעלה בגורלה של שאלקה בעונה הקרובה. הכל אפשרי: מאליפות ועד מסע ענק באחד מהמפעלים האירופאיים, מגביע ועד עונה מחרידה בליגה (זוכרים את 2011?) ומאפס תארים אבל שמירה על המקום השלישי כדי להשאיר לעצמנו צ'אנס לעונה שאחרי. מקווים לטוב ביותר, שואפים להימנע מהרע ביותר, מאמינים ומצפים - כי אנחנו לא רוצים לחכות עוד 55 שנה לאליפות. Auf geht’s Schalke k

---

ליגת ווינר סל - מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל 2013/14

July 4, 2014, 11:48 am

≫ Next: מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס נגמר

≪ Previous: שאלקה 04 13/14 :: תפנית בסיבוב השני, משיגים את המקום ה-3

$

0

0

ליגת ווינר סל - עונת 2013-14
ב-13 לאוקטובר תצא לדרך ליגת הכדורסל של ישראל וכמו מדי שנה גם הפעם צריך לעקוב אחרי מדריכים בנוגע לשיטת הליגה ורישום השחקנים. לאחר שבעונה החולפת השחקנים הישראלים נכנסו לשביתה לקראת סיום הליגה, הגיעו שני הצדדים (אירגון השחקנים והמנהלת) לפשרה: במסגרת חמש העונות הקרובות יתקיים בליגה החוק הרוסי, כלומר כל קבוצה תהיה מחויבת לשתף בכל רגע נתון במגרש שני שחקנים ישראלים. בנוסף, כל קבוצה תוכל לרשום עד חמישה זרים בטופס המשחק ובסך הכל שמונה שחקנים זרים במהלך העונה כולה. כמו כן, בעזרתו של הטוטו, קבוצה שתרשום ארבעה שחקנים זרים או פחות בטופס המשחק, בכל העונה, תהנה מבונוס של 250 אלף שקל מהטוטו. עם זאת, קבוצה שתשתף חמישה זרים ולו למשחק אחד בלבד במהלך העונה - יישלל ממנה הבונוס. בנוגע לרישום השחקנים הצעירים, כל קבוצה בליגת העל תחויב לרשום בסגל השחקנים שלה שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ושחקן ישראלי שלישי מתחת לגיל 25. עם זאת, לעניין הזה אין שום חשיבות מבחינת קידום השחקן הישראלי מאחר ומדובר בסגל הרחב שתרשום כל קבוצה בליגה, ולא בסגל המשחק. המשמעות: כל קבוצה תוכל לרשום לצורך העניין גם שחקני נוער שהם חלק מהקבוצה הבוגרת.

שיטת המשחקים
שיטת המשחקים בליגת העל בכדורסל תשתנה כבר בעונה הקרובה, מעתה הבית העליון יהיה בן ארבע קבוצות בלבד בעוד הבית התחתון יכלול שמונה קבוצות.
העונה הסדירה תכלול 22 מחזורים בשני סיבובים כשלאחריהם יחולקו הקבוצות לבית העליון והתחתון. בבית העליון ייערכו שני סיבובים (שישה משחקים) בעוד בבית התחתון ישוחק סיבוב אחד (שבעה משחקים). בסיום הבתים, יתקיים הפלייאוף כאשר כמו בעונות האחרונות, הקבוצה מהמקום הראשון תארח את המקום השמיני, הקבוצה מהמקום השני תארח את זו שסיימה שביעית וכן הלאה. המשמעות היא שלכל המעפילות לבית העליון יובטח יתרון הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הגמר לא ישוחק במשחק אחד והאמת גם לא בסדרה: בישראל כאמור נוהגים למצוא שיטות שונות ומגוונות לקביעת אלופה, הספורטיביות לא אופציה. שני משחקים של בית וחוץ ייערכו בין שתי הקבוצות שיעלו לגמר, כאשר הקבוצה שתנצח בהפרש גבוה יותר בסיכום שני המשחקים, תצא לחגוג אליפות. פיינל פור לעונה מלאה זה הזוי? לא לדאוג ליצירתיות כשמדובר במנהלת הליגה.

לוח המשחקים

טבלת הליגה (מתעדכן)


רק בישראל - הפסידה למכבי ת"א 5 מתוך 6 משחקים במהלך העונה וזכתה באליפות. מכבי חיפה חוגגת


עוד לפני פתיחת הליגה, אנחנו מתחממים עם גביע הליגה, גביע ווינר סל, שצפוי לספק לנו כמה משחקים מרתקים ובראשם הדרבי התל אביבי כבר ברבע הגמר. המשחקים יתפרסו לאורך 5 ימים וישוחקו בבית מכבי בראשל"צ, למעט הדרבי התל אביבי ונתניה-ירושלים, שישוחקו בנוקיה.

תוכנית משחקי גביע ווינר סל

רבע הגמר (יום א' 6 באוקטובר, בית מכבי בראשון לציון):
-----------------------------------------------------
16:00 מכבי SCE אשדוד – עירוני דיזינגוף סחר נס ציונה (משחק ראווה)
18:15 הפועל יונט חולון – אלטשולר שחם גלבוע/גליל
20:45 הפועל פתאל אילת – מכבי דלתות פנדור ראשון לציון

רבע גמר (יום ב' 7 באוקטובר, היכל נוקיה בתל-אביב)
-------------------------------------------------
18:15 גרינטופס נתניה – הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב – הפועל SP מצרפלס תל-אביב

חצאי הגמר (יום ד' 9 באוקטובר, בית מכבי ראשון לציון)
----------------------------------------------------
18:15 הפועל יונט חולון או אלטשולר שחם גלבוע/גליל – גרינטופס נתניה או הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב או הפועל SP מצרפלס תל-אביב – הפועל אילת או מכבי ראשון לציון

משחק הגמר יתקיים ביום ה' 10 באוקטובר בבית מכבי בראשון לציון.

שתהיה עונה פוריה ודיון מהנה!

תודה רבה לאורי (OriRR) שלקח על עצמו סיקור של חצי ליגה וכן גם לשי (LIVERPOOL87) וליעקב (yakov_y) על תרומתם לסיקורים

מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס נגמר

July 4, 2014, 12:09 pm

≫ Next: באיירן מינכן 13/14 :: הדאבל הגרמני בכיס

≪ Previous: ליגת ווינר סל - מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל 2013/14

$

0

0

מנצ'סטר יונייטד-הדיון הרשמי לעונת המשחקים 2013/2014


ה-8 במאי 2013 ייזכר לנצח כאחד הימים המשמעותיים בתולדות מועדון הכדורגל הפופולרי בעולם. ממש לא "עוד יום בהסטוריה של מנצ'סטר יונייטד", כדברי האיש המרכזי של אותו יום. אמנם לא היה מדובר בהפתעה גדולה-ידענו שהוא לא יכהן לנצח, ואפילו ידענו שזה יקרה במפתיע, זכר לפארסה מ-2002, ועדיין פרישתו של סר אלכס פרגוסון, האיש שאין סופרלטיב חזק מספיק כדי לתאר את תרומתו מועדון, הכניסה את יונייטד להלם. חגיגות האליפות ה-20 כעבור מספר ימים הפכו לאחר צהריים שמיזג שמחה, עצב, פחד של אוהדים רבים שלא ידעו מנג'ר אחר מן הבלתי נודע, ובעיקר הוקרת תודה לאיש שהפך את חיינו למאושרים יותר.


היורש

כבר באותו יום דרמטי ניתן היה להבין לאן נושבת הרוח, ולמחרת זה הפך רשמי-דיוויד מויס הא האיש שזכה בתפקיד המאתגר והמאיים כאחד. מויס הוא מעין דגם מוקטן של פרגוסון-גם הוא יליד גלזגו מרקע דומה, גם הוא כיהן מספר דו ספרתי של שנים באותה קבוצה והצליח בגדול בהתאם לציפיות, ובנוסף מדובר בחבר של פרגוסון שבין המשפחות שלהם יש קשר ארוך ויפה. יחד עם זאת שפרגוסון נשאר במועדון כדיירקטור, בדומה למאט באזבי המנוח, נראה שיונייטד העדיפה ליצור תחושה של "ללכת בלי ולהרגיש עם" מאשר לחדש ולרענן. יחד עם חילופי המאמנים, כל הצוות המקצועי התחלף. מייק "מכנסיים קצרים" פילאן, אריק סטיל ורנה מולסטיין עזבו, ובמקומם מויס הביא מאברטון את סטיב ראונד, ג'ימי לאמסדן, כריס וודס ובנוסף גם את פיל נוויל שחוזר ליונייטד. החבר האחרון בצוות המקצועי יהיה ראיין גיגס, שממשיך במקביל לשחק ולהיות החבר הפעיל היחיד מדור 92.


שוק ההעברות

בכיוון היציאה מאולד טראפורד ישנו שם אחד בולט. שנתיים וחצי אחרי הפעם הקודמת שביקש לעזוב, בשלהי העונה שעברה הגיש ויין רוני בקשת העברה נוספת, עקב יחסיו הרעועים עם פרגוסון ומעמדו שהדרדר עם הגעתו של רובין ואן פרסי. הבעיה הראשונה אמנם נפתרה, אבל גם עם מויס יש לרוני הסטוריה של משקעים וריבים. הבעיה השניה, אפעס, לא נפתרה מבחינתו וגם לא צפויה להיפתר, הגאון ההולנדי ימשיך להיות האיש המרכזי של הקבוצה ורוני, אם ישאר, ימשיך לעבוד עבורו בעמדות אחוריות יותר למורת רוחו. המניות של רוני בעולם הכדורגל אינן מה שהיו פעם, אבל עדיין יש לו ביקוש בקרב צ'לסי, ארסנל, פריז סן ז'רמן ואחרות. גם אם ישאר, הוא כבר רחוק מלהיות אהוב הקהל כמו שהיה בעבר.

בכיוון הכניסה יש לנו שני שחקנים חדשים. האחד, ההחתמה האחרונה של פרגוסון-ווילפרד זאהה, הקיצוני האנגלי המוכשר של קריסטל פאלאס שהוחתם בינואר האחרון אך הגיע רק בקיץ. השני-ההחתמה הראשונה של מויס, המגן האורוגוואי הצעיר גיז'רמו וארלה שהגיע מפניארול, ולא צפוי לשחק הרבה בעונה הקרובה. החור הבולט בסגל הוא כמובן במרכז המגרש. אחרי שפרגוסון בשנותיו האחרונות סירב בעקשנות לחזק אותו, נראה שמויס מבין את חשיבות הרכש, אבל מתקשה למשוך שחקנים. יונייטד רדפה אחרי תיאגו אלקנטרה, שהבריז לטובת באיירן מינכן. כעת היא רודפת אחרי קטלוני מדוכא אחר, ססק פברגאס, אלא שהלז לא מעוניין לעזוב וברצלונה לא מעוניינת למכור. נראה שצפוי לנו (עוד) קיץ ארוך ומתסכל בנושא.

הקיץ הזה

כמדי שנה, גם בקיץ הזה יונייטד יוצאת למסע משחקים ברחבי העולם במדינות עם משטרים מפוקפקים יותר ופחות. משחק אחד כבר נערך, הפסד 1-0 לכוכבי הליגה התאילנדית בבנגקוק. שאר המשחקים הם:

20 ביולי-נגד כוכבי הליגה האוסטרלית
23 ביולי-נגד יוקוהמה
26 ביולי-נגד אוסקה
29 ביולי-נגד קיצ'י
6 באוגוסט-נגד AIK
9 באוגווסט-נגד סביליה באולד טראפורד, משחק הוקרה לריו פרדיננד

העונה תיפתח רשמית ב-11 באוגוסט בוומבלי, עם משחק מגן הקהילה נגד וויגאן.

ולסיכום

קשה להפריז בחשיבות הרגע עבור מנצ'סטר יונייטד. עידן חדש מתחיל, לאחר שהעידן המוצלח בתולדות המועדון נגמר. אמנם הכל נעשה כדי למזער נזקים, אבל עדיין מדובר בזעזוע שאיננו יודעים כיצד ישפיע. יונייטד הפכה בין רגע ממפעל חיים של איש אחד לסתם עוד מועדון כדורגל עם מאמנים שבאים ומתחלפים. אמנם מויס זכה לאמון וקיבל חוזה לשש עונות, אבל אם הוא לא יעמוד במשימה הוא יפוטר, בניגוד לפרגוסון שהיה יכול להעביר עונות כושלות מבלי שאפילו ירגיש תזוזה בכסאו. נתוני הפתיחה של מויס לא אידאלים-צ'לסי החזירה את מוריניו, מנצ'סטר סיטי מתחדשת, ובחמשת המחזורים הראשונים הוא פוגש את שתיהן וגם את ליברפול. עם הנטייה של יונייטד לפתוח עונות בנמנום קל, ניתן לשער שבאמצע ספטמבר כבר נראה קריאות בעיתונות לפיטוריו. מויס לא יפוטר אחרי חמישה מחזורים אמנם, אבל הוא יצטרך להתמודד עם לחץ שאינו מוכר לו.

נסיים בשיר שהאוהדים הקדישו למנג'ר החדש, שיר של להקת "סלייד" שהתפרסם דווקא בביצוע של הלהקה המזוהה עם היריבה העירונית:

באיירן מינכן 13/14 :: הדאבל הגרמני בכיס

July 4, 2014, 12:33 pm

≫ Next: הולנד - גברים אמיתיים לובשים כתום

≪ Previous: מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס נגמר

$

0

0

הרבה זמן שלא זכור לי קיץ כזה. זכינו בהכל ואבן גדולה ירדה מהלב לאחר עידן רבוי במהפכי נפש. כל רגע הוא הנאה והנטייה היא פחות להתעסק באשר יקרה ויותר לנסות ולהמשיך להשאב למקום הטוב והנעים בו אנו נמצאים. כיף גדול שגם אני זכיתי להיות עד לאותה עונה, לאותו כדורגל, לאותה חבורה ולאותן הדרמות בלתי נשכחות. מבחינתי שלא יגמר לעולם, אבל מבחינת הקודקודים כבר בבוקר למחרת (ולמען הדיוק, כמה בקרים לפני כן) צריך להמשיך ולמצוא דרכים, איך להיות אפילו טובים יותר. פפ גווארדיולה הונחת במינכן ויקבל את המפתחות לקחת החומר הקיים וליצור משהו אף יותר מושלם.
אם כך, המטרה ברורה ועכשיו נותר למאמן להגשים את חזונו. אותו חזון שמגובה בפילוסופיה של כדורגל דינמי עם ריכוז גדול מאוד של ההגנה וההתקפה כאחד במרכז המגרש ותוך כדי גם עם הרבה לחץ על הכדור במטרה לזכות בו כמה שיותר מהר וברגע שזכינו בכדור - להשאיר אותו אצלנו כדי להחטיב הטון במשחק. משהו בסגנון שעשינו עם יופ היינקס רק יותר קיצוני או יש שיגידו, פרפקציוניסטי. בדרך לאותה מטרה נעשו השינויים הבאים שאמורים לקרב אותנו אליה:

IN מריו גצה (דורטמונד) טיאגו אלקנטרה (ברצלונה) יאן קירכהוף (מיינץ) מיצ'ל ווייסר (קייזרסלאוטרן).
OUT מריו גומז (פיורנטינה) נילס פטרסן (ברמן) מקסימיליאן רידמולר (קיל) אנטולי טימושצ'יוק (זניט).


במטרה לשחק כמו ברצלונה של לפני שנתיים? פפ הגיע עם תוכנית עבודה

כמו שניתן לראות, פפ רוצה את הכדור ברגלים של באיירן. על מנת שפפ יצליח לעצב את הקבוצה ע"פ חזונו, נעשו רכישות אסטרטגיות ברורות. הועזבו שחקני הקישור וההתקפה הפחות טכניים והוחלפו בשחקנים מאוד טכניים שיודעים לטפל טוב בכדור ובעלי אחוזי הצלחה גבוהים במסירות. כמו שזה נראה לי, פפ לא הגיע לקבוצה עם חומר שחקנים מסויים שאליו יש להתאים שיטה, אלא הגיע עם שיטה ודרך והשחקנים יצטרכו להתאים עצמם אליה. פפ לטעמי ינסה להדריך, ללמד ולהמחיש לחבורה שלו, איך לשחק טיקי טקה. מבחנתי, כל מה שיהפוך את המשחק נגדנו לקשה יותר מקדש את האמצעים. כן חלוץ או לא חלוץ, המערך לא משנה כל עוד המאמן יודע מה הוא עושה. הולך להיות מאוד מעניין אצלנו, בכל מקרה, כמו תמיד.

הולנד - גברים אמיתיים לובשים כתום

July 4, 2014, 9:19 pm

≫ Next: הפועל באר שבע 13/14: אולי הפעם?

≪ Previous: באיירן מינכן 13/14 :: הדאבל הגרמני בכיס

$

0

0

נבחרת הולנד


הולנד במספרים:

משחק בינלאומי ראשון: בלגיה - הולנד 4-1 (אנטוורפן, 30 באפריל 1905)
הניצחון הכי גדול: הולנד - סן מארינו 0-11 (2. בספטמבר 2011)
ההפסד הכי גדול: אנגליה - הולנד 2-12 (דארלינגטון, 21 בדצמבר 1907)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: אדווין ואן דר סאר - 130
מלך השערים: רובין ואן פרסי - 42


הולנד והמונדיאל. שלושה גמרים, אבל אפס תארים...

ההופעה הראשונה של הכתומים היתה ב-1934. אחרי שבמשך שישה מונדיאלים הולנד לא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר השינוי הגדול הגיע בשנות השבעים.

ב-1974 וארבע שנים אחרי זה הולנד כבשה את לבבות האוהדים עם שני משחקי גמר רצופים. כולם יודעים שהגמרים נגמרו בהפסדים כואבים, אבל הולנד עשתה היסטוריה גם הודות לשיטת משחק חדשה: הטוטאל פוטבול. בגרמניה 1974 הנבחרת בראשות יוהן קרויף הפסידה בגמר למארחת 2-1. הכתומים עוד עלו בדקה הראשונה ליתרון מפנדל (נייסקנס), אבל עד לסוף המחצית כבר הצליחו הגרמנים לעשות מהפך. פול ברייטנר (פנדל/26') וגרד מולר (43') האגדי גרמו לצהלה בגרמניה ולאכזבה קשה לנבחרת שהיתה פייבוריטית בגמר גם הרבה בגלל ניצחון משכנע בשלב המוקדם על אלופת העולם היוצאת, ברזיל, בתוצאה 2-0.

ב-1978 שוב הגיעה הולנד לגמר אלא שאז בין היתר פוליטיקה מנעה מהולנד זכייה היסטורית בגביע. שוב הנבחרת הגיעה לגמר, שוב היא הפסידה למארחת שהפעם היתה ארגנטינה. כבר לפני פתיחת הטורניר הסערה התחילה כשיוהאן קרויף הודיע שלא יגיע לארגנטינה. רק בשנה האחרונה קרויף גילה שהוא לא הגיע לדרום אמריקה בגלל שבאותה השנה של המונדיאל הוא עבר בביתו בספרד שוד מזויין. בשלב הראשון הכתומים לא משכנעים והם עולים מהבית רק מהמקום השני (אחרי פרו). הנבחרת מתחילה רק בשלב השני לקבל ביטחון, כשאוסטריה מושפלת (5-1) המערב גרמנים נשארים תקועים על תיקו שתיים ובקרב המכריע איטליה מפסידה 2-1 עם שער נהדר של ארי האן משלושים מטר.

הגמר כבר היה סיפור מביש של פוליטיקה בעידן רודנות. המארחת ארגנטינה כבר הגיעה כנראה לגמר בדרכים לא כשרות (הם היו צריכים לכבוש שישייה לרשת פרו והם עשו את זה בקלות, לשוער הפרואני היה אז דם ארגנטינאי...) ואז נתקלה בנבחרת שכנראה לא היתה מוכנה לקבל שוחד בשביל להפסיד בגמר. הארגנטינאיים הפכו את המסע של הולנד לאיצטדיון למסע של טרטורים אינסופי שכלל כנראה בכוונה נסיעה מכוונת של האוטובוס לתוך שכונות עוני כדי להפחיד את שחקני הנבחרת. באיצטדיון עצמו הארגנטינאיים המשיכו במסע הלחץ כשכמה דקות לפני הגמר הם דרשו ממגן הולנד רנה קרקהוף לשחק ללא תחבושת על ידו הפגועה. כשההולנדים איימו לא לשחק את הגמר השופט הצליח להגיע לפשרה. הגמר עצמו ידוע לכולם, ארגנטינה ניצחה 3-1 אחרי הארכה, כשבתוספת זמן של המחצית השנייה רוב רנסנברינק מצליח למצוא את הקורה הארגנטינאי. אחרי זה המארחת כבר סגרה עניין עם שערים של מריו קמפס ודניאל ברטוני.

הולנד נעלמה בשנות השמונים מהבמה העולמית וחזרה אליה ב-1990 כשהיא מועמדת גדולה לקחת את התואר. הכתומים הגיעו לטורניר כאלופי אירופה, אבל בגלל סכסוכים פנימיים קשים (בעיקר בין השחקנים למאמנים) הטורניר הפכה לבדיחה עצובה. אחרי שלב ראשון חלש הנבחרת כן הצליחה לעלות מהמקום השלישי, אבל הודחה ע"י האלופה הבאה, גרמניה. היריקה של רייקארד על רודי פלר היתה אחת מהתמונות האופייניות של הנבחרת בטורניר הכושל הזה...

4 שנים אחרי זה הולנד עפה שוב נגד האלופה של אותו הטורניר. שוב אחרי הצגות לא משכנעות מול סעודיה (ניצחון 1-2), הפסד לבלגיה וניצחו דחוק גםן על מרוקו (1-2), הנבחרת השתפרה בשלב הנוקאאוט נגד אייר. הנבחרת ניצחה 2-0, אבל אז ברבע הגמר הגיעה ברזיל עם רומאריו ובבטו. המשוכה הזאת כבר היתה יותר מדי גבוהה ובאחד ממשחקי הטורניר בראנקו כבש שער ניצחון נהדר מבעיטת פגז מבעיטה חופשית.

הטורניר הכי טוב מאז יורו 1988 היה בצרפת. ביחד עם צבא גדול של אוהדים הולנדים כתומים הנבחרת הגיעה לחצי הגמר. עד שהיא הפסידה בפנדלים לברזיל היא הציגה בסה"כ כדורגל טוב כשהבסיס היה מבוסס על שחקני (עבר) אייאקס שזכו ב-1995 בליגת האלופות. השלב הראשון אולי לא היה מבריק, אבל הנבחרת כן עלתה מהמקום הראשון הרבה בזכות הניצחון הגדול על דרום קוריאה (0-5). בשלב הנוקאאוט הולנד התמודדה קודם כל נגד יוגוסלביה ואחרי שער ניצחון של אדגור דווידס (1-2) בא המשחק ברבע הגמר. היריבה? ארגנטינה על שלל כוכביה. המשחק כלל שני מורחקים (ארתור נומן ואריאל אורטגה) עם סוף דרמטי עליו היה חתום דניס ברחקאמפ. בחצי הגמר הולנד כבר עפה בצורה מסורתית ע"י פנדלים...המשחק על המקום הרביעי כבר לא עניין אף אחד וקרואטיה לקחה את הארד עם ניצחון 2-1.

במונדיאל בשנת 2002 הולנד נשארה בבית. לואי ואן חאל לא הצליח לגבש נבחרת מלאת כשרון, אבל אגו מנופח והיא לבסוף נשארה בבית בגלל פורטוגל ונבחרת אייר הסימפטית. רק ב-2006 הולנד חזרה לבמה הראשית, אבל שלא כמו 1974 כשהמונדיאל נערך בגרמניה, הפעם הולנד לא הגיעה לגמר. הנבחרת תחת הדרכתו של מרקו ואן באסטן הציגה משחק משעמם עם יותר מדי מזל. את בית המוות עם ארגנטינה, חוף השנהב וסרביה היא עברה מבחינה תוצאה בקלות מפתיעה, אבל הכדורגל היה רע. בשלב הנוקאאוט גם המזל כבר לא האיר פנים לכתומים כשהפסידו במשחק אלים לפורטוגל. השופט הרוסי איבאנוב שלף שיא של כרטיסים (16 צהובים ו-4 אדומים!!!) והמשחק הזה הפך את הולנד להכי פחות פופולארית מזה הרבה שנים.


אם הכדור הזה היה נכנס...רובן מחטיא במצב אידיאלי מול קסיאס.

מונדיאל 2010 - שוב מקום שני...

כבר עברו 4 שנים מאז אותו גמר. משחק סיום לא מוצלח לטורניר הרבה יותר מוצלח. בתאריך 11 ביולי 2010 משחק הגמר נערך ביוהנסבורג. הולנד הגיעה לגמר כאנדרדוג מול ספרד הכל יכולה ובסוף הערב ניצחה הנבחרת היותר טובה. הספרדים אולי לא תמיד הבריקו בטורניר, אבל כך גם לא הכתומים. יותר מזה, הגמר היה משחק אלים בראשות ההולנדים שחשבו שאולי בצורה הזאת הם יכולים לצמצם את הפערים. בעיטת הקרטה של נייג'ל דה יונג בקשר ספרד, קסבי אלונסו רק חיזקה את חוסר האונים של הכתומים. בנס הם ירדו בתום ההארכה רק עם שחקן אחד פחות...

למרות משחק הגמר המאד לא מחמיא לסגנית העולם הולנד הגיעה כנגד כל הסיכויים לגמר. בבית המוקדם 'אוראנייה' ניצחה את כל המשחקים שלה. היא לא הציגה משחק מבריק, אבל דנמרק (2-0), יפן (1-0) וקמרון (2-1) לא הצליחו לקחת נקודות מהקבוצה של המאמן ברט ואן מרווייק.

הולנד התחילה לחמם מנועים בשלב הנוק אאוט. בשמינית הגמר היא שלחה את סלובקיה הביתה (2-1). ברבע הגמר היה זה ווסלי סניידר שהוביל את הכתומים לניצחון מפתיע על ברזיל (2-1). בחצי הגמר ניצחה הולנד את אורוגוואי (3-2) ללא כוכבה לואיס סוארז שהורחק במשחק הקודם מול גאנה. המשחק האחרון בטורניר הסתיים כאמור בהפסד...

הישגים נוספים:
אלופת אירופה ב-1988. תואר היסטורי שבעיקר נזכר בגלל השער הווירטואוזי שכבש מרקו ואן באסטן בגמר נגד בריה"מ. מעבר להישג הנ"ל, הולנד שברה שיאים של דמעות ביורו 2000 אותו אירחה כשעפה בחצי הגמר מול איטליה בסדרת פנדלים נוראית , ב-92 עם ההדחה הסנסציונית לדנמרק, 2004 עם כדורגל מזוויע והגעה מקרית לחצי הגמר - וכמובן, היורו האחרון: שלב בתים מדהים עם שליישיה מול אלופת העולם ורבייעיה מול סגניתה, ולאחר מכן הדחה מרגיזה מול רוסיה ברבע הגמר.

איך העפילה למונדיאל:
הולנד העפילה למונדיאל 2014 מבית מספר ד' שכלל את רומניה, הונגריה, טורקיה, אסטוניה ואנדורה. הכתומים לא התקשו תחת הקדנצייה השנייה של לואי ואן חאל לנצח במוקדמות 9 פעמים ולסיים פעם בתיקו. עם הפרש שערים של הכתומים 34-5 הולנד עלתה בקלות לטורניר בברזיל. מאז שואן חאל מונה שוב למאמן הנבחרת (קיץ 2012) האיש נתן לא פחות ל-26 שחקנים לקיים את הבכורה שלהם ב'אוראנייה'.


לוח המשחקים:
* ספרד - הולנד (סלבדור, 22:00 שעון ישראל)
* אוסטרליה - הולנד (פורטו אלגרה, 19:00 שעון ישראל)
* הולנד - צ'ילה (סאו פאולו, 19:00 שעון ישראל)


האיש על הקווים


לואי ואן-חאל
בן 62

על קווי הנבחרת:
זו קדנצייה שנייה של ואן חאל בנבחרת. בפעם הראשונה זה נגמר באי העפלה למונדיאל של שנת 2002 (יפן/דרום קוריאה). לפני שנתיים חזר המאמן הססגוני לעוד ניסיון והפעם הוא הצליח לעלות עם הנבחרת למונדיאל. דבר מעניין הוא שבפעם הראשונה היתה לו נבחרת הרבה יותר איכותית, אבל התוצאות דווקא היו בפעם השנייה הרבה יותר טובות (במוקדמות).

הקריירה לפני:
כשחקן אף אחד לא זוכר את לואי ואן חאל. האיש שלא פעם רב עם התקשורת שיחק כשחקן אלמוני בין היתר בספרטה רוטרדם, וא.ז אלקמאר.

ואן חאל מאמן כבר מעל לעשרים שנה, הוא התחיל בשנת 1986 כעוזר מאמן בא.ז אלקמאר. ב-1991 הוא קיבל לידו את המושכות באמסטרדם אצל אייאקס. כמאמן אלמוני לחלוטין הוא החזיר את הקבוצה הגדולה לטופ העולמי כשזכה איתה בין היתר בגביע אופ"א (1992), גביע אלופות (1995) וגביע ביניבישתי (1995).

רגע בלתי נשכח בוינה 1995. לואי בגג העולם עם אייאקס...


מאז לואן חאל יש עליות וירידות רבות בקריירת האימון שלו. הוא זכה עם ברצלונה בשתי אליפויות, אבל לא הצליח לזכות בתהילה האירופאית אותה אולי ציפו ממנו בספרד ובאירופה כולה. הוא כאמור נכשל לגמרי עם נבחרת הולנד בקדנצייה הראשונה שלו. שם התנגש לא פעם עם שחקנים והדבר השפיע על המשחקים. הכישלון בנבחרת הולנד החזירה אותו לברצלונה, אבל גם שם הוא לא מצא את הישועה. תוך חצי שנה המאמן שוב פוטר כשברצלונה מדורגת רק שלוש נקודות מאזור הירידה של הליגה הספרדית....

ואן חאל לקח פסק זמן מאימון וחזר לקבוצה שלו באמסטרדם, הפעם כמנג'ר טכני. כשרונלד קומאן המאמן ואן חאל התקשה בתפקידו החדש ותוך זמן קצר פוטר.

ב-2005 חזר האיש הססגוני לתחום שהוא הכי הרבה אוהב, לאמן. בארבעת השנים שלו בקבוצת א.ז אלקמאר הוא הצעיד את הקבוצה לאליפות שנייה בהיסטוריה שלה. פתאום נראה שהימים הטובים חוזרים...לואן חאל עדיין 'היה את זה'.

אחרי התקופה שלו באלקמאר הגיע הזמן להמשיך הלאה. תחנה הבאה בקריירת האימון: ביירן מינכן. ואן חאל עזב בשנת 2011 את הקבוצה הגדולה בדרום גרמניה כשבין היתר לקח דאבל בגרמניה. את ליגת האלופות הוא פספס במשחק אחד כשהפסיד בגמר נגד אינטר של מוריניו.

אחרי המונדיאל מצפה לואן חאל אתגר לא פשוט: אימון מנצ'סטר יונייטד ועוד אחרי העונה הזוועתית שעברה. ואן חאל יקווה להיכנס לתפקיד החדש והיוקרתי לאחר מונדיאל מוצלח שמבחינתה של הולנד מדובר על חצי גמר ומעלה.


סגל הנבחרת

שוערים: ייספר סיליסן (אייאקס), טים קרול (ניוקאסל, אנגליה), מישל פורם (סוונזי, אנגליה)

הגנה: דיילי בלינד (אייאקס), דארל יאנמאט (פיינורד), טרנס קונגולו (פיינורד), ברונו מרטינס אינדי (פיינורד), ג'ואל ולטמן (אייאקס), פול וורהאח (אאוגסבורג, גרמניה), רון פלאר (אסטון וילה, אנגליה), סטפן דה פריי (פיינורד)

קישור: יורדי קלאסי (פיינורד), לירוי פר (נוריץ', אנגליה), ג'ונתן דה גוזמן (סוונזי, אנגליה), נייג'ל דה יונג (מילאן, איטליה), ווסלי סניידר (גאלאטסטראיי, טורקיה), רג'ורג'יניו וויינאלדום (פ.ס.וו איינדהובן)

התקפה: ממפיס דיפאיי (פ.ס.וו איינדהובן), קלאס יאן הנטלאר (שאלקה 04, גרמניה), דירק קאוט (פנרבחצ'ה, טורקיה), ג'רמיין לנס (דינמו קייב, אוקראינה), רובין ואן פרסי (מנצ'סטר יונייטד, אנגליה), אריאן רובן (באיירן מינכן, גרמניה)


שחקני מפתח

רובין ואן פרסי

גיל: 30
תפקיד: חלוץ
קבוצה: מנצ'סטר יונייטד (אנגליה)

בלי צל של ספק שאם הולנד רוצה להראות משהו בטורניר הזה היא צריכה את התרומה של ואן פרסי. מבחינתי הוא האיש של הנבחרת הזאת והוא יצטרך להוביל אותה.
העניין הוא שואן פרסי והנבחרת לא תמיד סיפור הצלחה. החלוץ כן שבר העונה את שיא הכיבושים בכל הזמנים של שחקן בנבחרת, אבל בטורנירים הגדולים האיש נוטה להעלם. האם ואן פרסי ישכח את העונה הנוראית של הקבוצה שלו ויגיע לברזיל כדי להוביל את הכתומים לעוד גמר?

אריאן רובן

גיל: 30
תפקיד: קיצוני
קבוצה: באיירן מינכן

לפני 4 שנים רובן שיחק במונדיאל פצוע. הפעם זה נראה בנתיים סיפור אחר (הקש בעץ...). אם רובן יכול לתת לנבחרת את יכולתו מבאיירן אז להולנד יש שחקן שבכל יום יכול לנצח לה משחקים.
מאז אותה החטאה מול קסיאס בגמר 2010 הבחור עבר הרבה. הוא הפך מלוזר לווינר, אבל בנבחרת עדיין מחכים בכליון עיניים ליום שרובן יהיה גם אצלה ווינר. כמו תמיד החשש הגדול אצל האוהדים הוא שהקיצוני ייפצע. אם זה יקרה תחסר 'אוראנייה' את אחד משני השחקנים הטובים שלה.
ההערכה היא כרגע שלרובן צפויה המון עבודה בברזיל. הקישור וההגנה ההולנדים אינם ברמה הכי גבוהה וזה אומר שמצפים מ'איש הזכוכית' להרבה. האם הוא יכול להעניק את אותה שמחה לאוהדי הולנד שהוא כבר נתן לאוהדי באיירן?

נייג'ל דה יונג

גיל: 29
תפקיד: קשר הגנתי
קבוצה: א.ס מילאן

נייג'ל דה יונג לא נחשב לכדורגלן אלגנטי, אחד שבגללו באים לראות משחקים. הבחור היה צריך במשך שנים להשתחרר מתוית של שחקן אלים. זה היה בצדק. בימים אלה עושה רושם שהקשר שגדל באייאקס התבגר ולכן אני מגדיר אותו כשחקן מאד חשוב להולנד.

במתכונת הנוכחית נייג'ל דה יונג יצטרך לא רק להציג את משחקו הטוב ביותר, אלא גם להנהיג ולכוון. ההגנה של הולנד במונדיאל לא תהיה הגנה טובה. היא מורכבת ברובה הגדול משחקנים צעירים שיש להם עוד הרבה ללמוד. לא סתם החליט המאמן הלאומי לשנות את שיטת המשחק...

אם הולנד רוצה לעבור את הבית המוקדם הלא פשוט שלה היא תצטרך את נייג'ל דה יונג בשיאו. הוא אמור לעזור להגנה ולמנוע מהיריבה חדירה קלה למרכז ההגנה הכתומה. משימה קשה ביותר, אבל קשר מילאן נמצא היום בשיא הקריירה שלו.


שווה מעקב

דיילי בלינד

גיל: 24
תפקיד: מגן שמאלי
קבוצה: אייאקס אמסטרדאם

דיילי בלינד עשה דרך ארוכה כדי לצאת מהצל של אביו. למעשה זו רק העונה שהשחקן בן ה-24 התחיל לפרוח. הבן של שחקן העבר דני בלינד התחיל את הקריירה שלו באייאקס כשחקן הגנה. ברב שנותיו כשחקן הוא שיחק כמגן שמאלי. במידת הצורך הוא שיחק גם כבלם.

אחרי שהמאמן לשעבר באייאקס, מרטין יול לא האמין ביכולת דיילי לשמחתו מינתה אייאקס מאמן שכן האמין בו. פרנק דה בור הוא האיש ששינה לבחור הצעיר את חייו ככדורגלן. אחרי עונת השאלה בכרונינגן דיילי בלינד חזר בקיץ של שנת 2010 לאמסטרדם. ההתאקלמות של הבחור הצעיר היתה קשה ולא פעם ספג אפילו שריקות בוז מהיציעים.

במהלך העונה דה בור החליט לשנות את תפקודו של המגן/בלם. דיילי התחיל לשחק כקשר הגנתי ושם עשה חיל במהלך קמפיין ליגת האלופות. הקהל התחיל לאהוב אותו ובלינד ג'וניור קיבל בסוף העונה גם את תואר שחקן העונה בהולנד. עכשיו המשימה הבאה היא להצליח בברזיל. יורדי קלאסי מפיינורד יהיה המתחרה הגדול של דיילי על מקום בהרכב. סביר סביר להניח שרק בלית ברירה הוא עוד ישחק כמגן. האם מונדיאל 2014 יהיה הצלחה לשחקנה של אלופת הולנד?

אולי הפעם?

הולנד מדורגת כאמור בבית מאד לא פשוט. ההגרלה זימנה לה את אלופת העולם היוצאת, ספרד. בנוסף היא תצטרך להזיע מול צ'ילה ואוסטרליה. אם וכאשר הולנד תעבור היא עלולה בשמינית הגמר 'להנות' ממפגש מול המארחת ברזיל. האם הנבחרת הזאת מסוגלת לעשות משהו רציני במונדיאל הקרוב?

בהולנד שוררת בימים אלה אווירה לא פשוטה. גם ב-2010 לא היינו מועמדים לעלות לגמר, אבל ההיסטוריה לימדה אותנו אחרת. מבחינתי הבעיה של הולנד מגיעה מכמה כיוונים. ראשון, ההגנה. שני, עודף שחקני ליגה מקומית ואחרון חביב הכושר של השחקנים האמורים להוביל אותנו.

המומחים בהולנד לא רואים טורניר מוצלח לנבחרת. האוהדים תמיד יצבעו את המדינה בכתום, אבל איכות הההגנה מדאיגה מאד. ואן חאל בחר בריבוי שחקני פיינורד, שחקנים אולי מוכשרים, אבל ללא כל ניסיון בינלאומי. אפילו לא עם קבוצתם. אם זו לא בעיה אז חוץ מרובן האם ואן פרסי מסוגל להתעלות ברגעים הכי חשובים? האם סניידר עוד יכול להראות משהו מהניצוצות של מונדיאל 2010?

הימור שלי? הולנד מסיימת במקום השלישי...

תודה רבה רבה לשי (de middenweg) על סיקור נבחרת האורנג'

הפועל באר שבע 13/14: אולי הפעם?

July 5, 2014, 12:05 am

≫ Next: מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

≪ Previous: הולנד - גברים אמיתיים לובשים כתום

$

0

0

בפרק הקודם:
העונה הקודמת של הגמלים מבאר שבע דמתה באופן מייאש עבור אוהדייה לעונה הקודמת. רק שבעונה שעברה, סכנת הירידה לליגה השנייה לא חלפה עד למחזור האחרון בליגה.
רק במחזור החמישי השיגה הקבוצה ניצחון ליגה ראשון. היה זה 1-3 מוחץ ומפתיע על מי שלימים תהפוך לאלופת המדינה, מכבי תל אביב. הקבוצה הציגה משחק קליל ומסחרר והנחילה לצהובים הפסד ליגה ראשון. רבים חשבו שזו תהיה נקודת מפנה בעונה, אבל לא כך היה.
פתיחת העונה זיכתה את באר שבע בתואר "מלכת הXיקסים". לא פחות מ7 מתוך 9 משחקי הליגה הראשונים של הקבוצה הסתיימו בחילוק נקודות. תיקו זה אומר אומנם לא ניצחון, אבל גם לא הפסד. למרות זאת, האוהדים לא התחברו לשיטת המשחק והשחקנים הפגינו חולשה ניכרת בכל המשחקים.
את הסיבוב הראשון הקבוצה סיימה בנקודת האמצע - במקום השביעי בטבלה.
האוהדים, שחשבו שיותר גרוע מהסיבוב הראשון לא יכול להיות, טעו ובגדול. הקבוצה צברה נתון מחפיר של 11 נקודות בלבד במהלך הסיבוב השני. לולא רצף של 3 ניצחונות במחזורים 19-21, סביר להניח שהאשכול הזה לא היה נפתח.
לפתיחת הפלייאוף התחתון הגיעה הקבוצה מהמקום התשיעי בפער יחסית מבטיח של 5 נקודות מהקו האדום. לתת שקט לאוהדים? בבאר שבע? מה פתאום! רגלייהם של השחקנים רעדו ברגע האמת ולמחזור האחרון הגיעה הקבוצה שהיא (יחד עם כל הפלייאוף התחתון) בסכנת ירידה. מהרגע שהסתיים המחזור הלפני אחרון ועד שהתחיל המחזור האחרון, התעסק עולם הספורט הישראלי בתיאוריות וחישובים לגבי מי תהיה היורדת השנייה ללאומית ומי תלך למבחנים. כל התאוריות התחילו ב"במידה ומכבי נתניה תנצח את הפועל באר שבע", אלא שאז החניכים של אלישע לוי עלו למגרש 'היהלום' בנתניה ושטפו אותו כמו שלא עשו העונה (מלבד המחזור החמישי מול מכבי תל אביב). זה הסתיים ב0-3 מוחץ לאדומים ובירידה של הנתיינים ללאומית.

ברוכים הבאים לבאר שבע, בירת ההזדמנויות:
אליניב ברדה - מלחמת לבנון השנייה, 3 אולמפיאדות, 10 עונות של ארץ נהדרת ו5 סרטים של 'מהיר ועצבני'. אלה חלק מהדברים שקרו בין הופעתו האחרונה של אליניב "נסיך לב אדום" ברדה (31) לפני 10 שנים לבין הופעתו הבאה על הדשא בוסרמיל המיושן. לפני יציאתו לאירופה, הספיק ברדה ללבוש את הירוק של חיפה ואת האדום של תל אביב. ב2007 היה מחלוצי הליגיונרים הבלגים כשעבר לקבוצת הפאר, גנק. שם, בדיוק כמו במדבר הבאר שבעי, הפך לסמל. החיבור היה מיידי והאוהדים התאהבו בחלוץ הישראלי. במהלך 6 העונות זכה עם גנק פעמיים בגביע הבלגי ופעם אחת באליפות בלגיה. בנוסף, ברדה השאיר את חותמו במועדון הבלגי כאשר הפך למלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 57 שערים. בסוף העונה האחרונה, המשא ומתן בין ברדה לגנק עלה על שרטון ובבאר שבע מיד התחילו לחצים כדי להחזיר את אחד הסמלים הגדולים לוסרמיל. בתום משא ומתן ארוך ומייגע, הוכרז אליניב ברדה כשחקן הפועל באר שבע ובאימון הראשון לעונה התקבל בחום ובאהבה כמו שרק הבאר שבעים יודעים.

מאור בוזגלו - רבות דובר על מאור בוזגלו (25). אמרו עליו שהוא שחקן העתיד, אמרו עליו שהוא בליין, הריצו על אבא שלו דאחקות מפה ועד רייסר. כל זה לא הפריע לאלונה ברקת לבצע את אחת ההחתמות המפתיעות של הקיץ. לאחר שעזב בקול תרועה רמה את מכבי תל אביב בסוף עונת 10/11, ניסה בוזגלו את החלום האירופאי. באוגוסט 2011 הכריזה סטנדרט ליאז' על החתמתו של "הכוכב" הישראלי. אולם בוזגלו לא התאקלם בקבוצה הבלגית ורשם 2 עונות שהוא יעדיף לשכוח, במהלכן רשם 25 הופעות וכבש שער אחד בודד. כמעט כל הקבוצות הישראליות רדפו אחר בוזגלו בחלון ההעברות הנוכחי, אך לבסוף החליט להתאחד עם אלישע לוי וינסה לשחזר יחד איתו את העונה ההיא מבני סכנין, שהייתה העונה הכי טובה שלו עד כה בקריירה.

אליניב ברדה ומאור בוזגלו - בעונה שעברה בבלגיה, העונה בבאר שבע

קובי דג'אני – את 5 העונות הראשונות שלו בבוגרים, בילה דג'אני (28) בבני יהודה. במהלך 4 העונות הבאות החליף דג'אני 3 קבוצות (אשדוד, הפועל פתח תקווה והפועל אשקלון) עד שבעונת 10/11 חתם במכבי נתניה. במהלך 3 העונות במדים הצהובים, היה דג'אני הגרזן בקישור האחורי. בסוף העונה האחרונה, ירד עם מכבי נתניה לליגה הלאומית אך לא רצה להמשיך שם, חתם בהפועל באר שבע והיא תהיה התחנה השישית בקריירה הארוכה שלו.

דג'אני - ילבש אדום לראשונה בקריירה


טומיסלאב פאויביץ' - הבלם הסרבי (27) התחיל את העונה שעברה בשריף טריפוסל המולדבית, אך מיעט לשחק שם ובינואר חזר לסרביה לשחק במדי פרטיזן בלגרד. הוא שיחק 12 פעמים בחצי העונה השנייה של העונה. את העונה הקרובה יבלה במדבר הבאר שבעי וינסה לעבות את ההגנה של הקבוצה.

בן ביטון ובן תורג'מן – צמד המגינים (תוג'מן 24 ביטון 22) היו שחקני הרכב בעונה המוצלחת של עירוני נצרת עילית מהלאומית, שכמעט והסתיימה לה בעלייה לליגת העל. כעת השניים ינסו לבצע את הפריצה המיוחלת שלהם על מדשאות וסרמיליה.

צאתכם לשלום:
נכון לזמן פתיחת האשכול, אף שחקן (מלבד דיא סבע ורועי קהת שחזרו להשאלה במכבי תל אביב) לא שוחרר מהקבוצה וחתם באחרת.
למרות זאת, שני שחקנים צפויים לעזוב עד תום חלון ההעברות והם עודד גביש ועידו אקסברד.
הראשון, שנתן עונה ראשונה מעולה בקבוצה, לא היה מרוצה מהעונה שחלפה וביקש לעזוב את הקבוצה. הוא חותר לצאת לאירופה, אך עד כה לא הושג שום הסכם.
היחסים של אקסברד ובאר שבע ידעו עליות ומורדות וכרגע נמצאים בשפל. עידו ידע כבר בעונה שעברה שלא בונים עליו בקבוצה, אבל למרות זאת לא הושג הסכם להעבירו לקבוצה אחרת בינואר. הקיץ, לעומת זאת, הוא לא מתכוון להישאר בקבוצה וכמו גביש - נראה שעד סוף הקיץ הם כבר לא יהיו חלק מהאדומים.
בנוסף, יש לציין את שחרורם של שלושה משחקני הנוער של הקבוצה: ירדן אבוחצירא, שמעון לוגסי וגל דהאן, שנשארו עם כרטיס השחקן שלהם ביד.

העונה שתהיה:
בניגוד לעונות שעברו, בעונה הזו אלונה וצוות המאמנים לא קנו מספר רב של שחקנים שכביכול אמורים לספק את הסחורה, אלא 2-3 שחקנים איכותיים שאמורים לספק את הסחורה. החזרתו של ברדה והחתמתו המפתיעה של בוזגלו הקפיצו את הציפיות של האוהדים הבאר שבעיים. מזה כמה שנים, על הנייר, הפעם יש להם סיבה לצפות.
אבל בבאר שבע כמו בבאר שבע – אין לדעת מה תביא איתה הרוח. אחרי החגיגה הזו באימון הראשון, מה שבטוח הוא – שהולך להיות חם!

מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

July 5, 2014, 12:08 am

≫ Next: רבע גמר המונדיאל כבר:: ברזיל וגרמניה בחצי הגמר

≪ Previous: הפועל באר שבע 13/14: אולי הפעם?

$

0

0

מכבי חיפה 2013/14



העונה שעברה

אילו הייתם מאתרים ברחוב את חובב הכדורגל הישראלי הממוצע, ומבקשים ממנו לתאר במילה אחת את מכבי חיפה של שנות ה2000, סביר להניח שהתשובה שהייתם זוכים לשמוע במרבית המקרים היא המילה "יציבות". ואכן - כל אדם מן הישוב, אשר יבחן את הפעילות של המועדון מתחילת המילניום, יבין במהרה עד כמה נכונה קביעה זו - הן ברמת המאקרו (מכבי חיפה ביססה את מעמדה כחברה קבועה בצמרת ובמירוץ לאליפות), הן מבחינה נקודתית (בכל העונות האחרונות - כולל אלו שהוכתרו ככשלון - לא חלו תמורות תכופות ביכולת של הקבוצה, וכבר ממחזורי הפתיחה ניתן היה לעלות על הכיוון אליו תנשוב הרוח בשנה הקרובה) והן ברמה הניהולית (מאז מרץ 2000, לא פיטר יעקב שחר אפילו מאמן אחד באמצע העונה). אולם, העונה החולפת ניפצה את הקונספציה האמורה לעיל לרסיסים.

עם תחילת האימונים לקראת עונת 2012/13, התגבש בקרב קברניטי הקבוצה רושם הגורס כי תקופה גדולה עומדת בפתח: אחרי ארבע שנים עם אלישע לוי, הועבר שרביט האימון לרשותו של ראובן עטר - סמל עבר ומאמן מצליח (באופן יחסי); האוהדים עטו על שלל המנויים אשר הוצעו למכירה, בציפייה דרוכה לחזות בקבוצה החדשה, אשר נבנתה על ידי אליל ילדותם; ובנוסף לכל אלו, הקיץ הקשה שעבר על התל אביביות סימן את הירוקים כמועמדים טבעיים להנפת הצלחת בחודש מאי. מיותר לציין כי כל התחושות החיוביות והציפיות הגרנדיוזיות נמוגו במהרה, בעקבות פתיחת עונה קטסטרופלית (שתי נקודות בלבד השיגה מכבי חיפה ב5 המשחקים הראשונים). כך, תוך זמן קצר, הפך עטר מיקיר האוהדים לדמות שנואה ומסואבת, אשר דרדרה את הקבוצה לתהומות הליגה. בסופו של דבר, גם יעקב שחר, הבוס הגדול, איבד את סבלנותו האופיינית והודיע לעטר על סיום דרכו בקבוצה - כשהקבוצה אספה 7 נקודות בלבד מתוך 27 אפשריות והתבוססה בירכתי הטבלה.
עם פיטורי הכוכב המתולתל משנות ה90, קודמה למשרת המאמן הראשי בכרמל דמות מיתולוגית אחרת - אריק בנאדו. בשלב ראשון, נראה היה כי מינוי בלם העבר מהווה פתרון זמני בלבד (הוא בכלל "הוקפץ" למשרה מקבוצת הנוער). אולם, משעלו בתוהו המאמצים לאתר מועמד אחר, זכה בנאדו למעמד של קבע על הקווים. מאותו רגע, חל המפנה הגדול: בדומה לעוף החול המיתולוגי, הצליחה הקבוצה לקום לתחיה משאריות האפר שנותרו מתקופת עטר - ובן רגע, הפכה למכונת כדורגל דורסנית ועוצמתית. רצף משחקים פנטסטי, אשר כלל 12 נצחונות מתוך 14 הופעות, הזניק את מכבי חיפה בחזרה לצמרת הגבוהה - עד שנראה היה, בשלב מסוים, כי היא מסוגלת לקרוא תיגר על התואר ואף להשלים קאמבק היסטורי. לרוע המזל, גם היריבה הצהובה מתל אביב פתחה רצף נצחונות משלה - שנמשך גם כשלירוקים אזל הדלק. בסופו של דבר, המועדון סיים את עונת הליגה כ"סגן של בר כוכבא" בלבד (מקום שני, בפער 13 נקודות מהפסגה) ונחל מפלה צורבת במפעל הגביע, כמיטב המסורת, בדמות הדחה מאכזבת מול קרית שמונה בחצי הגמר.


הצליח לעשות סדר בבלגאן של עטר, אך סיים את העונה עם טעם מריר. העונה הקרבה, מקווה אריק בנאדו, תיראה אחרת.

מה עשינו בשוק ההעברות?

אם פגרת הקיץ הקודמת התאפיינה במעורבות ירוקה מינימלית בשוק השחקנים, מדיניות אשר גבלה לעתים בזחיחות - את ההתנהלות של מכבי חיפה במסגרת חלון ההעברות הנוכחי, יש להגדיר באופן שונה לחלוטין. כבר בתחילת חודש יוני, נרשם איתות ראשון מכיוון הכרמל על העתיד לבוא בקיץ - בדמות החתמתו של רובן ראיוס. בקורות חייו של הקשר ההתקפי מספרד, אשר מתופקד בדרך כלל באגף השמאלי, ניתן למצוא עונה אחת במדי ברצלונה ב', יחד עם שנתיים מוצלחות במדי אסטראס טריפוליס מיוון (בעונה האחרונה, הוא הוביל את הקבוצה למקום הרביעי בליגה ולהופעה בגמר הגביע).
לאחר מכן, התפנתה מכבי חיפה לטפל בשתי עמדות נוספות; בזה אחר זה, הוחתמו בקבוצה שמעון אבוחצירא ואלעד גבאי, אשר זכו באליפות היסטורית עם קרית שמונה אך לפני שנה. אבוחצירא, חלוץ ליגה לגיטימי (ואולי אף מעלה מכך), אמור להוסיף נוכחות ואיכות מסוימת לחלק הקדמי החלש של הקבוצה - אך מידת התאמתו למשבצת החלוץ הראשי מוטלת בספק, בעיקר בגלל נטייתו להחמיץ מצבים קורצים. גבאי, לעומת זאת, נתפס כרכש "בטוח" יותר מבחינת מרבית האוהדים; הם סבורים כי יש ביכולתו של המגן בן ה27 לשדרג את משחק האגפים ולהפוך את הצד הימני לחלק אינטגרלי מהתקפת הקבוצה (כזכור, לא כך היה המצב בעידן אייל משומר).
לאחר הרכישות ה"בומבסטיות", בישר המועדון על החתמתו של רן אבוקרט - קשר הפועל חיפה באותה עת, ובנו של אברהם אבוקרט האגדי. בהתחשב בחזרתם של סארי פלאח וסינטאיהו סלליך המושאלים, קל להסיק כי עמדות המחליפים מאוישות כראוי.
למרות הנימה החיובית העולה מן הפסקות הנ"ל, מוטב שלא תשגו באשליות על סיום קמפיין הרכש לעונה הקרובה: לאור הצורך של הקבוצה בחוד חזק והתקרבות ההופעה האירופית הראשונה לעונה בצעדי ענק, במועדון עומלים במרץ על החתמת חלוץ זר ומוכח. עד עתה, הועלו מספר שמות פוטנציאליים (הבולט שבהם הינו ג'ייקוב מולנגה, הזמבי המאסיבי של אוטרכט), אך לא דווח על התקדמות משמעותית בגזרה זו.

משסיימנו לסקור את גזרת ההחתמות הפעילה, נעבור גם על מצבת השחקנים העוזבים, אשר מונה העונה מספר שמות מעניינים. בין פליטי מחלקת הנוער למיניהם (רז שטיין, דור כוכב, אמרי זייד ואחרים) ניתן למצוא את תמיר כהן - אשר הגיע למועדון בקול תרועה רמה ונזרק ממנו בבושת פנים, לאחר כשלון טוטאלי; את עודד אלקיים ולירוי צעירי - אשר הסתלקו כלעומת שבאו; את שלומי אזולאי ו-וויאם עמאשה, אשר שילמו את המחיר על חוסר המחץ והאנמיות של ההתקפה בעונה החולפת וקיבלו הודעת שחרור ללא תנאי (אם כי יש להסתייג ולומר שעזיבתם עדיין לא בטוחה במאת האחוזים. עמאשה, למשל, כבר הצהיר כי אין בכוונתו לחפש קבוצה חלופית - גם במחיר ייבוש ביציע). אולם, מעל כולם עומדת פרישתו של ניר דוידוביץ' - התמנון, השוער מספר 1, הסמל הנערץ ששירת את המועדון נאמנה במשך 19 שנים, 386 משחקים ואינספור הצלות, זינוקים וירטואוזים ופציעות קשות. במחזור סיום העונה, מול הפועל תל אביב, זכה דוידוביץ' לרשום את הופעת הפרידה שלו מהמועדון, לעיני 15,000 צופים נרגשים ומריעים.


תודה לאגדה שלא תישכח. "התמנון" תולה את הכפפות

ולתחזית...

אחד מערכי היסוד של אוהדי הכדורגל בכלל, ואוהדי קבוצות צמרת בפרט, גורס כי יש להתייחס לכל עונה כראשונה בין שוות; כלומר - על הקבוצה להתמקד בהשגת המטרות שלה ולהשקיע את מאת האחוזים כדי להצליח במהלך שנת המשחקים, ללא קשר למשתנים חיצוניים כאלו ואחרים (כדוגמת מעבר לאצטדיון חדש, שובע לאחר זכיה ברצף אליפויות ושאר ירקות). אם כך, נראה כי האוהדים הדוגלים בגישה זו לא ישמחו לשמוע על האווירה המיוחדת השוררת במכבי חיפה, לקראת השנה הקרבה. במהלך עונת 2013/14, יציין מועדון הכדורגל של מכבי חיפה 100 שנים להיווסדו - ואם מוסיפים לעובדה זו את המעבר לאצטדיון "סמי עופר" החדיש (הוא צפוי להתבצע במהלך העונה או מיד עם סיומה), קל יהיה להבין מדוע מעוניינת ההנהלה לקשט את המועדון במעטה של חגיגיות ואופטימיות. ומהי הדרך הטובה ביותר להפוך את חודש מאי הקרוב לחג צבוע בירוק, אם לא להחזיר את צלחת האליפות למקומה הטבעי?
על פניו, נראה כי באמתחתה של מכבי חיפה מצויים כל המרכיבים הדרושים להצלחה: מאמן צעיר ורעב, סגל מוכשר ומאוזן, ואווירה חיובית בקרב מחנה האוהדים. כעת, נותר רק לקוות שחומרי הגלם הללו אכן יתחברו למתכון מנצח - ושנדע עונה רווית הצלחות ושמחה.

דיון פורה ומהנה לכולם!

רבע גמר המונדיאל כבר:: ברזיל וגרמניה בחצי הגמר

July 5, 2014, 12:22 am

≫ Next: הפועל תל אביב 2013/14: רב"ש פוטר; דומב יאמן; ברקוביץ' מנגר

≪ Previous: מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

$

0

0

צרפת - גרמניה

יום שישי 4.7, שידור ישיר בערוץ 1 וגם ב-HD
בשעה 19:00
אצטדיון המראקנה, ברזיל.


לאור כל ההפתעות הרבות במונדיאל, הגענו לשלב רבע הגמר בלי שיהיה לנו 'חתיכת משחק' בין שתי אימפריות. הערב ב-19:00 במשחק שיפתח את רבע הגמר- זה קורה: צרפת של דשאן משחקת מול גרמניה של לאב כששתיהן רוצות ללכת עד הסוף. התאבקות במשקל כבד. דבר אחד בטוח - כל מה שהיה עד עכשיו לא משנה. המונדיאל האמיתי מתחיל עכשיו. יחי הכדורגל!



הרקורד בטורנירים הגדולים בשנים האחרונות:
יורו 2000 - זכייה
מונדיאל 2002 - עפה בבתים
יורו 2004 - רבע גמר
מונדיאל 2006 - גמר
יורו 2008 - עפה בבתים
מונדיאל 2010 - עפה בבתים
יורו 2012 - הדחה ברבע הגמר.

הדרך לרבע הגמר: סיימה במקום הראשון בבית. 3:0 קל על הונדורס, 5:2 מוחץ על שוויץ ובסוף תיקו מול אקוואדור במשחק שלא קבע כלום. ניצחה 2:0 את ניגריה בשלב שמינית הגמר עם שערים מאוחרים של פוגבה וגרייזמן\עצמי. מלך השערים: קארים בנזמה - 3.

התרגשות רבה בקרב הטריקולור לקראת רבע הגמר מול גרמניה. צרפת הפסיקה עם הבושות עוד ביורו הקודם כשצלחה את שלב הבתים - אבל איזה הבדל בין אותה נבחרת מנומנמת של בלאן לבין הנבחרת התוססת של דשאן. ממש שמיים וארץ. בצרפת מאמינים שמי שהניף את הגביע ב-1998 ועשה היסטוריה - יוכל לשחזר אותה והפעם כמאמן. דשאן הגיע למסיבת העיתונאים מאוד מחוייך יחד עם הקפטן והשוער שלו הוגו לוריס, שהטיב לתאר את מה שצפוי - "אנחנו רוצים לכתוב את ההיסטוריה כמה שאפשר, להגיע לשלבים הסופיים. אנחנו לא מפחדים אבל מכבדים את גרמניה. ניתן הופעה ברמה גבוהה כי זה מה שדרוש. אסור לנו לטעות בכלל. אנחנו יודעים שבשלב הזה מי שטועה - חוטף ומשלם במזומן". אוליבר ביהרוף שחקן העבר הגרמני - סימן את הצרפתים כפייבוריטים והמאמן דשאן אמר 'תודה, נחמד לדעת שהוא חושב ככה'. עוד הוסיף המאמן - "גרמניה פתחה את הטורניר כאחת המועמדות הרציניות לזכות. לנו יש מונדיאל טוב, אבל עומדת נגדנו נבחרת מאוד מנוסה". המאמן התייחס בביטול למפגשי העבר הטעונים(והמאכזבים מצידה של צרפת) ובנימת 'מה שהיה-היה' המשיך לחייך.

רבע השעה האחרונה מול ניגריה(2:0) שהייתה טובה הרבה יותר, שיכנעה את המאמן דידייה דשאן להחזיר להרכב את אנטוניו גרייזמן שהיה הרבה יותר אפקטיבי מאשר ג'ירו, שבניגוד למשחק עם שוויץ - שיתוף הפעולה בינו לבין בנזמה לא ממש צלח. גרייזמן יוסיף לנבחרת מהירות והרבה טכניקה עם היכולת לברוח לאגפים. כמוכן, ממאדו סאקו שהחלים מפציעה במפשעה אמור להחליף במרכז ההגנה את קוסייליני שגילה יכולת טובה במקומו. שאר ההרכב יהיה זהה בדגש על משחק חכם ואגרסיבי במרכז השדה. עוד נציין את ואלבואנה שפתח את המונדיאל עם הופעה נהדרת אבל מעט נעלם. הסטט' מספרת שצרפת תמיד מגיעה לחצי הגמר כשהיא צולחת את המקום הראשון, והחבורה של דשאן שפחות או יותר עשתה את המצופה ממנה עד עכשיו - רוצה להמשיך במסורת.

חוזרת לרבע הגמר לראשונה מאז 2006. צרפת חזרה להיות נבחרת גדולה.​

צרפת - 4-3-3: הוגו לוריס; דבושי, ואראן, סאקו, אברה; מטוידי, קבאיי, פוגבה; ואלבואנה, גרייזמן ובנזמה



הרקורד בטורנירים הגדולים בשנים האחרונות:
יורו 2000 - עפה בבתים
מונדיאל 2002 - הפסד לברזיל בגמר
יורו 2004 - הדחה בבתים
מונדיאל 2006 - מקום שלישי
יורו 2008 - הפסד בגמר לספרד
מונדיאל 2010 - מקום שלישי
יורו 2012 - הדחה בחצי הגמר מול איטליה

הדרך לרבע הגמר: סיימה במקום הראשון בבית. גרמניה פתחה חזק עם 4:0 נהדר על פורטוגל(מולר שלושער, הומלס), אחר-כך השוותה מול גאנה ל-2:2 תודות לשער היסטורי של קלוסה, וסיימה עם 1:0 קטן על ארה"ב. בשמינית הגמר התגברה 2:1 על אלג'יריה בהארכה משערים של שורלה המחליף ומסוט אוזיל. מלך השערים: תומאס מולר - 4

רק בריאות, זה הסטטוס של יואכים לאב השבוע בפייסבוק(לא באמת). בגרמניה עזבו לרגע את הכדורגל בצד לנוכח מגפת השפעה שפרצה ו'בעטה' בלא פחות משבעה שחקנים, כשהבולט בהם הוא תומאס מולר. בגרמניה מאמינים שיהיה בסדר וכולם יהיו בריאים ושלמים לקראת המשחק. ואם כבר בבריאות עסקינן - היכולת של ההגנה הגרמנית בטח 'מורידה' ללאב כמה שנים מהחיים. מנואל נוייר שיחק ממש כבלם שלישי במשחק נגד אלג'יריה(2:1) במהלכו גרמניה לא הייתה מתואמת ביציאה לנבדל והציגה הגנה גרועה. זה יכול להשתפר אם הומלס שלא שיחק והוחלף במוסטפי(סיים את הטורניר) יחזור להרכב, וזו התקווה של גרמניה. גרוסקרויץ' נמצא בתמונת ההרכב במידה והעסק יסתבך. רוב האוהדים הגרמנים מקווים לראות את להאם חוזר להגנה אבל זה פשוט לא יקרה. מה שכן יקרה זה ציון דרך משמעותי מאוד למרטסאקר שירשום משחק 103 במדי הנבחרת - כמו אגדת הכדורגל פרנץ בקנבאואר, 'הקייזר' בשבילכם.

אם חשבתם שהמאמן הוא קונצנזוס אז תחשבו שוב. התקשורת שחטה את הנבחרת אחרי המשחק הגרוע נגד אלג'יריה וגם השוער מנואל נוייר אמר שגרמניה רחוקה מלשחק כמו שהיא צריכה לשחק. "120 דקות של בולשיט", כתבו בעיתונים ולאב יודע שהציפיות מהנבחרת בשמיים גם ככה אחרי יותר מדי טורנירים של 'כמעט'. אף נבחרת מעולם לא הגיעה לארבעה חצאי גמר רצופים וזו המטרה של גרמניה. שוער העבר אוליבר קאן דווקא הרים את המוראל של הנבחרת עם התבטאות שחצנית אפילו כשאמר שהוא בטוח שגרמניה תעבור את צרפת, אבל חובת ההוכחה בהחלט על הנבחרת. גרמניה לא הסתדרה בשנים האחרונות עם נבחרת מהסוג של צרפת - מאמן טוב, הגנה חזקה, נבחרת מסודרת. את ההצגות היא סיפקה מול אנגליה וארגנטינה שהיו רחוקות מהרמה הזו. הסיוטים מאיטליהX2(מונדיאל 2006 ויורו 2012) וספרדX2(גמר יורו 2008 וחצי גמר מונדיאל 2010) שוב עולים בראשם של האוהדים הגרמנים. בעוד המאמן לאב הבטיח שהשחקנים יתגברו על המחלה והנבחרת תשחק כמו שצריך, אם כי ציין שגרמניה חייבת להדביק את צרפת מבחינת הכושר, גם טוני קרוס שהכחיש מעבר לריאל מדריד - הגיע למסיבת העיתונאים. "צרפת חזרה להיות אחת מהנבחרות הטובות ביותר. הקישור יהיה מכריע מחר. אנחנו רוצים לזכות במונדיאל וכל דבר פחות מזה יהווה אכזבה".

אוזיל בטירוף נגד אלג'יריה. גרמניה חייבת להשתפר​

גרמניה - 4-3-3: נוייר; בואטנג, מרטסאקר, הומלס, הוובדס; להאם, קרוס, שוונשטייגר; אוזיל, גצה ותומאס מולר

שיעור היסטוריה

לצרפת וגרמניה, שתיים מהנבחרות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל העולמי - יריבות ארוכת שנים לא במשחקי ידידות זניחים אלא באמא של המאני-טיים. ומעבר ליריבות הספורטיבית כמובן יש גם את העניין הזה שלומדים בשיעורי היסטוריה - אלזס ולוריין. מדיני. מחר זו לא תהיה מלחמת עולם, אבל קשה שלא לחטט בארכיון.

במפגשי עבר:: 25 במספר - 11 נצחונות לצרפת, 8 נצחונות לגרמניה ו-6 תוצאות תיקו. יחס שערים - 42-41 לטובת גרמניה. ולמרות שצרפת לכאורה עם ידה על העליונה במפגשים הישירים - היא רוצה נקמה.

- מונדיאל 1958 בשבדיה הציג לנו את הקלאסיקה הראשונה בין צרפת לגרמניה במשחק מאכזב מבחינתן - רק על 'מדליית הארד' - המקום השלישי. צרפת הובסה בחצי הגמר ע"י ברזיל בעוד מערב גרמניה הפסידה לשבדיה. באותו משחק צרפת ניצחה 6:3 עם הצגה מדהימה של פונטאניין - שבאותה מונדיאל כבש מס' בלתי נתפס של 13 שערים - שיא שלא נשבר עד היום. גם ריימונד קופה, שחקן השנה באירופה - היה בין הכובשים.

- חצי גמר מונדיאל 1982 הוא קלאסיקה של ממש, ומי שלא יודע על איזה משחק מדובר - כדאי שישלים את החומר לפני שייכשל במבחן המסכם. אחד המשחקים הגדולים בתולדות המונדיאל. מישל פלאטיני זוכר אותו טוב-טוב. צרפת כבר הובילה 3:1 בתוך הארכה, אבל כדורגל משחקים...90 דקות(כלומר 120) - ו(מערב) גרמניה מנצחת. ליטברסקי העלה את גרמניה ליתרון בדקה ה-17 ופלאטיני השווה בפנדל לאחר-מכן. שתי הקבוצות תקפו במשחק נפלא אבל לא הגיעו להכרעה. טרסור וגירסי כבשו שני שערים(92 ו-98) וצרפת על שלל כוכביה חלמה על זכייה היסטורית במונדיאל. אבל לגרמניה היו תוכניות אחרות. רומינגה כבש עוד לפני סיום החלק הראשון וצימק ל-3:2 בדקה ה-102 עם שער מס' 5 במונדיאל, ופישר השווה בדקה ה-108. צרפת הפסידה 5:4 בפנדלים והמשחק על המקום השלישי היה מאוד מיותר מבחינתה ולכן הפסידה לפולין. אותו משחק זכור גם בשל הכניסה הפראית של השוער הגרמני שומאכר בפטריק בטיסטון שנאלץ לצאת עשר דקות בלבד אחרי שנכנס לשחק. בכל-מקרה, 70 אלף האוהדים שפוצצו את הפיחואן נהנו ממשחק ענק. "זה היה המשחק הכי עוצר נשימה בהיסטוריה של הכדורגל", אמר שומאכר אתמול לתקשורת. לכו תתווכחו איתו..

פלאטיני מאוכזב בזמן שהגרמנים חוגגים. אחד המשחקים הגדולים בתולדות המונדיאל.​

- כעבור 4 שנים צרפת רצתה נקמה. היא הגיעה כאלופת אירופה מול גרמניה הפיינאליסטית שהפסידה לאיטליה בגמר. אבל..שוב היא נעצרה באותו מקום. צרפת העיפה את איטליה בשמינית הגמר עם 2:0 והתגברה גם על ברזיל בדו-קרב פנדלים, אבל לא יכלה לגרמניה שכבשה שער מהיר כבר אחרי תשע דקות תוצרת ברהם שחקנה של באיירן, וגם חלוצה של רומא רודי פלר כבש רגע לפני הסיום, 2:0. צרפת התנחמה בכך שמערב גרמניה שוב הפסידה בגמר, הפעם לשחקן הטוב בעולם באותו זמן - דייגו מראדונה, אבל נאלצה לחכות עד לבואו של זידאן ב-1998 כדי לרשום היסטוריה. היא סיימה את אותו מונדיאל במקום השלישי, אגב.

- המשחק האחרון בין הנבחרות: משחק ידידות בפברואר 2013 וגרמניה ניצחה 2:1 עם מהפך תוצרת תומאס מולר וסמי קדירה. ואלבואנה העלה את צרפת ליתרון שלא החזיק מעמד.

חומר למחשבה:

הוגו לוריס VS מנואל נוייר. כמו בכל התמודדות גדולה, שחקני המפתח הם גם האנשים בין הקורות. שניהם יצטרכו להציג משחק מושלם, הרי העמדה הזו היא אכזרית. ראו מקרה אניימה ששיחק נהדר נגד צרפת אבל ספג את השער המכריע באשמתו. שני השוערים כמעט בני אותו גיל והם כל-כך שונים באופי. בעוד הוגו לוריס שעונד את סרט הקפטן הוא המנהיג השקט - נוייר נחשב לשחקן מוביל בנבחרת, לזה שקורץ מחומר מיוחד ולא מתבייש לנזוף ולהגיד את מה שעולה על רוחו. נוייר תיפקד מצויין והיה הבלם הכי טוב של הנבחרת הגרמנית במשחק נגד אלג'יריה. אפשר לומר שסיום העונה בבאיירן וחוסר היכולת שלו למנוע את התבוסה לריאל מדריד - השאירה אצלו טעם מר בפה. וכן, הוא רוצה לזכות סוף-סוף בתואר עם הנבחרת. לוריס מצידו משרה המון שקט על ההגנה. יוצא לכדורי גובה בזמן, מאט את המשחק כשצריך. בינתיים הוא גם ספג רק שני שערים במונדיאל.

פול פוגבה VS טוני קרוס. שני המנועים של הנבחרת במרכז השדה. נשחק אותה אייל לחמן. פוגבה השחקן הכי שלם בקישור הצרפתי. משלב עבודת הגנה נהדרת עם יציאה קטלנית קדימה בזכות המהירות והפיזיות. כשהראש שלו במקום והוא לא מתעסק בשטויות מדובר באחד הקשרים הטובים בעולם. הוא זה שכבש את השער החשוב נגד ניגריה. העונה ביובה הוא החמיץ רק שני משחקי ליגה וכבש 9 שערים ב-51 משחקים בכל המסגרות. מדהים שהוא כל-כך צעיר. טוני קרוס משחק בסגנון שונה. לא מאבד כדורים, מנהל את המשחק מאחורה והאיש של גרמניה שיודע לבעוט מרחוק ולא מחפש להיכנס עם הכדור לשער כמו אוזיל או גצה. להאם לא מספיק טוב התקפית ושוויני שהגיע לטורניר לא כשיר במאה אחוז - עוד רדום. קרוס מבחינה סטטיסטית לא תרם מספיק לבאיירן בעונה החולפת אבל יש לו את הניסיון. והוא בהחלט רוצה לחגוג הופעה מס' 50 בנבחרת ולהעפיל לגמר המונדיאל.



קארים בנזמה VS תומאס מולר. בכדורגל המודרני ההגנה היא שם המשחק, אבל לאור המונדיאל הנוכחי בו לא באמת ראינו נבחרת דומיננטית - ברור שהכוכבים הם אלה שיכריעו. בנזמה נמצא על הגל הנכון מאז הגומלין נגד אוקראינה בפלייאוף, כמו כל הנבחרת הצרפתית למעשה. חוץ משמינית הגמר - הוא נראה טוב בכל המשחקים. הוא כבש 6 שערים ב-6 משחקים בנבחרת מאז תחילת השנה האזרחית החדשה. הוא השחקן עם הכי הרבה הופעות בנבחרת מהסגל הקיים. אבל במשחק נגד ניגריה הוא החמיץ ממצבים טובים ואסור שזה יקרה. תומאס מולר הוא השריד היחיד כנראה של 'גרמניה הישנה'. שימו לב לשלושער הקילרי ו'המכוער' שלו נגד פורטוגל - גול בפנדל, גול בגלל טעות בהגנה וגול בדחיקה, וזה ממש לא מעניין אותו. מולר הוא איש של מאני-טיים והשחקן שמדיר שינה מהנבחרת הצרפתית. לכו תתווכחו עם 9 שערים ב-9 משחקי מונדיאל. אם צרפת תשאיר אותו לבד ברחבה - זה ייגמר בטיסה מהירה הביתה.

במשחק נוסף בשעה 23:00 בלילה:

ברזיל - קולומביה

ההיסטוריה מראה על יתרון ברור לנבחרת הסלסאו מול קולומביה(15 נצחונות מול 2 הפסדים בלבד!), אבל בהתחשב במה שראינו במונדיאל הנוכחי - זה הזמן של קולומביה, הלהיט של המונדיאל - לעשות היסטוריה, מול ברזיל מאוחדת מאוד אבל גם נבחרת די מוגבלת שתלויה לחלוטין בניימאר. כן, תגידו שלום לנבחרת היחידה שניצחה את כל ארבעת משחקיה במונדיאל עד עכשיו ועשתה זאת בסטייל. פלקאו אוכל את הלב שהוא לא חלק מזה, אבל יושב ומחכך ידיים בהנאה. קולומביה התגברה בקלילות על אורוגוואי(2:0) מצמד של חאמס רודריגז, מלך שערי המונדיאל(במידה ויכבוש מחר הוא ישווה את שיאו של ריבאלדו מ-2002, שכבש בחמשת משחקי המונדיאל הראשונים), והנבחרת שעשתה היסטוריה לא מתכוונת לעצור כאן. לפי הדיווחים הוכרז על יום חג במדינה קולומביה של חוסה פקרמן תשחק בדיוק עם אותם 11. הקפטן מריו יפס הצליח לחזור לקו הבריאות והמשימה שלו תהיה לעצור את ניימאר. בברזיל מתעלמים לחלוטין מהביקורת על סגנון המשחק הגרוע. פיליפה סקולארי אמר - "מי שלא אוהב את הדרך שלנו - יכול ללכת לעזאזל". המאמן ניסה להפגין ביטחון בחניכיו שמאוד תשושים פיזית ומנטאלית אחרי המשחק נגד צ'ילה. ניימאר שגרם לאוהדים להחסיר פעימה - יהיה כשיר לשחק. מי שלא יוכל לעזור לנבחרת הוא לואיס גוסטבו המושעה(שני צהובים). פאוליניו ישחק במקומו. האלק אמנם השתפר במשחק האחרון של הנבחרת ואיים על השער, אבל פרד עדיין בגדר נעלם.

יגנוב את הפוקוס לניימאר? חאמס רודריגס מוכן לברזיל.​

הרכבים משוערים:

ברזיל: ז'וליו סזאר; אלבס, סילבה, לואיז, מרסלו; פאוליניו, פרננדיניו, אוסקר; האלק, ניימאר ופרד
קולומביה: אוספינה; סוניגה, יפס, ספאטה, ארמרו; קואדרדו, אגילאר, סאנצ'ז, חאמס רודריגס; גוטיירס וג'קסון מרטינז;

---

הפועל תל אביב 2013/14: רב"ש פוטר; דומב יאמן; ברקוביץ' מנגר

July 5, 2014, 12:28 am

≫ Next: ולס עם גרמניה: באים לרקוד או באים לזכות?

≪ Previous: רבע גמר המונדיאל כבר:: ברזיל וגרמניה בחצי הגמר

$

0

0

הפועל תל אביב 2013/2014:: הבית מנסה להפסיק להתפורר

כשהחלו הדיבורים על שכטר, אני נשבע שהתהפך לי הלב. "סגל כמעט שלם עזב", "צריך להתחיל הכל מאפס", "מאיפה הכסף?", "אפשר להביא במקומו ארבעה שחקנים" - את כל אלו שמעתי בכל מקום אליו הלכתי. האמת היא שהם צודקים, אבל לפעמים המשפט "צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים" מגשים את עצמו, והנה קם לו מר עידו חג'ג', לקח אחריות והפך את הפרצופים של עשרות אלפים אוהדים בארץ ממופנים כלפי מעטה לכאלה שמופנים כלפי מעלה, תוך שעיניהם הופכות מוארות ונוצצות והזיכרון מתחיל לשחזר את שנת 2010. כי צילי וגילי בבלומפילד שוב זה באמת מרגש, וזה אמנם רק שחקן אחד, אבל שחקן שאולי מסביר יותר מכל את השינוי שעתידה הפועל תל אביב לעבור, בתקווה כמובן, בשנים הקרובות. אחרי שנתיים של קומבינות, שחיתות פנימית, דיכאון, תסכול, אכזבה, חוסר חשק לקום מהמיטה, עצבים וייאוש, השעון המעורר של הפועל צלצל והיא בחרה שלא להישאר לישון עוד חמש דקות, אלא לקום על הרגליים ולהתחיל, שוב, מחדש. זה הזמן להתעורר.

"מה שהיה, תשכח מזה..."::
אחרי שחיימ'קה הצהיר בבית סוקולוב שהקבוצה עוברת לידיו, החלו בהפועל להתכונן במהירות לעונה הקרבה ובאה. הבעיה במצב זה היא חוסר החשיבה המקצועית שנעשתה ובעיקר ה"הזרמה" של שחקנים חסרי קבלות (ויש שיגידו גם מושג בכדורגל) והפיכת הפועל לבינונית ביותר וכזו שלא יכולה להתמודד ברצינות על כל התארים. פתיחת העונה האדומה די חלקה על קביעה זו, כשבפועל הפועל מפסידה רק שלוש פעמים ומנצחת את כל שאר המשחקים במסגרת הליגה, כולל דרבי וחיפה בבית, אך זה נעצר כשעכו הגיעה לבלומפילד וסחטה מהפועל תיקו ראשון (אך ממש לא אחרון) לעונה.

מכאן המצב רק הלך והתדרדר והפועל לא ידעה כיצד להתעלות על הסיטואציה המתסכלת. רצף של ארבעה משחקים ללא ניצחון נקטע בינואר כשבמשחק סופר-גשום הצליח עומר דמארי לנצח בדקה ה88 את עירוני רמת השרון בבלומפילד ולהביא להפועל שלוש נקודות ראשונות לראשונה מזה ארבעה משחקים. שבועיים וחצי אחר-כך הסיוט התחיל: בית"ר הגיעה לבלומפילד וחזרה מחויכת, חיפה הפגינה עליונות בקריית אליעזר, נתניה הצליחה להביס (!) עם שלישייה את החבורה של אבוקסיס בבלומפילד אבל כל אלו בכלל לא משתווים למה שקרה באחד-עשר בפברואר. אם אני מצליח אפילו לזכור את התאריך מבלי לבדוק את עצמי, סימן שזה עדיין יושב בתודעה והרצון להחזיר עין תחת עין פשוט בלתי ניתן לתיאור. הרביעייה שהורידה אותנו לרצפה והסבירה לנו טוב טוב מי אנחנו ומה אנחנו שווים מול כל הליגה הזו, ככל הנראה חיסלה לנו את העונה והמוראל הקבוצתי היה ברצפה. מכאן כבר לא היה לאן לעלות והמטרה הייתה רק לשמור על יכולת נורמלית ולא להתבזות. מה שלא קרה. אם כל זה לא מספיק, חודש אחר כך הפועל ראשון לציון הראתה לנו מאיפה משתין הדג וזרקה אותנו מגביע המדינה. כיף, כיף.

בפלייאוף העליון חיכו לנו שני דרבים נוספים ושני מפגשים נוספים עם חיפה. גם שם הפועל הראתה את האיכויות הטמונות בה והצליחה להשפיל את עצמה, אם כי לא בכוונה אלא פשוט כי שיחקו בה שחקנים שרק אלוהים יודע מי הנפיק להם כרטיס שחקן. עוד סטירה מצלצלת, עוד תסכול, עוד אכזבה, עוד רביעייה, כך עברנו שבוע ושבוע עד שבשמונה-עשר במאי הסיוט נגמר. פעם הייתי עצוב שהעונה נגמרת, עכשיו הייתי המאושר באדם.

בגזרה האירופאית, הפועל נהנתה מזכייתה של צ'לסי בליגת האלופות עונה קודם לכן והחלה את המסע רק בסיבוב הפלייאוף. דודלאנג' הלוקסמבורגית חיכתה מנגד וספגה את נחת זרועה עם 1:7 לאדומים בסיכום. בשלב הבתים זכתה הפועל לפגוש את אתלטיקו מדריד, ויקטוריה פלזן ואקדמיקה הפורטוגלית, כשגם כאן לא הצליחה הפועל להפגין עליונות משמעותית מלבד משחק הבית האחרון בשלב מול אקדמיקה, שם ויקטור מרעי וחנן ממן עשו 0:2 להפועל וסיימו את ההשתפות האדומה במפעל בטעם רבע-מתוק, ושאיפה לימים יפים יותר גם על אדמות מעבר לים.


הפנים נפולות, העתיד לא ידוע; כך נראתה הפועל בעונה האחרונה.

תנועות בעובר ושב
לא מעט חוזים נחתמו ולא מעט דיו הוחלף במשרדי הפועל בחודש וחצי האחרונים. רן בן שמעון לקח על עצמו את הפרויקט של החזרת הפועל תל אביב למקום הראוי לה ואחרי ניקוי משמעותי של סגל הקבוצה החלו גם שחקנים חדשים (וישנים) להגיע. את הדיון פתחנו עם שמו של איתי שכטר, אולי הרכש הכי משמעותי בחלון ההעברות הנוכחי של הפועל, שחוזר להפועל אחרי שנתיים בגלות. חצי מיליון אירו ושכר ברוטו אפשרי של 15 מיליון ש"ח בחמש השנים הקרובות זכה לקבל שכטר בעזרת מימון חיצוני עליו פיקד עידו חג'ג', מבעלי מניות הפועל תל אביב. שכטר חוזר לשתף פעולה עם ורמוט וינסה להחזיר את שמחת החיים אותה הוא יודע לספק בצורה מצוינת. בצוותא אליו הצטרף גם בראיין גרזיצ'יץ', הקשר האחורי של עירוני קריית שמונה, וכן גם צמד הבלמים של אנורתוסיס פמגוסטה - יורגן קולין ו-ברנקו איליץ', שיאיישו את עמדות הבלמים המיותמות. עוד רכש מעירוני קריית שמונה הוא בדמותו של דני עמוס, השוער בן ה26, שחתם לשנתיים. רכשים משמעותיים נוספים הגיעו ממכבי חיפה והפועל רמת-גן, כאשר אוראל דגני ו-ישראל זגורי הגיעו לחזק את הקבוצה. גם רן יצחק (הפועל רמת-גן), ריף מסיקה, עומר פדידה, אברהם צ'קול ו-לוקאס סאשה (צסקא סופיה) הגיעו כדי לעבות ולחזק את סגל המועדון, כאשר עתידו של סאשה, הקשר הברזילאי החדש של הקבוצה, לא היה ברור לאחרונה בעקבות בעיות שחרור מההתאחדות הבולגרית. בסופו של דבר העניין הסתדר וסשה הוא שחקן הפועל רשמית.

את הפועל עזבו אפולה אדל, דוד רוצ'לה, טיאגו קושטה, סאבו פאביצ'ביץ', מור שושן, וואליד באדיר (פרש), אלירן דנין, אריק דג'מבה דג'מבה, ניר נחום, אלמוג כהן, טוטו תמוז וחנן ממן. מנגד, אלרואי כהן, תומר בן יוסף, מחמוד עבאס וניאל חוטבא קיבלו הודעת שחרור ומהמועדון ויחפשו עכשיו קבוצות אחרות שמעוניינות בשירותיהם.

באחד המעברים היותר מתוקשרים בשנים האחרונות עזב טל בן חיים את הפועל לטובת מכבי תל אביב. טב"ח, שהגיע בקיץ שעבר להפועל אחרי שחתם לשנתיים תמורת חצי מיליון אירו, עבר למכבי אחרי שאלירן עטר היגר לצרפת ומכבי כנראה נכנסה לפאניקה והמשיכה במסורת שהחלה בעונה שעברה עם הפיכתה להיות הפועל תל אביב #2. טל בן חיים נראה ליורדי כבחור המתאים לרשת את נעליו של עטר ותמורת 1.125 מיליון אירו הקיצוני השמאלי עלה על מונית ונסע מחודורוב שבחולון נסיעה קצרה לקריית שלום. ועם זאת, אם תסתכלו טוב, לא תראו את בן חיים מאושר עד כדי כך. המעבר הזה נכפה עליו והוא כלל לא יזם אותו. אבל ככה זה כשאתה משמש בובה על חוט של עסקנים.

בקבוצה בונים על העפלה לשלב הבתים של הליגה האירופאית כדי לחזק את ההרכב הפותח בקשר התקפי נוסף, ככל הנראה זר. יתר על כן קיימת אפשרות כי יגיע מגן שמאלי נוסף לקבוצה, זאת בעקבות העובדה שיגאל אנטבי עדיין בסגל של הפועל. Just saying.


"אני קפטן בנשמה". התגעגענו.

על רן בן שמעון
אחרי שנת גלות אחת לרן בן שמעון הספיק. לא ידוע מה עשה את ההחלטה לחזור ארצה קלה יותר - המרחק מהמשפחה או חוסר עניין בליגה הקפריסאית, אי סיפוק כספי או מציאת אתגר חדש, קל"ב יותר, מסקרן יותר. אפשר לומר שרן בן שמעון הוא כיום המאמן הישראלי הטוב ביותר בשוק, אבל זה לא רק עניין מקצועי - לפחות בדרך שאני רואה זאת. כשהוא מתחיל לדבר ולהסביר את עצמו אפשר לראות מידית שמדובר באדם שמסתכל על הכדורגל בצורה שונה, כזו שהשחקנים תורמים אחד לשני ומשפרים אחד את השני, כזו שהקבוצה בונה את התהליך להשגת המטרות בצורה הטובה ביותר וכן יש שימת דגש על דבר אחד עליון וחשוב: הגיבוש. כבר חודש שהפועל מתאמנת ורואים חיוכים בכל עבר; בין אם אלו ימי גיבוש בקאנטרי, קארטינג או ארוחת ערב קבוצתית ובין אם אלו משחקים פנימיים באימון שהמנצחים מתוגמלים. החיוך חזר ל"חודורוב" וכשאתה רואה את הקבוצה שלך מחייכת, קשה לך שלא לחייך בעצמך - ועל כן רן בן שמעון הפיק תועלת מירבית מהקיץ הזה עוד לפני שהוא התחיל באמת.

באופן כללי ניתן היה לראות במשחקי ההכנה במסגרת מחנה האימונים בפולין כי הפועל השתנתה. גם בקריית שמונה ראינו את המרכיבים שצצו לאוויר במשחקים מול ניקוסיה ופוזנן - הלחץ הקבוצתי חזר. הפועל, שהתרגלה כבר שנים לחכות ליריב על קו האמצע ומאחוריו ובעצם סיפקה את החופשיות הבלתי ניתנת להסבר, מתורגלת עכשיו לשחק משחק לחץ ובין היתר גם מסירות קצרות. ניתן היה לראות את רועי גורדנה במסגרת המשחק מול לך פוזנן עושה תנועה על כל המגרש ולמעשה משמש כ"מוציא לפועל" על ידי מסירות ארוכות, קצרות ובעיקר מדויקות. רן בן שמעון הבין כי קבוצה שנבנית מאפס חייבת להיות כמה שיותר מתואמת ומגובשת ועל כן הוא, לפחות בעיניי, הצליח במשימתו. עכשיו נשאר ליישם אותו גם במאני-טיים, ושלום על הפועל.


In Rabash We Trust.

הפועל, מה את עושה? אין לנו כסף לטיסה
כבר ב16.6 חזרו בהפועל להתאמן לאור פתיחת העונה המוקדמת העונה. הפועל התרגלה לפתוח את הקמפיין האירופאי רק לקראת סוף יולי-תחילת אוגוסט בשנים האחרונות, אך ההתמקמות במקום השלישי הובילה את הקבוצה להתחיל את העונה רשמית כבר השבוע, כשביום חמישי הקרוב (18.7) תגיע הפועל לבולגריה לפגוש את ברואה סטארה למשחק הראשון של סיבוב המוקדמות השני. ב25.7 השתיים תפגשנה על כר הדשא של בלומפילד למשחק הגומלין.

במסגרת מחנה האימונים בפולין שנערך מה2.7-11.7 הפועל פגשה באומוניה ניקוסיה (קפריסין), לך פוזנן (פולין) ולכיה גדנאסק (פולין). בשני המפגשים הראשונים הפועל ניצחה (1:3 ו-0:1 בהתאמה), בעוד באחרון סיימה בתיקו 1:1 אחרי שער שוויון מאוחר של דמארי בדקה ה89. בהפועל סיכמו את המחנה בצורה טובה וחזרו מרוצים, כשרב"ש אומר: "מחנה מצוין הוא רק אמצעי ולא המטרה עצמה".

הגרלת משחקי ליגת העל, שכרגע נמצאת בהשהייה, סידרה הגרלה לא רעה בכלל להפועל, שתפתח את העונה בבית מול בני סח'נין. את הדרבי החליטו לדחות עד למחזור האחרון בסיבוב, בעוד לטדי הפועל תגיע במחזור השישי. מכבי חיפה תגיע לבלומפילד במחזור העשירי, ולבאר שבע הפועל תצא כבר אחרי שתפגוש את סח'נין, במסגרת המחזור השני.

לוח זמנים מרכזי:
18.7:: מוקדמות הליגה האירופאית, סיבוב שני, משחק ראשון: ברואה סטארה - הפועל תל אביב
25.7:: מוקדמות הליגה האירופאית, סיבוב שני, משחק שני: הפועל תל אביב- ברואה סטארה.
17/24.8:: ליגת העל, מחזור ראשון: הפועל תל אביב - בני סח'נין
28.9:: ליגת העל, מחזור שישי: בית"ר ירושלים - הפועל תל אביב
2.11:: ליגת העל, מחזור עשירי: הפועל תל אביב - מכבי חיפה
30.11/2.12:: מכבי תל אביב - הפועל תל אביב

אפשר, פעם אחת, שהאופטימיות תשתלם?
אני לא אוהב להיות פסימי. דוד שלי תמיד אומר לי שאוהדי הפועל נולדו לסבול. וכן, אין מה לעשות, המשפט הזה מוכיח את עצמו כל עונה מחדש. אבל אני לא רוצה להיות פסימי, כי מראש מוותרים פה על הסיכוי לשים יד על המטרות והשאיפות העונתיות. אני יודע שהקבוצה שלי, גם אם היא תהיה הכי נוראית בעולם, היא עדיין אחד משלושת המועדונים הגדולים בישראל, ומועמדת קבועה לזכייה בצלחת. על העונה הקרובה אני לא יכול לומר יותר מדי, אני רק יכול לומר שהחיוך חזר, הרצון לראות את הפועל מתעצם מדקה לדקה, הסגל שוב רציונלי ועם רב"ש אחד הכל יכול לקרות. "תרימו את היד, תפתחו את הפה.. מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה". פתחו את הפה ביציע, זה יותר חשוב מהכל.


זה הזמן להתעורר, הפועל.

*כל ההערות, ההארות, השאלות, הוויכוחים, הדיונים, החדשות, העדכונים, התהיות, ההעברות, הסקנדלים ועוד, שקשורים בהפועל, אך ורק כאן. דיון פורה ומהנה לכולם, בברכת עונה אדומה ומוצלחת

ולס עם גרמניה: באים לרקוד או באים לזכות?

July 5, 2014, 12:30 am

≫ Next: רשימת שיאי המונדיאל

≪ Previous: הפועל תל אביב 2013/14: רב"ש פוטר; דומב יאמן; ברקוביץ' מנגר

$

0

0

תעודת זהות
תאריך לידה: שוויץ 3:5 גרמניה (באזל, שוויץ; 5.4.1908)
ההפסד הכי גדול: אנגליה חובבנים 0:9 גרמניה (בודפשט, הונגריה; 13.3.1909)
הניצחון הכי גדול: גרמניה 0:16 רוסיה (שטוקהולם, שוודיה; 1.7.1912)
מלך השערים: גרד מולר, מירוסלב קלוזה (68 שערים)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: לותר מתיאוס (150)
דירוג נוכחי: 2
הישגים:

• זכייה במונדיאל: 1990, 1974, 1954
  
• זכייה באליפות אירופה: 1996, 1980, 1972

היסטוריה

גרמניה זכתה שלוש פעמים באליפות העולם (1954, 1974, 1990). הזכייה הראשונה, הידועה גם בכינוייה 'הנס של ברן', הייתה הראשונה של גרמניה וכנראה המיוחדת ביותר מכולן, מכיוון שנבחרת מערב גרמניה הגיע כאנדרדוג מוחלט מול ההונגרים החזקים. משחק הגמר בין הנבחרות, שוחק באצטדיון וואנקדורף בברן 1954, היה הפעם השנייה בטורניר זה שבו נפגשות שתי הנבחרות. במפגש הקודם ביניהן בשלב הבתים הביסה הונגריה את מערב גרמניה בתוצאה 8:3. שחקן נבחרת הונגריה פרנץ פושקש שהפך לימים לאגדה, עלה לשחק אף על פי שלא היה כשיר למשחק. למרות זאת, הוא העלה את נבחרתו ליתרון 1:0 לאחר 6 דקות של משחק. שתי דקות מאוחר יותר, כבש זולטאן זיבור שער נוסף לזכות ההונגרים, והעלה אותם ליתרון 2:0, והיה נראה כי ההונגרים בדרך הבטוחה לזכייה בתואר. למרות זאת, שני שערים של הגרמנים מקס מורלוק והלמוט רהאן לפני המחצית איזנו את התוצאה, והחזירו את מערב גרמניה לתמונה. במחצית השנייה החמיצה נבחרת הונגריה מספר הזדמנויות בטוחות לכיבוש, והלמוט רהאן העניש את ההונגרים כשכבש שער נוסף, והעלה את נבחרתו ליתרון 3:2. שתי דקות לפני סיום המשחק, פסל שופט המשחק שער לא חוקי שכבש פרנץ פושקש, אך זעמם של ההונגרים כלפי השופט היה לשוא, ולאחר מספר דקות שרק השופט לשריקת הסיום. נבחרת מערב גרמניה ניצחה את נבחרת הונגריה בתוצאה 3:2, וזכתה לראשונה בגביע העולם. אותה הזכייה מיוחדת במינה כי היא גם סימנה את התפנית במצבה הכלכלי של גרמניה אשר יצאה ממש לדרך חדשה ומשגשגת מאותה התקופה.


הנבחרת האגדית של 74, המוכשרת ביותר שידעה גרמניה?

מודניאל 1974 אשר אירחו הגרמנים היה ההזדמנות של גרמניה להחזיר את הגביע לאחר 20 שנה. במשחק הגמר של הטורניר כבשו הגרמנים פול ברייטנר וגרהרד מולר שער אחד כ"א, מול שער אחד של ההולנדי יוהן ניסקנס, והובילו את מערב גרמניה לניצחון על הולנד הגדולה של יוהאן קרוייף בתוצאה 2:1, ולזכייה שנייה בגביע העולמי. שי האומרים שזו הנבחרת החזקה ביותר שידעה גרמניה, עם סוללת כוכבים שגם זכתה בהכל והרבה בעוד מפעלים נוספים.

מונדיאל 1990 נערך בארץ המגף, איטליה. המנצחת בטורניר הייתה נבחרת מערב גרמניה, שניצחה במשחק הגמר את ארגנטינה בתוצאה 1:0, וזכתה בתואר בפעם השלישית בתולדותיה. כל שנשאר חקוק מאותו מונדיאל בארץ המגף, הוא הפנדל של ברמה אשר מכריע את גורל הטורניר לטובת גרמניה המאוחדת הטריה ומשאיר את מראדונה לדמוע. עם שלוש זכיות בתואר (ושלוש סגנויות) , הפכה גרמניה להיות הנבחרת המצליחה ביותר במונדיאל ל-4 שנים הבאות, עד שברזיל זכתה בתואר הרביעי שלה אחרי 4 שנים , במונדיאל 1994. מאמן הנבחרת הגרמנית פרנץ בקנבאואר הפך להיות הכדורגלן השני בהיסטוריה אחרי מאריו זגאלו מברזיל, שזוכה בתואר גם כשחקן (1974) , וגם כמאמן הנבחרת. כך למעשה , הפך בקנבאואר גם לקפטן הראשון של נבחרת שזכתה בתואר , שזכה בתואר גם כמאמן של אותה נבחרת.

מזה 24 שנים לא טעמו הגרמנים את טעם הזכייה. דורות של כוכבים גדולים כמו אוליבר קאן, מיכאל באלאק, ממט שול, מתיאס זאמר ואחרים, לא הצליחו לשחזר את ההצלחות. גם הדור העכשווי, שנחשב למוכשר ומגוון מאוד, נכנע לנבחרת הספרדית בטורניר האחרון בדרום אפריקה.

הדרך למונדיאל

גרמניה לא חשבה שהדרך למונדיאל תהיה כזאת קלה. יחד עמה שובצו לבית C השכנה אוסטריה, ידידה סקנדינבית כדוגמת שוודיה, איי פארו, אירלנד וקזחסטן. אז כפי שאפשר להסיק, הגרמנים לא נתקלו ביותר מדי קשיים, וניצחו בתשעה מעשרת משחקיהם. משחק אחד שהם יזכרו יהיה ה4:4 המטורף שנערך בברלין בין גרמניה לבין שוודיה; גרמניה הוליכה 0:3 במחצית, כאשר אוזיל קבע 0:4 אחרי 10 דקות במחצית השנייה. שבע דקות אח"כ איברהימוביץ' צימק ל1:4, שתי דקות אח"כ מיקאל לוסטיג קבע 2:4; 14 דקות לסיום אלמנדר התחיל להלחיץ את הגרמנים כשקבע 3:4, והוא ידע בדיוק למה הוא מלחיץ אותם, כאשר בדקה ה93, רסמוס אלם קבע 4:4 מ-ט-ו-ר-ף שייזכר לעוד שנים רבות.



שנה פחות יום מאוחר יותר, גרמניה התארחה אצל שוודיה בסולנה ושם חיכה לנו עוד משחק ענק. 42 דקות מהפתיחה וזה היה כבר 0:2 לשוודים. אוזיל צימק בדקה ה45 ל1:2, ואח"כ גרמניה פשוט התפוצצה על שוודיה, עם רביעייה בין הדקות 52-76. בתווך, הספיקו השוודים לצמק ל4:3, אבל בסופו של דבר זה נגמר עם 5:3 גדול לגרמניה, שהחזיר את הכבוד האבוד מהמפגש הקודם. שני מפגשים, 16 שערים, תאווה לעיניים! הגרמנים מסיימים ראשונים בבית עם 28 נק', 9 ניצחונות ותיקו אחד, יחס שערים +26 והרבה שקט נפשי לקראת גביע העולם.

המאמן: יואכים (יוגי) לאוו



המאמן אשר כבר סוגר עשור בנבחרת (שנתיים עם קלינסמן) נוסע עם שחקנים כנראה לטורניר האחרון מבחינתו. במאזנו רקורד מרשים בטורנירים הגדולים כאשר בכל אחד מהם המנימום היה חצי הגמר, אך גביע עדיין לא נסע לברלין. הפעם כמו שזה נראה כרגע, המשימה קשה ומאתגרת מתמיד כאשר מכת פציעות של שחקנים קבועים שרצו אצלו ומכירים טוב את שיטת המשחק תחתיו, כנראה יראו את הטורניר מהבית, מהיציע או מהספסל. עדיין לא ברור לאיש לאלו מסקנות יגיע בזמן הקצר שנותר, בו יהיה חייב למצוא 11 בודדים שירוצו יחדיו כיחידה אחת. משחקי האימון שנותרו יספיקו כדי לבחון כמה אפשריות פרסונליות מעניינות שיש לו עדיין בסגל, אך לא יקנו לו נבחרת משומנת ומחוברת. את עבודת הבנייה והחיבור בין השחקנים היה על הנבחרת לתרגל בשנתיים האחרונות בשלבי המוקדמות, ולא כשלושה שבועות לפני המאני טיים. אם כך, רוב הסיכויים שיוגי יפנה בעיקר לאלו שכבר רצו אצלו בכמה משחקים בשנים האחרונות ומכירים את שיטות המשחק: קלוזה בגילו המתקדם, קדירה שרק לאחרונה הבריא ועדיין לא בפורמת משחק שנבנת לאורך עונה מלאה, קרוס או לאם בקישור האחורי שלא ברור אם הן אופציות באמת עדיפות על שווינשטייגר לצד קדירה, אוזיל אשר בנסיגה חדה אך כבר שחקן של קבע בנבחרת וקשה יהיה לנפות אותו מההרכב בלי שיעשה נזק וכו'. לאוו כנראה יבחר במנימום שינויים וזעזועים גם במחיר ריצה עם שחקנים שלא בכושר שיא, מאשר להתחיל להריץ שחקנים חדשים שלא מכירים את השיטה והמעמד רגע לפני הטורניר. יצמצם עבורו את הנזקים? ספק.

סגל השחקנים

שוערים: מנואל נוייר (באיירן מינכן), רון-רוברט צילר (האנובר 96), רומן ווידנפלר (בורוסיה דורטמונד).

הגנה: ג'רום בואטנג (באיירן מינכן), פר מרטסאקר (ארסנל), פיליפ לאהם (באיירן מינכן), מאטס הומלס (בורוסיה דורטמונד), בנדיקט הוודס (שאלקה 04), מרסל שמלצר (בורוסיה דורטמונד), קווין גרוסקרויץ (בורוסיה דורטמונד), שקודרן מוסטפי (סמפדוריה), אריק דורם (בורוסיה דורטמונד).

קישור: לוקאס פודולסקי (ארסנל), בסטיאן שווינשטייגר (באיירן מינכן), מסוט אוזיל (ארסנל), תומאס מולר (באיירן מינכן), סמי ק'דירה (ריאל מדריד), טוני קרוס (באיירן מינכן), אנדרה שורלה (צ'לסי), מריו גצה (באיירן מינכן), מרקו רויס (בורוסיה דורטמונד), יוליאן דרקסלר (שאלקה 04), מתיאס גינטר (פרייבורג), כריסטוף קריימר (בורוסיה מנשנגלדבאך).

התקפה: מירוסלב קלוזה (לאציו), קווין פולאנד (הופנהיים).

שחקני מפתח

פיליפ לאם



קבוצה: באיירן מינכן
עמדה: קשר אחורי, מגן ימני
גיל: 30

מזה כמה שנים טובות עונה לקטגוריה שחקן מפתח בנבחרת הגרמנית ובאופן טבעי ימלא תפקיד חשוב במשחק של הנבחרת. אומנם הפעם עשוי למלא תפקיד חדש אליו נכנס העונה בהדרכתו של פפ גווארדיולה - קשר הגנתי. לאם כבר תורגל גם במדי הנבחרת בתפקיד הנ"ל במהלך החודשים האחרונים אך עכשיו, כאשר בקישור ההגנתי נכפו חיסורים, לאם עשוי לסייע לנבחרת בעמדה ובמהלך המשחק אף לעבור תפקוד לעמדת המגן. מכל החיסורים, זה נראה כאילו שהנבחרת הרוויחה כולבו, אבל זה רק הזמן יגיד. לאם, אשר משמש גם כקפטן של הקבוצה, יצטרך להמשיך לשאוף לדחוף את החברים קדימה אל עבר הגביע וממרכז המגרש, המשימה טבעית ונגישה יותר לקפטן של קבוצה. יכולת מירבית היא משהו שיש לצפות משחקן שהולך לשחק תפקיד כל כך מרכזי ומכריע בגורל הנבחרת בטורניר, הכנראה די אחרון שהוא יקח בו חלק מוביל, בגילו הדי מתקדם. זו הזדמנות אחרונה שלך, לאם.

מירוסלב קלוזה



קבוצה: לאציו
עמדה: חלוץ
גיל: 36

לא להאמין, מירוסלב קלוזה עדיין איתנו. עוד במונדיאל 2002 למד העולם להכיר את הסקורר הגרמני הבינלאומי והיום, בשנת 2014, מירוסלב קלוזה לא רק עדיין בסגל הנבחרת הגרמנית למונדיאל, אלא שהוא גם כנראה ממשיך להיות מיועד להרכב הראשון ואולי אף יותר מתמיד. אם חשבנו שבשנים האחרונות מריו גומז מתחיל לאיים על מעמדו בהרכב, אז אצל מריו גומז התחילה נסיגה בקריירה בשנה האחרונה שנדחה עלידי באיירן והיה חייב לחפש קבוצה וזה המשיך עד כדי פציעה שגמרה לו גם את הסיכויים להכנס לסגל הנבחרת. קלוזה בעצם מאותו הרגע הפך לשחקן חשוב עוד יותר כי למאמן הנבחרת הצטמצמו האלטרנטיבות. בשאר החלוצים ברחבי גרמניה הוא מאמין הרבה פחות, אך גם אם היה חושב שכן מישהו טוב מספיק עבור המעמד, אז זה עשוי להיות קצת מאוחר. אף חלוץ אחר בגרמניה לא קיבל מספיק דקות וצבר מספיק ניסיון על מנת לקבל כבר את תפקיד החלוץ הראשון של גרמניה. במצב שנוצר, קלוזה הוא סוג של באנקר, אך עם זאת, אם לא יפתח טוב את הטורניר, עדיין קיימת האופציה אותה המאמן כבר בדק ודיבר עליה בעבר והיא מערך ללא חלוץ. איך שאני רואה את זה כרגע, הדבר תלוי רק ביכולת של קלוזה. אם יהיה טוב, האופציה לשחק בלי חלוץ טבעי לא תעלה על סדר היום. כן וכמובן, אם קלוזה יהיה טוב ויכבוש, אז הוא רחוק רק שער אחד מלהשתוות לרונאלדו במלכות השערים של המונדיאל ובמרחק צמד מלהתבודד במעלה הטבלה.

תומאס מולר



קבוצה: באיירן מינכן
עמדה: קשר
גיל: 24

אחד התגליות הגדולות של שנת 2010, אותה שנת מונדיאל בה פרץ לתודעה הבינלאומית, מגיע תומאס מולר לגביע העולם 2014 על תקן כוכב לכל דבר ועניין. בזמן הזה הספיק השחקן לאסוף כמה אליפויות בונדסליגה, גביעים וכמובן גביע אלופות. אם נשארו עדיין אתגרים שלא מומשו לבחור הדי צעיר, אז הטורניר שיצא לדרך בברזיל הוא בדיוק הגביע החסר בארון הגביעים. בתקופה בה שווינשטייגר לא בשיא הכשירות, פודולסקי כבר ממזמן לא משמ פאקטור, קדירה יש כמעט עונה שלמה בחוץ ואוזיל בנסיגה חדה ביכולת, האחריות המוטלת על תומאס מולר לבלוט עוד יותר ולעזור למשחק הקישור להיות דומננטי כמו בעבר, טיפסה לגבהים חדשים. יחד עם טוני קרוס ומרקו רוייס, הם הדור החדש של קישור הנבחרת ועליהם יהיה להוביל את גרמניה. מולר הוא היחידי מבין שלושתם שהצליח לצבור כבר ניסיון במעמד הזה לפני כארבע שנים ולכן אין תירוצים והוא יהיה חייב שוב לספק טורניר טוב כדי שלגרמניה יהיה סיכוי להגיע רחוק.

שימו לב ל...

קווין גרוסקרויץ



קבוצה: בורוסיה דורטמונד
עמדה: קשר/מגן
גיל: 26

אם היו שואלים את קווין מה הצבע עור שלו הוא היה סביר להניח עונה צהוב שחור. שכן קווין מזוהה עם בורוסיה דורטמונד יותר מכל שחקן אחר. קווין נולד בשנת 1988 בדורטמונד והעביר את תחילת הקריירה שלו ברוט וייס אאלן מהליגה השניה/שלישית לפני שזוהה ב 2009 על ידי הסקאווטים של דורטמונד. השנה גם מוגדרת לטובה בקריירה עד כה:" המו"מ ארך בדיוק שלוש שניות, איך שזיהיתי שכתוב למעלה בורוסיה דורטמונד הסיפור היה גמור".
5 שנים בהם קווין לא היה תמיד שחקן הרכב ראשון (יותר רוטציה) אבל הרב גוניות שלו ובעיקר החוש הלוחמני והחריצות שלו ובעיקר הפיוז הקצר שזה נוגע ליריבה הגדולה שאלקה, הפכו אותו לאליל האוהדים. קווין זה בורוסיה ובורוסיה זה קווין התרברב אוהד בורוסיה בעיתון מקומי שנשאל לגבי השחקן האהוב עליו.
בעיקבות הפציעה הקשה של המגן הימני לוקאש פישצ'ק העונה עבר גרוסקרוייץ הסתה מעמדת הקשר לעמדת המגן. היציבות והיכולת הטובה שגילה כמו גם שלנבחרת גרמניה אין יותר מדי אלטרנטיבות בעמדת המגן ימני (לאם מתוכנן לשמאל או לעמדת הקשר האחורי) בנוסף לעובדה שהוא יכול לשחק למעשה בכל עמדה במגרש (אפילו כשוער הוא הוכיח את עצמו) הביאו לו את הזימון לנבחרת על תקן שחקן כולבו וגם פה מקווה קווין רק " לייצג את דורטמונד בכבוד". חשוב להדגיש שאם האיתותים של לאוו מפורשים נכון הרי שקווין יהיה באנקר בעמדת המגן ימני. דבר בלתי נתפס עוד לפני כמה חודשים.

יוליאן דרקסלר



קבוצה: שאלקה 04
עמדה: קשר התקפי
גיל: 20

ילד הפלא החדש של הכדורגל הגרמני ושחקן שאלקה מזה 14 שנים אשר ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים כשהוא בן 17 בלבד בשנת 2011, מאז הוא נחשב לאחד השחקנים הכי מוכשרים בליגה ולפוטנציאל ממשי. במיוחד בעונת 2012/2013 שהוא בסך הכל בן 20 הצליח להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שלו והיה שחקן משמעותי אם לא אפילו הכוכב של שאלקה בדרך לליגת האלופות. דרך כל אלו וכמו גם הנסיקה האדירה ביכולת שלו לאחרונה, הביאו את הסקאוטים של הרבה קבוצות בכירות באירופה לרשום את השם שלו בפנקסים שלהם. אם השמועות נכונות ב 2015 הוא עובר לבאיירן מינכן, אך ארסן וונגר עוד מקווה להערים על הבווארים ולהנחית אותו בהייבורי.
את העונה הנוכחית סיים דרקסלר בתחושות מעורבות, מצד אחד זאת לא היתה עונה טובה שלו גם בין היתר בגלל פציעות מטרידות וחוזרות וגם בגלל שהוא לא הצליח כל העונה לשחזר את היכולת שלו מהעונה הקודמת. עד כדי כך שרבים לא הבינו איך לאוו לוקח אותו ולא את עמיתו לקבוצה מקס מאייר שהיה לדעת אוהדי שאלקה ראוי יותר מיוליאן. אלא שיוגי לאוו יודע מה יוליאן שווה: " הוא עבר עונה לא קלה, אבל אני יודע מה טמון בו וכמה הוא יכול לתרום. אם לא יקרה משהו יוצא דופן אני לא רואה סיבה למה הוא לא יהיה בקאדר".
דרקסלר רואה במונדיאל הקרוב קפיצת מדרגה נוספת בקריירה שלו ומקווה להזדמנות מהמאמן הלאומי:" אני יודע שכרגע אני לא מתוכנן להרכב, אבל אני יודע שאני יכול לעזור ואני רוצה לתרום."
אולי הקפיצת מדרגה הזאת תחזיר את היכולת שראינו לפני שנה ממנו, ככה לפחות מקווים כולם, בין אם זה יוליאן, לאוו, שאלקה או אוהדי הנבחרת, כי הילד הזה יכול להוביל בעתיד את הנבחרת וזה משהו שאף אחד בנבחרת גרמניה לא מסתיר.

ובגדול...

גרמניה אומנם תמיד מגיע בגישה שהמטרה ללכת עד הסוף, אבל הפעם הנמחת הציפיות ברורה לכל. הגרמנים הם לא מאותן מדינות שמגיעות באופריה לכל טורניר אלא יותר ביקרותיים ובעלי מודעות עצמית גבוהה. המצב של הנבחרת ברור לכל ולכן גם חוזרים קצת פחות על הצבת המטרות כמו זכייה בטורניר וכו'. האתגר לחבר נבחרת מנצחת בשלושה שבועות עם כל החיסורים והשינויים שנוצרו גדל בכמה מונים. זה לא בלתי אפשרי, גרמניה עדיין נבחרת מוכשרת ובנוייה עם כמה שחקנים שכבר זכרו בתארים בינלאומיים מכובדים ויכולים להנהיג את הצעירים ברגעים הקשים. מה נגיד, גם למונדיאל 2010 הגענו באותן תחושות שזרקו ילד כמו מולר להרכב ובסוף טענו שגרמניה היא הפתעת הטורניר. אתה פשוט צריך להחליט מה אתה, האופטימיסט או הפסימיסט, כדי לשפוט מהנתונים מה גרמניה שווה.


תודה רבה לרוזנר וליובל על העזרה בהכנת הסיקור.

רשימת שיאי המונדיאל

July 5, 2014, 12:32 am

≫ Next: הליגה הארגנטינאית - ריבר אלופה

≪ Previous: ולס עם גרמניה: באים לרקוד או באים לזכות?

$

0

0

נבחרות
זכיות:
ברזיל - 5 (1958, 1962, 1970, 1994, 2002)
איטליה - 4 (1934, 1938, 1982, 2006)
גרמניה - 3 (1954, 1974, 1990) - כולם כגרמניה מערבית
ארגנטינה - 2 (1978, 1986) - 0 בלי רמאויות
אורוגוואי - 2 (1930, 1950)
אנגליה - 1 (1966)
צרפת - 1 (1998)
ספרד - 1 (2010)

השתתפות במונדיאלים:
ברזיל - 19, הנבחרת היחידה שהשתתפה בכל המונדיאל
גרמניה(כולל מערב גרמניה) - 17 הנבחרת היחידה ביחד עם ברזיל שתמיד עברה מוקדמות
איטליה - 17, הפעם היחידה בה לא עברה מוקדמות הייתה ב - 1958
ארגנטינה - 15
אנגליה - 13
ספרד - 13
צרפת - 13

משחקים במונדיאלים:
גרמניה(כולל מערב גרמניה) - 99
ברזיל - 97
איטליה - 80
ארגנטינה - 70
אנגליה - 59

ההפרש השנים הכי גדול בין הגעות למונדיאל:
56 - מצרים(בין 1934 ל - 1990), נורווגיה(בין 1938 ל - 1994)

משחק עם הכי הרבה שערים:

26.6.1954 אוסטריה - שוויץ 5:7 - רבע גמר

הניצחון הכי גבוה:
17.6.1954 הונגריה - דרום קוריאה 0:9 - שלב הבתים
18.6.1974 יוגוסלביה - זאיר 0:9 - שלב הבתים
15.6.1982 הונגריה - אל סלבדור 1:10 - שלב הבתים

מאמנים
זכיות
המאמן היחיד שזכה בשני גביעי עולם היה ויטוריו פוצו - 1934, 1938 עם איטליה

זכו גם כמאמנים וגם כשחקנים
מריו זגאלו(1958, 1962 - שחקן, 1970 - מאמן)
פרנץ בקנבאואר(1974 - שחקן, 1990 - מאמן)

אימן בהכי הרבה מונדיאלים:
6 - קרלוס אלברטו פריירה(1982 כווית, 1990 אמירויות, 1994 ו - 2006 ברזיל, 1998 ערב הסעודית, 2010 דרום אפריקה)

אימנו הכי הרבה נבחרות במונדיאלים:
5 - בורה מילוטינוביץ'(1986 מכסיקו, 1990 קוסטה ריקה, 1994 ארה"ב, 1998 ניגריה, 2002 סין)
5 - קרלוס אלברטו פריירה(1982 כווית, 1990 אמירויות, 1994 ו - 2006 ברזיל, 1998 ערב הסעודית, 2010 דרום אפריקה)

ניהול משחקים:
25 - הלמוט שן(מערב גרמניה - 1966, 1970, 1974, 1978)
23 - קרלוס אלברטו פריירה(1982 כווית, 1990 אמירויות, 1994 ו - 2006 ברזיל, 1998 ערב הסעודית, 2010 דרום אפריקה)
20 - בורה מילוטינוביץ'(1986 מכסיקו, 1990 קוסטה ריקה, 1994 ארה"ב, 1998 ניגריה, 2002 סין)
20 - מריו זגאלו(ברזיל - 1970, 1974, 1998)
18 - אנצו בארזוט(איטליה - 1978, 1982, 1986)
18 - ספ הרברגר(גרמניה הנאצית/מערב גרמניה - 1938, 1954, 1958, 1962)
18 - הוס הידינק(1998 הולנד, 2002 דרום קוריאה, 2006 אוסטרליה)

שחקנים
זכיות:
3 - פלה(ברזיל: 1958, 1962, 1970)

השתתפות בהכי הרבה מונדיאלים:
5 - לותאר מתיאוס(מערב גרמניה/גרמניה - 1982, 1986, 1990, 1994, 1998) - שיחק בכולם
5 - אנטוניו קרבחאל(מכסיקו - 1950, 1954, 1958, 1962, 1966) - שיחק בכולם
5 - ג'יאנלואיג'י בופון(איטליה - 1998, 2002, 2006, 2010, 2014) - לא שיחק בראשון

מלכי ההופעות בכל הזמנים:
25 - לותאר מתיאוס(מערב גרמניה/גרמניה - 1982, 1986, 1990, 1994, 1998)
23 - פאולו מלדיני(איטליה - 1990, 1994, 1998, 2002)
21 - אובה זלר(מערב גרמניה - 1958, 1962, 1966, 1970)
21 - דייגו מראדונה(ארגנטינה - 1982, 1986, 1990, 1994)
21 - ולדיסלב ז'מודה(פולין - 1974, 1978, 1982, 1986)

מלכי השערים בכל הזמנים:
15 - רונלדו(ברזיל - 1994(רק היה בסגל ולא שיחק), 1998, 2002, 2006)
14 - מירוסלב קלוזה(גרמניה - 2002, 2006, 2010)
14 - גרד מילר (מערב גרמניה - 1970, 1974)
13 - ז'וסט פונטן(צרפת - 1958)
12 - פלה(ברזיל - 1958, 1962, 1966, 1970)

הכי הרבה שערים במשחק אחד:
5 - אולג סאלנקו. 28.6.1994 רוסיה - קמרון 1:6

מלכי השערים בכל מונדיאל:
1930 - גיז'רמו סטאבילה(ארגנטינה) עם 8
1934 - אודריך ניידלי(צ'כוסלובקיה) עם 5
1938 - ליאונדס(ברזיל) עם 7
1950 - אדמיר(ברזיל) עם 8
1954 - שנדור קוצ'יש(הונגריה) עם 11
1958 - ז'וסט פונטן(צרפת) עם 13
1962 - גארינצ'ה(ברזיל), ואוה(ברזיל), ליאונל סנצ'ס(צ'ילה), דראזן ירקוביץ'(יוגוסלביה), פלוריאן אלברט(הונגריה), ולנטין איבנוב(ברה"מ) עם 4 כ"א
1966 - אוסביו(פורטוגל) עם 9
1970 - גרד מילר(נערב גרמניה) עם 10
1974 - גז'גוז' לאטו(פולין) עם 7
1978 - מריו קמפס(ארגנטינה) עם 6
1982 - פאולו רוסי(איטליה) עם 6
1986 - גארי לינקר(אנגליה) עם 6
1990 - טוטו סקילאצ'י(איטליה) עם 6
1994 - חריסטו סטויצ'קוב(בולגריה), אולג סאלנקו(רוסיה) עם 6
1998 - דאבור שוקר(קרואטיה) עם 6
2002 - רונלדו(ברזיל) עם 8
2006 - מירוסלב קלוזה(גרמניה) עם 5
2010 - דייגו פורלן(אורוגוואי), תומס מולר(גרמניה), ווסלי סניידר(הולנד), דוד וייה(ספרד) עם 5 כ"א

השחקן המצטיין(מ - 1982 זוכה בכדור הזהב):
1930 - חוסה נסאצי(אורוגוואי)
1934 - ג'וזפה מיאצה(איטליה)
1938 - ליאונידס(ברזיל)
1950 - זיזיניו(ברזיל)
1954 - פרנת פושקאש(הונגריה)
1958 - דידי(ברזיל)
1962 - גארינצ'ה(ברזיל)
1966 - בובי צ'רלטון(אנגליה)
1970 - פלה(ברזיל)
1974 - יוהאן קרויף(הולנד)
1978 - מריו קמפס(ארגנטינה)
1982 - פאולו רוסי(איטליה)
1986 - דייגו מראדונה(ארגנטינה)
1990 - טוטו סקילאצ'י(איטליה)
1994 - רומאריו(ברזיל)
1998 - רונלדו(ברזיל)
2002 - אוליבר קאן(גרמניה)
2006 - זינדין זידאן(צרפת)
2010 - דייגו פורלאן(אורוגוואי)

השחקן הצעיר ביותר:
נורמן וייטסייד(צפון אירלנד) - בן 17 ו - 41 יום - בבכורה שלו מונדיאל 82
הכובש הצעיר ביותר:
פלה(ברזיל) - בן 17 ו - 239 יום כשכבש נגד ויילס במונדיאל 1958
השחקן המבוגר ביותר:
רוז'ה מילה(קמרון) - בן 42 ו - 39 יום במשחקו האחרון במונדיאל 1994
הכובש המבוגר ביותר:
רוז'ה מילה(קמרון) - בן 42 ו - 39 יום כשכבש נגד רוסיה במונדיאל 1994

הליגה הארגנטינאית - ריבר אלופה

July 7, 2014, 1:21 pm

≫ Next: אתלטיקו מדריד 2013/14:: אלופת ספרד הגאה!

≪ Previous: רשימת שיאי המונדיאל

$

0

0

היום ייפתח הטורניר הסוגר של העונה בארגנטינה, טורנאו איניסיאל 2013, הטורניר הפותח של העונה, לא הציג בשורות גדולות במיוחד. הכדורגל של קבוצות הצמרת היה חיובי ופה כן הייתה מגמת שיפור, אבל אף אחת מהן לא הצליחה לשמור על יציבות ולהפגים עליונות ברורה על קבוצות מרכז הטבלה. היכולת הצמודה הזו הביאה לסיום מותח מהסרטים, בו ארבעת הראשונות עם הסיכויים לתואר נפגשו במחזור האחרון ראש בראש. הייתה דרמה גדולה בשני המגרשים עם תוצאות צמודות, כולל הצלה גדולה אחת שהביאה את התואר בדיעבד, כשבמגרש אחד כדורגל פתוח ורב שערים ובאחר פחות. גם ביציעים הייתה חגיגה גדולה רק במגרש אחד, כשבשני היציעים מוגבלים עקב בעיות האלימות. אלו פניו של הכדורגל הארגנטינאי, אלימות ובעיות ניהול קשות (ברמת ההתאחדות והמועדונים), הרבה מתח ועניין אבל רמת כדורגל שמתקשה להתעלות. בסיום הטורניר הדרמטי הייתה זו סאן לורנסו, הפייבוריטית טרם העונה, שזכתה בתואר לשמחתו של האפיפיור.


האלופה היוצאת ומועמדת חזקה לדאבל

Torneo Final 2014​

השיטה:
האלופה:

פה אין חדש, מדובר בראשונה בטבלה בסיום הטורניר, טורניר? כן, טורניר. העונה בארגנטינה מתחלקת לשני טורנירים הנקראים כיום איניסיאל ופינאל. בכל אחד מהטורנירים הקבוצות מתחילות מחדש עם אפס נק', כך שיש שתי אלופות בעונה אחת. במקרה של שוויון נק' במאבק האליפות אין משמעות להפרש שערים והקבוצות יפגשו למשחק מכריע.


היורדות:

הדבר הכי מושמץ בשיטה הארגנטינאית הוא שיטת הירידות, או כמו שנקרא במקור הארגנטינאי - "הממוצעים". בסיום העונה (סיום הטורניר הנוכחי) שלושת האחרונות בטבלת הממוצעים יורדות ל-B נאסיונאל.

טוב אז איך הולכים הממוצעים? פשוט מאוד ( ), לוקחים את סך הנקודות של כל קבוצה בשלוש העונות האחרונות (שתי העונות הקודמות וזו שמשוחקת באותו רגע) ומחלקים במספר המשחקים, והנה קיבלנו את הממוצע! לקבוצות שעלו באותה עונה פשוט מוציאים ממוצעים רק מהעונה הזו, לכאלו שעלו לפני שנה מוציאים על סמך 2 עונות ולקבוצה שירדה ועלתה חזרה מתייחסים כעולה חדשה ולא משקללים את הנק' מעונת הירידה.

כמו במאבק האליפות, במקרה של שוויון בממוצעים ההכרעה תיקבע ע"י משחק קובע במגרש נייטרלי.


המשתתפות בגביעים היבשתיים:

הגביע הרלוונטי לטורניר האיניסיאל הוא ה-סודאמריקנה 2014, בו כבר הבטיחה את השתתפותה לאנוס שזכתה בגביע בעונת 2013. הזכייה תעניק לארגנטינה עוד מקום למעשה, כך שמלבד לאנוס שש קבוצות נוספות יישתתפו במפעל. איך ייקבעו העולות? "פשוט מאוד" - זוכת משחק הסופר אליפות של העונה (סאן לורנסו נגד האלופה החדשה, או נגד השנייה הכי טובה אם תשלים דאבל), ואח"כ 5 הקבוצות הכי טובות ע"פ הטבלה המצטברת של העונה (שני הטורנירים יחדיו) מלבד אלו משחקות כרגע בליברטאדורס.

המשתתפות בליברטאדורס 2014, שנערך במקביל לטורניר, הן ולס (מנצחת משחק הסופר אליפות 12-13) ניואלס (אלופת הפינאל 2013), סאן לורנסו (אלופת האיניסיאל 2013), ארסנל (מחזיקת גביע ארגנטינה) ולאנוס (זוכת הסודאמריקנה).


גביע ארגנטינה

הגביע נמצא כרגע בשלב מוקדם יחסית עם קבוצות מהליגות הנמוכות של ארגנטינה, בשלבים המאוחרים יותר ייכנסו הקבוצות הבכירות, המשחקים ייערכו ברחבי ארגנטינה במגרש נייטרלי (שיטת משחק אחד) עד לגמר. הזוכה תקבל כרטיס לליברטאדורס 2015 וכותרות בעיתונים. קצת לפחות.


החתמות:

בפגרה הנוכחית, זו שבין הטורנירים ובאמצע העונה, יש מגבלת רכש על הקבוצות אשר להוציא מקרים חריגים של פציעות/השתתפות בגביעים יכולות להחתים רק 2 שחקנים חדשים.

הקבוצות:​

אתלטיקו מדריד 2013/14:: אלופת ספרד הגאה!

July 7, 2014, 1:53 pm

≫ Next: טוטנהאם הוטספר 2013/14

≪ Previous: הליגה הארגנטינאית - ריבר אלופה

$

0

0

--------- אתלטיקו מדריד 14\2013 ---------



העונה שעברה: ממריאים!

עבור אוהדי אתלטיקו צריך לקוות שהם זכרו ואספו כל פרט מעונת 2012/13 המצויינת שלהם, כי בהחלט יכול להיות שעונה כזו לא תחזור. וכמה סמלי שהעונה הזו, הטובה ביותר של הקבוצה מאז הדאבל ב-95/96 עם דייגו סימאונה כשחקן מרכזי, הביאה אפילו לסוף המנחוס העצום שרדף אחרי אתלטיקו מדריד כל-כך הרבה זמן - משחקי הדרבי. אתלטיקו הפסידה לריאל מדריד בשני המשחקים בליגה, השני בהם למרות שהיריבה העירונית שיחקה בהרכב משני ובמשחק חוץ, אבל בגמר הגביע זה היה סיפור אחר. פלקאו הנפלא בישל מצויין לדייגו קוסטה, מלך שערי המפעל בצוותא עם כריסטיאנו רונאלדו, קורטואה הציג משחק ענק בין הקורות ומיראנדה כבש את שער הניצחון בהארכה(98'). אתלטיקו מדריד זכתה בגביעי העשירי בתולדותיה על הפרצוף של היריבה העירונית ריאל מדריד, בסנטיאגו ברנבאו, וניצחה דרבי ראשון מאז שנת 2000.


החלום הפך למציאות: אתלטיקו מנצחת את ריאל בדרבי. וזוכה בגביע!

מן הסתם, עם כל הכבוד לדייגו סימאונה שסיפק את היציבות והטירוף מהקווים בעת ובעונה אחת - האחראי על ההוצאה לפועל היה רדמאל פלקאו. אם חשבנו שהגיע לשיא בעונת הבכורה שלו בקבוצה - אז טעינו. פלקאו הראה כבר מהפתיחה מהן הכוונות שלו. אתלטיקו פגשה את צ'לסי אלופת אירופה למשחק הסופר-קופה ופשוט נתנה לה בראש. פלקאו הציג משחק מושלם עם שלושער ענק ומיראנדה כבש שער נוסף לפני שצ'לסי צימקה ל-4:1. בניגוד לשנים עברו, אתלטיקו שמרה על יציבות. היא הגיעה לדרבי הראשון העונה בברנבאו במחזור ה-13 עם פער של 8 נק' מריאל מדריד! ורוב העונה שימשה כאלטרנטיבה הבודדה לברצלונה. אתלטיקו הציגה משחק הגנה קשוח מאוד ונעזרה ביכולת המצוינת של מרכז השדה שלה ובתרומה להתקפה של המגן השמאלי פיליפה לואיס והקשר המוכשר ארדה טוראן. גם קוקה פרץ עם עונה יוצאת-דופן.

אתלטיקו הבטיחה בשלב מקודם של העונה את המקום בליגת האלופות לאור קצב צבירת הנקודות הגבוה(76 נק' בסיום העונה). במקביל, היא רשמה אולי את האכזבה היחידה שלה העונה דווקא במפעל שמזוהה עימה בעונות האחרונות - הליגה האירופית. אתלטיקו סיימה רק במקום השני בשלב הבתים והודחה בשלב 1/32 נגד רובין קאזאן לאחר הפסד ביתי 2:0 בויסנטה קאלדרון. שער של פלקאו בגומלין לא הספיק. בגביע, עד לגמר נגד ריאל, היא רשמה ריצה יפה כשהדיחה את חטאפה, בטיס וסביליה, למרות שערוריית שיפוט. לאחר הגמר נגד ריאל שהביא להתפרצות רגשות אדירה, אמר הקפטן גאבי - "הגביע הזה מוקדש בראש ובראשונה לאוהדים שחיכו 14 שנים לרגע הזה שבו סוף-סוף ננצח את ריאל".

העידן שאחרי פלקאו

רדמאל פלקאו שיחק שנתיים באתלטיקו מדריד בהן כבש 70 שערים ב-90 משחקים - ממוצע ממש בלתי-נתפס. מעבר לעקביות, השיא העונה היה כשכבש חמישה שערים לרשת של דפורטיבו לה-קורוניה במשחק ענק. הוא נחשב תמיד לשחקן השלישי הכי טוב בליגה הספרדית, או הטוב ביותר 'בעולם נורמלי' ללא כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי. הוא הצליח לסחוב את אתלטיקו לזכייה ביותר תארים מטורס, פורלהאן או אגווארו ונכנס עמוק לליבם של האוהדים. הבכי שלו לאחר שריקת הסיום בגמר הגביע וגם במסיבת העיתונאים בה הודיע שהוא עוזב מראה עד כמה חזק היה הקשר בין הצדדים - לא מובן מאליו עבור שחקן רכש. "אני מודה לנשיא, לאל-לוצ'ו דייגו סימאונה וגם לחבריי ולאוהדים המדהימים. אתלטיקו תמיד תישאר בלב שלי. זו הייתה התקופה הכי טובה שלי בחיים, בטח מקצועית". עזיבתו הייתה רק עניין של זמן, ולקראת סוף חודש מאי הצהירו באתלטיקו שלא יעמדו בדרכו, רק קיוו שלא יעזוב ליריבה העירונית ריאל מדריד שממש צריכה חלוץ. פלקאו אפילו לא חשב על האופצייה ולבסוף עבור למיליונרים של מונאקו. הסכום הרשמי לא פורסם אבל ההערכות הן: בין 45 מליון יורו ל-60 מליון יורו, עם שכר מטורף של 14 מליון יורו לעונה. פלקאו הוסיף שבחר במונאקו גם בגלל אלילו, תיירי הנרי, שפרץ שם לתודעה. אתלטיקו ידעה בעבר להתגבר על עזיבתם של שחקני מפתח והסתגלה די מהר למציאות. השחקנים שאמורים לתת יותר בעונה הבאה הם בראש ובראשונה אדריאן שהיה נהדר בעונת 11/12 וכבש 19 שערים, חלקם יפים מאוד אפילו, אבל עבר עונה גרועה אשתקד; באתלטיקו מקווים שדייגו קוסטה יתרכז אך ורק בכדורגל, כמו שעשה בגמר גביע המלך פחות או יותר. 'רצינו' לכתוב על סימן השאלה הגדולה לגבי משחק ההתקפה של אתלטיקו ועל כך שכוח ההרתעה אבד.


חיבור בלתי-רגיל בין שחקן לקבוצה ולאוהדים. פלקאו מתרגש בגמר הגביע

תמונת מצב:: זו אתלטיקו מדריד מודל 13/14

והנה דויד ויאה! את הדיון הזה התחלתי עוד קודם מן-הסתם, והדגשתי פיסקה שלמה על הניסיון הנואש של אתלטיקו למצוא חלוץ נוסף - דז'קו שעלה כמועמד ברגע האחרון, ג'קסון מרטינז מפורטו שכבש 34 שערים אשתקד(וכבר היה שחקן אחד שהגיע מפורטו והצליח בגדול באתלטיקו, נו, איך קוראים לו) והקושי בצירופו של אלברו נגרדו אחרי העונה הטובה בקריירה - כי סביליה ממש לא מעוניינת לוותר על השחקן הטוב ביותר שלה, בטח אחרי עזיבתו של חסוס נאבאס, ובטח שלא ליריבה העיקרית שלה אולי על המקום השלישי. והנה אמש, ב-8.7, כלי התקשורת הודיעו במפתיע: אתלטיקו החתימה את דויד ויאה בתמורה לחמישה מליון יורו בלבד! מלך שערי נבחרת ספרד בכל הזמנים מגיע רעב מאוד לשנת המונדיאל ומדובר ברכש פנטסטי - חלוץ שמכיר היטב את הליגה ויש לו עוד זמן בטופ העולמי. בהנחה שהפציעה מאחוריו - ויאה שווה 20 שערים(בליגה). רק בימים האחרונים קראנו על התעניינות של אתלטיקו והנה העיסקה הושלמה. יפה.

הרכש הראשון של הקולוצ'ונרוס הקיץ הוא החלוץ המוכשר לאו בפטיסטאו שרשם עונה יפה במדי ראיו וייקאנו ונפצע בצורה לא פשוטה לפני סיום העונה. כרגע השחקן בן ה-20 שחתם לחוזה על חמש עונות, מתאושש משבירת עצם הבריח ויהיה כשיר לפתיחת העונה הבאה. בעונת הבכורה שלו בליגה הראשונה כבש 7 שערים ב-28 משחקים(פתח בהרכב ב-26) והיה מתגליות העונה. אחד השחקנים הצעירים שצד את עיניהם של הסקואטים של אתלטיקו הוא הקיצוני אברט ששיחק מעולה במדי ויאדוליד בעונה שעברה. שחקנים רבים חזרו לאתלטיקו מדריד מהשאלות ועל פניו לא אמורים לתפוס חלק משמעותי בסגל. סביר להניח שלפחות מחציתם יהיו מושאלים שוב. בינתיים ואלה שמות: רובן פרז(בטיס), פיצי וסילביו(דפורטיבו), ג'ואל(וויגאן), קאברה(הרקולס), פדרו מארטין(נומנסיה) ובורחה(הואסקה).


עד שהגיע ויאה הוא היה באור הזרקורים. לאו בפטיסאו מגיע כגיבוי טוב לספסל

הלו"ז לקיץ:: הסופר-קופה במוקד

כאמור, אחרי שלוש עונות אתלטיקו מדריד חוזרת לליגת האלופות והמטרה של סימאונה ושות' היא ליצור קמפיין אירופי איכותי יותר מאשר עונת 09/10 אז נשרה הקבוצה בשלב הבתים. זה אולי הדבר היחיד שחסר באמת לסימאונה בקדנצייה המוצלחת שלו בקבוצה. אתלטיקו שהעפילה אוטומטית לשלב הבתים, אמורה להיות בקבוצת האיכות השלישית. הגרלת המשחקים תיערך כרגיל בסוף חודש אוג'. כמוכן, אתלטיקו מחכה בקוצר-רוח למשחקי הסופר-קופה נגד ברצלונה שיהוו חימום מצויין לפתיחת העונה. ועוד עם הצטרפותו של ויאה - בכלל העניינים מתחממים. בשנה שעברה אתלטיקו הפסידה פעמיים מול בארסה בליגה ללא פייט אמיתי. כיאה למחזיקת הגביע, אתלטיקו תארח את המשחק הראשון בויסנטה קאלדרון ב-21/8 והגומלין ייערך בקאמפ-נואו ביום רביעי, בדיוק שבוע אחר-כך(28/8). אתלטיקו תקיים את מחנה האימונים בדרום אמריקה ותסייר בארגנטינה-צ'ילה-אורוגוואי. היא תגיע לאסטודיאנטס ב-27.7 למשחק בגביע 'יורואמריקה'. היא תקיים משחקים נוספים ב-30.7 וגם ב-4.8 אז תסיים את המסע ותחזור הביתה למשחקי אימון זניחים נוספים.

נושאים לדיון::



* האם אחרי עזיבתו של פלקאו, אתלטיקו איבדה את הפלוס והערך מוסף הגדול שהיה לה על פני שאר חברותיה לצמרת? עד כמה השתנו יחסי הכוחות ביחסי לסביליה, ולנסיה ושות', בהנחה שהשאר כן יצליחו להשאיר את הסקוררים הבולטים אצלן?
* בעונה שעברה אתלטיקו רשמה את המיקום הגבוה ביותר שלה מאז הדאבל והפגינה יציבות. האם אתלטיקו צריכה לשים בראש סדר העדיפויות את הליגה וליצור המשכיות, או שליגת האלופות מקבלת משקל גדול יותר והמטרה המוצהרת היא מקום ברבע הגמר נניח?
* הסגל של אתלטיקו עושה רושם שלא בנוי לריצה משולבת בליגה ובאירופה. חוץ מנק' התורפה בחוד - מהן העמדות הנוספות שדורשות חיזוק?
* מה לדעתכם ה'סוד' של אתלטיקו מדריד הנוכחית. למה דייגו סימאונה הצליח איפה שרבים אחרים נכשלו. לא בטוח שהסגל של אתלטיקו איכותי יותר מאשר שנים קודמות עם רביעיית התקפה של סימאו-מקסי(רייס)-אגווארו-פורלאן?
* שחקן המפתח של אתלטיקו מדריד נכון להיום - מי?

אתלטיקו מדריד - הדיון הרשמי של העונה שעברה

-------------------------------------------------------------------------

דעות, עידכונים(לא לחזור על דברים שכבר עודכנו, לא מהתקשורת הישראלית),שאלות, וויכוחים, הערות, הארות, תגובות וכל מה שקשור לאתלטיקו מדריד - רק כאן! שיהיה דיון מוצלח :aaa21:

טוטנהאם הוטספר 2013/14

July 7, 2014, 2:42 pm

≫ Next: ריאל מדריד 2013/14:: בשתי מילים - La Decima!!! ריאל זוכה בגביע האלופות העשירי!

≪ Previous: אתלטיקו מדריד 2013/14:: אלופת ספרד הגאה!

$

0

0

נראה שהכל כבר סגור ופואליניו ישחק בטוטנהאם בעונה הבאה. כך מאשר חבר בהנהלה של קורינתיאנס. הסכום יהיה 18 מיליון יורו.
http://globoesporte.globo.com/futebol/time...-tottenham.html

פאוליניו למי שלא ראה אותו הוא קשר 50/50 שמשחק בהרכב של נבחרת ברזיל כרגע. האמת שאני לא כל כך יודע כמה טוטנהאם היתה צריכה לרכוש דוקא קשר בסגנון שלו, קישור של פאוליניו-סנדרו-דמבלה יהיה חזק וקשה יהיה לשחק נגדם, אבל קצת חסר Vision. חשבתי שהם יחפשו תחליף למוטיניו. כרגע בטח דמבלה ישחק בעמדה קדמית יותר.

ריאל מדריד 2013/14:: בשתי מילים - La Decima!!! ריאל זוכה בגביע האלופות העשירי!

July 7, 2014, 2:52 pm

≫ Next: ליגות א' ב' ג'

≪ Previous: טוטנהאם הוטספר 2013/14

$

0

0

--------- ריאל מדריד 14\2013 ---------



אחרי עונה מאכזבת לחלוטין בה הסיפור בליגה הסתיים כבר בחודש נובמבר, וחלום הצ'מפיונס נמוג בצורה כואבת, ובקיצור - עונתו האחרונה של מוריניו במדריד הייתה כושלת - ריאל מדריד רוצה לשכוח ממה שהיה ולהתחיל מחדש עם קרלו אנצ'לוטי, אולי האנטיתזה לז'וזה מוריניו. אומרים שכל עונה בריאל מדריד היא כמו עשר עונות בקבוצות אחרות, ובשנה שעברה הביטוי 'הגשים' את עצמו בצורה הטובה ביותר. אבל, שקט לא מחפשים במדריד אלא בעיקר תארים - הגביע עם האזניים הגדולות. האם אנצ'לוטי שמתהדר ברקורד יפה מאוד במפעל יהיה חתום על הלה-דיסימה? האם איקר קסיאס יחזור לעמדה בין הקורות? מי יהיה החלוץ שיחליף את היגואין והאם מסע הרכש של ריאל מדריד יכלול גם את גארת בייל? הכל בדיון שמוקדש אך ורק וכל-כולו למועדון מס' 1 בעולם, ריאל מדריד, אם התבלבלתם. אני יותר מגאה לפתוח בפעם השמינית ברציפות את הדיון הזה. ריאל מדריד 13/14 - יצאנו לדרך.


אירועי הפרק הקודם::

את עונת 12/13 פתחה ריאל מדריד כאלופה הגאה, זו שקבעה שיא חסר תקדים של 100 נק' ליגה וגם 121 שערי זכות. מוריניו האמין בסגל שסיפק את הסחורה כל-כך טובה בעונה שעברה וריאל מדריד החתימה רק שחקן רכש אחד משמעותי - לוקה מודריץ' שנחת מטוטנהאם ימים ספורים לפני סיום מועד ההעברות. מיקאל אסיין הגיע מצ'לסי בהשאלה כדי לסתום חורים. הסגל נשאר עמוק ורחב אבל הבעייה של ריאל מדריד הייתה העייפות המצטברת של השחקנים שהגיעו לשלבים האחרונים של היורו וגם היעדר רעב ומוטיבצייה ופתיחת עונה גרועה. ריאל אמנם זכתה בסופר-קופה אחרי הפסד 3:2 בקאמפ-נואו וניצחון 2:1 בסנטיאגו ברנבאו אחרי מחצית שנייה פנטסטית, אבל פתחה את העונה בצורה רעה מאוד. כבר אחרי ארבעה משחקים הפער בינה לבין ברצלונה היה 8 נק'. נאום ה'אני עצוב' של כריסטיאנו רונאלדו אחרי הניצחון על גראנדה במחזור השלישי, שהיה הראשון של ריאל מדריד העונה - לא הוסיף שקט למערכת.

ריאל מדריד הגיעה לקלאסיקו בקאמפ-נואו במחזור השביעי כשהיא חייבת לנצח, אבל הסתפקה ב-2:2 בלבד מצמד של כריסטיאנו רונאלדו שהמשיך את רצף הכיבושים המטורף שלו בקלאסיקו. האמת שדווקא בעונה הזו, הכי גרועה של ריאל מדריד בעידן מוריניו, ריאל הפגינה עליונות מוחלטת על ברצלונה. היא ניצחה אותה 3 פעמים והפסידה רק פעם אחת, אבל מה לעשות שהליגה הספרדית היא יותר משני משחקים בעונה...הפציעה של מרסלו באימון הנבחרת בחודש אוקטובר היה בעוכריה של ריאל מדריד יחד עם יכולת לא טובה של צמד החלוצים. ריאל איבדה גובה לחלוטין בנובמבר-דצמבר ואחרי תיקו מאכזב עם אספניול הפער מהמקום הראשון צמח ל-13 נק'. במשחק האחרון לפני פגרת הנבחרות עולם הכדורגל הוכה בתדהמה כשז'וזה מוריניו החליט לספסל את קסיאס לטובתו של אנטוניו אדאן, וריאל הפסידה 3:2 למאלגה.


עליונות במשחקי הקלאסיקו בלבד. ריאל מדיחה את בארסה בחצי הגמר.

הסכסוך הארוך בין מוריניו לקסיאס הדגים את היחסים הלא טובים בחדר ההלבשה של ריאל מדריד. קסיאס המשיך לסבול מחוסר מזל ונפצע בהמשך לפרק זמן ארוך במהלכו דייגו לופז שנרכש מסביליה - הפגין יכולת מעולה. העונה של ריאל מדריד קמה לתחייה עם הגרלת שמינית גמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד. בשבוע אחד קסום הצליחה ריאל מדריד לעשות את הבלתי-יאומן וסימנה 3/3 כשהיא מנצחת את ברצלונה בקאמפ-נואו בחצי גמר הגביע 3:1, משיגה 2:1 ביתי על ברצלונה בהרכב חסר מאוד ומדיחה את מנצ'סטר יונייטד באולד-טראפורד לאחר שערים של לוקה מודריץ' וכריסטיאנו רונאלדו. רפאל ואראן ששיחק הפגין יכולת מעולה וביצע את הקפיצה המטאורית.

ריאל המשיכה לנצח ולפרק כל יריבה בליגה הספרדית למרות ששיחקה עם הרכבים משניים והתרכזה בעיקר בליגת האלופות. 1/2 גמר האלופות מול בורוסיה דורטמונד הגיע והתקווה הגדולה של ריאל מדריד הייתה לזכות בלה-דסימה, כאופצייה יחידה של מוריניו להישאר בתפקיד לנוכח האווירה העכורה שיצר, שהלכה והתגברה. ריאל הובסה 4:1 בגרמניה אחרי משחק מושלם של לבאנדובסקי ובגומלין התעוררה מאוחר מדי עם שערים של בנזמה וראמוס לקראת הסיום. ה-2:0 לא הספיק לריאל מדריד, אבל מה שנותר היה גמר גביע המלך בברנבאו, נגד אתלטיקו מדריד. כנראה שבעונה כזו, שהכל הולך הפוך, ודברים השתבשו מהרגע הראשון - גם המאזן הפנטסטי במשחקי הדרבים נעלם. רונאלדו העלה את ריאל ליתרון אבל דייגו קוסטה השווה וסוארז ניצח את המשחק בהארכה עבור הקולוצ'ונרוס שחגגו בברנבאו. רונאלדו הורחק וריאל מדריד סיימה בעצם את העונה בטעם מר, ללא אף תואר משמעותי. במחזור הסיום ניצחה ריאל מדריד 4:2 את אוססונה כשמוריניו סופג שריקות בוז אדירות מצד אחד של המגרש בעוד האולטארסור מגן עליו.


קסיאס מנחם את ראמוס אחרי ההדחה נגד דורטמונד. לא עונה שנרצה לזכור.

המאמן:: היידה קרלו

במסיבת העיתונאים בה יוצג אנצ'לוטי, פרז יספר על כך שהיה המועניין להביא את המאמן לבירת ספרד 7 שנים לפניכן, קרי בעונת 2005-06. גם אנצ'לוטי חלם להגיע למועדון הגדול בעולם ובגיל 54 הגשים את חלומו. בתאריך 20/5, שלושה ימים אחרי ההפסד המאכזב בגמר גביע המלך, כינס פלורנטינו פרז מסיבת עיתונאים והודיע על כך שדרכן של ריאל מדריד ומוריניו נפרדות. הנשיא דאג לשבח את המאמן על עבודתו במשך התקופה, אבל היה ברור שהמועדון היה צריך ריענון. אנצ'לוטי היה המועמד המוביל לאימון הקבוצה עוד קודם לכן, ואחרי שביקש רשמית מהשייח' של הצרפתים - זה היה רק עניין פורמלי, עניין של זמן.

האיטלקי, שחקן עבור אפור(קשר אחורי) אך משמעותי ברומא ובמילאן הגדולה של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, הקבוצה ששלטה באירופה, התחיל את קריית האימון ברג'ינה אותה העלה ליגה. הוא הפך את פארמה לקבוצת צמרת חזקה עם שחקנים כמו בופון, קנבארו, תורהאם ושות', ואחרי ניסיון פחות מוצלח ביובנטוס שכלל שתי סגנויות ב-99-01 - הגיע להישגים משמעותיים עם מילאן: הוא זכה פעמיים בליגת האלופות(03, 07), הפסיד בעוד גמר מטורף לליברפול וזכה גם באליפות איטליה(04) ובכל תואר אפשרי. הוא החזיר את מילאן להיות כוח דומיננטי באירופה יחד עם שבצ'נקו, אינזאגי, נסטה, פירלו, גאטוסו, קאקא ושחקנים נוספים שהגיעו בתקופתו. אחר-כך זכה עם צ'לסי בדאבל וסיים עם אליפות צרפת בעונתו השנייה ב-פ.ס.ז.

מעבר להישגים המקצועיים, עליהם לא ניתן לערער(ברור שאנצ'לוטי הוא הבחירה הכי ראויה בשוק), הוא ניחן ביחסי אנוש מעולים ומקרין שקט בחדר ההלבשה. תשאלו אפילו את זלאטן, שחקן נפלא אבל טיפוס בעייתי, שאמר עליו - "שיחקתי תחת הרבה מאמנים גדולים לאורך הקריירה, אבל בחיים לא הייתה לי מערכת יחסים כזו עם מנג'ר. השיטה שלו סבלנית וטובה לשחקנים שמרגישים ביטחון תחתיו". אחרי שלוש שנים מוצלחות, פחות טובות ובעיקר סוערות - ריאל מדריד צריכה להרגיע את הרוחות, ואנצ'לוטי הוא האופטלגין שלה אם תרצו או בעצם הדל-בוסקה שלה. "Tני שמח להגיע למועדון הטוב בעולם ומתרגש מאוד לעמוד כאן מולכם. ריאל מדריד חייבת לזכות בהכל תוך הצגת כדורגל אטרקטיבי. אין ברירה, זו המסורת של המועדון", אמר המאמן במסיבת העיתונאים כשלצידו הנשיא פרז, וסימן 'וי' ראשון. עוזר המאמן אגב יהיה זידאן. אנצ'לוטי נשאל "זידאן יהיה על הספסל?" ואמר "כן, רק הבעייה היא שהוא לא יכול לשחק".


אהלן אהלן. שלישיית המחץ - פרז-אנצ'לוטי-זיזו.

רכש ורכש:: איפה הגלאקטיקו?

ריאל מדריד שמה את ידה על איסקו, הקשר המעולה של מאלגה וה-MVP של אליפוץ אירופה U21. היא ניצחה במירוץ את מנצ'סטר סיטי של מנואל פלגריני שמאוד רצה לראות את הטאלנט ממשיך לככב אצלו. 27 מליון יורו עלה הספרדי המוכשר והוא יכול לשחק במגוון עמדות בקישור - באמצע כמובן, בימין במקום די-מאריה או בשמאל - אפשרות שנראית פחות טובה.


הרכש הגדול של הקיץ עד עכשיו. איסקו לבן.

אבל, נאמר זאת חד וחלק: הגלאקטיקו התורן עדיין לא נחת בסנטיאגו ברנבאו, וספק אם ינחת. ריאל מדריד מאוד רוצה את גארת' בייל, שחקן העונה בפריימרליג(21 שערים ב-33 הופעות), אבל האנגלים דורשים סכום מטורף ולא רוצים מן הסתם לוותר על השחקן מס' 1 שלהם. בייל מכבד את הקבוצה שנתנה לו את הבמה ולא מתכוון 'לעורר מהומות', וריאל חושבת על פיתרון. גם חלוץ '9' נמצא ברשימות הקניות של ריאל מדריד, עם או בלי קשר לעזיבתו הצפויה של גונזלו היגואין לארסנל, כנראה בתמורה ל-27 מליון יורו. החלוץ אמר כזכור בסיום המשחק האחרון של העונה מול אוססונה שהוא מרגיש שמיצה את עצמו בקבוצה ואם תשאלו את אביו חורחה - הוא לא הוערך מספיק. בספרד דווח לא מזמן שאנצ'לוטי זימן את החלוץ לפתיחת האימונים במטרה לשיחה אישית צפופה ובמארקה נכתב 'היגואין יעזוב רק בתמורה לעיסקה גדולה מאוד' - אבל נראה שריאל רק מנסה להעלות את מחירו. השמות המרכזיים שעלו כמועמדים הם אדינסון קבאני ולואיס סוארז מליברפול שהצהיר בפומבי על נכונות לעבור - אבל כרגע אין התקדמות. הדיווחים האחרונים הם שריאל הציעה 40 מליון יורו עבור החלוץ.

חשוב לציין כי למרות הדחה שלישית ברציפות בחצי גמר ליגת האלופות, בצמד משחקים לא מרשימים יותר מדי מול דורטמונד שחשפו הרבה נק' תורפה - הסגל של ריאל מדריד הוא טוב. מוריניו העביר 'ירושה' טובה לקרלו אנצ'לוטי. הסגל איכותי ועמוק ברוב העמדות ודרושים שינויים קלים בסגל.

עוד לפני מינוי המאמן, ריאל מדריד מיהרה להחזיר את דני דני קרבחאל הביתה מלברקוזן. המגן הימני רשם עונה מעולה בבונדסליגה עם שער ו-7 בישולים ועתיד לתפוס את מקומו של אלבארו ארבלואה בהרכב לאחר עונת הנפל של האחרון. עוד ייקבלו צ'אנס הקשר הצעיר חסה רודריגז שנותן בראש במדי הנבחרת הצעירה של ספרד, קאסמירו שהוחתם מסאנטוס וגם אלברו מוראטה, מלך השערים של טורניר הנבחרות הצעירות U21. במארקה כבר פצחו בחגיגות והעלו כתבה על 'פורמולת JEC' - צעירים, ספרדים ושחקנים מהמשתלה. חזונו של אנצ'לוטי הוא מתן קרדיט לשחקנים צעירים אליהם יתחבר הקהל והוא מאמין גדול בחבר'ה. בעבר אמר המאמן - 'תמיד היו לסאקיי את ה-5-6 איטלקים שילחמו בהרכב. זה היה סוד ההצלחה שלו'. בשעות האחרונות נאמר שריאל מדריד במירוץ גם אחרי אסייר אילרמאנדי, הקשר האחורי הצעיר והמבטיח של ריאל סוסיאדד שמחזיק את האמצע בגאון ויחד עם שחקנים נוספים הוביל את סוסיאדד לעונה גדולה במקום הרביעי, הגבוה ביותר שלה מאז עשור שחלף עם ניהאט, קארפין ו...צ'אבי אלונסו. ריאל צפויה לשלם את סעיף השחרור שלו שעומד על 30 מליון יורו, מה שיעצים את 'הפורמולה'.

שחקנים שעזבו בינתיים הם מיקאל אסיין שחזר לצ'לסי בהשאלה אחרי עונה סבירה במדי ריאל מדריד כ'סותם חורים'; ריקרדו קרבאליו הוותיק(35) שבילה שלוש עונות בריאל מדריד מתוכן עונה אחת פנטסטית והשאר הרבה פחות, והוא חתם במונאקו הצרפתית בהעברה חופשית; והעברה טרייה מאוד, מאתמול למעשה: חוסה קאייחון, הקשר הפסרדי המדרידיסטה בכל רמ"ח איבריו - חתם בנאפולי האיטלקית שתשלם לריאל מדריד 10 מליון יורו. קאייחון היה שחקן משלים לא רע בכלל שתמיד נתן את הכל עבור הקבוצה. הוא היה מעולה בעונה הראשונה בקבוצה(11/12) וכבש שער חשובים. אשתקד הוא ירד ביכולת ובסה"כ רשם 20 שערים ב-77 משחקים. הוא הצליח בכל-מקרה איפה שרבים נכשלו - לחזור לריאל מדריד ולהיות שחקן סגל, אפילו 'סופר-סאב', בקבוצה הבוגרת. לנו נותר רק לאחל בהצלחה.


הילד המוכשר חזר הביתה ונתן תקווה לשחקני הקאנטרה. קרבחאל מוצג בלבן.

שאלת קסיאס(?)

מאז משחק הפתיחה של יורו 2012, איקר לא ספג אף שער במדי הנבחרת. אחרי יכולת טובה ותואר נוסף עם הסלקסיון כשארון התארים כבר מפוצץ - אף-אחד לא היה יכול לצפות למה שיקרה. זו הייתה העונה הגרועה בקריירה של קסיאס, עונה שהייתה עבורו לא פחות מסיוט. את הסיפור אתם כבר מכירים בעל-פה. הוא פתח את העונה ביכולת בינונית וספג שערים שטותיים; הסתכסך עם מוריניו, בעיקר על רקע היחסים שלו מול שחקני ברצלונה; וסופסל במשחק נגד מאלגה לפני פגרת החורף במהלך שזיעזע את עולם הכדורגל. זה לא היה הכל - עד שחזר להרכב - נפצע לתקופה ארוכה במהלך חודש ינואר ובהמשך חימם את הספסל לאור יכולת פנטסטית של דייגו לופז שצורף בחלון ההעברות. מוריניו לא הסתפק בזה והשתלח בו במסיבות העיתונאים לקראת סיום העונה. מיותר לציין שקסיאס לא ראה דשא מלבד האימונים בולדדבאס.

קסיאס הבריא לחלוטין מהפציעה אבל עושה רושם שהפצע עדיין לא הגליד, לא במאה אחוז לפחות. בראיון למארקה הוא סיפר על לילות ארוכים ללא שינה, על בכי, ואמר שאפילו חשב לעזוב את ריאל מדריד, הבית שלו מגיל אפס. בגביע הקונפדרציות הוא קיבל את האשראי מדל-בוסקה והיה השוער הראשון במשחקי חצי הגמר והגמר, והחזיר לעצמו חלק מהביטחון עם הדיפות פה ושם. כל הנבחרה עמדה מאחוריו, אבל זה לא מספיק. קסיאס נכנס לסיטואצייה חדשה בקריירה שלו - הוא צריך להוכיח את עצמו ולבנות את המוניטין מחדש. 'אני איקר קסיאס החדש', אמר מהיום שהצטרף לאימוני הנבחרת, והוא באמת צריך לצאת לדרך חדשה. הקרב מול דייגו לופז על חולצת ההרכב יהיה לא פשוט. סביר להניח שקסיאס יקבל את הקרדיט בהתחלה, ובין כותלי הברנבאו הוא עדיין קונצנזוס - סמל, שחקן עם מעמד, הקפטן כמובן וגם שוער מדהים, אולי הטוב בעולם בעיניהם - אבל מבחינה מקצועית חובת ההוכחה עליו. ובל נשכח את ההבטחה שלו אחרי הזכייה באליפות 32' - 'נחזור לכאן(לסיבלס) עם הלה-דיסימה'...


אחרי עונת בלהות, כולם מחכים לקסיאס האמיתי...

בעבר שגיא כהן אמר על ראול, בעונתו האחרונות בריאל מדריד, את המשפט הבא - 'ריאל מדריד תשחק כדורגל פחות טוב עם ראול בהרכב - אבל היא לא יכולה לזכות בתארים בלי ראול'. יכול להיות שהאמירה הזו נכונה גם לאיקר קסיאס. ולדעתי האישית, ברשותכם:: איקר יחזור לעצמו סופית רק בזמן שאנחנו האוהדים נפסיק להתלהב מכל מיני הצלות 50-50 שלא היינו משבחים אותו עליהן מעולם בעבר. גם דודו אוואט טוב באחד על אחד, בתגובה למשחק שהפגין מול איטליה בגביע הקונפדרציות. לא רבים יהמרו נגד איקר קסיאס, אחד הטובים בהיסטוריה של המשחק. הוא לא מבוגר מידי(בן 32 סה"כ) וידוע ששוערים משחקים עד גיל מאוחר. אנחנו מחכים שתחזור לתת בראש, סאן-איקר...

לו"ז לקיץ:: וואחד פרה-טמפורדה

כמיטב המסורת, ריאל תצא לארה"ב ושם תקיים את מחנה האימונים שיחל ב-28.7 ויסתיים ב-11.8. סיבוב הדאווין באסיה כבר פאסה מבחינת ריאל. לפי לוח המשחקים שמצפה לחבורה של אנצ'לוטי, אפשר לחשוב שליגת האלופות כבר כאן. משחק האימון נגד גלטסראיי אמנם בוטל ברגע האחרון בשל אילוצים, ושחזור רבע גמר ליגת האלופות לא יהיה, אבל אנצ'לוטי בהחלט יפגוש את האקסית פ.ס.ז וגם ליון, אינטר ויובנטוס(או אברטון) ממתינות בקוצר-רוח. גם צ'לסי של מוריניו תהיה באיזור אבל משחק עם אמוציות לא יהיה.



הרגע המרגש של הקיץ יהיה בסוף החודש, קצת אחרי שהליגה הספרדית תצא לדרך(17-18 באוגוסט), כגביע הברנבאו המסורתי יקבל משמעות אחרת לחלוטין בזמן שהיריבה תהיה אל-סעעד, קבוצתו הקטארית של ראול. המלך חוזר הביתה באיחור של שנתיים ויגיע לברנבאו לראשונה מאז עזב(בעבר היה ניסיון לקיים את משחק גביע הברנבאו נגד שאלקה, מה שלא צלח; כמוכן, ראול ניסה להגיע למשחק הגומלין מול דורטמונד אך הקבוצה הקטארית אסרה עליו ברגע האחרון). ראול ישחק מחצית אחת בלבן של ריאל מדריד שכל-כך אפיין אותו, ומחצית במדי קבוצתו החדשה עימה זכה באליפות בעונה שחלפה. זה יהיה הפיצוי הגדול עבור האוהדים שהעונה לא ייהנו מסופר-קלאסיקו ענק כבר בחודשי הקיץ, הרי ריאל מדריד הפסידה בגמר הגביע... ריאל פותחת את העונה במשחק בית מול בטיס והמבחן האמיתי הראשון שלה יהיה בדרבי הביתי נגד אתלטיקו מדריד במחזור השביעי. לוח המשחקים זימן לריאל מדריד הגרלה נוחה. הציפיות תמיד גבוהות ועכשיו בכלל - פתיחת עונה עגומה כמו אשתקד ממש לא באה בחשבון...


למעוניינים: ריאל מדריד - הדיון הרשמי של העונה שעברה

-------------------------------------------------------------------------

דעות, עידכונים(לא לחזור על דברים שכבר עודכנו, לא מהתקשורת הישראלית),שאלות, וויכוחים, הערות, הארות, תגובות וכל מה שקשור לריאל מדריד - רק כאן! שיהיה דיון פורה ומעניין :aaa21:

---

ליגות א' ב' ג'

July 7, 2014, 2:55 pm

≫ Next: דיון הציטוטים ע"ש דני די נוימן

≪ Previous: ריאל מדריד 2013/14:: בשתי מילים - La Decima!!! ריאל זוכה בגביע האלופות העשירי!

$

0

0

לאחר החלטת ההתאחדות לבטל את הליגה הארצית, הליגות הנמוכות עלו בחשיבות שלהן.

ליגה ג' שהפכה לליגה החמישית בחשיבותה מכילה מיעוט של קבוצות ידועות, רובן שיחזורים של קבוצות ישנות - בית"ר נס טוברוק ומכבי רחובות הן למשל 2 קבוצות ידועות ולא מוצלחות כמו בעבר ששייכות באופן קבוע לליגה.
בין הקבוצות שכן יש להם תקווה ניתן למצוא את השחזור של הפועל יהוד אותה מאמן אלון מזרחי ואת השחזור של מכבי עכו, השם הקודם של קבוצת עירוני קריית אתא.
אחד ה"שחזורים" המעניינים שהולכים להיות בליגה ג' השנה הוא של הפועל קטמון שהתפרקה בליגה א' שנה שעברה כדי להיפרד מהאיחוד עם מבשרת ציון והוקמה מחדש בליגה ג'.
השנה כמו כל שנה הוקמו מספר קבוצות חדשות, בין הקבוצות המעניינות ניתן למצוא 2 קבוצות תל אביביות חדשות - אינטר ת"א ומ.ס. ת"א, וקבוצה רמת גנית חדשה התקרא מחניים ר"ג.

ליגה ג' היא הליגה החלשה ביותר וכמובן שבליגה ב' יהיה ניתן למצוא שמות הרבה יותר מעניינים.
בראש ובראשונה ניתן למצוא את מכבי קביליו יפו, השחזור של מכבי יפו הישנה שקרעה את ליגה ג' לחתיכות בשנה שעברה וצפויה לקרוע גם את ליגה ב' לחתיכות השנה.
שחזור מעניין נוסף הוא של הפועל בית שאן שהתפרקה עד לא מזמן, שתחליף בליגה ב' את מכבי בית שאן, את מכבי שעריים לה הסטוריה קטנה בליגת העל, שכבר מזמן איבדה תקווה לחזור לעצמה ואת הפועל מחנה יהודה שגם לה הסטוריה בליגת העל, ששואפת לעלות לליגה א' מעונה לעונה.

וכמובן, הליגה החשובה ביותר מבין ה3, ליגה א' - השנה, יעלו מהליגה הזאת לליגה הלאומית בין 2-4 קבוצות - 2 המקומות הראשונים מכל מחוז יעלו אוטומטית ו2 המקומות השניים מכל מחוז יתמודדו בבית פלייאוף מול מקומות 13 ו14 בלאומית.

במחוז הדרומי ניתן למצוא מספר רב של קבוצות ששיחקו בעברה בליגת העל - עירוני חדרה (הפועל חדרה לשעבר), צפרירים חולון, הפועל טייבה, מכבי קריית גת ומכבי יבנה ששואפות לחזור בראש ובראשונה לליגה הלאומית.
ניתן למצוא עוד כמה קבוצות מעניינות במחוז הדרומי, ביניהן עירוני נתיבות שמנסה להתחזק כמה שיותר בעקבות האופציה שהיא תעלה ללאומית במקום מכבי ב"ש.
הפועל עירוני א.א. פאחם - איחוד בין 2 היריבות העירוניות, האמנם נחשבת קבוצה צפונית אך בגלל כמות הקבוצות הצפוניות שישחקו העונה בליגה א' היא עברה למחוז הדרומי והייתה אמורה לפתוח שם את העונה אך בעקבות בעיות תקציביות פינתה את מקומה למכבי עמישב פ"ת מליגה ב'.

בצפון אמנם יש רק קבוצה אחת ששיחקה בליגת העל, עירוני טבריה (בעבר הפועל טבריה) של אבישי ז'אנו, אך יש לא פחות מ4 קבוצות שירדו בעונה שעברה מהארצית וקבוצה אחת שירדה בעונה שעברה מהלאומית - עירוני קריית אתא, מכבי כפר קנא, הפועל בני טמרה, הפועל בני ג'דידה ומכבי טירת הכרמל.
הירידה של 5 קבוצות אלו הביאה לנו כמות מכובדת של דרבים - דרבי כפר קנא בין הפועל למכבי, דרמי טמרה בין הפועל למכבי, ודרבי א.א. פאחם בין 2 העולות החדשות מליגה ב' - מכבי א.א. פאחם ואל אהלי א.א. פאחם.

כדי לעשות לכם יותר סדר בראש, כך תיראה ליגה א' 2009/10:

1. עירוני קריית אתא.
2. מכבי כפר קנא.
3. הפועל בני טמרה.
4. הפועל בני ג'דידה.
5. מכבי טירת הכרמל.
6. הפועל אסי גלבוע.
7. הפועל כפר קנא.
8. עירוני טבריה.
9. מ.ס. צפת/כרמיאל.
10. מכבי טמרה.
11. מכבי צור שלום.
12. הפועל עפולה.
13. מכבי כפר קרע.
14. אל אהלי א.א. פאחם.
15. מכבי א.א. פאחם.
16. עירוני א.א. פאחם.

דרום:

1. עירוני נתיבות.
2. מכבי יבנה.
3. עירוני חדרה.
4. מכבי קריית גת.
5. מכבי קריית מלאכי.
6. הפועל מבשרת ציון.
7. הפועל כפר שלם.
8. עירוני כפר יונה.
9. הפועל ערד.
10. בית"ר כפ"ס.
11. הפועל נחלת ראשל"צ.
12. הפועל בני טייבה.
13. צפרירים חולון.
14. הפועל הרצליה.
15. מכבי השקמה רמת חן.
16. מכבי עמישב פ"ת.

שתהיה עונה מהנה ופוריה!

דיון הציטוטים ע"ש דני די נוימן

July 7, 2014, 2:59 pm

≫ Next: יובנטוס 2013/14 :: זוכים בסקודטו שלישי ברציפות

≪ Previous: ליגות א' ב' ג'

$

0

0

כמות הגאונים בתקשורת הישראלית כל כך גבוהה שאפשר היה גם לפתוח פורום נפרד.

כל הציטוטים וההוצאו מהקשרם למיניהם - לפה.

יובנטוס 2013/14 :: זוכים בסקודטו שלישי ברציפות

July 7, 2014, 3:11 pm

≫ Next: דיון האצטדיונים - מה בבניה ומה בתכנון?

≪ Previous: דיון הציטוטים ע"ש דני די נוימן

$

0

0

יובנטוס 2013-2014



העונה שעברה
ימים לא קלים עברו על אוהדי יובנטוס בשלהי הקיץ שעבר. אחרי שנפרדו בבכי ובדמעות מהקפטן הבלתי מעורער, אלסנדרו דל פיירו, קיבלו האוהדים את הבשורה הנוראית הבאה - גם הקפיטאנו הקודם, כיום מאמן הקבוצה, אנטוניו קונטה, האיש שהחזיר עטרה לישנה, ייעדר מהמגרשים (או ליתר דיוק - צידי המגרשים) למשך כחצי שנה. הרוחות הגועשות סביב המשפט שנראה לחלקנו כסתירה בוטה לחוק והצדק כפי שהם נתפסים כיום, בנוסף עם סירוב סנסציוני של מערכת המשפט לקבלת עסקת טיעון, תרמו לאווירת הנכאים ששררה בתקופה זו של השנה. עם מאסימו קאררה על הקווים, וקונטה שבינתיים עונשו הומתק לשלושה חודשים בחוץ "בלבד", ביחד עם רכש לא מספק (בעיקר בעמדת החלוץ), יצאה העונה הביאנקונרית לדרך.


ככה התרגלנו לראות את הדון בחודשים הראשונים של העונה - בתא זכוכית, הרחק מהמגרש ומהשחקנים.

מי שחשב שההשעיה של קונטה תשפיע במאומה על היכולת של יובנטוס טעה, כשהקבוצה משחקת מצוין תחת קאררה וממשיכה את רצף המשחקים ללא הפסד שכבר התחיל להתקרב לכיוון השיא הקיים של מילאן של קאפלו. גם בליגת האלופות יובנטוס סירבה לרדת מנוצחת, בעיקר בקאמבק ההירואי 2-2 בסטמפורד ברידג' מול אלופת אירופה המכהנת, צ'לסי, קאמבק שהושג בדקות האחרונות מרגליו של פאביו קוואליירלה. לקראת חזרתו של המאמן לקווים יובנטוס אירחה את אינטר לדרבי ד'איטליה, שהתחיל עם גול לא חוקי של וידאל ונגמר בתבוסה 3-1 לנראצורי שקטעה רצף של 49 משחקים ללא הפסד.

אבל גם ההפסד הזה לא הוציא ליובנטוס את הרוח מהמפרשים. כן, גישת ה"בלתי מנוצחים" תמה לה לאיטה, אבל ההבדלים המקצועיים בין יובנטוס לשאר קבוצות הליגה בלטו כשאף קבוצה לא הצליחה לתרגם את המעידות הנדירות של יובה לכדי נגיסה משמעותית מהפער שנוצר מהמקום הראשון. קונטה, שכבר חזר באותה תקופה לספסלי היובנטוס סטאדיום, הצליח להוליך את הגברת הזקנה בלי בעיה ממשית לעבר הסקודטו, ה-31 במספר (ואם תרצו, ה-29). נאפולי הייתה קרובה לפרקים, אינטר הייתה קרובה לפרקים, אבל אף אחד לא ממש הופתע שהסקודטו נשאר בשחור לבן.


יובנטוס מודל 2012/13.

בינתיים, יובנטוס צלחה את שלב הבתים של ליגת האלופות מהמקום הראשון. בשמינית הגמר קיבלה הגרלה קלה בדמות סלטיק, אותה עברה בלי הרבה בעיות עם שני ניצחונות בשני משחקי הנוקאאוט. בשלב הבא, כאילו כדי לכפר על הקלות שבה יובה הגיעה לשלב הזה, הוגרלה יובנטוס מול באיירן מינכן האימתנית. זה נגמר רע, עם שני הפסדים (ההפסדים הראשונים בליגת האלופות) בבית ובחוץ והדחה די משפילה. בדיעבד, אותה באיירן שחטה גם את ברצלונה הגדולה וגם ניצחה את דורטמונד כל הדרך לעבר הגביע הנכסף. בקופה איטליה זה נגמר בחצי הגמר אחרי משחק דרמטי מול לאציו.

בניגוד לעונה שלפניה, בה אנדראה פירלו היה המנצח על התזמורת והאיש הבולט בשורה הגברת הזקנה, בעונה האחרונה פירלו היה פחות דומיננטי ונתן לארתורו וידאל ולשחקנים אחרים להתבלט. ההפתעה הנעימה ביותר הייתה כמובן פול פוגבה, הכישרון הצעיר שהובא בחינם ממנצ'סטר יונייטד ובמהלך העונה התפתח והפך לאחד מהקשרים הטובים והמבטיחים באיטליה, ולכמעט באנקר בהרכב הפותח של יובנטוס. רכש נוסף שהשאיר חותמת במועדון הוא קוואדוו אסמואה, הגנאי שהגיע מאודינזה, שעבר הסבה לעמדת המגן השמאלי ונתן תצוגות יוצאות מן הכלל, במיוחד בחלקה הראשון של העונה.


הנפת הסקודטו. מישהו חסר.

העונה שתהיה
הקיץ למעשה התחיל בחורף. פרננדו יורנטה, הסקורר הבאסקי של אתלטיק בילבאו, חתם כבר בינואר על חוזה בגברת הזקנה והחל מה1.7 הפך רשמית לשחקן יובנטוס. יורנטה מילא למעשה סוג של צורך בסיסי שהיה חסר בקבוצה מאז פרישתו של טרזגה, וזה שחקן בעל אוריינטציה גבוהה להבקעת שערים וסיום מהלכים. בנוסף אליו, ולמעשה כמה ימים לפני ההגעה הרשמית של הספרדי, הוחתם שם גדול נוסף - קרליטוס טבס, ה-bad boy מבריטניה, הגיע תמורת 9 מיליון יורו ממנצ'סטר סיטי היישר לחוד ההתקפה של יובה. בכך למעשה, סגר מארוטה (הג'נרל מנג'ר של הקבוצה) את הטענות כלפיו על כך שהוא לא מחתים את החלוץ שהקבוצה כה זקוקה אליו במשך כל כך הרבה זמן. ביחד עם טבז ויורנטה, יובה מעמידה לעונת 2013/14 חוד חדש לחלוטין עם פוטנציאל מאוד גבוה להצלחה אבל כמו תמיד- גם פוטנציאל לכישלון. אם לא יקרו דברים לא צפויים, לא יגיע חלוץ נוסף בקליבר גבוה לקבוצה והחוד ההתקפי יישאר כמות שהוא. בגזרת ההגנה, פדריקו פלוסו נרכש לאחר תקופת השאלה מוצלחת מינואר שנה שעברה, ואיתו הגיע שם גדול נוסף בדמות אנג'לו אוגבונה, הבלם המדובר של היריבה העירונית, טורינו. אוגבונה חתם תמורת 13 מיליון יורו ויצטרף לחבריו מהנבחרת בקו ההגנה האיטלקי למהדרין של יובה.

וכרגיל, גם בקיץ הזה התווספו למניין הצעירים של הקבוצה פנים חדשות. סימונה זאזה, אחד הסקוררים הבולטים בעונה האחרונה בסריה B, נרכש מסמפדוריה ומיד לאחר מכן נמכר חצי כרטיסו לסאסולו. כחלק מעסקת רכישתו של זאזה, נרכש חציו השני של מאנולו גביאדיני (שהיה שייך לאטאלנטה ויובה, והושאל לבולוניה בעונה האחרונה) מאטאלנטה והועבר לסמפדוריה.

בגזרת העוזבים היו כמה שמות מעניינים. אחרי שנתיים לא רעות בקבוצה, עזב מנואלה ג'אקריני את יובה לטובת מקום מרכזי יותר בסאנדרלנד האנגלית, והוא הכניס לקופה היובנטינית כ-7.5 מיליון יורו. גם פליפה מלו עזב את יובה והצטרף לגלאטסריי בה שיחק בשנתיים האחרונות, בעסקה ששוויה מוערך בכ-5 מיליון יורו, ואל שניהם אמורים להצטרף לא מעט שמות שלפי התקשורת לא נמצאים בתוכניות של קונטה לעונה הקרובה: ציגלר, מוטה, איסלה, מרטינז, דה צ'לייה, קוואליירלה ומאטרי.


שני המלפפונים הגדולים שחתמו הקיץ. יורנטה וטבז עם החולצות החדשות.

ומה הלאה? יובנטוס מחכה למשחק הסופרקאפ האיטלקי שיתקיים השנה מול לאציו, זוכת הגביע האיטלקי, ברומא, קצת לפני פתיחת הליגה. עד אז נעביר כולנו את זמננו בקצת משחקי ידידות לא חשובים, טרופאו טים המסורתי (שהפעם אינטר תיעדר ממנו, אולי כדי להוריד את הסיכויים לנאחס) בין היתר, גביע משמעותי אחר בארה"ב. על פי כל הדיווחים, המרקאטו של יובנטוס לא נגמר והוא רק מחכה להזרקת מזומנים שתגיע מהמכירות (בעיקר של מאטרי, קוואליירלה ואיסלה) הצפויות. ייתכן שיגיע חלוץ נוסף, ככל הנראה יגיע מגן שמאלי נוסף (קולארוב או סוניגה) ובהתאם לחיבתו הידועה של מארוטה לקשרים, אסור לפסול את האופציה הזו.

הציפיות של יובנטוס השנה הן גבוהות. ההצלחה באיטליה היא לא מובנת מאליה, אבל בקבוצה מצפים לסקודטו שלישי ברציפות (בפעם הראשונה מאז שנות ה-30 הלא ממש עליזות). הקמפיין באירופה הוא שייתן את התווית לעונה כולה - הצלחה (חצי גמר ומעלה) או כישלון. הרכישות הגדולות הופכות את הציפיות האלה לריאליות יותר ויותר, וייתכן שבסוף הקיץ יגיע רכש שלא ישאיר סימני שאלה בקשר ליכולת שלנו להתמודד עם הקבוצות הגדולות ביותר באירופה כיום. אני כאוהד מרגיש שהשנה נראה יובנטוס טובה יותר מאשר בשנה שעברה, כשלקונטה ולקבוצה כולה יש כבר ניסיון במסגרת האירופית ובשילובה עם הליגה הארוכה והמפרכת. על כל פנים - פורצה יובה!

דיון האצטדיונים - מה בבניה ומה בתכנון?

July 7, 2014, 10:36 pm

≫ Next: נובאק ג'וקוביץ' אלוף ווימבלדון 2014

≪ Previous: יובנטוס 2013/14 :: זוכים בסקודטו שלישי ברציפות

$

0

0

בארץ


העבודות בחיפה החלו רשמית בסוף חודש דצמבר כשבשלב הנוכחי
מתבצעות עבודות העמקה של הקרקע לקראת תחילת בניית השלד שתחל מיד
עם סיומן ועם הכרזה על החברה שזכתה במכרז. בינתיים התעורר עיכוב
בלתי צפוי כאשר במהלך עבודות החפירה בשטח התגלו כ-6 צינורות של
עיריית טירת הכרמל ושל חברות נפט ויש להזיזם כדי להמשיך בעבודה.
כרגע בודקים אפשרויות להזיזם, יתכן והבעיה תעכב את הפרוייקט
בחודשים רבים ואולי אף מעבר לזה.

האיצטדיון הבינ"ל ע"ש סמי עופר.



האיצטדיון בבאר שבע מתחיל להראות ריאלי. הטוטו אישר הקצאה של
50 מיליון ש"ח לטובת הפרוייקט שעבר הוזלה ודילול לעומת התוכנית
המקורית. לפי התוכנית החדשה יכיל האיצטדיון כ-16,000 מקומות (ולא
32,000 לפי התוכנית המקורית) שכולם מקורים. הפרוייקט נמצא בשלבי
תכנון ומימון סופיים.
התקווה להתחיל בעבודות ההקמה כבר בסוף השנה, אבל יתכן ומצבה
הפיננסי של הפועל באר שבע לאחר עזיבתה של ברקת יעיב על כך.

תמונה מהתכנון החדש.



ניכרת התקדמות בבניית האיצטדיונים בעכו ובפתח תקווה.
בעכו הטריבונות כמעט מוכנות וניתן בקלות להבחין בהן מהכביש המהיר,
אבל בכל זאת האיצטדיון לא יעמוד לרשותה של הפועל עכו העונה.
בפתח תקווה התמקדו לאחרונה בעבודות על החומות ועל החניון, השלב
הבא יתמקד בפנים האיצטדיון ובהרכבת הגג. בעקבות בעיות מימוניות
ישנה האטה בעבודות וספק אם האיצטדיון יעמוד לרשות הפתח תקוואיות
לתחילת עונת 2010/11.



בנתניה טרם נבחרה חברה שתמשיך את עבודות ההקמה של האיצטדיון
החדש, והוא ימשיך להשאר פיל לבן גם בחודשים הקרובים. פורסם לא מזמן
מכרז וידוע על התקדמות מסויימת. יש תקווה שתחילת העבודות על היכל
הכדורסל שיחובר לאיצטדיון עם גשר תתן זריקת זירוז גם לההמשך הקמת
האיצטדיון.



דאגה עקב זהות חלק מהמועמדות לעלייה לליגת העל- רבות מהן סובלות
מבעיית ביתיות.
האיצטדיון בבת ים לא עונה על דרישות ליגת העל עקב תכולתו הנמוכה,
אותו הדבר גם לגבי האיצטדיון ברמת השרון שמעבר לזה גם לא ניתן
להרחבה. לאחווה עראבה שגם היא מציגה יומרות לעלייה אין אפילו מגרש
ביתי והיא מארחת בדוחא בסכנין.
לעומת זאת קריית שמונה המועמדת מספר 1 לעלייה כן עומדת
בקריטריונים וכמוהה גם כפר סבא השואפת להתברג בצמרת ולהלחם על
עלייה.



_______________________________________________________________________

בעולם



בטורינו אפשר לראות את המפלס הראשון של האיצטדיון החדש של יובה
הולך ומוקם על חורבות הדלה אלפי.

היובנטוס ארינה (שם זמני) יכיל 41,000 מקומות ויפתח תוך שנה וחצי.




עוד מאיטליה, ברומא מחכים בדריכות לזכייתה של המדינה לאירוח
יורו 2016 שתביא לאור ירוק כלכלי לתחילת הקמת האיצטדיון החדש שיכיל 55,000 מקומות.




ברוטרדאם רוצים מאוד להוציא לפועל את תכנית מתחם הספורט העירוני
החדש שיכיל איצטדיון עם 85,000 מקומות וישמש את פיינורד.
בינתיים פורסמ הדמייה מטושטשת של המתחם, הדמיות ממוקדמות של
האיצטדיון יפורסמו בהמשך.

רצונה של הולנד לארח טורנירים בינלאומיים עשוי לזרז את הפרוייקט.



שפילד יונייטד האנגלית החלה בתהליכים לקראת הרחבת איצטדיונה מ32,000 -
ל44,000 ולהגדיל את הכנסות הקבוצה, בתקווה לשוב למיקומה הטבעי בליגה האנגלית.




התקדמות הבנייה בלה מאן, 30,000

ככה זה יראה בסוף:




באוקראינה מתעקשים שיסיימו לבנות עד 2012 את האיצטדיון החדש בלביב
כדי שיוכל להצטרף לאירוח יורו 2012.

הדמייה חדשה:




השיפוץ בקורזוב (פולין, 55,000) מתקדם יפה על אף תנאי מזג האויר
והוא צפוי לארח את משחקי יורו כמתוכנן.




כמוהו, גם האיצטדיון הלאומי בוורשה (55,000)




איצטדיון נוסף שיארח ביורו 2012 נבחר לאיצטדיון היפה ביותר שעתיד
לקום באירופה. האיצטדיון בפוזנאן יכיל 46,000 מקומות לאחר הרחבתו.




איצטדיון יפה נוסף הוא הבית המחודש של לגיה וורשה (30,000) שלא ישתתף באירוח היורו.




יריבתה העירונית, פולוניה וורשה לא נשארת חייבת ומציגה תכנון
לאיצטדיון חדש עם 30,000 מקומות ועיצוב.. מיוחד.





התקבלה החלטה סופית לגבי האיצטדיון החדש של ולנסיה שבנייתו הופסקה
לפני למעלה משנה.
יסיימו לבנות את האיצטדיון ללא הגג והקורות החיצוניים- שיבנו
בהמשך ברגע שיהיה כסף. כעת הצורך לפתוח את האיצטדיון גדול מאוד
כדי שהקבוצה תוכל למכור 20,000 מנויים נוספים ולהגדיל את הכנסותיה.

האיצטדיון של ולנסיה מיד עם חדילת העבודות.



האיצטדיון האולימפי בלונדון יהיה מוכן תוך חודשים בודדים ובנייתו
תסתיים כשנה וחצי לפני תחילת האולימפיאדה.




איצטדיון אבייבה (55,000) בדבלין, איצטדיונה החדש של נבחרת אירלנד
קרוב מאוד למועד ההשקה.




האיצטדיון החדש של זניט (62,000) הוא אחד המוקדים עתירי המתכת
בעולם.
קישור לתמונת דקסטופ של העבודות



התקדמות עבודות קירוב היציעים בשטוטגארט, בסופן יכיל האיצטדיון
60,000 מקומות ביציעים שכולם קרובים למגרש, ללא מסלולים אולימפיים.




לפני כחודשיים החלו עבודות הבנייה של האיצטדיון החדש במיינץ, גרמניה (33,000)




טוונטה אנסחדה ההולנדית שזה עתה הרחיבה את האיצטדיון ל24,000
תוסיף בקיץ יציע דרומי שיגדיל את התכולה ל30,000, מייד לאחר מכן
תבנה יציע מערבי ענק (שלא מופיע בתכנון המצורף) שירחיב את התכולה
ל44,000.




שטרסבורג הצרפתית הודיעה כי עד 2014 לכל המאוחר היא מתכננת לסיים
את השיפוץ באיצטדיון שבסופו יורחב ל36,000 מקומות.




נאנסי הצרפתית השיגה את האישורים להרחבת האיצטדיון.
כיום:

לאחר השיפוץ:




תכנון חדש לאיצטדיון של ספרטק מוסקבה שיכיל 40,000 מקומות.
כ-10,000 יותר מזה של היריבה העירונית צסק"א שנמצא בבנייה.




עדכונים נוספים בקרוב..
למעתיקים למיניהם- נא לציין קרדיט.

נובאק ג'וקוביץ' אלוף ווימבלדון 2014

July 7, 2014, 10:49 pm

≫ Next: דיון הנוסטלגיה

≪ Previous: דיון האצטדיונים - מה בבניה ומה בתכנון?

$

0

0

אליפות וימבלדון (The Championships), טורניר הגראנד-סלאם הותיק והיוקרתי מכולם, יצא מחר לדרך בפעם ה-128.
אליפות ווימבלדון נערכת מאז 1922 במיקום הנוכחי שלה - "המועדון הכל אנגלי של טניס דשא" הנמצא בדרך צ'רץ' ליד ווימבלדון, פרבר בדרום לונדון (בירת בריטניה).
האליפות מתקיימת על משטח הדשא שנחשב למהיר יחסית. האליפות נמשכת שבועיים (מתחילה ביום שני, כאשר יום א' האמצעי הוא יום מנוחה לשחקנים ולמארגנים).
אליפות ווימבלדון נערכה לראשונה בשנת 1877 תחת החסות "המועדון הכל-אנגלי לטניס דשא וקריקט", שנמצא בדרך וורפל. תחילה שיחקו בה רק תחרות של גברים יחידים, ובשנת 1884 נוספו גם משחקי נשים יחידות וזוגות גברים. משחקי זוגות נשים וזוגות מעורבים התווספו רק בשנת 1913.
האיצטדיון המרכזי של הטורניר נקרא "המגרש המרכזי" (Centre Court) ומכיל 15,000 מקומות. שמו נובע מכך שסביבו מסודרים המגרשים האחרים בטורניר. בצד הדרומי של המגרש נמצא התא המלכותי, בו יושבים בני משפחת המלוכה ואח"מים נוספים.
בשל מזג האוויר ההפכפך השורר בבריטניה, הותקן לפני כ-4 שנים גג נפתח באיצטדיון המרכזי.
במקרה של גשם, 8-10 דק' יקח לסגור את הגג בשלמותו, אבל השחקנים יצטרכו לחכות בין 20-30 דק' נוספות עד שיחודש המשחק.
עד להקמת הגג, שיחקו בווימבלדון רק בשעות האור. עם הקמת הגג והתאורה יש אפשרות לשחק במגרש המרכזי גם בשעות החשכה, אבל רק במקרים מיוחדים. ההחלטה לגבי סגירת הגג ופתיחתו היא של השופט הראשי בטורניר.
המגרש השני בחשיבותו נקרא מגרש מספר 1, ומכיל 11,430 מקומות.
המגרש הנוכחי נבנה ב-1997 והחליף את המגרש הישן, לצערם של חובבי טניס וטניסאים רבים שאהבו את האווירה המיוחדת ששררה בו.
לפני 4 שנים נחנך מגרש חדש בווימבלדון - מגרש מ"ס 3 שמכיל 2,000 מקומות.
סה"כ הפרסים הכולל באליפות יסתכם ב-25,000,000 שטרלינג, והוא הגדול ביותר מבין הסלאמים ב-2014.
שני הזוכים בטורניר יקבלו 1.76 מיליון שטרלינג כ"א (160 אלף ליש"ט יותר מאשתקד).
בתחרויות היחידים הראשיות לגברים ונשים משתתפים 128 שחקנים, ובזוגות 64.
באליפות ווימבלדון ישנם דברים מסורתיים כגון: צבעי הטורניר הם סגול וירוק. כל השחקנים בטורניר מחויבים ללבוש ביגוד שהצבע העיקרי בו הוא לבן. הגברים מכונים "ג'נטלמן" והנשים "ליידיז", ולנשים מצמידים גם את הכינוי "מיס" או "מיסיז".
בעבר השחקנים והשחקניות היו חייבים לקוד קידה בהכנסם ובצאתם מהמגרש המרכזי. המסורת הזו בוטלה ב-2003 ונשמרת רק למקרים נדירים כאשר המלכה או הנסיך מויילס נוכחים במגרש.
בשנת 2010 ולראשונה מאז 1977, המלכה אליזבת הגיעה לאליפות ווימבלדון והתיישבה בתא המלכותי במגרש המרכזי. מארי וניימינן שמרו על המסורת וקדו לפניה קידה.
הגברים הזוכים בתחרות מקבלים גביע כסף גדול והנשים מקבלות צלחת כסף רחבה (ראו למעלה בתמונה).



האיצטדיון המרכזי של הטורניר - "המגרש המרכזי" (Centre Court)



האלופים ב-2013: מריון ברטולי (צרפת) ו-אנדי מארי (בריטניה)


לישראל יהיה בטורניר ייצוג דל של 4 שחקנים ושחקניות (3 מהם/ן ביחידים/ות):


גברים:


דודי סלע



בן 29 מת"א (במקור קריית שמונה)
דירוג בעולם (יחידים): 107
ישתתף בטורניר היחידים.


יוני ארליך



בן 37 מת"א
דירוג בעולם (זוגות): 85
ישתתף בטורניר הזוגות יחד עם דניאלה בראצ'יאלי (איטליה).


נשים:


שחר פאר



בת 27 ממכבים.
דירוג בעולם (יחידות): 78
תשתתף בטורניר היחידות.


יוליה גלושקו



בת 24 וחצי מת"א
דירוג בעולם (יחידות): 82
תשתתף בטורניר היחידות.


יריבים/ות לישראלים/ות:

דודי סלע:

סיבוב ראשון: מיכאל קוקושקין (קזחסטן, 58)
סיבוב שני: המנצח בין איבו קרלוביץ' (קרואטיה) ל-פרנק דנצ'ביץ' (קנדה)


יוני ארליך ו-דניאלה בראצ'יאלי:

סיבוב ראשון: ג'וליאן בנטו ואדוארד רוג'ר-ואסלן (צרפת) - 4 בטורנירר


שחר פאר:

סיבוב ראשון: קרוליין ווזניאקי (דנמרק, 16)


יוליה גלושקו:

סיבוב ראשון: סאבין ליזקי (גרמניה, 19)


* אלוף 2013 - אנדי מארי (בריטניה, 5 בעולם, 3 בטורניר), יפתח את המסע להגנה על התואר מול דויד גופין (בלגיה, 104).
* רפאל נאדאל (ספרד, 1 בעולם, 2 בטורניר) יפגוש בסיבוב הראשון את מרטין קליזאן (סלובקיה, 57).
* נובאק ג'וקוביץ' (סרביה, 2 בעולם, 1 בטורניר) יפגוש בסיבוב הראשון את אנדי גולובב (קזחסטן, 55).
* סטאניסלאס וורינקה (שוויץ, 3 בעולם, 5 בטורניר) יפגוש בסיבוב הראשון את ג'ואו סוזה (פורטוגל, 48).
* רוג'ר פדרר (שוויץ, 4) יפגוש בסיבוב הראשון את פאולו לורנצי (איטליה, 81).


* אלופת 2013, מריון ברטולי (צרפת), פרשה מטניס ולא תגן על תארה.
* סרינה וויליאמס (ארה"ב, 1) תפגוש בסיבוב הראשון לדרבי אמריקאי את אנה טאטאשווילי (114).
* נה לי (סין, 2) תפגוש בסיבוב הראשון את פאולה קאניה (פולין, 175) שעלתה מהמוקדמות.
* סימונה האלפ (רומניה, 3) תפגוש בסיבוב הראשון את טליאנה פריירה (ברזיל, 91).


* להלן הגרלת הגברים המלאה

* להלן הגרלת הנשים המלאה

* להלן הגרלת זוגות גברים המלאה

* להלן הגרלת זוגות נשים המלאה


ווימבלדון בטלוויזיה:

* ערוצים ספורט 5 (מגרש מרכזי) ו-5+LIVE (מגרש 1 וזיפזופים לאחרים) יעבירו כל יום שידורים ישירים של הטורניר, גברים ונשים, החל ממחר ב-13:30.


המגרשים המצולמים בווימבלדון:

CC , 1 , 2 , 3 , 8 , 12 , 16 , 17


כל התוצאות בלייב נתונים באתר הרשמי של הטורניר

* ווימבלדון ישודר גם כאן.