Associazione Sportiva Roma 2014/15

שנת ייסוד - 1927
אליפויות - 3
גביעים - 9
אצטדיון - סטאדיו אולימפיקו.
מתקן אימונים - טריגוריה.
בעלים - ג'יימס פאלוטה.
קפטן - פרנצ'סקו טוטי, דניאלה דה רוסי.


בעונה החולפת:

לאחר הכישלונות בעונות האחרונות מאז הגעת הבעלים החדשים והשאפתנים, בעונה האחרונה הגיעה ההצלחה. רודי גארסיה הונחת למשרת המאמן ויחד איתו הוחתמו שחקני רכש ותיקים ומנוסים לצד כישרונות צעירים. מורגן דה סאנטיס, מאייקון, קווין סטרוטמן, ג'רביניו בנעטיה ונאינגולאן היו כולם להצלחה גדולה ותרמו לפתיחת עונה מסחררת בניגוד לכל הציפיות ודיבורים על אליפות החלו לרחף באוויר.

הג'ילארוסי פתחו את העונה בסערה עם 10 נצחונות רצופים, שיא ליגה לפתיחת עונה. לא פחות מדהים היה הנתון שבעשרת המשחקים הקבוצה ספגה שער אחד בלבד. הנצחונות כללו בין היתר שלישייה בסן סירו על אינטר, 0-2 על נאפולי עם צמד גדול של פיאניץ' ואולי הכי חשוב- נצחון על לאציו בדרבי אחרי שנתיים שחונות. הייתה תחושה שאולי דווקא הפעם חלום על סקודטו ראשון מאז 2001 יהפוך למציאות. אלא שאז הגיע רצף של ארבע תוצאות תיקו שעצר את הדהירה ובזכות ריצה מטורפת של יובנטוס הקבוצה ירדה למקום השני. גם תבוסה כואבת במשחק העונה 3-0 הוכיחה שעוד יש מה לשפר. הנתונים של פתיחת העונה לא נשמרו כצפוי, אך עדיין הקבוצה הציגה מספר יפים- ספגה 25 שערים (ההגנה הרביעית בטיבה באירופה) ולמרות שלושה הפסדים רצופים בסיום העונה בשל ירידת מתח ושיתוף שחקנים צעירים, כמעט בכל עונה אחרת 85 נקודות היו מספיקות לאליפות. לצער האוהדים ממולם ניצבה יובנטוס בעונה מאוד יעילה ונדירה שחצתה את רף מאה הנקודות ולא הותירה מקום למאבק אליפות אמיתי.

למרות זאת, בקבוצה מהבירה מרוצים מכך שהפרויקט האמריקאי סוף סוף המריא ובעונה הקרובה הקבוצה תשתתף בליגת האלופות לראשונה מזה ארבע שנים.


סטרוטמאן באחד השערים היפים בעונה החולפת בגביע.


מצטיינים :

כמעט כל השחקנים נתנו עונה טובה מאוד, אציין את הבולטים שבהם:

פרנצ'סקו טוטי – הקפטן הנצחי המשיך לעשות קסמים על המגרש ולהראות שלמרות שבקרוב יחגוג 38, חוכמת המשחק, המנהיגות והטאץ' שלו בכדור לא יעלמו לעולם. כבש 8 שערים ובישל עוד 10, וזה למרות שנפצע למשך מספר שבועות, שהרגישו כמו נצח לאוהדי הקבוצה ורק המחישו כמה הוא משמעותי למועדון.

מהדי בנעטיה – הבלם המרוקני נכנס לנעליות גדולות כמחליפו של מארקיניוס הנהדר. היו חששות לפני הגעתו האם יצליח למלא את מקומו אך במהרה הם התבדו. בנעטיה הנהיג את ההגנה והיה אחת הסיבות המרכזיות למספר הספיגות המאוד נמוך של הקבוצה. הספיק גם לכבוש חמישה שערים. התעניינות מקבוצות בכירות לא איחרה לבוא, תג מחיר גבוהה הוצמד אליו אך כנראה שישאר.

קווין סטרוטמאן – הקשר ההולנדי היה מהבולטים בפתיחת העונה עם עבודה מצויינת בהגנה ובהקפה וגם הספיק לכבוש שער נדיר בגביע. פציעה קשה בתחילת חודש מרץ גמרה לו את העונה ומנעה ממנו גם השתתפות במונדיאל.

ג'רביניו – הקיצוני מחוף השנהב, שפרח בליל תחת אימונו של גארסיה, הוחתם לאחר עונה לא מוצלחת בארסנל וגרר איתו לא מעט הרמות גבה. גם הפעם גארסיה ידע להשתמש בו כמו שצריך והקיצוני מחוף השנהב סיבסב הגנות ללא הרף וניפק 9 שערים ו-10 בישולים.

מאטיה דסטרו – החלוץ הצעיר שהוחתם לפני שנתיים סוף סוף חזר מהפציעות ולמרות ששיחק רק חצי עונה, סיים כמלך השערים של הקבוצה עם 13 כיבושים ויחס ניצול מצבים נדיר.

ראדג'ה נאינגולאן – הקשר המרכזי הגיע בינואר מקליארי, השתלב מהר מאוד בהרכב והיה מהבולטים בקבוצה בחצי השני של העונה.



עוד רגע קסם של טוטי מהעונה הקודמת.


עונת 2014/15

לאחר שהחליפה חמישה מאמנים בארבע שנים, סוף סוף הקבוצה פותחת עונה שנייה עם אותו המאמן. עם ההצלחה הגדולה של רודי גארסיה, במועדון מצפים לשמור על המשכיות וללכת צעד קדימה. התפטרותו המפתיעה של קונטה מיובנטוס בוודאי תורמת לתחושת האוהדים שהשנה ניתן לעשות את זה. ההשתתפות בליגת האלופות מעלה את הציפיות ועם זאת מחייבת סגל רחב יותר וטוב יותר.

נכנסים:

סיידו קייטה – הקשר המרכזי הוותיק בן ה-34 הצטרף בחינם מוולנסיה. לפני כן שיחק בברצלונה ארבע שנים, שם לקח כמעט כל תואר אפשרי ובקבוצה מקווים שיתרום מניסיונו.

אורבי עמנואלסון – ההולנדי בן ה-28 מגיע ממילאן גם הוא בחינם. יכול לשחק במגוון עמדות בקישור ובהגנה ולמלא חורים במידת הצורך.

אשלי קול – המגן השמאלי בן ה-33 של צ'לסי מגיע ללא תשלום לאחר שנים רבות בצ'לסי. ימלא את מקומו של דודו וצפוי להיאבק עם בלצארטי על מקום בהרכב, כשזה יחזור מהפציעה הארוכה שלו.

סאליח אוצ'אן – כשרון צעיר בן 20 שמגיע מפנרבחצ'ה בהשאלה עם אפשרות לרכישה.

חואן מנואל איטורבה – כנראה השם הנוצץ ביותר ברשימה. כשרון גדול שיש לו שיש לו הרבה מה להוכיח בסכום הגבוה שבו נקנה. מילאן ויובנטוס התעניינו ברכישת הקיצוני בן ה-21 מה שגם גרם למחירו לעלות ולהסתכם בכ-30 מיליון אירו.

לאנרדו פארדס - קשר בן 20 שמגיע מבוקה ג'וניורס בהשאלה עם אופציה לרכישה. לא ברור כמה דקות משחק יקבל עם ריבוי הקשרים בקבוצה.

דוידה אסטורי - בלמה בן ה-27 של קליארי מצטרף לחיזוק ההגנה. מגיע בהשאלה תמורת 2 מיליון אירו ואופציה לרכישה בתום העונה תמורת 5 מיליון נוספים.



איטורבה, הרכש היקר של הקיץ.


עוזבים:

דודו – המגן השמאלי בן ה-22 שיחק לא מעט השנה בשל הפציעה של בצלארטי, אך בשל חזרתו הצפויה של האיטלקי והגעתו של אשלי קול, הוחלט למכור אותו לאינטר תמורת 9 מיליון אירו.

רפאל טולוי – הבלם הברזילאי הגיע בינואר בהשאלה עם אופציה לרכישה, ולמרות שהיה סביר כנראה שלא ימשיך בקבוצה.

מישל באסטוס – הגיע בהשאלה בינואר עם אופציה לרכישה, אך לא הרשים וסיים את דרכו במועדון.

רודריגו טאדיי – השחקן הוותיק ששיחק כמעט עשור בקבוצה סיים את חוזהו ויחפש לו קבוצה חדשה. עשה הרבה שנים יפות במועדון וגם העונה כבש שני שערים וריגש את האוהדים.

לו"ז משחקי הכנה בקיץ:

18.07 - רומא - נבחרת אינדונזיה עד גיל 23 - 1-3 (פלורנצי 8', אוצ'אן 12', בוריילו 43').
23.07 - רומא - ליברפול 0-1 (אגר עצמי 90').
26.07 - רומא - מנצ'סטר יונייטד 3-2 (פיאניץ' 76', טוטי פנדל 89').
29.07 - רומא- ריאל מדריד.
02.08 - רומא - אינטר.
04.08 - משחק הגמר בטורניר ההכנה (אם הקבוצה תעפיל אליו).
10.08 - רומא - אלטנדורף (אוסטריה).
15.08 - רומא - ווינה SK (אוסטריה).
19.08 - רומא - פנרבחצ'ה.
31.08 - פתיחת העונה בסרייה א'.

סיכום:

עם ההצלחות עולות הציפיות. גם ברומא לא מפחדים לומר שהמטרה השנה היא להשתפר עוד קצת מהעונה הקודמת ולהתמודד על הסקודטו עד הסוף, לצד השתתפות ראשונה בליגת האלופות מזה מספר שנים. לשם כך השלד המרכזי נשמר והתחזק עם הגעה של שחקנים וותיקים ומנוסים לצד שחקנים צעירים ומוכשרים.


FORZA ROMA

מכבי נתניה 2014/5 - יוצאים לדרך!



איך עברה עונת 2013/4 על מכבי נתניה? "ירידה לצורך עלייה".

אם תשאלו אוהד של מכבי נתניה כמה זמן חלף מאז משחק הירידה נגד הפועל באר שבע, יקח לו זמן עד שישיב "שנה וחודשיים", כי זה הרגיש הרבה יותר. מה לא עבר על היהלומים בזמן הזה? זה התחיל בירידת ליגה, כנראה הטרגית אי פעם בהסטוריה של הכדורגל הישראלי, בו מכבי נתניה הובסה ונשרה ליגה לעיניי למעלה מ-12,000 אוהדים שלה. זה המשיך עם אי ודאות כלכלית וכמעט הליכה לפירוק. בסופו של דבר, הקבוצה הועברה לידיהם הבטוחות של אלי שגב, יוסי מאור ושמעון גונן ושחקנים עם שם גדול בקנה-מידה של ליגה לאומית התחילו לעשות את הדרך לבירת השרון. עונת המשחקים התחילה עם נצחונות דחוקים בדקות הסיום, המשיכה עם פתיחת פער ענק על יתר קבוצות הליגה והסתיימה באחת מעליות הליגה המרשימות אי פעם. על הדרך, הקבוצה עברה פוגרום באצטדיון 'עילוט' כשהתארחה מול מכבי אחי נצרת ואוהדיה, התקדמה בשלבי גביע המדינה ורשמה נצחונות נגד קבוצות מליגת העל ואף הגיעה לגמר הגביע, מלווה בכ-25,000 אוהדים צהובים, שם נעצרה נגד עירוני ק"ש רק בהארכה.
מכבי נתניה - המועדון, הקבוצה, הצוות המקצועי, השחקנים ובעיקר האוהדים - חזרה חזקה יותר והיא תקווה להוכיח את זה בעונת המשחקים הקרובה.


רגע השיא של העונה החולפת, גמר גביע המדינה. מכבי נתניה תשמח להגיע לשם שוב.

אילו העברות עשתה מכבי נתניה? "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון".

כיאה לקבוצה שזו העונה הראשונה שלה בליגת העל לאחר שעלתה מהליגה הלאומית, מכבי נתניה נאלצה להיפרד משחקנים רבים, שלא התאימו לליגת העל בעיניי הצוות המקצועי. הבולטים שבהם הם קובי חסן, עידו אקסברד, שלו מנשה, אדיר טובול, סיבטי ליפנייה, בן מלכה, טוברנו פינס, ליאור ז'אן ועומר פרץ, כשלאחרון עדיין יש סיכוי כן להמשיך בסופו של דבר עם הקבוצה.

ערן לוי, אוהד לויטה ולרי קיודה אמורים להמשיך ולהיות העוגן של הקבוצה גם בעונה הקרובה. עידו לוי, ירין חסן, עומר צלישר, רן רול וניר אברג'יל ינסו להוכיח שמקומם בהרכב. אביב אברהם, ויקי כחלון, ראול גרשומוב ואיאד אבו-עביד ינסו להוכיח שהם טובים מספיק כדי לשחק בקבוצת הבוגרים בליגת העל. יחד איתם, הקבוצה צירפה שחקנים רבים. בגזרת הישראלים הצטרפו עמית בן שושן, עמרי קנדה, שמעון הרוש, דיא סבע ואנס דבור. בגזרת הזרים, נראה שהצוות המקצועי הלך על שחקנים שלפחות על הנייר נראים מבטיחים. למעט לרי קיודה, שימשיך עם הקבוצה שנה שנייה, יתר הזרים שהגיעו - דודו סוארנסה (ברזילאי), ניקולי גאורגי (רומני), כריסטיאן סרגי (רומני) - הינם שחקנים בעלי עבר בליגות טובות יותר מליגת העל ובמפעלים אירופיים. במכבי נתניה מצפים להתחזק בחלוץ זר נוסף.


השם הגדול של הקיץ, דודו סוארנסה הברזילאי.

לאן מכבי נתניה מכוונת בעונה הקרובה? "אני יכול... לעלות, להגיע עד הרקיע".

כלפי חוץ, מכבי נתניה מספקת את אותה הצהרה שכל הקבוצות שעד כה עלו מהליגה הלאומית סיפקו בעבר: לנסות ולהימנע מהמאבקים בתחתית ולתקוע יתד בליגת העל. זו ליגה חזקה יותר, עם אתגרים מורכבים יותר ולכן זה טבעי שלא כל מה שעבד מצוין בליגה הלאומית יעבוד באותה הצורה גם בליגת העל. בחדרי חדרים, במכבי נתניה מקווים שהם בנו קבוצה מספיק טובה כדי להאבק על מקום בפלייאוף העליון יחד עם יתר קבוצות הבטן של ליגת העל. בגביע המדינה, במועדון רוצים מאוד להגיע שוב למעמד החגיגי של 4 האחרונות.
במכבי נתניה יודעים שהרבה יקום ויפול על היכולת של ערן לוי להתאים את עצמו לליגת העל. ערן לוי, מצידו, עושה מאמצים גדולים כדי לרדת במשקל ובקבוצה מדווחים שהוא עומד ביעדים שהציבו לו. אם ערן לוי יצליח לעבוד על עצמו ולהתאים את עצמו מבחינה גופנית לליגת העל, מה שיאפשר לו להביא את אותה היכולת המקצועית והמנהיגות שהפגין בליגה הלאומית, מכבי נתניה תהנה משחקן שובר-שוויון במונחים של ליגת העל.


שנת המבחן שלו כשחקן מוביל בליגת העל. ערן לוי.

שימו לב ל- אביב אברהם. "עליי, עליי... תסתכל, תסתכל עליי".

בעונה החולפת רשם דקות ראשונות במדי הקבוצה הבוגרת של מכבי נתניה רק במחזורי הסיום, לאחר שהקבוצה הבטיחה את העלייה. כבר בהתחלה כבש את עיניהם של האוהדים, בזכות המהירות, יכולת הכדרור ויכולת המסירה. מעניין יהיה לראות כמה הזדמנויות יקבל מיוסי מזרחי והאם יוכיח את עצמו בהזדמנויות שיקבל.
*תמונה של אביב אברהם תצורף בקרוב*

האם מה שעבד למכבי נתניה בליגה הלאומית יכול לעבוד לה גם בליגת העל? האם מכבי נתניה יכולה להפוך את אצטדיון היהלום לביתה כפי שהרגישה בקופסא? איזה כדורגל נראה מהיהלומים של יוסי מזרחי העונה? ושאלת השאלות - האם לאחר 32 שנים עצובות ואחרי שהגיע בעונה החולפת למרחק של משחק מזכייה בתואר, תוכל מכבי נתניה לשים קץ לספירה הכואבת ותספק רגעים של אושר ושמחה לאוהדיה?

לאציו

בעונה שעברה: מקום 9 בליגה, רבע גמר הגביע.

סיכום העונה החולפת:
לאחר כמה עונות מוצלחות תחת שרביטו של ולדימיר פטקוביץ', העונה האחרונה בלאציו הייתה בגדר פיאסקו. פטקוביץ', שפתח את העונה, לא הצליח לחבר שני ניצחונות רצופים. משנודע שפטקוביץ' סיכם עם ההתאחדות השוויצרית על משרת אימון הנבחרת מתום המונדיאל, לוטיטו האשים אותו בבגידה וזרק אותו. את מקומו תפס מאמן שמוכר לאוהדי לאציו הלא הוא אדוארדו רייה. תחת רייה חלה מגמת שיפור והנצחונות הגיעו בתדירות גבוהה יותר, אך לא מספיק כדי לפצות על העונה החלשה של רוב סגל הקבוצה. בליגה האירופית, לאציו הודחה כבר בשלב הנוקאאוט הראשון מול לודוגורטס הבולגרית באחד מהמשחקים הכי משוגעים שנראו במפעל הזה. את העונה סיימה לאציו במקום התשיעי, אך אין ספק שזה נמוך משמעותית מהציפיות שלה. לאציו גם סבלה מפציעות רבות, במיוחד זו שהשביתה את מירוסלאב קלוסה האגדי לחלק נרחב של העונה. היא עשויה להתנחם מכושרו של קאנדרבה, שהיה בין הבודדים שהגיעו לעונה הזאת, ומקייטה באלדה הצעיר שנראה כמו כישרון מאוד מבטיח. החדשות הרעות הן שמארקטי כבר ממזמן לא נראה שוער לרמה הזו.

מאורעות הקיץ:
אדוארדו רייה לא המשיך לעונה נוספת ובמקומו מונה סטפאנו פיולי בבחירה קצת "חסרת מעוף". ההמשך דווקא היה לא פחות ממצוין. עם תחילת חלון ההעברות הודיעה לאציו על שתי רכישות - האחת היא של מרקו פארולו המצוין, קשרה של פארמה, שגם קיבל לא מעט קרדיט בנבחרת איטליה במונדיאל האחרון, והוא הגיע תמורת 5.5 מיליון יורו. השנייה היא השאלתו של דושאן באסטה - אחד המגנים הימניים הבולטים ביותר בשנים האחרונות, תוצר טיפוחו של פרנצ'סקו גווידולין באודינזה. רכש נוסף שהגיע בתחילת החלון הוא פיליפ דג'ורג'ביץ', חלוצה הסרבי של נאנט שכבש בעונה האחרונה עשרה שערים בליגה הצרפתית ובישל עוד שלושה. דג'ורג'ביץ' הגיע ללאציו בחינם, ואמור להיות המחליף הראשון לקלוזה ברוטציה.
לאציו נפרדה מבלמיה - הצמד ביאבה-דיאס ששוחרר (הראשון חתם באטאלנטה). לכן בשבועות האחרונים לאציו מקושרת חזק מאוד לשני בלמים נוספים - הראשון הוא סטפאן דה פריי ההולנדי, ששיחק במרכז ההגנה של נבחרת הולנד המצוינת מהמונדיאל האחרון, והשני הוא דוידה אסטורי האיטלקי. סטפאנו פיולי כבר הודיע שעם הגעת שני בלמים חדשים חזרה לאירופה היא לא מילה גסה.

שחקן המפתח: אנטוניו קאנדרבה

קאנדרבה. האם השמועות על מעברו ליובה יתממשו?

פיורנטינה
בעונה שעברה: מקום 4 בליגה, גמר הגביע.

סיכום העונה החולפת:
העונה הקודמת הייתה אמורה להיות עונת החלומות של הויולה. הגעתו של מאריו גומז גרמה לשינוי באווירה ברחובות פירנצה, משהו שלא הרגישו שם מאז תקופת שבע האחיות של הסריה A. גם החלמתו של ג'וזפה רוסי ורכישתו של יוסיפ איליצ'יץ' נראו כקריאת תיגר על הסקודטו. בפועל, אי אפשר לומר שהויולה עברה עונה רעה, אך ללא ספק היה אפשר להוציא ממנה יותר. ג'וזפה רוסי פתח את העונה נפלא, אך פציעה מצערת מאוד גרמה לו להפסיד את רוב חלקה השני. מאריו גומז נפצע כמעט מיד עם פתיחת העונה וסבל מפציעות חוזרות במשך רוב שלבי העונה. יוסיפ איליצ'יץ' לא השתלב כראוי, ומעונה שבה לפיורנטינה היו את כל הכלים להיאבק על לפחות המקום השלישי, היא קיבלה עונה שבה החולשה של אינטר והקבוצות שמתחתיה לא מנעו ממנה להתייצב בנוחות במקום הרביעי (והמכובד) למשך רוב שלבי העונה. אבל לפיורנטינה היו כוכבים אחרים. בראש ובראשונה המאמן מונטלה, ואיתו גם חואן קואדראדו הקולומביאני שזכה להייפ בינלאומי לאחרונה, בורחה ואלרו הפנטסטי וגם סטפאן סאביץ' הצעיר שהוכיח שעזיבתו של נסטאסיץ' היא לא גזרה משמיים. בליגה האירופית מונטלה וחניכיו עשו קמפיין מצוין, אך נכנעו ליובה שנשרה מליגת האלופות בשלב שמינית הגמר.

מאורעות הקיץ:
מלבד סיום רכישתו של קואדראדו (שהיה נמצא בבעלות משותפת ביחד עם אודינזה), לא נרשמה בויולה פעילות עסקית יוצאת דופן, אולי מתוך הבנה שהסגל הקיים הוא גם ככה אחד הטובים בליגה. צ'יפריאן טאטרוסנו, שוערה של סטיוואה בוקרשט, הגיע בחינם, ופדריקו ברנארדסקי הצעיר, ששיחק בהשאלה בצ'זנה בעונה הקודמת, צפוי להישאר בקבוצה ולקחת חלק פעיל מההתקפה בעונה הקרובה. בגזרת העוזבים ניתן להבחין בשמו של מאסימו אמברוסיני. גם אלסנדרו מאטרי ואנדרסון חזרו לקבוצותיהם לאחר שתמה תקופת ההשאלה שלהם. רומולו ולורנצו די סילבסטרי, ששיחקו בעונה הקודמת בורונה ובסמפדוריה בהתאמה, נמכרו לקבוצותיהם על מנת למלא את קופת המזומנים. מאז תחילת המונדיאל חלון ההעברות מתנהל בעיקר בגזרת קואדראדו - קבוצות רבות רוצות אותו, ביניהן ברצלונה, אך דלה ואלה מציב תג מחיר גבוה ומרחיק את המתעניינות. קואדראדו כבר הגיב בתקשורת שהוא "אינו יכול לסרב להצעות משנות חיים" וכמובן מתייחס לשלל הקבוצות הגדולות שרודפות אחריו לאחר המונדיאל הנפלא שהציג.

שחקן המפתח: חואן ג'יזרמו קואדראדו

קואדראדו - יישאר בפיורנטינה?


טורינו
בעונה שעברה: מקום 7 בליגה, הדחה בסיבוב השלישי של הגביע.

סיכום העונה החולפת:
אחרי קיץ שבו החיזוק הגדול היה צ׳ירו אימובילה הצעיר, שהיה מהבולטים בעלייה של פסקארה לסרייה א׳ שנתיים לפניי אך לא הצליח למצות את עצמו בגנואה, הציפיות בטורינו לא היו לעונה כל כך מוצלחת כמו העונה שעברה. הקבוצה הודחה מוקדם בגביע ולכן התמקדה אך ורק במפעל אחד, בליגה, אך עדיין, הציפיות לא היו גבוהות כאמור. כל זה לא מנע מאחד מהצמדים המרשימים בליגה בעונות האחרונות, צ׳רצ׳י ואימובילה, להפציץ כל מה שבדרכם ולסחוף את טורינו לעונה מדהימה, שבה סיימה במקום השביעי ובזכות בעיות של פארמה מול אופ״א אף הצליחה להעפיל לאירופה אחרי 12 שנות העדרות. הסטטיסטיקה המדהימה שאומרת שצ׳רצ׳י ואימובילה היו אחראים על 48 מתוך 58 השערים של טורינו במהלך כל העונה רק מדגישה עד כמה האמרה צ׳רצ׳י, אימובילה ועוד 9 היא נכונה, אך למרות זאת היו עוד כמה שחקנים שבלטו במהלך העונה האחרונה בטורינו כמו ד׳אמברוסיו, שעבר לאינטר בינואר לאחר שהיה משחקני האגף הטובים בליגה בטורינו, או עומאר אל קאדורי שהיה הצלע הפחות בולטת בהתקפה של הקבוצה אך עדיין תרם את שלו. סה״כ, טורינו של ונטורה נתנה עונה נהדרת בקנה המידה שלה ותקווה להמשיך את המגמה גם בעונה הבאה.

מאורעות הקיץ:
אך נראה שהיא תתקשה מאוד לעשות זאת. אימובילה, מלך השערים של הקבוצה ושל הליגה, עזב לבורוסיה דורטמונד תמורת 18 מיליון יורו, וזה נראה כבור עצום שאותו טורינו תתקשה למלא. הסכנה השנייה היא כמובן מכירתו של צ׳רצ׳י, שכרגע נשאר במועדון אך לאור ההתעניינות הגדולה מצד קבוצות כמו המילאנזיות, מונאקו ואתלטיקו, עזיבה שלו רחוקה מלהיות בלתי אפשרית. כמו שזה נראה כרגע, בטורינו לא כל כך מודעים למצב ואין רכישות רציניות או חיזוק שאפשר יהיה להגיד שגם העונה טורינו מכוונת רחוק, וכמו שזה נראה כרגע בונים על צ׳רצ׳י ועוד 10.

שחקן המפתח: אלסיו צ'רצ'י.

האיש הבולט ביותר בהצלחה של טורינו ובהתפוצצות של אימובילה בעונה הקודמת - צ'רצ'י.

נכתב ע"י or_cohen.

אודינזה

בעונה שעברה: מקום 13 בליגה, חצי גמר גביע.

סיכום העונה שעברה:
אצל אודינזה, כרגיל, מוכרים ומקווים לטוב וזה גם מה שקרה בעונה שעברה. הזברות של פוצו וגווידולין לא מכרו הפעם שחקנים בסיטונאות כמו שהם רגילים, אך עדיין איבדו שם משמעותי בקבוצה וזהו כמובן מהדי בנעטיה המצוין שעבר לרומא, אבל חוץ ממנו הסגל הקיים עם באסטה, דנילו, ברקיץ׳, פריירה, פרננדס, מוריאל וכמובן די נטאלה הגדול נשאר ותחת גווידולין קיווה להמשיך את המסורת של העונות האחרונות והיא שאודינזה מסיימת בצמרת ומעפילה למפעל אירופאי, אך תקוות לחוג ומציאות לחוד. הקבוצה סבלה מעונה רעה למרות יכולת טובה של כמה שחקנים כמו פריירה, באסטה, פרננדס ודי נטאלה, וזה בא כמובן לידי ביטוי בהישגים. בליגה הזברות סיימו רק במקום ה-13 עם 12 ניצחונות בלבד, ובליגה האירופאית עשתה בושה איטלקית קלאסית כשהודחה על ידי ליברץ׳ כבר בשלב הפלייאוף. בגביע אודינזה עשתה קמפיין יפה כשהדיחה את אינטר ומילאן בדרך לחצי, אך שם הסתיימה דרכה אחרי שהפסידה לפיורנטינה במפגש הכפול. סה״כ עונה שבפריולי ישמחו מאוד לשים מאחור ולשכוח כמה שיותר מהר.

מאורעות הקיץ:
הקיץ הזה שונה מקודמיו, ולמה זה? דבר ראשון, כי זה קיץ ראשון מזה המון זמן שאודינזה פותחת עם מאמן חדש על הקווים, וזהו אנדראה סטרמאצ׳יוני הצעיר, ש״הוביל״ את אינטר לאחת מהעונות הגרועות בתולדותיה לפניי שנתיים, כשלצידו על הקווים יעמוד דז׳אן סטנקוביץ׳ האגדי ששיחק תחת סטרמא באינטר. מה בקשר למכירות סוף עונה? רוברטו פריירה כבר עם רגל וחצי ביובנטוס, אך חוץ ממנו לא נראה שיש מישהו מאודינזה שממש בדרך החוצה, וזה בניגוד לקיצים קודמים. מי שהגיע לקבוצה הוא סיריל ת׳ראו שהגיע מקייבו ויקווה להשתלב טוב ברוטציה ההתקפית של אודינזה, ופאבלו ארמרו שחזר לאחר שנה וחצי בגלות של נאפולי ולונדון (ווסטהאם). סה״כ קיץ שקט אצל פוצו עד כה, שככל הנראה יתמקד בעיקר בשמירת הסגל הקיים, בתקווה שסטרמא יוביל את אודינזה לעונה מפתיעה בדומה למה שורונה, טורינו ופארמה עשו בעונה האחרונה.

שחקן המפתח: אנטוניו די נטאלה.

אם לא הוא אז מי? אגדה איטלקית.

נכתב ע"י or_cohen.

פארמה
בעונה שעברה: מקום 6, הדחה בסיבוב השלישי של הגביע.

סיכום העונה החולפת:
העונה של פארמה מתחלקת לשלוש - רע, משתפר ומאכזב. תחילת העונה לא הייתה טובה - הניצחון הראשון הגיע רק במחזור החמישי, עם השיניים ב4-3 נגד אטאלנטה. לאורך כל הסיבוב הראשון פארמה סבלה מסינדרום הקבוצה הביתית - בארטמיו פראנקי היה קשה עד כמעט בלתי אפשרי לנצח אותה, ובמשחקי החוץ היא בקושי הוציאה נקודות. החל מאמצע הסיבוב הראשון נרשמה בפארמה מגמת שיפור, במשחקי הבית היא נשארה בלתי מנוצחת ובמשחקי החוץ רשמה גם כן כמה תוצאות טובות. למעשה, מהמחזור ה-11 ועד המחזור ה-22 פארמה לא רשמה הפסד אחד, ניצחה את מרבית המשחקים ושיפרה באופן דרסטי את מיקומה בטבלה. ההפסד במחזור ה-22 הגיע, כמובן, נגד רומא. לאחר מכן המשיכה פארמה את רצף חסר ההפסדים עד שפגשה את יובה במחזור ה-32, עת קראה תיגר על מקום בליגה האירופית. כמה תוצאות רעות הוסיפו קצת פאניקה ולחץ בסיום העונה, במיוחד השריקה לפנדל במשחק של טורינו במחזור האחרון שקבעה - אם הפנדל נכנס, טורינו תשחק בליגה האירופית ואם לא - פארמה. הפנדל לא נכנס, אבל כאן מגיע השלב המאכזב. בשל טעות בדוחות הפיננסיים, פארמה קיבלה עונש שאיש לא ציפה לו - הדחה מהליגה האירופית. מאכזב זה לא מילה.

מאורעות הקיץ:
האכזבה מאי-ההשתתפות בליגה האירופית הייתה עצומה. כל כך עצומה עד שמרקו פארולו, אחד השחקנים הבכירים בעונה החולפת, בחר להצטרף לשורות לאציו. גם יוהאן בנלואן, ששיחק במרכז ההגנה, עבר לאטאלנטה. בפארמה לא נרשמו שינויים משמעותיים בחלון ההעברות עד כה, כמובן מלבד עשרות אלפי המושאלים שבאים והולכים משם בכל שנה. גורלם של קסאנו ופאלטה, מכוכבי העונה החולפת, עוד לא ידוע ויש סיכוי ממשי לעזיבתם. אחת החדשות היותר טובות שנשמעו בקיץ הזה היא דווקא חזרתו של הרנאן קרספו, אחת האגדות הגדולות בתולדות פארמה, לאימון קבוצת הנוער של המועדון. עם המכה הכלכלית בדמות אי ההשתתפות במפעל האירופי, בפארמה יקוו בעיקר לשמור על הסגל שלם (למעט פארולו) ולהתחזק נקודתית בסכומים לא גדולים.


בפארמה משוגעים על המשוגע - קסאנו.

עונת 2013-2014

2 באוגוסט,
השעה 21:00 שעון ישראל.
המקום - אמסטרדם ארינה...

פתיחת הליגה בהולנד!
האלופה אייאקס מול רודה

לפני שאנחנו מתחילים עוד עונה בליגה ההולנדית הרשו לי לסכם את העונה שעברה.
קיבלנו בהולנד ליגה מעניינת ביותר, ליגה מותחת כשלקראת סוף הליגה לא פחות משש קבוצות היו מועמדות לקחת אליפות. בהשוואה לליגות הבכירות הרמה לא תמיד משהו, אבל מתח? כבר שנים שהליגה ההולנדית מספקת את המתח הגדול באירופה!

במאי 2013 העובדות נקבעו בשטח כשאייאקס שוב זכתה באליפות ו-ווילם II ירדה אוטומטית לליגה השנייה. רצה הגורל שהדברים נקבעו במשחק אחד בין שתי הקבוצות. האחת שמחה וצהלה, השנייה הוזילה דמעה, אבל ירדה ליגה עם מחמאות.

עונת 2012-2013 תכנס לספרי ההיסטוריה ההולנדים כעונה שבה הרוח הקבוצתית והגיל הצעיר עולה עם היד העליונה. לפ.ס.וו היתה על הנייר את הסגל הכי טוב, אבל הקבוצתיות של אייאקס ביחד עם הכשרון הצעיר של שחקנים כמו כריסטיאן אריקסן ובן ארצו ויקטור פישר עשו את ההבדל.



כבר שנים שהליגה ההולנדית מספקת הרבה רגעים יפים ובלתי נשכחים. כך גם היה בעונה החולפת. פ.ס.וו התחילה את העונה כפייבוריטית הגדולה לזכייה בכתר. הכל היה מוכן שם לחגיגת המאה של המועדון. דיק אדבוקאט חזר ביחד עם עוד בן אובד בדמות מרק ואן בומל.
המחזור הראשון הלך לאיבוד כשהקבוצה הפסידה בחוץ לר.ק.ס וואלווייק. מרק ואן בומל נראה אובד עיצות וביצע מספר עבירות שחייבו אותו לצאת מוקדם מהצפוי. השופט ריחם על הכוכב.

עד מאחור בדצמבר אייאקס די הסתתרה, אבל כן הצליחה לנצח בבית את אחת מקבוצות הטובות בסיבוב הראשון. שער יחיד של כריסטיאן אריקסן עשה את ההבדל מול טוונטה הגנתית ביותר.

ויטסה הצליחה ברצינות לאיים על המקום הראשון. הכוכב שם היה ללא ספק החלוץ וילפריד בוני. ביחד עם מרק ואן חינקל והקשר הוותיק תיאו יאנסן ויטסה ניצחה בין היתר את היריבות שלה לצמרת. את אייאקס ופ.ס.וו בחוץ ואת פיינורד בבית. הקבוצה שנצאת זה כמה שנים בידי חבר של רומן אברהמוביץ', הגאורגי מייראב יורדאנייה, לא ממש הראתה משחק התקפי משובח, אבל כן חלוץ בדמות בוני שכמעט בכל משחק כבש.

באירופה הקבוצות ההולנדיות התקשו. כשהפגרה התחילה נשארה רק קבוצה אחת באירופה. אייאקס שלא היתה אמורה לשרוד בית מוות קשה ביותר בליגת האלופות מול ריאל מדריד, דורטמונד ומנצ'סטר סיטי. עם 4 נק' מול מנצ'סטר סיטי צעירי חסרי המנוח של אייאקס השאירו אאת ההון הערבי מאחוריהם ועלו הלאה לשלב הנוקאאוט של הליגה האירופאית.

השלט ביציע במשחק מול הסיטי שעלתה באייאקס בקנס כספי לא קטן


אחרי הפגרה הקצרה שתי קבוצות התחילו להכנס לבעיות. טוונטה ופ.ס.וו התחילו להסתבך עם עצמן. גם ויטסה ללא בוני ששיחק בגביע אפריקה התחילה לאבד נקודות מול יריבות פחות טובות. בכל מקרה בטוונטה פיטרו מספר משחקים אחרי הפגרה את המאמן סטיב מקלארן ובפ.ס.וו התחילו מספר כרטיסים אדומים להרוס להישגי הקבוצה. בתקשורת דיברו רק על דבר אחד: פ.ס.וו לא יכולה לעמוד במתח...

אייאקס? עד פברואר הקבוצה לא ממש בלטה בליגה. עשתה יותר מדי תיקו והפסידה בבית לויטסה. המבחן הכי גדול בשביל הקבוצה של פרנק דה בור הגיע אחרי ההדחה המאד מאכזבת מול סטיאווה בוקרשט. אחרי שני משחקים ותוצאה של 2-2 בסיכום אייאקס הפסידה בפנדלים. על התפריט עמד משחק חוץ קשה מול טוונטה. מויסאנדר וטובי אלדרוויירלד כבשו במחצית הראשונה ובאמסטרדם התחילו שוב להאמין במרוץ אליפות נוסף באביב...

בשבועות הבאות התחיל לאט לאט תמונת הצמרת להתבהר. טוונטה נעלמה מהאופק. לפ.ס.וו
עדיין הסגל הכי טוב. ויטסה ופיינורד ממשיכים להצליח כי וילפריד בוני וגרציאנו פלה ממשיכים לכבוש ולתת לקבוצות שלהם את הנקודות.

14 אפריל 2013. פ.ס.וו איבדה את המקום הראשון ואייאקס התחילה להכנס לקצב הניצחונות הרצוי. אפילו במגרש קשה מסורתי כמו אלקמאר האלופה היוצאת ניצחה (2-3). הכל היה מוכן למשחק העונה: במשחק נחמד מנצחת אייאקס 3-2 בדרמה לא קטנה. בסיום המשחק נראו שחקני פ.ס.וו גמורים. הם הבינו למעשה שהפער גדול מדי ושהאליפות ברחה להם. באמסטרדם חוגגים, אבל נזהרים מאד שלא לדבר על אליפות נוספת כי דווקא מתי שהאליפות למעשה היתה יכולה להיות בכיס הקבוצה משחקת בבית בתיקו עם היירנביין (1-1). בסופו של דבר אייאקס מצליחה מול היורדת פק זוולה לסגור את סיפור האליפות.

פרנק דה בור, אדריכל רצף האליפויות הנוכחית


במשחק גמר הגביע שיחקו פ.ס.וו הפייבוריטית מול AZ אלקמאר שסבלה מעונה קשה במיוחד. הפייבוריטית לא הצליחה להסתדר עם הלחץ וראתה את צלחת האליפות נוחתת שוב באמסטרדם. האם העונה תגמר עם טעם קצת מתוק בפה? התשובה?
לא...AZ מנצחת 2-1 ובסוף המשחק ברור שגם מרק ואן בומל כבר לא יחזור בעונה הבאה.
באלקמאר חוגגים ובאיינדהובן לא מבינים עד כמה לוזרית הקבוצה שלהם הפכה.

אדם מאהר וג'וזי אלטידור נהנים משער היתרון של האיש שעבר בקיץ לפ.ס.וו



ומה תביא לנו העונה הקרובה?
על הנייר הליגה ההולנדית איבדה מספר שחקנים חשובים. וילפריד בוני מלך השערים הנהדר של ויטסה עבר לסוונסי. ג'וזי אלטידור שכיכב עם AZ בגביע עזב לסנדרלנד. פ.ס.וו איבדה שני שחקני התקפה מצטיינים בדמות ג'רמיין לנס (דינמו קייב) ודריס מרטנס (נאפולי).

כרגע לא בטוח אם אייאקס תשמור על הכוכב שלה כריסטיאן אריקסן שעוד מבוקש במספר קבוצות. ללא ספק שאם אייאקס לא תמכור יותר שחקנים היא תהיה הקבוצה הפייבוריטית בליגה.

אני כבר לא יכול לחכות לפתיחת עונת 2013/14!

באייר 04 לברקוזן
שנת ייסוד: 1904
עונת 2013/14: מקום 4
השתתפות במפעל אירופי: ליגת האלופות - הודחה בשמינית הגמר ע״י פריס סן ז׳רמן
השתתפות בגביע הגרמני: רבע גמר - הודחה ע״י קייזרסלאוטרן
מלך השערים: סטפן קיסלינג (15 בליגה, 19 בכל המסגרות)
אצטדיון: באיי-ארנה, 30,210 מקומות
הישגים: גביע אופ״א - 1987/88, גביע גרמני - 1992/93

הגיעו: הקאן צ׳אלנולו (מהמבורג תמורת 14.5 מיליון €), יוסיפ דרמיץ׳ (מנירנברג תמורת 6.8 מיליון €), וונדל (מגרמיו תמורת 6.5 מיליון €), טין ידבאיי (בהשאלה מרומא תמורת מיליון €) ולדלן יורצ׳נקו (משחטאר דונייצק תמורת 250 אלף €), דאריו קרסיץ׳ (ממיינץ בהעברה חופשית), קארים בלראבי (חזר מהשאלה בבראונשוויג) מקסימילאן ואגנר (עלה לקבוצה הבוגרת).

עזבו: אמרה צ׳אן (לליברפול תמורת 12 מיליון €), ג׳וניור פרננדז (לדינמו זאגרב תמורת 2.5 מיליון €), סידני סאם (לשאלקה 04 תמורת 2.5 מיליון €), יינס הגלר (להרטה ברלין תמורת 900 אלף €), דני דה קוסטה (לאינגולשטדט תמורת 150 אלף €), יונאס מאפרט (לקרלסרוהה בהעברה חופשית), ג׳ואל פויאנפאלו (הושאל לפורטונה דיסלדורף), מלקולם קאלקוטה (הושאל לגרויטר פירת׳), קוסטאס סטאיפילידיס (הושאל לפולהאם), דניס אנגלמן (הושאל לפורטונה קלן), ארקדיוש מיליק (הושאל לאייאקס), אנדרס גוארדאדו (סיים השאלה מולנסיה), ארן דרדיוק (סיים השאלה מהופנהיים), אנדרס פאלופ (פרש).

***

העונה שהייתה:

אחרי עונה טובה אותה סיימה באייר במקום השלישי, בהנהלת לברקוזן קיוו להמשיך עם התוצאות הטובות שהשיגה הקבוצה בליגה ולשפר את ההישגים באירופה ובגביע. לכן נוצלו הכספים שהגיעו ממכירת שני כוכבי הקבוצה בעונת 2012/13, אנדרה שורלה ודני קרבחאל ובמקומם הגיעו לבאיי-ארנה כמה שחקנים אחרים, הבכירים שבהם הם היון-מין סון, אמרה צ׳אן, אמיר ספאחיץ׳ וג׳וליו דונאטי - ובנוסף הצמד לבנדובסקי-הופייה שאימן יחד בעונה הקודמת נפרד, ובלם העבר הפיני הפך להיות מאמנה הראשי היחיד של הקבוצה.

העונה של לברקוזן נפתחה בצורה נהדרת ואחרי 15 מחזורים - בתחילת דצמבר - לברקוזן הייתה במקום השני, אחרי 12 ניצחונות, תיקו אחד מול באיירן ושני הפסדים - ועם 37 נקודות, 6 יותר מדורטמונד שבמקום השלישי. השלישייה ההתקפית של לברקוזן, ״סמסונג״ - שכללה את סאם, סון וקיסלינג - נראתה נהדר, ולמרות שני הפסדים נוספים מול פרנקפורט וברמן לפני היציאה לפגרה, החלק הראשון של העונה הבטיח רבות - מה גם שהקבוצה עלתה לרבע גמר הגביע הגרמני ולשמינית גמר ליגת האלופות אחרי שלב בתים מעורב, במהלכו לברקוזן הביסה את שחטאר 0:4, ניצחה פעמיים את ריאל סוסיאדד אבל גם הפסידה פעמיים למנצ׳סטר יונייטד, כולל תבוסה אחת של 0:5.

בינואר הודיע סידני סאם, כוכב הקבוצה בחלק הראשון של העונה, על מעבר בתום העונה לשאלקה 04. החזרה של לברקוזן מהפגרה הייתה נוראית, גם בגלל ההיעדרות של סאם הפצוע - כאשר לברקוזן הציגה יכולת גרועה - הידרדרה עד למקום הרביעי בליגה, הודחה מהגביע מול קייזרסלאוטרן מהליגה השנייה, והודחה אחרי תצוגה מביכה מול פריס סן ז׳רמן והפסד 1:6 בסיכום שני המפגשים.
ההסתבכות של לברקוזן במאבק על המקום הרביעי והכרטיס למוקדמות ליגת האלופות גרמה להנהלה לשקול מחדש את משרתו של הופייה, ובתחילת אפריל הוא שילם את המחיר על התקופה הרעה של הקבוצה ופוטר. במקומו מונה שותפו לשעבר סשה לבנדובסקי, שבינתיים אימן את קבוצת הנוער וגרם לשינוי מנטלי - ולברקוזן הצליחה בקושי רב לגבור על וולפסבורג ובורוסיה מנשנגלאדבך, להשיג את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות ולסיים עונה קשה ורבת תהפוכות בצורה יפה.




העונה שתהיה:

בסוף אפריל האחרון, מעט אחרי פיטוריו של סמי הופייה - הודיע וולפגאנג הולצאוזר, מנכ״ל הקבוצה בשנים האחרונות (שהוחלף ע״י מיכאל שדה) על החתמה משמעותית - מאמנה הגרמני של רד בול זלצבורג בשלוש השנים האחרונות - רוג׳ר שמיט - יאמן את לברקוזן החל מהעונה הבאה.

בגזרת ההעברות - לקראת סיום העונה החולפת לברקוזן הודיעה על החתמתו של יוסיפ דרמיץ׳, חלוץ נבחרת שוייץ בן ה-21, שפרץ בעונה האחרונה במדי נירנברג. בנוסף לדרמיץ׳, לברקוזן החליטה לרכוש צעירים נוספים ולכן בעונה הקרובה נראה כמה פרצופים חדשים בבאיי-ארנה - ביניהם וונדל המגן השמאלי הברזילאי, ולדלן יורצ׳נקו הקשר האוקראיני, טין ידבאיי הבלם הקרואטי והדובדבן שבקצפת, שחתם אחרי מו״מ מייגע עם קבוצתו הקודמת המבורג - הקאן צ׳אלנולו, הקשר ההתקפי בן ה-21 מנבחרת טורקיה, שעבר ללברקוזן תמורת 14.5 מיליון אירו (ההעברה היקרה ביותר בהיסטורית לברקוזן) וינסה להוביל את לברקוזן לעונה מוצלחת. חוץ מהצעירים, דאריו קרסיץ׳ הגיע ממיינץ כדי לשמש גיבוי לשוער הקבוצה ברנד לנו במקומו של אנדרס פאלופ שפרש, וקארים בלראבי חזר מהשאלה בבראונשוויג. עוד שחקן שיהיה מעין ״רכש״ הוא הקיצוני האוסטרלי רובי קרוז שנפצע בעונה הקודמת ונעדר כמה חודשים, וכעת ינסה להיאבק מחדש של מקומו בהרכב.

למרות כמה עזיבות של שחקני מפתח, כמו סידני סאם ואמרה צ׳אן, לברקוזן היא עדיין אחת הקבוצות החזקות בגרמניה - ושמיט ינסה להשיג את הכרטיס לליגת האלופות עם אחד מארבעת המקומות הראשונים.
בגביע לברקוזן קיבלה הגרלה קלה מאוד ותיסע באמצע אוגוסט לואלדגשהיים שבריינאלד פלאץ כדי לפגוש במסגרת הסיבוב הראשון את הקבוצה המקומית שמשחקת בליגה השישית (!), ובליגת האלופות המטרה הראשונית היא לעלות לשלב הבתים, כאשר בפלייאוף לברקוזן תדורג ולכן היריבות האפשריות הקשות ביותר הן ליל הצרפתית ואתלטיק בילבאו הספרדית. במידה ותעלה לברקוזן לשלב הבתים היא תדורג בקבוצת הדירוג השנייה או השלישית והמטרות הבאות ישתנו בהתאם ליריבות אותן תפגוש.

בסך הכל, העונה הקרובה של לברקוזן לא צפויה להיות שונה מאוד מהקודמות והשאיפות נשארו דומות (קמפיינים יפים בגביע ובאירופה, מקום בליגת האלופות לעונה הבאה). רוב שחקני המפתח של הקבוצה בעונה הקודמת נשארו - לנו, טופראק, בנדר (שעלול לפספס את תחילת העונה בגלל פציעה), קסטרו וקיסלינג - אבל האם הם יעזרו לצעירים הכישרוניים להתמודד עם הלחץ ותחת המאמן החדש שמיט יצרו קבוצה חזקה ומאוחדת שתוביל את לברקוזן רחוק?




המאמן - רוג׳ר שמיט:

מאז הקדנציה של כריסטוף דאום אי שם בסוף המילניום הקודם, לא היה אף מאמן בלברקוזן ששרד יותר משלוש שנים. מיכאל סקיבה היה קרוב, אבל פוטר. קלאוס טופמולר הוביל את לברקוזן לגמר ליגת האלופות, אבל בהמשך הקבוצה בהדרכתו הייתה בדרך לרדת ליגה. יופ היינקס הגיע לתוצאות מרשימות, אבל עזב לבאיירן.
אחרי עזיבתו של היינקס הגיע רובין דוט, אבל גם הוא נכשל מהר יחסית ואותו החליף הצמד לבנדובסקי/הופייה. צמד המאמנים הוביל את הקבוצה לתוצאות טובות, אבל נפרד ובתחילת העונה הקודמת הופייה הפך למאמן יחיד. זה התחיל טוב, אבל נגמר רע. אח״כ שוב לבנדובסקי לתקופה קצרה, ואז הוחלט בהנהלת לברקוזן למנות מאמן קבוע לקראת העונה הבאה.

תכירו: רוג׳ר שמיט. כשחקן הוא היה קשר ששיחק בליגות הנמוכות, ושם גם הוא התחיל לאמן - אבל אחרי קדנציה קצרה ומוצלחת בפאדרבורן, הוא הפך למאמנה של רד בול זלצבורג. באוסטריה הוא הצליח בגדול, ובעונה האחרונה אלופת אוסטריה דרסה את יריבותיה בליגה ובגביע וזכתה בדאבל.
אחרי העונה המעולה מבחינתו בזלצבורג הוא קיבל הצעות לאמן בבונדסליגה, מלברקוזן ומפרנקפורט, ובחר כאמור בקבוצה מנורדריין-וסטפליה.

אמנם העונה הקרובה תהיה הראשונה של שמיט כמאמן בבונדסליגה, אבל רודי פלר - כוכב נבחרת גרמניה בעבר ומנהלה המקצועי של לברקוזן כיום - בהחלט לא דואג מחוסר הניסיון של המאמן בן ה-47: ״מה שחשוב במאמן זה שיטת המשחק שלו, הדרך בה הוא מאמן ומשחק. הוא (שמיט) מכיר את הקבוצה ובנוסף הוא גם מוטיבטור מצוין״.
תחת הדרכתו של שמיט לברקוזן צפויה לשחק במערך 4-2-3-1, ובנוסף שמיט מתכוון ׳להצעיר׳ את הסגל ולקדם שחקנים צעירים כדי לבנות בסיס לשנים הקרובות.




***


Vfl וולפסבורג

שנת ייסוד: 1938
עונת 2013/14: מקום 5
השתתפות במפעל אירופי: ללא
השתתפות בגביע הגרמני: חצי גמר - הודחה ע״י בורוסיה דורטמונד
מלך השערים: איביצ׳ה אוליץ׳ (14 בליגה, 15 בכל המסגרות)
אצטדיון: פולקסוואגן ארנה, 30,000 מקומות
הישגים: אליפות הבונדסליגה - 2008/09

הגיעו: סבסטיאן יונג (מאיינטרכט פרנקפורט תמורת 2.5 מיליון €), מתיוש קליך (מזוולה תמורת 750 אלף €), ארון האנט (מורדר ברמן בהעברה חופשית), קווין שיידנהאור (עלה לקבוצה הבוגרת), אוסקר זבדה (עלה לקבוצה הבוגרת), איברהים סיסוקו (חזר מהשאלה בדפורטיבו לה קורוניה).

עזבו: טולגה סיגרצ'י (להרטה ברלין תמורת 1.5 מיליון €), סטפן קוצ׳קה (לפאדרבורן תמורת 300 אלף €), ואצלב פילאר (הושאל לויקטוריה פלזן תמורת 250 אלף €), נאסים בן חליפה (לגראסהופרס תמורת 150 אלף €), יאן פולאק (לנירנברג בהעברה חופשית), ראסמוס ג׳ונסון (לאאלבורג תמורת סכום לא ידוע).


העונה שהייתה:

את עונת 2012/13 וולפסבורג פתחה עם פליקס מגאת׳ כמאמן. אחרי שהתחילה להיאבק בתחתית הטבלה, פוטר מגאת׳ ואחרי תקופה קצרה עם מאמן הנוער כמאמן זמני - דיטר הקינג, מאמן נירנברג לשעבר, קיבל את המפתחות והעלה את וולפסבורג עד למרכז הטבלה שם סיימה את העונה. לקראת עונת 2013/14, בהנהלת וולפסבורג החליטו שהקבוצה חייבת להשתפר ולכן נתנו להקינג סכומים גדולים להעברות - אותם הוא ניצל כדי לרכוש מבאיירן את קשרה האחורי של נבחרת ברזיל לואיס גוסטבו, מנירנברג קבוצתו הקודמת את הבלם טים קלוזה ומפרייבורג את הקיצוני דניאל קליגורי, ובמקביל עזבו את הקבוצה כמה שחקנים מיותרים.

העונה החדשה נפתחה בצורה רעה עבור וולפסבורג, כאשר אחרי שמונה מחזורים היא דורגה במקום ה-14 בעקבות חמישה הפסדים, אך בהמשך השתפרה - בין היתר הודות להופעות מצוינות של הקשר הצעיר מקסימילאן ארנולד, והקבוצה ממחוז סקסוניה-תחתית יצאה לפגרת החורף במקום החמישי.

בינואר הגיע ה-רכש של וולפסבורג, קווין דה ברוינה - כוכב נבחרת בלגיה שהגיע תמורת 22 מיליון אירו מצ׳לסי כדי לחזק משמעותית את הקישור של הזאבים. דה ברוינה אכן הרשים, אבל וולפסבורג חזרה מהפגרה עם תוצאות מעורבות (כולל הפסד 6:2 מול הופנהיים) והיא התנדנדה בין המקום החמישי לשישי - כאשר היא נאבקת עם לברקוזן, מיינץ ומנשנגלאדבך על הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות.
במחזור ה-32, אליו הגיעה וולפסבורג בפיגור נקודה אחרי לברקוזן, קיבלה וולפסבורג הזדמנות לעלות למקום הרביעי אחרי שלברקוזן סיימה בתיקו - אך למרות צמד של איבן פרישיץ׳ הקרואטי, פרייבורג השוותה לקראת סיום המשחק ואחריו וולפסבורג נשארה במקום החמישי. למרות שני ניצחונות בשני המחזורים האחרונים, וולפסבורג לא הצליחה להשיג את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות וסיימה את העונה במקום החמישי שמוביל לשלב הבתים של הליגה האירופית.

בגביע וולפסבורג עברה עונה מוצלחת יחסית, והזאבים הודחו בחצי הגמר ע״י בורוסיה דורטמונד (2:0), אחרי שעברו בדרך לשם את קרלסרוהה, אאלן, אינגולשטדט והופנהיים.




העונה שתהיה:

אחרי כמה שנים עם אדידס כספקית הביגוד של הקבוצה (וחולצות מהיפות באירופה לדעתי), וולפסבורג תעבור ללבוש קאפה, שתספק לה חולצה ירוקה עם איקס לבן גדול עליה.

בעקבות פספוס הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות, וולפסבורג תיאלץ ׳להסתפק׳ בהשתתפות בליגה האירופית, אך דירוג אופ״א הנמוך שיש לה (מקום 116, אחד מעל מכבי חיפה) עלול להביא להגרלות קשות יחסית עבור הזאבים.

את ההכנה לעונה הקרובה וולפסבורג פתחה עם כמה משחקים מול קבוצות חובבניות אותן ניצחה בתוצאות שאפילו לא ניתן לקרוא להן ״תוצאות של טניס״ - 1:11, 0:9 ו-0:26. בהמשך לזאבים מחכים כמה משחקי ידידות קשים יותר, כמו גביע ״טלקום״ ומשחקים מול המבורג, קארדיף וסגנית אלופת אירופה אתלטיקו מדריד.

את הליגה תפתח וולפסבורג במפגש קשה מאוד מול אלופת גרמניה באיירן מינכן בחוץ, אך כרגע הקינג עסוק בניסיונות להשאיר בקבוצה את שניים מכוכביה - לואיס גוסטבו והמגן השמאלי הנפלא ריקארדו רודריגס, שמבוקשים בקבוצות ״הטופ״ של אירופה.
בינתיים בגזרת ההעברות וולפסבורג יחסית שקטה ועוד לא עשתה רכש יקר שאופייני לה בשנים האחרונות, אם כי שני שחקנים מצוינים הגיעו אליה בזול - הקשר ההתקפי ארון האנט שהגיע מברמן והמגן הימני סבסטיאן יונג שהגיע מפרנקפורט. עדיין יש שמועות לפיהן וולפסבורג תקנה חלוץ (ראול חימנז המקסיקני והבלגים רומלו לוקאקו ודיבוק אוריגי הוזכרו כמועמדים) כדי לחזק את העמדה שכרגע מאוישת ע״י איביצ׳ה אוליץ׳ המבוגר או באסט דוסט הבינוני.

המטרות של וולפסבורג לעונה הקרובה הן שיפור ושימור - שיפור המיקום בליגה, דירוג אופ״א, הישג השיא באירופה והסגל הנוכחי, ושימור כוכבי הקבוצה ומעמד המועדון כאחד הגדולים בגרמניה.
הקינג והנהלת וולפסבורג בהחלט ישמחו לסמן V על מטרות אלו, ולא X כמו זה שעל החולצה החדשה.




המאמן - דיטר הקינג:

כמו רוג׳ר שמיט מאמן לברקוזן, דיטר הקינג היה בעברו קשר ששיחק בליגות הנמוכות.
בתחילת קריירת האימון שלו, הקינג אימן את פרל מהליגה הרביעית והוביל אותה לתוצאות מרשימות - אך ביטוי לשאפתנות המאפיינת אותו אפשר למצוא במה שהוביל לפיטוריו - חיפוש משרה במועדון גדול יותר וחוסר נאמנות לפרל. אח״כ אימן את לויבק ואחריה את אאכן, ואחרי שהוביל את אאכן לניצחון מרשים על האנובר - פוטר פיטר נוירר, מאמן האנובר אז - והקינג החליפו.
אחרי ארבע שנים יחסית מוצלחות בהאנובר, הקינג התפטר מאימון הקבוצה (בעקבות פתיחת עונה נוראית) ולא הרבה מאוחר יותר הפך למאמן נירנברג.
ארבע שנים הקינג אימן את נירנברג בהצלחה, ולבסוף קיבל את ההצעה להפוך למאמן וולפסבורג במקומו של פליקס מגאת׳. הקינג קיבל את ההצעה, והוביל את וולפסבורג לתוצאות יפות עד כה.

בעונה הקרובה הקינג צפוי להמשיך להנהיג בוולפסבורג את מערך ה4-2-3-1, וינסה להצדיק את המוניטין שלו כאחד המאמנים המוערכים בגרמניה.




***


בורוסיה מנשנגלדבאך

שנת ייסוד: 1900
עונת 2013/14: מקום 6
השתתפות במפעל אירופי: ללא
השתתפות בגביע הגרמני: סיבוב ראשון - הודחה ע״י דרמשטאדט
מלך השערים: רפאל (15 בבונדסליגה ובכל המסגרות)
אצטדיון: בורוסיה פארק, 54,057 מקומות
הישגים: אליפות הבונדסליגה - 1969/70, 1970/71, 1974/75, 1975/76, 1976/77, גביע גרמני : 1959/60, 1972/73, 1994/95, גביע אופ״א - 1974/75, 1978/79

הגיעו: יאן זומר (מפ.צ. באזל תמורת 8 מיליון €), אנדרה האן (מאאוגסבורג תמורת 2.25 מיליון €), ת׳ורגאן הזאר (בהשאלה מצ׳לסי תמורת 1.5 מיליון €), פביאן ג׳ונסון (בהעברה חופשית מהופנהיים), איברהימה טראורה (בהעברה חופשית משטוטגרט), מרבין שולץ (עלה לקבוצה הבוגרת), מארלון ריטר (עלה לקבוצה הבוגרת).

עזבו: מארק-אנדרה טר שטגן (לברצלונה תמורת 12 מיליון €), לוק דה יונג (לפ.ס.וו. איינדהובן תמורת 5.5 מיליון €), אליאס קאצ׳ונגה (לפאדרבורן תמורת 300 אלף €), חואן אראנגו (לטיחואנה בהעברה חופשית), לוקאס ראפ (לפאדרבורן בהעברה חופשית), פניאל מלאפה (הושאל לנירנברג), ג׳ואל מרו (ירד לקבוצת המילואים), מתיאס צימרמן (ירד לקבוצת המילואים).


העונה שהייתה:

לפני שלוש שנים הגיע לוסיאן פאברה למנשנגלאדבך. אחרי עונת בכורה נהדרת בה הגיעה הקבוצה למקום הרביעי, עזבו את הקבוצה כוכבי הקבוצה - מרקו רויס, דאנטה ורומאן נוישטטר, ובמקומם הגיעו אלבארו דומינגז, לוק דה יונג וגרניט צ׳אקה. בעונה הבאה שחקני הרכש איכזבו, הקבוצה לא הגיעה רחוק באירופה ובגביע וסיימה את העונה במקום השמיני והמאכזב.

לכן, לקראת העונה האחרונה הגיעו כמה פרצופים חדשים לגלדאבך, כאשר הבולטים שבהם הם מקס קרוזה שהגיע אחרי שהרשים בפרייבורג, כריסטוף קרמר שהושאל מלברקוזן ורפאל הברזילאי, שכיכב בהרטה ברלין תחת פאברה אך נכשל בהמשך בדינמו קייב ושאלקה.

העונה עצמה נפתחה בצורה מעורבת כאשר לצד ניצחונות מרשימים (0:2 מול דורטמונד, 0:3 מול האנובר) גלאדבך ספגה הפסדים מול קבוצות קטנות יותר, הודחה מהגביע מול דרמשטאדט ואחרי המחזור התשיעי דורגה במקום השישי. לאחר מכן הגיע רצף נהדר של שישה ניצחונות רצופים, ורגע לפני היציאה לפגרת החורף הסייחים סיימו בשתי תוצאות תיקו ויצאו לפגרה במקום השלישי המרשים, כשבדרך שלושת שחקני הרכש שיחקו מצוין והובילו את הקבוצה ממנשנגלאדבך לצמרת הבונדסליגה.

הסיבוב השני התחיל בצורה נוראית מבחינתה של גלאדבך עם רצף של שבעה משחקים ללא ניצחון שדירדרו אותה עד למקום השמיני. אח״כ הגיעו שני ניצחונות שהעלו אותה למקום החמישי ולמחזור השלושים הגיעה בורוסיה כשהיא במקום הרביעי ומקדימה את לברקוזן בזכות הפרש שערים ואת וולפסבורג בנקודה. במחזור זה הסייחים סיימו בתיקו מאכזב מול שטוטגרט ובמחזור שאחריו, שוב מול קבוצה מבאדן-וירטמברג, גלאדבך הפסידה 4:2 והתרחקה מהמקום הרביעי. לאחר שני ניצחונות בשני המחזורים הבאים, מול שאלקה ומיינץ, בורוסיה הגיעה לוולפסבורג למחזור האחרון כאשר לשתיהן עדיין יש סיכוי לעקוף את לברקוזן ולהשיג את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות - אך לברקוזן ניצחה, וולפסבורג גם כן ומנשנגלאדבך סיימה את העונה במקום השישי שמוביל לפלייאוף מוקדמות הליגה האירופית.




העונה שתהיה:

בפעם האחרונה שבורוסיה מנשנגלאדבך שיחקה באירופה, לפני שנתיים - זה לא הלך טוב, עם הדחה מוקדמת בשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית כשלפניה הסייחים הודחו בפלייאוף מוקדמות ליגת האלופות ע״י דינמו קייב. באותה עונה גלאדבך איכזבה גם בגביע ובליגה ופאברה החליט להשקיע בשחקני ספסל איכותיים שיעזרו לסייחים ״לרוץ״ חזק בכל המסגרות.
לכן וכתוצאה מהסכומים הגבוהים שגלאדבך קיבלה ממכירת שניים משחקניה - השוער הצעיר המצוין מארק-אנדרה טר שטגן והחלוץ ההולנדי המאכזב לוק דה יונג - בבורוסיה פארק החליטו לצאת למסע רכש מרשים יחסית.

ואלה שמות שחקני הרכש החדשים: פביאן ג׳ונסון האמריקאי-גרמני הגיע מהופנהיים כדי להתחרות עם יוליאן קורב הצעיר על עמדת המגן הימני. יאן זומר, שוער נבחרת שוייץ, הגיע מבאזל כדי להחליף את טר שטגן. אנדרה האן, שפרץ בעונה האחרונה במדי אאוגסבורג, ואיברהימה טראורה ששיחק בעונה החולפת במדי שטוטגרט הגיעו כדי להתחרות יחד עם פטריק הרמן על שתי משבצות הקיצוניים הפותחים, אחרי עזיבתו של חואן אראנגו הוותיק. ת׳ורגאן הזאר, קשר צעיר ומצוין וגם אח של אדן, הושאל מצ׳לסי כדי לחזק את הקישור. בנוסף צפויים להגיע לבורוסיה פארק עוד שני שחקני רכש בקרוב - חלוץ שיתחרה עם קרוזה על המקום בהרכב (כנראה אימו אזקיאל מסטנדרט ליאז׳) ובלם שיחליף את מרטין שטרנצל בן ה-34 (כנראה פביאן שאר מבאזל). עם זאת, יש גם שמועות לגבי עזיבות אפשריות וסינאן קורט המוכשר צפוי לעזוב את הקבוצה לטובת באיירן מינכן.
נוסף לכך, חלוץ רומני בן 18 בשם אלקסנדרו טודורי נבחן במועדון ועשוי להצטרף.

גלאדבך תתחיל את הקמפיין האירופי שלה בסוף אוגוסט, בשלב הפלייאוף של מוקדמות הליגה האירופית. הקבוצה הגרמנית תהיה מדורגת בפלייאוף ולכן היא צפויה לקבל הגרלה קלה יחסית (אם כי יש כמה אופציות קשות יותר כמו טורינו וסט. אטיין), ואם תעלה היא כנראה תדורג בקבוצת הדירוג השנייה או השלישית בשלב הבתים.
בגביע בורוסיה הוגרלה מול פ.צ. הומבורג מהליגה הרביעית וצפויה לעבור בקלות, ובליגה תפתח את העונה במשחק ביתי מול שטוטגרט. אבל קודם כל יש לה משחקי קדם עונה - ובינתיים גלאדבך תשתתף בגביע הידידות ״טלקום״ בהמבורג ותמשיך את מסע ההכנה שלה במשחקי ידידות מול טוונטה ואתלטיק בילבאו.




המאמן - לוסיאן פאברה:

לוסיאן פאברה, שנולד בחלק הצרפתי של שוייץ, היה בעברו קשר ששיחק ברוב הקריירה בסרבט ז׳נבה (וגם תקופה קצרה בטולוז) והופיע 24 פעמים במדי נבחרת שוייץ.
כמאמן, פאברה אימן קבוצות קטנות יחסית בשוייץ לפני שהגיע לפ.צ. ציריך. בתקופה שלו בציריך הוא הוביל את הקבוצה לשתי אליפויות ולאחר מכן עבר לאמן בברלין את הקבוצה הבכירה של העיר - הרטה.

בעונת 2008/9, השנייה שלו בגרמניה, הוא הוביל את הרטה למקום הרביעי למרות אחד התקציבים הנמוכים בבונדסליגה. עם זאת, בעקבות ההצלחה שלושה מכוכבי הקבוצה עזבו את ברלין ואילו מחליפיהם לא סיפקו את הסחורה. אחרי פתיחת עונה רעה, פאברה עזב וחיכה שנתיים כדי לקבל את המשרה הבאה בקריירה שלו - בבורוסיה מנשנגלאדבך.

בעונתו הראשונה בנורדריין וסטפליה השוייצרי הוביל את הקבוצה לעונה מצוינת - בליגה גלאדבך סיימה במקום הרביעי ובגביע הודחה רק בחצי הגמר בו הודחה ע״י באיירן מינכן(בעונת הטרבל) בפנדלים.
אך כמובן, עם ההצלחה בא הביקוש וכוכבי הקבוצה עזבו - וכאמור שחקני הרכש שהחליפו אותם איכזבו, הקבוצה לא הצליחה לשמר את ההצלחה וסיימה במקום השמיני.
בעונה שעברה פאברה הוביל את גלאדבך למקום השישי אחרי עונה טובה, ובעונה הקרובה פאברה ינסה להמשיך להוביל את בורוסיה להצלחות - ואולי סוף סוף יצליח להוביל קבוצה גרמנית לשתי עונות רצופות בצמרת הבונדסליגה.
המערך בו פאברה שיחק במנשנגלאדבך בעונות האחרונות הוא מעין 4-4-2 שהופך ל4-2-3-1 במידת הצורך (אחד החלוצים, בעונה האחרונה רפאל, חזר אחורה ושיחק כקשר התקפי), אך העונה הוא צפוי לשחק בדרך כלל ב4-2-3-1 עם רפאל או הזאר בקישור ההתקפי.

הגעתי למסקנה שכאן בפורום האנגלי בתור אנגלופילים מושבעים אנחנו גם צריכים מדי פעם לדסקס על נושאים שקשורים לאנגליה אך לא לכדורגל האנגלי (כן כן יש כאלה נושאים). אז כל מה שאתם רוצים לדבר עליו שקשור לאנגליה, מפוליטיקה עד רוגבי, מסדרות טלויזיה עד מוזיקה אנגלית, הכל לכאן.

והדיון הזה נפתח כדי לברך את נבחרת הקריקט האנגלית על נצחון דרמטי וענק על אוסטרליה במשחק המבחן הרביעי ב-Ashes series הסופר-יוקרתית, שמעניק לאנגלים יתרון של 2-1 (המשחק השלישי הסתיים בתיקו) על-פני היריבה המושבעת מההמיספרה הדרומית. כל מי שקצת מעורה בנעשה באנגליה יודע שלמרות שעונת הכדורגל כבר החלה עיני הציבור האנגלי כולו נשואות לעבר הקריקט כעת, האיצטדיונים מלאים עד אפס מקום והקהל בטירוף שלא נראה כמותו. כל הממלכה מייחלת לנצחון על אוסטרליה החזקה, וגם אני איכשהו נסחפתי בהתלהבות ואשכרה התחלתי לצפות בספורט הזה ולהבין מה קורה שם, קצת משעמם ואיטי, רחוק מאוד מהעונג שקרוי כדורגל, אבל בכל זאת דרך טובה להעביר את הזמן בקיץ החם.

דיון החדשות לעונת 2014/15. כאן אפשר לכתוב את כל השמועות, הדיווחים, הפיטורין וכל מה שעולה בראשכם בעונת 2014/15 הבאה עלינו לטובה.

-----------------

ולפתיח, רייבל מוריסון ממשיך להתנהג כמו מלאך, כשהפעם הורשע בתקיפת שתי נשים.
West Ham's Ravel Morrison charged with assaulting two women | Football News | Sky Sports
כל כך הרבה כישרון, אבל כנראה שהכישרון הזה לא שווה מאומה עם כזאת גישה.

העונה שעברה:
קיץ מלא חרושת שמועות התרחש בפתיחת עונת 2013/2014 ביובנטוס, שחקנים רבים קושרו למועדון ושחקנים רבים הוזכרו ככאלו שיעזבו אותו, אנחל די מאריה מריאל מדריד, קמילו סוניגה מנאפולי, ויקטור איבארו מקליארי וקולארוב ממנ'צסטר סיטי יחד עם סטבן יובטיץ' המונטנגרי היו השמות העיקריים שהוזכרו בקיץ כאשר בסופו של המארקטו שני הרכשים המשמעותיים ביותר של הקבוצה היו החלוץ פרננדו יורנטה שהגיע בהעברה חופשית מאתלטיק בילבאו וקרלוס "אפאצ'ה" טבז שהגיע תמורת 9 מיליון יורו ממנצ'סטר סיטי. הביאנקונרי התחילו את העונה באולימפיקו של רומא שם פגשו את נציגת העיר ומחזיקת הגביע לאציו למשחק הסופר קופה המסורתי, יובנטוס, שהודחה על ידי אותה לאציו מהגביע בעונה שעברה ניצלה את המשחק על מנת לאותת לליגה "אנחנו מסתערים על אליפות שלישית ברציפות", ניצחון מוחץ של 4:0 הושג בזכות שערים של פוגבה, קייליני, ליכטשטיינר והרכש החדש קרליטוס טבז.


קרליטוס טבס ופול פוגבה - שניים מהשחקנים הבולטים בעונה האחרונה.

את הליגה פתחו הזברות מטורינו במפגש מרתק מול סמפדוריה בלואיג'י פראריס וניצחו 1:0 משערו של קרלוס טבז. שבוע לאחר מכן הביסו את לאציו בפעם השנייה תוך 13 ימים, הפעם עם 4:1 מרשים כשבחגיגה מככבים ארותורו וידאל עם צמד, ווצ'יניץ' וטבז. במחזור השלישי נסעה יובנטוס למפגש עם יריבה מרה בדמות אינטר מילאנו בדרבי ד'איטליה, בסופו של המשחק נשמר הסטטוס קוו בין הקבוצות והמשחק הסתיים ב1:1 כאשר איקארדי כובש לנראזורי ו-וידאל כובש ליובנטוס כעבור שלוש דקות בלבד. במחזור השביעי ולאחר שלושה ניצחונות רצופים שהציבו אותה במקום השני בטבלה אירחה יובנטוס את מילאן למשחק נהדר ביובנטוס סטאדיום בו צמד של מונטארי נענה בשלישייה מרגלי אנדראה פירלו, ג'ורג'יו קייליני וסבסטיאן ג'יובינקו.

עם מצב רוח מרומם ואגו בשמיים הגיעה יובנטוס למגרש הרותח בארטמיו פראנקי והובילה כבר במחצית הראשונה 2:0, רבים מאוהדי וככל הנראה גם שחקני יובנטוס האמינו שהניצחון נמצא בכיס - אך פיורנטינה חשבה אחרת ובתצוגת ענק של ג'וזפה רוסי הבלתי נלאה שכבש שלושער הפכה את התוצאה ל4:2 והנחילה ליובנטוס את הפסדה הראשון בכל המסגרות לעונת 2013/2014. ההפסד לא גרם ליובנטוס להתרגש, ולאחריו היא השיגה תשעה ניצחונות ליגה רצופים בדרך למפגש מול היריבה הגדולה ביותר שלה העונה: רומא של רודי גארסיה. רומא הגיעה ליובנטוס סטאדיום עם שאיפות לנצח את הביאנקונרי אך שלושה שערים של וידאל, בונוצ'י ו-ויצ'יניץ' קטעו את החלומות ונתנו ליובנטוס ניצחון 10 ברציפות, כשלאחר הניצחון הזה היה ברור שיובנטוס תדהר לאליפות שלישית ברציפות והיא אף הצליחה לרשום את שיא הנקודות לקבוצה בליגה האיטלקית עת השיגה 102 נקודות ליגה.


זכייה בסקודטו השלישי ברציפות עם 102 נקודות ליגה.

בניגוד לליגה שם יובנטוס דהרה וזרחה, בליגת האלופות העסק נקלע לקשיים רבים.
המשחק הראשון של יובנטוס בליגה הטובה בעולם הסתיים בתוצאת תיקו 1:1 מאכזב מאוד מול קופנהאגן, יובנטוס ספגה שער לא מחוייב בדקה ה-13 מרגלי יורגנסן והצליחה להשוות משערו של קוואליארלה אך החמצות רבות ותצוגת ענק של השוער הדני מנעו מיובנטוס לנצח את הקבוצה החלשה בביתה. לאחר האכזבה מהמשחק הראשון והדהירה בליגה אירחה יובנטוס את גלטסראיי הטורקית ונקלעה לפיגור מוקדם של 1:0, הזברות אמנם הצליחו להפוך את התוצאה לקראת סוף המשחק אך שער של בולוט בדקה ה-88 חתם תוצאת תיקו שנייה ברציפות ליובנטוס. בהמשך יובנטוס הפסידה לריאל מדריד 2:1 בברנבאו, סיימה עמה ב2:2 ביובנטוס סטאדיום וניצחה 3:1 את קופנהאגן בדרך למשחק מכריע מול גלטסראיי.

המשחק הראשון התחיל טוב עבור יובנטוס שהייתה מסוכנת יותר מהטורקים אך מזג אוויר משוגע עם שלג כבד מאוד הביא לכך שהמשחק יסתיים וימשיך מאותה נקודה ביום שלמחרת. כעבור מספר שעות הגיעו הקבוצות למפגש חוזר באותו איצטדיון ולעייני הנוכחים באיצטדיון נגלה מחזה בו חצי מגרש נמצא בתנאים מזוויעים וחצי מגרש אחר נמצע בתנאים מזוויעים הרבה פחות, עם זאת פיפ"א לא התרשמה והמשחק חודש. יובנטוס שהייתה זקוקה לתוצאת תיקו כמעט ועמדה במשימה אך שער של ווסלי סניידר מבישול של דידייה דרוגבה הדיח אותה מהמפעל החשוב ביותר ביבשת. יובנטוס השמיעה טענות רבות על תנאי המגרש אך תחינתם לא נענתה והקבוצה נשרה לליגת אירופה.


משחק השלג באיסטנבול.

בליגת אירופה פגשה יובנטוס את טרבזונספור הטורקית, פיורנטינה האיטלקית ואולימפיק ליון הצרפתית ועברה אותן בדרך למפגש חצי גמר מול יריבה מנוסה בדמות בנפיקה ליסבון. המשחק הראשון נערך באיצטדיון האור, ויובנטוס שהייתה טובה הפסידה 2:1 בעקבות שער מאוחר של לימה. במשחק השני שנערך ביובנטוס סטאדיום, לא הצליחו הבחורים של קונטה לנצח ואכזבו את אלפי האוהדים שפנטזו על גמר באיצטדיון הביתי.

בעונת 2013/2014 יובנטוס רשמה את שיא הנקודות לעונה, אך גם רשמה אכזבה עצומה כשהודחה כבר בשלב הבתים של ליגת האלופות ואף לא הצליחה להעפיל לגמר ליגת אירופה שנערך באיצטדיון הביתי שלה. עם זאת ניתן בהחלט לציין לטובה את ארתורו וידאל שהפך באותה עונה לשחקן החשוב ביותר של יובנטוס ואת קרלוס טבז שעשה עונת פתיחה מדהימה עם 19 שערי ליגה, וכמובן אנדראה פירלו הבלתי נגמר שהראה שגם בגיל 36 הוא עדיין אחד הקשרים הטובים באיטליה.


העונה שתהיה:
לאחר שהשתתפה בעונה שעברה בארבעה מפעלים, זכתה באליפות ונכשלה בליגת האלופות, החליטו ביובנטוס על שינוי קונספט מ 3:5:2 ל4:3:3 במטרה לנסות ולשפר עמדות במאבק מול אריות היבשת. כמו תמיד, גם הקיץ החלו שמועות על התעניינות של קבוצות כמנצ'סטר יונייד וריאל מדריד בכוכבי הקישור של הקבוצה ארתורו וידאל ופול פוגבה וכמובן על התעניינות בשחקנים כנאני, די מאריה, אלכסיס סאנצ'ז ועוד. אך ב16 לחודש יולי הורגשה רעידת אדמה גדולה באזור טורינו רבתי, כאשר אנטוניו קונטה, מי שהיה קפטן יובנטוס בעבר וגם המאמן שהחזיר אותה לקדמה הבמה עם שלוש אליפויות רצופות, עזב את הקבוצה בקול ענות חלושה, כלי התקשורת מפרסמים סיבות שונות ומגוונות לגבי עזיבתו של הדון, החל מטענות כי קונטה פוטר/התפטר בעקבות חילוקי דעות על שחקני הרכש וכלה בהתפטרות לצורך אימון הנבחרת.


אנטוניו קונטה - הגיעו מים עד נפש?

עד עזיבתו של קונטה הצליחה יובנטוס לגנוב מתחת לאפה של פאריס סן ז'רמן את הכישרון הצעיר קינגסלי קומאן בן ה-19 לו מנבאים עתיד מזהיר, לסכם על חזרתו של מארונה, לרכוש את סטורארו הצעיר מג'נואה (ולהשאיל אותה אליה) ולסכם על מעברו של אלבארו מוראטה, העיתונים באיטליה פרסמו גם על סיכום בעניין איטורבה אך עזיבתו של קונטה טרפה כנראה את הקלפים בעניין זה.

מי שמונה להחליף את קונטה ולעבוד על הפרוייקט של יובנטוס הוא מסימיליאנו אלגרי שפוטר אשתקד ממילאן ועל פי כל התכנונים מייעד לקבוצה את מערך ה 4:3:1:2 ולכן אנו צפויים לקיץ מעניין מאוד. בינתיים ברור שאלגרי מגיע למועדון שאפתני שמעוניין להמשיך ולשלוט בזירה המקומית ואף לשפר עמדות בזירה המרכזית של אירופה. האוהדים בטורינו לא יסתפקו בפחות. אך כמו שהעניין תלוי באלגרי - הוא גם תלוי במנהלי המועדון ואחראי הרכש, שאמורים להביא למאמן החדש את כל הכלים להצלחה ובראשם שקט תעשייתי.


ינסה לזכות בלב האוהדים - אלגרי.

נכתב ע"י Don Joan Roman.

מנצ'סטר סיטי - מודל 15\2014



13\14- העונה שהייתה

פריימר-ליג:: אליפות שנייה בשלוש שנים, ממשיכים לצבור תאוצה ולחזק את מעמדנו בזירה המקומית בפרט ובאירופה בכלל.
ליגת האלופות:: הדחה כואבת בשמינית הגמר, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
גביע FA:: הפסד מביך כבר ברבע הגמר למחזיקת הגביע בעונה שלפני, וויגאן, ועוד במבצר שלנו. הקבוצה הכי מאיימת בשנתיים האחרונות, מסתבר.
קארלינג קאפ:: זכייה ראשונה בעידן החדש במסגרת הרביעית בחשיבותה בה אנו לוקחים חלק. אבל איזו תצוגה של גולים בגמר... לא יישכח הרבה מאוד זמן.

אז עונה מוצלחת עברה על כוחותינו בסה"כ, להשלים 2\4 זה מכובד ביותר, כן היו יותר ציפיות מהקבוצה בעונה החולפת (אנשים עוד הספיקו לדבר על זכייה בכל התארים) אבל בהתחשב בעובדה שבמחזורי הסיום כבר ראינו איך אנחנו מאבדים את האליפות אחרי הפסד באנפילד במאבק ישיר על האליפות, אין ספק שהעונה יכלה להיגמר הרבה, הרבה יותר גרוע.


יכל להיגמר הרבה פחות טוב, ביחס לציפיות באמצע(שיא) העונה.

אז איך הכל התחיל ומאיפה הגיעו הציפיות?
ראשית כל, אחרי עונה נטולת תארים ב12\13 הודיעו ראשי הסיטי למנצ'יני את הבשורה המרה על פיטוריו, מנצ'יני שהיה בגדר אליל בקהל שכן הוא עשה עם סיטי את קפיצת המדגרה לעבר התואר הראשון בדמות הFA ואליפות ראשונה מזה 44 שנים, לא היה להיט מבחינת צ'יקי בגיריסטיין וההנהלה הגבוהה שהחליטה על פיטוריו מ2 סיבות, אי העפלה משלב הבתים בליגת האלופות שנה שנייה ברציפות והרצון בכדורגל סוחף יותר. על תקן המושיע הגיע מנואל פלגריני השועל הצ'יליאני הוותיק שגרם להרבה ציפיות אחרי עונה מסחררת עם מלאגה שכללה רבע גמר ליגת האלופות ו3 דקות של טעויות שיפוט מחצי הגמר.

אז הפתיחה לא הייתה מושלמת, כלומר מושלמת בבית, לא יציבה במשחקי החוץ אך ככל שסיטי צברה תאוצה היא התייצבה גם במשחקים שמחוץ לאייסטלנדס. ממש מכונה משומנת בנה הצ'יליאני כאשר החצי הראשון של העונה זכור במיוחד בתבוסות הרבות שהנחילה סיטי במשחקיה הביתיים שכללו בין היתר משחק מושלם בדרבי (4-1), 6-3 על ארסנל ו6-0 מול התרנגולים. הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הפריימר-ליג שהגיעה כ"כ מהר ל100 שערים בכל המסגרות אמרו כל הכותרות בדצמבר-ינואר. השיא היה כשלקראת המפגש הביתי מול ברצלונה, האוהדים הפסימים התכולים היו אופטימים לשם שינוי כשגם אוהדי הקבוצה הספרדית רעדו מהמפגש באייסטלנדס שכן סיטי דרסה ושחטה את כל הבא ליד. עד ש...ברצלונה הבינה שהשד לא כזה נורא, לא בזירה האירופאית בכל אופן ודי אמרה לנו שיש לנו עוד עבודה לעשות.
וככה התגלגלה העונה... מפה לשם, פציעות של אגוארו ונגרדו שהיוו שילוב קטלני והבקיעו צרורות בחצי הראשון של העונה גרמו לסיטי ככה לרדת מעט מהגל, ובכל זאת בעזרת עונת שיא של יאיא טורה שהראה לעולם מי הקשר 50\50 הטוב בעולם, ובכלל מי אחד השחקנים הטובים בעולם ואדין דז'קו שהיה שם בסוף העונה תמיד. נישארנו שם. למעלה. כשעד סיום העונה הספקנו לקטוף את הקארלינג קאפ בעזרת שערים נהדרים של יאיא, נאסרי ונבאס ואת האליפות כמובן (באדיבות ג'רארד וליברפול) כשהיינו רחוקים רק שער אחד משיא השערים של כל הזמנים בפריימר-ליג.


השחקן החשוב ביותר של מנצ'סטר סיטי, יאיא טורה ביחד עם נאסרי שגילה יציבות במהלך העונה ונבאס שהוסיף מימד שלא היה לנו עם הגביע

14\15- מה הלאה?

אז פלגריני והסיטיזנס כבר עובדים במרץ לקראת העונה הקרובה וזה בא לידי ביטוי ברכישות בחלון ההעברות הנוכחי. הצ'יליאני מחזק את העמדות שהיו עקב האכילס שלנו בעונה החולפת ובגלל זה בעצם מביא את בקארי סאנייה בהעברה חופשית מארסנל, מגן ימני מוכח בפריימר-ליג שיביא לזבאלטה, השחקן ששיחק הכי הרבה דקות בעונה החולפת (עצוב שאני אפילו לא מוודא את הדבר מרוב שאין לי על זה עוררין) מעט מנוחה בעונה הקרובה, עכשיו גם האגף הימני יהנה מרוטציה בריאה (עם כמה שעצוב על מיכה, אי אפשר לסמוך על מישהו שנפצע בתדירות פאטו).
רכישה טובה נוספת נעשתה בעמדת השוער, ווילי קבאז'רו מתייחד עם פלגריני אחרי שסיטי שילמה למלאגה עבורו 6 מיליון ליש"ט ויתחרה עם הארט על אפודת השוער הראשון. אם כי לדעתי מדובר בהמשך התופעה שהתחילה ריאל מדריד בעונה החולפת עם קסיאס ולופז כאשר לכל מפעל יש את השוער שלה (לדעתי קבאז'רו יהנה מהגביעים, כולל ליגת האלופות והארט ישחק בליגה) וממשיכים היום כל הקבוצות המובילות באירופה - ארסנל עם אוספינה המעולה של קולומביה ושצ'סני, צ'לסי עם קורטואה וצ'ך, ברצלונה עם טר שטגן ובראבו, ריאל מדריד מוסיפה גם את נבאס משמע ניראה את קסיאס עוזב כניראה ועוד ועוד ועוד, בהחלט תופעה מעניינת שבקרוב יתחילו לסקר אותה באינטרנט.
עוד רכישה מעניינת שהתבצעה היא בעמדת הקשר האחורי כאשר הגיע אלינו פרננדו בתמורה ל12 מיליון ליש"ט מפורטו, מדובר בסוג של גרזן שידוע בפיזיות והדומיננטיות שלו במרכז השדה, יודע גם להחזיק בכדור. לדעתי זה יראה ככה: פרננדיניו ויאיא יהיו ה50\50 של הקבוצה וגארסיה ופרננדו האחוריים, פרננדיניו ירד לספסל העונה אחרי עונה מצויינת מבחינתו ויזכה בהרבה דקות כשיאיא יצטרך מנוחה בגיל המתקדם שלו. כאמור, פרננדו מגיע היישר להרכב. במשחקים הגדולים שנצטרך שלושה קשרים במרכז המגרש לא מן הנמנע שניראה פרננדיניו-פרננדו-יאיא (על הנייר, מפחיד).

מלבדם, הגיע גם זוקוליני שנירכש בינואר בתמורה לכ2 מיליון מראסינג הארגנטינאית, מדובר בקשר 50\50 שבינתיים במשחקי ההכנה מציג יכולת נפלאה ובהחלט יכול להתגלות בעתיד כמו גניבה. יודע להצטרף יופי להתקפה, רץ בלי הפסקה, בהחלט שחקן מעניין שניראה כאילו פלגריני מתכוון גם להשאיר אותו בסגל העונה.
עוד שם ששווה מאוד לשים אליו לב הוא איינאצ'ו, שחקן ניגרי בן 17 שהיה הMVP במונדיאל U17 והוביל את ניגריה לזכיה בטורניר. עד עכשיו הוא ניראה כמו כוכב, מזכיר לי את יאנוזאי מעט ואני מאוד בעד לתת לו דקות עוד העונה. חוצפה חיובית, קור רוח בגיל כזה צעיר, משחק כקשר התקפי - אין לי ספק שעוד תשמעו על הכוכב הזה.

בגזרת העוזבים יש את פנטלימון שעזב בהעברה חופשית לסנדרלנד, את לסקוט שנתן לנו כמה עונות יפות לצד הקפטן וכבר לא מתאים היום לרמה הזאת ואת בארי ששוחרר לאברטון. לא אבידות קשות. אני רוצה להודות להם על הכל ולאחל להם הצלחה בהמשך דרכם.

בגזרת המושאלים (המעניינים) ניתן למצוא את לופז הפורטוגזי שעשה בית ספר לישראל לפני שבוע, קיבל מעט דקות בעונה החולפת, יש לבחור פוטנציאל ומקווה שיפגיז בליל. עוד מושאל שאני בונה עליו (אופטימי משהו,אה? ) הוא רוסנאק, קשר סלובקי שהושאל לקבוצה בהולנד, נקווה שישאיר שם רושם כפי שהשאיר רקיק הבלם\מגן שמאלי באיינדהובן.


מי יזכה להשלים אותו במרכז ההגנה העונה?

הגזרה האחרונה שנישארה לנו היא המועמדים לבוא, בינתיים המועדון טיפל ניפלא בכל החורים שהיו לנו בעונה החולפת (מעטים, סגל כמעט מושלם) ובכל זאת נישאר חור אחד והוא במרכז ההגנה, השחקן שלצד הקפטן. דמיקליס אומנם סיים את העונה בצורה יפה אבל קשה לשכוח לו את הטעויות המכריעות מול ברצלונה בליגת האלופות ומול וויגאן בגביע הFA, בתור בלם שלישי הוא יכול להיות מעולה. בכל זאת, פיינליסט מונדיאל 2014. נסטאסיץ' הסרבי שנירכש בעידן מנצ'יני הראה פה ושם ניצוצות, צריכים לשמור עליו אבל ממועמדת לאליפות אפשר לצפות ליותר.
אז השם החם ביותר הוא אליאקים מנגלה הצרפתי בן ה-23, שחקן שכל אירופה בעיקרון בעקבותיו אבל בגלל עלותו הגבוהה (32 מיליון ליש"ט) אף אחת לא עשתה את הצעד האחרון. הוא יכול להתפתח למפלצת הגנתית אבל נכון להיום הסכום הוא מעט גדול מדי. השחקן לפי הדיווחים כבר עבר את הבדיקות הרפואיות והודעה רשמית צריכה לצאת בכל זמן נתון (משום מה זה מתעכב כבר כשבוע וחצי מאז שעבר את הבדיקות הרפואויות, את הסיבה כרגע אף אחד לא יודע) ובכך בעצם אנחנו כנראה נסיים את חלון ההעברות, חיזוקים נקודתיים בעמדות שהיו נקודות חולשה בעונה החולפת, בהחלט ניראה שאנחנו מיישמים דברים מקיץ לקיץ ולא הולכים ומבזבזים סתם. כמובן שאם שחקנים מרכזיים יעזבו (לא הולך לקרות) יבואו שחקנים במקומם. פלגריני אמר שכלום עוד לא סגור.

אז מהן הציפיות לעונה הקרובה? קודם כל טוב שהסיפור עם יאיא ניסגר, חפרתי על הסיפור הזה כבר אז אני לא אכנס אליו אבל מדובר בשחקן הכי חשוב שלנו ובלעדיו אין לי ספק שנרד משמעותית ברמה, אז יפה. עוד שחקן חשוב נורא הוא סרחיו 'קון' אגוארו, קון ברוך הוא הוא מכונה אצלנו בקבוצה של האוהדי סיטי, כמה שהוא חשוב אבל הפציעות, הפציעות... נקווה שאת העונה הקרובה הוא יזכה לפתוח כפי שפתח אשתקד וגם ימשיך ככה לחצי השני של העונה, בלי פציעות(!).
מלבדם נמשיך לקוות שסילבה ישאר באותה הרמה, נאסרי ימשיך עם היציבות, דז'קו ימשיך להפציץ עכשיו כשנגרדו יחסר בשלושת החודשים הראשונים וכך כל הקבוצה.
אני הייתי ממליץ לשים לב במיוחד לסטבאן יובטיץ', הגיע בסכום גבוה יחסית קיץ שעבר ובגלל פציעות לא זכה להרשים, בינתיים הוא המצטיין במשחקי ההכנה וזה בהחלט חיזוק משמעותי עבורנו. שחקן שאני מצפה ממנו להרבה מאוד, יש לו משהו שאין לשחקנים היום, משהו מפעם. פלגריני כבר אמר שהוא הולך להוכיח למה הוא נכס, אני מאמין שכך יהיה.

אז המסע להגנת התואר יוצא לדרך, תמיד ההגנה על התואר קשה, בפריימר-ליג במיוחד. אני סומך על השלד שרץ כבר שנה רביעית ביחד שיסמן ווי על המשימה. עוד משימה לעונה הקרובה היא להמשיך להתקדם בליגת האלופות וכמובן, לנסות לזכות בגביעים המקומיים, יהיה קשה אבל הכל אפשרי.


יש על מי לסמוך, מנואל פלגריני

אז עונה חדשה, משמע מספרים חדשים. להלן המספרים החדשים של השחקנים:
אני אתחיל משחקני הרכש: אז הרכש הראשון של הקיץ - בקארי סאנייה ישחק עם מספר 3 על הגב.
הרכש השני של הקיץ - פרננדו רגס ישחק עם מספר 6 על הגב.
הרכש השלישי של הקיץ - ווילי קבאז'רו ישחק עם מספר 13.
- מלבדם, גם אלכסנדר קולארוב, הקפטן השלישי עם מספר חדש על הגב והמספר הוא 11 איתו הוא שיחק במדי לאציו.
סקוט סינקלייר שעתידו לא ברור כרגע יהיה עם המספר 12 כאשר קארים רקיק שחוזר מהשאלה מוצלחת בפסוו איינדהובן מקבל את המספר 19 אותו אייש אחרון סאמיר נאסרי, רקיק צפוי להיות חלק מהסגל ולקחת חלק בעמדת הבלם והמגן השמאלי.

יתר המספרים לעונה הקרובה:
ג'ו הארט -1, מיכה ריצ'ארדס - 2, וינסנט קומפאני - 4, פבלו זבאלטה - 5, ג'יימס מילנר - 7, סאמיר נאסרי - 8, אלברו נגרדו - 9, אדין דז'קו - 10, חאבי גאריסה - 14, חסוס נבאס - 15, סרחיו אגוארו - 16, ג'ק רודוול - 17, דויד סילבה - 21, גאל קלישי - 22, פרננדיניו - 25, מרטין דמיקליס - 26, ריצ'ארד רייט - 29, מאטייה נסטאסיץ' - 33, סטבן יובטיץ' - 35, דדריק בויאטה - 38, יאיא טורה - 42, ג'ון גוידיטי - 60.


לא היה לי יותר מדי זמן אז אני מקווה שיצא בסדר, מפה יש רק לאחל לדיון פורה ולהצלחה של הסיטי שלנו CTID

COME ON CITY!

פתיחת העונה קרבה ובאה, וזה הצאנס לדעתי להעלות כאן את הדיון הרשמי לגבי המנוים והכרטיסים ברחבי ישראל השנה.
לדעתי הסוגיה הזאת היא אחת החשובות והמרכזיות בעולם הכדורגל וביחסי קהל - קבוצה ולכן אני חושב שיש לדון בכך בדיון נפרד שיביא את כל הנתונים והדעות בנושא.

המטרה היא קודם כל לעשות השוואה בין המחירים של המנוים והכרטיסים בין השנה שעברה לשנה הנוכחית, וכמובן לערוך השוואה בין המחירים בקבוצות השונות.

הפרמטרים כמובן מתחלקים ל4 חלקים:

1. קהל היעד של המנוים - האם מדובר בקבוצה עם קהל גדול או לא? מהו המצב הכלכלי של קהל הצפי? מהו כמות הבסיס או בשפה הפשוטה "האוהדים השרופים" שיש לאותה קבוצה?

2. המתקן - האם מדובר במתקן ידידותי לצופה כמו בלומפילד או טדי? או שמה מדובר במתקן שיותר מזכיר מגרש אתלטיקה כמו וסרמיל?

3. תקציב הקבוצה והשאיפות - האם הקבוצה מדברת על הישארות בליגה, על תקיעת יתד או על זכייה בתארים? האם הרכש שהובא בקיץ הוא מסיבי או מנימלי?

4. כמות המשחקים - האם המנוי כולל גם משחקים של גביע הטוטו? האם המנוי כולל גם משחקים במסגרת אירופאית זו או אחרת?

כל אלה הם פרמטרים (ישנם כאלה חשובים יותר ישנם כאלה חשובים פחות) הקובעים את גובה המנוי והאם הקהל מקבל או לא את מחיר המנוים.

כל אחד כאן כמובן מוזמן להציג את מחירי המנוים של הקבוצה שלו לשערים הזולים והיקרים בשנה שעברה ובשנה הבאה, ולהביע את דעתו על המחירים בקבוצתו ובמקומות אחרים.

נ.ב
לא שנגיע לזה, אבל בואו ננסה להימנע מדיון של למי יש קהל יותר גדול או האם נכון ההשערה של מישהו שיש לקבוצתו בסיס של אלפי צופים או יותר.

ליגת ווינר סל - עונת 2013-14
ב-13 לאוקטובר תצא לדרך ליגת הכדורסל של ישראל וכמו מדי שנה גם הפעם צריך לעקוב אחרי מדריכים בנוגע לשיטת הליגה ורישום השחקנים. לאחר שבעונה החולפת השחקנים הישראלים נכנסו לשביתה לקראת סיום הליגה, הגיעו שני הצדדים (אירגון השחקנים והמנהלת) לפשרה: במסגרת חמש העונות הקרובות יתקיים בליגה החוק הרוסי, כלומר כל קבוצה תהיה מחויבת לשתף בכל רגע נתון במגרש שני שחקנים ישראלים. בנוסף, כל קבוצה תוכל לרשום עד חמישה זרים בטופס המשחק ובסך הכל שמונה שחקנים זרים במהלך העונה כולה. כמו כן, בעזרתו של הטוטו, קבוצה שתרשום ארבעה שחקנים זרים או פחות בטופס המשחק, בכל העונה, תהנה מבונוס של 250 אלף שקל מהטוטו. עם זאת, קבוצה שתשתף חמישה זרים ולו למשחק אחד בלבד במהלך העונה - יישלל ממנה הבונוס. בנוגע לרישום השחקנים הצעירים, כל קבוצה בליגת העל תחויב לרשום בסגל השחקנים שלה שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ושחקן ישראלי שלישי מתחת לגיל 25. עם זאת, לעניין הזה אין שום חשיבות מבחינת קידום השחקן הישראלי מאחר ומדובר בסגל הרחב שתרשום כל קבוצה בליגה, ולא בסגל המשחק. המשמעות: כל קבוצה תוכל לרשום לצורך העניין גם שחקני נוער שהם חלק מהקבוצה הבוגרת.

שיטת המשחקים
שיטת המשחקים בליגת העל בכדורסל תשתנה כבר בעונה הקרובה, מעתה הבית העליון יהיה בן ארבע קבוצות בלבד בעוד הבית התחתון יכלול שמונה קבוצות.
העונה הסדירה תכלול 22 מחזורים בשני סיבובים כשלאחריהם יחולקו הקבוצות לבית העליון והתחתון. בבית העליון ייערכו שני סיבובים (שישה משחקים) בעוד בבית התחתון ישוחק סיבוב אחד (שבעה משחקים). בסיום הבתים, יתקיים הפלייאוף כאשר כמו בעונות האחרונות, הקבוצה מהמקום הראשון תארח את המקום השמיני, הקבוצה מהמקום השני תארח את זו שסיימה שביעית וכן הלאה. המשמעות היא שלכל המעפילות לבית העליון יובטח יתרון הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הגמר לא ישוחק במשחק אחד והאמת גם לא בסדרה: בישראל כאמור נוהגים למצוא שיטות שונות ומגוונות לקביעת אלופה, הספורטיביות לא אופציה. שני משחקים של בית וחוץ ייערכו בין שתי הקבוצות שיעלו לגמר, כאשר הקבוצה שתנצח בהפרש גבוה יותר בסיכום שני המשחקים, תצא לחגוג אליפות. פיינל פור לעונה מלאה זה הזוי? לא לדאוג ליצירתיות כשמדובר במנהלת הליגה.

לוח המשחקים

טבלת הליגה (מתעדכן)


רק בישראל - הפסידה למכבי ת"א 5 מתוך 6 משחקים במהלך העונה וזכתה באליפות. מכבי חיפה חוגגת


עוד לפני פתיחת הליגה, אנחנו מתחממים עם גביע הליגה, גביע ווינר סל, שצפוי לספק לנו כמה משחקים מרתקים ובראשם הדרבי התל אביבי כבר ברבע הגמר. המשחקים יתפרסו לאורך 5 ימים וישוחקו בבית מכבי בראשל"צ, למעט הדרבי התל אביבי ונתניה-ירושלים, שישוחקו בנוקיה.

תוכנית משחקי גביע ווינר סל

רבע הגמר (יום א' 6 באוקטובר, בית מכבי בראשון לציון):
-----------------------------------------------------
16:00 מכבי SCE אשדוד – עירוני דיזינגוף סחר נס ציונה (משחק ראווה)
18:15 הפועל יונט חולון – אלטשולר שחם גלבוע/גליל
20:45 הפועל פתאל אילת – מכבי דלתות פנדור ראשון לציון

רבע גמר (יום ב' 7 באוקטובר, היכל נוקיה בתל-אביב)
-------------------------------------------------
18:15 גרינטופס נתניה – הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב – הפועל SP מצרפלס תל-אביב

חצאי הגמר (יום ד' 9 באוקטובר, בית מכבי ראשון לציון)
----------------------------------------------------
18:15 הפועל יונט חולון או אלטשולר שחם גלבוע/גליל – גרינטופס נתניה או הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב או הפועל SP מצרפלס תל-אביב – הפועל אילת או מכבי ראשון לציון

משחק הגמר יתקיים ביום ה' 10 באוקטובר בבית מכבי בראשון לציון.

שתהיה עונה פוריה ודיון מהנה!

תודה רבה לאורי (OriRR) שלקח על עצמו סיקור של חצי ליגה וכן גם לשי (LIVERPOOL87) וליעקב (yakov_y) על תרומתם לסיקורים

פיינל פור יורוליג, לונדון 2013 EUROLEAGUE FINAL-FOUR, LONDON


בסופה"ש 10-12 במאי ייצא לדרך בלונדון הפיינל פור ה-12 של היורוליג, שיהיה בעצם שיחזור של אותן הקבוצות למעט אחת, כשריאל מדריד תחליף את פאנאתינייקוס מהשנה שעברה. בניגוד לשנה שעברה, אז היו הרוסים והספרדים פייבוריטים ברורים על היווניות, הפעם יחסי הכוחות קצת יותר שווים, אם כי נכון למועד קיום המשחקים, הרוסים נראים מעט טובים יותר מהשלוש האחרות, לפחות על הנייר. אולימפיאקוס גם הפעם נחשבת לקבוצה הפחות טובה מבין הרביעייה, אבל אחרי הסנסציה האדירה של איסטנבול 2012, המהמרים ייזהרו להמר נגדם, מה גם שהם עדיין אלופי אירופה המכהנים שיגנו על תארם וצריך לתת להם את הכבוד הראוי, בטח אחרי עוד עונה פנטסטית ששוב מביא אותם אל ארבע הגדולות ביבשת. גם ריאל מדריד נראית חזרה, הן בליגה והן ביורוליג והסופר קלאסיקו בחצי הגמר צפוי להיות מאוד מותח, בטח כשבארסה קצת זייפה בשלב ההצלבה, לאחר שהיתה רמה מעל כולן במהלך העונה הסדירה. מה שבטוח, יהיה מעניין.



O2 Arena
החבר'ה באנגליה בקושי הספיקו להתאושש מהאולימפיאדה המוצלחת שהם אירגנו והנה יש להם עוד טורניר לארח. אומנם לא יוקרתי כמו האולימפיאדה, אבל בהחלט חשוב. הפיינל פור ייערך באנגליה באולם ה-O2 שגם אירח את הטורניר האולימפי בכדורסל. האולם נבנה בין השנים 2003-2007 ונחנך לראשונה ב-24 ליוני 2007. האולם הוא היקר ביותר בעולם מבחינת עלויות כאשר הוא נבנה בעלות של 789 מיליון ליש"ט והורחב ל-20,000 מקומות בעלות נוספת של 350 מיליון ליש"ט ובסך הכל עלותו הכוללת עמדה על 1.1 ביליון ליש"ט. מעבר למשחקי כדורסל האולם כמובן יכול להכיל בתוכו קונצרטים, הופעות, משחקי טניס, הוקי קרח, תחרויות אתלטיקה, היאבקות וכו'.


ה-O2 ארנה בלונדון, מבט מבחוץ


מספרים מספרים...

המפעל גביע אירופה לאלופות קיים משנת 1958, אבל שיטת הפיינל פור החלה רק משנת 1988, להוציא את שנת 2001, אז חולקה אירופה לשתי ליגות כשאליפות היורוליג מוכרעת בסדרה ואליפות הסופרוליג מוכרעת בפיינל פור. זה הזמן להסתכל קצת על המספרים.

הכי הרבה זכיות בגביע אירופה מתחילת הקמתו:

1. ריאל מדריד (ספרד) 8 זכיות ב-14 גמרים
2. פאנאתינייקוס אתונה (יוון) 6 זכיות ב-7 גמרים
3. צסק"א מוסקבה (רוסיה) 6 זכיות ב-12 גמרים
4. מכבי תל אביב (ישראל) 5 זכיות ב-14 גמרים
5. פאלאקנסטרו וארזה (איטליה) 5 זכיות ב-10 גמרים


לעומת זאת, התמונה משתנה כאשר בודקים את מצב הזכיות וההגעה לגמר מאז שהונהגה שיטת הפיינל פור:

1. פאנאתינייקוס אתונה (יוון) 6 זכיות ב-11 הופעות בפיינל פור
2. מכבי תל אביב (ישראל) 3 זכיות ב-11 הופעות בפיינל פור
3. יוגופלסטיקה ספליט (קרואטיה) 3 זכיות ב-3 הופעות בפיינל פור
4. ברסלונה (ספרד) 2 זכיות ב-12 הופעות בפיינל פור
5. צסק"א מוסקבה (רוסיה) 2 זכיות ב-11 הופעות בפיינל פור

השחקנים הכי מעוטרים באירופה:

1. דינו מנגין - 7 גביעים (1976,1975, 1973, 1972, 1970 עם וארזה; 1988, 1987 עם טרסר מילאנו)
2. קליפורד ליוק - 5 גביעים (1974, 1968, 1967, 1965, 1964 עם ריאל מדריד)
-. אלדו אוסולה (1976,1975, 1973, 1972, 1970 עם וארזה)
-. פראג'יסקוס אלברטיס (2009, 2007, 2002, 2000, 1996 עם פאנאתינייקוס)
-. שארונאס יסיקביצ'יוס (2003 עם ברסלונה; 2004, 2005 עם מכבי ת"א; 2009, 2011 עם פאנאתינייקוס)
3.וויין בראבנדר, קריסטובל רודריגס, אמיליו רודריגס, לולו סאיינס, קרלוס סבייאנו, ומרינו סאנאטה זכו ב-4 גביעים כ"א

המאמנים הכי מעוטרים באירופה:

1. זליקו אובראדוביץ' - 8 גביעים
2. פדרו פרנדיס, אלכסנדר גומלסקי, בוז'ידאר מאליקוביץ', אטורה מסינה - 4 גביעים כ"א
3. אזה ניקוליץ', פיני גרשון - 3 גביעים כ"א
4. ייבגני אלכסייב, דושאן איבקוביץ', ואלריו ביאנצ'יני, סאנדרו גמבה, זליקו פאבליצ'ביץ', לולו סאיינס - 2 גביעים כ"א

הכי הרבה הופעות בפיינל פור:

1. ברסלונה (ספרד) 13 הופעות
2. צסק"א מוסקבה (רוסיה) 11 הופעות
-. מכבי תל-אביב (ישראל) 11 הופעות
-. פאנאתינייקוס אתונה (יוון) 11 הופעות
3. אולימפיאקוס פיראוס (יוון) 8 הופעות
4. טאו ויטוריה (ספרד) 5 הופעות
-. ריאל מדריד (ספרד) 5 הופעות


דירוג הפיינליסטיות ביורוליג בקטגוריות השונות

ההתקפה הטובה ביותר
1. ברסלונה 2259 נק. (77.9 בממוצע)
2. צסק"א מוסקבה 2223 נק. (79.4)
3. אולימפיאקוס 2221 נק. (76.6)
5. ריאל מדריד 2140 נק. (79.3)

סלי שדה
1. צסק"א מוסקבה 1048-593 (56.6%)
2. ברסלונה 1169-656 (56.1%)
10. ריאל מדריד 1054-546 (51.8%)
11. אולימפיאקוס 1122-563 (50.2%)

סלי שלוש
2. צסק"א מוסקבה 554-219 (39.5%)
10. ברסלונה 556-201 (36.2%)
14. אולימפיאקוס 652-230 (35.3%)
19. ריאל מדריד 659-218 (33.1%)

סלי עונשין
5. ברסלונה 453-344 (75.9%)
9. ריאל מדריד 524-394 (75.2%)
14. צסק"א מוסקבה 515-380 (73.8%)
18. אולימפיאקוס 559-405 (72.5%)

ריבאונדים (התקפה, הגנה)
1. אולימפיאקוס 1038 (300, 738)
3. ברסלונה 1027 (319, 708)
4. ריאל מדריד 994 (334, 660)
6. צסק"א מוסקבה 931 (229, 702)

אסיסטים
1. צסק"א מוסקבה 502 (17.9 בממוצע)
2. ברסלונה 466 (16)
4. אולימפיאקוס 453 (15.6)
9. ריאל מדריד 409 (15)

חטיפות
3. ריאל מדריד 181 (6.7 בממוצע)
4. צסק"א מוסקבה 177 (6.3)
7. ברסלונה 164 (5.6)
10. אולימפיאקוס 149 (5.1)

איבודים
3. ריאל מדריד 310 (11.4 בממוצע)
4. צסק"א מוסקבה 370 (13.2)
7. ברסלונה 370 (12.7)
10. אולימפיאקוס 353 (12.1)

נקודות מדד
1. צסק"א מוסקבה 2630 (93.9 בממוצע)
2. ברסלונה 2613 (90.1)
3.אולימפיאקוס 2427 (83.6)
4. ריאל מדריד 2374 (87.9)


האנשים שינסו לא לבלוט - סגל השופטים

יורוליג בחרה את סגל שמונת השופטים לפיינל פור שיגיעו משבע מדינות, כאשר שישה מהם שפטו גם בטורניר הכדורסל האולימפי שנערך בקיץ בלונדון ולשישה מהם יש ניסיון עבר בטורנירי פיינל פור. השופטים שנבחרו הם: אילייה בלוסביץ' (סרביה), לואיג'י לאמוניקה (איטליה), מאתיי בולטאזר (סלובניה), אלוגס לאטיסבס (לטביה), גוורינו צ'רבוץ' (איטליה), רוברט לוטרמוסר (גרמניה), אליאס קורומילאס (יוון), בוריס ריזיק (אוקראינה). בלוסביץ' הוא שיאן ההופעות בפיינל פור מבין השופטים עם 6 טורנירים, לאמוניקה אחריו עם 5 ולשניהם שלוש הופעות בגמרי היורוליג. לבולטאזר, לאטיסבס, ריזיק ולוטרמוסר זה יהיה הפיינל פור השלישי, כאשר האחרון שפט אף בגמר של 2011 עם לאמוניקה, שביחד עם בלוסביץ', אף שפטו באולימפיאדה בקיץ האחרון.

נבחרי היורוליג 2012-13


השחקן המצטיין של העונה: ואסיליס ספאנוליס (אולימפיאקוס)-לא שהוא היה צריך להוכיח משהו למישהו, אבל אם היה איזשהו צל של ספק, ספאנוליס עם פיינל פור אדיר הוביל קבוצת אנדרדוג מובהקת לזכיה ביורוליג אשתקד. נח על זרי הדפנה? ממש לא. הוא פתח והמשיך את העונה בדיוק מהיכן שהפסיק והציג יכולת מדהימה שמתבטאת במספרים שלו כדי להוליך את אולימפיאקוס לפיינל פור שני ברציפות ואולי להגנה על התואר. מספרים של 14.7 נק' בתוספת 5.6 אסי' ו-2.1 ריב' ובעיקר כאמור בזה שהפך למנהיג הבלתי מעורער של קבוצה שלא מורכבת מכוכבים ועדיין מצליחה להגיע הכי רחוק בפעם השניה ברציפות, לא חושב שיש מישהו אחר ממנו שראוי לתואר.


הפריצה הגדולה: קוסטאס פאפאניקולאו (אולימפיאקוס)-הפורוורד בן ה-22 ניצח במאבק צמוד מאוד על התואר אבל זה בהחלט מגיע לו. עם ממוצעים עונתיים נהדרים של 9 נק', 4.5 ריב' ו-1.4 אסי', פאפאניקולאו היה מהגורמים העיקריים להגעת הקבוצה בפעם השניה ברציפות לפיינל פור. אחרי התחלה מהוססת משהו, הוא הוביל את אולימפיאקוס בשלב הראשון לשבעה ניצחונות רצופים, כשהוא קולע 13.1 נק' למשחק ומדייק ב-59%(!) מהשלוש. אבל המשחק הטוב ביותר שלו שבו הוא גם קבע שיא קריירה, היה גם החשוב ביותר של אולימפיאקוס בטופ 16, המשחק מול חימקי שהאדומים היו חייבים לנצח. 21 נקודות ב6 מ-6 לשלוש ו-12 ריבאונדים, היקנו לאולימפיאקוס את הכרטיס לפיינל 8 ו-פאפאניקולאו השאיר חותם ענק באותו ערב. בדראפט של 2012 נבחר בסיבוב השני ע"י הניו יורק ניקס וייתכן מאוד שבתוך שנה-שנתיים נראה אותו מעבר לים.


שחקן ההגנה: סטפאן לאזמה (פאנאתינייקוס)-עד שדיאמנטידיס לא נבחר לשחקן ההגנה (ולא היה רחוק מכך), מגיע חברו לקבוצה מפאו, סטפאן לזאזמה בן ה-30 ולוקח את התואר. אקס מכבי ת"א היה קו ההגנה האחרון של פאנאתינייקוס, שסיימה כקבוצה השניה בטיבה שיורוליג שסופגת הכי מעט - 69.8 נקודות למשחק ונתוניו של לאזמה בהחלט מרשימים: 6.4 ריב' ו-1.7 חסי' למשחק. המירוץ לתואר היה צמוד ואחריו לא בהרבה סיימו דיאמנטידיס ושון ג'יימס. הוא אומנם הצטרף מאוחר ולא שיחק יותר מדי בשני משחקיו הראשונים (3 דקות במצטבר), אבל בהדרגה הפך לבורג ההגנטי החשוב של היוונים ולא היה רחוק מלהעפיל איתם לפיינל פור על חשבון בארסה החזקה.


הקלעי המצטיין: בובי בראון (מונטפסקי סיינה)-באופן לא מפתיע, הרכז של סיינה זוכה בתואר לאחר שהיה הקלע המוביל במפעל לאורכו ומהגורמים העיקריים שסיינה הגיעה קרוב מאוד להצלבה, למרות שהיא הודחה בישורת האחרונה של הטופ 16. בקטגוריה הזו אין הרבה חישובים - בראון שיחק 24 משחקים וקלע 452 נקודות (ממוצע של 18.83 נק' למשחק), כאשר ב-22 פעמים מתוכם הוא קולע בדאבל פיגרס, 10 פעמים סיים עם 20 נקודות ומעלה ופעמיים סיים עם 30 נקודות ומעלה. הוא גם הישווה את שיא הנקודות לשחקן ביורוליג, 41, בניצחון החוץ של סיינה מול פנרבחצ'ה. ולמרות זאת, הוא לא הצליח להוליך את האיטלקים לטופ 8 אבל בוודאי יהיה סחורה חמה בפגרה.



החמישייה הראשונה של היורוליג
דימיטריס דיאמנטידיס (פאנאתינייקוס)
ואסיליס ספאנוליס (אולימפיאקוס)
רודי פרננדס (ריאל מדריד)
אנטה טומיץ' (ברסלונה)
ננאד קרסטיץ' (צסק"א מוסקבה)

החמישייה השניה של היורוליג
מילוס תיאודושיץ' (צסק"א מוסקבה)
חואן קרלוס נאבארו (ברסלונה)
ויקטור חרייאפה (צסק"א מוסקבה)
ניקולה מירוטיץ' (ריאל מדריד)
שון ג'יימס (מכבי תל אביב)

דיון נעים ופיינל פור מהנה לכולם

משחקי חצי הגמר:

צסקא מוסקבה - אולימפיאקוס (19:00, שידור ישיר בספורט 5)
ברסלונה-ריאל מדריד (22:00, שידור ישיר בספורט 5+ לייב)

מכבי תל-אביב

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב- 23.6
עונות בגביע אירופה: 14
המאזן בגביע אירופה: 76 משחקים, 28 ניצ', 19 תיקו, 29 הפס', 104:100 לזכותה בשערים
הישגים בולטים: שלב הבתים של ליגת האלופות 2004/05 - מקום רביעי, שלב הבתים של הליגה אירופית 2011/12, טופ 32 של הליגה האירופית 2013/14
משחק בכורה בגביע אירופה: 19.8.1992 - ניצחון חוץ 2:1 על ואלטה ממלטה במוקדמות ליגת האלופות. המשחק הראשון אי פעם של קבוצה ישראלית במפעל.
הניצחון הכי גבוה: 9.8.2001 - 6:0 על ז'לגיריס מליטא בבית במוקדמות גביע אופ"א
4.8.2011 - 6:0 על ז'לייזניצר מבוסניה במוקדמות גביע אופ"א
ההפסד הכי גבוה:5:1 בחוץ לבאיירן בליגת האלופות ב - 23.11.2004
5:1 בחוץ לבשיקטש בליגה האירופית ב - 15.9.2011


הפועל באר-שבע

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב - 23.6
עונות בגביע אירופה: 3
המאזן בגביע אירופה: 10 משחקים, 3 ניצ', 1 תיקו, 6 הפס', 8:32 לחובתה בשערים
הישגים בולטים: אין
משחק בכורה בגביע אירופה: 9.8.1994 - הפסד 3:1 בחוץ לאריס סלוניקי במוקדמות גביע אופ"א. משחק ראשון של קבוצה ישראלית כלשהי במפעל
הניצחון הכי גבוה: 22.8.1995 - 2:0 בבית על פ.ק. טיראנה במוקדמות גביע אופ"א
ההפסד הכי גבוה: 2.10.1997 - 10:0 בחוץ לרודה בסיבוב הראשון של גביע מחזיקות

עירוני קריית שמונה

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השלישי. הגרלה ב - 18.7
עונות בגביע אירופה: 2
המאזן בגביע אירופה: 16 משחקים, 3 ניצ', 6 תיקו, 7 הפס', 20:25 לחובתה בשערים
הישגים בולטים: שלב הבתים של הליגה האירופית - 2012/13
משחק בכורה בגביע אירופה: 17.7.2008 - תיקו 1:1 בבית מול מוגרן במוקדמות גביע אופ"א
הניצחון הכי גבוה: 1.8.2012 - 4:0 בבית על נפטצ'י באקו במוקדמות ליגת האלופות
ההפסד הכי גבוה: 25.10.2012 - 3:1 בחוץ לספרטה פראג בשלב הבתים של הליגה האירופית

הפועל תל-אביב

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב- 23.6
עונות בגביע אירופה: 15
המאזן בגביע אירופה: 104 משחקים, 48 ניצ', 20 תיקו, 36 הפס', 156:117 לזכותה בשערים
הישגים בולטים: רבע גמר גביע אופ"א 2001/02, טופ 32 של גביע אופ"א 2006/07, שלב הבתים של גביע אופ"א 2007/08, טופ 32 של הליגה האירופית 2009/10, מקום רביעי בשלב הבתים של ליגת האלופות 2010/11, שלב הבתים של הליגה האירופית 2011/12 ו -2012/13
משחק בכורה בגביע אירופה: 8.8.1995 - הפסד חוץ 2:0 לזימברו ממולדובה במוקדמות גביע אופ"א
הניצחון הכי גבוה:5:0 בבית על ז'לייזניצר מבוסניה במוקדמות ליגת האלופות ב - 13.7.2010
ההפסד הכי גבוה:4:0 בחוץ לריינג'רס בגביע אופ"א ב - 22.2.2007
4:0 בחוץ לויקטוריה פלזן הצ'כית בליגה האירופית ב - 8.11.2012

מלכי השערים של הקבוצות הישראליות באירופה:
אלון מזרחי - 16
יניב קטן - 15
רוברטו קולאוטי - 14
אלירן עטר - 12
ולדימיר דוולישוילי - 11
ברוך דגו - 11

מלכי ההופעות של הקבוצות הישראליות באירופה:
ואליד באדיר - 91
יניב קטן - 70
אלון חרזי - 65
סלים טועמה - 63
ניר דוידוביץ' - 56

עונת 2014/15 נפתחת כשברקע הזכייה הגדולה באליפות העולם של נבחרת גרמניה, כאשר השחקנים המובילים ועמוד התווך הם שחקני באיירן. עם אותה רוח גבית והמון ביטחון, תצא לדרך עונת הכדורגל מצידה של באיירן מינכן. השחקנים כבר הפכו אגדות אשר זכו בכל התארים החשובים ביותר ועכשיו כל שנותר הוא להמשיך להנות מדור השחקנים הזה וגם מהחדש שצומח בשנים האחרונות במחוזותינו.

אשתקד הייתה עונה מקצועית מוצלחת עבור באיירן מינכן. לאחר זכייה בדאבל וחזרה לחצי גמר ליגת האלופות, פפ יכל לנשום לרווחה ולהמשיך לקבל את הקרדיט לבנות קבוצה בצלמו. ההפסד לריאל מדריד אומנם הפתיע בצורתו, אך לא מיהרו להתרגש במינכן מהמעידה ובקבוצה ממשיכים להאמין בסגל השחקנים, בכדורגל הטוב שרואים על הדשא ומעבודת הצוות המקצועי. פפ ימשיך בתהליך בניית הקבוצה לפי חזונו והתקווה היא גם העונה לראות את אותו הכדורגל הדומננטי ממנו נהנו האוהדים במרבית העונה.
רק שכאשר אומרים המשך הבנייה, קצת מפתיע שהרכש בנתיים מצומצם ודליל ביותר ביחס למה שחשבנו שהולך להיות כאשר פפ אמור היה לחדש ב 2-3 שחקנים שיתאימו לשיטה שלו. אז כן, מנדזוקיץ' הלך ולבנדובסקי הגיע, זה די מבטל אחד את השני. קרוס עזב ומחליפו עדיין לא ידוע והשאר זה יותר בכיוון ההגנה ופחות נוגע להתקפה: חואן ברנט המגן השמאלי שהגיע מולנסיה וסבסטיאן רודה שנודד כל הדרך מפרנקפורט. האם לא נאמרה המילה האחרונה?


זה שהולך וזה שבא: מנדזוקיץ' ולבנדובסקי

הגיעו:

• רוברט לבנדובסקי (ב. דורטמונד)
• חואן ברנט (ולנסיה)
• סבסטיאן רודה (א. פרנקפורט)

עזבו:

• טוני קרוס (ר. מדריד)
• מריו מנדזוקיץ' (א. מדריד)
• דניאל ואן בוייטן (פרישה?)
• אלסנדרו שופף (נירנברג)
• לוקס רדר (ויטוריה סטובאל)

זה שחוזר וזה שעוזב: באדשטובר וקרוס

רגשות מעורבים בקיץ הזה לקראת העונה החדשה. שחקן בית עולה כמו טוני קרוס עוזב את הבית וממריא למדריד, דבר שאם היה נכון מבחינתינו לאפשר במקום לשלם לו יותר,רק הזמן יקבע. החדשות המשמחות של הקיץ הן החזרה של שחקן בית אחר לעניינים, אולגר באדשטובר, לאחר פציעה ארוכה והעדרות מייגעת. עם עזיבתו (או פרישתו?) של דניאל ואן בוייטן, שגם ראוי להזכיר על שנים רבות שתרם לקבוצה, החזרה של אולגר מתוזמנת מצויין עבור פפ. במשחקי האימון של קדם העונה הוא נראה פיזית טוב וכולנו ציפייה שהכישרון הצעיר ימשיך לגדול ולעצב עצמו כאחד המובילים בגרמניה בתפקידו.
כמובן, גולת הכותרת של רכישות הקיץ נסגרה כבר בחורף - לבנדובסקי עובר מהיריבה הגדולה ביותר לאליפות למועדון המתואר ביותר בגרמניה. אם האוהדים צמאים לרכישות גדולות, אז גם את העונה נתחיל עם כוכב חדש וגדול בקנה מידה בינלאומי. הציפיות בשמיים. רוברט אמור להביא איתו הרבה כדורגל ולא רק שערים. אצל פפ הוא יצטרך למצוא את הדרך לחיות בהרמוניה עם הקישור ולעזור ליצור כימיה עם ההתקפה. בישולים ודאבל פסים נדרשים מחלוץ אצל פפ, לא פחות משערים. הזרימה של המשחק גורלית כי עליה תקום ותיפול הקבוצה כולה. הרבה לחץ על לבנדובסקי וזה לגמרי לא הלחץ שהוא מכיר, בבאיירן זה עולם אחר והוא ילמד להבין את זה מאוד בקרוב. נותר רק לקוות שיעמוד במבחן ויצליח במשימה.


מי אמר שאופנה לא חוזרת? מדי הבאיירן החדשים.

מאחל לכולם עונה מהנה.

צ'לסי - עונת 2014/2015

העונה שהייתה
מוריניו דאג להנמיך ציפיות, וכיאה לאוהדים של קבוצות אותן מוריניו מאמן - כולם הסיכמו איתו. למרות זאת, חניכיו של הפרובוקטור מצאו עצמם בעמדה מבטיחה כחודש-חודשיים לפני סיום העונה, הן בליגה והן בליגת האלופות. לצד תוצאות מרשימות ומאבקים צמודים שנמשכו עד סוף העונה, צ'לסי סיימה את שנת 2014 בידיים ריקות. כידוע, "הישג" כזה לא מתקבל בהיררכית המועדון, והצאר ידוע כאחד שהוא 'טריגר האפי', אבל כשמודבר במאמן כמו מוריניו ראוי לאפשר לו להמשיך את עבודתו. רבים התאכזבו מהחלק ההתקפי של הקבוצה ובצדק, הרי הריצות המגושמות של טורס אינן תירוץ הולם לחוסר תפקוד מוחלט במשחקים מסוימים, בטח כשהסגל מורכב משחקנים כמו הזאר, אוסקר, שרלה וויליאן. הגעה לחצי גמר ליגת האלופות וההתמודדות על תואר הפרמייר ליג, שכללה ניצחון מספק מאוד באנפילד אשר מנע מהמועדון שאנחנו אוהבים לשנוא אליפות, החדירו בשחקנים ניסיון שישרת אותם בעתיד כדבריו של מוריניו, והעבודה תחתיו לבטח חיזקה את ההיבט המנטלי שלהם. ייתכן ואנשים מחוץ לצ'לסי ראו בעונה זו כישלון של החבר'ה ממערב לונדון, אבל יש לשים דברים בפרופורציה: על אף ההשקעה הרבה ברכישת שחקנים, הסגל של צ'לסי עדיין מפגר אחרי - מבחינה איכותית לפחות - סגלים של מועדון רבים. אם מקום שלישי והגעה לחצי גמר ליגת האלופות מוגדרים כ"כישלון", אז אני סבור שמצבנו טוב.

העונה הקרובה
בקיץ הקודם מוריניו הגיע עם אסטרטגיה ברורה, ומסתמן שבסינכרון מוחלט עם הנהלת המועדון, והיא כללה מעבר לשיטה התקפית יותר והסתמכות על שחקנים צעירים. נכון, הוא נסוג בכל הנוגע לשיטה באמצע העונה כאשר הבחין בכך שהקבוצה סופגת יותר מדי שערים, והצעירים אותם "קידם" הם שחקנים מוכחים מעל גיל 20, למעט מקרים בודדים כמו זה של קלאש, אבל נראה שלמועדון יש תכנית מאוד ברורה, ובימים האחרונים אף מדברים על קידום חלק מתוצרי מחלקת הנוער (לטענת מוריניו, אקי, קריסטנסן ובייקר יקחו חלק בעונה הקרובה ופרוספקטים צעירים יותר כמו בראון, בוגה וסולנקה יתאמנו עם הסגל הראשון) בעונה הקרובה. לצד כל אלה, ישנה תחושת דאגה שאופפת את אוהדי המועדון, שהרי מסתמן שהחוד בעונה הקרובה יורכב מקוסטה, טורס ודרוגבה. האם באמת מדובר בשדרוג משמעותי ביחס לעונה החולפת? לוקאקו סומן כהבטחה, והדעה הרווחת הייתה כי הוא יהווה אבן יסוד בחלק ההתקפה של צ'לסי בעשור הקרוב, אלא שהמעבר לאברטון מצביע על רצון למצוא פתרון אחר. ימים יגידו אילו ההחלטה הזאת נכונה, אבל צריך לזכור שרק לפני שנתיים ויתרנו על מי שנחשב היום לחלוץ האנגלי הטוב ביותר; וכנראה הטוב ביותר בליגה לנוכח עזיבתו של סוארז.

משחקי המוחות של מוריניו בעיצומם, והם בדרך כלל מצביעים על התעצמות ביטחונו העצמי. הוא עקץ את התנהלותה של יונייטד, הוא זרק מילים על וונגר בסוף העונה האחרונה והוא מכין את הקרקע לקראת יריבות ארוכת שנים עם פלגריני. כן, מוריניו סוף סוף חזר, המאמן ש"השתנה", אשר חזר לאנגליה בקיץ הקודם כאדם שמח ונחמד, חוזר לתרגיליו הישנים וזה משאיר המון מקום לאופטימיות. הרכישות של פברגאס, קוסטה ולואיס ממלאות חלל עצום; בהיבט הקבוצתי, שהרי מדובר בחיזוק איכותי של הסגל, ובעמדת המאמן, שמראה סימנים שהוא מוכן לקרב. מה באמת צפוי לנו? אין לדעת, אבל סינדרום "העונה השנייה" לצד חיזוקים מבורכים ואחדות בין המאמן להנהלה (לפחות בזמן זה) מצביעים על פוטנציאל לעונה גדולה. כמובן שהזאר יצטרך לקחת על עצמו יותר, אוסקר יהיה חייב להשיב לעצמו את הביטחון העצמי והתבניות ההתקפיות חייבות להשתפר, מהחלק ההגנתי של המגרש ועד לחלק ההתקפי. ובכל זאת, אנחנו אופטימיים.

חידת הקיץ
לא לוקאקו, לא קוסטה ולא קורטואה. מי אם לא טורס - האם נצליח להיפטר ממנו ובכך לפנות מקום להחתמה של חלוץ נוסף, או שמא הוא יישאר ונמצא את עצמנו בsquare one במידה וקוסטה נפצע? בין אם אתם אוהבים אותו או שונאים אותו, די ברור שטורס וצ'לסי לעולם לא יהפכו לסיפור הצלחה מסחרר. אנשים רבים סבורים שעונה מוצלחת יכולה תלויה במכירתו, ואחרים חושבים שגם איתו ניתן לרשום עונה גדולה. כך או אחרת, שום דבר לא ודאי עם טורס בגשר.

חלון ההעברות
רכש נכנס: ססק פברגאס (27 מיליון), דייגו קוסטה (32 מיליון), פליפה לואיס (16 מיליון), מריו פסאליץ (3 מיליון), דידייה דרוגבה (חינם).
רכש יוצא: דויד לואיז (48 מיליון), דמבה בה (5 מיליון), ואן אנהולט (1.8 מיליון), לוקאקו (28 מיליון), למפארד, אטו, קול, האצ'ינסון (סיימו חוזה).

היום ייפתח הטורניר הסוגר של העונה בארגנטינה, טורנאו איניסיאל 2013, הטורניר הפותח של העונה, לא הציג בשורות גדולות במיוחד. הכדורגל של קבוצות הצמרת היה חיובי ופה כן הייתה מגמת שיפור, אבל אף אחת מהן לא הצליחה לשמור על יציבות ולהפגים עליונות ברורה על קבוצות מרכז הטבלה. היכולת הצמודה הזו הביאה לסיום מותח מהסרטים, בו ארבעת הראשונות עם הסיכויים לתואר נפגשו במחזור האחרון ראש בראש. הייתה דרמה גדולה בשני המגרשים עם תוצאות צמודות, כולל הצלה גדולה אחת שהביאה את התואר בדיעבד, כשבמגרש אחד כדורגל פתוח ורב שערים ובאחר פחות. גם ביציעים הייתה חגיגה גדולה רק במגרש אחד, כשבשני היציעים מוגבלים עקב בעיות האלימות. אלו פניו של הכדורגל הארגנטינאי, אלימות ובעיות ניהול קשות (ברמת ההתאחדות והמועדונים), הרבה מתח ועניין אבל רמת כדורגל שמתקשה להתעלות. בסיום הטורניר הדרמטי הייתה זו סאן לורנסו, הפייבוריטית טרם העונה, שזכתה בתואר לשמחתו של האפיפיור.


האלופה היוצאת ומועמדת חזקה לדאבל






השיטה:
האלופה:

פה אין חדש, מדובר בראשונה בטבלה בסיום הטורניר, טורניר? כן, טורניר. העונה בארגנטינה מתחלקת לשני טורנירים הנקראים כיום איניסיאל ופינאל. בכל אחד מהטורנירים הקבוצות מתחילות מחדש עם אפס נק', כך שיש שתי אלופות בעונה אחת. במקרה של שוויון נק' במאבק האליפות אין משמעות להפרש שערים והקבוצות יפגשו למשחק מכריע.


היורדות:

הדבר הכי מושמץ בשיטה הארגנטינאית הוא שיטת הירידות, או כמו שנקרא במקור הארגנטינאי - "הממוצעים". בסיום העונה (סיום הטורניר הנוכחי) שלושת האחרונות בטבלת הממוצעים יורדות ל-B נאסיונאל.

טוב אז איך הולכים הממוצעים? פשוט מאוד ( ), לוקחים את סך הנקודות של כל קבוצה בשלוש העונות האחרונות (שתי העונות הקודמות וזו שמשוחקת באותו רגע) ומחלקים במספר המשחקים, והנה קיבלנו את הממוצע! לקבוצות שעלו באותה עונה פשוט מוציאים ממוצעים רק מהעונה הזו, לכאלו שעלו לפני שנה מוציאים על סמך 2 עונות ולקבוצה שירדה ועלתה חזרה מתייחסים כעולה חדשה ולא משקללים את הנק' מעונת הירידה.

כמו במאבק האליפות, במקרה של שוויון בממוצעים ההכרעה תיקבע ע"י משחק קובע במגרש נייטרלי.


המשתתפות בגביעים היבשתיים:

הגביע הרלוונטי לטורניר האיניסיאל הוא ה-סודאמריקנה 2014, בו כבר הבטיחה את השתתפותה לאנוס שזכתה בגביע בעונת 2013. הזכייה תעניק לארגנטינה עוד מקום למעשה, כך שמלבד לאנוס שש קבוצות נוספות יישתתפו במפעל. איך ייקבעו העולות? "פשוט מאוד" - זוכת משחק הסופר אליפות של העונה (סאן לורנסו נגד האלופה החדשה, או נגד השנייה הכי טובה אם תשלים דאבל), ואח"כ 5 הקבוצות הכי טובות ע"פ הטבלה המצטברת של העונה (שני הטורנירים יחדיו) מלבד אלו משחקות כרגע בליברטאדורס.

המשתתפות בליברטאדורס 2014, שנערך במקביל לטורניר, הן ולס (מנצחת משחק הסופר אליפות 12-13) ניואלס (אלופת הפינאל 2013), סאן לורנסו (אלופת האיניסיאל 2013), ארסנל (מחזיקת גביע ארגנטינה) ולאנוס (זוכת הסודאמריקנה).


גביע ארגנטינה

הגביע נמצא כרגע בשלב מוקדם יחסית עם קבוצות מהליגות הנמוכות של ארגנטינה, בשלבים המאוחרים יותר ייכנסו הקבוצות הבכירות, המשחקים ייערכו ברחבי ארגנטינה במגרש נייטרלי (שיטת משחק אחד) עד לגמר. הזוכה תקבל כרטיס לליברטאדורס 2015 וכותרות בעיתונים. קצת לפחות.


החתמות:

בפגרה הנוכחית, זו שבין הטורנירים ובאמצע העונה, יש מגבלת רכש על הקבוצות אשר להוציא מקרים חריגים של פציעות/השתתפות בגביעים יכולות להחתים רק 2 שחקנים חדשים.

600 עמודים פלוס (650 אלף צפיות!) היו הסיבה לפור. עברנו ומרחנו כל כך הרבה עמודים שאם תלכו לעמוד הראשון עוד תראו איצטדיונים בבנייה. אז הגיע הזמן לעשות סדר, לדעת מה קיים, מה שופץ ומה טומן חובו העתיד. יקרה? כנראה שבשביל זה נצטרך את דיון איצטדיונים 3.0, ואם הוא באמת יגיע בעוד 6-7-8 שנים, נדע שאנחנו גם מבוגרים כבר, אבל שיש התקדמות אמיתית. נוכל להשוות להודעה הראשונה אי שם בשנת 2008 בדיון הראשון ונראה איפה היינו ואיפה אנחנו בנמצאים. אז יאללה בואו נתחיל. נכון להיום, המינימום לליגת העל הוא 5,000 מקומות ישיבה. החל מעונת 2014/15, יעלה המינימום ל-6,000 מקומות ישיבה. איצטדיונים שעומדים בתקן של 5,000 מקומות ומעלה, עשויים להמשיך כחריגים, אולם, סביר מאוד להניח כי אם המינימום יעלה בעוד מספר שנים ללמעלה מ-7,000 מקומות, יצטרכו איצטדיונים אלה להוסיף יציע או אפילו מעבר, תלוי במינימום שייקבע.

איצטדיונים קיימים/עתידיים - ליגת העל, אלה שנבנו, לשמחתנו.
ואלה שלצערנו, עדיין איתנו (לפי תכולה)
את איצטדיון קריית אליעזר, לא נשים בדיון, מאחר ועוד 4 חודשים
הוא כבר לא יהיה איתנו, אז נכניס את סמי עופר, מגיע לו בכל זאת:

איצטדיון טדי, ירושלים.
בנייה ושיפוצים: 1991, 1999, 2011
תכולה: 34,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: יש דיבורים קצת רחוקים על הגדלת
התכולה בין 45 ל-50 אלף מקומות ישיבה
קבוצות: בית"ר ירושלים, הפועל ירושלים, הפועל קטמון ירושלים



איצטדיון סמי עופר, חיפה
בנייה ושיפוצים: 2014
תכולה: 30,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: -
קבוצות: מכבי חיפה, הפועל חיפה
נכון לשורות אלה, מכבי והפועל חיפה עדיין משחקות באיצטדיון קרית אליעזר (14,000)
אולם מדובר בחודשים האחרונים בלבד, את העונה הבאה יפתחו הקבוצות בסמי עופר החדש


איצטדיון בלומפילד, תל אביב.
בנייה ושיפוצים: 1962, 2000, 2008, 2010, 2012
תכולה: 14,413
שיפוץ עתידי מתוכנן: הרמת היציעים מאחורי השערים
והגדלת התכולה לבין 18 - 19.5 אלף.
קבוצות: הפועל ת"א, מכבי ת"א ובני יהודה ת"א



איצטדיון היהלום, נתניה
בנייה ושיפוצים: 2012
תכולה: 13,600
שיפוץ עתידי מתוכנן: הגדלה ל-25 אלף, בעתיד הרחוק
קבוצות: מכבי נתניה, הפועל רעננה (2013-14)



איצטדיון וסרמיל, באר שבע
בנייה ושיפוצים: 1960, 2001
תכולה: 13,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: בעונת 2016/17
צפוי להיחנך האיצטדיון החדש בעיר
שתכולתו 16 אלף מקומות ישיבה.
קבוצות: הפועל באר שבע



האיצטדיון החדש: איצטדיון ע"ש יעקב טרנר (16,000)


איצטדיון המושבה (ראש הזהב), פתח תקווה
בנייה ושיפוצים: 2011
תכולה: 11,500
שיפוץ עתידי מתוכנן: הגדלה ל-20 אלף בעתיד הרחוק
קבוצות: הפועל פ"ת, מכבי פ"ת



איצטדיון דוחא (השלום), סכנין
בנייה ושיפוצים: 2006, 2009
תכולה: 8,500
שיפוץ עתידי מתוכנן: עם השלמת
היציע האחרון, תכולת המגרש
צפויה לקפוץ בין 10 עד 15 אלף
מקומות ישיבה
קבוצות: איחוד בני סכנין


איצטדיון ה-י"א חללי מינכן, אשדוד
בנייה ושיפוצים: 1966
תכולה: 8,200
שיפוץ עתידי: אין, יש תוכניות
לאיצטדיון חדש בתחומי העיר
עם 14 אלף מקומות ישיבה
קבוצות: מועדון ספורט אשדוד


איצטדון עירוני, קריית שמונה
בנייה ושיפוצים: 1989, 2008
תכולה: 5,300
שיפוץ עתידי מתוכנן: אין
קבוצות: עירוני קרית שמונה



איצטדיון עירוני, עכו
בנייה ושיפוצים: 2011
תכולה: 5,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: עם הוספת יציעים מאחורי השערים
תגדל התכולה ל-10 אלף, תלוי במינימום למגרש והצלחת
הקבוצה.
קבוצות: הפועל עכו



איצטדיון גרונדמן, רמת השרון

בנייה ושיפוצים: 1998, 2012
תכולה: 4,300
שיפוץ עתידי: אין
קבוצות: עירוני ניר רמת השרון

הנציגים שלנו בחו"ל


ליגיונרים מובילים:



ביבראס נאתכו - רובין קאזאן (רוסיה)

ביבראס נאתכו הצטרף לרובין קאזאן בינואר 2010. הקשר הישראלי ממוצא צ'רקסי נרכש ב-650 אלף יורו מהפועל ת"א בעקבות צמד המשחקים של קאזאן נגד קבוצת נעוריו של נאתכו. נאתכו השתלב מצוין בקאזאן והפך לשחקן הרכב במועדון הצמרת הרוסי, ובעונת 11/12 זכה עם הקבוצה בגביע הרוסי ומספר חודשים לאחר מכן גם בסופר-קאפ הרוסי. בעונה שעברה נאתכו שידרג אף יותר את מעמדו, הוא נתן עונה נהדרת במדי קאזאן בה כבש 12 שערים בכל המסגרות ובישל עוד 15 שהספיקו לקאזאן רק למקום השישי בליגה ולרבע גמר הליגה האירופאית שם כבש נאתכו 2 שערים בצמד המשחקים נגד צ'לסי שזכתה בסופו של דבר בתואר. נאתכו שהפך לשחקן מרכזי בנבחרת ישראל הוזכר בעונה שעברה כמועמד להצטרף לטוטנהאם, סביליה וצסקא מוסקבה וכיום ע"פ דיווחים ברוסיה מי שרוצה לרכוש את הקשר הישראלי היא דינאמו מוסקבה שתהיה מוכנה לשלם עליו סכום שעולה על 10 מיליון יורו.



בירם כיאל - סלטיק (סקוטלנד)

בירם כיאל מתחיל עונה רביעית בסלטיק, הקשר נרכש בקיץ 2010 ממכבי חיפה בסכום 1.8 מיליון יורו ונתן עונת בכורה מצוינת שזיכתה אותו במספר התעניינויות של קבוצות מהפרמיירליג באנגליה, באותה עונה הוא זכה אפילו לענוד את סרט הקפטן מספר פעמים. עונה לאחר מכן הגיעה ירידה ביכולת של כיאל שגם החמיץ את החלק השני של העונה בגלל פציעה. בעונה שעברה כיאל היה שותף מלא להישג הגדול של סלטיק שהעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות וכמובן גם לקח חלק במשחקים נגד ברצלונה ויובנטוס. בעקבות המכירה של הקשר הקנייתי ויקטור וואניאמה נראה שכיאל יתפוס את מקומו במרכז השדה והמנג'ר ניל לנון אף התייחס לכך ואמר שכיאל חוזר לכושר שאפיין אותו בעונתו הראשונה במועדון הפאר הבריטי והוא יהיה כמו החתמה חדשה עבור סלטיק.



תומר חמד - מאיורקה (ספרד)

את הקיץ הנוכחי חמד היה צריך לפתוח בקבוצה אחרת בליגה אחרת אבל הדקה ה-30 בויסנטה קלדרון שינתה הכל, החלוץ הישראלי קרע את גיד האכילס במהלך תנועה רגילה והמשמעות היא שיעדר 4-5 חודשים מהמגרשים. לאחר עונת בכורה טובה במאיורקה שהסתיימה עם 10 שערים בכל המסגרות התעלה העונה חמד על עצמו עם 11 שערי ליגה ועוד 7 שערים במדים הלאומיים כולל אחד לרשת של פורטוגל והיה נדמה שחמד בדרך לקבוצה גדולה כאשר קבוצות מאנגליה, גרמניה ואיטליה כבר שמו עין על החלוץ הישראלי. אבל כאמור הפציעה של חמד נגד אתלטיקו תשאיר אותו לפחות לחצי עונה נוספת במאיורקה בליגת המשנה אלא אם יצליח למצוא קבוצה שתרכוש אותו למרות הפציעה אם כי הסיכויים נמוכים מאוד.



דודו אוואט - מאיורקה (ספרד)

השוער הותיק השלים העונה 10 עונות רצופות בספרד, אוואט שעבר בקיץ 2003 לראסינג סנטאנדר על תקן של שוער שני והתקדם בסיום אותה עונה למשבצת השוער הראשון והספיק לעבור מאז גם בדפורטיבו לה קורוניה משחק ב-4 וחצי השנים האחרונות במועדון מהאיים הבלאריים שבים התיכון. אוואט עבר עונה לא קלה הוא ספג מספר גדול של שערים כאשר גם בנבחרת הוא ספג כמה שערים באשמתו הישירה והיה נראה שהוא חווה ירידה גדולה ביכולת בנוסף הוא גם ירד ליגה עם מאיורקה ובעונה הקרובה ישחק לראשונה בקריירה בליגה השניה בספרד. אוואט החליט להישאר עונה נוספת במאיורקה ולנסות לעזור לה לחזור לליגה הראשונה, חזרה לארץ לא נראית באופק מבחינת אוואט ששואף לסיים את הקריירה בספרד.



ליאור רפאלוב - קלאב ברוז' (בלגיה)

רפאלוב שנרכש ממכבי חיפה בקיץ 2011 ע"י מועדון הפאר הבלגי קלאב ברוז' תמורת 2.5 מיליון יורו מצדיק בינתיים את ההשקעה. הקיצוני השתלב מצוין בברוז' ולאחר עונת בכורה טובה הצליח לשדרג את המספרים שלו בעונה החולפת כאשר כבש 12 שערים והוסיף 10 בישולים בכל המסגרות. היכולת המצוינת של רפאלוב הקנתה לו גם מקום קבוע בסגל של אלי גוטמן והוא הוסיף השנה גם 2 שערים במדי הנבחרת נגד צפון אירלנד ופינלנד. רפאלוב זוכה להתעניינות ממספר קבוצות בבונדסליגה ביניהן גם וולפסבורג ובורוסיה מנשנגלדבאך וגם מצסקא מוסקבה הרוסית אבל נראה שרפאלוב בדרך לעונה נוספת בבלגיה.



עדן בן בסט - טולוז (צרפת)

המעבר של בן-בסט בקיץ 2011 מהפועל חיפה לברסט הצרפתית עורר לא מעט ספקות אצל אוהדי הכדורגל הארץ, בן-בסט שנתן עונה טובה אחת בליגת העל במדי הכרישים עבר לקבוצה קטנה בליגה הצרפתית, לא מעבר שכיח בארצנו ולא היה נראה שלחלוץ יש את מה שצריך על מנת להצליח בצרפת. בן-בסט הוכיח אחרת ואחרי עונת בכורה סבירה עם 4 שערים העונה החלוץ עשה את הפריצה לה חיכה באירופה. בן-בסט כבש 9 שערים בחצי הראשון של העונה במדי ברסט שזיכו אותו במקום בנבחרת של גוטמן ובמעבר לטולוז שנחשבת לקבוצת שולי-צמרת בצרפת, במדי טולוז בן-בסט הספיק להבקיע 3 בחצי עונה למרות שסחב פציעה. בן-בסט שהפך לחלוץ הפותח של גוטמן בנבחרת וכבש העונה במדים הלאומיים 5 שערים צפוי העונה להפוך לשחקן מוביל גם במועדון מדרום צרפת ולהמשיך את ההתקדמות שלו.



מאור מליקסון - ואלנסיין (צרפת)

לאחר שנתיים מוצלחות בויסלה קראקוב בהם זכה באליפות פולין ובתואר שחקן העונה כבר בעונתו הראשונה בקבוצה ואפילו קיבל הצעה להתאזרח על מנת ליצג את נבחרת פולין ביורו 2012 שנארח במדינה זכה מליקסון גם לשדרוג מקצועי ועבר לואלנסיין מהליגה הצרפתית החזקה. הקשר הישראלי בן ה-28 שמיצה את עצמו בויסלה התאקלם טוב בצרפת ובחצי עונה כבש פעמיים והוסיף עוד 2 בישולים. את העונה הנוכחית מתחיל מליקסון בואלנסיין החל מהקיץ והוא צפוי להפוך לשחקן דומיננטי יותר במערך של ואלנסיין גם לאור מכירתו של גאל דאניק לליון.

ממריאים:



אלירן עטר - סטאד ריימס (צרפת)

לאחר עונה ענקית במכבי ת"א שבה זכה באליפות עם מכבי וכבש 22 שערי ליגה(מלך השערים) ובנוסף זכה בתואר כדורגלן העונה של מעריב יוצא עטר להגשים את החלום האירופאי. החלוץ בן ה-26 שציפה לקבל חוזה חדש וארוך במכבי ת"א לא קיבל את מבוקשו ופנה לחפש אופציות מעבר לים. מי שתהנה משירותיו של עטר בעונה הקרובה היא סטאד ריימס שרכשה אותו ממכבי בסכום שמוערך ב1.5 מיליון יורו, ריימס שנחשבה בעבר לאחד המועדונים הגדולים בצרפת אך ירדה מגדולתה בעשורים האחרונים סיימה את העונה שעברה במקום ה-14 וגם העונה צפויה להיאבק בחלק התחתון של הטבלה, בריימס מקווים כי עטר יוכיח את עצמו ויעזור לקבוצה להישאר עונה נוספת בליגה.



אבי ריקן - פ.צ. ציריך (שוייץ)

בדומה לעטר וקדוסי גם אבי ריקן עובר לאירופה לאחר עונה מצוינת מבחינה אישית. הקשר הנמוך סומן כבר מגיל נערים ככישרון גדול וזכה לענוד את סרט הקפטן של קבוצת הנוער של דור הזהב(87'-88') של בית"ר ירושלים וגם שימש כקפטן נבחרת הנוער. ריקן לא הצליח להשתלב בקבוצת המיליונים של בית"ר ונשלח לעונות השאלה במכבי הרצליה והפועל פ"ת, בקיץ 2009 חזר לבית"ר ירושלים שם שיחק במשך 3 עונות בעיקר בתפקיד המגן השמאלי, עם הגעתו של אלי כהן "השריף" לבית"ר חזר ריקן לקישור וניפק לא מעט קבלות. ריקן הפך לשחקן המוביל של בית"ר ירושלים ובעונה האחרונה כבש 11 שערי ליגה והוסיף 5 בישולים שסידרו לו גם מקום בנבחרת של אלי גוטמן שם רשם כבר 2 הופעות. היכולת המצוינת של ריקן אשתקד סידרה לו חוזה ל-3 שנים בקבוצת פ.צ. ציריך השוייצרית, ריקן ששיחק בעונה האחרונה בעיקר כקשר התקפי מיועד לשחק בקבוצתו החדשה בתפקיד של קשר מרכזי(50-50).



גיא לוזון - סטאנדרד ליאז' (בלגיה)

אולי המשתדרג הגדול ביותר בחלון ההעברות הנוכחי מבין הישראלים. המאמן בן ה-37 שהחל את קריירת האימון שלו כבר בגיל 26 "במועדון המשפחתי" מכבי פ"ת שם אימן במשך 6 עונות שבהם הוליך את מכבי פ"ת לזכיה בגביע הטוטו ומקום 3(03/04) מקום 2 והופעה ראשונה בגביע אופ"א(04/05) והעפלה לשלב הבתים של גביע אופ"א(05/06) לאחר ניצחון ענק 2-5 על פרטיזן בלגראד בסרביה. בקיץ 2007 מונה לוזון למאמן הפועל ת"א ולמרות שהעפיל גם איתה לשלב הבתים של גביע אופ"א הוא נכשל טוטאלית בליגה ופוטר במחזור ה-10 שהפועל ת"א מדורגת במקום האחרון בטבלה עם 6 נקודות בלבד מתוך 30 אפשריות. לוזון חזר באותה עונה למכבי פ"ת וכמעט ירדה איתה ליגה עד שהתפטר מספר מחזורים לפני סיום העונה. בקיץ שלאחר מכן חתם בבני יהודה ולמרות פתיחה רעה הוביל את הקבוצה לשנתיים מצוינת בהם סיימה הקבוצה בצמרת, העפילה לגמר גביע המדינה ופלייאוף הליגה האירופאית שם נכנעה לפ.ס.וו איינדהובן ההולנדית. באוגוסט 2010 מונה למאמן הנבחרת הצעירה(עד גיל 21) תחת שרביטו של לוזון שיחקה הנבחרת באליפות אירופה שנערכה בארץ(העפילה אוטומטית) לוזון לא צלח את שלב הבתים למרות ניצחון על אנגליה ותיקו מול נורבגיה, עוד לפני פתיחת הטורניר הודיע לוזון ביחד עם סוכנו דודו דהאן על מינויו של לוזון למאמן סטאנדרד ליאז' הבלגית. למרות התנגדות חריפה של אוהדי הקבוצה צפוי לוזון להתחיל את העונה במועדון הפאר הבלגי.



עמית בן שושן - אנורתוזיס פמאגוסטה (קפריסין)

בן-שושן שגדל במחלקת הנוער של בית"ר החל מגיל 12 עוזב לראשונה בקריירה את הבית וישחק בעונה הקרובה בקפריסין. בן-שושן החזיק בעבר במספר הצעות מהליגה הבלגית אבל העדיף להישאר בקבוצה בה גדל אך בקיץ הנוכחי לאור הקשר-חלוץ בן ה-28 לא הגיע להבנות כספיות עם ראשי בית"ר ופנה לבדוק אופציות אחרות ובעזרת סוכנו אבי נימני חתם בסגנית אלופת קפריסין שם ישתף פעולה עם משה אוחיון ורוברטו קולאוטי, בן-שושן שכבש בעונה שעברה 7 שערי ליגה חתם לעונה אחת וישתכר בסכום שמוערך ביותר מ-200 אלף יורו לעונה.



רוברטו קולאוטי - אנורתוזיס פמאגוסטה (קפריסין)

ליגיונר חדש-ישן. קולאוטי הגיע ארצה בקיץ 2004 כשחקן זר כשחתם במכבי חיפה, קולאוטי התגלה כסקורר נהדר וזכה עם מכבי חיפה ב-2 אליפויות ובנוסף העפיל עימה לשמינית גמר גביע אופ"א ובנוסף התחתן עם ישראלית במה שזיכה אותו באזרחות ובאפשרות ליצג את נבחרת ישראל. באוגוסט 2007 חתם קולאוטי בבורוסיה מנשנגלדבאך מליגת המשנה הגרמנית ועזר לה לעלות ליגה, קולאוטי כבש רק 9 שערים ב-3 שנים במדי הקבוצה הגרמנית וחזר ארצה לחוזה עתק במכבי ת"א. גם במכבי החלוץ איכזב, הוא לא סיפק את מה שציפו ממנו כאשר הגיע למרות שהבקיע לא מעט בשתי העונות הראשונות הקבוצה לא התמודדה על האליפות. דווקא בעונה החולפת כחלוץ ספסל מכבי הסתערה על התואר וזכתה בו, קולאוטי הפך לחלוץ רביעי בסגל של קרלוס גארסיה וכבש רק 2 שערי ליגה. הקיץ הסתיים החוזה של קולאוטי במכבי והוא יצא לחתום באנורתוזיס הקפריסאית על מנת לשקם את הקריירה.



אוהד קדוסי - לוזאן (שוייץ)

בגיל 28 לאחר שהספיק לעבור ולהבקיע בלא מעט קבוצות בינוניות וקטנות בישראל כמו מכבי פ"ת בה גדל, מכבי הרצליה, בני סכנין, הפועל ב"ש, הפועל פ"ת והפועל עכו החליט קדוסי לממש את החלום האירופאי וחתם לשנתיים בלוזאן מהליגה השוייצרית, החלוץ שנתן עונה מצוינת בהפועל עכו בה כבש 14 ובישל עוד 5 שעזרו לעכואים להישאר בליגה לא זכה לחיזורים מצד הקבוצות הגדולות של הליגה. לוזאן סיימה בעונה החולפת במקום התשיעי בליגה מתוך 10 קבוצות.



חנן ממן - וואסלנד בוורן (בלגיה)

בנו של שחקן העבר של מכבי חיפה ברוך ממן גדל דווקא בצד השני של הכביש בהפועל חיפה, בגיל 18 הועלה לקבוצת הבוגרים של המועדון אבל רק בעונת 10/11 תחת ניצן שירזי הפך ממן לשחקן הרכב בהפועל חיפה. לאחר שנתיים טובות בקרית חיים עבר הקשר בתחילת העונה הנוכחית להפועל ת"א בהשאלה עם אופציה לרכישה, ממן שהגיע על תקן שחקן משלים להפועל ת"א פתח נהדר את העונה בקבוצה האדומה אך נחלש ככל שהתקדמה העונה יחד עם כל הקבוצה. ממן סיים את העונה עם 7 שערים ו-9 בישולים בכל המסגרות ועם תחילת הקיץ העדיף לחתום בבוורן הבלגית מאשר להישאר עונה נוספת בליגת העל, ממן מצטרף לרמי גרשון שחתם גם הוא הקיץ בשורות הבלגים.

נציגים נוספים:



בן שהר - הרטה ברלין (גרמניה)

אירוע נדיר מאוד בכדורגל הישראלי - בן שהר צפוי להתחיל עונה שניה ברציפות באותה קבוצה! החלוץ שחתם בצ'לסי בגיל 17 הספיק לעבור מאז בעוד 7 קבוצות נוספות ברחבי אירופה כולל הפועל ת"א ובתחילת העונה שעברה חתם בתחנה התשיעית שלו בקריירה - הרטה ברלין. שהר רשם בעונה שעברה רק 18 הופעות ליגה(12 מתוכן כמחליף) והבקיע רק 2 שערים, למרות זאת החלוץ נחוש להמשיך עם הקבוצה גם בעונה הקרובה בבונדסליגה, אולי כדי להינות מהחווייה באחת הליגות הטובות בעולם ואולי כדי לשמור על מעט יציבות בקריירה ההפכפכה שלו.



רמי גרשון - וואסלנד בוורן (בלגיה)

הבלם-מגן בן ה-25 ממשיך כבר לתחנה הרביעית שלו באירופה וכל זה בלי דקת משחק אחת בליגת העל הישראלית. גרשון שנרכש ב-2009 ע"י מועדון הפאר הבלגי סטאנדרד ליאז' בתיווכו של הסופר אייג'נט דודו דהאן לא קיבל הזדמנויות ממשיות בליאז' ושיחק עונה וחצי בהשאלה בקורטרייק מהליגה המקומית בבלגיה ועוד חצי עונת השאלה אשתקד בסלטיק הסקוטית. עם תחילת הקיץ נרכש גרשון ע"י בוורן ולאחר שלא שיחק כמעט בעונה האחרונה בליאז' ובסלטיק הוא צפוי להפוך העונה לשחקן הרכב ראשון בקבוצתו החדשה.



משה אוחיון - אנורתוזיס פמאגוסטה (קפריסין)

הקשר האשדודי של סגנית אלופת קפריסין יתחיל את עונתו החמישית באירופה. אוחיון שרשם הופעות רבות בנבחרות הנוער של ישראל והיה גם קפטן הנבחרת הצעירה סומן כהבטחה מגיל צעיר. לאחר 6 עונות בבוגרים של מ.ס. אשדוד עבר אוחיון לווינטרטור מהליגה השניה בשוייץ, הקשר הצטיין במדי הקבוצה השוייצרית ובעונתו השניה הפך גם להיות הקפטן של הקבוצה. לאחר עונה וחצי בשוייץ חזר אוחיון לאשדוד על מנת להשאיר את הקבוצה בליגה וכעבור 3 עונות נוספות בישראל(חצי עונה בבית"ר והשאר באשדוד) חזר אוחיון לנסות את מזלו באירופה. הקשר חתם בלגיה ורשה הפולנית ולאחר חצי עונה בינונית עבר ללוצרן מהליגה השוייצרית. את העונה שעברה העביר תחת רוני לוי ולצד ברק יצחקי באנורתוזיס הקפריסאית בה גם יחל את העונה הקרובה. לאחרונה פורסמו ידיעות על כך שקבוצת הפאר היוונית פנאתינייקוס בודקת אפשרות לצרף את אוחיון בחלון ההעברות הנוכחי.



דודו ביטון - סטאנדרד ליאז' (בלגיה)

עוד ליגיונר מיני רבים תוצרת דודו דהאן. החלוץ בן ה-25 יצא לאירופה בינואר 2011 לאחר ששרלרואה קנתה את כרטיסו ב-500 אלף יורו מבית"ר טוברוק. ביטון הבקיע במדי שרלרואה 5 שערים בחצי עונה שלא הספיקו לקבוצה להישאר בליגה. ביטון עבר לחפש אתגר אחר והושאל לויסלה קראקוב אלופת פולין, ביטון רשם עונה מצוינת במדי ויסלה וכבש 16 שערים בכל המסגרות. היכולת המצוינת של ביטון הרשימה את סטאנדרד ליאז' שרכשה אותו משרלרואה תמורת 800 אלף יורו. ביטון לא השתלב בליאז', בקושי שיחק וכבש רק שער אחד. בינואר עבר החלוץ ליעד חדש - אפואל ניקוסיה הקפריסאית, ביטון כבש 6 בחצי עונה שעזרו לאפואל לזכות באליפות. ביטון חזר מתקופת ההשאלה בקפריסין והוא ישחק העונה בליאז' תחת גיא לוזון, החלוץ בינתיים מרשים במשחקי ההכנה וכובש לא מעט וצפוי העונה לקבל דקות משחק משמעותיות יותר מאשר בעונה שעברה.



שלומי ארבייטמן - מונס (בלגיה)

לאחר עונת שיא במכבי חיפה עם 28 שערי ליגה נרכש שלומי ארבייטמן ע"י גנט הבלגית במיליון יורו. לאחר עונת בכורה סבירה עם 10 שערים בכל המסגרות הושאל ארבייטמן בקיץ הקודם לווסטרלו, ארבייטמן פתח טוב את העונה בווסטרלו עם 5 שערים אבל נפצע בנובמבר והחמיץ את שארית העונה ולא עזר לקבוצתו שירדה לליגה השניה. את תחילת העונה החולפת פתח ארבייטמן בגנט והחל מצוין את העונה עם צמד ניצחון במחזור הפתיחה אך לא הצליח לשמור על המשכיות ואיבד את המקום בהרכב. בינואר הושאל למונס בה כבש 3 שערים ובישל עוד 2, בקיץ החליטו במונס לרכוש את ארבייטמן מגנט ולהחתים אותו על חוזה ל-3 עונות.



גיא אסולין - הרקולס אליקנטה (ספרד)

כבר בגיל 12 יצא גיא אסולין לאירופה ולא סתם אלא לאחד המועדונים הגדולים בעולם אם לא הגדול ביותר - ברצלונה. הקשר שנחשב לכישרון גדול החל לשחק בקבוצה השניה של ברצלונה כבר בגיל 16, באותה שנה גם ערך את הופעת הבכורה בנבחרת הבוגרת של ישראל במשחק ידידות מול צ'ילה. למרות ששיחק בקבוצה הראשונה של ברצלונה במספר משחקים לא רשמיים לא התקדם הקשר לקבוצה הראשונה של המועדון וב-2010 חתם במנצ'סטר סיטי, גם בסיטי אסולין לא השתלב בקבוצה הראשונה ובעונתו השניה במועדון עבר לחצי עונת השאלה בברייטון מליגה המשנה שם רשם הופעות ראשונות בקבוצת בוגרים בגיל 21(!). בתחילת העונה הנוכחית חתם אסולין בראסינג סנטאנדר מהליגה השניה בספרד שם רשם 27 הופעות בהם כבש 3 שערים ובישל 2 נוספים. בקיץ הנוכחי חתם אסולין ל-3 שנים בגראנדה שבצעד ראשון השאילה אותו לעונה להרקולס אליקנטה מליגת המשנה שם ינסה להרשים ולחזור לגראנדה מהליגה הראשונה.



דן מורי - ויטסה ארנהיים (הולנד)

הבלם בן ה-24 שגדל בבני יהודה בה שיחק בקבוצה הבוגרת במשך 4 שנים כשחקן הרכב ראשון והגיע דרך הזהובים גם לנבחרת ישראל סיים חוזה בקיץ שעבר וחתם בויטסה ארנהיים מהליגה ההולנדית, מורי שהגיע על מנת לשמש כבלם שלישי רשם רק 11 הופעות בכל המסגרות בקבוצה שסיימה במקום הרביעי בליגה ההולנדית ותשתתף בעונה הקרובה גם בליגה האירופאית עונה שניה ברציפות, למרות שגם העונה נדמה שמורי יהיה בלם מחליף הוא לא צפוי לחזור לארץ לפחות לא בקיץ הקרוב.



מתן אוחיון - שרלרואה (בלגיה)

הבלם-מגן בן ה-27 חתם במועדון הבלגי בינואר 2011. אוחיון יחד עם חבריו הישראלים דודו ביטון ותמיר כחלון ירד ליגה ובניגוד לשניים האחרים נשאר בשרלרואה בליגה השניה. לאחר חצי עונה בליגת המשנה עבר אוחיון לחצי עונה במכבי פ"ת אבל הציג יכולת חלשה ורשם ירידת ליגה עונה שניה ברציפות, בעונה החולפת חזר אוחיון לשרלרואה שהספיקה לחזור לליגה הבכירה, הבלם-מגן רשם 17 הופעות בעיקר בעמדת המגן הימני. אוחיון צפוי להמשיך בשרלרואה גם העונה אבל כמו כל שחקן של דודו דהאן עדיין יכולות להיות התפתחויות בנושא שלו.



פיראס מוגרבי - לאנס (צרפת)

הקשר המוכשר שכבר בגיל 17 הוקפץ לסגל הקבוצה הבוגרת של מכבי נתניה העביר במדי היהלומים 4 עונות מוצלחות ולאחר שסיים חוזה הצטרף בקיץ שעבר ללאנס מהליגה השניה בצרפת. מוגרבי חתם על חוזה ל-3 עונות בקבוצה מצפון צרפת אך לא הצליח להשתלב בחצי העונה הראשונה שלו במועדון ורשם רק הופעה אחת בה שיחק 30 דקות, מוגרבי חזר בינואר למכבי נתניה אך לא הצליח לעזור לה להישאר בליגה ולא הצליח להזכיר את היכולת מהקדנציה הקודמת בנתניה. מוגרבי חזר ע"פ החוזה שלו ללאנס והצטרף לאימונים וצפוי להיכלל בסגל הקבוצה לעונה הקרובה ולקבל יותר הזדמנויות בניגוד לעונה שעברה.

מתנדנדים:



יוסי בניון - שחקן חופשי

הקשר בן ה-33 סיים העונה 11 עונות באירופה שמתוכם 3 בלה-ליגה הספרדית ועוד 8 בפרמיירליג האנגלית. הקריירה של בניון בדעיכה כבר 3 שנים והעונה נדמה שהגיע השיא, הקשר הותיק החל את העונה בהשאלה בווסטהאם אבל כבר לאחר חצי עונה חזר לצ'לסי שם בקושי ראה דשא וגם ספג יחס עוין מאוהדי הקבוצה. בניון בודק אופציות בפרמיירליג ובMLS כאשר במקביל מדווחות התעניינויות מקבוצות ברוסיה, תורכיה, גרמניה, איטליה וספרד. נכון לעכשיו בניון שחקן חופשי והאפשרות לחזור לארץ כלל לא עולה על הפרק ובניון כבר אמר שבעד שום מחיר לא יחזור לשחק בליגה הישראלית וההעדפה העיקרית של השחקן היא להישאר באנגליה כאשר ווסט ברומיץ' הוזכרה כמועמדת הבולטת לקלוט אותו.



אלמוג כהן - נירנברג (גרמניה)

אלמוג כהן אמור להתחיל העונה את עונתו הרביעית והאחרונה ע"פ החוזה בנירנברג הגרמנית. הקשר הישראלי נמוך הקומה אמנם פתח בסערה את הקריירה האירופאית שלו עם עונת פתיחה מצוינת בנירנברג שכללה 25 הופעות(רובן בהרכב) ו-2 שערים, בעונתו השניה בנירנברג החלה הדעיכה, הקשר אמנם שותף ברוב משחקי הקבוצה אך נע בין ההרכב לספסל והתקשה לרשום 90 דקות. גם את העונה החולפת החל כהן בנירנברג, אבל שוב התקשה במציאת דקות משחק ורשם רק 9 הופעות כאשר 6 מתוכן שהוא עולה מספסל. עם סיום חלון ההעברות הישראלי בתחילת פברואר הפתיע אלמוג כהן וחתם לחצי עונה בהפועל ת"א, כהן רשם בהפועל 14 הופעות בהם הבקיע שער ניצחון נגד בני יהודה בתוספת הזמן ועזר להפועל להשיג מקום באירופה. ע"פ החוזה של הישראלי הוא היה צריך לחזור לנירנברג אך לא הופיע לתחילת האימונים ועורר את זעמם של אנשי הקבוצה שלא מוכנים לשמוע על אפשרות להחזירו לקבוצה. מי שמעוניינת בכהן כרגע היא ראפיד וינה האוסטרית כאשר גם אופציית הפועל ב"ש עלתה על הפרק, נכון להיום קשה לראות את כהן ממשיך בנירנברג עונה נוספת והקשר ינסה למצוא קבוצה חדשה עד תום מועד ההעברות.



טל בן חיים - שחקן חופשי

עוד ליגיונר דועך הוא טל בן-חיים, הבלם בן ה-31 עומד בפני עונה עשירית מחוץ לגבולות ישראל. בן-חיים החל את הקריירה האירופאית שלו בבולטון תחת סם אלרדייס ורשם שם 3 עונות מצוינות שזיכו אותו בחוזה בצ'לסי אחת הקבוצות הטובות בעולם דאז. בן-חיים שיחק עונה אחת בצ'לסי ומאז הספיק לעבור במנצ'סטר סיטי, סאנדרלנד, פורטסמות', ווסטהאם ובחצי העונה האחרונה הוא שיחק בקווינס פארק ריינג'רס וירד איתה לליגה השניה. לפני חודשיים היה נראה שבן-חיים בדרך לMLS לקבוצת טורונטו הקנדית אבל הבלם לא הגיע לסיכום עם ראשי הקבוצה על הסכומים בחוזה וכיום הוא שחקן חופשי. בן-חיים לא צפוי לחזור לישראל בקרוב וכמו בניון הוא יחפש קבוצה באנגליה או בMLS.



יובל שפונגין - שחקן חופשי

המגן שנחשב מגיל צעיר להבטחה גדולה במכבי ת"א וכבר בגיל 20 לבש את המדים של הנבחרת הבוגרת עבר ירידה ביכולת לפני שעזב את מכבי לקפריסין. בקיץ 2010 חתם שפונגין ל-3 שנים באומוניה ניקוסיה והחזיר את הקריירה שלו למסלול הנכון, שפונגין הפך לשחקן הרכב קבוע ורשם 72 הופעות ליגה(הבקיע 2 שערים) במדי אומוניה שם זכה פעמיים בגביע הקפריסאי ועוד פעמים בסופרקאפ הקפריסאי וגם חזר לנבחרת ישראל שם הוא משמש כמגן הימני הפותח של אלי גוטמן. שפונגין שסיים חוזה בקיץ הנוכחי וזוכה להתעניינות ממונס הבלגית וממכבי ת"א עדיין לא מצא קבוצה וכרגע הוא שחקן חופשי.



גל שיש - שחקן חופשי

המגן השמאלי בן ה-24 שגדל בהפועל ת"א העביר עונה לא רעה בבוורן הבלגית, שיש שיחק 25 פעמים, כבש שער אחד והוסיף 3 בישולים וגם זומן לנבחרת ישראל וכיום הוא המגן השמאלי המחליף של הנבחרת. שיש שוחרר עם תחילת הקיץ מבוורן והוא מחפש קבוצה באירופה כאשר בית"ר ירושלים הוזכרה כמועמדת לקלוט אותו בארץ.



לירוי צעירי - מכלן (בלגיה)

צעירי חתם בקבוצה הבלגית בקיץ 2011 לאחר 4 עונות מוצלחות בבוגרים של בני יהודה, לאחר עונת בכורה סבירה במכלן(17 משחקים) הושאל הקשר העונה למכבי חיפה. גם בחיפה צעירי לא הצליח להראות משהו מיוחד והקבוצה מהכרמל לא מימשה את אופציית הרכישה שלו, צעירי חזר אוטומטית למכלן ומספר קבוצות ביניהן גם בני יהודה בה גדל מעוניינות בו ומחכות להחלטה של מכלן לגביו.



דור מלול - שחקן חופשי

מלול סיים שנתיים בבירסחוט הבלגית וירד עם קבוצתו לליגה השניה בעונה חולפת. הקשר-מגן אמנם רשם עונת בכורה מצוינת וכרטיסו נקנה ממכבי ת"א בסיום אותה עונה אבל בעונה החולפת בקושי שיחק במדי בירסחוט שגם ירדה לליגה השניה והלכה לתהליך של פירוק שבעקבותיו שוחרר מלול מהקבוצה. מלול שנחשב שחקן חופשי היה מועמד להצטרף להפועל ת"א אבל זאת העדיפה לצרף את אוראל דגני במקומו, מלול בודק אופציות בבלגיה וקפריסין ומי שהוזכרה כמועמדת לקלוט אותו היא אנורתוזיס פמאגוסטה סגנית אלופת קפריסין.



רועי דיין - שחקן חופשי

כמו דור מלול גם רועי דיין הצטרף לבירסחוט לפני שנתיים. החלוץ שגדל במכבי ת"א ושיחק גם בהפועל ת"א, הפועל כפ"ס והכח ר"ג עשה את הפריצה שלו בהפועל עכו ולאחר שנתיים בקבוצה הצפונית הצטרף למועדון מהליגה הבלגית. דיין שכבש 11 שערים בשנתיים במדי בירסחוט ירד עם קבוצתו ליגה בסיום העונה. עם ירידת בירסחוט לליגה השניה המועדון התפרק ודיין כמו מלול שאר השחקנים שוחרר. כיום דיין שחקן חופשי והוא ממשיך לבדוק אופציות נוספת באירופה.



דני בונדר - שחקן חופשי

המגן הימני יליד בריה"מ שגדל בהפועל ת"א ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הפועל כבר בגיל 17 ושיחקה במדיה עוד 7 שנים נוספות בהם היה שותף בדאבל ובהצלחות באירופה. לאחר שסיים חוזה בקיץ 2011 הוא חתם בקבוצת וולגה ניז'ני נובוגורד מתחתית הליגה הרוסית, בונדר שיחק בקביעות בתחילת דרכו בקבוצה הרוסית אך איבד את מקומו בהרכב ובסגל בהמשך ולאחר שנה וחצי בקבוצה הרוסית הוא שוחרר העונה בחודש פברואר כשהוא רושם סה"כ 13 הופעות. בונדר כבר 5 חודשים שחקן חופשי ונכון להיום לא ברור היכן ישחק בעונה הקרובה.

חוזרים הביתה:

איתי שכטר - לאחר שנתיים מוצלחות בהפועל ת"א שכללו דאבל, גביע, שלב בתים בליגת האלופות והעפלה ל-32 האחרונות בליגה האירופאית יצא שכטר בקול תרועה לגרמניה וחתם בקייזרסלאוטרן תמורת 2.5 מיליון יורו. החלוץ פתח טוב את העונה בגרמניה אבל דעך עם הזמן והיה שותף לירידת הליגה של הקבוצה, בסה"כ כבש 4 שערים בגרמניה. את העונה שעברה פתח בסוואנזי הוולשית אליה הושאל אך שכטר לא זכה לדקות רבות בקבוצה מהפרמיירליג וכבש רק שער אחד לקראת סיום העונה. בתחילת הקיץ למרות התעניינות של מכבי חיפה ומכבי ת"א חתם השחקן ל-5 שנים בהפועל ת"א שם הוא ינסה לשחזר את ההצלחה מהקדנציה הקודמת באדום.

אליניב ברדה - לאחר 6 שנים מאוד מוצלחות בראסינג גנק הבלגית אליניב ברדה חוזר הביתה ולא סתם אלא למועדון נעוריו הפועל ב"ש. החלוץ שיצא לגנק בקיץ 2007 ופתח את הדלת לעוד(יותר מדי) ישראלים. ברדה זכה במדי גנק באליפות אחת, 2 גביעים ובסופר קאפ הבלגי, כמו כן העפיל ברדה לליגת האלופות עם גנק על חשבון מכבי חיפה כאשר הוא מבקיע באיצטדיון ר"ג לרשת של החיפאים. ברדה רשם במדי גנק 196 הופעות, כבש 67 שערים ובישל עוד 50 והוא השחקן הזר שהבקיע את מספר השערים הגדול ביותר עבור גנק, לברדה היו הצעות נוספות מבלגיה אבל הוא העדיף לחתום בהפועל ב"ש ולנסות להחזיר את המועדון לקדמת הבמה לאחר שבשנים האחרונות המועדון דישדש בליגה השניה ובתחתית הליגה הראשונה.

ברק יצחקי - לאחר הכישלון במכבי ת"א בה העביר עונה אחת על מיטות הטיפולים ועוד עונה רעה מאוד בליגה בה דובר על מחנאות וסכסוכים פנימיים שיצר במועדון הושאל יצחקי לאנורתוזיס הקפריסאית, תחת המאמן הישראלי רוני לוי חזר יצחקי לעצמו ורשם עונה מצוינת עם 14 שערי ליגה שהספיקו לאנורתוזיס למקום השני. בעקבות העזיבה של אלירן עטר לריימס הצרפתית הוחלט במכבי ת"א להחזיר את ברק יצחקי למועדון והחלוץ בן ה-29 ינסה לעזור למכבי לשמור על תואר האליפות ולהעפיל אל שלב הבתים של ליגת האלופות.

מאור בוזגלו - לאחר שנתיים כושלות בסטאנדרד ליאז' בהם שותף רק ב-31 משחקים(18 מתוכם כמחליף) והבקיע רק שער אחד ובישל עוד שניים חוזר בוזגלו לארץ. הקשר שסירב להאריך את חוזהו בקבוצה הבלגית קושר למספר קבוצות בארץ אבל לבסוף החליט לחתום בהפועל ב"ש כדי לנסות לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי דרך המועדון הדרומי.

עמרי אלטמן - הקשר/חלוץ המוכשר עבר בקיץ 2011 כשהוא רק בן 17 לקבוצת הנוער של פולהאם, אלטמן שגדל במכבי ת"א זכה עם הנוער של פולהאם באליפות אנגליה בעונתו הראשונה בקבוצה תוך כדי שהוא כובש 16 שערים. העונה הטובה בנוער זיכתה את הכישרון הגדול בחוזה מקצועני בקבוצה הלונדונית, את העונה שעברה אלטמן העביר בקבוצת המילואים של פולהאם וכבש 2 שערים ב-20 משחקים. כבר בגיל 18 קיבל אלטמן זימון לנבחרת הצעירה של ישראל(עד גיל 21) והיה בסגל ליורו שנערך בארץ בקיץ וגם בישל לאופיר קריאף את שער הניצחון מול אנגליה. אלטמן הושאל לעונה אחת למכבי ת"א על מנת לקבל דקות משחק ולהשתפשף קצת לפני שהוא חוזר לפולהאם.

גיא חיימוב - גיא חיימוב חוזר לארץ אחרי עונה אחת באא"ק לרנקה שם שיחק תחת רן בן-שמעון המאמן שתחתיו הוא פרח בעירוני ק"ש. חיימוב היה אמור להישאר בק"ש גם בעונת האליפות אבל מכבי ת"א דרשה עבורו סכומים גדולים ולבסוף השאירה אותו בסגל שלה, חיימוב התרסק יחד עם מכבי ואיווניר וק"ש זכתה באליפות, לאחר עונת "צינון" בקפריסין חוזר חיימוב לצפון ובניגוד לפעם הקודמת שהתחרה עם דני עמוס על אפודת השוער הראשון הפעם מקומו של חיימוב בהרכב של הקבוצה הצפונית מובטח.

ברק בדש - החלוץ בן ה-30 שהעביר עונה טובה בבוורן הבלגית חוזר מהשאלה אל עירוני ק"ש. בדש שיצא בקיץ הקודם בגיל מאוחר לראשונה לאירופה ורשם 25 הופעות בהם הבקיע 8 שערים רצה להישאר בבלגיה אבל כשהבין שהוא לא בתוכניות של המאמן החליט לחזור ארצה, הפועל ב"ש ובית"ר י-ם הוזכרו כמועמדות להחתים את בדש אך בסופו של דבר החליט החלוץ לממש את החוזה שלו בעירוני ק"ש בה שיחק שנתיים לפני המעבר לאירופה וגם זכה באליפות היסטורית.

ניסו קפילוטו - לאחר עונה סבירה באלקי לרנקה מתחתית הליגה הקפריסאית חוזר קפילוטו לליגת העל. הבלם הצעיר שגדל במכבי ת"א הספיק לשחק בארץ גם בהפועל עכו ומ.ס. אשדוד. קפילוטו שלא קיבל שכר בחודשים האחרונים בקפריסין בעקבות המשבר הכלכלי מיהר לחזור לארץ וחתם בבית"ר ירושלים שם צפוי להיות הבלם הפותח של המאמן אלי כהן שאימן אותו בעכו ומחזיק ממנו.

אוהד לויטה - השוער בן ה-27 תוצר מחלקת הנוער של הפועל כפ"ס הספיק כבר לרשום 2 עונות במדי ר.ק.ס וואלבייק ההולנדית ולחזור לארץ להפועל ב"ש. במועדון הדרומי הציג לויטה יכולת טובה ועזר לקבוצה להישאר בליגה אך בקיץ בעקבות חילופי המאמנים בבירת הנגב הוחלט לוותר על לויטה ולהחתים את אוסטין אג'ידה הניגרי. לויטה חתם באומוניה ניקוסיה שם רשם 18 הופעות ליגה ואיבד את המקום בהרכב לקראת סיום העונה. לויטה החליט הקיץ לחזור לארץ וחתם במכבי נתניה מהליגה השניה.

מוחמד גאדיר - הווינגר שכבר בגיל 17 הוקפץ לקבוצת הבוגרים של מכבי חיפה עבר בקיץ הקודם למושבה הישראלית בבוורן הבלגית לאחר עונה מאכזבת בירוק. גאדיר שלא היה בתוכניות של ראובן עטר ציפה לקבל את הצ'אנס בבוורן אבל ראה את רוב העונה מהצד ורשם רק 6 הופעות בכל המסגרות, גאדיר שכרטיס השחקן שלו שייך למכבי חיפה יושאל בעונה הקרובה לבני סכנין.

ידין זאריס - בדומה לרמי גרשון גם ידין זאריס דילג על ליגת העל בדרך לאירופה וכל זאת הודות לדודו דהאן. זאריס שרשם עונה טובה(15 שערים) בליגה הלאומית במדי מכבי הרצליה נרכש ע"י סטאנדרד ליאז' והושאל מיד לאויפשט ההונגרית, זאריס הספיק לכבוש פעמיים במדי הקבוצה ההונגרית עד ינואר ואז הושאל פעם נוספת והפעם לסנט טרוידן מליגת המשנה הבלגית, זאריס כבש שער אחד ב-6 משחקים. בעונה הקרובה ישחק זאריס לראשונה בליגת העל במדי מ.ס. אשדוד.

עמרי קנדה - המגן הימני ששוחרר בתחילת העונה שעברה מהפועל ת"א לאחר 4 וחצי עונות בוולפסון חתם רק באוקטובר באסטרה גיורגיו מהליגה הרומנית הראשונה. קנדה לא הצליח להשתלב בקבוצתו החדשה ורשם רק 2 הופעות עד ששוחרר מהקבוצה עם תחילת ינואר. קנדה חזר להתאמן בארץ ועם תחילת הקיץ חזר לליגת העל וחתם בהפועל חיפה שם תחת שלומי דורה הוא מקווה לפתוח דף חדש בארץ.

רועי בקל - בקל שגדל במחלקת הנוער של מכבי פ"ת ונחשב לכישרון גדול העביר מספר עונות בהשאלה עד שחזר לקבוצת האם שלו בעונת 10/11. לאחר עונה סבירה(25 מש', 2 ש', 3 ב') אצל הלוזונים סיים בקל חוזה ופנה לחפש אופציות אחרות. הקשר שסיכם באלקי לרנקה הקפריסאית גילה שמכבי פ"ת דורשת עליו סכום גבוה מאוד של דמי השבחה, בקל פנה לועדה למען השחקן שם נקבע כי כל קבוצה שתרצה את השחקן תצטרך לשלם ללוזונים 1.2 מיליון ש"ח. לאחר חצי עונה מחוץ למגרשים הצטרף בקל לקבוצה הקפריסאית ולאחר עונה וחצי באי השכן החליט לחזור הקיץ לארץ. בקל אמנם ניהל מו"מ עם הפועל ת"א אבל בסופו של דבר העדיף לחתום במ.ס. אשדוד.

אורי פסו - הבלם/מגן הירושלמי בן ה-25 שגדל בהפועל ירושלים שם שיחק במשך 7 שנים למעט עונת השאלה אחת בבית"ר ת"א. פסו שנחשב בגיל צעיר לשחקן עם פוטנציאל גדול לא הצליח להתקדם לליגת העל באף שלב בקריירה ולממש את ההבטחה אך לפני שנה חתם במפתיע איה נאפה מליגה בקפריסין. פסו שירד עם קבוצתו לליגה השניה חזר הקיץ לארץ וחתם בהפועל פ"ת במטרה לחזור עם הקבוצה ממלאבס לליגת העל.

ניר מנצור - כבר מגיל נערים נחשב ניר מנצור לאחד הכישרונות הגדולים ביותר שצמחו בבית וגן, המגן השמאלי אף הגדיל לעשות וחתם בעונת 07/08 במועדון הפאר הספרדי ריאל מדריד. מנצור ששיחק בקבוצת הנוער ובקבוצה השלישית של ריאל מדריד סיים חוזה תלת-שנתי בקיץ 2010 והצטרף לשנתיים לפנאתינייקוס היוונית. גם בקבוצה היוונית התקשה מנצור למצוא את מקומו ובילה בעיקר בקבוצת המשנה של מועדון הפאר היווני. למרות שנבחן בבירסחוט ופ.ס.וו חתם מנצור בסופו של דבר באקריטאס חלוראקאס מהליגה השניה בקפריסין, מנצור ירד עם קבוצתו בסיום העונה לליגה השלישית. לאחר 6 שנים מחוץ לישראל החליט מנצור לחזור לבית"ר ירושלים בה גדל וכיום הוא מתאמן עם הקבוצה וצפוי בקרוב לחתום על חוזה.

--------- ריאל מדריד 15\2014 ---------

​

אני יותר מגאה לפתוח בפעם התשיעית ברציפות את הת'רד הרשמי של ריאל מדריד 2014/15, הקבוצה מס' 1 בתבל ואלופת אירופה לעונת 13/14. אמנם ריאל מדריד עמדה במשימה החשובה ביותר והחזירה סוף-סוף את הגביע עם האזניים הגדולות הביתה - אבל בריאל מדריד, כמו בריאל מדריד - אין רגע דל. קרוס וחאמס רודריגס, הגלאקטיקו התורן - כבר הצטרפו, ועוד מדברים על השוער קיילור נבאס ושחקנים נוספים, כשכמובן יש כאלה שיעשה את הדרך ההפוכה כמו די-מאריה, אולי איסקו וסמי קדירה, ומה יעלה בגורלו של סאן-איקר? דבר אחד בטוח: אחרי פסטיבל הגביע העשירי, המועדון הטוב בהיסטוריה לא יודע שובע - y ahora Ya toca pensar en la Undécima - ועכשיו המטרה היא הגביע ה-11.


העונה שעברה:: La Decima!!

צמד המילים 'הלה-דסימה' - הגביע העשירי- שיגע באובססיביות את כל ריאל מדריד במשך 12 שנה, מאז הוולה הבלתי-נשכח של זידאן בגמר נגד לברקוזן(01-02) בגמר בהאמפדן פארק בגלאזגו. מאז ריאל מדריד זכתה באליפויות, שיחקה לפרקים כדורגל מעולם אחר - אבל לא הרגישה באמת שייכת, כי אין כמו ליגת האלופות. בנובמבר 2013, כשהגעתי לאולפן ערוץ הספורט עם אוהדי ריאל מדריד - אדון מודי הגדול שאל אותי בבירור - 'אליפות או ליגת האלופות'. בתור אוהד ריאל מדריד, אין דבר כזה לבחור, רוצים הכל. אבל לא התחמקתי ועניתי על השאלה - 'אליפות זה נחמד, אבל אנחנו רוצים את הלה-דסימה'. מודי, במפתיע - לא הכין את שיעורי הבית ושאל אותי. 'הלה-דסימה?' ועניתי - 'כן, גביע האלופות העשירי'. וזהו זה. אחרי תקופה ארוכה במדבר' - ריאל מדריד חזרה. המועדון הגדול ביותר בהיסטוריה זכה בגביע האלופות העשירי בצורה הכי דרמטית שיש. איך זה קרה...

אחרי שלוש שנים סוערות עם ז'וזה מוריניו, שלא היו הצלחה מדהימה אך גם לבטח לא כישלון מהדהד - החליטו הצדדים להיפרד בצורה הדדית וריאל מינתה למאמן את קרלו אנצ'לוטי המנוסה בעל הרקורד הנהדר בליגת האלופות. ריאל המשיכה לרוץ עם אותו שלד מוצלח ושידרגה את עצמה במס' שחקנים צעירים לשנים הקרובות כמו דני קרבחאל שחזר מהשאלה מלברקוזן, אסייר יירמאנדי שנרכש מריאל סוסיאדד וגם היהלום איסקו שכיכב באליפות אירופה U21. הדובדבן שבקצפת הגיע ימים ספורים לסגירת חלון ההעברות - ריאל מדריד רכשה את גארת' בייל הנהדר מטוטנהאם ונפרדה מקאקא ומסוט אוזיל(השחקן היקר ביותר שריאל מכרה בהיסטוריה).


פתיחת העונה של ריאל הייתה לא פשוטה עם כדורגל איטי ולא משכנע והיא התבססה בעיקר על איסקו שפתח חזק. הוא כבש את שער הניצחון במשחק הליגה הראשון נגד בטיס(2:1), רשם צמד נגד בילבאו(3:1) וכבש גם נגד חטאפה. גארת' בייל ערך את הופעת הבכורה שלו במחזור הרביעי נגד ויאריאל ואף כבש בתיקו 2:2, אבל ריאל לא הרשימה. היא שדדה ניצחון באלצ'ה ואז הפסידה 1:0 בדרבי בברנבאו לאתלטיקו מדריד, הפסד ראשון בדרבי בליגה מאז 1999/00. הביקורות על אנצ'לוטי שפתח עם הרכבים גרועים - הרקיעו שחקים, ורק במזל ריאל הפכה פיגור 2:1 לניצחון 3:2 הירואי על לבאנטה ימים ספורים אחר-כך עם גולאסו של כריסטיאנו לקורה ופנימה כשמוראטה וחסה שעלו מהספסל הוסיפו המון. ריאל הפסידה גם בסופר-קלאסיקו הראשון בקאמפ-נואו(2:1) כששער מצמק של ילד הפלא חסה לא עוזר. אנצ'לוטי פתח עם ראמוס כקשר אחורי, ועם גארת' בייל כחלוץ מזויף כשבנזמה על הספסל.

המשחק הבא של ריאל היה נגד סביליה בברנבאו. צ'אבי אלונסו חזר מפציעה ארוכה ושולב כמחליף ולאט-לאט הוסיף את האיזון הדרוש. אבל מי שגנב את ההצגה היה גארת' בייל שהציג משחק ענק. ריאל הביסה את סביליה 7:3 ולאחר אותו משחק נולדה 'התקפת ה-B-B-C' - בייל, בנזמה וכריסטיאנו - שעוד תרעיד רשתות. בליגה ריאל פיגרה אחרי אתלטיקו ובארסה שלא איבדו נקודות, אבל בליגת האלופות הכל הלך חלק. ריאל פירקה 6:1 את גלטסראיי בתורכיה עם שלושער של כריסטיאנו, לא התקשתה לנצח את קופנהאגן(די-מאריה והראבונה), ניצחה את יובה בברנבאו(2:1) ואחר-כך סיימה איתה ב-2:2 בטורינו ובקיצור העפילה ל-1/8 גמר האלופות מהמקום הראשון. כריסטיאנו השווה את שיא ההבקעות בשלב הבתים עם 9 שערים וריאל השוותה את שיא ההבקעות.

מעבר לכך, הכדורגל של ריאל מדריד התחיל להשתפר. ההגנה הייתה יותר יציבה, ריאל התחילה להדביק את הפער בליגה ולתת הצגות כמו החמישייה בבטיס בפתיחת הסיבוב השני, אחריה הייתה רחוקה רק נקודה אחת מהמוליכות. סיבה נוספת לשיפור בריאל הייתה נעוצה בהחלטות הטקטיות של אנצ'לוטי ששיחק עם די-מאריה כצלע השלישית במרכז השדה תוך ניצול הקילומטראז' מצד אחד וגם יכולת הכדרור על שטח קטן. החלטה נוספת של אנצ'לוטי הייתה שדייגו לופז יהיה השוער הראשון בליגה בעוד קסיאס יישחק בליגת האלופות ובגביע. בזמן שכריסטיאנו המשיך לקרוע רשתות, גם חסה רודריגז בן ה-20 עשה עונה נהדרת עד שנפצע בגומלין שמינית הגמר נגד שאלקה(6:1 מדהים לריאל במשחק הראשון). במחזור ה-24 בליגה היה סטטוס קוו בצמרת עם 60 נק' לכל קבוצה. בינתיים, ריאל המשיכה להתקדם בגביע המלך ואיקר רשם שיא אי ספיגה של למעלה מאלף דקות, ולא ספגה אף שער עד לגמר. היא רשמה ניצחון כפול(3:0 בברנבאו ו-2:0 בויסנטה קאלדרון) על אתלטיקו מדריד והגיעה לגמר הגביע נגד ברצלונה.


בזמן שכריסטיאנו רונאלדו הפצוע לא יכל לשחק, גארת' בייל לקח את מארק בראטרה שהשווה בנגיחה - לטיול. זה היה בדקה ה-85 כשריאל יצאה למתפרצת. קונטראו מסר לבייל שהפעיל את מנוע הסילון שלו. היה נראה שהמאבק אבוד אבל בייל התגבר עליו במהירות ומול פינטו גילגל לרשת - שער ענק. ריאל ניצחה 2:1 ורשמה תואר ראשון לעונה - גביע המלך מס' 19 בתולדותיה. ריאל המשיכה במאבקי הליגה אבל התקשתה שוב ושוב במשחקי הצמרת. כריסטיאנו חילץ נקודה בדרבי בקאלדרון בדקה האחרונה וריאל הפסידה 4:3 את הקלאסיקו הביתי כשראמוס הורחק. בליגת האלופות ריאל נקמה בדורטמונד ברבע הגמר עם ניצחון 3:0 בברנבאו והפסד 2:0 בחוץ, במשחקים די דומים למה שהיה בעונה שעברה.

בחצי הגמר היא פגשה את ב.מינכן של פפ גוארדיולה, אלופת אירופה המפחידה, מחזיקת הטרבל. ריאל הציגה משחק טקטי נהדר, תיסכלה את באיירן וניצחה 1:0 משער של בנזמה אחרי כדור רוחב של קונטראו. היא יצאה לגומלין עם התוצאה השברירית כשההיסטוריה נגדה - ריאל מעולם לא ניצחה את באיירן בגרמניה(9 הפסדים ותיקו), ואז זו הייתה התפוצצות. ראמוס כבש פעמיים בנגיחה תוך כמה דקות, כריסטיאנו כבש את השלישי עוד לפני המחצית במתפרצת קטלנית(וחגג בתנועות ידיים את השער ה-15 במפעל) וחתם את התוצאה בדקה האחרונה בבעיטה חופשית מתחת לחומה. 4:0 מדהים לריאל מדריד באחד ממשחקיה הגדולים ביותר איי-פעם, ויאללה לליסבון!


טרבל היסטורי הוחמץ בסופו של דבר כשריאל לא ניצלה את לוח המשחקים הקשה של בארסה ואתלטיקו שגם נפגשו במחזור האחרון - והפסיקה לשחק. ככה זה שגמר ליגת האלופות עומד על הפרק לראשון מזה 12 שנה. ריאל רשמה שתי תוצאות תיקו רצופות עם ולנסיה(2:2) ו-ויאדוליד(1:1) כשהשחקנים נפצעים אחד אחרי השני ואיבדה סיכוי לאליפות עם הפסד 2:0 בויגו עם הרכב חסר.

***

בגמר ליגת האלופות, ה-24 במאי, יום שבת - שוב חיכתה לנו אתלטיקו מדריד שזכתה באליפות ספרד. בתור אוהד שזכה להיות שם בגמר בליסבון - קצרה היריעה מלהכיל, אז ננסה לקצר. איקר עשה טעות נוראית ואתלטיקו הובילה. ריאל הלחוצה החמיצה והחמיצה. יומנו של אוהד יספר טוב יותר את מה שהלך שם. דקה 90 - דקה 90 - כולי שבור, גמור. כמה תסריטים עולים בראש. למה זה קורה לי. עוזב את הכיסא שלי ומתחיל ללכת. כמו מוריניו סטייל אבל לא באמת כדי לצאת מהמגרש. המאבטח, מה הוא רוצה ממני, בא לי לעמוד פה. מפעיל את הסטופר בשעון אחרי שהכרוז אומר בקול 'Cinco minutos'. עוברות איזה שתיים וחצי דקות ואני מיואש. קרן של מודריץ'...

העולם עצר מלכת. סרחיו ראמוס הנפלא נגח לרשת של טיבו קורטואה והשווה ל-1:1. ירדו לי דמעות של אושר. אתלטיקו הייתה גמורה, פיזית ומנטאלית. גארת' בייל כבש שער יתרון יקר בהארכה אחרי מבצע נהדר של די-מאריה וגם מרסלו וכריסטיאנו רונאלדו הוסיפו. זה נגמר ב-4:1 על הפרצוף של אתלטיקו - תקציר. ריאל מדריד אלופת אירופה בפעם העשירית בתולדותיה! אף אחד לא היה יכול לכתוב תסריט כזה. זו הייתה חגיגה מדהימה, פסטיבל שאין כמוהו. אלפי מדרידיסטות המשיכו את החגיגות בסיבלס ואז בברנבאו. איך כתבו האוהדים בשלט שהכינו למשחק נגד באיירן? Reyes De europa. המלכים של אירופה. פלורנטינו פרז הגשים את החזון. ועכשיו האובססיה היא ל-UnDecima - הגביע ה-11.



מונדיאל קשה עבור על כחותינו

הוא חזר מפציעה ארוכה וקשה בדיוק בזמן - לגמר ליגת האלופות וגם למונדיאל, הצליח להשתחל להרכב בשלושה משחקים של הנבחרת הגרמנית ואפילו נתן הצגה מול ברזיל במרכז השדה. כן, המזל בהחלט שיחק לסמי קדירה בתקופה האחרונה ותוך חודש וחצי הוא גם אלוף אירופה עם ריאל מדריד וגם אלוף העולם עם נבחרת גרמניה שזכתה במונדיאל לראשונה מאז 1990. זאת בניגוד גמור לשאר שחקנינו שעברו מונדיאל מתיש, מאכזב וכואב. בגמר ניצחה גרמניה את ארגנטינה של אנחל די-מאריה שהציג טורניר טוב וכבש את השער החשוב בשמינית הגמר נגד שוויץ - אבל הוא נעדר מחצי הגמר והגמר בשל פציעה.


שאר נציגנו הראו יכולת פושרת ומטה, וזה מתחיל בראש ובראשונה מאלופת העולם היוצאת, נבחרת ספרד. איקר קסיאס הציג מונדיאל איום ונורא ומשחקו הגרוע בקריירה נרשם רשמית במהלך התבוסה להולנד(5:1), והעלה המון סימני שאלה לקראת העונה הקרובה, ראמוס היה שיכור מהלה-דסימה והוא עדיין מחפש את הגב של רובן, ואלונסו כנראה נפרד מהנבחרת בטעם מר. ספרד עפה כבר בשלב הבתים!

בדיוק כמו פורטוגל של כריסטיאנו הפצוע(רק תהיה בריא!), פפה חמום המוח שהורחק מול גרמניה מה שהביא להתפרקות, וגם קונטראו. CR7 אמנם היה לשחקן השני בלבד שכובש בשישה טורנירים גדולים(3 טורנירי יורו ו-3 טורנירי מונדיאל), אבל הגול הסתמי נגד גאנה לא מנחם אף-אחד; קרואטיה ומודריץ' הרשימו במשחק הראשון נגד ברזיל אך סבלו מטעויות שיפוט ובהמשך לא הצליחו לעבור את הבתים. על הפיאסקו של ברזיל במונדיאל הביתי עדיף לא לדבר, והשביעייה מול גרמניה בחצי הגמר עדיין מהדהדת בראשו של מרסלו. נו טוב, בנזמה ו-ואראן שנעצרו רק ברבע הגמר והציגו יחד עם צרפת כדורגל שמח מאוד לפרקים - השאירו טעם יותר טוב בפה.

מותה של אגדה:: נפרדים מדי-סטפאנו

יום שני, ה-7 ביולי 2014 היה יום עצוב מאוד לריאל מדריד בפרט ולכדורגל העולמי בכלל, כשאלפרדו די-סטפאנו, נשיא הכבוד של הקבוצה ואחד השחקנים הגדולים ששיחק את המשחק - הלך לעולמו. די-סטפאנו בן ה-88 הוביל את ריאל מדריד לחמש זכיות בגביע אירופה בשנות ה-50 והיה חלק מהקבוצה החזקה ביותר בהיסטוריה. כמוכן, הוא זכה ב-8 אליפויות ב-11 שנים והצליח גם כמאמן. מראדונה אמר עליו בעבר "אני לא יודע אם אני שחקן יותר גדול מפלה, אבל מה שבטוח הוא שדי-סטפאנו היה הטוב מכולם". הדבר היחיד שהעיב על הקריירה המדהימה של די-סטפאנו, שגם היה מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים עד שראול שבר את שיאו ב-2009 - שהוא לא שיחק ולו פעם אחת במונדיאל למרות שעבר בכמה וכמה נבחרות.

"די-סטפאנו הוא ריאל מדריד. האגדה שלו תשרוד לנצח", ספד לו הנשיא פלורנטינו פרז כשהוא לא יכול לעצור את הדמעות לאחר הסרטון המרגש שהכינה ריאל מדריד עבורו. תמונה גדולה של די-סטפאנו כבר מתנוססת בכניסה לסנטיאגו ברנבאו וזכרונו ובעיקר מורשתו - תונצח לעד. דמויות גדולות בכדורגל העולמי שלחו את התנחומים שלהם למשפחה ולמועדון. החל מפלה, מראדונה וגם אגדות כדורגל אחרות של ריאל מדריד כמו ראול.

לא זכיתי לראות את די-סטפאנו כמובן ועוד רבים וטובים לא זכו. אבל מקטעי הוידאו והסיפורים ששמענו - דובר על שחקן מושלם, כזה שגם לוקח כדור במרכז השדה ומנהל את המשחק, יודע לשחק באגף ובטח שקטלני בתוך הרחבה. הנחמה היחידה שלי הייתה שדי-סטפאנו זכה לראות את ריאל מדריד זוכה ב'לה-דסימה', ואני זוכר איך לפני המשחק כשנפגשו כל אגדות העבר לדבר על הגמר - עיניו היו מלאות ברק כשהוא דיבר על ריאל מדריד של שנות ה-50. "זכינו בדסימה, אבל איבדנו חצי ממנה", אמר כריסטיאנו, וללא יכולנו לנסח את זה טוב יותר.

הקפטן של הקפטנים חוזר

זינדין זידאן שימש בעונה החולפת כעוזר המאמן של קרלו אנצ'לוטי ששיבח אותו ללא הפסקה. זידאן היה 'המוח' בחדר ההלבשה, שידר ווינריות לשחקנים, היה אחראי על טיפול במצבי הרוח של בנזמה(לא באמת) וגם עשה צעדים גדולים לקראת השלב הבא - קריירת אימון(כמאמן ראשי). הוא דחה הצעה מבורדו, שמה של יובה עלה לאוויר ברגע האחרון לאחר שקונטה פוטר, ובסופו של דבר זידאן מונה למאמן ריאל מדריד קסטיליה, קבוצת המילואים שנשרה העונה לצערינו לליגה השלישית.


היה נראה שמי שיירש את תפקידו של זיזו יהיה פאביו קנבארו ששיחק בקבוצה שלוש עונות וגם שיתף פעולה עם אנצ'לוטי בפארמה, והיה מאוד מרוצה מהעניין. לבסוף, בשעת לילה מאוחרת ביום שישי(10.7), התבשרנו על כך שמי שמקבל את התפקיד הוא פרננדו היירו, ששיחק בקבוצה 14 שנים(1989-2003) והיה אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הקבוצה. ראול אף-פעם לא אמר דברים מעניינים בתקשורת, אבל את הכינוי 'הקפטן של הקפטנים' זה הוא העניק להיירו בזמנו. היירו בן ה-46 חוזר לריאל מדריד לאחר למעלה מעשור אז נזרק בצורה לא מכובדת, יממה לאחר משחק האליפות נגד בילבאו ב-2003. הוא כבר עלה על מדים מה שנקרא והעביר מס' אימונים יחד עם קרלו אנצ'לוטי. זו הרוח המנצחת שריאל מדריד צריכה בחדר ההלבשה, בתקווה שגם ראול יחזור הביתה במוקדם או במאוחר.

bienvenido - רכש, רכש, רכש

עוד בעיצומו של המונדיאל מי שלא ירד מהכותרות היה הקשר הגרמני טוני קרוס בן ה-24, שצד את עיניו של אנצ'לוטי. הגרמני שהפגין כדורגל מעולה גם במונדיאל, עמד בפני סיום חוזה מול באיירן בקיץ הבא וסירב לחתום על חוזה חדש. ריאל מדריד נכנסה לתמונה ומס' ימים לאחר גמר המונדיאל העניין הפך לרשמי - ריאל מדריד תשלם עבור הקשר 25 מליון יורו. ריאל מחתימה שחקן ורסטילי נהדר למרכז השדה ומעניין יהיה לראות איך יתפוס את המקום בהרכב. קרוס ידוע בניהול המשחק המעולה שלו, ההצטרפות החכמה מאחור וגם הפצצות מרחוק, וכל זה לא בא על חשבון הקילומטארג' ועבודת ההגנה. הוא הוצג בריאל מדריד ביום חמישי וקיבל את חולצה מס' 8 במטרה לשבור את הנאחס של החולצה. "ריאל מדריד היא צעד אחד קדימה מעל באיירן מינכן. אני לא יכול להסביר מה זה בשבילי לשחק בברנבאו. אני יודע שריאל רוצה לזכות בתארים כל הזמן ואני האיש הנכון למשימה", אמר הקשר הנרגש שאת פניו קיבלו למעלה מ-10,000 אוהדים.


הרכש השני של ריאל מדריד הקיץ יהיה קיילור נבאס, השוער המעולה של לבאנטה ונבחרת קוסטה-ריקה. השוער בן ה-27 שפרץ בגיל מאוחר המשיך את היכולת הנפלאה מהשנתיים האחרונות גם במונדיאל. ריאל מדריד תשלם ללבאנטה את סעיף השחרור שלו העומד על עשרה מליון יורו(כשהוא ישלשל לכיסו 2 מליון) והשחקן כבר הודה שהוא מנהל משא-ומתן מול ההנהלה על גובה החוזה. "כשריאל מדריד פונה אלייך - אתה עוצר הכל", אמר השוער שהיה מבוקש גם בבאיירן מינכן. קיילור יילחם על מקומו בהרכב.

רדמאל פלקאו היה בכותרות בעיקר בתחילת חודש יולי. מדובר בחלוץ מוכח מאוד שלא מרוצה בקבוצתו הנוכחית ויחד עם זאת עבר פציעה קשה, מה שאולי יכול להוריד קצת את תג המחיר שלו. פלקאו עובד קשה מאוד כדי לחזור כמו שצריך מהפציעה שמנעה ממנו לשחק במונדיאל, ובקבוצה מקווים שהוא יפעיל לחץ על מונאקו כדי לעזוב.

הנה מס' 10: חאמס רודריגז הוא גלאקטיקו מיותר?

למרות העונה המאוד מוצלחת אשתקד שלא הייתה רחוקה מלהסתיים בטרבל היסטורי - ריאל מדריד עדיין זקוקה לחיזוק בעמדת החלוץ, כך אני חושב ויש אוהדים רבים שיסכימו איתי. ריאל הייתה יכולה לנצל את המקרה ההזוי של סוארז אבל כנראה העדיפה להתרחק, וראתה כיצד החלוץ הפנטסטי(עונשו יקוצר, תסמכו עלינו ועל פיפ"ה ואופ"א 'בארסה לא תוכל לרכוש שחקנים הקיץ) - נוחת ביריבה השנואה בדרך ליצירת חוד חלומי. סוארז היה יכול ליצור התקפה מהאגדה יחד עם כריסטיאנו ובייל, אבל נראה ששיגעון הגדלות והמגלומניה של פלורנטינו פרז מובילה אותנו לאיש חדש. הגלאקטיקו התורן.

קוראים לו חאמס רודריגז. קשרה בן ה-23 של מונאקו הציג יכולת פנטסטית במונדיאל במדי קולומביה אותה סחב עד לרבע הגמר נגד ברזיל וכבש שישה שערים שסייעו לו לסיים כמלך שערי הטורניר. חאמס הגיע רק בקיץ שעבר למונאקו בתמורה לסכום גבוה מאוד ולכן גם ריאל שילמה עבורו הון תועפות - 80 מליון יורו, הרכש הרביעי הכי יקר בהיסטוריה. השחקן כבר אמר מזמן שחלום חייו הוא לשחק בריאל מדריד ואחרי משא-ומתן די קצר יחסית הגיע הרגע הגדול שלו.

אתמול בשעת ערב מאוחרת הוא הוצג בסנטיאגו ברנבאו לעיני 40 אלף אוהדים(!) וקיבל את החולצה המחייבת עם מס' 10. "גם את אלפרדו די-סטפאנו הבאנו מקולומביה", פתח הנשיא עם הצהרה מחייבת. "הסגנון והגולים הנהדרים שלו הפכו אותו למשהו מיוחד. החלום שלך מתחיל עכשיו, ובהצלחה!". חאמס עצמו היה נרגש כמובן ואמר - "החלום הפך למציאות. אני מקווה לזכות כאן בכמה שיותר תארים. האללה מדריד!". חאמס חתם על חוזה עד 2020 וירוויח 7 מליון יורו לעונה!

חאמס הוא שחקן נהדר וסומן כבר מגיל צעיר כפונציאל עצום שיכול להיות שבעתיד ידגדג את הרמה של כריסטיאנו וליאו מסי, אבל במצב העניינים הנוכחי הוא פשוט מיותר. כאן אני מכניס את דעתי האישית. אין לו מקום בהרכב מבחינה טקטית וזה יהיה עוול לדי-מאריה שתורם הגנתית הרבה יותר ממנו. כמוכן, המונדיאל, על-אף היוקרה הרבה שלו - הוא בסה"כ חודש אחד וטורניר של שבעה משחקים גג, מה גם שכדורגל נבחרות הוא ירוד ברמתו מרמת הקבוצות. אני לא מבין מה הטעם לוותר על שחקן מוכח כמוהו ועוד להוסיף כסף עבור שחקן שלמרות שהצטיין גם בליגה הארגנטינאית ובפורטו(3 אליפויות ברציפות) - חובת ההוכחה בכל-זאת עדיין עליו, ולי לפחות זה מזכיר את ימי הגלאקטיקוס שבשלב מסוים הפסיקו להיות עליזים, בערך עם הצטרפותו של דיוויד בקהאם במקום קלוד מקאללה.


ומי עוזב?

אלבארו מוראטה, החלוץ הצעיר בן ה-21 שגדל בקבוצת הקאנטרה שלנו - היה השחקן הראשון להיפרד כשעבר ליובנטוס אלופת איטליה בתמורה ל-20 מליון יורו. מוראטה שכבש 9 שערים בעונה האחרונה(34 מש') הוא שחקן הבית שנמכר בסכום הגבוה ביותר מה שמראה את הפוטנציאל הגדול שלו. ריאל תוכל לרכוש אותו חזרה בעתיד בתמורה ל-30 מליון יורו. כנראה יחלו החיפושים אחרי חלוץ מחליף אחר; הבא בתור להיפרד היה קאסמירו, הקשר המרכזי הברזילאי(21) שעבר בהשאלה לפורטו הפורטוגלית לעונה אחת.

השחקן המרכזי שנמצא בדרך החוצה מריאל הוא אנחל די-מאריה. מלך הבישולים שלנו בעונה שעברה. הארגנטינאי מרגיש לא מוערך, הכסף הגדול של פריז(8 מליון יורו לעונה) קוסם לו מאוד ולמרות שאנצ'לוטי, ששינה לו את התפקוד משחקן אגף לקשר מרכזי, טוען שללא האנרגיות והקילומטראג' של די-מאריה, הקבוצה תאבד את האיזון והוא מנסה להילחם עליו - נראה שאין מנוס מפרידה לאחר ארבע שנים מעולות - 36 שערים ו-89 בישולים בארבע שנים לפי הסטט'. היכולת הטכנית של די-מאריה על שטח קטן והמהירות המסחררת שלו כמו שראינו בגמר ליגת האלופות - חשובה מאוד עבור ריאל מדריד, בטח מול הגנה עומדת ויריבות שמחנות את האוטובוס, וכולם יודעים מהו ערכו של די-מאריה.


סמי קדירה שהתאושש יפה מהפציעה ושיחק טוב במונדיאל - מסיים את חוזהו בקיץ הבא ועדיין לא הגיע להבנות עם הקבוצה והוא מבוקש ע"י הקבוצה של ונגר. עתידו לוט בערפל. ריאל עשויה למכור אותו בתמורה ל-25 מליון יורו ונכון לעכשיו הבעייה היא דרישות השכר הגבוהות שלו מידי לטענת התותחנים; ייתכן ואסייר יירמאנדי שלא היה מספיק טוב בעונה הראשונה יושאל לקבוצה אחרת כדי לצבור דקות משחק ולהשתפשף כמו שצריך. איסקו מבוקש ע"י ליברפול, מילאן וסביליה ונראה שהספרדי מבין היטב את המצב ויודע שבמתכונת הנוכחית מוטב שיעזוב, אחרת ייבלע בספסל או אפילו ביציע.

מה יהיה עם איקר?

עוד שנה עברה, ושאלת מליון הדולר נוגעת שוב לקפטן של ריאל מדריד והשוער שנמצא במועדון מאז שהוא זוכר את עצמו. החתמתו של קיילור נבאס המצויין תגרום מן הסתם לעזיבה של שוער אחד. בעוד דייגו לופז שמקשור חזק מאוד לנאפולי ומונאקו, מעוניינים להילחם על מקומו בקבוצה ובטוח ביכולתו להמשיך להיות השוער הראשון(כך לפי סוכנו) - אצל סאן איקר אנחנו לא שומעים קולות דומים.


איקר אמנם שבר העונה את שיא האי-ספיגה שלו וגילה יכולת טובה+ במשחקי הגביע וגם בליגת האלופות - אבל בגמר הוא עשה טעות נוראית וגם במונדיאל הוא היה נראה איטי, חלוד וחסר ביטחון. ברור שאיקר לא משחק כך בכל יום, אבל היכולת של איקר לא נעלמה מהעיניים של הצוות המקצועי ויש דאגות רבות לגבי עתידו. ספק אם הוא מסוגל להיות אפילו 50% ממה שהוא היה. הקהל לא היה מוכן לקבל עזיבה של הסמל של ריאל מדריד שמתקרב מאוד ל-700 הופעות בקבוצה, אבל אולי זה פשוט בלתי-נמנע. איקר בן ה-33 לא מוכן לבלות עוד עונה כשוער מחליף שיכול לשחק גג ב-20 משחקים(וזאת בהנחה גסה שריאל שוב מעפילה לגמר גביע המלך וגמר ליגת האלופות), ולפי הדיווחים בתקשורת הוא שוחח פעמיים עם הנשיא בעונה שעברה וביקש לעזוב.

הלו"ז:: נא לרשום ביומנים

כאמור, קיץ ארוך וקשה עבור על כוחותינו. השחקנים מותשים מהמונדיאל ולרובם יש עוד חופש. בכל-מקרה, לפתיחת האימונים הרשמית בולדבבאס ב-14 ביולי התייצבו עשרה שחקנים, כשהבולט שבהם הוא גארת' בייל עם הקשת בשיער וגם דייגו לופז(גאלח), איסקו, נאצ'ו ועוד שחקנים מקבוצת הקאנטרה. ב-21 ביולי המריאה ריאל מדריד למחנה האימונים בארה"ב בו תיקח חלק נגד קבוצות מאוד חזקות, ושחקני נבחרת ספרד שהודחו בבושת פנים כבר בשלב הבתים, כמו גם פפה וכריסטיאנו - הצטרפו.


ריאל תפגוש את אינטר(27 ביולי), רומא(30 ביולי) ומנצ'סטר יונייטד(2 באוגוסט), במשחק בו יקחו חלק רוב שחקני הנבחרות אני מניח. ואז יתחיל הדבר האמיתי - שני משחקי הסופר-קופה - הסופר-קאפ האירופי נגד סביליה ב-12 באוגוסט באצטדיון קארדיף(צ'אבי אלונסו מושעה), ושבוע אחר-כך ייערך המשחק הראשון של הסופר-קופה הספרדי, שוב דרבי נגד אתלטיקו, כשריאל מארחת את המשחק הראשון בברנבאו והגומלין שלושה ימים אחר-כך(22 באוגוסט) בויסנטה קאלדרון. הגרלת משחקי הליגה הספרדית טרם נערכה אבל ידוע שריאל תשחק ביום שני את המחזור הראשון. כמוכן, נמשיך עם גביע הברנבאו המסורתי בימים האחרונים של חודש אוגוסט, כשידוע שהיריבה תהיה ריבר פלייט הארגנטינאית. המשחק יהיה חגיגי ויוקדש לאלפרדו די-סטפאנו, למרות שזהות היריבה נקבעה די במקרה. הגרלת משחקי הליגה הספרדית תיערך מחר.

נושאים לדיון::

* תיאורטי בלבד: האם ריאל יכולה להיות הקבוצה הראשונה בעידן ליגת האלופות שתזכה בגביע החשוב מכולם פעמיים ברצף? האם יש אוהדים שהיו 'מעדיפים' זכייה באליפות ספרד אחרי שנתיים עקרות?
* ידוע שהסגנון של ריאל מדריד הוא לרוץ קדימה בכל הכוח, התקפות מתפרצות, וסגל השחקנים מתאים לזה. האם לדעתכם ריאל צריכה לשנות ולעבוד חזק יותר על כדורגל איכותי מול משחק הגנה עומד והאם טוני קרוס מתאים?
* האם ריאל הייתה צריכה לחזק את עמדת החלוץ או שלא צריך שחקן יותר דומיננטי מבנזמה לצידם של כריסטיאנו ובייל. מה עוד יש לתקן בסגל?
* מה דעתכם על רכישתו של חאמס רודריגס? האם שווה 'לשבור עבורו את הנורמה?' - על הנייר אין לו מקום בהרכב הראשון.
* עד כמה הייתה באמת חשובה התרומה של אנחל די-מאריה לריאל מדריד כצלע השלישית במרכז השדה?
* כיצד הייתם פותרים את סוגיית השוער והאם נכון להיום לאיקר קסיאס יש מקום בריאל מדריד ע"ח דייגו לופז למשל?
* האם נראה לכם שיש כיוון סביב הקבוצה או שקונים מכל הבא ליד ואנצ'לוטי בעצמו לא יודע מה לעשות עם הסגל פיפה שלו?

עונת 2013-2014

2 באוגוסט,
השעה 21:00 שעון ישראל.
המקום - אמסטרדם ארינה...

פתיחת הליגה בהולנד!
האלופה אייאקס מול רודה

לפני שאנחנו מתחילים עוד עונה בליגה ההולנדית הרשו לי לסכם את העונה שעברה.
קיבלנו בהולנד ליגה מעניינת ביותר, ליגה מותחת כשלקראת סוף הליגה לא פחות משש קבוצות היו מועמדות לקחת אליפות. בהשוואה לליגות הבכירות הרמה לא תמיד משהו, אבל מתח? כבר שנים שהליגה ההולנדית מספקת את המתח הגדול באירופה!

במאי 2013 העובדות נקבעו בשטח כשאייאקס שוב זכתה באליפות ו-ווילם II ירדה אוטומטית לליגה השנייה. רצה הגורל שהדברים נקבעו במשחק אחד בין שתי הקבוצות. האחת שמחה וצהלה, השנייה הוזילה דמעה, אבל ירדה ליגה עם מחמאות.

עונת 2012-2013 תכנס לספרי ההיסטוריה ההולנדים כעונה שבה הרוח הקבוצתית והגיל הצעיר עולה עם היד העליונה. לפ.ס.וו היתה על הנייר את הסגל הכי טוב, אבל הקבוצתיות של אייאקס ביחד עם הכשרון הצעיר של שחקנים כמו כריסטיאן אריקסן ובן ארצו ויקטור פישר עשו את ההבדל.



כבר שנים שהליגה ההולנדית מספקת הרבה רגעים יפים ובלתי נשכחים. כך גם היה בעונה החולפת. פ.ס.וו התחילה את העונה כפייבוריטית הגדולה לזכייה בכתר. הכל היה מוכן שם לחגיגת המאה של המועדון. דיק אדבוקאט חזר ביחד עם עוד בן אובד בדמות מרק ואן בומל.
המחזור הראשון הלך לאיבוד כשהקבוצה הפסידה בחוץ לר.ק.ס וואלווייק. מרק ואן בומל נראה אובד עיצות וביצע מספר עבירות שחייבו אותו לצאת מוקדם מהצפוי. השופט ריחם על הכוכב.

עד מאחור בדצמבר אייאקס די הסתתרה, אבל כן הצליחה לנצח בבית את אחת מקבוצות הטובות בסיבוב הראשון. שער יחיד של כריסטיאן אריקסן עשה את ההבדל מול טוונטה הגנתית ביותר.

ויטסה הצליחה ברצינות לאיים על המקום הראשון. הכוכב שם היה ללא ספק החלוץ וילפריד בוני. ביחד עם מרק ואן חינקל והקשר הוותיק תיאו יאנסן ויטסה ניצחה בין היתר את היריבות שלה לצמרת. את אייאקס ופ.ס.וו בחוץ ואת פיינורד בבית. הקבוצה שנצאת זה כמה שנים בידי חבר של רומן אברהמוביץ', הגאורגי מייראב יורדאנייה, לא ממש הראתה משחק התקפי משובח, אבל כן חלוץ בדמות בוני שכמעט בכל משחק כבש.

באירופה הקבוצות ההולנדיות התקשו. כשהפגרה התחילה נשארה רק קבוצה אחת באירופה. אייאקס שלא היתה אמורה לשרוד בית מוות קשה ביותר בליגת האלופות מול ריאל מדריד, דורטמונד ומנצ'סטר סיטי. עם 4 נק' מול מנצ'סטר סיטי צעירי חסרי המנוח של אייאקס השאירו אאת ההון הערבי מאחוריהם ועלו הלאה לשלב הנוקאאוט של הליגה האירופאית.

השלט ביציע במשחק מול הסיטי שעלתה באייאקס בקנס כספי לא קטן


אחרי הפגרה הקצרה שתי קבוצות התחילו להכנס לבעיות. טוונטה ופ.ס.וו התחילו להסתבך עם עצמן. גם ויטסה ללא בוני ששיחק בגביע אפריקה התחילה לאבד נקודות מול יריבות פחות טובות. בכל מקרה בטוונטה פיטרו מספר משחקים אחרי הפגרה את המאמן סטיב מקלארן ובפ.ס.וו התחילו מספר כרטיסים אדומים להרוס להישגי הקבוצה. בתקשורת דיברו רק על דבר אחד: פ.ס.וו לא יכולה לעמוד במתח...

אייאקס? עד פברואר הקבוצה לא ממש בלטה בליגה. עשתה יותר מדי תיקו והפסידה בבית לויטסה. המבחן הכי גדול בשביל הקבוצה של פרנק דה בור הגיע אחרי ההדחה המאד מאכזבת מול סטיאווה בוקרשט. אחרי שני משחקים ותוצאה של 2-2 בסיכום אייאקס הפסידה בפנדלים. על התפריט עמד משחק חוץ קשה מול טוונטה. מויסאנדר וטובי אלדרוויירלד כבשו במחצית הראשונה ובאמסטרדם התחילו שוב להאמין במרוץ אליפות נוסף באביב...

בשבועות הבאות התחיל לאט לאט תמונת הצמרת להתבהר. טוונטה נעלמה מהאופק. לפ.ס.וו
עדיין הסגל הכי טוב. ויטסה ופיינורד ממשיכים להצליח כי וילפריד בוני וגרציאנו פלה ממשיכים לכבוש ולתת לקבוצות שלהם את הנקודות.

14 אפריל 2013. פ.ס.וו איבדה את המקום הראשון ואייאקס התחילה להכנס לקצב הניצחונות הרצוי. אפילו במגרש קשה מסורתי כמו אלקמאר האלופה היוצאת ניצחה (2-3). הכל היה מוכן למשחק העונה: במשחק נחמד מנצחת אייאקס 3-2 בדרמה לא קטנה. בסיום המשחק נראו שחקני פ.ס.וו גמורים. הם הבינו למעשה שהפער גדול מדי ושהאליפות ברחה להם. באמסטרדם חוגגים, אבל נזהרים מאד שלא לדבר על אליפות נוספת כי דווקא מתי שהאליפות למעשה היתה יכולה להיות בכיס הקבוצה משחקת בבית בתיקו עם היירנביין (1-1). בסופו של דבר אייאקס מצליחה מול היורדת פק זוולה לסגור את סיפור האליפות.

פרנק דה בור, אדריכל רצף האליפויות הנוכחית


במשחק גמר הגביע שיחקו פ.ס.וו הפייבוריטית מול AZ אלקמאר שסבלה מעונה קשה במיוחד. הפייבוריטית לא הצליחה להסתדר עם הלחץ וראתה את צלחת האליפות נוחתת שוב באמסטרדם. האם העונה תגמר עם טעם קצת מתוק בפה? התשובה?
לא...AZ מנצחת 2-1 ובסוף המשחק ברור שגם מרק ואן בומל כבר לא יחזור בעונה הבאה.
באלקמאר חוגגים ובאיינדהובן לא מבינים עד כמה לוזרית הקבוצה שלהם הפכה.

אדם מאהר וג'וזי אלטידור נהנים משער היתרון של האיש שעבר בקיץ לפ.ס.וו



ומה תביא לנו העונה הקרובה?
על הנייר הליגה ההולנדית איבדה מספר שחקנים חשובים. וילפריד בוני מלך השערים הנהדר של ויטסה עבר לסוונסי. ג'וזי אלטידור שכיכב עם AZ בגביע עזב לסנדרלנד. פ.ס.וו איבדה שני שחקני התקפה מצטיינים בדמות ג'רמיין לנס (דינמו קייב) ודריס מרטנס (נאפולי).

כרגע לא בטוח אם אייאקס תשמור על הכוכב שלה כריסטיאן אריקסן שעוד מבוקש במספר קבוצות. ללא ספק שאם אייאקס לא תמכור יותר שחקנים היא תהיה הקבוצה הפייבוריטית בליגה.

אני כבר לא יכול לחכות לפתיחת עונת 2013/14!