על מנת להימנע מהפרעות בדיון האיצטדיונים והפרעות לדיון הכדורסל, ראוי לדעתי לפתוח דיון ייעודי להיכלים.

אני ארכז בקצרה את הפרוייקטים שעל הפרק..

היכל הספורט רוממה- חיפה (5,000)
בבנייה

עשוי לארח את הפיינל פור הישראלי בסוף העונה (2011/12) כדי להוריד מהעומס של היכל נוקיה שיארח את גמר הליגה האדריאטית.



היכל הפיס "ארנה"- ירושלים (5,600)
בבנייה

בעתיד יורחב ל10,700. הבנייה בשלבים ראשוניים בלבד ועשויים לחול עיכובים או ביטולים של חלקים בפרוייקט עקב גירעון.


היכל הספורט טוטו- חולון (5,000)
בבנייה

הבנייה יצאה לדרך בסוף חודש נובמבר האחרון



היכל הכדורסל בקריית הספורט- באר שבע (3,000)
בבנייה

יוקם בסמוך לאיצטדיון "טוטו- ווינר" החדש



ארנה ראשון לציון (5,000-7,000)
בתכנון

הערה: הושג מימון לפרוייקט מתרומה של מועצת ההימורים



היכל הספורט החדש- נתניה (3,000)
בתכנון

הבנייה תצא לדרך בתחילת 2012



אולם הקרייה המחודש- אשדוד (2,200)
בתכנון




היכל הישוב הקהילתי גן נר (2,000)
הושלם

מאז שעברה הפועל גלבוע/גליל מהיכל כפר בלום להיכל בגן נר בעקבות האיחוד עם הגלבוע נאלצה להסתפק ב900 מקומות בלבד. כדי להתאים את התנאים למשחקים אירופאים, הורחב ההיכל ל2,000 מקומות.



אם שכחתי משהו.. מוזמנים להוסיף.

דיון פורה.

הדיון של ולנסיה לעונת 2014/15


העונה שהיתה
לאחר שבשנים האחרונות היתה הקבוצה רגילה לנשום אוויר פסגות, הגיע השנה שעברה שהיתה הגרועה ביותר של המועדון ב-6 השנים האחרונות. בתחילת השנה דווקא היה נראה כי לאור הרכש שהגיע, ולנסיה תמשיך לשמור על מקומה כעל הקבוצה מספר 3 או 4 בספרד, אבל במציאות הדברים הלכו בצורה שונה, הקבוצה פתחה לא טוב את הליגה ונקלעה לשרשרת הפסדים. במקביל העניינים באירופה היו קצת יותר טובים, ודווקא אחרי תבוסה ביתית בפתיחת שלב הבתים בליגה האירופאית לסוונזי, הגיע רצף ניצחונות שהותיר את ולנסיה במקום הראשון בדרך לשמינית הגמר. שלושה ימים מאוחר יותר, הובסה הקבוצה 0-3 ע"י אתלטיקו מדריד ובהנהלה החליטו שהם ראו מספיק. 8 הפסדים ב-16 משחקים היו די והותר והמאמן מירוסלב דז'וקיץ' פוטר ובמקומו מונה שחקן העבר, חואן אנטוניו פיצי. הוא אומנם לא הצליח להוביל את הקבוצה אל מעבר לשמינית גמר גביע המלך, שם הודחה בידי אתצלטיקו מדריד, אבל הוא שיחרר בהשאלה לא מעט שחקנים, ביניהם גם דורלן פאבון (שהיה הרכש היקר של הקבוצה בקיץ) והלדר פושטיגה וייצב את משחק הקבוצה. הקבוצה כבר רשמה שישה משחקים ללא הפסד, כולל ניצחון ענק על בארסה בקאמפ נואו ותיקו חוץ יקר מול סבייה בפיחואן, אבל לא הצליחה לתת יותר למרות סגל די טוב על הנייר שהיה אמור לסיים מעל למקום השמיני שבו סיימה לבסוף הקבוצה.

באירופה דווקא עשתה הקבוצה קמפיין מצויין ולאחר שעלתה לשלב 32 האחרונות, הכניעה ללא קושי את דינאמו קייב 0-2. לודוגורץ ראזגראד הבולגרית היתה היריבה הבאה לאחר שהדהימה את לאציו, אבל ולנסיה דילגה גם מעליה עם 0-4 בסיכום שני המשחקים. בשלב רבע הגמר היה נראה שולנסיה תסיים את הקמפיין אחרי הפסד 0-3 לבאזל בשוייץ ולא הרבה האמינו שולנסיה תצליח לעשות משהו בגומילן אבל היא הצליחה ובגדול ובעזרת הקהל במסטאייה רמסה את השוייצרים 0-5 בדרך לחצי הגמר. לאחר הפסד לסבייה 0-2 במשחק הראשון, הרגישו בולנסיה שהם יכולים להעפיל לגמר בבית עם הקהל הביתי ותוך כדי תצוגת כדורגל מצויינת, הוליכו 0-3 כשהשעון מורה על דקה לסיום המשחק והיציעים חוגגים. או אז, הגיע משום מקום סטפאן מ'ביה, הקאמרוני של סבייה, כדי לכבוש את שער החוץ היקר שמנע מולנסיה גמר אירופאי.

המאמן: נונו סאנטו
חואן אנטוניו פיצי אומנם עצר מעט את המפולת, הצליח באירופה אבל בליגה כאמור סיים בסופו של דבר רק במקום השמיני ולמרות שייתכן והיה מקום לתת לו את המושכות העונה הזו מהתחלה, הוא לא ימשיך בקבוצה ומי שיישב באופן מפתיע (או שלא) על הספסל יהיה המאמן הפורטוגזי נונו סאנטו, שוער העבר של פורטו ולה קורוניה בין היתר. אז למה סאנטו? בטח לא בגלל הרזומה שלו, שכולל שנתיים של אימון בריו אבה הפורטוגזית, אותה אומנם לקח לגמר גביע הליגה וגמר הגביע הפורטוגזי, אבל זה לא מספיק ניסיון בשביל לקחת קבוצה כמו ולנסיה אלא....אם אתה אחד החברים של פיטר לים, מי שמחזיק בבעלות של 70% מהקבוצה. רק הזמן יעשה את שלו ויגיד עם ההימור של לים על מאמן צעיר (בן 40) וחסר ניסיון ברמות הגבוהות ישתלם בסופו של דבר.


המאמן החדש, נונו סאנטו. חובת ההוכחה עליו

מי מגיע?
רודריגו מורנו (חלוץ) - מגיע בהשאלה מבנפיקה
ניקולאס אוטאמנדי (בלם) - עובר מפורטו תמורת 12 מ' יורו
רודריגו דה פול (קשר) - עובר מראסינג תמורת 4.7 מ' יורו
אנדרה גומש (קשר) - מגיע בהשאלה מבנפיקה
יואל רודריגס (שוער) - מגיע בהשאלה מסלטה ויגו

מי עוזב?
פיליפ סנדרוס (בלם) - עובר ללא תמורה לאסטון וילה
אדוארדו וארגאס (חלוץ) - חוזר מהשאלה לנאפולי
אוריול רומאו (קשר) - חוזר מהשאלה לצ'לסי
סיידו קייטה (קשר) - עובר ללא תמורה לרומא
דורלאן פאבון (קשר) - עובר למונטריי תמורה 5.2 מ' יורו
חואן ברנאט (מגן) - עובר לבאיירן מינכן תמורת 11 מ' יורו
פדה קארטאביה (קשר) - עובר בהשאלה לקורדובה
עדיל ראמי (מגן) - עובר למילאן תמורת 4.2 מ' יורו
ז'רמי מת'יה (מגן) - עובר לברסלונה תמורת 20 מ' יורו
ריקארדו קוסטה (בלם) - עובר בהשאלה לאל-סייליה
מיצ'ל הררו (קשר) - עובר בהשאלה לחטאפה
ויסנטה גואיטה (שוער) - עובר בהשאלה לחטאפה

תלבושת 2014/15


אפשר לחזור לצמרת הגבוהה?
זה תלוי בלא מעט גורמים. קודם כל בראש ובראשונה, איך יסתדר המאמן חסר הניסיון בליגה לא פשוטה ובקבוצה שנחשבת לגדולה בכדורגל הספרדי, בוודאי ב-15 השנים האחרונות. טרם נסגר הסגל הסופי ומבין כל השחקנים שחזרו בהשאלה עדיין לא ידוע מי ימשיך להיות מושאל, מי אולי יקבל זימון לסגל הבכיר ומי אולי יימכר. ולנסיה עשתה את העקיצה הגדולה של הקיץ כאשר מכרה את מגנה הצרפתי בן ה-31, ז'רמי מת'יה, לבארסה תמורת לא פחות מ-20 מ' יורו. מה לעזאזל חשבו שם בבארסה? גם בולנסיה שואלים. גם דורלאן פאבון עזב לליגה המקסיכנית והשאיר בקופת המועדון למעלה מ-5 מ' יורו וגם המגינים ברנאט וראמי שעזבו לבאיירן ומילאן בהתאמה והשאירו משהו באיזור ה-15.5 מ' יורו. בגזרת הנכנסים לא הגיעו שמות יותר מדי מפוצצים. הקבוצה נפרדה בצער מהחלוץ הצ'ילאני, אדוארדו וארגאס שחוזר לנאפולי, אבל שאלה מבנפיקה את החלוץ רודריגו בן ה-23, שחקן לא רע בכלל שלקח עם ספרד את היורו שנערך בישראל. הקבוצה החתימה כבלם את הארגנטינאי הנהדר, ניקולאס אוטאמנדי שצפוי לתת שקט להגנה, אבל עדיין חסר לה בלם נוסף לידו אחרי שגם מת'יה וגם קוסטה נמכרו. היו דיבורים על אדר באלאנטה הקולומביאני שלא הבשילו, והקבוצה צריכה להחתים מישהו ליד הארגנטינאי. שחקן נוסף שמגיע בהשאלה מבנפיקה זהו אנדרה גומש הכישרוני וכן הארגנטינאי בן ה-20, רודריגו דה פול, עוד שחקן כישרוני מבית היוצר של ראסינג קלוב. בסך הכל יש לולנסיה קבוצה טובה, עם כישרונות צעירים בשילוב של שחקנים מנוסים ובנוסף איצטדיון המסטאייה שאף פעם לא קל להוציא בו נקודות. נכון להיום לפחות אתלטיקו מדריד וסבייה טובות על הנייר מולנסיה, אבל העטלפים לא יוותרו בקלות וינסו לשחזר את השנים הטובות שלהם.

שיהיה דיון פורה ועונה מוצלחת!

מנצ'סטר יונייטד-הדיון הרשמי לעונת המשחקים 2014/2015

עונה חדשה נפתחת באולד טראפורד, מנג'ר חדש, שחקנים חדשים ויקרים, ספונסר חדש, והרבה רוחות של שינוי.

העונה ש(לא) היתה

עונת 2013/2014 היא חור שחור בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד. הפתרון הטוב ביותר הוא להדחיק אותה ולהתעלם מקיומה-היא לא קרתה מעולם, אף ג'ינג'י עם עבר באברטון לא אימן את הקבוצה, לא שברנו כמעט כל שיא שלילי שניתן להעלות על הדעת. זה לא קרה ושאף אחד לא יספר לכם סיפורים.

המנג'ר-לואי ואן חאל

מכיוון שכאמור, אף מוקיון סקוטי שהשם שלו מתחרז עם Toys לא אימן את הקבוצה, לואי ואן חאל אמור להיות יורשו של סר אלכס. אין צורך להציג אותו אבל נעשה את זה בכל זאת-מדובר באחד המאמנים הותיקים והמצליחים ביבשת. הדגש הוא על המילה מאמן-מדובר במאמן, לא במנג'ר כמו פרגוסון, הוא לא הולך להיות מעורב בכל פרט במועדון כמו פרגי, תפקידו הוא רק להכין את השחקנים הקיימים למשחקים ולנהל אותם ואין הרבה מאמנים שעושים זאת טוב ממנו בעולם.

ואן חאל היה שחקן אפרורי שגדל באייאקס אך לא פרץ לקבוצה הבוגרת ובילה בקבוצות בינוניות בהולנד. כמאמן הוא חזר למועדון ילדותו והוביל אותו לתור הזהב המשמעותי השני בתולדותיו-זה של 1991-1996 עם שלוש אליפויות בהולנד, גביע אופ"א, זכייה בליגת האלופות והופעה נוספת בגמר והפסד בפנדלים. יותר מהתארים, היה זה דור השחקנים הנפלא שגדל תחתיו-דניס ברגקאמפ, אדגר דווידס, קלרנס סיידורף, פטריק קלייברט, דני בלינד, מארק אוברמארס האחים דה בור, וכמובן מיודענו אדווין ואן דר סאר-שחקנים שהתפזרו בכל אירופה והובילו את המועדונים הגדולים בעולם בשנות התשעים והאלפיים המוקדמות. משם ואן חאל המשיך לברצלונה-עם קדנציה מעורבת שכללה שתי אליפויות ספרד אך כשלונות בליגת האלופות. גם שם המשיך לקדם צעירים מבטיחים-צ'אבי הרננדז וקרלס פויול. בתחילת המילניום הגיעה תקופה פחות טובה של ואן חאל-הוא אימן את נבחרת הולנד ונכשל איתה בניסיון לעלות למונדיאל 2002. הוא חזר לסיבוב שני בברצלונה, נכשל ופוטר באמצע העונה (אבל גם בסיבוב הזה הוא נתן הזדמנות ראשונה לבחור צעיר בשם אנדרס אינייסטה). הוא הגיע לאלקמאר הקטנה בהולנד, ובשנים הראשונות לא הצליח. לבסוף ב-2009 הוביל את אלקמאר לאליפות מפתיעה, מה שהתחיל את הקאמבק הגדול שלו. מיד באותו קיץ חזר לבמה הגדולה וחתם בבאיירן מינכן. העונה הראשונה הייתה פנטסטית-דאבל גרמני והגעה לגמר ליגת האלופות (כשבדרך הוא עובר את יונייטד). העונה השנייה הייתה כושלת ושוב, הוא פוטר לפני סיומה. בקיץ 2012 מונה למאמן נבחרת הולנד בפעם השנייה, והפעם לא רק שהצליח לעלות למונדיאל, הוא גם הוביל את הנבחרת למקום השלישי והמפתיע בטורניר שהסתיים זה עתה בברזיל.

ללא ספק, ואן חאל הוא איש מקצוע מהשורה הראשונה עם הרבה קבלות, אבל לא הכל מושלם. הוא איש קשה לעיכול, זועף ומריר, עם נטייה להסתכסך עם שחקנים בקבוצתו (הבולט בהם היה ריבאלדו בברצלונה). לאורך הקריירה הדביקו לו שחקניו שלל כינויים על שם מיטב הדיקטטורים של המאה שעברה. כתוצאה מכך, הוא נוטה למצות את עצמו בקבוצות די מהר והקריירה שלו עשירה בפיטורים, גם בקבוצות איתן הצליח בשנים הראשונות. לא כדאי לבנות עליו לקריירה ארוכה וממושכת במועדון. הוא חתם לשלוש עונות וסביר מאוד להניח שבקיץ 2017 הוא לא יהיה מאמן, מאיזו סיבה שלא תהיה.


ואן חאל הביא איתו צוות של עוזרים מהולנד-אלברט סטווינברג (עוזר מאמן), פרנס הוק (מאמן שוערים), מרסל בוט (סקאוט שתפקידו לעקוב אחרי היריבות). את הצוות ישלים ראיין ואן-גיגס.

הקיץ הזה

הקיץ הזה הוא קודם כל בסימן פרידות. ראשית, מי שהוא כנראה גדול שחקני המועדון בכל הזמנים תלה את הנעליים סופית-ראיין גיגס. גיגס כאמור ישמש כעוזרו של ואן חאל, והוא מיועד להחליף אותו בבוא העת, הוא לא הולך להיעלם אבל כבר לא נראה אותו על הדשא. נפרדנו הקיץ גם משני הבלמים הענקיים שהובילו את הקבוצה לגביע האירופי השלישי-ריו פרדיננד עבר לק.פ.ר ונמניה וידיץ' לאינטר, שניהם בהעברות חופשיות. מדווח כי גם פטריס אברה עשוי להצטרף אליהם ולעזוב, אך כרגע הוא עדיין כאן. עצוב להיפרד בבת אחת משחקנים שהיו שותפים חשובים לאחת התקופות היפות בתולדות יונייטד וכנראה לקבוצה החזקה ביותר בעידן פרגוסון, אבל מדובר ברענון שהיה צריך להגיע כבר לפני כמה שנים.

שני שחקני רכש חדשים כבר חתמו-אנדר הררה נרכש מאתלטיק בילבאו ואמור סוף כל סוף להיות הקשר המרכזי עליו אנחנו מפנטזים כבר שנים. כבר בקיץ שעבר היה ניסיון להחתים אותו אך זה לא צלח (היה את סיפור עורכי הדין המתחזים שעד היום לא ברורה אמינותו), הפעם זה הלך חלק. יום אחריו חתם לוק שואו-המגן השמאלי בן ה-19 מסאות'המפטון, אחת ההבטחות הגדולות בכדורגל האנגלי שאמור להיות יורש לטווח ארוך לאברה. הרבה אנשים, ביניהם פול סקולס, אמרו שהמחיר-30 מיליון פאונד, הוא מופרז, אבל אם הוא ימלא את הציפיות ויסגור את העמדה ל10-15 שנים הקרובות, מדובר בסכום לא גבוה במיוחד. מחלקת הנוער המשובחת של הקדושים הוציאה בשנים האחרונות שחקנים מצוינים כולל השחקן היקר בהיסטוריה, נקווה ששואו ימשיך את המסורת.

מה הלאה? הקבוצה מקושרת כרגע כמעט לכל שחקן שמשחק כדורגל איפשהו. השם הבולט השבוע היה ארתורו וידאל, אך יובנטוס הודיעה שהוא לא למכירה. העמדות שזקוקות לעיבוי הן מרכז ההגנה, הקישור והאגפים. גם בטור העוזבים צפויות התפתחויות, עתידם של פלייני, קגאווה, נאני, צ'יצ'ריטו ואחרים אינו ברור. הרבה בינוניות הצטברה בסגל של הקבוצה בשנים האחרונות. פרגוסון הצליח להסוות את זה בקסמיו אבל בעונה הראשונה בלעדיו (שלא הייתה) העסק התרסק. הקיץ הזה הגיע הזמן לרענן את השורות.

העונה הקרובה

אחרי כמה שנים של התנהלות זוועתית, נראה שהקיץ הזה הכל נעשה כמו שצריך-המאמן מונה כי הוא מאמן מצוין, ולא כי הוא סקוטי שפרגוסון אוהב. ההנהלה מראה נכונות להשקיע כסף בחיזוק מתאים, ולא משפילה את עצמה במרדפים חסרי סיכוי כמו בקיץ שעבר. גם חוזה העתק החדש עם אדידס אמור לעזור. הקבוצה לא תשתתף העונה במפעלים אירופיים, מה שיביא נזק כלכלי אבל אולי יתרום מבחינה מקצועית ויפחית את העומס. לא הכל מושלם, לא כל הבעיות נפתרו, אבל הכיוון הוא נכון.

הולנדים במנצ'סטר יונייטד תמיד היו סיפור הצלחה-ארנולד מיורן בשנות השמונים, יאפ סתאם בשנות התשעים, ואן ניסטלרוי, ואן דר סאר, ובשנים האחרונות ואן פרסי-כולם שחקנים ענקיים שגם היו מחביבי הקהל. אפילו אלכסנדר בוטנר לא הצליח להרוס את העניין הזה. ההצלחה של ואן חאל עם הנבחרת ההולנדית במונדיאל עוררה לכולם את התיאבון, וכעת נראה מה יקרה בפועל על הדשא.

באייר 04 לברקוזן
שנת ייסוד: 1904
עונת 2013/14: מקום 4
השתתפות במפעל אירופי: ליגת האלופות - הודחה בשמינית הגמר ע״י פריס סן ז׳רמן
השתתפות בגביע הגרמני: רבע גמר - הודחה ע״י קייזרסלאוטרן
מלך השערים: סטפן קיסלינג (15 בליגה, 19 בכל המסגרות)
אצטדיון: באיי-ארנה, 30,210 מקומות
הישגים: גביע אופ״א - 1987/88, גביע גרמני - 1992/93

הגיעו: הקאן צ׳אלנולו (מהמבורג תמורת 14.5 מיליון €), יוסיפ דרמיץ׳ (מנירנברג תמורת 6.8 מיליון €), וונדל (מגרמיו תמורת 6.5 מיליון €), טין ידבאיי (בהשאלה מרומא תמורת מיליון €) ולדלן יורצ׳נקו (משחטאר דונייצק תמורת 250 אלף €), דאריו קרסיץ׳ (ממיינץ בהעברה חופשית), קארים בלראבי (חזר מהשאלה בבראונשוויג) מקסימילאן ואגנר (עלה לקבוצה הבוגרת).

עזבו: אמרה צ׳אן (לליברפול תמורת 12 מיליון €), ג׳וניור פרננדז (לדינמו זאגרב תמורת 2.5 מיליון €), סידני סאם (לשאלקה 04 תמורת 2.5 מיליון €), יינס הגלר (להרטה ברלין תמורת 900 אלף €), דני דה קוסטה (לאינגולשטדט תמורת 150 אלף €), יונאס מאפרט (לקרלסרוהה בהעברה חופשית), ג׳ואל פויאנפאלו (הושאל לפורטונה דיסלדורף), מלקולם קאלקוטה (הושאל לגרויטר פירת׳), קוסטאס סטאיפילידיס (הושאל לפולהאם), דניס אנגלמן (הושאל לפורטונה קלן), ארקדיוש מיליק (הושאל לאייאקס), אנדרס גוארדאדו (סיים השאלה מולנסיה), ארן דרדיוק (סיים השאלה מהופנהיים), אנדרס פאלופ (פרש).

***

העונה שהייתה:

אחרי עונה טובה אותה סיימה באייר במקום השלישי, בהנהלת לברקוזן קיוו להמשיך עם התוצאות הטובות שהשיגה הקבוצה בליגה ולשפר את ההישגים באירופה ובגביע. לכן נוצלו הכספים שהגיעו ממכירת שני כוכבי הקבוצה בעונת 2012/13, אנדרה שורלה ודני קרבחאל ובמקומם הגיעו לבאיי-ארנה כמה שחקנים אחרים, הבכירים שבהם הם היון-מין סון, אמרה צ׳אן, אמיר ספאחיץ׳ וג׳וליו דונאטי - ובנוסף הצמד לבנדובסקי-הופייה שאימן יחד בעונה הקודמת נפרד, ובלם העבר הפיני הפך להיות מאמנה הראשי היחיד של הקבוצה.

העונה של לברקוזן נפתחה בצורה נהדרת ואחרי 15 מחזורים - בתחילת דצמבר - לברקוזן הייתה במקום השני, אחרי 12 ניצחונות, תיקו אחד מול באיירן ושני הפסדים - ועם 37 נקודות, 6 יותר מדורטמונד שבמקום השלישי. השלישייה ההתקפית של לברקוזן, ״סמסונג״ - שכללה את סאם, סון וקיסלינג - נראתה נהדר, ולמרות שני הפסדים נוספים מול פרנקפורט וברמן לפני היציאה לפגרה, החלק הראשון של העונה הבטיח רבות - מה גם שהקבוצה עלתה לרבע גמר הגביע הגרמני ולשמינית גמר ליגת האלופות אחרי שלב בתים מעורב, במהלכו לברקוזן הביסה את שחטאר 0:4, ניצחה פעמיים את ריאל סוסיאדד אבל גם הפסידה פעמיים למנצ׳סטר יונייטד, כולל תבוסה אחת של 0:5.

בינואר הודיע סידני סאם, כוכב הקבוצה בחלק הראשון של העונה, על מעבר בתום העונה לשאלקה 04. החזרה של לברקוזן מהפגרה הייתה נוראית, גם בגלל ההיעדרות של סאם הפצוע - כאשר לברקוזן הציגה יכולת גרועה - הידרדרה עד למקום הרביעי בליגה, הודחה מהגביע מול קייזרסלאוטרן מהליגה השנייה, והודחה אחרי תצוגה מביכה מול פריס סן ז׳רמן והפסד 1:6 בסיכום שני המפגשים.
ההסתבכות של לברקוזן במאבק על המקום הרביעי והכרטיס למוקדמות ליגת האלופות גרמה להנהלה לשקול מחדש את משרתו של הופייה, ובתחילת אפריל הוא שילם את המחיר על התקופה הרעה של הקבוצה ופוטר. במקומו מונה שותפו לשעבר סשה לבנדובסקי, שבינתיים אימן את קבוצת הנוער וגרם לשינוי מנטלי - ולברקוזן הצליחה בקושי רב לגבור על וולפסבורג ובורוסיה מנשנגלאדבך, להשיג את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות ולסיים עונה קשה ורבת תהפוכות בצורה יפה.




העונה שתהיה:

בסוף אפריל האחרון, מעט אחרי פיטוריו של סמי הופייה - הודיע וולפגאנג הולצאוזר, מנכ״ל הקבוצה בשנים האחרונות (שהוחלף ע״י מיכאל שדה) על החתמה משמעותית - מאמנה הגרמני של רד בול זלצבורג בשלוש השנים האחרונות - רוג׳ר שמיט - יאמן את לברקוזן החל מהעונה הבאה.

בגזרת ההעברות - לקראת סיום העונה החולפת לברקוזן הודיעה על החתמתו של יוסיפ דרמיץ׳, חלוץ נבחרת שוייץ בן ה-21, שפרץ בעונה האחרונה במדי נירנברג. בנוסף לדרמיץ׳, לברקוזן החליטה לרכוש צעירים נוספים ולכן בעונה הקרובה נראה כמה פרצופים חדשים בבאיי-ארנה - ביניהם וונדל המגן השמאלי הברזילאי, ולדלן יורצ׳נקו הקשר האוקראיני, טין ידבאיי הבלם הקרואטי והדובדבן שבקצפת, שחתם אחרי מו״מ מייגע עם קבוצתו הקודמת המבורג - הקאן צ׳אלנולו, הקשר ההתקפי בן ה-21 מנבחרת טורקיה, שעבר ללברקוזן תמורת 14.5 מיליון אירו (ההעברה היקרה ביותר בהיסטורית לברקוזן) וינסה להוביל את לברקוזן לעונה מוצלחת. חוץ מהצעירים, דאריו קרסיץ׳ הגיע ממיינץ כדי לשמש גיבוי לשוער הקבוצה ברנד לנו במקומו של אנדרס פאלופ שפרש, וקארים בלראבי חזר מהשאלה בבראונשוויג. עוד שחקן שיהיה מעין ״רכש״ הוא הקיצוני האוסטרלי רובי קרוז שנפצע בעונה הקודמת ונעדר כמה חודשים, וכעת ינסה להיאבק מחדש של מקומו בהרכב.

למרות כמה עזיבות של שחקני מפתח, כמו סידני סאם ואמרה צ׳אן, לברקוזן היא עדיין אחת הקבוצות החזקות בגרמניה - ושמיט ינסה להשיג את הכרטיס לליגת האלופות עם אחד מארבעת המקומות הראשונים.
בגביע לברקוזן קיבלה הגרלה קלה מאוד ותיסע באמצע אוגוסט לואלדגשהיים שבריינאלד פלאץ כדי לפגוש במסגרת הסיבוב הראשון את הקבוצה המקומית שמשחקת בליגה השישית (!), ובליגת האלופות המטרה הראשונית היא לעלות לשלב הבתים, כאשר בפלייאוף לברקוזן תדורג ולכן היריבות האפשריות הקשות ביותר הן ליל הצרפתית ואתלטיק בילבאו הספרדית. במידה ותעלה לברקוזן לשלב הבתים היא תדורג בקבוצת הדירוג השנייה או השלישית והמטרות הבאות ישתנו בהתאם ליריבות אותן תפגוש.

בסך הכל, העונה הקרובה של לברקוזן לא צפויה להיות שונה מאוד מהקודמות והשאיפות נשארו דומות (קמפיינים יפים בגביע ובאירופה, מקום בליגת האלופות לעונה הבאה). רוב שחקני המפתח של הקבוצה בעונה הקודמת נשארו - לנו, טופראק, בנדר (שעלול לפספס את תחילת העונה בגלל פציעה), קסטרו וקיסלינג - אבל האם הם יעזרו לצעירים הכישרוניים להתמודד עם הלחץ ותחת המאמן החדש שמיט יצרו קבוצה חזקה ומאוחדת שתוביל את לברקוזן רחוק?




המאמן - רוג׳ר שמיט:

מאז הקדנציה של כריסטוף דאום אי שם בסוף המילניום הקודם, לא היה אף מאמן בלברקוזן ששרד יותר משלוש שנים. מיכאל סקיבה היה קרוב, אבל פוטר. קלאוס טופמולר הוביל את לברקוזן לגמר ליגת האלופות, אבל בהמשך הקבוצה בהדרכתו הייתה בדרך לרדת ליגה. יופ היינקס הגיע לתוצאות מרשימות, אבל עזב לבאיירן.
אחרי עזיבתו של היינקס הגיע רובין דוט, אבל גם הוא נכשל מהר יחסית ואותו החליף הצמד לבנדובסקי/הופייה. צמד המאמנים הוביל את הקבוצה לתוצאות טובות, אבל נפרד ובתחילת העונה הקודמת הופייה הפך למאמן יחיד. זה התחיל טוב, אבל נגמר רע. אח״כ שוב לבנדובסקי לתקופה קצרה, ואז הוחלט בהנהלת לברקוזן למנות מאמן קבוע לקראת העונה הבאה.

תכירו: רוג׳ר שמיט. כשחקן הוא היה קשר ששיחק בליגות הנמוכות, ושם גם הוא התחיל לאמן - אבל אחרי קדנציה קצרה ומוצלחת בפאדרבורן, הוא הפך למאמנה של רד בול זלצבורג. באוסטריה הוא הצליח בגדול, ובעונה האחרונה אלופת אוסטריה דרסה את יריבותיה בליגה ובגביע וזכתה בדאבל.
אחרי העונה המעולה מבחינתו בזלצבורג הוא קיבל הצעות לאמן בבונדסליגה, מלברקוזן ומפרנקפורט, ובחר כאמור בקבוצה מנורדריין-וסטפליה.

אמנם העונה הקרובה תהיה הראשונה של שמיט כמאמן בבונדסליגה, אבל רודי פלר - כוכב נבחרת גרמניה בעבר ומנהלה המקצועי של לברקוזן כיום - בהחלט לא דואג מחוסר הניסיון של המאמן בן ה-47: ״מה שחשוב במאמן זה שיטת המשחק שלו, הדרך בה הוא מאמן ומשחק. הוא (שמיט) מכיר את הקבוצה ובנוסף הוא גם מוטיבטור מצוין״.
תחת הדרכתו של שמיט לברקוזן צפויה לשחק במערך 4-2-3-1, ובנוסף שמיט מתכוון ׳להצעיר׳ את הסגל ולקדם שחקנים צעירים כדי לבנות בסיס לשנים הקרובות.




***


Vfl וולפסבורג

שנת ייסוד: 1938
עונת 2013/14: מקום 5
השתתפות במפעל אירופי: ללא
השתתפות בגביע הגרמני: חצי גמר - הודחה ע״י בורוסיה דורטמונד
מלך השערים: איביצ׳ה אוליץ׳ (14 בליגה, 15 בכל המסגרות)
אצטדיון: פולקסוואגן ארנה, 30,000 מקומות
הישגים: אליפות הבונדסליגה - 2008/09

הגיעו: סבסטיאן יונג (מאיינטרכט פרנקפורט תמורת 2.5 מיליון €), מתיוש קליך (מזוולה תמורת 750 אלף €), ארון האנט (מורדר ברמן בהעברה חופשית), קווין שיידנהאור (עלה לקבוצה הבוגרת), אוסקר זבדה (עלה לקבוצה הבוגרת), איברהים סיסוקו (חזר מהשאלה בדפורטיבו לה קורוניה).

עזבו: טולגה סיגרצ'י (להרטה ברלין תמורת 1.5 מיליון €), סטפן קוצ׳קה (לפאדרבורן תמורת 300 אלף €), ואצלב פילאר (הושאל לויקטוריה פלזן תמורת 250 אלף €), נאסים בן חליפה (לגראסהופרס תמורת 150 אלף €), יאן פולאק (לנירנברג בהעברה חופשית), ראסמוס ג׳ונסון (לאאלבורג תמורת סכום לא ידוע).


העונה שהייתה:

את עונת 2012/13 וולפסבורג פתחה עם פליקס מגאת׳ כמאמן. אחרי שהתחילה להיאבק בתחתית הטבלה, פוטר מגאת׳ ואחרי תקופה קצרה עם מאמן הנוער כמאמן זמני - דיטר הקינג, מאמן נירנברג לשעבר, קיבל את המפתחות והעלה את וולפסבורג עד למרכז הטבלה שם סיימה את העונה. לקראת עונת 2013/14, בהנהלת וולפסבורג החליטו שהקבוצה חייבת להשתפר ולכן נתנו להקינג סכומים גדולים להעברות - אותם הוא ניצל כדי לרכוש מבאיירן את קשרה האחורי של נבחרת ברזיל לואיס גוסטבו, מנירנברג קבוצתו הקודמת את הבלם טים קלוזה ומפרייבורג את הקיצוני דניאל קליגורי, ובמקביל עזבו את הקבוצה כמה שחקנים מיותרים.

העונה החדשה נפתחה בצורה רעה עבור וולפסבורג, כאשר אחרי שמונה מחזורים היא דורגה במקום ה-14 בעקבות חמישה הפסדים, אך בהמשך השתפרה - בין היתר הודות להופעות מצוינות של הקשר הצעיר מקסימילאן ארנולד, והקבוצה ממחוז סקסוניה-תחתית יצאה לפגרת החורף במקום החמישי.

בינואר הגיע ה-רכש של וולפסבורג, קווין דה ברוינה - כוכב נבחרת בלגיה שהגיע תמורת 22 מיליון אירו מצ׳לסי כדי לחזק משמעותית את הקישור של הזאבים. דה ברוינה אכן הרשים, אבל וולפסבורג חזרה מהפגרה עם תוצאות מעורבות (כולל הפסד 6:2 מול הופנהיים) והיא התנדנדה בין המקום החמישי לשישי - כאשר היא נאבקת עם לברקוזן, מיינץ ומנשנגלאדבך על הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות.
במחזור ה-32, אליו הגיעה וולפסבורג בפיגור נקודה אחרי לברקוזן, קיבלה וולפסבורג הזדמנות לעלות למקום הרביעי אחרי שלברקוזן סיימה בתיקו - אך למרות צמד של איבן פרישיץ׳ הקרואטי, פרייבורג השוותה לקראת סיום המשחק ואחריו וולפסבורג נשארה במקום החמישי. למרות שני ניצחונות בשני המחזורים האחרונים, וולפסבורג לא הצליחה להשיג את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות וסיימה את העונה במקום החמישי שמוביל לשלב הבתים של הליגה האירופית.

בגביע וולפסבורג עברה עונה מוצלחת יחסית, והזאבים הודחו בחצי הגמר ע״י בורוסיה דורטמונד (2:0), אחרי שעברו בדרך לשם את קרלסרוהה, אאלן, אינגולשטדט והופנהיים.




העונה שתהיה:

אחרי כמה שנים עם אדידס כספקית הביגוד של הקבוצה (וחולצות מהיפות באירופה לדעתי), וולפסבורג תעבור ללבוש קאפה, שתספק לה חולצה ירוקה עם איקס לבן גדול עליה.

בעקבות פספוס הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות, וולפסבורג תיאלץ ׳להסתפק׳ בהשתתפות בליגה האירופית, אך דירוג אופ״א הנמוך שיש לה (מקום 116, אחד מעל מכבי חיפה) עלול להביא להגרלות קשות יחסית עבור הזאבים.

את ההכנה לעונה הקרובה וולפסבורג פתחה עם כמה משחקים מול קבוצות חובבניות אותן ניצחה בתוצאות שאפילו לא ניתן לקרוא להן ״תוצאות של טניס״ - 1:11, 0:9 ו-0:26. בהמשך לזאבים מחכים כמה משחקי ידידות קשים יותר, כמו גביע ״טלקום״ ומשחקים מול המבורג, קארדיף וסגנית אלופת אירופה אתלטיקו מדריד.

את הליגה תפתח וולפסבורג במפגש קשה מאוד מול אלופת גרמניה באיירן מינכן בחוץ, אך כרגע הקינג עסוק בניסיונות להשאיר בקבוצה את שניים מכוכביה - לואיס גוסטבו והמגן השמאלי הנפלא ריקארדו רודריגס, שמבוקשים בקבוצות ״הטופ״ של אירופה.
בינתיים בגזרת ההעברות וולפסבורג יחסית שקטה ועוד לא עשתה רכש יקר שאופייני לה בשנים האחרונות, אם כי שני שחקנים מצוינים הגיעו אליה בזול - הקשר ההתקפי ארון האנט שהגיע מברמן והמגן הימני סבסטיאן יונג שהגיע מפרנקפורט. עדיין יש שמועות לפיהן וולפסבורג תקנה חלוץ (ראול חימנז המקסיקני והבלגים רומלו לוקאקו ודיבוק אוריגי הוזכרו כמועמדים) כדי לחזק את העמדה שכרגע מאוישת ע״י איביצ׳ה אוליץ׳ המבוגר או באסט דוסט הבינוני.

המטרות של וולפסבורג לעונה הקרובה הן שיפור ושימור - שיפור המיקום בליגה, דירוג אופ״א, הישג השיא באירופה והסגל הנוכחי, ושימור כוכבי הקבוצה ומעמד המועדון כאחד הגדולים בגרמניה.
הקינג והנהלת וולפסבורג בהחלט ישמחו לסמן V על מטרות אלו, ולא X כמו זה שעל החולצה החדשה.




המאמן - דיטר הקינג:

כמו רוג׳ר שמיט מאמן לברקוזן, דיטר הקינג היה בעברו קשר ששיחק בליגות הנמוכות.
בתחילת קריירת האימון שלו, הקינג אימן את פרל מהליגה הרביעית והוביל אותה לתוצאות מרשימות - אך ביטוי לשאפתנות המאפיינת אותו אפשר למצוא במה שהוביל לפיטוריו - חיפוש משרה במועדון גדול יותר וחוסר נאמנות לפרל. אח״כ אימן את לויבק ואחריה את אאכן, ואחרי שהוביל את אאכן לניצחון מרשים על האנובר - פוטר פיטר נוירר, מאמן האנובר אז - והקינג החליפו.
אחרי ארבע שנים יחסית מוצלחות בהאנובר, הקינג התפטר מאימון הקבוצה (בעקבות פתיחת עונה נוראית) ולא הרבה מאוחר יותר הפך למאמן נירנברג.
ארבע שנים הקינג אימן את נירנברג בהצלחה, ולבסוף קיבל את ההצעה להפוך למאמן וולפסבורג במקומו של פליקס מגאת׳. הקינג קיבל את ההצעה, והוביל את וולפסבורג לתוצאות יפות עד כה.

בעונה הקרובה הקינג צפוי להמשיך להנהיג בוולפסבורג את מערך ה4-2-3-1, וינסה להצדיק את המוניטין שלו כאחד המאמנים המוערכים בגרמניה.




***


בורוסיה מנשנגלדבאך

שנת ייסוד: 1900
עונת 2013/14: מקום 6
השתתפות במפעל אירופי: ללא
השתתפות בגביע הגרמני: סיבוב ראשון - הודחה ע״י דרמשטאדט
מלך השערים: רפאל (15 בבונדסליגה ובכל המסגרות)
אצטדיון: בורוסיה פארק, 54,057 מקומות
הישגים: אליפות הבונדסליגה - 1969/70, 1970/71, 1974/75, 1975/76, 1976/77, גביע גרמני : 1959/60, 1972/73, 1994/95, גביע אופ״א - 1974/75, 1978/79

הגיעו: יאן זומר (מפ.צ. באזל תמורת 8 מיליון €), אנדרה האן (מאאוגסבורג תמורת 2.25 מיליון €), ת׳ורגאן הזאר (בהשאלה מצ׳לסי תמורת 1.5 מיליון €), פביאן ג׳ונסון (בהעברה חופשית מהופנהיים), איברהימה טראורה (בהעברה חופשית משטוטגרט), מרבין שולץ (עלה לקבוצה הבוגרת), מארלון ריטר (עלה לקבוצה הבוגרת).

עזבו: מארק-אנדרה טר שטגן (לברצלונה תמורת 12 מיליון €), לוק דה יונג (לפ.ס.וו. איינדהובן תמורת 5.5 מיליון €), אליאס קאצ׳ונגה (לפאדרבורן תמורת 300 אלף €), חואן אראנגו (לטיחואנה בהעברה חופשית), לוקאס ראפ (לפאדרבורן בהעברה חופשית), פניאל מלאפה (הושאל לנירנברג), ג׳ואל מרו (ירד לקבוצת המילואים), מתיאס צימרמן (ירד לקבוצת המילואים).


העונה שהייתה:

לפני שלוש שנים הגיע לוסיאן פאברה למנשנגלאדבך. אחרי עונת בכורה נהדרת בה הגיעה הקבוצה למקום הרביעי, עזבו את הקבוצה כוכבי הקבוצה - מרקו רויס, דאנטה ורומאן נוישטטר, ובמקומם הגיעו אלבארו דומינגז, לוק דה יונג וגרניט צ׳אקה. בעונה הבאה שחקני הרכש איכזבו, הקבוצה לא הגיעה רחוק באירופה ובגביע וסיימה את העונה במקום השמיני והמאכזב.

לכן, לקראת העונה האחרונה הגיעו כמה פרצופים חדשים לגלדאבך, כאשר הבולטים שבהם הם מקס קרוזה שהגיע אחרי שהרשים בפרייבורג, כריסטוף קרמר שהושאל מלברקוזן ורפאל הברזילאי, שכיכב בהרטה ברלין תחת פאברה אך נכשל בהמשך בדינמו קייב ושאלקה.

העונה עצמה נפתחה בצורה מעורבת כאשר לצד ניצחונות מרשימים (0:2 מול דורטמונד, 0:3 מול האנובר) גלאדבך ספגה הפסדים מול קבוצות קטנות יותר, הודחה מהגביע מול דרמשטאדט ואחרי המחזור התשיעי דורגה במקום השישי. לאחר מכן הגיע רצף נהדר של שישה ניצחונות רצופים, ורגע לפני היציאה לפגרת החורף הסייחים סיימו בשתי תוצאות תיקו ויצאו לפגרה במקום השלישי המרשים, כשבדרך שלושת שחקני הרכש שיחקו מצוין והובילו את הקבוצה ממנשנגלאדבך לצמרת הבונדסליגה.

הסיבוב השני התחיל בצורה נוראית מבחינתה של גלאדבך עם רצף של שבעה משחקים ללא ניצחון שדירדרו אותה עד למקום השמיני. אח״כ הגיעו שני ניצחונות שהעלו אותה למקום החמישי ולמחזור השלושים הגיעה בורוסיה כשהיא במקום הרביעי ומקדימה את לברקוזן בזכות הפרש שערים ואת וולפסבורג בנקודה. במחזור זה הסייחים סיימו בתיקו מאכזב מול שטוטגרט ובמחזור שאחריו, שוב מול קבוצה מבאדן-וירטמברג, גלאדבך הפסידה 4:2 והתרחקה מהמקום הרביעי. לאחר שני ניצחונות בשני המחזורים הבאים, מול שאלקה ומיינץ, בורוסיה הגיעה לוולפסבורג למחזור האחרון כאשר לשתיהן עדיין יש סיכוי לעקוף את לברקוזן ולהשיג את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות - אך לברקוזן ניצחה, וולפסבורג גם כן ומנשנגלאדבך סיימה את העונה במקום השישי שמוביל לפלייאוף מוקדמות הליגה האירופית.




העונה שתהיה:

בפעם האחרונה שבורוסיה מנשנגלאדבך שיחקה באירופה, לפני שנתיים - זה לא הלך טוב, עם הדחה מוקדמת בשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית כשלפניה הסייחים הודחו בפלייאוף מוקדמות ליגת האלופות ע״י דינמו קייב. באותה עונה גלאדבך איכזבה גם בגביע ובליגה ופאברה החליט להשקיע בשחקני ספסל איכותיים שיעזרו לסייחים ״לרוץ״ חזק בכל המסגרות.
לכן וכתוצאה מהסכומים הגבוהים שגלאדבך קיבלה ממכירת שניים משחקניה - השוער הצעיר המצוין מארק-אנדרה טר שטגן והחלוץ ההולנדי המאכזב לוק דה יונג - בבורוסיה פארק החליטו לצאת למסע רכש מרשים יחסית.

ואלה שמות שחקני הרכש החדשים: פביאן ג׳ונסון האמריקאי-גרמני הגיע מהופנהיים כדי להתחרות עם יוליאן קורב הצעיר על עמדת המגן הימני. יאן זומר, שוער נבחרת שוייץ, הגיע מבאזל כדי להחליף את טר שטגן. אנדרה האן, שפרץ בעונה האחרונה במדי אאוגסבורג, ואיברהימה טראורה ששיחק בעונה החולפת במדי שטוטגרט הגיעו כדי להתחרות יחד עם פטריק הרמן על שתי משבצות הקיצוניים הפותחים, אחרי עזיבתו של חואן אראנגו הוותיק. ת׳ורגאן הזאר, קשר צעיר ומצוין וגם אח של אדן, הושאל מצ׳לסי כדי לחזק את הקישור. בנוסף צפויים להגיע לבורוסיה פארק עוד שני שחקני רכש בקרוב - חלוץ שיתחרה עם קרוזה על המקום בהרכב (כנראה אימו אזקיאל מסטנדרט ליאז׳) ובלם שיחליף את מרטין שטרנצל בן ה-34 (כנראה פביאן שאר מבאזל). עם זאת, יש גם שמועות לגבי עזיבות אפשריות וסינאן קורט המוכשר צפוי לעזוב את הקבוצה לטובת באיירן מינכן.
נוסף לכך, חלוץ רומני בן 18 בשם אלקסנדרו טודורי נבחן במועדון ועשוי להצטרף.

גלאדבך תתחיל את הקמפיין האירופי שלה בסוף אוגוסט, בשלב הפלייאוף של מוקדמות הליגה האירופית. הקבוצה הגרמנית תהיה מדורגת בפלייאוף ולכן היא צפויה לקבל הגרלה קלה יחסית (אם כי יש כמה אופציות קשות יותר כמו טורינו וסט. אטיין), ואם תעלה היא כנראה תדורג בקבוצת הדירוג השנייה או השלישית בשלב הבתים.
בגביע בורוסיה הוגרלה מול פ.צ. הומבורג מהליגה הרביעית וצפויה לעבור בקלות, ובליגה תפתח את העונה במשחק ביתי מול שטוטגרט. אבל קודם כל יש לה משחקי קדם עונה - ובינתיים גלאדבך תשתתף בגביע הידידות ״טלקום״ בהמבורג ותמשיך את מסע ההכנה שלה במשחקי ידידות מול טוונטה ואתלטיק בילבאו.




המאמן - לוסיאן פאברה:

לוסיאן פאברה, שנולד בחלק הצרפתי של שוייץ, היה בעברו קשר ששיחק ברוב הקריירה בסרבט ז׳נבה (וגם תקופה קצרה בטולוז) והופיע 24 פעמים במדי נבחרת שוייץ.
כמאמן, פאברה אימן קבוצות קטנות יחסית בשוייץ לפני שהגיע לפ.צ. ציריך. בתקופה שלו בציריך הוא הוביל את הקבוצה לשתי אליפויות ולאחר מכן עבר לאמן בברלין את הקבוצה הבכירה של העיר - הרטה.

בעונת 2008/9, השנייה שלו בגרמניה, הוא הוביל את הרטה למקום הרביעי למרות אחד התקציבים הנמוכים בבונדסליגה. עם זאת, בעקבות ההצלחה שלושה מכוכבי הקבוצה עזבו את ברלין ואילו מחליפיהם לא סיפקו את הסחורה. אחרי פתיחת עונה רעה, פאברה עזב וחיכה שנתיים כדי לקבל את המשרה הבאה בקריירה שלו - בבורוסיה מנשנגלאדבך.

בעונתו הראשונה בנורדריין וסטפליה השוייצרי הוביל את הקבוצה לעונה מצוינת - בליגה גלאדבך סיימה במקום הרביעי ובגביע הודחה רק בחצי הגמר בו הודחה ע״י באיירן מינכן(בעונת הטרבל) בפנדלים.
אך כמובן, עם ההצלחה בא הביקוש וכוכבי הקבוצה עזבו - וכאמור שחקני הרכש שהחליפו אותם איכזבו, הקבוצה לא הצליחה לשמר את ההצלחה וסיימה במקום השמיני.
בעונה שעברה פאברה הוביל את גלאדבך למקום השישי אחרי עונה טובה, ובעונה הקרובה פאברה ינסה להמשיך להוביל את בורוסיה להצלחות - ואולי סוף סוף יצליח להוביל קבוצה גרמנית לשתי עונות רצופות בצמרת הבונדסליגה.
המערך בו פאברה שיחק במנשנגלאדבך בעונות האחרונות הוא מעין 4-4-2 שהופך ל4-2-3-1 במידת הצורך (אחד החלוצים, בעונה האחרונה רפאל, חזר אחורה ושיחק כקשר התקפי), אך העונה הוא צפוי לשחק בדרך כלל ב4-2-3-1 עם רפאל או הזאר בקישור ההתקפי.

--------- ריאל מדריד 15\2014 ---------

​

אני יותר מגאה לפתוח בפעם התשיעית ברציפות את הת'רד הרשמי של ריאל מדריד 2014/15, הקבוצה מס' 1 בתבל ואלופת אירופה לעונת 13/14. אמנם ריאל מדריד עמדה במשימה החשובה ביותר והחזירה סוף-סוף את הגביע עם האזניים הגדולות הביתה - אבל בריאל מדריד, כמו בריאל מדריד - אין רגע דל. קרוס וחאמס רודריגס, הגלאקטיקו התורן - כבר הצטרפו, ועוד מדברים על השוער קיילור נבאס ושחקנים נוספים, כשכמובן יש כאלה שיעשה את הדרך ההפוכה כמו די-מאריה, אולי איסקו וסמי קדירה, ומה יעלה בגורלו של סאן-איקר? דבר אחד בטוח: אחרי פסטיבל הגביע העשירי, המועדון הטוב בהיסטוריה לא יודע שובע - y ahora Ya toca pensar en la Undécima - ועכשיו המטרה היא הגביע ה-11.


העונה שעברה:: La Decima!!

צמד המילים 'הלה-דסימה' - הגביע העשירי- שיגע באובססיביות את כל ריאל מדריד במשך 12 שנה, מאז הוולה הבלתי-נשכח של זידאן בגמר נגד לברקוזן(01-02) בגמר בהאמפדן פארק בגלאזגו. מאז ריאל מדריד זכתה באליפויות, שיחקה לפרקים כדורגל מעולם אחר - אבל לא הרגישה באמת שייכת, כי אין כמו ליגת האלופות. בנובמבר 2013, כשהגעתי לאולפן ערוץ הספורט עם אוהדי ריאל מדריד - אדון מודי הגדול שאל אותי בבירור - 'אליפות או ליגת האלופות'. בתור אוהד ריאל מדריד, אין דבר כזה לבחור, רוצים הכל. אבל לא התחמקתי ועניתי על השאלה - 'אליפות זה נחמד, אבל אנחנו רוצים את הלה-דסימה'. מודי, במפתיע - לא הכין את שיעורי הבית ושאל אותי. 'הלה-דסימה?' ועניתי - 'כן, גביע האלופות העשירי'. וזהו זה. אחרי תקופה ארוכה במדבר' - ריאל מדריד חזרה. המועדון הגדול ביותר בהיסטוריה זכה בגביע האלופות העשירי בצורה הכי דרמטית שיש. איך זה קרה...

אחרי שלוש שנים סוערות עם ז'וזה מוריניו, שלא היו הצלחה מדהימה אך גם לבטח לא כישלון מהדהד - החליטו הצדדים להיפרד בצורה הדדית וריאל מינתה למאמן את קרלו אנצ'לוטי המנוסה בעל הרקורד הנהדר בליגת האלופות. ריאל המשיכה לרוץ עם אותו שלד מוצלח ושידרגה את עצמה במס' שחקנים צעירים לשנים הקרובות כמו דני קרבחאל שחזר מהשאלה מלברקוזן, אסייר יירמאנדי שנרכש מריאל סוסיאדד וגם היהלום איסקו שכיכב באליפות אירופה U21. הדובדבן שבקצפת הגיע ימים ספורים לסגירת חלון ההעברות - ריאל מדריד רכשה את גארת' בייל הנהדר מטוטנהאם ונפרדה מקאקא ומסוט אוזיל(השחקן היקר ביותר שריאל מכרה בהיסטוריה).


פתיחת העונה של ריאל הייתה לא פשוטה עם כדורגל איטי ולא משכנע והיא התבססה בעיקר על איסקו שפתח חזק. הוא כבש את שער הניצחון במשחק הליגה הראשון נגד בטיס(2:1), רשם צמד נגד בילבאו(3:1) וכבש גם נגד חטאפה. גארת' בייל ערך את הופעת הבכורה שלו במחזור הרביעי נגד ויאריאל ואף כבש בתיקו 2:2, אבל ריאל לא הרשימה. היא שדדה ניצחון באלצ'ה ואז הפסידה 1:0 בדרבי בברנבאו לאתלטיקו מדריד, הפסד ראשון בדרבי בליגה מאז 1999/00. הביקורות על אנצ'לוטי שפתח עם הרכבים גרועים - הרקיעו שחקים, ורק במזל ריאל הפכה פיגור 2:1 לניצחון 3:2 הירואי על לבאנטה ימים ספורים אחר-כך עם גולאסו של כריסטיאנו לקורה ופנימה כשמוראטה וחסה שעלו מהספסל הוסיפו המון. ריאל הפסידה גם בסופר-קלאסיקו הראשון בקאמפ-נואו(2:1) כששער מצמק של ילד הפלא חסה לא עוזר. אנצ'לוטי פתח עם ראמוס כקשר אחורי, ועם גארת' בייל כחלוץ מזויף כשבנזמה על הספסל.

המשחק הבא של ריאל היה נגד סביליה בברנבאו. צ'אבי אלונסו חזר מפציעה ארוכה ושולב כמחליף ולאט-לאט הוסיף את האיזון הדרוש. אבל מי שגנב את ההצגה היה גארת' בייל שהציג משחק ענק. ריאל הביסה את סביליה 7:3 ולאחר אותו משחק נולדה 'התקפת ה-B-B-C' - בייל, בנזמה וכריסטיאנו - שעוד תרעיד רשתות. בליגה ריאל פיגרה אחרי אתלטיקו ובארסה שלא איבדו נקודות, אבל בליגת האלופות הכל הלך חלק. ריאל פירקה 6:1 את גלטסראיי בתורכיה עם שלושער של כריסטיאנו, לא התקשתה לנצח את קופנהאגן(די-מאריה והראבונה), ניצחה את יובה בברנבאו(2:1) ואחר-כך סיימה איתה ב-2:2 בטורינו ובקיצור העפילה ל-1/8 גמר האלופות מהמקום הראשון. כריסטיאנו השווה את שיא ההבקעות בשלב הבתים עם 9 שערים וריאל השוותה את שיא ההבקעות.

מעבר לכך, הכדורגל של ריאל מדריד התחיל להשתפר. ההגנה הייתה יותר יציבה, ריאל התחילה להדביק את הפער בליגה ולתת הצגות כמו החמישייה בבטיס בפתיחת הסיבוב השני, אחריה הייתה רחוקה רק נקודה אחת מהמוליכות. סיבה נוספת לשיפור בריאל הייתה נעוצה בהחלטות הטקטיות של אנצ'לוטי ששיחק עם די-מאריה כצלע השלישית במרכז השדה תוך ניצול הקילומטראז' מצד אחד וגם יכולת הכדרור על שטח קטן. החלטה נוספת של אנצ'לוטי הייתה שדייגו לופז יהיה השוער הראשון בליגה בעוד קסיאס יישחק בליגת האלופות ובגביע. בזמן שכריסטיאנו המשיך לקרוע רשתות, גם חסה רודריגז בן ה-20 עשה עונה נהדרת עד שנפצע בגומלין שמינית הגמר נגד שאלקה(6:1 מדהים לריאל במשחק הראשון). במחזור ה-24 בליגה היה סטטוס קוו בצמרת עם 60 נק' לכל קבוצה. בינתיים, ריאל המשיכה להתקדם בגביע המלך ואיקר רשם שיא אי ספיגה של למעלה מאלף דקות, ולא ספגה אף שער עד לגמר. היא רשמה ניצחון כפול(3:0 בברנבאו ו-2:0 בויסנטה קאלדרון) על אתלטיקו מדריד והגיעה לגמר הגביע נגד ברצלונה.


בזמן שכריסטיאנו רונאלדו הפצוע לא יכל לשחק, גארת' בייל לקח את מארק בראטרה שהשווה בנגיחה - לטיול. זה היה בדקה ה-85 כשריאל יצאה למתפרצת. קונטראו מסר לבייל שהפעיל את מנוע הסילון שלו. היה נראה שהמאבק אבוד אבל בייל התגבר עליו במהירות ומול פינטו גילגל לרשת - שער ענק. ריאל ניצחה 2:1 ורשמה תואר ראשון לעונה - גביע המלך מס' 19 בתולדותיה. ריאל המשיכה במאבקי הליגה אבל התקשתה שוב ושוב במשחקי הצמרת. כריסטיאנו חילץ נקודה בדרבי בקאלדרון בדקה האחרונה וריאל הפסידה 4:3 את הקלאסיקו הביתי כשראמוס הורחק. בליגת האלופות ריאל נקמה בדורטמונד ברבע הגמר עם ניצחון 3:0 בברנבאו והפסד 2:0 בחוץ, במשחקים די דומים למה שהיה בעונה שעברה.

בחצי הגמר היא פגשה את ב.מינכן של פפ גוארדיולה, אלופת אירופה המפחידה, מחזיקת הטרבל. ריאל הציגה משחק טקטי נהדר, תיסכלה את באיירן וניצחה 1:0 משער של בנזמה אחרי כדור רוחב של קונטראו. היא יצאה לגומלין עם התוצאה השברירית כשההיסטוריה נגדה - ריאל מעולם לא ניצחה את באיירן בגרמניה(9 הפסדים ותיקו), ואז זו הייתה התפוצצות. ראמוס כבש פעמיים בנגיחה תוך כמה דקות, כריסטיאנו כבש את השלישי עוד לפני המחצית במתפרצת קטלנית(וחגג בתנועות ידיים את השער ה-15 במפעל) וחתם את התוצאה בדקה האחרונה בבעיטה חופשית מתחת לחומה. 4:0 מדהים לריאל מדריד באחד ממשחקיה הגדולים ביותר איי-פעם, ויאללה לליסבון!


טרבל היסטורי הוחמץ בסופו של דבר כשריאל לא ניצלה את לוח המשחקים הקשה של בארסה ואתלטיקו שגם נפגשו במחזור האחרון - והפסיקה לשחק. ככה זה שגמר ליגת האלופות עומד על הפרק לראשון מזה 12 שנה. ריאל רשמה שתי תוצאות תיקו רצופות עם ולנסיה(2:2) ו-ויאדוליד(1:1) כשהשחקנים נפצעים אחד אחרי השני ואיבדה סיכוי לאליפות עם הפסד 2:0 בויגו עם הרכב חסר.

***

בגמר ליגת האלופות, ה-24 במאי, יום שבת - שוב חיכתה לנו אתלטיקו מדריד שזכתה באליפות ספרד. בתור אוהד שזכה להיות שם בגמר בליסבון - קצרה היריעה מלהכיל, אז ננסה לקצר. איקר עשה טעות נוראית ואתלטיקו הובילה. ריאל הלחוצה החמיצה והחמיצה. יומנו של אוהד יספר טוב יותר את מה שהלך שם. דקה 90 - דקה 90 - כולי שבור, גמור. כמה תסריטים עולים בראש. למה זה קורה לי. עוזב את הכיסא שלי ומתחיל ללכת. כמו מוריניו סטייל אבל לא באמת כדי לצאת מהמגרש. המאבטח, מה הוא רוצה ממני, בא לי לעמוד פה. מפעיל את הסטופר בשעון אחרי שהכרוז אומר בקול 'Cinco minutos'. עוברות איזה שתיים וחצי דקות ואני מיואש. קרן של מודריץ'...

העולם עצר מלכת. סרחיו ראמוס הנפלא נגח לרשת של טיבו קורטואה והשווה ל-1:1. ירדו לי דמעות של אושר. אתלטיקו הייתה גמורה, פיזית ומנטאלית. גארת' בייל כבש שער יתרון יקר בהארכה אחרי מבצע נהדר של די-מאריה וגם מרסלו וכריסטיאנו רונאלדו הוסיפו. זה נגמר ב-4:1 על הפרצוף של אתלטיקו - תקציר. ריאל מדריד אלופת אירופה בפעם העשירית בתולדותיה! אף אחד לא היה יכול לכתוב תסריט כזה. זו הייתה חגיגה מדהימה, פסטיבל שאין כמוהו. אלפי מדרידיסטות המשיכו את החגיגות בסיבלס ואז בברנבאו. איך כתבו האוהדים בשלט שהכינו למשחק נגד באיירן? Reyes De europa. המלכים של אירופה. פלורנטינו פרז הגשים את החזון. ועכשיו האובססיה היא ל-UnDecima - הגביע ה-11.



מונדיאל קשה עבור על כחותינו

הוא חזר מפציעה ארוכה וקשה בדיוק בזמן - לגמר ליגת האלופות וגם למונדיאל, הצליח להשתחל להרכב בשלושה משחקים של הנבחרת הגרמנית ואפילו נתן הצגה מול ברזיל במרכז השדה. כן, המזל בהחלט שיחק לסמי קדירה בתקופה האחרונה ותוך חודש וחצי הוא גם אלוף אירופה עם ריאל מדריד וגם אלוף העולם עם נבחרת גרמניה שזכתה במונדיאל לראשונה מאז 1990. זאת בניגוד גמור לשאר שחקנינו שעברו מונדיאל מתיש, מאכזב וכואב. בגמר ניצחה גרמניה את ארגנטינה של אנחל די-מאריה שהציג טורניר טוב וכבש את השער החשוב בשמינית הגמר נגד שוויץ - אבל הוא נעדר מחצי הגמר והגמר בשל פציעה.


שאר נציגנו הראו יכולת פושרת ומטה, וזה מתחיל בראש ובראשונה מאלופת העולם היוצאת, נבחרת ספרד. איקר קסיאס הציג מונדיאל איום ונורא ומשחקו הגרוע בקריירה נרשם רשמית במהלך התבוסה להולנד(5:1), והעלה המון סימני שאלה לקראת העונה הקרובה, ראמוס היה שיכור מהלה-דסימה והוא עדיין מחפש את הגב של רובן, ואלונסו כנראה נפרד מהנבחרת בטעם מר. ספרד עפה כבר בשלב הבתים!

בדיוק כמו פורטוגל של כריסטיאנו הפצוע(רק תהיה בריא!), פפה חמום המוח שהורחק מול גרמניה מה שהביא להתפרקות, וגם קונטראו. CR7 אמנם היה לשחקן השני בלבד שכובש בשישה טורנירים גדולים(3 טורנירי יורו ו-3 טורנירי מונדיאל), אבל הגול הסתמי נגד גאנה לא מנחם אף-אחד; קרואטיה ומודריץ' הרשימו במשחק הראשון נגד ברזיל אך סבלו מטעויות שיפוט ובהמשך לא הצליחו לעבור את הבתים. על הפיאסקו של ברזיל במונדיאל הביתי עדיף לא לדבר, והשביעייה מול גרמניה בחצי הגמר עדיין מהדהדת בראשו של מרסלו. נו טוב, בנזמה ו-ואראן שנעצרו רק ברבע הגמר והציגו יחד עם צרפת כדורגל שמח מאוד לפרקים - השאירו טעם יותר טוב בפה.

מותה של אגדה:: נפרדים מדי-סטפאנו

יום שני, ה-7 ביולי 2014 היה יום עצוב מאוד לריאל מדריד בפרט ולכדורגל העולמי בכלל, כשאלפרדו די-סטפאנו, נשיא הכבוד של הקבוצה ואחד השחקנים הגדולים ששיחק את המשחק - הלך לעולמו. די-סטפאנו בן ה-88 הוביל את ריאל מדריד לחמש זכיות בגביע אירופה בשנות ה-50 והיה חלק מהקבוצה החזקה ביותר בהיסטוריה. כמוכן, הוא זכה ב-8 אליפויות ב-11 שנים והצליח גם כמאמן. מראדונה אמר עליו בעבר "אני לא יודע אם אני שחקן יותר גדול מפלה, אבל מה שבטוח הוא שדי-סטפאנו היה הטוב מכולם". הדבר היחיד שהעיב על הקריירה המדהימה של די-סטפאנו, שגם היה מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים עד שראול שבר את שיאו ב-2009 - שהוא לא שיחק ולו פעם אחת במונדיאל למרות שעבר בכמה וכמה נבחרות.

"די-סטפאנו הוא ריאל מדריד. האגדה שלו תשרוד לנצח", ספד לו הנשיא פלורנטינו פרז כשהוא לא יכול לעצור את הדמעות לאחר הסרטון המרגש שהכינה ריאל מדריד עבורו. תמונה גדולה של די-סטפאנו כבר מתנוססת בכניסה לסנטיאגו ברנבאו וזכרונו ובעיקר מורשתו - תונצח לעד. דמויות גדולות בכדורגל העולמי שלחו את התנחומים שלהם למשפחה ולמועדון. החל מפלה, מראדונה וגם אגדות כדורגל אחרות של ריאל מדריד כמו ראול.

לא זכיתי לראות את די-סטפאנו כמובן ועוד רבים וטובים לא זכו. אבל מקטעי הוידאו והסיפורים ששמענו - דובר על שחקן מושלם, כזה שגם לוקח כדור במרכז השדה ומנהל את המשחק, יודע לשחק באגף ובטח שקטלני בתוך הרחבה. הנחמה היחידה שלי הייתה שדי-סטפאנו זכה לראות את ריאל מדריד זוכה ב'לה-דסימה', ואני זוכר איך לפני המשחק כשנפגשו כל אגדות העבר לדבר על הגמר - עיניו היו מלאות ברק כשהוא דיבר על ריאל מדריד של שנות ה-50. "זכינו בדסימה, אבל איבדנו חצי ממנה", אמר כריסטיאנו, וללא יכולנו לנסח את זה טוב יותר.

הקפטן של הקפטנים חוזר

זינדין זידאן שימש בעונה החולפת כעוזר המאמן של קרלו אנצ'לוטי ששיבח אותו ללא הפסקה. זידאן היה 'המוח' בחדר ההלבשה, שידר ווינריות לשחקנים, היה אחראי על טיפול במצבי הרוח של בנזמה(לא באמת) וגם עשה צעדים גדולים לקראת השלב הבא - קריירת אימון(כמאמן ראשי). הוא דחה הצעה מבורדו, שמה של יובה עלה לאוויר ברגע האחרון לאחר שקונטה פוטר, ובסופו של דבר זידאן מונה למאמן ריאל מדריד קסטיליה, קבוצת המילואים שנשרה העונה לצערינו לליגה השלישית.


היה נראה שמי שיירש את תפקידו של זיזו יהיה פאביו קנבארו ששיחק בקבוצה שלוש עונות וגם שיתף פעולה עם אנצ'לוטי בפארמה, והיה מאוד מרוצה מהעניין. לבסוף, בשעת לילה מאוחרת ביום שישי(10.7), התבשרנו על כך שמי שמקבל את התפקיד הוא פרננדו היירו, ששיחק בקבוצה 14 שנים(1989-2003) והיה אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הקבוצה. ראול אף-פעם לא אמר דברים מעניינים בתקשורת, אבל את הכינוי 'הקפטן של הקפטנים' זה הוא העניק להיירו בזמנו. היירו בן ה-46 חוזר לריאל מדריד לאחר למעלה מעשור אז נזרק בצורה לא מכובדת, יממה לאחר משחק האליפות נגד בילבאו ב-2003. הוא כבר עלה על מדים מה שנקרא והעביר מס' אימונים יחד עם קרלו אנצ'לוטי. זו הרוח המנצחת שריאל מדריד צריכה בחדר ההלבשה, בתקווה שגם ראול יחזור הביתה במוקדם או במאוחר.

bienvenido - רכש, רכש, רכש

עוד בעיצומו של המונדיאל מי שלא ירד מהכותרות היה הקשר הגרמני טוני קרוס בן ה-24, שצד את עיניו של אנצ'לוטי. הגרמני שהפגין כדורגל מעולה גם במונדיאל, עמד בפני סיום חוזה מול באיירן בקיץ הבא וסירב לחתום על חוזה חדש. ריאל מדריד נכנסה לתמונה ומס' ימים לאחר גמר המונדיאל העניין הפך לרשמי - ריאל מדריד תשלם עבור הקשר 25 מליון יורו. ריאל מחתימה שחקן ורסטילי נהדר למרכז השדה ומעניין יהיה לראות איך יתפוס את המקום בהרכב. קרוס ידוע בניהול המשחק המעולה שלו, ההצטרפות החכמה מאחור וגם הפצצות מרחוק, וכל זה לא בא על חשבון הקילומטארג' ועבודת ההגנה. הוא הוצג בריאל מדריד ביום חמישי וקיבל את חולצה מס' 8 במטרה לשבור את הנאחס של החולצה. "ריאל מדריד היא צעד אחד קדימה מעל באיירן מינכן. אני לא יכול להסביר מה זה בשבילי לשחק בברנבאו. אני יודע שריאל רוצה לזכות בתארים כל הזמן ואני האיש הנכון למשימה", אמר הקשר הנרגש שאת פניו קיבלו למעלה מ-10,000 אוהדים.


הרכש השני של ריאל מדריד הקיץ יהיה קיילור נבאס, השוער המעולה של לבאנטה ונבחרת קוסטה-ריקה. השוער בן ה-27 שפרץ בגיל מאוחר המשיך את היכולת הנפלאה מהשנתיים האחרונות גם במונדיאל. ריאל מדריד תשלם ללבאנטה את סעיף השחרור שלו העומד על עשרה מליון יורו(כשהוא ישלשל לכיסו 2 מליון) והשחקן כבר הודה שהוא מנהל משא-ומתן מול ההנהלה על גובה החוזה. "כשריאל מדריד פונה אלייך - אתה עוצר הכל", אמר השוער שהיה מבוקש גם בבאיירן מינכן. קיילור יילחם על מקומו בהרכב.

רדמאל פלקאו היה בכותרות בעיקר בתחילת חודש יולי. מדובר בחלוץ מוכח מאוד שלא מרוצה בקבוצתו הנוכחית ויחד עם זאת עבר פציעה קשה, מה שאולי יכול להוריד קצת את תג המחיר שלו. פלקאו עובד קשה מאוד כדי לחזור כמו שצריך מהפציעה שמנעה ממנו לשחק במונדיאל, ובקבוצה מקווים שהוא יפעיל לחץ על מונאקו כדי לעזוב.

הנה מס' 10: חאמס רודריגז הוא גלאקטיקו מיותר?

למרות העונה המאוד מוצלחת אשתקד שלא הייתה רחוקה מלהסתיים בטרבל היסטורי - ריאל מדריד עדיין זקוקה לחיזוק בעמדת החלוץ, כך אני חושב ויש אוהדים רבים שיסכימו איתי. ריאל הייתה יכולה לנצל את המקרה ההזוי של סוארז אבל כנראה העדיפה להתרחק, וראתה כיצד החלוץ הפנטסטי(עונשו יקוצר, תסמכו עלינו ועל פיפ"ה ואופ"א 'בארסה לא תוכל לרכוש שחקנים הקיץ) - נוחת ביריבה השנואה בדרך ליצירת חוד חלומי. סוארז היה יכול ליצור התקפה מהאגדה יחד עם כריסטיאנו ובייל, אבל נראה ששיגעון הגדלות והמגלומניה של פלורנטינו פרז מובילה אותנו לאיש חדש. הגלאקטיקו התורן.

קוראים לו חאמס רודריגז. קשרה בן ה-23 של מונאקו הציג יכולת פנטסטית במונדיאל במדי קולומביה אותה סחב עד לרבע הגמר נגד ברזיל וכבש שישה שערים שסייעו לו לסיים כמלך שערי הטורניר. חאמס הגיע רק בקיץ שעבר למונאקו בתמורה לסכום גבוה מאוד ולכן גם ריאל שילמה עבורו הון תועפות - 80 מליון יורו, הרכש הרביעי הכי יקר בהיסטוריה. השחקן כבר אמר מזמן שחלום חייו הוא לשחק בריאל מדריד ואחרי משא-ומתן די קצר יחסית הגיע הרגע הגדול שלו.

אתמול בשעת ערב מאוחרת הוא הוצג בסנטיאגו ברנבאו לעיני 40 אלף אוהדים(!) וקיבל את החולצה המחייבת עם מס' 10. "גם את אלפרדו די-סטפאנו הבאנו מקולומביה", פתח הנשיא עם הצהרה מחייבת. "הסגנון והגולים הנהדרים שלו הפכו אותו למשהו מיוחד. החלום שלך מתחיל עכשיו, ובהצלחה!". חאמס עצמו היה נרגש כמובן ואמר - "החלום הפך למציאות. אני מקווה לזכות כאן בכמה שיותר תארים. האללה מדריד!". חאמס חתם על חוזה עד 2020 וירוויח 7 מליון יורו לעונה!

חאמס הוא שחקן נהדר וסומן כבר מגיל צעיר כפונציאל עצום שיכול להיות שבעתיד ידגדג את הרמה של כריסטיאנו וליאו מסי, אבל במצב העניינים הנוכחי הוא פשוט מיותר. כאן אני מכניס את דעתי האישית. אין לו מקום בהרכב מבחינה טקטית וזה יהיה עוול לדי-מאריה שתורם הגנתית הרבה יותר ממנו. כמוכן, המונדיאל, על-אף היוקרה הרבה שלו - הוא בסה"כ חודש אחד וטורניר של שבעה משחקים גג, מה גם שכדורגל נבחרות הוא ירוד ברמתו מרמת הקבוצות. אני לא מבין מה הטעם לוותר על שחקן מוכח כמוהו ועוד להוסיף כסף עבור שחקן שלמרות שהצטיין גם בליגה הארגנטינאית ובפורטו(3 אליפויות ברציפות) - חובת ההוכחה בכל-זאת עדיין עליו, ולי לפחות זה מזכיר את ימי הגלאקטיקוס שבשלב מסוים הפסיקו להיות עליזים, בערך עם הצטרפותו של דיוויד בקהאם במקום קלוד מקאללה.


ומי עוזב?

אלבארו מוראטה, החלוץ הצעיר בן ה-21 שגדל בקבוצת הקאנטרה שלנו - היה השחקן הראשון להיפרד כשעבר ליובנטוס אלופת איטליה בתמורה ל-20 מליון יורו. מוראטה שכבש 9 שערים בעונה האחרונה(34 מש') הוא שחקן הבית שנמכר בסכום הגבוה ביותר מה שמראה את הפוטנציאל הגדול שלו. ריאל תוכל לרכוש אותו חזרה בעתיד בתמורה ל-30 מליון יורו. כנראה יחלו החיפושים אחרי חלוץ מחליף אחר; הבא בתור להיפרד היה קאסמירו, הקשר המרכזי הברזילאי(21) שעבר בהשאלה לפורטו הפורטוגלית לעונה אחת.

השחקן המרכזי שנמצא בדרך החוצה מריאל הוא אנחל די-מאריה. מלך הבישולים שלנו בעונה שעברה. הארגנטינאי מרגיש לא מוערך, הכסף הגדול של פריז(8 מליון יורו לעונה) קוסם לו מאוד ולמרות שאנצ'לוטי, ששינה לו את התפקוד משחקן אגף לקשר מרכזי, טוען שללא האנרגיות והקילומטראג' של די-מאריה, הקבוצה תאבד את האיזון והוא מנסה להילחם עליו - נראה שאין מנוס מפרידה לאחר ארבע שנים מעולות - 36 שערים ו-89 בישולים בארבע שנים לפי הסטט'. היכולת הטכנית של די-מאריה על שטח קטן והמהירות המסחררת שלו כמו שראינו בגמר ליגת האלופות - חשובה מאוד עבור ריאל מדריד, בטח מול הגנה עומדת ויריבות שמחנות את האוטובוס, וכולם יודעים מהו ערכו של די-מאריה.


סמי קדירה שהתאושש יפה מהפציעה ושיחק טוב במונדיאל - מסיים את חוזהו בקיץ הבא ועדיין לא הגיע להבנות עם הקבוצה והוא מבוקש ע"י הקבוצה של ונגר. עתידו לוט בערפל. ריאל עשויה למכור אותו בתמורה ל-25 מליון יורו ונכון לעכשיו הבעייה היא דרישות השכר הגבוהות שלו מידי לטענת התותחנים; ייתכן ואסייר יירמאנדי שלא היה מספיק טוב בעונה הראשונה יושאל לקבוצה אחרת כדי לצבור דקות משחק ולהשתפשף כמו שצריך. איסקו מבוקש ע"י ליברפול, מילאן וסביליה ונראה שהספרדי מבין היטב את המצב ויודע שבמתכונת הנוכחית מוטב שיעזוב, אחרת ייבלע בספסל או אפילו ביציע.

מה יהיה עם איקר?

עוד שנה עברה, ושאלת מליון הדולר נוגעת שוב לקפטן של ריאל מדריד והשוער שנמצא במועדון מאז שהוא זוכר את עצמו. החתמתו של קיילור נבאס המצויין תגרום מן הסתם לעזיבה של שוער אחד. בעוד דייגו לופז שמקשור חזק מאוד לנאפולי ומונאקו, מעוניינים להילחם על מקומו בקבוצה ובטוח ביכולתו להמשיך להיות השוער הראשון(כך לפי סוכנו) - אצל סאן איקר אנחנו לא שומעים קולות דומים.


איקר אמנם שבר העונה את שיא האי-ספיגה שלו וגילה יכולת טובה+ במשחקי הגביע וגם בליגת האלופות - אבל בגמר הוא עשה טעות נוראית וגם במונדיאל הוא היה נראה איטי, חלוד וחסר ביטחון. ברור שאיקר לא משחק כך בכל יום, אבל היכולת של איקר לא נעלמה מהעיניים של הצוות המקצועי ויש דאגות רבות לגבי עתידו. ספק אם הוא מסוגל להיות אפילו 50% ממה שהוא היה. הקהל לא היה מוכן לקבל עזיבה של הסמל של ריאל מדריד שמתקרב מאוד ל-700 הופעות בקבוצה, אבל אולי זה פשוט בלתי-נמנע. איקר בן ה-33 לא מוכן לבלות עוד עונה כשוער מחליף שיכול לשחק גג ב-20 משחקים(וזאת בהנחה גסה שריאל שוב מעפילה לגמר גביע המלך וגמר ליגת האלופות), ולפי הדיווחים בתקשורת הוא שוחח פעמיים עם הנשיא בעונה שעברה וביקש לעזוב.

הלו"ז:: נא לרשום ביומנים

כאמור, קיץ ארוך וקשה עבור על כוחותינו. השחקנים מותשים מהמונדיאל ולרובם יש עוד חופש. בכל-מקרה, לפתיחת האימונים הרשמית בולדבבאס ב-14 ביולי התייצבו עשרה שחקנים, כשהבולט שבהם הוא גארת' בייל עם הקשת בשיער וגם דייגו לופז(גאלח), איסקו, נאצ'ו ועוד שחקנים מקבוצת הקאנטרה. ב-21 ביולי המריאה ריאל מדריד למחנה האימונים בארה"ב בו תיקח חלק נגד קבוצות מאוד חזקות, ושחקני נבחרת ספרד שהודחו בבושת פנים כבר בשלב הבתים, כמו גם פפה וכריסטיאנו - הצטרפו.


ריאל תפגוש את אינטר(27 ביולי), רומא(30 ביולי) ומנצ'סטר יונייטד(2 באוגוסט), במשחק בו יקחו חלק רוב שחקני הנבחרות אני מניח. ואז יתחיל הדבר האמיתי - שני משחקי הסופר-קופה - הסופר-קאפ האירופי נגד סביליה ב-12 באוגוסט באצטדיון קארדיף(צ'אבי אלונסו מושעה), ושבוע אחר-כך ייערך המשחק הראשון של הסופר-קופה הספרדי, שוב דרבי נגד אתלטיקו, כשריאל מארחת את המשחק הראשון בברנבאו והגומלין שלושה ימים אחר-כך(22 באוגוסט) בויסנטה קאלדרון. הגרלת משחקי הליגה הספרדית טרם נערכה אבל ידוע שריאל תשחק ביום שני את המחזור הראשון. כמוכן, נמשיך עם גביע הברנבאו המסורתי בימים האחרונים של חודש אוגוסט, כשידוע שהיריבה תהיה ריבר פלייט הארגנטינאית. המשחק יהיה חגיגי ויוקדש לאלפרדו די-סטפאנו, למרות שזהות היריבה נקבעה די במקרה. הגרלת משחקי הליגה הספרדית תיערך מחר.

נושאים לדיון::

* תיאורטי בלבד: האם ריאל יכולה להיות הקבוצה הראשונה בעידן ליגת האלופות שתזכה בגביע החשוב מכולם פעמיים ברצף? האם יש אוהדים שהיו 'מעדיפים' זכייה באליפות ספרד אחרי שנתיים עקרות?
* ידוע שהסגנון של ריאל מדריד הוא לרוץ קדימה בכל הכוח, התקפות מתפרצות, וסגל השחקנים מתאים לזה. האם לדעתכם ריאל צריכה לשנות ולעבוד חזק יותר על כדורגל איכותי מול משחק הגנה עומד והאם טוני קרוס מתאים?
* האם ריאל הייתה צריכה לחזק את עמדת החלוץ או שלא צריך שחקן יותר דומיננטי מבנזמה לצידם של כריסטיאנו ובייל. מה עוד יש לתקן בסגל?
* מה דעתכם על רכישתו של חאמס רודריגס? האם שווה 'לשבור עבורו את הנורמה?' - על הנייר אין לו מקום בהרכב הראשון.
* עד כמה הייתה באמת חשובה התרומה של אנחל די-מאריה לריאל מדריד כצלע השלישית במרכז השדה?
* כיצד הייתם פותרים את סוגיית השוער והאם נכון להיום לאיקר קסיאס יש מקום בריאל מדריד ע"ח דייגו לופז למשל?
* האם נראה לכם שיש כיוון סביב הקבוצה או שקונים מכל הבא ליד ואנצ'לוטי בעצמו לא יודע מה לעשות עם הסגל פיפה שלו?

הליגה הצרפתית 2013/2014



אחרי האליפות של מונפלייה ב2012, השייחים של פ.ס.ז' איבדו את הסבלנות ואמרו - די, נמאס. הכסף לא הפסיק לזרום פנימה וכל כמה ימים נחת בשדה התעופה של פ.ס.ז' שחקן חדש שלובש את המדים הנוצצים של הקבוצה, כאשר אפילו דיוויד בקהאם עשה קאמבק לאירופה כשהתכבד בלקיחת חלק בעונה שאותה אף אחד לא יכול היה לקחת לפ.ס.ז' - עונה שהסתיימה עם צלחת בארון. אבל לא רק בעלי פ.ס.ז' קיבלו ג'ננה אלא גם אלה של מונאקו, ובקיץ האחרון העולה החדשה החליטה לתת פייט גם בסגל וגם בכמות הכספים שהוצאו לפ.ס.ז'. אתם הבאתם את קבאני? אנחנו את פלקאו. החתול והעכבר הזה ישחקו עוד הרבה במהלך העונה, אבל אנחנו כאן כדי לעזור לכם לראות מה תעשנה 18 הקבוצות האחרות, שכרגע מסתכלות מתחתית הסולם על השתיים הללו, ומלבד להפריע להן במירוץ האישי שלהן, לא נראה שמישהו יכול להוות איום ממשי עליהן. אז איך תסתיים העונה של פריז, מונאקו וה18 האחרות אנחנו לא יודעים, אבל התנור כבר צלצל, אז שמנו כפפות והוצאנו ממנו את הסיקור הכי טוב ברשת לכבוד פתיחת עונת 2013/2014 בליגה הצרפתית. תהנו

*****


פריס סן-ז'רמן

הגיעו: אדינסון קאבאני (נאפולי), מארקיניוס (רומא), לוקה דין (ליל).
עזבו: קווין גאמיירו (סביליה), דייגו לוגאנו (ווסט ברומיץ'), סילבן ארמן (רן), סיאקה טיינה (מונפלייה), דייוויד בקהאם (פרש), רונאן לה קרום (פרש), אלפונס אראולה (לנס, השאלה), ז'אן-כריסטוף באהבק (ואלנסיין, השאלה), יוסוף סבאלי (אוויאן, השאלה)

לאחר 19 שנים שחונות של ציפייה, בעונה שעברה סוף-סוף הצליחו הפריזאים לנצל את הררי הכסף החדשים שלהם ולזכות באליפות, כשהם רמה אחת לפחות מעל הליגה. אלא שמסביב לא הכל היה שקט, ולקראת סוף העונה שעברה המאמן, קרלו אנצ'לוטי, התחיל לרמוז על מעבר לריאל מדריד, אותו הוא גם השיג בסופו של דבר. בנוסף, המנהל המקצועי לאונרדו, הושעה לשנה לאחר שדחף שופט והחליט להתפטר. במקומם הובא לורן בלאן, שחקן העבר האגדי של צרפת, שזכה עם בורדו באליפות לפני ארבע שנים ולפני שנה סיים קדנציה סבירה בנבחרת.
גם העונה פ.ס.ז'. לא בוחלת ברכישות גדולות, וההחתמה של אדינסון קאבאני מנאפולי שברה את שיא ההעברות של הליגה הצרפתית, שהחזיק מעמד חודש אחד בלבד (פלקאו למונאקו). קאבאני יצטרף למלך השערים, זלאטן איברהימוביץ', בחוד הקבוצה. בלאן יקווה ששיתוף הפעולה שלו עם אזקיאל לאבצי, ששיחק לצידו בנאפולי, יניב פרי וגם יכניס את לאבצי לעניינים אחרי עונת בכורה חלשה. גם ההגנה של פ.ס.ז'. התחזקה, עם מבט לעתיד - לוקה דין, המגן השמאלי הטוב ביותר בליגה בעונה שעברה ושזכה עם הנבחרת עד גיל 20 במונדיאליטו, הגיע מליל, ואמור להחליף בהדרגה את מקסוול הבינוני. מלבדו הגיע גם מארקיניוס, הבלם הצעיר והנפלא מרומא, שישתף פעולה עם בן ארצו, הקפטן תיאגו סילבה, כנראה הבלם הטוב בעולם. בקישור פ.ס.ז' תסתמך על וראטי האיטלקי הנהדר, לוקאס מורה הקשר ההתקפי הברזילאי שהגיע באמצע העונה שעברה, והצרפתים ז'רמי מנז ובלז מאטוידי. חאבייר פאסטורה יאלץ להאבק על מקומו לאחר שנתיים מאכזבות בקבוצה, וייתכן שעוד יעזוב עד סוף החודש. בשער, כרגיל, יעמוד השוער הטוב בליגה, האיטלקי סאלבטורה סיריגו. בגזרת העוזבים, פ.ס.ז'. נפטרה מלא מעט שחקנים לא רצויים, כשהבולטים שבהם הם קווין גאמיירו ודייגו לוגאנו.
אחרי האליפות וההופעה המכובדת בליגת האלופות, שם הודחה ע"י ברצלונה בגלל שערי חוץ, הקבוצה של בלאן תנסה להגן על התואר מול מונאקו המתחזקת, ואולי גם לקרוא תיגר על אירופה.


פריז סן ז'רמן - אלופת צרפת 2013


אולימפיק מארסיי

הגיעו: דימטרי פאייה (ליל), בנג'מין מנדי (לה האבר), ג'אנלי אימבולה (גנגאן), לורנט אברג'ל (מארסיי ב'), סאבר ח'ליפה (אוויאן), אלכסנדר נדומבו (אורלאן, חזר מהשאלה), פלוראן רספנטינו (ברסט, חזר מהשאלה)

עזבו: כריס גדי (שוחרר), ג'ואי ברטון (ק.פ.ר, סיים השאלה), פלוראן רספנטינו (באסטיה, השאלה לעונה), לטי נדיה (שוחרר), בילאל אומראני (ארל אביניון), פפה מ'בו (פנתראקיקוס), נג'יב עמרי (צ'רנומורץ בורגאס), מודו סוגו (אוויאן, השאלה לעונה), סנה מנגו (לוזנאק)

אחרי אחת העונות הרעות בהיסטוריה שלה הגיעה מארסיי לעונה החדשה. תחילה עזב המאמן המוערך דידייה דשאן לנבחרת צרפת ובמקומו הגיע אלי בופ שאימן בעברו את סנט אטיין ובורדו. עם זאת הקיץ לא התחיל בצורה הכי אופטימית, מארסיי איבדה שלושה שחקני הרכב חשובים (אלו דיארה, ססאר אספיליקווטה וסטפן מביה) ולמרות הכנסה של כמעט 25 מיליון אירו הוציאה בסה"כ 3.2 מיליון אירו. רוב הפרשנים אמנם ציפו שמארסיי תסיים בחלק העליון של הטבלה אך לא תהווה פקטור משמעותי בקרב האליפות. אך מארסיי, הצליחה להפתיע את כולם ופתחה את העונה עם שישה ניצחונות בששת המשחקים הראשונים ותפסה את המקום הראשון בטבלה. הרצף הנהדר הזה נקטע במחזור השביעי בו הפסידה 4-1 לולנסיין ומשם החלה מגמת התדרדרות שכללה ניצחון אחד בלבד בחמשת המחזורים הבאים. למרות התקופה הרעה מארסיי הצליחה להישאר בצמרת וסיימה את הסיבוב הראשון במקום השלישי, מקום מאוד מכובד לקבוצה שלא ניבאו לה גדולות בתחילת העונה. בחלון ההעברות של ינואר המשיכה מארסיי לאבד שחקנים חשובים והחלוץ הנהדר לואיק רמי נמכר לק.פ.ר. עם תחילת הסיבוב השני מארסיי הצליחה להישאר יציבה ונעה בין המקום השלישי לשני בו סיימה בסיום העונה. למרות המיקום הנהדר (ששולח אותה בחזרה לליגת האלופות אחרי הפסקה של עונה אחת) מארסיי לא שיחקה כדורגל מלהיב וכבשה בסה"כ 42 שערים (27 פחות מפ.ס.ז במקום הראשון) כשמנגד היא גם סופגת הרבה (36 שערים במספר). מארסיי מסיימת עונה שעל הנייר הייתה מאוד טובה ועל המגרש קצת פחות. לאחר העונה המוצלחת בהנהלה המשיכו לתת אמון במאמן אלי בופ והוא ימשיך עם הקבוצה עונה נוספת. בכל הנוגע להעברות הפעם מארסיי החליטה להתחזק ולשלם הרבה כסף. תחילה הגיע הקיצוני הנהדר דימטרי פאייה מליל תמורת 9 מיליון אירו, מיד לאחר מכן הוחתם הכישרון הצעיר בנז'מין מנדי מלה האבר תמורת 4 מיליון אירו בנוסף גם סאבר ח'ליפה שכבש 13 שערים בעונה שעברה חתם תמורת 2.2 מיליון אירו ולקינוח עוד שחקן צעיר ומוכשר, ג'ילבר ג'אנלי אימבולה מגנגאן הגיע תמורת 6.6 מיליון אירו. מן הצד השני עזבו את הקבוצה כמה שחקנים שלא היו חלק מהסגל הבכיר. מארסיי השכילה הקיץ להתחזק כראוי אך למרות זאת, כאשר מונאקו ופ.ס.ז שופכות כספים ברמה שמארסיי לא יכולה להתמודד קשה יהיה לראות את הקבוצה לוקחת חלק במאבק האליפות. במידה ותצליח לסיים במקום השלישי מעטים האנשים שיכתירו את העונה כרעה. סיום בחלק העליון של הטבלה, קמפיין טוב בליגת האלופות בתוספת לכמה רגעים יפים על המגרש יספקו למדי את יושבי הסטאד ולודרום שמבינים גם הם, שעם הכסף הגדול כרגע מארסיי לא יכולה להתמודד.



טולוז

הגיעו: אורוש ספאיץ' (הכוכב האדום בלגרד), אוסקר טרחו (ספורטינג חיחון), מיחאי רומן (ראפיד בוקרשט), אמאדו סוקונה (לוזנאק, חזר מהשאלה).

עזבו: פרנק טבאנו (סנט. אטיין), אומוט בולוט (גלאטסראיי), יאניק אגמון (ואן), דניאל בראטן (שוחרר מהמועדון), יאניק דז'אלו (בנפיקה, סיים השאלה), עאדל חרמאש (אל-הילאל, סיים השאלה), אדריאן רביו (פריז סן ז'רמן, סיים השאלה).

במועדון הסגול-לבן גולת הכותרת של העונה האחרונה היא שבעצם, לא הרבה השתנה. במאי 2012 טבלת הליגה קבעה כי הדירוג הסופי של הסגולים הוא המקום השמיני, בעוד שנה לאחר מכן היא איבדה מקום אחד ונשרה למקום התשיעי. אז בעצם טולוז נותרה קבוצת מרכז הטבלה הקלאסית שאנחנו מכירים, אבל קשה לכעוס על מועדון שבעונה שעברה איבד ארבעה מכוכביו הגדולים כדוגמת סיסוקו, משאדו, קונגרה וריבייה. העונה הטולוזאית נפתחה טוב ועד המחזור העשירי היה לטולוז הפסד אחד בלבד - ניחשתם נכון, לפ.ס.ז'. אבל מכאן החלה ההתדרדרות על אף ניצחונות מרשימים מול אביאן (4:0) וברסט (1:3). אחרי מס' מעידות לטולוז נמאס וכשליון הגיעה לאצטדיון העירוני שבטולוז היא ספגה שלישייה וחזרה הביתה מובכת. גם זה לא עזר לטולוז להשתקם והמכות המשיכו להגיע. מכאן בעצם העונה הסגולה הפכה כלל לא יציבה וזה מתבטא בכך שבסיכום העונה נראים המספרים של טולוז כמאוזנים ביותר: בסיבוב הראשון היא סיימה עם 7 ניצחונות ו5 הפסדים, בעוד בסיבוב השני היא סיימה עם 6 ניצחונות ו8 הפסדים. סה"כ 13 ניצחונות ואותה כמות הפסדים לאורך כל העונה. את היתר היא סיימה בתיקו וחתמה עונה בינונית נוספת. היות שגם במפעלי הגביע הצרפתיים טולוז לא בלטה (הדחות מול פ.ס.ז' בסיבוב השני בגביע הצרפתי ומול ליל בשמינית גמר גביע הליגה) נעבור לדבר ישר על הקיץ שעבר עד כה על הקבוצה. בגזרת הבאים הגיע אוסקר טרחו מספורטינג חיחון, כשגם הבלם אורוש ספאיץ' מהכוכב האדום בלגרד הגיע. האחרון עד כה הוא הקשר מיחאי רומן שמגיע מראפיד בוקרשט. מהעבר השני הקבוצה נפרדה מפרנק טבאנו, שהיה אחד השחקנים המשמעותיים בטולוז בשנים האחרונות, וגם מדניאל בראטן ששוחרר מהמועדון. גם אומוט בולוט עזב לגלאטסראיי. אז אחרי כל אלו נראה כי טולוז עדיין לא בשלה לאליפות בצרפת, ועם ההתחזקות של שאר הקבוצות מרכז הטבלה מרגיש כמו הבית לקבוצה הסגולה. נקווה בשבילה שהעתיד ייראה פחות סגול ויותר ורוד.


סנט אטיין

הגיעו: איברהים סיסוקו (וולפסבורג), בפיסט ואלט (מונפלייה), פרנק טבאנו (טולוז), בנז'מן קורנייה (לוריין), פול בייס (ברסט), פייר פולומט (סנט אטיין ב'), יוריק ראבה (אנז'ה, חזרה מהשאלה), פלורנטן פוגבה (סדאן, חזרה מהשאלה), אידריס סעדי (אז'קסיו, חזרה מהשאלה),

עזבו: פייר אמריק אובמיאנג (בורוסיה דורטמונד), פפה קוליבאלי (שוחרר), גיוראן נדו (שוחרר), יוהאן מולו (נאנסי, סיים השאלה), מתיו בודמר (פ.ס.ז, סיים השאלה), אנדראס לאודרופ (נורשלאנד, סיים השאלה),, ליונל דרסי קיטמבלה (אוסר)

מזה שנתיים שלחבורת הצמרת הקבוצה בליגה הצרפתית מצטרפת נציגה נוספת שעברה הייתה גם כן חברה קבועה בצמרת הגבוהה של הליגה. הקבוצה הזאת היא כמובן סנט אטיין. אם לפני שנתיים אמרנו שסנט אטיין חוותה עונה נהדרת בה סיימה במקום השביעי, מה נגיד על העונה החולפת? אחרי פתיחת עונה בינונית הצליחה סנט אטיין להשתחל לארבע הראשונות רק במחזור ה 21. מאז ועד סיום העונה הסתובבה סנט אטיין סביב הצמרת כשהיא אפילו מגיעה עד למקום השלישי בטבלה. מחזור אחד לסיום ניצבה סנט אטיין במקום הרביעי בטבלה (מקום שמוליך לליגה האירופאית) כשהיא במרחק ריאלי מהמקום השלישי וליגת האלופות. לצערה של הקבוצה המשחק האחרון של העונה היה מול ליל בחוץ, סנט אטיין וליל סיימו בתיקו 1:1 וניס חלפה על פני הירוקים כאשר היא משאירה אותם במקום החמישי. אם הייתם אומרים לכריסטוף גלטייר בתחילת העונה שלשם הוא יצליח להגיע עם הקבוצה הוא היה לוקח את זה בשתי הידיים, אבל אחרי שכבר הצליחה להיכנס לשלישייה הראשונה, סנט אטיין חוותה אכזבה קלה. השחקן שאחראי לכל זה הוא הסקורר הנהדר פייר אמריק אובמיאנג שכבש 19 שערים, בישל עוד 14 כאלו ואחראי ליותר מ 50% מכל שערי הקבוצה בעונה שעברה. בשנתיים האחרונות אובמיאנג כבש 37 שערים במדי הקבוצה והוא הגורם הכמעט בלעדי להצלחה המסחררת של סנט אטיין בתקופה האחרונה. המעבר לקבוצה הגדולה היה צפוי והקיץ הזה הוא קרה, אובמיאנג נמכר תמורת 12 מיליון אירו לסגנית אלופת אירופה, בורוסיה דורטמונד. בכך נפרדת סנט אטיין מאחד החלוצים הגדולים ששיחקו בשורותיה. את הכסף שסנט אטיין קיבלה ממכירתו היא ניצלה כראוי והחתימה את פרנק טבאנו הנהדר מטולוז תמורת 4.4 מיליון אירו ובנז'מין קורנייה מלוריין תמורת אותו הסכום. בנוסף לשניהם גם פול בייס ובפיסט ואלט הוחתמו בשביל להעניק עומק בספסל ואיברהים סיסוקו הושאל מוולפסבורג הגרמנית. המאמן כריסטוף גלטייה כמובן ממשיך בקבוצה והעונה הוא יפתח את השנה החמישית שלו במועדון. למרות עזיבתו של אובמיאנג מרבית הסגל נשאר בקבוצה ועם החיזוקים שהגיעו אין סיבה שסנט אטיין לא תמשיך להיות חברה בצמרת הליגה. אולי אפילו נצליח לראות ניצחון ירוק ראשון בדרבי מול ליון מזה 26 שנים.



אולימפיק ליון

הגיעו: הנרי בדימו (מונפלייה), מיגל לופש (מושאל מספורטינג ליסבון), גאל דאניק (ולנסיין), מוחמד יאטארה (טרואה).

עזבו: דיאן לובראן (סאות'המפטון), מישל באסטוס (אל-עין), ליסנדרו לופס (אל-חראפה), פביאן מונסון (קטאניה), אנת'וני רבייר (שוחרר מהמועדון).

העונה האחרונה של ליון הייתה בסך הכל מעט יותר משופרת מאשר עונת 2011/12, אז סיימה ליון במקום הרביעי בטבלה אך עם גביע בידיים, בעוד את העונה האחרונה היא סיימה במקום השלישי. ליון, לא השתוללה עם הרכישות והצליחה להתגבר על עזיבתם של שחקני מפתח משמעותיים כדוגמת לוריס (טוטנהאם), שאלסטרום (ספרטק מוסקבה) וגם עלי סיסוקו שעזב לולנסיה. את העונה ליון פתחה לא רע עם זכייה בסופר-קאפ מול מונפלייה ועם הפסד אחד בשבעת משחקיה הראשונים בליגה, כשלקח לה עוד שבעה משחקים לעבור כדי לספוג הפסד נוסף. בדרך היא עברה משוכות קשות כמו מארסיי (4:1) ומונפלייה (0:1). ליון גם הספיקה לבקר בארץ במסגרת הליגה האירופאית כשפגשה את עירוני קריית שמונה בשלב הבתים. הקבוצה לא הציגה יכולת שיא כאשר לא הצליחה לשמור על יציבות בסיבוב השני. בנוסף היא הודחה מהגביעים הצרפתיים וגם מצאה עצמה מודחת מאירופה כשהפסידה לטוטנהאם בשלב הנוק-אאוט של הליגה האירופאית ולקראת תום העונה נכנסה למשבר של שלושה הפסדים רצופים. אלא שאז התעוררה ליון ונתנה פוש שהביא אותה לסיים במקום השלישי עמו היא השיגה את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות. כבר השבוע ליון העפילה לשלב הפלייאוף של המפעל כשחלפה על פני גראסהופרס והיא תוגרל היום בצהריים בהגרלת השלב הבא. לקראת העונה החדשה בקבוצה עדיין שומרים על מתינות כספית כשרק שלושה שחקני רכש נחתו בסטאד דה ז'רלן: גאל דאניק הוותיק שמגיע מולנסיאן, מיגל לופש שהושאל מספורטינג ליסבון והנרי בדימו שמגיע ממונפלייה לחזק את עמדת המגן השמאלי. ראוי לציין שאת הקבוצה עזב הבלם דיאן לוברן, ואתמול התבשרנו על עזיבתו הרשמית של ליסנדרו לופס את המועדון. ליצ'ה עובר לאל-חראפה הקטארית במעבר שהיה צפוי אחרי שכבר נפרד בדמעות מהקהל במשחק האחרון. גם באפטימבי גומיס עשוי לעזוב את המועדון ואם גם זה יקרה, בליון יצטרכו לחשוב על אלטרנטיבות יעילות ומהירות. על כל מקרה שלא יהיה, לאור התחזקותן של מונאקו ופ.ס.ז' נראה כי כרגע אליפות היא מילה גסה עבור מי שזכתה בשבע אליפויות רצופות בין 2001-2008, אך שמירה על המקום השלישי תהווה בהחלט הישג מכובד לחניכיו של רמי גארד.



בורדו

הגיעו: רודריגו קסטרו (בורדו ב'), ז'רמי ברשה (טרואה), לוקאס אורבאן (טיגרה), וויאדין סאביץ' (דינמו דרזדן, חוזר מהשאלה), מתיאו שאלמה (אז'קסיו, חוזר מהשאלה), ז'וסי (אל וואסל, חוזר מהשאלה).

עזבו: אבאן שבאליה (לה-פוארה-סור-ויי), עבדולאיי קייטה (שוחרר), פלוריאן מראנז' (שוחרר), אמיליאנו סאלה (ניור, השאלה), אנתוני מודסט (הופנהיים), בנוואה טרמולינאס (דינמו קייב), גאטאן לאבורד (פרז'וס- סן-רפאל, השאלה).

האליפות בה זכתה בורדו לפני חמש שנים הייתה תופעה חולפת כשמיד אחריה חזרה הקבוצה להיאבק על מקום באירופה. העונה החולפת לא היתה שונה בהרבה. את העונה הם פתחו מצוין, חילצו תיקו מהפארק דה פרינס של פ.ס.ז' וניצחו את ליון מארסיי. הניצחון על האחרונה, היה רגע השיא של בורדו אשתקד, שלוש נקודות שהעלו אותה למקום השני בטבלת הליגה הצרפתית. ההישארות בפסגה קצרה מאוד, ולאחר מכן החלה נסיגה קלה ביכולת של חניכיו של פרנסוואה ג'ילו. חצי שני די מאכזבת של הקבוצה מדרום הרפובליקה, הסתיים לבסוף במקום השביעי. אולם, בורדו סיימה את העונה עם תואר- הגביע הצרפתי בו זכתה לאחר ניצחון 3-2 דרמטי על אוויאן ושרשרת של יריבות נוחות למדי. על כן, בורדו קיבלה כרטיס ישיר לשלב הבתים של הליגה האירופאית, כשאשתקד הודחה בשמינית גמר המפעל על ידי הפיינליסטית, בנפיקה ליסבון. כהמשך ישיר לחלוני ההעברות שלאחרי עונת האליפות, סכומים רבים לא יישפכו כאן, בעוד שהמועדון יפיק רווחים ממכירת שחקנים בולטים. לראיה, מכירתו של בנוואה טרמולינאס, מגינה השמאלי המצוין בן ה 27 שנמכר לדינמו קייב תמורת 6.5 מיליון יורו לאחר שש שנים בבורדו. אנתוני מודסט, חלוץ בן 25 שהושאל בעונה האחרונה לבסטיה וכבש במדיה 15 שערים, נמכר להופנהיים תמורת 3 מיליון יורו. השם הבולט ביותר עד כה שהצטרף, הוא לוקאס אורבאן, מגן שמאלי ארגנטינאי בן 24 מטיגרה שיצטרך למלא את החלל הגדול שהותיר טרמולינאס. ז'רמי ברשה, בלמה בן ה 33 של טרואה, יגיע בהעברה חופשית על מנת לשמש כגיבוי לקו ההגנה. לסיכומו של דבר, בורדו מחזיקה בסגל איכותי, כזה שיכול ואמור לשלוח אותה גם בעונה הבאה לאירופה. ההגנה של הקבוצה היא ללא ספק החלק החזק ביותר שלה ואשתקד ספגה רק 34 שערים. טרמולינאס אמנם עזב, אך בין הקורות ימשיך לעמוד סדריק קראסו הנפלא, כשמלפניו מריאנו, פלאנוס, סאנה ואורבאן, הרכש הטרי. מנגד, עונה נוספת שתסתכם ב 40 שערי זכות, איננה תתקבל בחשבון.


ולנסיין

הגיעו: מאסדו נובאייס (באסטיה), אאורליאן צ'יטו (ויטורול קונסטנצה), ז'אן כריסטוף באהבק (פ.ס.ז'), אלוז' אנזה יאמיסי (טרואה), טונגו דומביה (וולבס), ארתור מאסוקו (ואלנסיין ב'), יב מארי (ואלנסיין ב')

עזבו: ז'אן לואי לקה (באסטיה), ניקולא איסמט מירין (מונאקו), גאל דניק (ליון), רמי גומיס (שוחרר), ונסן אבובקר (לוריין), קרלוס סאנצ'ס (טלקה, השאלה), יונוס סנקרה, (דיז'ון, השאלה)

קשה לסכם את העונה החולפת של ולנסיין, מצד אחד הקבוצה הצנועה נשארה בליגה ותפתח את השנה השביעית שלה בליגה הבכירה, מצד שני סיבוב שני רע מנע ממנה להשתחל לצמרת לליגה. בתום 19 מחזורי ליגה דורגה ולנסיין במקום השישי לא הרחק מהמקומות שמובילים לאירופה. אך לרוע מזלה מאז החלה מגמת התדרדרות, אמנם זה לא קרה בבת אחת אך לאט לאט ירדה הקבוצה מקום אחרי מקום עד שסיימה את העונה במרכז הטבלה במקום ה-11. הקשר השמאלי גאל דניק הוא השחקן המצטיין של הקבוצה בעונה החולפת אותה סיים עם חמישה שערים ו-11 בישולים. בנוסף, בינואר הגיע לקבוצה שחקן אלמוני מויסלה קראקוב הפולנית, השחקן אמנם אלמוני ברחבי אירופה אך לנו הוא מוכר מאוד. מדובר כמובן במאור מליקסון שעבר בחודש ינואר לקבוצה, ולנסיין שילמה תמורתו 700 אלף אירו. הקשר הופיע ב-16 משחקים כאשר ב-13 מהם הוא גם פותח וסיים את העונה עם שני שערים ושני בישולים. לאחר שסיימה את העונה שעברה החלה הקבוצה להתכונן לעונה הקרובה. אאורליאן צ'יטו הוחתם תמורת 600 אלף אירו והקשר האחורי טונגו דומביה הושאל לעונה מוולבס. בנוסף אליהם גם השוער מאסדו נובאייס מגיע בכדי להעניק עומק בספסל והכישרון הצעיר בבק הושאל מפ.ס.ז'. למרות שהוחתמו מספר שחקנים טובים ולנסיין איבדה גם כן שחקנים משמעותיים. שחקנה המצטיין גאל דניק עזב לקבוצת הפאר ליון תמורת 900 אלף אירו וניקולא איסמט מירין חתם במונאקו המתחדשת תמורת 3.5 מיליון אירו. כאמור השנה תהיה השביעית ברציפות של ולנסיין בליגה הראשונה, ואחרי בשנה שעברה הצליחה להבטיח את ההישארות בליגה כבר בשלב מוקדם יחסית של העונה ובוודאי תרצה לעשות זאת גם העונה. עם הבסיס האיכותי, הרכש החדש והמאמן דניאל סאנצ'ס על הקווים אין סיבה שלא תצליח לפתוח גם את השנה הבאה בליגה הראשונה.



AS מונאקו

הגיעו: בורחה לופס (ספורטינג חיחון), פאביניו (ריו אבה, השאלה), אריק אבידאל (ברסלונה, העברה חופשית), ז'רמי טולאלאן (מאלאגה), פאלקאו (אתלטיקו מדריד), חאמס רודריגס (פורטו), ז'ואאו מוטיניו (פורטו), אנטוני מרטיאל (ליון ב'), ניקולא איסימט-מירין (ואלנסיין), ריקרדו קראבאליו (ריאל מדריד, העברה חופשית), גאטאנו מונאקלו (אולימפיאקוס ניקוסיה, העברה חופשית)

עזבו: קארל מדג'אני (אולימפיאקוס פיראוס), סטפאן דומון (חופשי), אדריאנו (חופשי), דניס אפיאה (קון, העברה חופשית), פלוריאן פינטו (לה האבר, העברה חופשית), אלכסנדרוס ציוליס (פאו"ק סלוניקי, העברה חופשית), נאמפאליס מנדי (ניס, העברה חופשית)

צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, מאלאגה, פאריס סאן ז'רמן ועכשיו גם מונאקו. הקבוצה הצרפתית מצטרפת לרשימה מצומצמת שגדלה מדי שנה שבה שייח'ים ו/או אוליגרכים מחליטים לרכוש קבוצה מסויימת ולשפוך כספים בכמויות כדי להביא את השחקנים הטובים ביותר ולשלם להם לרוב משכורות חסרות פרופורציות, כדי להופך לאחד המועדונים הטובים בעולם. לעיתים זה עובד ולעיתים לא, אבל נראה כי הפרוייקט של דמיטרי ריבולובלב נראה מרשים מתמיד כשמסתכלים על הקבוצה שנבנתה הקיץ בנסיכות הקטנה. אסור לשכוח, שלמרות שמונאקו נחשבה לקבוצת צמרת בסוף שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-2000 (פיינליסטית הצ'מפיונס ליג ב-2004), הקבוצה ירדה לליגה השניה בעונת 2010-11 ועלתה חזרה רק השנה, כך שבכל מקרה היא לא תשתתף באירופה ועיקר המאמצים יופנו להחזרת תואר האליפות, כאשר האחרון היה בשנת 2000.

כדי לעשות זאת, החליט ריבולובלב לרכוש את מונאקו ב-2012 וכשהמועדון הבטיח את חזרתו לליגה הבכירה, הוא החל לעבוד. מונאקו הוציאה עד כה יותר מכל קבוצה אחרת באירופה וסכום הוצאותיה על העברות עומד על 148,241,578 מיליון יורו(!), כאשר יותר ממחצית הסכום שולם עבור שלושה שחקנים: החלוץ הקולומביאני רדאמל פאלקאו גארסיה, שעבר מאתלטיקו מדריד תמורת 60 מיליון יורו, בן ארצו הקיצוני שמאלי, חאמס רודריגס, שעבר מפורטו תמורת 45.6 מיליון יורו והגיע בעסקה יחד עם הקשר הפורטוגלי ז'ואאו מוטיניו, שהגיע תמורת "רק" 25 מיליון יורו. מברסלונה הגיע בהעברה חופשית המגן השמאלי אריק אבידאל, שבוודאי ירצה גם להוכיח לקבוצתו הקודמת שזו היתה טעות לשחררו, למרות הבעיות שמהם סבל. מספרד הגיע גם הבלם הפורטוגלי, ריקרדו קראבאליו בהעברה חופשית מריאל מדריד ובקישור האחורי החתימה מונאקו את הבינ"ל הצרפתי, ז'רמי טולאלאן. על פניו ההרכב של מונאקו נראה טוב, אפילו טוב מאוד כאשר השלישייה ההתקפית שכוללת את חאמס-מוטיניו-פאלקאו חוזרת לשתף פעולה בתקווה לשחזור הימים היפים בפורטו, אבל מבחינת הספסל אין למונאקו עומק במידה ותצטרך. מאחר והיא משחקת רק במסגרת הליגה הצרפתית אולי זה יספיק, אבל עדיין עליה להתמודד מול ענקיות כאלופה פ.ס.ז'. וכליון וקל זה בוודאי לא יהיה. לשם כך יפקח על העסק המאמן האיטלקי בן ה-62, קלאודיו ראניירי, שהגיע לקבוצה במאי 2012 ותחתיו עלתה לליגה הבכירה, בתקווה למנף את הרכישות היקרות לזכייה בתואר האליפות כבר בעונת החזרה שלה.


פלקאו במונאקו. רכש גדול לקבוצה


ניס

הגיעו: נמפליס מנדי (מונאקו), כריסטיאן ברולס (גנט), ג'ורדן אסטיאר (ניס ב'), סטפן רהיראמנה (ניס ב'), לוקא ורונזה (איסטר, חזרה מהשאלה), אברהם גואי גואי (לוזאן, חזרה מהשאלה)

עזבו: רנאטו סיבלי (בורסאספור), קאמל מרים (שוחרר), קארי הניון (שוחרר), קווין דיאז (שוחרר), ז'וליאן ברטומייה (שוחרר)

העונה האחרונה הייתה ללא ספק אחת העונות הטובות של ניס בשנים האחרונות. תחילה החליטו בהנהלה להחליף את המאמן רנה מרסייליה והביאו את קלוד פואל, מאמן שכבר זכה באליפות צרפת ועבר תקופה לא קלה בליון. פואל ביחד עם שחקניו הצליח להצעיד את הקבוצה עד למקום הרביעי בטבלה כאשר במחזור ה 34 דורגה בסה"כ במקום השישי. המועדון שזכה בארבע אליפויות בשנות ה-50' חזר לצמרת הליגה אחרי כמה שנים במרכז הטבלה ובעונה הקרובה ישחק בליגה האירופאית. מצטיין העונה של ניס הוא כמובן דאריו צביטאניץ' שכבש 19 שערים. למרות שניס הצליחה להגיע לאירופה הקיץ הזה עבר באופן דיי רגוע והוחתמו רק שני שחקנים חדשים, נמפליס מנדי הצעיר שמגיע ממונאקו המתחזקת וכבר קיבל את הכינוי "מקאללה הבא" וכריסטיאן ברולס שמגיע בהשאלה מגנט הבלגית. בנוסף אליהם כבר עכשיו יש לניס בסיס טוב שכולל את מלך השערים של הקבוצה בעונה שעברה דאריו צביטאניץ', שוער נבחרת קולומביה דויד אוספינה והקפטן דידייה דיגאר. העונה הקרובה תהיה עונה ארוכה וקשה יותר מהעונה הקודמת, במידה וניס תעפיל לשלב הבתים של הליגה האירופאית היא תאלץ לשלב בין אירופה לליגה ותקווה לשמר את היכולת מהעונה שעברה. עם קלוד פואל על הקווים, אוספינה, צביטאניץ' ואחרים ניס בהחלט יכולה להיות אופטימית.



נאנט

הגיעו: נאג'יב גאנדי, ז'ול אילוקי, אדאמה ניאנה (נאנט ב'), פרננדו אריסטגייטה, גבריאל סיצ'רו (קראקאס), אוסבאלדו ויסקארונדו (אמריקה), איסמאעל באנגורה (אום סלאל, חזר מהשאלה).

עזבו: קארים דג'לאבי (אוקזר), אחמד מאדוני (שוחרר), אלכסנדר וורובלבסקי (שוחרר), איסמאעל קייטה (אנז'ה), יונג ג'ה-לי (רד סטאר 93).

מועדון הפאר של נאנט שב לליג 1 לאחר ארבע עונות בליגת המשנה ויקווה לשרוד בליגה של הגדולים יותר מאשר בפעם הקודמת אשר הסתכמה בעונה אחת בלבד, עונת 2008/09. פתיחת העונה של הקנריות הייתה לא רעה ואף די מפתיעה לאור רצף העונות במרכז ומטה של הליג 2. 37 נקודות צברה נאנט בחצי הראשון של העונה שביססו את מעמדה כמוליכת הליגה והחדירו לאוהדים מעט אמונה בדבר שובה של קבוצתם לליגה הבכירה. החצי השני היה גם כן מוצלח, ולבסוף סיימה במקום השלישי והמכובד אשר שלח את הקבוצה הנושקת לים האטלנטי, היישר לליג 1. הקבוצה המאומנת על ידי המאמן הארמני-צרפתי ושחקן העבר שלה, מישל דר-זקריאן, נהנתה מקו הגנה מאוד חזק לצד יכולת כיבוש יוצאת מן הכלל של פיליפ דיורדביץ', אשר הסתכמה בעשרים שערי ליגה. בחלון ההעברות הנוכחי, נאנט מימשה את אופצית הרכישה על שני השחקנים הונצואליאנים, הבלם גבריאל סיצ'רו והחלוץ פרננדו אריסטגייטה. מעבר לכך, הקבוצה התחזקה באוסבאלדו ויסקארונדו, גם כן ונצואליאני, בלם בן 29 שמגיע מאמריקה המקסיקנית. כמו כן, המועדון החליט שלא להאריך את חוזיהם של השחקנים הבאים ובכך להיפרד מהם: קארים דג'לאבי, אחמד מאדוני, אלכסנדר וורובלבסקי, איסמעל קייטה ויונג ג'ה-לי. בעונה הקרובה מסתמנת משימה קשה עבור הקבוצה של דר-זקריאן בדמות ההישארות בליגה, אך מי יודע, אולי בנאנט מתכננים לנו הפתעה.


אז'קסיו

הגיעו: בנואה פדרטי (ליל), גרנדי פרוסו (דפורטיבו טצ'ירה), אדוארדו (העברה חופשית), דניס טונוצ'י (צ'זנה), אנתוני סקריב (קורטה), סטפן פופסקו (מארסיי ב'), סדריק הנגבאר (אוסר), לורן בונאר (ליל), קלוד דיילנה (אולימפיאקוס)

עזבו: פרדריק סמאריטאנו (אוסר), אנדי דלור (טור), פוסואני דיאוורה (טור), סמואל בוהור (טור), פליפה סאד (קאן), אנתוני ליפיני (קלרמון), דויד אוברהאוזר (שוחרר), דויד ג'ילאוטי (שוחרר), דמיאן טיברי (לאבל), וילפריד זהיבו (שוחרר), יוהאן פולאר (פרש), מתיהו שאלמה (בורדו, השאלה לעונה)

כאשר עלתה לפני שנתיים לליגה הראשונה רבים הימרו שאז'קסיו הקטנה תנשור במהרה לליגה השנייה, אלא שלמרות התחזיות הפסימיות העונה הקרובה תהיה השלישית ברציפות של אז'קסיו בליגה הראשונה והיא בוודאי תקווה לסיים אותה במקום יותר גבוה מהמקום השש עשרה בטבלה בו סיימה בעונה שעברה לאחר מאבק עיקש נגד הירידה כשהיא רחוקה בשתי נקודות בסה"כ מהקו האדום. למרות שנשארה בליגה החליטה הנהלת הקבוצה לפטר את המאמן אלברט אמון (שנכנס לתפקיד בתחילת העונה שעברה במקום אלכס דופון) והחתימה במקומו את כוכב העבר פבריציו ראבנלי. בתור שחקן ראבנלי היה לאחד החלוצים הטובים בסוף שנות ה 90 ושיחק בין היתר ביובנטוס ומארסיי. אז'קסיו היא תחנתו הראשונה בקריירת האימון הצעירה שלו והוא בוודאי ירצה לפתוח את הקריירה עם טעם טוב. בכל הנוגע להעברות אז'קסיו אמנם החתימה שבעה שחקנים אך היא לא הוציאה אף לא אירו אחד. שני השחקנים הבולטים שהגיעו לקבוצה הקיץ הזה הם הקשר בנואה פדרטי ששיחק כבר במארסיי וליל והמגן לוראן בונאר שגם הוא שיחק בין היתר במארסיי וליל. בגזרת היוצאים השחקן הבולט שעזב הוא המגן השמאלי סמואל בוהור שעזב לטור (ביחד עם עוד שני שחקנים מהקבוצה). אז'קסיו כמובן רוצה להישאר בליגה וזו המטרה המוצהרת שלה, עם שני כוכבים כמו פדרטי ובונארט היא בהחלט יכולה לשאוף לכך ואף ליותר. ומי יודע, אולי הפתעת העונה מסתתרת בקורסיקה.



אוויאן

הגיעו: קלארק נ'סיקולו, אדריאן תומאסון, נאדג'יב בואיה, דיראנקה פופאנה (אוויאן ב'), ניקולס בנזה (נים), מקסים בלאן (ליון).

עזבו: סטפאן אנדרסן (בטיס), גיום לאקור (טרואה), בטאו (שוחרר), סידני גובו (שוחרר), הרב בונייה (שוחרר), יוסף עדנן (שוחרר), איהב מבארקי (אספרנס), עלי מ'מאדי (גאזלק אז'קסיו, השאלה), יאניק סאגבו (האל סיטי).

בשנת 2007 התבצע האיחוד האחרון של המועדון מהגבול השוייצרי, ותחת חברת דנונה, בעלי הקבוצה, אוויאן עשתה התקדמות אדירה עד לליגה הבכירה בצרפת במספר שנים ספורות. עונת 2011/12, בה עלתה לליג 1, הייתה יוצאת מן הכלל והסתיימה במקום התשיעי כנגד כל הציפיות. אולם, בעונה החולפת, הדברים נעשו מעט יותר קשים. פתיחת עונה חלשה גרמה לפיטורי המאמן, פאבלו קוראה האורוגוואי, ואת מקומו מילא פסקאל דופראז. השינוי על הקווים לא התבטא גם בשינוי קיצוני על כר הדשא, ולכל אורך העונה, אוויאן דשדשה בתחתית הטבלה והתקשתה להתרומם מעל המקום ה 15. את העונה סיימה במקום ה 17 לאחר שנקלעה למאבק לא קל על ההישארות. בשונה מהעונה הדי חלשה בליגה, בגביע הצרפתי אוויאן ביצעה קמפיין נפלא. בשלב רבע הגמר, שחקניו של דורפאז ניצחו כנגד כל הסיכויים את פ.ס.ז' לאחר דו קרב פנדלים, ואילו בחצי הגמר הביסו 4-0 את לוריאן. אוויאן סיימה לבסוף כפיינליסטית כאשר הפסידה במעמד הגמר 3-2 במשחק מאוד צמוד שהוכרע בדקה ה 89. המשימה הקשה של אוויאן בקיץ הנוכחי יהיה לשמור על סאבר חליפה, חלוצה הטוניסאי המצטיין שכבש אשתקד 13 שערי ליגה. שחקן התקפה שממנו המועדון נאלץ להיפרד הוא יאניק סאגבו שעבר להאל סיטי תמורת קרוב לשני מיליון יורו. חצי מיליון יורו הרוויחה אוויאן ממכירתו של איהב אמבארקי התוניסאי שחזר למולדתו. סידני גובו, שידע בעברו ימים יפים יותר, עזב בהעברה חופשית וכמוהו גם סטפאן אנדרסן, גיוום לאקור, באטאו והרב בונייה. מילוש נינקוביץ' הסרבי סיים את תקופת השאלתו מדינמו קייב. עד כה, הספיקו באוויאן להתחזק בניקולא בנזה, חלוץ בן 22 מנים, שכבש בעונה האחרונה 9 שערים בליגת המשנה. אל הקבוצה קודמו מספר שחקנים מקבוצת המילואים, בנוסף לכאלו שהגיעו בהשאלות.



ליל

הגיעו: סימון קאר (וולפסבורג), ז'וליאן ז'נבייה (נאנסי), ג'ונתן דלפלאס (זולטה וורחם), עבדולאייה דיאבי (סדאן), וינסנט אניימה (מכבי תל אביב, חוזר מהשאלה), ג'ון חיירו רויס (מוסקרון, חוזר מהשאלה), פפה סוארה (רנס, חוזר מהשאלה), עומאר ווייד (XXX, חוזר מהשאלה), סוהילו מייטה (אוסר, חוזר מהשאלה), פלוריאן ת'ובן (באסטיה, חוזר מהשאלה).

עזבו: לוקא דין (פ.ס.ז'), דמיטרי פאייה (מארסיי), אאורליין שדז'ו (גלאטסראיי), בנואה פדרטי (אז'קסיו), לורן בונאר (אז'קסיו), ג'אני ברונו (באסטיה, השאלה), יוליאן מישל (מוסקרון, השאלה), עבדולאייה דיאבי (מוסקרון, השאלה), עומאר וודה (שוחרר מהמועדון).

את עונת 2012/13 פתחו חניכיו של רודי גרסיה כשהם חונכים את הסטאד פייר מורואה החדש שלהם, שמונה 50,000 מקומות ישיבה ויארח חלק ממשחקי יורו 2016. אלופת צרפת ב2011 קיוותה להגיע כמה שיותר רחוק העונה אך נראה שהעזיבה של אדן הזאר השפיעה רבות על ליל שחסרה את ההתלהבות שהביאה אותה לאליפות לפני שנתיים. ליל השיגה ב2012 את המקום לליגת האלופות ואת העונה היא פתחה כשהיא חולפת על פני קופנהאגן הדנית אל עבר שלב הבתים, שם חיכו לה באיירן מינכן (לימים אלופת אירופה), ולנסיה ובאטה בוריסוב. את השלב הזה תרצה ליל לשכוח היות וסיימה אותו עם ניצחון אחד וחמישה הפסדים. מעבר לזה גם בליגה ליל לא נצצה ופתחה את העונה עם ניצחון בודד בשבעה משחקיה הראשונים. ליל התעוררה ועברה מפארקינג לדרייב כשבנובמבר הדברים נראו טוב יותר עם רצף של חמישה משחקים ללא הפסד בידיים. ליל קמה ונפלה עם ניצחונות והתעכבויות מיותרות כשסיימה בתיקו 8 משחקים בסיבוב הראשון. בסיבוב השני הדברים נראו מצוין ואחרי פתיחה מעט צולעת ליל דהרה עם מס' ניצחונות מצוינים כמו זה על ליון (3:1). עם זאת זה עדיין לא הספיק לחניכיו של גרסיה שסיימו במקום השישי בטבלה ואת העונה הקרובה הם יבלו כשהם מתרכזים בליגה ובגביעים הצרפתיים בלבד. ואם כבר הזכרנו את הגביעים הצרפתיים, אז באלו ליל לא הייתה מוצלחת כל כך כשבגביע הליגה הודחה בחצי הגמר (סנט. אטיין בפנדלים) ובגביע הצרפתי הודחה בשמינית הגמר (תאמינו או לא, שוב סנט. אטיין, הפעם 3:2 ב90 דקות). הרכש הבולט של ליל בקיץ הנוכחי הוא סימון קאר, הבלם שמגיע מוולפסבורג תמורת 2 מיליון אירו ונכנס ישר להרכב הפותח של הקבוצה. גם וינסנט אניימה מיודענו חוזר מהשאלה אצל מכבי תל אביב ויעמוד בין הקורות בעונה הקרובה. מנגד עזבו את הקבוצה שני שחקנים חשובים ביותר כדוגמת לוקאס דין ודמיטרי פאייה, שהכניסו לקבוצה, בין היתר, 25 מיליון אירו. ליל לא יכולה לאיים על תואר האליפות אך מקומות 4-6 בהחלט יהוו הצלחה עבור הקבוצה.


לוקא דין. אבידה גדולה לליל




רנס

הגיעו: בילאל אואלי (רנס ב'), פרינס אוניאנג (טור), מאדס אלבק (מידטיילנד), אלירן עטר (מכבי תל אביב), גאטאן שארבוניה (מונפליה).

עזבו: יוהן לייבוס (פרש), יוהן רמארה (ברסט), ז'ונתאן קודג'יה (קן, השאלה), ניקולס פוברג (מץ, השאלה), ז'וליאן טודיק (לנס, סיים השאלה), פאפה סוארה (ליל, סיים השאלה).

רנס, אחד המועדונים המפוארים והמצליחים ביותר בצרפת, שהגיע להישגים רבים בשנות החמישים והשישים, החל לדעוך עם השנים ולשהות בעיקר בליגות הנמוכות. הטלטלות התבטאו גם בפירוקים והקמות מחדש של המועדון, עד אשר הגיעו ברנס לליגה הבכירה כעבור יותר משלושים שנה. החזרה לקדמת הבמה היתה די טובה. הפתיחה היתה מפתיעה ולאחר שמונה מחזורים מצאה את עצמה רנס במקום השמיני. עם הזמן, חלה ירידה טבעית והקבוצה מצפון צרפת צברה שש נקודות בלבד ב 15 המשחקים הבאים, אשר דירדרו אותה אל מתחת לקו האדום. בהמשך, קבוצתו של הובר פורנייה ידעה להתעשת על עצמה ונחלצה מהתחתית הטובענית, כאשר את העונה סיימה במקום ה 14 והמכובד ביחס לציפיותיה. במהלך העונה, שחקני ההגנה של הקבוצה בלטו בעיקר לטובה, אם כי בצד השני של המגרש, הקבוצה התקשתה לכבוש. כדי לפתור את מצוקת הכיבושים, להוציא את גאיטאן קורטט שסיפק תשעה שערים, מיהרה ההנהלה לרכוש עוד שני חלוצי התקפה. הראשון מוכר לכולנו ומגיע היישר מישראל, אלירן עטר, מלך שערי ליגת העל אשתקד אשר מגשים חלום וישחק לראשונה באירופה. 1.5 מיליון יורו שולמו תמורת עטר בן ה 26, מה שכנראה מסמן את ציפיותיה הרבות של הקבוצה ממנו. מיליון יורו נוספים שולמו על גאיטאן שארבוניה, חלוץ בן 24 שלא מצא את מקומו במונפלייה. אל הקישור מגיע חיזוק בדמות מאדס אלבק, שחקן הנבחרות הצעירות של דנמרק שמגיע ממידטיילנד. פרינס אוניינג הוא קשר נוסף שמגיע, לאחר שסיים את חוזהו בטור. פורנייה מאמין בקו ההגנה שעומד לרשותו וכמו כן עדיין לא הגיעו חיזוקים לחלק זה. מן העבר השני, רנס נפרדה מיוהאן לייבוס, שוער הקבוצה מאז 2006 אשר הודיע על פרישה. יוהאן רמאר, קשר הקבוצה בן ה 29, עזב לברסט מהליגה השנייה. במועדון מחבל שמפאן-ארדן יכולים להיות שבעי רצון מהקיץ שעבר עליהם- שחקני המפתח נשארו בסגל, כאשר הצטרפו מספר חיזוקים נקודתיים שאמורים להבטיח לרנס יציבות בליגה.



מונפלייה

הגיעו: ויקטור מונטאניו (ראן), מורגן סנסון (לה מאן), דז'אמל בקאר (נאנסי), סיאקה טיינה (פ.ס.ז'), בנאגלי פוידה-קויטה (לה האבר, חזר מהשאלה), ג'ונתן טינהאן (ארל, חזר מהשאלה).

עזבו: יונס בלהאנדה (דינמו קייב), הנרי בדימו (ליון), מרקו אסטרדה (אל ווחדה), גאטן שארבונייה (רנס), ג'ון אוטקה (סיבאספור), באפטיסט ואלט (סנט. אטיין), עבדול קרים סילה (שוחרר), אדריאן קולומב (שוחרר), גיום לגרה (שוחרר), רומיין פיטאו (שוחרר), סיריל ז'ונשאן (שוחרר).

אז מי שפתחה את העונה החולפת כמחזיקת תואר האליפות התבשרה מהר מאוד שלא יהיה לה פשוט להחזיק בטייטל "אלופת צרפת". ההתחזקות של הפריזאים לא הותירה למועדון המלהיב של 2012 סיכוי להילחם על הצלחת. ועדיין מונפלייה לקחה חלק בשלב הבתים של ליגת האלופות ועל אף שהיו לה אחוזי הצלחה נמוכים מאוד עם שתי תוצאות תיקו וארבעה הפסדים, העונה הזו היא עונה היסטורית עבורה שתיזכר לעד בהיסטוריה של המועדון כעונה בה מונפלייה קפצה בהסתערות על הבמה הכי גדולה באירופה. בליגה זה הלך פחות או יותר אותו הדבר כשמונפלייה לא מוצאת את הדרך ולא מצליחה לעלות בטבלה. היא מצאה את עצמה מדורגת במרכז הטבלה כמעט לאורך כל העונה ובצדק - מועדון ששואף לגדולות לא יכול לסיים את העונה עם 15 ניצחונות בלבד. העונה הזו בהחלט יכולה להסתכם במילה "כישלון" כשגם בגביעים מונפלייה לא עשתה חיל - בסופר-קאפ מול ליון היא הפסידה בפנדלים, בגביע הצרפתי היא הודחה מול סושו בסיבוב השני ובגביע הליגה היא נבעטה על ידי ראן בחצי הגמר. הקיץ הגיע והוא לא הביא עמו בשורות טובות כאשר מונפלייה מאבדת את אחד השחקנים הכי חשובים שלה, יונס בלהאנדה, שעובר תמורת 11.5 מיליון אירו לדינמו קייב. גם מרקו אסטרדה וג'ון אוטקה עזבו את הסגל כשמהעבר השני מונפלייה לא השקיעה סכומים רבים כדי להצהיר כוונות. הרכש הבולט הוא החלוץ ויקטור מונטאניו הקולומביאני שמגיע מראן. מונפלייה תצטרך להמשיך לעבוד עד ה31 באוגוסט כדי להתחזק בצורה שתקנה לה את היכולת להיאבק מול הגדולות בליגה. כרגע, זה נראה שמונפלייה תצטרך להתרגל למרכז הטבלה, ולקוות לנס.



ראן

הגיעו: ז'אן מאקון (אסטון וילה), סילבן ארמן (פ.ס.ז'), ווסלי סאיד (רן ב'), נלסון אוליביירה (בנפיקה, השאלה), יאסין ג'בור (נאנסי, סיים השאלה).

עזבו: הריטה אילונגה (שוחרר), יאסין ברהימי (גרנאדה), ג'ון מנסה (שוחרר), פרנק יוליאן (שוחרר), ג'ון ורהוק (סט. פאולי), יוהן קראסו (מץ, השאלה), אלו דיארה (ווסט האם, סיים השאלה), ויקטור מונטאניו (מונפליה).

במשך כעשור, הייתה רן אחת הקבוצות היציבות ביותר בליגה הצרפתית, כאשר החל מעונת 2003/04, שמרה הקבוצה על מקומה בחצי העליון של הטבלה לצד מספר קמפיינים באירופה. אולם, אשתקד הרצף נשבר. רן ביצעה מספר מצומצם של חיזוקים בקיץ שעבר, בעוד שכמה שחקנים בולטים עזבו. העונה נפתחה בצורה רעה, אך לאט לאט חל שינוי ושחקניו של אנטונטי התרוממו במעלה הטבלה. בחודש ינואר, הגיעה רן למיקום השיא שלה לעונת 2012/13, המקום הרביעי בטבלה, אולם מכירתו של כוכב הקבוצה, יאן מ'ווילה לרובין קאזאן, השפיעה לרעה והחל מחודש פברואר היא נקלעה למשבר עמוק שלמזלה רק סיום העונה הצליח לקטוע אותו. במשך 14 המחזורים האחרונים של העונה, המועדון ממערב צרפת צבר 6 נקודות בלבד, ובכך הוא מצא את עצמו במקום ה 13 והמאכזב. אל האכזבה הזאת מתווספת ההדחה המוקדמת מהגביע הצרפתי. עם זאת, רן הגיעה אל גמר גביע הליגה, שם היא הפסידה 1-0 לסנט אטיין. הקיץ, החליטה ההנהלה להיפרד מפרדריק אנטונטי, מאמן המועדון מאז 2009, כאשר את מקומו ימלא פיליפ מונטאניה, אשר סיים את חוזהו בריאל סוסיאדד, שאותה הוביל למקום הרביעי בספרד. בגזרת העוזבים, ויקטור מונטאניו הקולומביאני נמכר למונפליה. יאסין ברהימי הצעיר, נמכר לגרנאדה תמורת 3 מיליון יורו. ג'ון ורהוק, חלוץ הולנדי בן 24 שבילה את העונות האחרונות בסדרת השאלת, נמכר לסט. פאולי. השוער, יוהן קראסו, שגם כן הושאל למספר קבוצות, סיים את חוזהו ברן ועבר למץ, קבוצתו האחרונה. רן, מימשה את סעיף הרכישה על ז'אן מאקון, קשרה הדפנסיבי ששיחק בעונה האחרונה שבהשאלה מאסטון וילה. נלסון אוליביירה, חלוץ נבחרת פורטוגל בן ה 21, מגיע בהשאלה מבנפיקה ליסבון. כמו כן, סילבן ארמן, שמגיע מפ.ס.ז' בהעברה חופשית, יוסיף ניסיון להגנה.



לוריין

הגיעו: וינסן אבובאקאר (ולנסיאן), רפאל גררו (קון), טריסטאן דו (SAS אפינל, חזר מהשאלה), שייק דוקורה (SAS אפינל, חזר מהשאלה), סימון פאלט (לוואל, חזר מהשאלה), רמי מולומבה (דיז'ון, חזר מהשאלה), אינוסן אמגרה (סיינה, חזר מהשאלה).

עזבו: בנז'מין קורנייה (סנט. אטיין), אינוסן אמגרה (סיינה), טריסטאן דו (GFC אז'קסיו), שייק טורה (בורג-פרונאס, השאלה), מתיאס אוטרט (קון, השאלה), טוני קוטואן (שוחרר), ריאן מייסון (טוטנהאם, מסיים השאלה), מוחמד אבו (מנצ'סטר סיטי U-21, מסיים השאלה), לודוביק גולי (פרש ממשחק פעיל), ארנו לה-לאן (פרש ממשחק פעיל).

בעונה האחרונה חל שיפור משמעותי בכושר שהציגו החניכים של כריסטיאן גורקוף, אבא של. אחרי שבעונת 2011/12 סיימו את העונה עם הלשון בחוץ ובמזל גדול נחלצו מירידה אחרי שרק נקודה הפרידה בינם לבין הליגה השנייה, את העונה הנוכחית סיימה לוריין במקום השמיני בטבלה ועם ראש מורם ומבט אל העתיד. אמנם זו לא הייתה עונה מושלמת אבל בהתאם למשאבים מקום שמיני הוא בהחלט מקום שתואם את היכולות של הקבוצה. לוריין פתחה את העונה כשהיא די מתנדנדת בין ניצחונות לתוצאות תיקו אבל התייצבה עם הזמן כשהיא חולפת בין היתר על יריבות כמו סנט. אטיין ומארסיי עם ניצחונות חשובים. זכור לרעה רצף המשחקים מהמחזור התשיעי ועד ה-12 כאשר לוריין לא ניצחה 4 משחקים וספגה לא פחות מ16 שערים כולל תבוסה 1:6 לולנסיאן במשחק חוץ. את העונה סיימו חניכיו של גורקוף בטעם מר כשהפסידו לפ.ס.ז' בבית. בגביע הצרפתי לוריין כמעט נגעה בגמר כשהגיעה לחצי הגמר אך הובסה 0:4 מול אביאן והודחה. בגביע הליגה הייתה זו סנט. אטיין שהדיחה אותה כבר בסיבוב השלישי. במהלך הקיץ נפרדה לוריין מקשרה ההתקפי המצוין, בנז'מין קורנייה שעבר לסנט. אטיין תמורת 5 מיליון אירו. הדם החדש שהגיע לקבוצה הוא צעיר ונמרץ כשרפאל גררו, המגן השמאלי בן ה21, הגיע מולנסיאן תמורת 2.5 מיליון אירו. ונסן אבובקאר הוא הרכש השני והוא יחזק את חוד הקבוצה. העונה האחרונה של לוריין היוותה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולת הקבוצתית אך הקבוצה תצטרך לשמור על יכולת זו כדי להגיע אף רחוק יותר במעלה הטבלה. כרגע היא בהחלט יכולה לשאוף למקומות 5-8.



באסטיה

הגיעו: פלורן אנדרה (פרז'וס-סן-רפאל), אדאמה בה (ברסט), ג'אני ברונו (ליל), דריסה דיאקיטה (אולימפיאקוס), לודוביק ז'נסט (איסטר), קלאודיו אנדרי קסרו (אנז'ה), ז'אן לואי לקה (ולנסיין), פרנסואה-ז'וזף מודסטו (אולימפיקוס), פלוריאן רספנטינו (ברסט), רומאריק (סרגוסה), סבסטיאן סקוילאצ'י (ארסנל).

עזבו: יאסין אלעזוזי, ז'רמי שופלן (מץ), לנדרי בונפואה (שאטורו), קלאודיו בובו (גנגאן), גאל אנגולה (אנז'ה), ז'רום רותן (קון), מאסדו נובאייס (ולנסיין), אנתוני מודסט (הופנהיים), סילבן מארשל (מץ).

לפני שלוש שנים, הקבוצה הקורסיקנית ירדה לליגה השלישית בצרפת, סבלה מבעיות כלכליות ונאלצה לבקש עזרה כלכלית מהרשויות המקומיות. מאז פרדריק האנץ מונה למאמן הקבוצה והמועדון חזר כבר לליגה הראשונה לפני שנה ועבר עונה לא פשוטה שנגמרה במקום ה-12. העונה תהיה השנייה ברציפות של באסטיה, דבר שלא קרה מאז תחילת המאה הנוכחית (ב-2005 הכחולים של קורסיקה ירדו לליגת המשנה), פרדריק האנץ ימשיך לאמן את הקבוצה. הפעם זה יהיה יותר מסובך בלי המושאלים של העונה שעברה, מלך השערים אנטוני מודסט חתם בהופנהיים ופלוריאן תובן הצעיר ששייך לליל כנראה לא נשאר לשחק בקורסיקה לאחר המונדיאליטו המוצלח בטורקיה. גם ז'רום רותן שעוד משחק בגיל 35 החליט לעבור לקון, לאחר שנתיים באי הים התיכוני. מי שכן הגיע הוא הבלם הבינלאומי סבסטיאן סקוילאצ'י שחוזר לצרפת לאחר 5 עונות ו-3 מהן בארסנל הלונדונית. הקפטן יאניק קאהוזאק ששיחק כמעט בכל עמדה על המגרש יתחיל את עונתו התשיעית במועדון, למרות התעניינות קבוצות אחרות, וינסה לדאוג שהפעם הקבוצה לא תספוג יותר מ-66 שערים העונה, ותשמור יותר על שער נקי הפעם. השוער המנוסה מיקאל לאנדרו שהגיע בחורף שעבר לא הספיק ולא ברור אם הניסיון של שחקני ההגנה החדשים יעזור לקבוצה להתעלות על עצמה ולשפר עמדות. המועדון הכניס לקופה קצת יותר מ-16 מיליון אירו עקב זכויות השידורים בטלוויזיה, בנוסף לבלם הידוע שהגיע מאנגליה, באסטיה החתימה את החלוץ הרומני קלאודיו קסרו שכבש 17 שערים במדי אנז'ה מהליגה השנייה אשתקד. ליל השאילה את החלוץ של נבחרת בלגיה הצעירה, ג'אני ברונו, בתקווה שהוא ירשים כמו פלוריאן תובן שהיה המושאל עונה שעברה. עוד שחקן קצת יותר ידוע שחוזר לליגה הצרפתית לאחר חצי עשור בספרד הוא קשרה של נבחרת חוף השנהב, קופי כריסטיאן נ'דרי, הידוע בשמו רומאריק. לפי הפרשנים בצרפת, באסטיה אמורה לשרוד בליגה ואם השחקנים החדשים יתאקלמו וההגנה תשתפר, אולי הקבוצה תסיים בחצי העליון של הטבלה.



גנגאן

הגיעו: קלאודיו בובו (באסטיה), סטיבן לאנז'יל (אוסר), גי רולאן נ'די אסמב (נאנסי), יונוס סאנקארה (דיז'ון), ז'רמי סורבון (קון).

עזבו: ג'אנלי אימבולה (מרסיי), ונסן פלאנטה (רד סטאר), קנטן רוז'ה (וואן), שארלי שארייה (לוסון), פרנסואה בלוגו (נאנסי).

בברטאן, המחוז הקלטי הצפון המערבי של הרפובליקה הצרפתית, הערים הגדולות הן ראן, ואחריה ברסט (שקבוצתה ירדה לליגת המשנה). לוריין היא יותר קטנה, אך גנגאן הוא אולי כפר גדול, ספק עיירה, שמספר הנפשות הדרות בו לא הגיע מעולם למספר בעל 5 ספרות. הקבוצה סיימה במקום השני עונה שעברה בליגת המשנה והבטיחה את השתתפותה בליגה הבכירה לאחר כמעט עשור, תשעה עונות ליתר דיוק. המאמן ז'וסלין גורוונאק מנהל את הצד הטכני של הקבוצה מאז 2010 והחזיר את המועדון מהליגה השלישית לבכירה. מספר 9, מוצטפא יאטאבארה, חלוץ נבחרת מאלי הצטיין עונה שעברה וחורר רשתות 23 פעמים וסיים כמלך השערים של ליג 2. אך גנגאן שלה אצטדיון שיכול להכיל את כל תושבי העיירה ועוד כמה כפרים קטנים, צריכה להתחזק עוד אם במועדון השאיפה היא לא רק לשרוד ולהבטיח את ההשארות בליגה הבכירה. הקבוצה האדומה-שחורה מברטאן תחסר בוודאי את ג'אנלי אימבולה וואנגה שהרשים רבות בעונה שעברה, מדובר בקשר צעיר ממוצא קונגולזי שנולד בבלגיה וכבר הספיק לרשום הופעה בנבחרת הצעירה של צרפת, מרסיי כבר הספיקה לרכוש את שירותיו (תמורת 7.5 מיליון אירו) בזמן שפ.ס.ז. וצ'לסי קיבלו "לא" לאחר שחיזרו אחריו. מי שנשאר בינתיים בחוליית הקישור של הקבוצה, וינסה גם להאבק בכוח ולהראות ניצוצות מידי פעם, הם קשרים כמו תיבו ז'ירס, ליונל מאתיס ופתיח אטיק שדאגו לבשל 15 שערים אשתקד.




סושו

הגיעו: עבדולראזאגי קמארה (פאוק סלוניקי), ז'וליאן פוסוריה (טרואה), פול לאונר (אפינאל).

עזבו: אישמעאל יארטיי (סיון), יאסין מיקארי (לוצרן), ג'ובאני סיו (וולפסבורג), קינג אוסאנגה (רויאל וייט סטאר ברוקסל), דיידיה אובונו, עומאר דאף.

לסושו-מונבליאר יש חלק חשוב בהיסטוריה הצרפתית ויותר רלוונטי לדיוננו, חלק חיוני בהיסטוריה של הכדורגל בצרפת. הליגה הצרפתית הוקמה ב-1932, אך לפני כן, התחרות בין המועדונים הצרפתים החזקים נקראה גביע פז'ו, על שם המאמצת (כיום תאגיד מכוניות ידוע) שגם הקימה את מועדון הכדורגל במונבליאר. האריה שנמצא כמו בסמל של פז'ו הוא אותו אריה שנמצא בסמל העיריה ובסמל מועדון הכדורגל - זה המועדון שבילה הרבה עונות בליגה הבכירה אך הוא לא זכה לאהדה כמו שזכתה מרסיי לדוגמה. כיום הקבוצה מפראנש-קונטה ידועה במחלקת הנוער המצליחה שלה, אך הקבוצה הבוגרה מעולה לא תרגמה התנאים להצלחה בצרפת ובאירופה ונשארה במקום שלה, קבוצה לגיטימי בליגה הבכירה. הפעם השחקנים שאמורים לעזוב לפי השמועות שנכתבו בעיתונים הם סבסטיאן קורשיה (נבחרת צרפת הצעירה) וריאד בודבוז (נבחרת אלג'יריה). בצמד העונות האחרונות סושו הסתכנה רבות בירידה לליגה השניה, בקיץ של 2012, הקבוצה נאלצה לנצח 3 משחקים ברציפות כדי להמנע מאש הקו האדום. בתריסר השנים האחרונות בליג 1, יש משהו קיצוני בתוצאות, הקבוצה לא מסיימת בדרך כלל באמצע הטבלה, אלא בצמרת או קרוב לקו האדום. 3 פעמים הם סיימו באחד מחמש המקומות הראשונים, ובעונות האחרונות סיימו ממש קרוב לקו האדום. בעונה שעברה הם ניצחו שלושה קבוצות מהצמרת העליונה ונשארו בסופו של דבר לעוד עונה. במשחקי הידידות האחרונים הם הפסידו לקבוצות מהליגה השניה, אך המועדון החתים את ז'וליאן פוסוריה שאמור לסתום חורים בחוליית ההגנה והקישור האחורי, מדובר בשחקן שגדל במחלקת הנוער של ליון והצליח יפה בשש העונות האחרונות בטרואה.


סושו בעונה שעברה. הייתה במאבקי תחתית לא פשוטים, ועכשיו המטרה היא לעלות למעלה

***

תודה רבה לכל מי שלקח חלק בכתיבת הסיקור: נאור (Fratelli d'Italia), עידן (idans10), אורי (OriRR), יואב (cazzo), עומרי (Landon Donovan) ו-יובל (HapoelFan).

שתהיה לכולם עונה מוצלחת ודיון פורה

שאלקה מתכבדת להציג: כך מסיימים עונה בסטייל

את העונה האחרונה אף אוהד של שאלקה לא ישכח. לא בגלל שזכינו באליפות, גם לא בגביע, ולא הגענו לאיזה חצי גמר בליגת האלופות או משנתה. אף אוהד לא ישכח אותה מכיוון שאת העונה האחרונה העברנו חבולים ופצועים, מהמשחק הראשון של העונה ועד לאחרון. טבענו בים של מזל רע, של פציעות שתוקפות את השחקנים הבכירים על ימין ועל שמאל. ועדיין, טבלת הבונדסליגה הראתה אחרי 34 מחזורים את השם שאלקה 04 במקום השלישי, ובעצם זהו שיפור לעומת העונה שלפניה, אז סיימנו במקום הרביעי. אז מה בעצם קרה? את העונה שאלקה התחילה רע מאוד, בעיקר מבחינה הגנתית. סיימנו את המשחק הראשון בשוויון 3:3 בבית מול המבורג, משחק שהביא איתו בשורות רעות מאוד, כשכבר במחזור הפתיחה הונטלאאר נפצע בברכו ונאלץ להתמקם ביציעים למשך חמישה וחצי חודשים ארוכים של החלמה ושיקום. לאחר מכן יצאנו לוולפסבורג וחזרנו משם בבושת פנים עם 0:4 משפיל של הזאבים, ושבוע אח"כ ליוו את שאלקה 10,000 אוהדים שנואשים לניצחון לHDI ארנה של האנובר, שם שוב הפסדנו 1:2 למקומיים. הליגה המשיכה בשלה, ובמחזור הרביעי זכינו סוף סוף בניצחון ראשון ומפתיע על באייר לברקוזן 0:2. שלושה שבועות אחר כך זכינו לתבוסה השנתית מבאיירן מינכן בדמות 4:0 לבווארים בפלטינס ארנה, אבל החזרנו קצת כבוד לאוהדים עם 1:4 על אאוגסבורג שני מחזורים אחר כך.

לקראת סוף אוקטובר אירחנו את הדרבי הגדול ואת בורוסיה דורטמונד שניצחה אותנו 3:1 אחרי שבעונה שלפני כן היא לא זכתה לנקודה אחת במשחקי הדרבי בינינו. לאחר ההפסד הזה באה תקופה טובה עם שלושה ניצחונות ותיקו בארבעת המשחקים שלאחר מכן (ויחס שערים 4-11) אבל את הסיבוב עצמו סיימנו באופן מאכזב עם 0-0 בחוץ נגד נירנברג החלשה. בזמן הזה היו הרבה שמועות סביב עמדת המאמן, דובר רבות על פיטורים של יינס קלר שהמשיך לקבל קרדיט ולא עמד בציפיות, אבל בסוף הוא נשאר בתפקידו וכנראה שידעו למה. לפגרת החורף יצאנו כשאנחנו ממוקמים במקום השביעי, והתחלנו את הסיבוב השני בצורה פשוט מדהימה, עם ארבעה ניצחונות רצופים שהקפיצו אותנו בחזרה לצמרת. אמנם מיינץ עצרה אותנו עם תיקו 0:0 מתסכל, כשלאחריו באה עוד תבוסה שכיחה נגד באיירן בארנה (1:5), אבל זה לא מנע מאיתנו להמשיך ולדהור עם שבעה משחקים רצופים ללא הפסד בהם חמישה ניצחונות (!). רק בסוף אפריל השכילה שטוטגרט לעצור את הדהירה של שאלקה עם ניצחון ביתי 1:3 (אף פעם לא הולך לנו בדרום), ולאחר מכן גם גלדבאך ניצחה אותנו 1:0 בבית, מה שגרם קצת ללחץ במערכת כי נוצרה סיטואציה שבה אנו עלולים להפסיד את המקום השלישי. בשני המשחקים האחרונים עשינו את שלנו עם ניצחונות על פרייבורג ונירנברג וסיימנו עונה א-ד-י-ר-ה שבה כל כך הרבה שחקנים נפצעו (הונטלאאר, הוודס, הגר, פארפאן, דרקסלר, קירכהוף שהגיע בינואר, אוצ'ידה, אאוגו, פארפאן) ולתקופות ארוכות.

בגזרת הגביע הגרמני אין חדש תחת השמש מאז 2011 - הפעם הגיע תורה של הופנהיים להדיח אותנו בשמינית הגמר במשחק בית (3:1). מליגת האלופות נזכור בעיקר את ה6:1 שקיבלנו מריאל מדריד בפלטינס ארנה, ערב שממנו יזכרו בעיקר את הקהל הגרמני, שלא הפסיק לשיר על אף התבוסה של המדרידיסטס. זה היה אקורד הסיום של שאלקה במפעל, ובעונה הקרובה יש לנו הרבה מה לעשות כדי להשכיח את אותה מפלה.


קלר והונטלאאר בעוד רגע מחויך בעונה החולפת


תנועות בשוק ההעברות

שאלקה, בפן הכלכלי, הוא אחד המועדונים היותר מוגבלים בגרמניה. כסף רב אין, ועל כן צריך ללמוד לתמרן, ובעיקר לנצל הזדמנויות פז. כך קרה בינואר האחרון, כאשר הצוות המקצועי לטש עיניו אל עברו של סידני סאם, הקיצוני בן ה26 של באייר לברקוזן, והחליט להנחית אותו בקיץ הקרוב בגלזנקירשן תמורת בסה"כ 2.5 מיליון אירו. נוסף אליו הצטרף גם פביאן גייפר, השוער בן ה23 של פורטונה דיסלדורף, והוא הגיע בהעברה חופשית. הרכש הטרי ביותר עד כה הוא אריק צ'ופו-מוטינג, הקיצוני השמאלי בן ה25 שמגיע ממיינץ 05 בהעברה חופשית. במקביל לכך, שאלקה שילמה להמבורג 2 מיליון אירו והשלימה את רכישתו של המגן השמאלי דניס אאוגו, לאחר שזה הושאל בעונה האחרונה עם אופציית רכישה. מקבוצת הנוער הצטרפו לסגל הבוגרים פסקאל איטר (19), מרווין פרידריך (18), דוניס אבדייאי (17) וטימון וולנרויטר (18), שישמש כשוער שלישי. טרנקילו בארנטה שב מהשאלה לאיינטרכט פרנקפורט.

בצד היוצא, העזיבה הכי משמעותית עד כה הקיץ היא עזיבתו של אדם שאלאי, שהגיע רק אשתקד. החלוץ ההונגרי נמכר להופנהיים תמורת 6 מיליון אירו, וחלוץ נוסף שעוזב הוא פיליפ הופמן הצעיר, שנמכר לקייזרסלאוטרן תמורת מיליון אירו. לארס אונרשטאל עבר לעמוד בין הקורות של דיסלדורף תמורת 200 אלף אירו, בעוד טים הוגלנד עזב בהעברה חופשית לפולהאם. אנתוני אנאן ו-טימו הילדרברנד שוחררו מהמועדון.


הרכש המרכזי עד עכשיו. סידני סאם


?The Next Draxler

העונה האחרונה הייתה מקפצה אדירה לצעירים של שאלקה. בזמן שמרבית שחקני הסגל הבכירים פצועים ומושבתים, אין ברירה אחרת אלא לשתף צעירים. מקס מאייר הוא אחד מהם, ובניגוד לשחקנים כמו לירוי סאנה או קאן אייחאן, השם שלו מוכר לאוהדי שאלקה כבר שנתיים לפחות. אז למה הבחור שווה חלקה משלו בסיקור?

בעונה האחרונה רשם מאייר 30 משחקים במדי הקבוצה הבוגרת, כשהוא פותח ב21 מהם. הוא הוסיף עוד 7 הופעות באלופות ועוד 2 בגביע הגרמני. המקום שבו קלר נוהג לתת לו לשחק הוא מתחת לחלוץ, איפה שלפני שנתיים היה משחק... ראול. וכשראול עזב היה עיסוק רב סביב השאלה מי יחליפו, כשלבסוף היה זה דרקסלר שקיבל את הקרדיט. כאן נכנסת לתמונה התשובה על הכותרת הנ"ל, האם מקס מאייר הוא הדרקסלר הבא, והתשובה היא - כנראה שכן.

כנראה שכן, מכיוון שקשה להיות שחקן מחלקת הנוער, עורך הופעת בכורה כשאתה עוד לא בן 18, לשחק כקשר התקפי ורסטילי ולצפות שלא ישוו אותך לדרקסלר. הילד הצעיר הזה נכנס לנעליים גדולות של תפקיד הפליימייקר השנה, ואפשר להגיד שבזכותו ההתקפה של שאלקה נראתה טוב והצליחה לשמור על קצב ממשחק למשחק למרות החיסורים. מי שראה אותו נהנה מזריזות יוצאת דופן, הפגנת חכמת משחק, חדות, פרגון וגם את יכולת הכיבוש שלו. הוא סיפק 6 שערים ו-4 בישולים העונה, והוכיח כי יש על מי לבנות במידה ודרקסלר יעזוב - מה שלא נראה באופק - אבל הקיץ עוד ארוך. העובדה כי בינואר 2013 ערך השוק של מאייר עמד על מיליון אירו והיום, שנה וחצי אחרי, ערך השוק הוא 15 מיליון, מסבירה אולי יותר מכל את ההתקדמות שעשה הבחור הצעיר, ואולי גם יותר מכל את הסיבות לעובדה שקלר עדיין מאמן את הקבוצה.

אני מאמין כי במועדון עם שאיפות גדולות כמו שאלקה לא היו לוקחים מאמן חסר ניסיון אל מאחורי הקווים של הקבוצה מבלי שתהיה מחשבה לעומק מאחורי זה. ידוע כי ליינס קלר יש ניסיון באימון קבוצות נערים ומפאת העובדה ששאלקה לא יכולה להתנהל כלכלית כמו יריבותיה לצמרת, היא חייבת את הערך המוסף שהוא שחקני הבית הצעירים שייתנו להם את הזמן והם יביאו הישגים - כמו שעשו בדורטמונד בעשור האחרון.


הולך בדרכו של דרקסלר? מאייר

למה צ'ופו מוטינג?

ההעברה האחרונה (לעת עתה) שביצע המועדון היא החתמתו של אריק מקסים צ'ופו-מוטינג ממיינץ 05 בהעברה חופשית. הקמרוני בן ה25 מגיע אחרי שכבש 20 שערים ב74 הופעות במדי מיינץ, ומגיע עם סימני שאלה רבים - האם זה השחקן ששאלקה צריכה? הקיצוני השמאלי מגיע לקבוצה שיש בה שפע רב של שחקנים שיכולים לשחק כקשרים שמאליים; דרקסלר, קלמנס, מאייר, פוכס, סאם הרכש החדש וגם בארנטה ששב מהשאלה אצל פרנקפורט. אז למה בחר הורסט הלדט בכל זאת להביא את צ'ופו-מוטינג?

הסיבות הן פשוטות. אמנם הרשימה הנ"ל ארוכה, אבל מלבד דרקסלר ומאייר (כשהאחרון הרבה יותר אפקטיבי כשהוא משחק במרכז הקישור הקדמי), אף אחד מהבאים בתור (להוציא את סאם) לא באמת הוכיח כי הוא יכול לתת אקסטרה מהספסל, ושיש על מי לסמוך בעת צרה. תומאס תוכל, מאמן מיינץ, כן ידע לקחת את צ'ופו מוטינג ולהפוך אותו לסוג של מאנו ג'ינובילי - השחקן ה12 (או השחקן ה-6, אם תרצו) שיודעים שהוא יכול לתת תפוקה גם מהספסל. היתרון בקמרוני הוא שהוא שחקן ממושמע מאוד, והוא לוקח את התדריכים שהוא מקבל מהמאמן באופן רציני מאוד - ומיישם אותם גם על הדשא.

בצוותא עם חכמת המשחק שלו והמהירות שמאפיינת אותו כל כך, צ'ופו-מוטינג אוהב למקם את עצמו לא אחת כסוג של חלוץ שני, שמעמיק את נחרצות ההתקפה. הוא יוצר בכך שטחים פנויים על כר הדשא, שיכולים להיות מנוצלים על ידי הצטרפות המגן להתקפה, או תנועה של ההתקפה לצד השמאלי כאשר אחד הקשרים נע שמאלה לקבל כדור. יכולת המיקום הטובה שלו מאפשרת לו להבקיע בקלות, ולכן רבים משעריו במדי מיינץ לא היו מהגדולים בהיסטוריה ולא ייזכרו לעולמים - אבל הוא היה בדיוק מה שהקבוצה צריכה באותו רגע וזמן נתון - שחקן שישים את הכדור בפנים. זה מה שהופך אותו לאחד מהמחליפים הטובים שיש בבונדסליגה היום, והוא בדיוק מה ששאלקה הייתה צריכה - שחקן חכם, מהיר, חד שייתן עומק התקפי אפקטיבי מהספסל.



צ'ופו-מוטינג. החילוף האולטימטיבי מהספסל


הקיץ של שאלקה

בניגוד לעונה שעברה, העונה יהיה לנו קיץ ארוך יותר להתכונן לליגה ולליגה בלבד; כזכור, בעונה שעברה פגשנו את פאוק היוונית הפלייאוף האלופות והעונה אנחנו מחכים כבר להגרלת שלב הבתים. בהנהלת הקבוצה החליטו על משהו שימלא את החסר, יספק הנאה ביתית לאוהדים ואפילו עשוי להכניס קצת כסף - "גביע שאלקה 04". ווסטהאם יונייטד, ניוקאסל ומלאגה ייקחו חלק במאורע המיוחד שייערך ב2-3 באוגוסט בפלטינס ארנה. אלו גם יהיו משחקי האימון הבאים של שאלקה כשלפניהם כבר נערכו שלושה כאלה, כשממש לפני כן הקבוצה תפגוש קבוצת פרמיירליג נוספת, הפעם את סטוק סיטי, למשחק ידידות. את ההכנות לעונה הקרובה ההקבוצה תחתום רשמית כשתתארח אצל טוטנהאם בתשעה באוגוסט.


29.7, יום שלישי: שאלקה 04 - סטוק סיטי
2.8, יום שבת: שאלקה 04 - ווסטהאם
3.8, יום ראשון: שאלקה 04 - ניוקאסל
9.8, יום שבת: טוטנהאם - שאלקה 04
18.8, יום שני: דינמו דרזדן - שאלקה 04 (גביע גרמני, סיבוב ראשון)
23.8, יום שבת: האנובר 96 - שאלקה 04 (בונדסליגה, מחזור ראשון)

הקיץ גם הצגנו חולצת בית חדשה;





ובגדול על עונת 2014-15..

העונה הקרובה תהיה זמן האמת של ינס קלר להפוך את שאלקה לאחת שרוצה יותר ממקום שלישי. המועדון לא רשם הישגים גדולים מאז שנת 2011 ומרגישים באוויר את התחושה החסרה ואת הדחף להצלחות גדולות יותר. עד כה בניית הסגל מתנהלת נכון, לא נעשו עזיבות קריטיות כמו שציפינו שיהיו כדוגמת עזיבת דרקסלר או פארפאן, הסגל התנקה במקצת משחקנים שלא עשו חיל במועדון ובמקומם הגיע רכש שפוי גם מקצועית וגם כלכלית. אני מאמין שעוד נזכה להפתעות הקיץ מבחינת העברות ושהקבוצה עוד תתחזק, אך יש לזכור כי אנחנו מקבלים בחזרה המון שחקנים שהיו פצועים כדוגמת פאפאדופולוס, קירכהוף, דניס אאוגו ובמידה ויגיע מגן ימני חדש שישדרג את עמדה זו במערך הפותח, אני בהחלט אצפה באופן אישי למלחמה עיקשת על המקום השני ולא פחות מכך. זה הזמן של שאלקה להוכיח שהיא שווה יותר, ושהיא באמת מסוגלת ליותר.


!Vorwärts Schalke

הדיון של ולנסיה לעונת 2014/15


העונה שהיתה
לאחר שבשנים האחרונות היתה הקבוצה רגילה לנשום אוויר פסגות, הגיע השנה שעברה שהיתה הגרועה ביותר של המועדון ב-6 השנים האחרונות. בתחילת השנה דווקא היה נראה כי לאור הרכש שהגיע, ולנסיה תמשיך לשמור על מקומה כעל הקבוצה מספר 3 או 4 בספרד, אבל במציאות הדברים הלכו בצורה שונה, הקבוצה פתחה לא טוב את הליגה ונקלעה לשרשרת הפסדים. במקביל העניינים באירופה היו קצת יותר טובים, ודווקא אחרי תבוסה ביתית בפתיחת שלב הבתים בליגה האירופאית לסוונזי, הגיע רצף ניצחונות שהותיר את ולנסיה במקום הראשון בדרך לשמינית הגמר. שלושה ימים מאוחר יותר, הובסה הקבוצה 0-3 ע"י אתלטיקו מדריד ובהנהלה החליטו שהם ראו מספיק. 8 הפסדים ב-16 משחקים היו די והותר והמאמן מירוסלב דז'וקיץ' פוטר ובמקומו מונה שחקן העבר, חואן אנטוניו פיצי. הוא אומנם לא הצליח להוביל את הקבוצה אל מעבר לשמינית גמר גביע המלך, שם הודחה בידי אתצלטיקו מדריד, אבל הוא שיחרר בהשאלה לא מעט שחקנים, ביניהם גם דורלן פאבון (שהיה הרכש היקר של הקבוצה בקיץ) והלדר פושטיגה וייצב את משחק הקבוצה. הקבוצה כבר רשמה שישה משחקים ללא הפסד, כולל ניצחון ענק על בארסה בקאמפ נואו ותיקו חוץ יקר מול סבייה בפיחואן, אבל לא הצליחה לתת יותר למרות סגל די טוב על הנייר שהיה אמור לסיים מעל למקום השמיני שבו סיימה לבסוף הקבוצה.

באירופה דווקא עשתה הקבוצה קמפיין מצויין ולאחר שעלתה לשלב 32 האחרונות, הכניעה ללא קושי את דינאמו קייב 0-2. לודוגורץ ראזגראד הבולגרית היתה היריבה הבאה לאחר שהדהימה את לאציו, אבל ולנסיה דילגה גם מעליה עם 0-4 בסיכום שני המשחקים. בשלב רבע הגמר היה נראה שולנסיה תסיים את הקמפיין אחרי הפסד 0-3 לבאזל בשוייץ ולא הרבה האמינו שולנסיה תצליח לעשות משהו בגומילן אבל היא הצליחה ובגדול ובעזרת הקהל במסטאייה רמסה את השוייצרים 0-5 בדרך לחצי הגמר. לאחר הפסד לסבייה 0-2 במשחק הראשון, הרגישו בולנסיה שהם יכולים להעפיל לגמר בבית עם הקהל הביתי ותוך כדי תצוגת כדורגל מצויינת, הוליכו 0-3 כשהשעון מורה על דקה לסיום המשחק והיציעים חוגגים. או אז, הגיע משום מקום סטפאן מ'ביה, הקאמרוני של סבייה, כדי לכבוש את שער החוץ היקר שמנע מולנסיה גמר אירופאי.

המאמן: נונו סאנטו
חואן אנטוניו פיצי אומנם עצר מעט את המפולת, הצליח באירופה אבל בליגה כאמור סיים בסופו של דבר רק במקום השמיני ולמרות שייתכן והיה מקום לתת לו את המושכות העונה הזו מהתחלה, הוא לא ימשיך בקבוצה ומי שיישב באופן מפתיע (או שלא) על הספסל יהיה המאמן הפורטוגזי נונו סאנטו, שוער העבר של פורטו ולה קורוניה בין היתר. אז למה סאנטו? בטח לא בגלל הרזומה שלו, שכולל שנתיים של אימון בריו אבה הפורטוגזית, אותה אומנם לקח לגמר גביע הליגה וגמר הגביע הפורטוגזי, אבל זה לא מספיק ניסיון בשביל לקחת קבוצה כמו ולנסיה אלא....אם אתה אחד החברים של פיטר לים, מי שמחזיק בבעלות של 70% מהקבוצה. רק הזמן יעשה את שלו ויגיד עם ההימור של לים על מאמן צעיר (בן 40) וחסר ניסיון ברמות הגבוהות ישתלם בסופו של דבר.


המאמן החדש, נונו סאנטו. חובת ההוכחה עליו

מי מגיע?
רודריגו מורנו (חלוץ) - מגיע בהשאלה מבנפיקה
ניקולאס אוטאמנדי (בלם) - עובר מפורטו תמורת 12 מ' יורו
רודריגו דה פול (קשר) - עובר מראסינג תמורת 4.7 מ' יורו
אנדרה גומש (קשר) - מגיע בהשאלה מבנפיקה
יואל רודריגס (שוער) - מגיע בהשאלה מסלטה ויגו

מי עוזב?
פיליפ סנדרוס (בלם) - עובר ללא תמורה לאסטון וילה
אדוארדו וארגאס (חלוץ) - חוזר מהשאלה לנאפולי
אוריול רומאו (קשר) - חוזר מהשאלה לצ'לסי
סיידו קייטה (קשר) - עובר ללא תמורה לרומא
דורלאן פאבון (קשר) - עובר למונטריי תמורה 5.2 מ' יורו
חואן ברנאט (מגן) - עובר לבאיירן מינכן תמורת 11 מ' יורו
פדה קארטאביה (קשר) - עובר בהשאלה לקורדובה
עדיל ראמי (מגן) - עובר למילאן תמורת 4.2 מ' יורו
ז'רמי מת'יה (מגן) - עובר לברסלונה תמורת 20 מ' יורו
ריקארדו קוסטה (בלם) - עובר בהשאלה לאל-סייליה
מיצ'ל הררו (קשר) - עובר בהשאלה לחטאפה
ויסנטה גואיטה (שוער) - עובר בהשאלה לחטאפה

תלבושת 2014/15


אפשר לחזור לצמרת הגבוהה?
זה תלוי בלא מעט גורמים. קודם כל בראש ובראשונה, איך יסתדר המאמן חסר הניסיון בליגה לא פשוטה ובקבוצה שנחשבת לגדולה בכדורגל הספרדי, בוודאי ב-15 השנים האחרונות. טרם נסגר הסגל הסופי ומבין כל השחקנים שחזרו בהשאלה עדיין לא ידוע מי ימשיך להיות מושאל, מי אולי יקבל זימון לסגל הבכיר ומי אולי יימכר. ולנסיה עשתה את העקיצה הגדולה של הקיץ כאשר מכרה את מגנה הצרפתי בן ה-31, ז'רמי מת'יה, לבארסה תמורת לא פחות מ-20 מ' יורו. מה לעזאזל חשבו שם בבארסה? גם בולנסיה שואלים. גם דורלאן פאבון עזב לליגה המקסיכנית והשאיר בקופת המועדון למעלה מ-5 מ' יורו וגם המגינים ברנאט וראמי שעזבו לבאיירן ומילאן בהתאמה והשאירו משהו באיזור ה-15.5 מ' יורו. בגזרת הנכנסים לא הגיעו שמות יותר מדי מפוצצים. הקבוצה נפרדה בצער מהחלוץ הצ'ילאני, אדוארדו וארגאס שחוזר לנאפולי, אבל שאלה מבנפיקה את החלוץ רודריגו בן ה-23, שחקן לא רע בכלל שלקח עם ספרד את היורו שנערך בישראל. הקבוצה החתימה כבלם את הארגנטינאי הנהדר, ניקולאס אוטאמנדי שצפוי לתת שקט להגנה, אבל עדיין חסר לה בלם נוסף לידו אחרי שגם מת'יה וגם קוסטה נמכרו. היו דיבורים על אדר באלאנטה הקולומביאני שלא הבשילו, והקבוצה צריכה להחתים מישהו ליד הארגנטינאי. שחקן נוסף שמגיע בהשאלה מבנפיקה זהו אנדרה גומש הכישרוני וכן הארגנטינאי בן ה-20, רודריגו דה פול, עוד שחקן כישרוני מבית היוצר של ראסינג קלוב. בסך הכל יש לולנסיה קבוצה טובה, עם כישרונות צעירים בשילוב של שחקנים מנוסים ובנוסף איצטדיון המסטאייה שאף פעם לא קל להוציא בו נקודות. נכון להיום לפחות אתלטיקו מדריד וסבייה טובות על הנייר מולנסיה, אבל העטלפים לא יוותרו בקלות וינסו לשחזר את השנים הטובות שלהם.

שיהיה דיון פורה ועונה מוצלחת!

אז אחרי שאתר וואן כבר הוכיח לנו שנה אחר שנה כי הוא אינו מהווה אלטרנטיבה לשידור משחקי הכדורגל הישראלי ורק פלטפורמה לעוד אתר ספורט עם הרבה מאוד מסביב והרבה פחות מקצועיות, נשארנו למעשה עם אותו המצב שהיה בעונה החולפת.
ערוץ 1 ימשיך לשדר את המשחק המרכזי של ליגת העל כשדני D נוימן ויורם "מה אני רואה?" ארבל ימשיכו גם כן. כן כן, עוד שנה מלאה איתם. תהיו חזקים.
במקביל, את יתר המשחקים ימשיכו לשדר ספורט 1+2, כאשר כנראה שתוכנית סיכום המחזור תמשיך באותה המתכונת בערוץ הספורט.

כמו כן, דיון זה כמובן שמוקדש גם לתוכניות הספורט השונות כמו "יציע העיתונות", "שער השבת", "שבת ביציע", ,"בובה של לילה", "מאיר, רוני ועוד אחת לא קשורה שהצליחה להדחף" וכו'.

נו, שיהיה לנו בהצלחה.

ראיתי שאין נושא אז הרשיתי לעצמי לפתוח...

UNDER 21

הנבחרת הצעירה של ישראל (עד גיל 21) פתחה היום את הקמפיין שלה למוקדמות אליפות אירופה בניצחון 3-2 על ווילס במגרש נייטרלי... לישראל כבשו: טוטו תמוז, עידן סרור וליאור רפאלוב בפנדל...

שחקנים מרכזיים בנבחרת (שחלקם, יש לקחת בחשבון יכולים לקפוץ לבוגרת בכל שלב): תום אלמדון, דקל קינן, נאור פסר, ליאור ז'אן, יובל שפונגין, תמיר כהן, מאור מליקסון, אחמד קסום, עידן סרור, גילי ורמוט, ליאור רפאלוב, ברק יצחקי, טוטו תמוז, עומר פרץ ועוד....

השיטה קצת שונתה במוקדמות האלה כשכל בית מורכב משלוש קבוצות בלבד וכל קבוצה משחקת שתי משחקים... הבית הישראלי מכיל גם את טורקיה וווילס (חח 3 פעמים ו'...).. המשחק המכריע של ישראל יתקיים ב-6.9 בטורקיה מול הנבחרת המקומית...

סה"כ יש 14 בתים של 3 קבוצות כ"א, כל נבחרת שמסיימת ראשונה בבית מעפילה לפלייאוף, 7 המנצחות בפלייאוף מצטרפות למארחת ולזוכה האחרונה - הולנד שהעפילה אוטומטית לטורניר הבא שיתקיים בשנה הבאה (2007).. סה"כ 8 נבחרות בטורניר הסופי...

לישראל יש סיכוי טוב מאוד מאוד להעפיל לפלייאוף ומשם אלוהים גדול...


UNDER 19

הנבחרת הנ"ל תתחיל לשחק ב-6.10 ותוך שבוע תשחק 3 משחקים במטרה לתפוס את אחד משני המקומות הראשונים בבית שלה שכולל גם שוויץ, סלובניה וליכטנשטיין... אם תסיים באחד משני המקומות הראשונים היא תעפיל לשלב הבתים השני וממנו אפשר להגיע לאליפות אירופה.

UNDER 17

הנבחרת הכי צעירה של ישראל תתחיל לשחק ב-15.10 ותוך שבוע תשחק 3 משחקים במטרה לתפוס את אחד משני המקומות הראשונים בבית שלה שולל גם את אלבניה, פינלנד ופולין.... אם תסיים באחד משני המקומות הראשונים היא תעפיל לשלב הבתים השני וממנו אפשר להגיע לאליפות אירופה.

הלילה יוצא לדרך טורניר הכדורגל היוקרתי והגדול של ביותר של אמריקה, בפעם ה-55 מאז נוסד בשנות השישים. אחרי שלב מוקדמות קצרצר 32 קבוצות יתחילו במסע לחלום, לחלקן הוא יותר ריאלי לחלקן פחות, שהוא הנפת הגביע שמעבר ליוקרה יזכה את המועדון בסכום נאה, כרטיס לאליפות העולם לקבוצות והבטחת המקום במפעל ב-2015. המסע עצמו כולל משחקי חוץ על כל המשתמע מכך באמריקה שמדרום לריו גרנדה, לוח משחקים לא מתואם עם ההתאחדויות המקומית הכולל לעתים משחק יום אחר יום, ולחלק מברות המזל גם טיול קשה למגרשים האנדיניים הגבוהים בבוליביה, פרו, אקואדור (לפחות הביקור בקיטו נחסך) ובקולומביה. קל זה לא יהיה, לאף קבוצה.

הזוכה בשנה שעברה הייתה קבוצתו המרגשת של רונאלדיניו, אתלטיקו מיניירו המצוינת, שתצא מצוידת בכוכב המחייך להגנה על התואר. מאז 2010 רק נציגות ברזילאיות זוכות להניף את הגביע, נתון המשקף את עליונות הקבוצות הברזילאיות בכל הנוגע לכישרון וכסף, גם מבחינה היסטורית נדיר שקבוצה לא ברזילאית או ארגנטינאית זוכה. האחרונה לעשות זאת הייתה הקבוצה המצוינת של ליגה דה קיטו ב-2008. אולי השנה הגיע הזמן להפתעה נוספת?




הבתים:

בית 1:


ולס כבר זכתה בשנות ה-90 בגביע, אך מאז למרות שהיו למועדון מספר קבוצות מצוינות הם לא הצליחו לשחזר את ההנפה ההיא. כמו במרבית העונות האחרונות, ולס תתמקד בליברטאדורס בתקווה לא לאכזב שוב את האוהדים. הסיכוי? לא גבוה. מהמוקדמות הגיע לה הנציגה הברזילאית האלמונית יחסית, אתלטיקו פאראנאנסה, שהדיחה את ספורטינג קריסטל במותחן שגם היצ'קוק לא יכל לכתוב. לא נראה שהקבוצה תאיים על התואר. אוניברסיטריו, אלופת פרו, מציעה קבוצה מוכשרת ומעניינת, אך זכייה היסטורית של קבוצה פרואנית לא נראית על הפרק. נציגה בוליביאנית מעולם לא הגיעה לגמר, גם השנה זה לא ישתנה אבל לפחות דה סטרונגסט ינסו לנצל את יתרון הגובה בבית להעפלה לשלב הבא.

בית 2:


בית מעניין יותר מקודמו, עם בוטאפוגו שהעפילה מהמוקדמות. למרות שמדובר במועדון ברזילאי גדול עם היסטוריה עשירה, בליברטאדורס הם עוד לא זכו והאוהדים ירצו לראות את המועדון מוחק את ההקנטה הזו מלקסיקון היריבות. גם אלופת ארגנטינה סאן לורנסו לא זכתה להניף את הגביע וזוכה ללעג מאוהדי היריבות בנושא. קבוצת החלומות הנוכחית, מגובה בתמיכה רוחנית מהאפיפיור, יכולה ללכת עד הסוף השנה. אוניון אספניולה הצ'יליאנית מעמידה שנה אחרי שנה קבוצות טובות, לשיחזור השג השיא של המועדון (גמר) זה לא יספיק כנראה, ובעקבות ההגרלה העפלה להצלבה תיחשב הצלחה. לנציגה מאקואדור הצנועה מאקואדור זוהי הופעה מרגשת במפעל, וכנראה היא תיגמר בכך.

בית 3:


על הנייר בית מאוד שקול. סרו פורטיינו מועדון מאוד מנוסה במפעל שזכה לא מזמן באליפות פאראגוואי, לגביע זה לא יספיק, אבל לעשות צרות לכל קבוצה הם יכולים. אוהיגינס קבוצה מעניינת עם כדורגל התקפי ופרסומת לא ברורה על התחת של מכנס הקבוצה. המועדון הצ'יליאני חוזר למפעל להופעה רביעית אחרי 30 שנה של היעדרות. לא ישחזרו את שנות ה-80 העליזות, זה די בטוח. מארגנטינה ומהמוקדמות מגיעה לאנוס, לא מועדון גדול אבל מהקבוצות המצליחות בשנים האחרונות בארגנטינה ומחזיקת הסודאמריקנה האחרון. נוטים לזלזל בלאנוס, אבל לאט לאט הם בונים לעצמם שם ביבשת. האחרונה, אך לא פחות חביבה ואיכותית, דפורטיבו קאלי הקולומביאנית. הירוקים בנו קבוצה מרשימה לטורניר, אך נראים רע בינתיים וישמחו כמובן לשחזר את הישג השיא של המועדון שהוא העפלה לגמר (פעמיים).

בית 4:


האלופה המכהנת קיבלה בית סביר אותו היא אמורה לצלוח בדרך למשחקי הנוק אאוט. הברזילאים השאירו את רונאלדיניו לאחר דיבורים רבים על מעבר, ויציגו סגל חזק בלי קשר ללהטוטן. לא נראה שמדובר באותה קבוצה גדולה של השנה שעברה, אבל בהחלט מועמדת. נאסיונאל הפאראגוואית אולי תעשה חיים קשים ליריבות, כדרכן של הקבוצות ממדינה זו, אך בכושר הנוכחי שלה לא נראה שהרבה יותר מכך. העפלה להצלבה תהייה הצלחה. הנציגה הראשונה בסיקור זה מונסואלה היא סאמורה, ולמרות השיפור המדהים בכדורגל המקומי ההצלחה פחות בולטת ברמת הקבוצות ובהתאם ציפיות המועדון. סוגרת את הבית הנציגה מהמוקדמות, סנטה פה הקולומביאנית שהתגברה על מורליה הקשה בשביל להיכנס לבית. הקולומביאנים מציגים קבוצה חזקה ומנוסה שתנסה להגיע לשלבים הגבוהים.

בית 5:


אלופת ברזיל קרוזיירו היא, כדרכן של אלופות ברזיל, מועמדת נבחרת לתואר. היא תעמוד בפני כמה אתגרים בבית המוקדם, אך צפויה להעפיל ומשם זה להתחיל את המסלול בדרך לתואר הנכסף אותו הניפה כבר פעמיים בעבר. בקרוזיירו מקווים להחזיר לאוהדים על הגמר אותו הפסידו ב-09 למרות הקבוצה המצוינת שהרכיבו אז. במדינה כל כך קטנה כמו אורוגוואי יש 2 מועדונים גדולים, השאר והשאר היותר קטנים. אבל בדפנסור הצליחו להרכיב קבוצה מעניינת ואיכותית שיכולה אולי להפתיע במפעל. שווה לעקוב, לא מעט כישרונות. גארסילאסו תעשה את המוות ליריבות בגבהים בהם היא צפויה לארח, אבל גם במשחקי החוץ אסור להספיד את המועדון שעשה זינוק מטאורי בשנים האחרונות. סוגרת את הבית U דה צ'ילה שהעפילה בצורה משכנעת מהמוקדמות. ה-U לא תמיד הצליחו מאז פירוק הקבוצה הגדולה מלפני זמן קצר, אבל הם בנו קבוצה עם לא מעט שמות וכישרונות לקראת הליברטאדורס ואם העסק יתחבר הם יכולים להגיע רחוק. סה"כ פייבוריטית ברורה אחת + 3 קבוצות שקולות פחות או יותר עם פוטנציאל גדולה יותר ל-U אולי.

בית 6:


"בית המוות" של ההגרלה עושה רושם, ארבע קבוצות חזקות או לפחות עם היסטוריה עשירה במפעל. ניואלס הארגנטינאית מציגה כדורגל מצוין ושמות גדולים שחלקם ישחקו כנראה במונדיאל הקרוב. המועדון קצת קצר בסגל ועלול לסבול בשלבים המכריעים, אם יגיעו לשם, אבל הארגנטינאים יקוו להחזיר לאוהדים על האכזבה מחצי הגמר ל 2013. גרמיו, סגנית אלופת ברזיל ופעמיים מחזיקת הליברטאדורס, היא מועמדת הגיונית לתואר ותהיה מאוכזבת מאוד אם לא תעפיל מהבית חרף ההגרלה הקשה. אתלטיקו נאסיונל היא מהמועדונים המצליחים במפעל מקולומביה, ולדעתי גם היחידה שזכתה בו (?). נאסיונל קיבלה אולי הגרלה לא פשוטה, אבל לא לשכוח שהירוקים-לבנים גילו עליונות מוחלטת על הליגה המקומית בחודשים האחרונים. מהמוקדמות מגיעה נאסיונאל האורוגוואית, מועדון עם היסטוריה עשירה ומוצלחת במפעל כולל 6 גמרים מתוכם 3 זכיות. קשה לבטל את הקבוצה הזו, לה סגל לא רע, אבל עם ההגרלה הזו גם קשה לראות אותם בשלב הבא.

בית 7:


אחד מהבתים ששלוש מהחברות בו זכו לביקור מהנה בלה פאס בוליביה... הנציגה הבוליביאנית היא בוליבאר, המועדון התכול שמופיע כבר כמה שנים ברציפות במפעל. בוליבאר כנראה לא תראה את ההצלבה, אבל הם יכולים לרשום כמה הפתעות בבית לפחות. מועדון הפאר הברזילאי פלאמנגו אמנם הוכה השבוע בקריוקה ע"י היריבה פלומיננזה, אבל אף אחד לא חושב שזו סיבה מספיק טובה לבטל אותם. פלאמנגו לא מציגה קבוצה מרשימה והגיעה לכאן דרך זכייה בגביע הברזילאי, אבל עדיין מדובר בקבוצה לא רעה בכלל שיכולה להגיע רחוק. אמלק היא הנציגה הבכירה של אקואדור וקבוצה שלדוברי העברית מצלצלת הכי משעשע כנראה, אבל חוץ מזה יש לה גם כמה שחקנים מעניינים שיכולים לעזור לה להתקדם להצלבה. לאון, האורחת המקסיקנית בחצי הדרומי של היבשת, היא הקבוצה החמה והמפתיעה של מקסיקו בעונות האחרונות. למרות המרחק התקשורתי, קשה להאמין שמישהו יזלזל במכונה הירוקה ממקסיקו ומי שכן עהולך להיכוות. למרות חוסר הניסיון, פוטנציאל גדול לסוס השחור של הגביע. קרב משולש, סליחה בוליבאר, מעניין יכול להתפתח פה על ההעפלה לשלב הבא.

בית 8:


הבית הסוגר יכיל את מועדון הפאר האורוגוואי פניארול, שאם ההיסטוריה הייתה קובעת אפשר היה לרשום להם כבר זכייה בתור המועדון הכי מעוטר מאלו שמשתתפים במפעל השנה. אבל ההיסטוריה לא משחקת תפקיד, ופניארול מועמדת לתואר בעיקר בפני עצמה ופחות בעיני המשקיף מהצד. למרות זאת, האורוגוואים יכולים להגיע מעבר להצלבה הראשונה. ארסנל הארגנטינאית היא קבוצה צנועה, ללא קהל או היסטוריה עשירה, אבל עם גביע סודאמריקנה בארון. הקבוצה הסולידית לא תאיים על הגביע כנראה, אבל כן תנסה להגיע להצלבה ויש לה את הכלים לכך. דפורטיבו אנסואטגי מונסואלה לא תעפיל כנראה לשלב הבא, אבל לפחות זכתה לטיול לשתי קצוות המפעל האפשריות (ארגנטינה ומקסיקו). סנטוס לגונה האחרונה והחביבה, עוד נציגה-אורחת מקסיקנית עם מדים ירוקים (לבנים). המקסיקניות לא זוכות לחיים קלים במפעל, אבל כמו לאון גם סנטוס לגונה לא קבוצה שאפר לבטל. אם לא יפלו מסיבות לא מקצועיות, כמו שנציגות מקסיקו נופלות לעתים, יכולה לעלות לשלב הבא ואולי מעבר.


שיהיה לנו אחלה גביע השנה

מנצ'סטר סיטי - מודל 15\2014



13\14- העונה שהייתה

פריימר-ליג:: אליפות שנייה בשלוש שנים, ממשיכים לצבור תאוצה ולחזק את מעמדנו בזירה המקומית בפרט ובאירופה בכלל.
ליגת האלופות:: הדחה כואבת בשמינית הגמר, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
גביע FA:: הפסד מביך כבר ברבע הגמר למחזיקת הגביע בעונה שלפני, וויגאן, ועוד במבצר שלנו. הקבוצה הכי מאיימת בשנתיים האחרונות, מסתבר.
קארלינג קאפ:: זכייה ראשונה בעידן החדש במסגרת הרביעית בחשיבותה בה אנו לוקחים חלק. אבל איזו תצוגה של גולים בגמר... לא יישכח הרבה מאוד זמן.

אז עונה מוצלחת עברה על כוחותינו בסה"כ, להשלים 2\4 זה מכובד ביותר, כן היו יותר ציפיות מהקבוצה בעונה החולפת (אנשים עוד הספיקו לדבר על זכייה בכל התארים) אבל בהתחשב בעובדה שבמחזורי הסיום כבר ראינו איך אנחנו מאבדים את האליפות אחרי הפסד באנפילד במאבק ישיר על האליפות, אין ספק שהעונה יכלה להיגמר הרבה, הרבה יותר גרוע.


יכל להיגמר הרבה פחות טוב, ביחס לציפיות באמצע(שיא) העונה.

אז איך הכל התחיל ומאיפה הגיעו הציפיות?
ראשית כל, אחרי עונה נטולת תארים ב12\13 הודיעו ראשי הסיטי למנצ'יני את הבשורה המרה על פיטוריו, מנצ'יני שהיה בגדר אליל בקהל שכן הוא עשה עם סיטי את קפיצת המדגרה לעבר התואר הראשון בדמות הFA ואליפות ראשונה מזה 44 שנים, לא היה להיט מבחינת צ'יקי בגיריסטיין וההנהלה הגבוהה שהחליטה על פיטוריו מ2 סיבות, אי העפלה משלב הבתים בליגת האלופות שנה שנייה ברציפות והרצון בכדורגל סוחף יותר. על תקן המושיע הגיע מנואל פלגריני השועל הצ'יליאני הוותיק שגרם להרבה ציפיות אחרי עונה מסחררת עם מלאגה שכללה רבע גמר ליגת האלופות ו3 דקות של טעויות שיפוט מחצי הגמר.

אז הפתיחה לא הייתה מושלמת, כלומר מושלמת בבית, לא יציבה במשחקי החוץ אך ככל שסיטי צברה תאוצה היא התייצבה גם במשחקים שמחוץ לאייסטלנדס. ממש מכונה משומנת בנה הצ'יליאני כאשר החצי הראשון של העונה זכור במיוחד בתבוסות הרבות שהנחילה סיטי במשחקיה הביתיים שכללו בין היתר משחק מושלם בדרבי (4-1), 6-3 על ארסנל ו6-0 מול התרנגולים. הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הפריימר-ליג שהגיעה כ"כ מהר ל100 שערים בכל המסגרות אמרו כל הכותרות בדצמבר-ינואר. השיא היה כשלקראת המפגש הביתי מול ברצלונה, האוהדים הפסימים התכולים היו אופטימים לשם שינוי כשגם אוהדי הקבוצה הספרדית רעדו מהמפגש באייסטלנדס שכן סיטי דרסה ושחטה את כל הבא ליד. עד ש...ברצלונה הבינה שהשד לא כזה נורא, לא בזירה האירופאית בכל אופן ודי אמרה לנו שיש לנו עוד עבודה לעשות.
וככה התגלגלה העונה... מפה לשם, פציעות של אגוארו ונגרדו שהיוו שילוב קטלני והבקיעו צרורות בחצי הראשון של העונה גרמו לסיטי ככה לרדת מעט מהגל, ובכל זאת בעזרת עונת שיא של יאיא טורה שהראה לעולם מי הקשר 50\50 הטוב בעולם, ובכלל מי אחד השחקנים הטובים בעולם ואדין דז'קו שהיה שם בסוף העונה תמיד. נישארנו שם. למעלה. כשעד סיום העונה הספקנו לקטוף את הקארלינג קאפ בעזרת שערים נהדרים של יאיא, נאסרי ונבאס ואת האליפות כמובן (באדיבות ג'רארד וליברפול) כשהיינו רחוקים רק שער אחד משיא השערים של כל הזמנים בפריימר-ליג.


השחקן החשוב ביותר של מנצ'סטר סיטי, יאיא טורה ביחד עם נאסרי שגילה יציבות במהלך העונה ונבאס שהוסיף מימד שלא היה לנו עם הגביע

14\15- מה הלאה?

אז פלגריני והסיטיזנס כבר עובדים במרץ לקראת העונה הקרובה וזה בא לידי ביטוי ברכישות בחלון ההעברות הנוכחי. הצ'יליאני מחזק את העמדות שהיו עקב האכילס שלנו בעונה החולפת ובגלל זה בעצם מביא את בקארי סאנייה בהעברה חופשית מארסנל, מגן ימני מוכח בפריימר-ליג שיביא לזבאלטה, השחקן ששיחק הכי הרבה דקות בעונה החולפת (עצוב שאני אפילו לא מוודא את הדבר מרוב שאין לי על זה עוררין) מעט מנוחה בעונה הקרובה, עכשיו גם האגף הימני יהנה מרוטציה בריאה (עם כמה שעצוב על מיכה, אי אפשר לסמוך על מישהו שנפצע בתדירות פאטו).
רכישה טובה נוספת נעשתה בעמדת השוער, ווילי קבאז'רו מתייחד עם פלגריני אחרי שסיטי שילמה למלאגה עבורו 6 מיליון ליש"ט ויתחרה עם הארט על אפודת השוער הראשון. אם כי לדעתי מדובר בהמשך התופעה שהתחילה ריאל מדריד בעונה החולפת עם קסיאס ולופז כאשר לכל מפעל יש את השוער שלה (לדעתי קבאז'רו יהנה מהגביעים, כולל ליגת האלופות והארט ישחק בליגה) וממשיכים היום כל הקבוצות המובילות באירופה - ארסנל עם אוספינה המעולה של קולומביה ושצ'סני, צ'לסי עם קורטואה וצ'ך, ברצלונה עם טר שטגן ובראבו, ריאל מדריד מוסיפה גם את נבאס משמע ניראה את קסיאס עוזב כניראה ועוד ועוד ועוד, בהחלט תופעה מעניינת שבקרוב יתחילו לסקר אותה באינטרנט.
עוד רכישה מעניינת שהתבצעה היא בעמדת הקשר האחורי כאשר הגיע אלינו פרננדו בתמורה ל12 מיליון ליש"ט מפורטו, מדובר בסוג של גרזן שידוע בפיזיות והדומיננטיות שלו במרכז השדה, יודע גם להחזיק בכדור. לדעתי זה יראה ככה: פרננדיניו ויאיא יהיו ה50\50 של הקבוצה וגארסיה ופרננדו האחוריים, פרננדיניו ירד לספסל העונה אחרי עונה מצויינת מבחינתו ויזכה בהרבה דקות כשיאיא יצטרך מנוחה בגיל המתקדם שלו. כאמור, פרננדו מגיע היישר להרכב. במשחקים הגדולים שנצטרך שלושה קשרים במרכז המגרש לא מן הנמנע שניראה פרננדיניו-פרננדו-יאיא (על הנייר, מפחיד).

מלבדם, הגיע גם זוקוליני שנירכש בינואר בתמורה לכ2 מיליון מראסינג הארגנטינאית, מדובר בקשר 50\50 שבינתיים במשחקי ההכנה מציג יכולת נפלאה ובהחלט יכול להתגלות בעתיד כמו גניבה. יודע להצטרף יופי להתקפה, רץ בלי הפסקה, בהחלט שחקן מעניין שניראה כאילו פלגריני מתכוון גם להשאיר אותו בסגל העונה.
עוד שם ששווה מאוד לשים אליו לב הוא איינאצ'ו, שחקן ניגרי בן 17 שהיה הMVP במונדיאל U17 והוביל את ניגריה לזכיה בטורניר. עד עכשיו הוא ניראה כמו כוכב, מזכיר לי את יאנוזאי מעט ואני מאוד בעד לתת לו דקות עוד העונה. חוצפה חיובית, קור רוח בגיל כזה צעיר, משחק כקשר התקפי - אין לי ספק שעוד תשמעו על הכוכב הזה.

בגזרת העוזבים יש את פנטלימון שעזב בהעברה חופשית לסנדרלנד, את לסקוט שנתן לנו כמה עונות יפות לצד הקפטן וכבר לא מתאים היום לרמה הזאת ואת בארי ששוחרר לאברטון. לא אבידות קשות. אני רוצה להודות להם על הכל ולאחל להם הצלחה בהמשך דרכם.

בגזרת המושאלים (המעניינים) ניתן למצוא את לופז הפורטוגזי שעשה בית ספר לישראל לפני שבוע, קיבל מעט דקות בעונה החולפת, יש לבחור פוטנציאל ומקווה שיפגיז בליל. עוד מושאל שאני בונה עליו (אופטימי משהו,אה? ) הוא רוסנאק, קשר סלובקי שהושאל לקבוצה בהולנד, נקווה שישאיר שם רושם כפי שהשאיר רקיק הבלם\מגן שמאלי באיינדהובן.


מי יזכה להשלים אותו במרכז ההגנה העונה?

הגזרה האחרונה שנישארה לנו היא המועמדים לבוא, בינתיים המועדון טיפל ניפלא בכל החורים שהיו לנו בעונה החולפת (מעטים, סגל כמעט מושלם) ובכל זאת נישאר חור אחד והוא במרכז ההגנה, השחקן שלצד הקפטן. דמיקליס אומנם סיים את העונה בצורה יפה אבל קשה לשכוח לו את הטעויות המכריעות מול ברצלונה בליגת האלופות ומול וויגאן בגביע הFA, בתור בלם שלישי הוא יכול להיות מעולה. בכל זאת, פיינליסט מונדיאל 2014. נסטאסיץ' הסרבי שנירכש בעידן מנצ'יני הראה פה ושם ניצוצות, צריכים לשמור עליו אבל ממועמדת לאליפות אפשר לצפות ליותר.
אז השם החם ביותר הוא אליאקים מנגלה הצרפתי בן ה-23, שחקן שכל אירופה בעיקרון בעקבותיו אבל בגלל עלותו הגבוהה (32 מיליון ליש"ט) אף אחת לא עשתה את הצעד האחרון. הוא יכול להתפתח למפלצת הגנתית אבל נכון להיום הסכום הוא מעט גדול מדי. השחקן לפי הדיווחים כבר עבר את הבדיקות הרפואיות והודעה רשמית צריכה לצאת בכל זמן נתון (משום מה זה מתעכב כבר כשבוע וחצי מאז שעבר את הבדיקות הרפואויות, את הסיבה כרגע אף אחד לא יודע) ובכך בעצם אנחנו כנראה נסיים את חלון ההעברות, חיזוקים נקודתיים בעמדות שהיו נקודות חולשה בעונה החולפת, בהחלט ניראה שאנחנו מיישמים דברים מקיץ לקיץ ולא הולכים ומבזבזים סתם. כמובן שאם שחקנים מרכזיים יעזבו (לא הולך לקרות) יבואו שחקנים במקומם. פלגריני אמר שכלום עוד לא סגור.

אז מהן הציפיות לעונה הקרובה? קודם כל טוב שהסיפור עם יאיא ניסגר, חפרתי על הסיפור הזה כבר אז אני לא אכנס אליו אבל מדובר בשחקן הכי חשוב שלנו ובלעדיו אין לי ספק שנרד משמעותית ברמה, אז יפה. עוד שחקן חשוב נורא הוא סרחיו 'קון' אגוארו, קון ברוך הוא הוא מכונה אצלנו בקבוצה של האוהדי סיטי, כמה שהוא חשוב אבל הפציעות, הפציעות... נקווה שאת העונה הקרובה הוא יזכה לפתוח כפי שפתח אשתקד וגם ימשיך ככה לחצי השני של העונה, בלי פציעות(!).
מלבדם נמשיך לקוות שסילבה ישאר באותה הרמה, נאסרי ימשיך עם היציבות, דז'קו ימשיך להפציץ עכשיו כשנגרדו יחסר בשלושת החודשים הראשונים וכך כל הקבוצה.
אני הייתי ממליץ לשים לב במיוחד לסטבאן יובטיץ', הגיע בסכום גבוה יחסית קיץ שעבר ובגלל פציעות לא זכה להרשים, בינתיים הוא המצטיין במשחקי ההכנה וזה בהחלט חיזוק משמעותי עבורנו. שחקן שאני מצפה ממנו להרבה מאוד, יש לו משהו שאין לשחקנים היום, משהו מפעם. פלגריני כבר אמר שהוא הולך להוכיח למה הוא נכס, אני מאמין שכך יהיה.

אז המסע להגנת התואר יוצא לדרך, תמיד ההגנה על התואר קשה, בפריימר-ליג במיוחד. אני סומך על השלד שרץ כבר שנה רביעית ביחד שיסמן ווי על המשימה. עוד משימה לעונה הקרובה היא להמשיך להתקדם בליגת האלופות וכמובן, לנסות לזכות בגביעים המקומיים, יהיה קשה אבל הכל אפשרי.


יש על מי לסמוך, מנואל פלגריני

אז עונה חדשה, משמע מספרים חדשים. להלן המספרים החדשים של השחקנים:
אני אתחיל משחקני הרכש: אז הרכש הראשון של הקיץ - בקארי סאנייה ישחק עם מספר 3 על הגב.
הרכש השני של הקיץ - פרננדו רגס ישחק עם מספר 6 על הגב.
הרכש השלישי של הקיץ - ווילי קבאז'רו ישחק עם מספר 13.
- מלבדם, גם אלכסנדר קולארוב, הקפטן השלישי עם מספר חדש על הגב והמספר הוא 11 איתו הוא שיחק במדי לאציו.
סקוט סינקלייר שעתידו לא ברור כרגע יהיה עם המספר 12 כאשר קארים רקיק שחוזר מהשאלה מוצלחת בפסוו איינדהובן מקבל את המספר 19 אותו אייש אחרון סאמיר נאסרי, רקיק צפוי להיות חלק מהסגל ולקחת חלק בעמדת הבלם והמגן השמאלי.

יתר המספרים לעונה הקרובה:
ג'ו הארט -1, מיכה ריצ'ארדס - 2, וינסנט קומפאני - 4, פבלו זבאלטה - 5, ג'יימס מילנר - 7, סאמיר נאסרי - 8, אלברו נגרדו - 9, אדין דז'קו - 10, חאבי גאריסה - 14, חסוס נבאס - 15, סרחיו אגוארו - 16, ג'ק רודוול - 17, דויד סילבה - 21, גאל קלישי - 22, פרננדיניו - 25, מרטין דמיקליס - 26, ריצ'ארד רייט - 29, מאטייה נסטאסיץ' - 33, סטבן יובטיץ' - 35, דדריק בויאטה - 38, יאיא טורה - 42, ג'ון גוידיטי - 60.


לא היה לי יותר מדי זמן אז אני מקווה שיצא בסדר, מפה יש רק לאחל לדיון פורה ולהצלחה של הסיטי שלנו CTID

COME ON CITY!

ניוקאסל יונייטד 2013-2014



העונה שהיתה
עונת 2012-2013 נפתחה עם ציפיות רבות לאחר שהקבוצה סיימנה במקום החמישי המכובד ולא הייתה רחוקה מלסיים במקום 4. הפתיחה עוד הייתה יציבה והקבוצה הייתה בחלק העליון.

מהר מאוד החלו הבעיות והקבוצה התחילה להתדרדר. איך זה קרה? השתתפות במפעל אירופי+סגל קצר+מאמן שאין לו מושג בטקטיקה וביכולת העמדת שחקנים על המגרש. עוד נסבול הרבה את אלן פארדיו שחתום גם לשנים הבאות.

הרכש היחיד של הקבוצה היה ורנון אניטה המאכזב שלא הצליח להשתלב בצורה חיובית,קשה לי להאמין שמדובר בשחקן חלש אבל הקבוצה לא הפיקה ממנו את היתרונות. אפשר לומר שהקבוצה לא סיפקה רגעים מרגשים במהלך עונת הליגה,קשה לזכור איזה משחק יוצא דופן שעשה לנו משהו מלבד הניצחן המרשים על צ'לסי בו באמת שטפנו את המגרש.

ואז העונה המשיכה וכמות הפציעות רק גדלה וגדלה.



בחודש ינואר כשנפתח חלון העברות אשלי לקח את עצמו בידיים וגייס במהרה כמות רצינית של צרפתים נחשבים ונחשקים בראשות סיסוקו, דבושי ויאנגה אמביווה,אליהם הצטרפו גם גופראן וחיידארה. בהתחלה זה היה נראה טוב. השחקנים החדשים הכניסו המון התלהבות ולאט לאט הקבוצה טיפסה במעלה הטבלה והתרחקה מהקו האדום. אבל המומנטום נגמר והספינה שוב עלתה על שרטון, מה שכמעט ועלה לנו בירידה. בשורה התחתונה - ניצלנו בשיניים.

בלטו בעונה הנוכחית
מלבד סאנטון אני לא חושב שמישהו ראוי לכותרת הזאת. האיטלפי באמת גילה התקדמות והוכיח שיש לו פוטנציאל.
סיסוקו- המון המון פוטנציאל. מקווים ליהנות ממנו העונה.
יאנגה אמביווה- נראה שלבלם הזה יש המון יכולת. משחקו ניכר בביטחון רב ואחריות, כולל כריזמתיות שעוזרת לשחקנים סביבו.
גופראן- שחקן מעולה שיכול לתת עוד המון בליגה.

מאכזבים
כאן אני מכניס כמעט את כל הסגל.
בראש ובראשונה פארדיו- מאמן חלש. לא ניחן בכושר טקטי - העמדת שחקנים על המגרש לא קיימת, שיטת משחק לא קיימת. כואב שעם סגל כה מרשים השחקנים לא נותנים 40 אחוז מהיכולת שלהם. לאחרונה ג'ונאס גוטיירז ביקר את פארדיו על רמת האימונים בטענה שהאימונים לא היו קשים והוסיף כי הוא החליט לקבוע שיחה עם המאמן ולשתף אותו בכך.

יוהאן קבאיי - בעיניי השחקן החלש ביותר של ניוקאסל העונה. בורח מכדורים, לא מנהל את המשחק ולא משפיע על המשחק. ספג גם פציעה שפגעה בכושרו. בשבועות האחרונים יש המון ספקולציות לגביו הישארותו בקבוצה. מה שבטוח זה שאשלי הציב תג מחיר של 30 מיליון.

ג'ונאס גוטיירז - אני מת עליו,שחקן נשמה ומה הוא לא יתן בשביל המועדון. לצערנו.. יכולת לא קיימת. הארגנטינאי לא תורם לא בשערים ולא בבישולים, מאבד המון כדורים ובקיצור נחלש מאוד.

צ'יק טיוטה - עוד אחד מהגרועים ביותר העונה. מלבד איבודי כדור וכרטיסים צהובים הוא לא תרם כלל.

פאפיס סיסה - הבקיע 8 שערים אך איכזב. החמיץ המון ונראה כבוי.

מת'ייה דבושי - לא תרם כלל. הגיע בקול ובתרועה של אחד המגנים הכי חמים ביבשת. בסופו של דבר על המגרש ראינו אחרת.

מתנדנדים
יוהאן קבאי - PSG, מנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם דולקות אחריו.

ספונסרים
מייק אשלי בחר ב-WONGA - למי שלא יודע מדובר בגוף שמלווה בריבית, דבר שאסור על פי האיסלאם.
קיץ שלם פאפיס סיסה נלחם עם המועדון על העניין הזה. השחקן סרב ללבוש את החולצה מטעמי דת. ההשלכות היו חוסר שקט במועדון, אי יציאתו למחנה האימונים בפורטוגל ושאלות כמו האם זה ישפיע גם על צ'יק טיוטה. בסופו של דבר סיסה נתפס בקזינו כאשר הוא יושב בשולחן ומהמר - זה עוד דבר שנוגד את האיסלאם. מהר מאוד הוא חזר לעצמו והסכים לחזור להתאמן עם הקבוצה

מינויים ומתפטרים



מייק אשלי החליט להפתיע בצורה יוצאת דופן והודיע על מינויו השנוי במחלוקת של ג'ו קינייר שלא מסומפט על ידי האוהדים עוד מאז הקדנציה ב-2008. מאותו רגע האוהדים הבינו שמשהו רע קורה במועדון. כבר בריאיון ראשון, מביך ובלתי נשכח, קינייר לא הגה נכון את שמות השחקנים ("יוהאן קבאב", "חתאם בן אפרי"...). מסתבר שהאיש הזה הוא הזוי עוד יותר ממה שמספרים עליו.

יממה לאחר מכן דרק ליאמביס מודיע על פיטורים וקינייר ממונה לדירקטוריון הקבוצה. בין היתר האחראי הבלעדי על רכש. במקום להיכנס לתפקיד ולעבוד הבנאדם החליט לצאת לחופשה משפחתית וזנח את כל הקבוצה והרכש שכל כך נחוץ לקבוצה. בשלב הזה, הפוליטיקה ממשיכה וקינייר מציג את עצמו כחבר טוב של פארדיו כאשר שניהם מספרים שהם מסתדרים יופי ויעזרו אחד לשני. האוהדים לא ממש קונים את האידיליה, ממורמרים מהמצב המעורפל ובליבם חשש גדול לאן פני הקבוצה מועדות.

עונת המלפפונים
כל הקיץ הזה המועדון עוסק בשמועות.

הבעיה- רוצים את כל העולם אבל לא מציעים על אף אחד.

הקבוצה כבר שנתיים רודפת אחרי פייר אמריק אובמיאנג. לבסוף הוא בחר בדורטמונד - בצדק מבחינתו.

עזבו
• (Mehdi Abeid (loan
• (Shane Ferguson (loan
• (Steve Harper (released
• (Conor Newton (loan
• (James Perch (undisc
• (Danny Simpson (released

הגיעו
• קאמאן - חלוץ צרפתי בן 17 שהגיע ממץ.
• לואיק ראמי - מושאל מ-QPR לעונה אחת תמורת 2 מיליון פאונד.

שמועות
• דארן בנט.
• באפטמי גומיס שחתם כבר ובסוף העיסקה התפוצצה.
• ג'ל ווסן חלוץ בלגי מראסינג גנק הבלגית.
• מנואל פרננדש הפורטוגלי.
• טובי אלדרווילד הבלגי המצוין של אייאקס.

ומה בעתיד?
אני לא זוכר עונה שנפתחת עם כל כך הרבה סימני שאלה.
הקבוצות באיזור שלנו התחזקו בצורה מרשימה: נוריץ', סוונסי, סאות'המפטון וכמובן היריבה המושבעת סנדרלנד.
ניוקאסל כרגע דורכת במקום. במשחקי ההכנה הקבוצה נראית דיי אנמית וחסרת יכולת התקפית.

חוליית ההגנה מלאה בפוטנציאל אך לא מתפקדת. משחקנים כמו קולוצ'יני, סאנטון ויאנגה אמביווה אפשר להוציא הרבה יותר.
חוליית הקישור הצרפתית, רובה ככולה מורכבת משחקנים מאד מוערכים ברחבי אירופה. אם הם יתחברו מדובר בחוליה חזקה מאוד.
בחוליית ההתקפה, רמי הגיע פצוע ולא יפתח את העונה. במועדון בונים עליו ומצפים לתפוקה מיידית. לגבי פאפיס סיסה - אני מרגיש שהוא יחזור לעצמו.
כרגע זה לא מספיק ובמועדון הבהירו שעד הראשון בספטמבר יעשו מאמצים רבים להחתים לפחות עוד חלוץ אחד ואולי שניים.

בשורה התחתונה אפשר להמר על ניוקאסל לכאן או לכאן. נשאר לחכות ולהתרגש מהאווירה הביתית באיצטדיון המדהים שלנו.

הפועל באר שבע 2014/2015 -



העונה שהייתה - 2013/2014
אחרי שנים של אכזבות, הפועל באר שבע סוף סוף חזרה למקומה הטבעי בכדורגל הישראלי!
בירת הנגב, שבמשך שנים המשיכה להביא למגרשים כמויות אדירות של קהל והמשיכה לפנטז על חזרתה לצמרת של הכדורגל הישראלי, סיימה כסגנית האלופה כשהיא גם מגיעה לחצי גמר גביע המדינה.
מעכשיו נוספו לאוהדי הקבוצה אלילים חדשים. לא רק מאיר ברד, רפי אליהו, נומה ואליהו עופר, לא רק חלילוביץ', רוסו וסתיו אלימלך, לא רק אופיר חיים, בלסינג קאקו ורמיק יזרסקי, אלא גם אליניב ברדה, מאור בוזגלו וויליאם סוארס.
אחרי שנים של בינוניות מקצועית תחת הבעלים אלונה ברקת, הפועל באר שבע הציגה עונה מצוינת, גם על המגרש וגם מחוץ למגרש עם הקהל הנפלא שלה, ולראשונה אחרי שנים ארוכות, תייצג את הפועל באר שבע באירופה.




מִי זֹאת עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר




העברות

עזבו
גליינור פלט, דיויד הובר, לוטם זינו, ניוקלאס פלצ'וק, שלומי בן חמו, עידו אקסברד, פיראס עוואד, דרור טזזו, בן תורג'מן ויונתן אוזן.

מתנדנדים
תומר סוויסה, קובי דג'אני, בן אלגרבלי, בן ביטון ויוסף אבו לאבן.

הגיעו
מאור מליקסון -
ההחתמה הגדולה והמרגשת ביותר של הקיץ, היהלום שבכתר מבחינת אוהדי הפועל באר שבע.
מליקסון, שעד לתקופה שלו בהפועל באר שבע נחשב לכישרון גדול אבל מבוזבז, פרח בבירת הנגב בקדנציה הקודמת בקבוצה, ומיתג את עצמו כאחד מהשחקנים הכי טובים שיש למדינת ישראל להציע.
בעונתו המלאה האחרונה בבאר שבע, בעונת 2009/2010, היה מליקסון השחקן היחידי בליגה ביחד עם גילי וירמוט מהפועל ת"א, שהגיע למספר דו ספרתי גם של שערים (10) וגם של בישולים (11) במסגרת הליגה, וכל זה בקבוצה עם סגל שחקנים בינוני ומטה. הטענה הייתה שבקבוצה עם סגל שחקנים טוב יותר, מאור מליקסון יכול להיות זה שיעשה את ההבדל ויביא תארים.
ואכן, מליקסון שנקנה על ידי ויסלה קרקוב עשה את ההבדל בקבוצתו החדשה והוליך אותה לאליפות פולין כשהוא גם כובש את שער האליפות.
בין לבין מליקסון עורר סערה תקשורתית כשהתבקש לבחור בין נבחרת ישראל לנבחרת פולין שאירחה את אליפות אירופה. לבסוף, מליקסון ויתר על האפשרות לשחק ביורו, ובחר לשחק בנבחרת ישראל, בה הוא הפך להיות שחקן קבוע.
התחנה הבאה של מליקסון הייתה ולנסיאן מהליגה הראשונה בצרפת, כשאומנם הקבוצה ירדה ליגה אך מליקסון סיים את העונה כשחקן השלישי בליגה מבחינת מס' כדורי העומק לרחבת היריב.
לאחר קמפיין אדיר של אוהדי הפועל באר שבע, שכלל מאות אוהדים שקראו למליקסון לחזור הביתה בצורות ייחודיות ומרגשות, החליטה הנהלת הקבוצה לעשות הכל כדי להחזיר את היהלום הביתה, ולאחר שולנסיאן נקלעה לקשיים כלכלים, הכל היה תלוי במליקסון שהסכים לוותר על משכורות גבוהות יותר בקבוצות אחרות כדי לסגור מעגל ולחזור למקום שהוא קורא לו בית כשהוא חותם על חוזה ארוך טווח שבסיומו אמור מליקסון לקבל תפקיד מקצועי במועדון.




שלומי ארבייטמן
כמו מאור מליקסון, גם לשלומי ארבייטמן הייתה עונה מצוינת בעונת 2009/2010, העונה האחרונה שבה ארבייטמן שיחק בישראל, עם מאזן פנטסטי של 28 שערים ב34 משחקי ליגה בהם הוא לקח חלק.
העונה הטובה במכבי חיפה סידרה לארבייטמן מעבר לליגה הבלגית, אבל בניגוד למליקסון, ארבייטמן לא הצליח להשאיר חותם בחו"ל והפך לשחקן שמקבל את הדקות בעיקר כמחליף.
בגיל 29, ארבייטמן חוזר לישראל במטרה לחזור ולהיות שחקן הרכב, כדי שאולי דרך דקות קבועות ואמון המאמן, הוא יצליח לחזור ולהיות חלוץ שקורע רשתות, ואולי אפילו לחזור וללבוש את מדי נבחרת ישראל.
מבחינת הפועל באר שבע, שלומי ארבייטמן אמור להיות המספר 9 החדש של הקבוצה בהתקפה אחרי עזיבתו של פלט הנפלא, והציפיות בהתאם.





דור מלול
דור מלול נכנס לתודעה כשעלה לבוגרים במכבי ת"א והרשים מאוד יחסית לגילו הצעיר.
מכבי ניצלו את היכולת של מלול לשחק במספר תפקידים, מגן ימני, קשר ימני, קשר באמצע וקשר התקפי והוא לאט אבל בטוח שידרג את מעמדו בקבוצה והפך לשחקן קבוע אצל מכבי כשהוא אפילו מוזמן לראשונה לסגל הנבחרת הבוגרת של ישראל.
ואז, בעזרתו של דודו דהאן, עבר דור מלול לבלגיה, שם, בדומה לשחקנים ישראלים אחרים, הוא התקשה להשאיר חותם.
אומנם מלול היה שחקן קבוע בבירסחוט הבלגית, אבל הוא לא הצליח באמת לממש את הציפיות ממנו ולעשות את קפיצת המדרגה לקבוצה גדולה בבלגיה.
בשנה שעברה חזר מלול לבית"ר י"ם, אולם בניגוד לציפיות לא הצליח להפוך לשחקן מרכזי כשהוא גם סבל מפציעה שהשביתה אותו למס' חודשים.
ההחתמה של מלול בהפועל באר שבע לא באמת הפתיעה, וזאת בגלל שמלול הוא שילוב של שני דברים שבאר שבע צריכה, גם שחקן שיכול לשחק בעמדת המגן הימני, העמדה החלשה של הפועל באר שבע בשנים האחרונות, וגם שחקן שמסוגל לשחק בכמה עמדות במגרש ובכך הוא יעניק לאלישע עוד עומק במידה ואלישע יחליט שאביתר אילוז ימשיך לפתוח בעמדת המגן הימני.





רועי גורדנה
רועי גורדונה היה ככל הנראה שחקן הבית שקיבל הכי הרבה דקות מבין שחקני הבית שעלו לקבוצת הבוגרים של הפועל ת"א בשנים האחרונות.
מצד אחד מדובר בקשר אגרסיבי עם דריבל טוב שיכול להצטרף להתקפה במסירות עומק ובעיקר באיומים על השער, מהצד השני מדובר בשחקן שלוקה בכושר הגופני ומאז הפציעה שעבר לא מספיק דומיננטי בשביל להחזיק אמצע של קבוצה עם השאיפות של הפועל באר שבע.
מבחינת הפועל באר שבע, לפחות כרגע, נראה שגורדנה יתפוס את מקומו של לוטם זינו, כשחקן רוטציה בקבוצה.




רובי לבקוביץ
אחרי הכישלונות בשנתיים האחרונות עם שלומי בן חמו וגליל בן שאנן, ועם הידיעה שיתכן ואוסטין אג'ידה יעדר השנה כחודש בגלל אליפות אפריקה, בהפועל באר שבע חיפשו שוער בכיר יותר לקבוצה, אחד שעמד כשוער ראשון בשנים האחרונות לקבוצות בליגת העל.
אחרי חיפושים רבים, הוחלט ללכת על לבקוביץ', שספר 40 משחקי ליגה בליגה העל בשנים האחרונות, כמחליף של אג'ידה בקבוצה.




דניאל יואכים אסקלינג
הבלם השבדי בעל האזרחות הישראלית שיחק בעונה האחרונה בהפועל כפ"ס והיה בעל הבית שלה בהגנה.
לרבים הוא הזכיר את עודד גביש, בלם הפועל באר שבע לשעבר, בשל סגנון המשחק שלו. טוב מאוד באוויר, קצת פחות בקרקע, ובעיקר נוטה לעשות טעות קריטית מידי משחק.
לאחר השחרור של מרקוביץ בעונה שעברה, לא היה לבאר שבע באמת מחליף ראוי לעמדת הבלם, מה שעלה לה ביוקר כשסוארס הנפלא נפצע במשחק הגביע.
אסקלינג יהיה הבלם המחליף של הפועל באר שבע העונה, כשאוהדי באר שבע מקווים שהקבוצה לא תאלץ להשתמש בו, שכן בהרכב נמצאים פאיוביץ' וסוארס המצוינים.






המטרות לעונה הקרובה
למרות ההצלחה בעונה שעברה, אוהדי הפועל באר שבע שומרים על פרופורציות.
אין ספק שבלילות אפשר לחלום על קפיצת מדרגה, מאבק צמוד עם מכבי ת"א על האליפות, זכיה בגביע, הצלחה באירופה, אבל בקהל ובקבוצה גם מודעים לעובדה שמכבי ת"א היא בכמה דרגות מעל יתר הקבוצות בליגה מבחינה כלכלית, מבחינת ניהול ומבחינת עומק הסגל, ושבהפועל באר שבע עדין מנסים לבנות מסורות של הצלחות, ולכן צריכים להיות עם רגליים על הקרקע.
אוהדי באר שבע מקווים לעוד עונה של רגעים בלתי נשכחים, לעוד עונה שבה באר שבע ממתגת את עצמה כאחד מהמועדונים הגדולים בישראל.

בשעה טובה ומוצלחת עלתה היום לאוויר גרסת Fantasy Premier League הרשמי לעונה הבאה.

לכל הג'אנקיז אין צורך במילים מיותרות. כולנו בדודא מאז ה-19/5

לכל מי שרוצה להתמכר - זה הזמן וזה המקום להתוודע למשחק, לשאול שאלות, לשתף ברעיונות ובמידע ולתת את הטיפ הקטן הזה שיכול לעזור או למנוע טעות שטותית.

בימים הקרובים אשתדל לעדכן את האשכול בצורה תכופה על מנת שכולנו ניכנס לעניינים מהר. יכול להיות כיף גדול אם נצליח לפתח כאן דיון ער.

השנה אין חוקים חדשים משמעותיים.

מה שיש זה שינוי של השיטה לפיה מוענקות נקודות הבונוס לשחקנים המצטיינים בכל משחק, וטוב שכך כי בשנה שעברה הם פיקששו שם בגדול, שינוי קל בהגדרה של בישול, ושיפור במידע לגבי זמינות שחקנים.

כל הסטטיסטיקות במשחק החל מהעונה יסופקו ע"י OPTA.

ב-2013/14 הם מוסיפים משחק חדש, בתשלום, Ultimate Fantasy Premier League - אנחנו נשארים נאמנים למקור הישן, הטוב והחינמי שממשיך לרוץ במקביל. עדכון: הודיעו אמש סופית שה-ultimate נדחה חעונה הבאה, כנראה שלא התאים לאנשים לשלם על זה בלי שיסבירו להם למה ויפמפמו להם את זה מספיק זמן מראש...

רשימת המחירים המעודכנת לעונה הבאה מראה עליית מחירים צפוייה בקרב כל מצטייני אשתקד מה שאומר שבחירת השחקנים למחזור הראשון לא תהיה פשוטה עקב מגבלת התקציב שכמובן נותרה בעינה.

מדובר במשחק אסטרטגיה ומזל מהטובים שיש, והפופולרי מסוגו עם כ-2.7 מיליון משתתפים רשומים בעונה הקודמת - Join in the feast!

העונה שהייתה:

בורוסיה דורטמונד עברה בשנה שחלפה שנה לא רגילה.

מצד אחד הקבוצה השיגה את כל המטרות שהציבה לעצמה, מקום בשלב הבתים של ליגת האלופות כשהיא מסיימת את העונה בלי אף הפסד בתשעת משחקיה האחרונים ורק 2 הפסדים בסיבוב השני ורוברט לבנדובסקי שזוכה בתואר מלך השערים עם 20 שערים, הגעה לשלב הנוק-אאוט בליגת האלופות כשהיא מנצחת בחצי הרכב 2-1 אתארסנלבאמירויות, 3-1 את נאפולי עם הרכב שכלל את בנדר ואחר כך את סבסטיאן קל כבלמים, 1-2 עם מריאן זאר בן ה-18 בהרכב מול מארסיי כשקווין גרוסקרויץ כובש בדקה ה-87 ומעלה את השוורצגלבן לשמינית, שם היא פוגשת את זניט האפורה והקשוחה, מנצחת אותה 2-4 בחוץ כשהיא גומרת את המשחק לאחר 5 דקות כשהיא כובשת שני שערים, דורטמונד מפסידה בבית בגומלין אך עולה לרבע מול ריאל מדריד שם היא מובסת עם הרכב פצוע שכלל רק 4 שחקנים מהניצחון המפורסם 1-4 על ריאל בעונה הקודמת, בגומלין היא שורפת את המגרש עם 0-2 והחמצות לא רגילות שרק כמעט הספיקו להמשך. וכמובן הגעה לגמר הגביע הגרמני כשהיא מרשימה בדרך על אף הפציעות הקשות.


הרכבה יוצא הדופן של הקבוצה הכולל חמישה שחקני ספסל מול ריאל מדריד החזקה בניצחון 2-0


מצד שני, כמובן, מכת הפציעות הבלתי רגילה שהעיבה על פתיחת עונה נהדרת שכללה זכיה בסופר קאפ, חמישה ניצחונות רצופים והמשך מצוין, אלא שאז, באה בתוך כמה שבועות פציעה של לפחות 5 שחקני הרכב, זה התחיל בזה שפישצ'ק נעדר כמעט חצי עונה בגלל ניתוח, מה שגרם לרעיון גאוני של המאמן יורגן קלופ שהסיט את הקיצוני השמאלי קווין גרוסקרויץ לעמדת המגן הימני זה המשיך באילקאיי גונדואן שנפצע בגב במשחק ידידות של המאנשפט (לא חזר עד היום(, נמשך בנבן סובוטיץ' שקרע את הרצועה במחזור ה-12, בסוון בנדר וקובה שנפצעו ברצועה ולא שיחקו בחצי השני של העונה, במאטס הומלס, מרקו רויס ומרסל שמלצר שאף הם נפצעו במשחק ידידות של הנבחרת ונעדרו במשך כמה שבועות בהן הקבוצה נחלשה וזו לדעתי הסיבה שהקבוצה לא הגיעה אף יותר רחוק.



הרכשים החדשים של הקבוצה, הנריק מיקיטריאן, פייר אמריק אאובמיינג וסוקרטיס פאפאסטאטופולוס, הראו ניצוצות , החזיקו את הקבוצה ובסך הכל עמדו בציפיות של שחקנים חדשים בקבוצה חדשה, מיקיטריאן, היה לא רע ברוב המשחקים וכבש לא מעט-אך לעתים להנריך יש נטייה להעלם לחלקים שלמים של המשחק בהם הוא פשוט לא עושה כלום. פייר-אמריק פתח את העונה עם שלושער במחזור הראשון, 9 שערים בסוף הסיבוב והמון ציפיות, מה שהתברר-לשווא, הוא לא עמד בקצב בחלקים גדולים של הסיבוב השני בכל המסגרות ונעלם. סוקרטיס, שבא על תקן של בלם מחליף, שיחק ברוב חלקי העונה ועשה עבודה מצויינת, שחקן טכני, חזק, מהיר ובעיקר נשמה.

הרכשים החדשים שהביאו קלופ, צורק והאנס-יואכים וואצקה כרגע הם אימובילה מטורינו, מלך שערי הסריה A , אדריאן ראמוס הקולומביאני שסיים את העונה בהרטה עם 16 שערים, מתיאס גינטר הבלם בן ה-20 מפרייבורג וצ'י דונג וון הקוריאני שבא בהעברה חופשית מסנדרלנד ואחרי חצי שנת השאלה באאוגסבורג.

את הכיוון ההפוך של העזיבה עושים רוברט לבנדובסקי הנהדר שסיים תקופה מדהימה בדורטמונד של 103 שערים ו-44 בישולים ב-187 משחקים, הכוללת רביעייה בחצי גמר ליגת האלופות בעונה הקודמת מול ריאל מדריד החזקה. יוליאן שיבר המאכזב שעוזב להרטה ברלין אחרי שנתיים לא טובות במיוחד בדורטמונד הכוללות 6 שערים ו4 בישולים (המפורסם שבהם לפליפה סנטנה ב-3:2 על מלאגה) ב-57 משחקים כשהוא משחק כחלוץ. מנואל פרידריך שעוזב לאחר תקופה של חצי שנה על תקן המושיע בעמדת הבלם. ומרווין דוקש שעוזב לשנת השאלה בעולה החדשה פדרבורן.


הגיעו:

צ'ירו אימובילה - הגיע מטורינו תמורת 19.4 מיליון יורו

אדריאן ראמוס - הגיע מהרטה ברלין תמורת 9.7 מיליון יורו

נורי שאהין - סיים השאלה בת עונה וחצי ונרכש מריאל מדריד תמורת 7 מיליון יורו

צ'י דונג וון - הגיע מסנדרלנד בהעברה חופשית לאחר שסיים השאלה באאוגסבורג
מתיאס גינטר – הגיע מפרייבורג תמורת 10 מיליון יורו


עזבו:

יוליאן שיבר - עזב להרטה ברלין תמורת 3 מיליון יורו

רוברט לבנדובסקי - עזב לבאיירן מינכן בהעברה חופשית

מנואל פרידריך - סיים חוזה בן חצי שנה וכרגע שחקן חופשי

מרווין דוקש - עזב לשנת השאלה בעולה החדשה פאדרבורן


שחקני מפתח:



1. מאטס הומלס - הבלם אולי הכי טכני באירופה ואיש ענק, מחזיק את קו ההגנה של דורטמונד כבר 5 שנים בתקווה שגם השנה ימשיך להחזיק, הקבוצה תלויה בו רבות, כמו שראינו, במשחקים שהוא לא שיחק בשנתיים האחרונות או כשהוא היה חלש, הקבוצה לא תפקדה וכשהוא חזר הקבוצה הייתה בשיא, כמו שראינו גם במונדיאל כשהוא משחק בנבחרת היא חזקה ותוקפת וכשהוא לא משחק ההגנה כבדה וחלשה.

2. מרקו רויס - הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה והסופרטאר של דורטמונד, שחקן מהיר, חכם וטכני, מחזיק את החלק ההתקפי של הקבוצה עם המתפרצות שלו, כשהוא לא משחק הקבוצה לא משחקת וכמובן היה מאוד חסר במונדיאל.


3. הנריך מיקיטריאן - הרכש הגדול של עונת המלפפונים הקודמת, נתון עונה טובה יחסית אך קצת פושרת לעיתים, צפוי לפרוץ בעונה הקרובה וחייב לעשות את ההתקדמות, דורטמונד של השנה תלויה בו רבות וחייבת אותו מפוקס בשביל להיאבק על התארים.


4. מילוש יואיץ'- בא על תקן מחליף של מחליף על העמדה של קובה שנפצע בזמן העברות החורף, עשה התקדמות מדהימה ונתן חצי עונה מעולה, בהחלט השאיר רושם טוב וצפוי לקבל מקום בהרכב לפחות עד שאילקאיי גונדואן יחלים אם יחלים בכלל.


5. צ'ירו אימובילה - הרכש החדש והנוצץ ומלך השערים של הסרייה א' מטורינו אמור להשלים חלל גדול שהשאיר חלוץ ענק בדמות רוברט לבנדובסקי, דורטמונד תקווה שהוא ידע להשתלב במתפרצות כמו לבנדובסקי ויתקדם עם הקבוצה




שחקנים נוספים שכדאי לשים עליהם עין:

אריק דורם - התגלית אולי הכי גדולה בגרמניה השנה, שחקן מרשים עם יכולת התקפית מצויינת והגנה טובה שאולי עשוי לקחת לשמלצר את המקום בהרכב.
יונאס הופמן - הג'וקר הצעיר של בה-פאו-בה מקווה להתקדם ולנסות להלחם על יותר דקות ואולי מקום בהרכב.
אדריאן ראמוס - בא עם לא מעט ציפיות ואמור לעמוד בהם.
פייר-אמריק אובאמיינג - הגבוני שדובר עליו רבות-חייב להוכיח שטוב שהוא נשאר בקבוצה ושהוא שווה מקום בהרכב.
מיצ'ל לנגראק - כן ,דווקא הוא, הגיע הזמן אחרי 4 שנים שיתקדם, שיילחם על מקום בהרכב.


המאמן - יורגן קלופ


ללא ספק, מעל הכל, המאמן, המאמן הגדול של השוורצגלבן הוא הנכס הכי חשוב לה כרגע, האיש על הקווים הוא מאמן ענק ואיש מאוד דומיננטי, מבוקש בכל קבוצה גדולה באירופה וללא ספק המועמד המוביל לרשת את תואר מאמן הנבחרת, האיש שהגיע ממיינץ לאחר כשלון כלכלי וכשלון על המגרש בא עם מעט ציפיות הרים את הקבוצה ועד עכשיו יוצא גדול-2 אליפויות, גמר צ'מפיונס, גביע, פעמיים סגנית.
אציין שאני פגשתי את קלופ וזה ללא ספק רגע השיא בחיי.
IN KLOPPO WE TRUST!


העונה הקרובה:

בורוסיה יוצאת למחנה אימונים באלפים ביולי ואמורה להתחיל את עונת המשחקים מול שטוטגרטר קיקרס מהליגה השלישית בגביע ומול באיירן מינכן בסופר-קאפ בדורטמונד, דורטמונד תפתח את העונה בליגה מול לברקוזן ותתחיל את ליגת האלופות בשלב הבתים כשהיא מדורגת בדרג השני.

המטרה של הקבוצה די ברורה, להתגבר על עזיבת בורג חשוב כמו לבנדובסקי, להלחם עם באיירן על האליפות, להגיע לפחות למקום בליגת האלופות ולהגיע כמה שיותר רחוק בגביע, כשמה שחשוב הוא להצליח לשלב בין שלושת הטורנירים האלו. מטרה נוספת היא שיעמוד לרשות הקבוצה ספסל עמוק יותר לטובת הימנעות מפציעות קשות כמו בשנה שעברה, ההחתמה של צ'ירו אימובילה וראמוס מעידה על כך שדורטמונד לא רוצה לחזור על תרחיש שיבר שבו היו פערי רמה גדולים מדי בין החלוץ שהוא באנקר בהרכב לבין חלוץ הספסל, קלופ בונה על כך שתהיה לו רוטציה בעמדת החלוץ בתקווה שאחד מהשחקנים ימלא את החלל שהותיר לבנדובסקי.

הפחד המתמשך של הקבוצה הוא מעזיבה המונית של כוכבים והפיכה לאייאקס, שמגדלת שחקנים מוכשרים ואז נאלצת למכור אותם , דורטמונד רוצה להיות אריה ולא גור אריה, דורטמונד רוצה להיות אמפריה ובשביל זה היא תצטרך לשרוד את הספקולציות לגבי מכירת שחקני מפתח כמו רויס, הומלס ולוקאש פישצ'ק.


התחזית שלי:

בורוסיה, שצברה נסיון במשך השנים הקודמות, רוצה להגיע רחוק, לזכות במייסטר-שאפט להביא גביע ולהגיע כמה שיותר רחוק בליגת האלופות, לדעתי, הקבוצה תלחם עד הרגע האחרון באליפות ובגביע מול באיירן מינכן הגדולה ותזכה באחד מהתארים הללו, צריך להמנע מפציעות ולא לוותר לאף קבוצה באף משחק.

ההרכב שלי: (4-1-4-1): וידנפלר; פישצ'ק, סובוטיץ', הומלס, דורם; בנדר; יואיץ', רויס, מיקיטריאן, קובה; אימובילה.

ומה נותר לי להגיד? בהצלחה שיהיה לנו ו-
!Heja BVB

סביליה



העונה שעברה:

בהחלט עונה משוגעת עברה על הקבוצה מדרום ספרד. מאבק מתמשך עם בילבאו על המקום הרביעי, זכייה שלישית בליגה האירופית תוך 8 שנים ומעל הכל, תצוגות כדורגל נהדרות מדי שבוע. אבל זה לא התחיל ככה. קודם סביליה הייתה צריכה להתגבר על עזיבת שחקני מפתח כדוגמת אלברו נגרדו, חסוס נבאס, אנדרס פלאלופ וג'פרי קונדוגביה כשמנגד הגיעו 13 שחקנים שונים לקבוצה. חצי סגל התחלף ואת שבעת המחזורים הראשונים סיימה סביליה עם 5 נק' בלבד, כולל הפסד 7-3 משפיל בברנבאו. עם הזמן השחקנים התחילו להתחבר יותר אחד לשני. בסוף פברואר, ניצחון 1-0 אצל ראיו החל רצף מדהים של 9 ניצחונות מתוך 10 משחקים. אך אז הגיע הסוף המר - ארבעה משחקים לפני סיום הליגה סביליה הפסידה ליריבתה הישירה אתלטיק בילבאו שחיסל את המאבק הצמוד בין הקבוצות. סביליה לבסוף סיימה במקום החמישי. מנגד, המאבק של האנדלוסים בעקבות הליגה האירופית היה מוצלח בהרבה. סביליה עברה את שלב הבתים בקלילות עם הרכבים די משניים, והצליחה לחזור מהפסד ביתי 2-0 ליריבתה המושבעת ריאל בטיס לדו קרב פנדלים בגומלין מול עינם של רבבות ורדיבלאנקוס, ולגרום להם לעצב רב בסופו. ניצחון 4-1 ענק על פורטו בגומלין של רבע הגמר העניק לאונאיי אמארי מקום בחצי גמר מול ולנסיה, שם כבר היה הרבה יותר קשה. העטלפים הצליחו למחוק יתרון 2-0 והובילו בביתם עד שבדקה ה-94 נגיחה של סטפאן מ'ביה קבעה הפסד 3-1 אך עליה היסטורית לגמר בטורינו. 0-0 בתום 120 דקות הובילו לפנדלים שבהם גברה סביליה על בנפיקה והוסיפה עוד תואר לארון.

כאמור, לאורך כל העונה הציגה סביליה כדורגל נהדר ועל זה היה רשום המאמן אונאיי אמארי שלמרות חוסר הצלחות בעבר בולנסיה וברוסיה עשה מעל ומעבר בעונה הזו. רוטציה בין החלוצים קרלוס באקה וקווין גאמיירו השכיחה לחלוטין את אלברו נגרדו, ויטולו הנהדר הראה שהוא יכול לעשות צרות לכל מגן, אלברו מורנו המשיך להתפתח לאחד מהמגנים הטובים בליגה, בטו הפורטוגלי שהציל את הקבוצה לא מעט פעמים במשך העונה והמנצח שעל החבורה, איבן ראקיטיץ' עם ניהול משחק אלגנטי הן ממרכז הקישור והן מעמדת הפליימייקר. לסיכום, אחרי כל האכזבות שספגו האוהדים בשנים הקודמות העונה הזו הניבה להם הרבה רגעי נחת.

העברות ומלפפונים:

בסביליה ממשיכים לעבוד קשה גם בקיץ הזה. כחלק מהעברת איבן ראקיטיץ' לברצלונה קיבלה סביליה בהשאלה עם אופציית רכישה את הקשר ההתקפי דניס סוארז (20), לו יש רזומה מרשים בנבחרות הצעירות של ספרד. בנוסף היא החתימה את הקיצוני השמאלי המצוין מאלמריה אלייקס וידאל (24) עבור 3M יורו. הקשר האחורי דניאל קאריסו (25) שהושאל בעונה אשתקד מרדינג והבלם ניקולאס פארחה (30) שהושאל מספרטק מוסקבה, חתמו סופית בקבוצה תמורת 2M יורו ו-2.5M יורו בהתאמה. חלוץ ליברפול איאגו אספאס (26) מגיע בהשאלה אחרי עונת בלהות ויקווה לשחזר את יכולתו מסלטה ויגו. השוער של לאס פלמאס מריאנו בארבוסה (29) מגיע בהעברה חופשית. אחרי שהעסקה על החתמתו של סטפאן מ'ביה נפלה, סביליה הלכה על הקשר האחורי של ריימס גרזגורז קריצ'וביאק (24) עבור 5M יורו. לסביליה יש רשימה ארוכה של מושאלים שחזרו לקבוצה: בריאן ראביו סיים השאלה בדפורטיבו לה קורוניה, אלברטו בוטיה ומאנו דל מוראל באלצ'ה, מירולס סטבאנוביץ' באלאבס, ראול רוססקו בבראגה, טיבריו גוארטה בקייבו, חאבי הרבאס בהרקולס ובאבא דיאוורה בלבאנטה. רובם לא יישארו בקבוצה עד סוף הקיץ. שמות שעשויים להגיע הם הקשר הימני של חטאפה פדרו לאון, בלם אוסאסונה אלחנדרו אריבאס והמגן השמאלי ויטורינו אנטונייש ממלאגה.

בראש גזרת העוזבים עומד איבן ראקיטיץ' (26), הכוכב הגדול שעזב לברצלונה תמורת 19M יורו בלבד לאור העובדה שחוזהו היה עד יוני 2015. הקיצוני השמאלי דייגו פרוטי (26), שנחשב בעבר לכישרון גדול אך לא הצליח לפרוץ, עוזב לגנואה תמורת 3M יורו. אלמריה החתימה את השוער חוליאן (23) בהעברה חופשית, והשחקנים דניס צ'רישב מריאל מדריד, סטפאן מ'ביה מ-QPR ומארקו מארין מצ'לסי חוזרים לקבוצותיהם לאחר שתמה השאלתם. בנוסף, יש מספר מעוניינות בחלוץ הקולומביאני קרלוס באקה ובמגן השמאלי אלברטו מורנו שכנראה יעבור לליברפול.


איבן ראקיטיץ' מוצג בברצלונה. איך סביליה תסתדר בלעדיו?

ציפיות ותקוות לעונה הקרובה:

סביליה איבדה כבר את הכוכב הגדול שלה כשגם מלך שעריה קרלוס באקה והכישרון אלברטו מורנו אולי יעזבו, ובהסתמך על העבר של המועדון יש סיכוי שהם ישובו להסתבך במרכז הטבלה, אך אם סביליה תפגע ברכש שעשתה ואמארי ימשיך את העבודה הטובה שעשה בעונה הקודמת סביליה יכולה להמשיך לעשות צרות בצמרת. בינתיים קשה להאמין שהיא מסוגלת להפתיע את שלוש הגדולות.


אתלטיק בילבאו



העונה שעברה:

בדומה לאנדלוסים, גם האוהדים הבאסקים בהחלט יכולים להיות מרוצים ממה שקבוצתם עשתה בעונה האחרונה. אחרי הכישלון עם מרסלו ביילסה בעונה שלפניכן ארנסטו ואלוורדה הצליח להוציא מקום רביעי והשתתפות בליגת האלופות לראשונה מאז 1998. איקר מוניאין סוף סוף הראה למה אמרו שהוא מסוגל להיות אחד מהספרדים הגדולים ביותר, שני האנדרים הררה ואיטוראספה השכיחו את חאבי מרטינז ויחד עם מיקל ריקו החזיקו את אחד מהקישורים המרשימים של העונה האחרונה, איימריק לאפורט פרץ לאור הזרקורים וגרר התעניינות מברצלונה, אריץ אדוריז שכבש 16 שערי ליגה ב-26 הופעות בלבד ועוד העמידו קבוצה למופת שלאורך כל העונה נאבקה בצמרת. היתרון הגדול של בילבאו מול שאר יריבותיה לצמרת במשך העונה החולפת (להוציא את ויאריאל) זה שהיא לא שיחקה באירופה ויכלה להתמקד רק בליגה. למרות פתיחה קצת מגמגת, בסוף אוקטובר כשהקבוצות כבר מתחילות להיכנס לעומס מסוים בילבאו ניצחה 9 מתוך 13 משחקי ליגה רצופים ועלתה למקום הרביעי. אמנם הפער משלושת המקומות הראשונים עדיין היו גדול אך לפחות במאבק על המקום הרביעי היא הייתה בכיסא הנהג והמשיכה להיות כך גם כשהתחילה הריצה הנהדרת של סביליה. אמנם הפער מהאנדלוסים קצת הצטמצם בשל הפסדים לברצלונה ואתלטיקו מדריד אך כשהגיע רגע האמת בילבאו לא נכשלה ורשמה ניצחון 1-3 גדול על יריבתה לצמרת סביליה. מאז חניכיו של אונאיי אמארי נשברו והבאסקים לא היו חייבים להתאמץ יותר מדי בשלושת המחזורים האחרונים כדי לסיים במקום הרביעי, או אם תרצו, "אליפות שאר הליגה".


אחרי עונה כזו מוצלחת, מותר לבאסקים לחגוג.

העברות ומלפפונים:

כמו תמיד, בילבאו בעיקר מסתמכת על מחלקת הנוער שלה ולכן הקיץ שלה שקט יותר משל שאר הקבוצות. ההחתמה היחידה של ואלוורדה עד כה היא החלוץ בורחה ויגרה (27), הפיצ'יצ'י של הליגה השנייה שכבש 25 שערים בנוסף ל-17 בעונה שלפניכן, שמגיע תמורת מיליון יורו. המגן השמאלי ג'ון אורטנצ'ה והקשר האמצעי איניגו רואיז מסיימים השאלות בסלטה ויגו ומיראנדס בהתאמה וחוזרים לבילבאו. לאור השוק הדל בו בילבאו נמצאת בכל קיץ, השם היחידי שהוזכר בהקשר שלה הוא המגן השמאלי נאצ'ו מונראל מארסנל אך לא סביר שיגיע.

בינתיים הקשר האמצעי המוכשר אנדר הררה (24), שכמעט עבר למנצ'סטר יונייטד בקיץ הקודם, עובר אליה סופית תמורת 36M יורו, סכום לא פעוט בכלל. השוער ראול פרננדז (26) עובר לראסינג סנטאנדר בהעברה חופשית. בנוסף לכך, גאייזקה טוקארו (29), ג'ונאס רמאליו (20), אנריק סאבוריט (22) ואונאיי אלבויסה (25) יוצאים להשאלות אצל אייבאר, ג'ירונה, מאיורקה וטנריפה בהתאמה.

ציפיות ותקוות לעונה הקרובה:

עושה רושם שתחת המאמן ארנסטו ואלוורדה לחבורה הצעירה והמוכשרת שיש כרגע בבילבאו הרבה יותר קל להביע את עצמה עד כדי כך שרכשים שהגיעו בעונה הקודמת בקול תרועה כמו בנייאט וקיקה סולה פחות קל להשתלב. אבל כל עוד הקבוצה מצליחה אני לא חושב שזה משנה לאוהדים. למרות עזיבת אנדר הררה לבילבאו עדיין יש קישור עמוק מספיק כדי להגיע רחוק בליגת האלופות ומי יודע, אולי גם להתחרות עם שלוש הגדולות.


ריאל סוסיאדד



העונה שעברה:

עונה מאוד הפכפכה עברה על ריאל סוסיאדד. יכולת נהדרת בתחילת העונה במשחקי מוקדמות ליגת האלופות מול ליון לצד קמפיין אירופי משפיל בבית עם מנצ'סטר יונייטד, באייר לברקוזן ושחטאר דונייצק. לא בית פשוט אבל סוסיאדד הייתה צריכה להוציא הרבה יותר מנקודה אחת ושער אחד בששת המשחקים, כשבין היתר היא מובסת 4-0 באוקראינה. סוסיאדד פתחה את העונה בליגה עם ניצחון אחד בשמות המשחקים ראשונים והיה עושה רושם שהחיסורים של פיליפ מונטאנייה, המאמן שהוביל את המועדון רק כשעלה לליגה הראשונה והפך אותה לקבוצת צמרת לכל עניין ודבר, ושל אסייר אייארמנדי, הקשר האחורי המוכשר שעבר לריאל מדריד, פגעו יותר מדי בקבוצה, שכן המאמן החדש חגובה ארסטה לא הרשים בחודשים הראשונים של העונה וקשר הרכש אסטבן גראנרו סבל מקרע ברצועה הצולבת לאורך כל העונה. אך מאז שהקבוצה הודחה מעשית מליגת האלופות ויכלה להתרכז רק בליגה הכל התחיל להתחבר. ניצחון 2-1 במסטאייה התחיל רצף של עשרה משחקי ליגה שבהם הקבוצה מנצחת 8 מתוכם, למרות 1-5 משפיל בסנטיאגו ברנבאו באמצע. מתחילת הסיבוב השני היה אפשר להבחין בחוסר יציבות משווע של הבאסקים שככל שבעה ניצחונות, שש תוצאות תיקו ושבעה הפסדים ב-20 המחזורים האחרונים של העונה. למרות זאת, הרצף המרשים שסוסיאדד עשתה עד סוף הסיבוב הראשון עזר לה להשיג את המקום השישי והמכובד כשבשקלול של משחקי הדרבי מול היריבה מבילבאו סוסיאדד יצאה המנצחת עם ניצחון ביתי 2-0 ותיקו 1-1 בסן מאמס במחזור שלפני הסיום. בזה האוהדים בהחלט יכולים להתגאות. האוהדים אף יכולים להתגאות בשחקני המפתח בהתקפתם קרלוס ולה ואנטואין גרייזמן שסיימו את העונה עם 16 שערי ליגה כ"א, כשהמקסיקני אף תרם 12 בישולים. הבלם איניגו מרטינז היה פחות יציב בעונה האחרונה אך הראה מדי פעם שהוא עתיד להיות בלם מוביל בספרד ובנבחרת.


שחטאר דונייצק עושה צחוק מסוסיאדד. לא כך קיוו האוהדים לחזור לליגת האלופות אחרי 10 שנים.

העברות ומלפפונים:

קיץ שקט יחסית עבר על סוסיאדד עד עכשיו, בדומה לקיץ הקודם. ההעברה היקרה ביותר שלהם עד עכשיו היא צירופו של החלוץ אלפראו פינבוגאסון (25) מהירנבין תמורת 10M יורו, ובהתחשב במספרים המפחידים שלו העומדים על 59 שערים ב-67 משחקים בקבוצה ההולנדית אפשר להבין זאת. כמו כן, סוסיאדד צירפה בהשאלה את השוער הארגנטינאי המוכשר חרונימו רולי (22) מאסטודיאנטס על חשבון קלאודיו בראבו שעזב לברצלונה. המושאלים ליאסין כאדמורו במאיורקה, דייגו איפראן בדפורטיבו לה קורוניה ויורי ברצ'יצ'ה באייבאר, חוזרים לקבוצה. הקשר 50-50 שהושאל לקבוצה בעונה החולפת אסטבן גראנרו עשוי לחתום בקבוצה או להיות מושאל לעוד עונה.

מנגד, סוסיאדד קיבלה 12M יורו ממכירתו של השוער קלאודיו בראבו (31) לברצלונה. היא אף שחררה את אלאין איזמנדי (24) וחאבי רוס (24) שחתמו לאחר מכן בלגאנס ובמאיורקה בהתאמה. יתר על כן, הבלם ראול נבאס (26) הושאל לעולה החדשה אייבאר בזמן שההקשר האמצעי אסטבן גראנרו (27) והמגן השמאלי חוסה אנחל (24) סיימו את תקופת השאלתם מ-QPR ומרומא.

ציפיות ותקוות לעונה הקרובה:

בסוסיאדד בינתיים אפשר להיות אופטימיים לגבי העונה הקרובה. אמנם עדיין חסר לה קשר במרכז המגרש שינהל את המשחק וישמור על סדר בהגנה אבל השאלתו של רולי מחפה על חיסורו של השוער הנהדר בראבו שעזב בזמן שהחלוץ האיסלנדי פינבוגאסון יכול להשלים חוד אימתני יחד עם ולה וגרייזמן, אם הצרפתי יישאר. אז כאמור, עם עוד קצת חיזוקים למרכז הקישור, לעמדת המגן השמאלי ולהעמקת הסגל באופן כללי, אין סיבה שסוסיאדד לא תמשיך להציג כדורגל מרשים גם בעונה הקרובה.

בית"ר ירושלים עונת 2014/2015


העונה שהייתה:

הקיץ שעבר התחיל בקול תרועה רמה עם רכישת המועדון ע"י אלי טביב. אוהדי הקבוצה שרובם מאסו בחוסר העניין של ארקדי גאידמק בקבוצה היו בטוחים שבית"ר יוצאת לדרך חדשה, כל זה לאחר חצי שנה נוראית עם צירופם של השחקנים הצ'צ'נים וכל הנלווה מכך. אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד, טביב אמנם מיהר למנות את חיים רביבו לנציגו במועדון אבל התחיל בשורה של צעדים תמוהים. תחילה היה הוויתור על הצמד אלי כהן "השריף" וז'אן טלסניקוב לטובת אלי כהן שירד ליגה עם הפועל ר"ג. באימון הפתיחה של עונת 13/14 הגיע רגע שפל נוסף כאשר אוהדים רבים של הקבוצה שמזוהים עם הלה-פמיליה קיללו וזרקו אבנים על אריאל הרוש ודאריו פרננדס רק כי העזו לתמוך בחבריהם המוסלמים כמה חודשים קודם לכן. הרגע המביך הזה היה כנראה אות הפתיחה לתחילת הפילוג העמוק בקהל של הקבוצה, כי באותו רגע החליטה קבוצת אוהדים להתנתק מבית"ר הנוכחית ולפתוח קבוצה חדשה בשם "בית"ר נורדיה ירושלים" שעתידה לשחק בליגה ג' בעונה הבאה. גם שחקני הבית לא נשארו חסינים מאלי טביב, תחילה אבי ריקן שלא הוגשה לו כלל הצעה חתם בפ.צ. ציריך השוייצרית ועזב לאחר עונה מצוינת, עמית בן-שושן עזב לקפריסין, קובי מויאל למולדובה וחן עזריאל ומתן בראשי נפלו בין הכיסאות וגם נאלצו לעזוב את המועדון, במחנה האימונים דאריו פרננדס התחצף למאמן אלי כהן ונזרק מהקבוצה. טביב צירף במקומם שחקנים זרים בינוניים וישראלים חסרי ניסיון ובנה יחד עם אלי כהן קבוצה מאוד לא מאוזנת שנבנתה תוך כדי תנועה. בית"ר פתחה את העונה עם סגל חסר מאוד והפסידה להפועל ב"ש 2-0 עם הרכב תלאים ותצוגה חלשה של אריאל הרוש, ניצחון שבוע לאחר מכן במושבה על מכבי פ"ת החזיר את מצב הרוח החיובי לירושלים אך בשלושת המחזורים הבאים בית"ר צברה רק 4 נקודות מתוך 9 תוך כדי כדורגל מאוד לא מרשים ובין לבין החזירה את אבירם ברוכיאן לקבוצה לאחר כמעט שנתיים מחוץ לבית"ר. לאחר פגרה של שבועיים הגיע המחזור השישי והפועל ת"א עלתה לבירה כדי לחנוך את איצטדיון טדי המחודש לעיני 30 אלף אוהדים במפגן נדיר בכדורגל הישראלי. במשחק עצמו בית"ר המשיכה ביכולת החלשה ונזקקה ליום נהדר של הרוש בקורות ובישול גאוני של דוד רביבו לקפילוטו 6 דקות לסיום. קפילוטו ניצח את הפועל ת"א ורשם וי ראשון לאלי טביב בעיר הקודש והפיח תקוות בקרב אוהדי בית"ר.


ככה זה היה נראה בתחילת הדרך. טדי מלא רואה ניצחון ביתי על הפועל ת"א

היכולת החלשה המשיכה, בית"ר לא הרשימה בלשון המעטה ושיחקה כדורגל רע שגרם לאוהדים לשרוק בוז לקבוצה גם בניצחון הביתי על בני יהודה. המאמן אלי כהן ספג את כל האש והביקורות והיה נראה שמספיק רק הפסד גדול אחד שיגרום לפיצוץ בבית וגן. ואכן זה קרה בתבוסה הביתית 4-1 לקרית שמונה בסוף נובמבר, אלי כהן ספג קללות משריקת הפתיחה ולכולם היה ברור שזמנו במועדון קצוב. למרות התבוסה כהן המשיך שבוע נוסף וספג הפסד באשדוד, כמה ימים לאחר ההפסד אלי טביב שראה איך הקהל מאבד אמון בקבוצה החליט לפטר את אלי כהן ולמנות את רוני לוי למאמן הקבוצה במטרה לנסות להציל משהו מהעונה הזאת. רוני לוי שקיבל את בית"ר לאחר 4 הפסדים רצופים הצליח לעצור במעט את הסחף אך צבר רק 6 נקודות מתוך 21 אפשריות וטען בריש גלי כי הסגל שיש לו לא שווה הישארות בליגה. אלי טביב פתח את הארנק וצירף בינואר 6 שחקים חדשים. בית"ר הצליחה להתייצב, ברחה מעט מהתחתית ועלתה לרבע גמר גביע המדינה אך סגנון המשחק ההגנתי של רוני לוי וחוסר המחץ בהתקפה היה בולט לעין והרחיק את האוהדים מהקבוצה. לאחר שאיבדה סיכוי להעפיל לפלייאוף העליון הגיע בית"ר למשחק העונה שלה ברבע גמר הגביע בקרית-שמונה, 4,000 אוהדים שליוו את הצהובים-שחורים עד לצפון הרחוק התאכזבו שוב בפעם המי יודע כמה וראו את החבורה האפאטית של רוני לוי מפסידה 2-0 רק ימים ספורים לאחר הפסד ביתי לסכנין. העונה נגמרה ולפלייאוף התחתון בית"ר הגיע לטדי עם לא יותר מ-1,500-2,000 אוהדים ביציעי טדי כל זאת שכמה חודשים קודם לכן במשחק הפתיחה באיצטדיון היו 30 אלף אוהדים שדחפו את הקבוצה לניצחון על הפועל ת"א. אבל הרגע הזכור מהעונה הזאת של בית"ר יהיה לצערנו שביתת השחקנים שהגיעה לפני המשחק נגד רמת-השרון, עם השעיית אבירם ברוכיאן מהקבוצה ואיומים של מנכ"ל בית"ר עומר עצמוני על אוהד סיידוף בעקבות תלונות של שחקני הקבוצה על מוסר התשלומים הרעוע של אלי טביב. השחקנים לא הופיעו לאימון המסכם אך על המגרש הביסו את רמת השרון 0-4 ולא הודו בסיום לקהל שמחה על השביתה לאורך 90 הדקות. בית"ר סיימה את אחת העונות הגרועות והמשעממות שלה ב-20 שנה האחרונות במקום השביעי בטבלה.


וככה זה נראה בסיום העונה...

הקיץ הנוכחי:

אם בתחילת דרכו של טביב במועדון היו לא מעט אופטימים שהיו בטוחים שבקיץ השני של טביב בקבוצה הוא יסתער על צמרת שחקני הכדורגל הישראלי על מנת להחזיר את בית"ר לקדמת הבמה אז היום נשארו אולי בודדים שמאמינים ב"משיח התימני". אלי טביב החליט בקיץ הנוכחי לעשות ניקוי אורוות במועדון, המאמן רוני לוי ועוזר המאמן דוד אמסלם הלכו הביתה כמו גם מאמן השוערים משה בן-דוד ומנהל הקבוצה מנחם נידם. גם שחקני הבית(שוב) לא חסינים, אריאל הרוש כרגע מושעה מכל פעילות בבית"ר ירושלים מכיוון שסירב לקצץ בחוזהו, אבירם ברוכיאן שוחרר כמוהו גם שי חדד, אוהד סיידוף וברק משה. בנוסף אליהם בית"ר שיחררה עוד 9 שחקנים מהסגל כשהכיוון ברור. רוב השחקנים הצעירים שאפשר להשביח ולמכור בעתיד נשארו ואלה שלא שוחררו. לא מעט אוהדים של בית"ר החליטו שנמאס להם מהדרך שבה המועדון האהוב שלהם מתנהל ורבים צפוים לעזוב לפרויקט החדש שנקרא "בית"ר נורדיה" כשגם לא מעטים צפוים אמנם להישאר אוהדים של בית"ר המקורית אך לא יגיעו השנה ליציעים כצעד מחאה. אלו שכן יגיעו הם האוהדים שקשה להם למרות הכל להתנתק מהקבוצה וכמובן הפלח בקהל שמזוהה עם הלה-פמיליה שיתנו השנה את הטון ביציעים והפעם כנראה גם בלי תחרות. ללא ספק עוד קיץ אפרורי עבר על בית"ר ירושלים וגם האוהדים שלה כבר יודעים למרות השם וההיסטוריה המפוארת היום בית"ר ירושלים היא לא יותר מעוד קבוצה בליגת העל.


המאמן:

מנחם קורצקי - המאמן בן ה-40 הוא ללא ספק אחת ההפתעות של השנתיים האחרונות בכדורגל הישראלי, אך מנגד גם סימן שאלה גדול לגבי התפקוד שלו במועדון גדול עם לחץ תקשורתי וקהל אוהדים גדול. קורצקי העביר את רוב הקריירה בליגה השניה בקבוצות קטנות, אמנם היו לו כמה שנים כשוער שני במכבי נתניה ובבני יהודה אך כולם זוכרים אותו מרמת-השרון שם שיחק במשך 7 שנים עד לסיום הקריירה. עם הפרישה התמנה קורצקי למנהל הקבוצה, אך עם עזיבתו של מומי זעפרן את הקבוצה מסיבות בריאותיות הוא נמצא בפרונט גם כעוזר מאמן בתחילה וגם כמאמן ראשי. קורצקי קיבל את הצ'אנס הראשון כמאמן ראשי בעונת 12/13 לאחר פיטוריו של ניסן יחזקאל ורשם הצלחה גדולה עם רמה"ש אותה הוביל לחלק העליון של הטבלה אך התפטר בשיא ההצלחה לאחר חילוקי דעות עם ההנהלה. קורצקי לא חיכה הרבה והתמנה למאמן הפועל רעננה עם תחילת הפלייאוף ורשם מאזן מדהים של 7 נצחונות מתוך 7 משחקים שהוליכו את רעננה לעליית ליגה. גם בליגת העל קורצקי נצץ והשאיר את רעננה בליגה למרות סגל אלמוני ברובו ובלי קהל או אצטדיון ביתי. אחת הסיבות שקורצקי מונה למאמן בית"ר היא כי לפי אלי טביב קורצקי הוא מאמן "צעיר, רעב, שיבנה קבוצה צעירה שיכולה להחזיר את הצבע לטדי". אז קורצקי מגיע כאשר בית"ר נמצאת בנקודת שפל תדמיתית ולא מלהיבה גם את האוהדים השרופים והנאמנים שלה אך תסמכו על קורצקי שאותו שום דבר לא מרתיע, המאמן משכונת מורשה ברמה"ש רוצה להפתיע עם בית"ר למרות סגל צעיר ולא מרשים ואם תשאלו אותו הוא בטוח שאחרי לא מעט שנים של דישדוש דווקא השנה המנורה של בית"ר שוב תידלק. עכשיו חובת ההוכחה היא עליו.


סימאונה של בית"ר? קורצקי

הגיעו:
קלאודמיר פריירה - הרכש הטרי ביותר של מנחם קורצקי וע"פ המאמן גם הכי איכותי. מדובר בקשר אחורי ברזילאי בן 30 שגדל במועדון הפאר הברזילאי ואסקו דה-גמה שם שיחק עד 2006. קלאודמיר שיחק בעוד מספר קבוצות בברזיל וב-2010 עבר לנאסיונל מפורטוגל בה שיחק עד הקיץ הנוכחי וסיים איתה במקום החמישי והמכובד בפורטוגל. קלאודמיר נחשב לשחקן חזק ואגרסיבי עם בעיטה טובה וניהול משחק טוב. בעונה החולפת רשם 26 הופעות בהם הבקיע 4 שערים ובישל 2 נוספים.

ססאר ארסו - בלם ספרדי בן 28. גדל בויאריאל ושיחק שם עד 2006 והיה שותף לקמפיין המוצלח של קבוצתו שהסתיים בחצי גמר ליגת האלופות. ארסו הספיק לשחק ברקריאטיבו, מורסיה, ויאדוליד, גנט הבלגית ובחצי העונה האחרונה בסראגוסה. ארסו שיחק בכל הנבחרות הצעירות של ספרד ונחשב לבלם איכותי שאמור לשדרג את החלק האחורי של בית"ר.

חנן ממן - הרכש הישראלי הבכיר ביותר בינתיים של טביב וקורצקי. ממן קשר התקפי בנו של שחקן העבר האגדי של מכבי חיפה ברוך ממן גדל דווקא בהפועל חיפה. ממן עלה לבוגרים בשנת 2008 ושיחק 4 שנים באדומים-שחורים מהכרמל שם הפך לשחקן מרכזי וצד את עיניהם של קבוצות גדולות בליגה. בקיץ 2012 הצטרף להפועל ת"א שם רשם עונה סבירה עם 7 שערים בכל המסגרות ו-9 בישולים אך מיהר לצאת לאירופה ולאחר עונה אחת בהפועל חתם בבוורן הבלגית שם מיעט לשחק. ממן מגיע לבית"ר עם המון ציפיות ואמור להיות האיש של קורצקי שיספק מספרים וינהל את המשחק בחלק הקדמי.

זארקו קוראץ' - חלוץ מונטנגרי בן 27 והרכש הראשון של קורצקי וטביב בקיץ הנוכחי. קוראץ' שמתנשא לגובה של 187 סנטימטרים גדל בזטה המקומית שם במשך 9 שנים כבש לא פחות מ-78 שערים, קוראץ' ניסה בעבר את מזלו בוויבודינה ושריף טיראספול אך ללא הצלחה אבל דווקא בעונה החולפת אצל יואב כץ בהפועל חיפה הצליח קוראץ' לראשונה מחוץ למולדתו וכבש 12 שערים שעזרו לחיפה להישאר בליגה. קוראץ' נחשב לחלוץ מטרה עם משחק טוב עם הגב לשער וחוש התמצאות ברחבה ובבית"ר מקווים שאחרי כמה שנים שחונות סופסוף יהיה כאן חלוץ דומיננטי וסקורר.

בוריס קליימן - המחליף של אריאל הרוש בשער הקבוצה. קליימן בן ה-23 התחיל בהפועל ת"א אך בגיל נערים עבר להפועל כפ"ס של אלי טביב, אותו טביב העביר את קליימן גם להפועל ת"א כשהפך לשותף של מוני הראל אצל האדומים. אחרי שנתיים בהשאלה בהרצליה ואותה הפועל כפ"ס חזר קליימן לאדומים שם התחרה ללא הצלחה עם אפולה אדל ודני עמוס על אפודת השוער הראשון. בעקבות הבעיות שצצו בין טביב לאריאל הרוש ובין קליימן להנהלת האדומים מצא את עצמו קליימן עוזב את הפועל ת"א וחותם בבית"ר שתשלם עבורו 700 אלף ש"ח לאדומים. קליימן מגיע לנעליים גדולות ומאז ומתמיד שוער בבית"ר היה צריך להיות פיגורה כדי לעבור את מבחן הקהל, לקליימן כבר יש נקודת פתיחה לא טובה, הוא מגיע מהפועל ת"א ומחליף שחקן בית וקפטן אהוב וחובת ההוכחה היא עליו. קליימן ינסה דווקא בסיר הלחץ של טדי לשדרג את הקריירה.

לידור כהן - קשר התקפי בן 21 תוצרת מחלקת הנוער של מכבי פ"ת. כהן עשה את הצעדים הראשונים שלו בבוגרים של מכבי פ"ת רק לפני שנתיים כששיחקה בליגה הלאומית. כהן היה שותף מלא לעליית הליגה וכבש 3 שערים. את העונה החל כהן כשחקן ספסל וראה את שחקני הרכש תופסים לו את המקום, רק באמצע העונה החל לקבל את ההזדמנות ולא איכזב, כהן כבש 9 שערים בכל המסגרות ועזר למכבי פ"ת להישאר בליגה. הוא סיים חוזה בקיץ הנוכחי ומיהר לסכם בבית"ר שתשלם למכבי פ"ת 1.2 מיליון ש"ח עבורו.

בן רהב - שוער בן 25, יהיה השוער השני בעונה הקרובה. רהב גדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה אך לא זכה לקבל הזדמנות בקבוצה הבוגרת והחל לנדוד בליגות הנמוכות. שיחק בכפר-יונה מליגה א', בנס-ציונה, הפועל כפ"ס וגם במדי רמת-השרון בליגת העל. בעונה החולפת שימש כשוער ראשון בבית"ר רמלה מהליגה הלאומית. רהב אוהד של בית"ר מגיל קטן ומגשים חלום ילדות.


הרכש הבולט ביותר עד כה. חנן ממן

מועמדים להצטרף:
זאב חיימוביץ' - בלמה של הפועל ת"א בעונה החולפת קרוב מאוד לבית"ר. למרות עונה לא מרשימה בה בקושי שיחק הבלם הוא מבוקש מאוד ע"י קורצקי שרוצה בסגל את הבלם הותיק כדי שיוסיף מניסיונו. חיימוביץ' שיחק בעבר בטרק גרוז'ני מהליגה הרוסית, הקבוצה ממנה הגיעו לבית"ר סדאייב וקאדייב.

מתן בראשי - בראשי שגדל בבית"ר ועזב בטונים צורמים בקיץ שעבר קרוב לחזור הביתה. דווקא לאחר עונת הפריצה של בראשי לפני שנתיים בקיץ שעבר פוצץ המו"מ בינו לבין טביב והבלם טס ללא אישור להיבחן בקבוצה פולנית. לאחר שלא הצליח לחתום בפולין הושאל בראשי להפועל קטמון וירד איתה לליגה א' וכרגע הוא מתאמן עם בית"ר וצפוי לחתום על חוזה ולהצטרף לסגל.

שלומי אזולאי - לא מדובר כאן בחלוץ הכושל ששיחק בבית"ר בעונה שעברה אלא בקשר התקפי תוצרת מחלקת הנוער של מכבי חיפה. אזולאי גדל במכבי חיפה ושיחק בנוער עד גיל 20 שם היה שחקן משמעותי. אזולאי לא מצא את דרכו במכבי חיפה ועבר בהשאלה למספר מועדונים, בעונה האחרונה שיחק בהפועל ראשל"צ שם רשם עונה מוצלחת בה כבש 10 שערים ובישל 11 נוספים. אזולאי הצטרף לבית"ר עם תחילת האימונים ולאחר שהרשים החליטו בקבוצה לפתוח איתו במו"מ על מנת להחתימו..

מור שקד - קשר אחורי בן 27 שגדל בהפועל רעננה ושיחק בעונה האחרונה בהפועל ראשל"צ. שקד שיחק בכל הקריירה בליגה השניה והשלישית בקבוצות קטנות. כמו חברו מראשון אזולאי גם שקד התאמן עם בית"ר מתחילת הקיץ, לאחר שהרשים את קורצקי ולאור המחסור בשחקנים בקישור האחורי של בית"ר החליטו בקבוצה לפתוח גם איתו במו"מ והוא צפוי להצטרף.
יוגב בן סימון - מגן ימני בן 28 שיכול לשחק בשני הצדדים, בן-סימון גדל בהפועל ראשל"צ ושיחק עד עכשיו רק בליגת המשנה, בעונה האחרונה עלה ליגה עם הפועל פ"ת. בבית"ר עדיין לא החליטו אם בן-סימון יצטרף ויהיה המחליף של דסה או שזה יהיה תומר ירוחם. כרגע הסיכוים נוטים לטובתו של בן-סימון שעשוי לחתום בקרוב בקבוצה.
שמוליק מלול - מגן שמאלי בן 21, גדל בבית"ר טוברוק ובעונה שעברה שיחק במכבי פ"ת. מועמד להצטרף ולהיות המגן המחליף של מאטוביץ'.
חן עזריאל - החלוץ שגדל בקבוצה וקרע רשתות בנוער מועמד לחזור והציע את עצמו לקבוצה. עזריאל כבר חזר לבית"ר לפני שנתיים ורשם עונה טובה אך לא הצליח להסתדר עם שחר וטביב על מעבר נוסף לבית"ר ורשם עונה מבוזבזת מאוד מבחינתו כשבינואר רק מצא בית וחתם בבני יהודה אבל לא הותיר חותם וירד איתה לליגה השניה. קורצקי שמחפש שחקן התקפה נוסף שיכול לשחק כחלוץ שני ובכנפיים יכול להיעזר מאוד בעזריאל והחלוץ יחתום בבית"ר אם יצליח השנה בניגוד לקיץ שעבר להגיע להסדר עם מכבי חיפה וטביב על גובה השכר שלו בבית"ר.
עומר נחמני, תומר ירוחם, שי מזור ונאור סבג חזרו מעונת השאלה ועדיין לא התקבלה החלטה בנוגע אליהם.
אבישי כהן, אוראל חורב, מתן טולדנו, דוד קלטינס וסתיו שושן עולים מקבוצת הנוער, כרגע נראה שרק אבישי כהן צפוי לקבל דקות משחק משמעותיות.

עזריאל חוגג במדי בית"ר. גם בעונה הקרובה?

עזבו:

אריאל הרוש - קפטן הקבוצה בעונה האחרונה ונמצא במועדון מגיל 12. אמנם מחזיק בחוזה לעונה נוספת בבית"ר וגם רוצה להישאר אך אלי טביב החליט לצאת נגד הרוש במלחמת התשה, כרגע הרוש לא מתאמן עם הקבוצה שצירפה כבר שני שוערים חדשים. אלא אם תגיע הצעה מפתיעה מאירופה או טוויסט לא צפוי מכיוון בית"ר אריאל הרוש צפוי לשבת הרבה ביציע בעונה הקרובה.

אבירם ברוכיאן - עוד שחקן בית שנדחק החוצה. ברוכיאן שחזר העונה לבית"ר לאחר שנה וחצי בגלות הציג יכולת טובה אך לא הסתדר עם אלי טביב שלא רצה אותו במועדון. טביב האשים את ברוכיאן בכך שגרם למרד של שחקני הקבוצה למרות שדווקא ההפך הוא הנכון אבל זה לא עניין את טביב שהחליט לשחרר את מספר 8 מבית"ר. כרגע ברוכיאן שחקן חופשי ומחזיק בהצעות ממכבי פ"ת ואוניברסיטטה קלוז' הרומנית. כבש 4 שערים ובישל 2 בעונה האחרונה.

שי חדד - הקשר-מגן סיים חוזה וכמו הרוש וברוכיאן גם הוא סומן ע"י אלי טביב שהחליט לא להמשיך איתו את ההתקשרות. חדד גדל במחלקת הנוער של בית"ר והיה שותף לדור הזהב המוכשר שזכה בדאבל. חדד היה גם חלק מסגל הבוגרים שזכה בדאבל ולאחריו יצא לשנתיים השאלה בהפועל ר"ג, חדד חזר לבית"ר והפך לשחקן הרכב במספר עמדות. העונה גם ענד את סרט הקפטן מספר פעמים. נכון לעכשיו חדד ממתין לבוררות בנושא גובה דמי ההשבחה שיצטרכו לשלם עליו במידה ויחתום בקבוצה ישראלית.

ניסו קפילוטו - הבלם שהיה הרכש השני של אלי טביב בקבוצה ואחד מנקודות האור בעונה החולפת עוזב גם הוא. קפילוטו סיים עונה לא רעה מבחינתו בה גם רשם מעמדת הבלם 3 שערים כולל אחד מתוק מול הפועל ת"א לעיני 30 אלף צופים בטדי. קפילוטו שהמתין לשיחות לחידוש החוזה מצד בית"ר ראה שאין התפתחויות ובדק אופציות באירופה, והוא גם מצא. הבלם בן ה-24 חתם בסנט גאלן מהליגה השוייצרית וזאת תהיה התחנה השניה שלו בקריירה האירופאית.

אוהד סיידוף, ברק משה ודור מלול סיימו חוזה ועזבו.
הזרים פאבלו בראנדן, ג'ונתן וילה, אנדרס טונייס ובריאן ז'ונס שוחררו מהקבוצה.
שלומי אזולאי, מושיקו לוגאסי וסנטיהו סלליך סיימו עונת השאלה ועזבו את הקבוצה.


שוער הנבחרת לא רצוי בבית"ר. אריאל הרוש
שחקני מפתח:

אופיר קריאף - בגיל 23 בלי יותר מדי קבלות אופיר קריאף עשוי לענוד העונה את סרט הקפטן של בית"ר ירושלים. קריאף ש"גדל" ביציע המזרחי בטדי ומשחק בבית"ר מגיל ילדים יתחיל העונה רק את עונתו הרביעית בבית"ר ומגיע לאחר עונה רעה מאוד. כזכור קריאף שרשם את הסטטוס "בלעדיכם זה לא יהיה אותו דבר" הפך באותו הרגע ליקיר הלה פמיליה ולשחקן המושמץ ביותר מצד אלה שמתנגדים לאירגון האוהדים השנוי במחלוקת. לאחר שער ניצחון על אנגליה בטדי ביורו עד גיל 21 המניות של קריאף קפצו ולאחר העזיבה של מספר שחקנים מובילים הוא הפך באופן אוטומטי ע"י התקשורת והאוהדים לאחד השחקנים המשמעותיים בבית"ר. אבל על הדשא זה היה נראה רע, קריאף קרס תחת העומס וספג ביקורת אפילו מהמזרחי, בעונה הקרובה מנחם קורצקי צפוי לקחת את השחקן כפרויקט והוא גם יחלוק את סרט הקפטן עם מאטוביץ'. אין ספק שקריאף נמצא בצומת משמעותית בקריירה שלו. עונה טובה של קריאף עשויה להחזיר אותו למסלול וגם להצדיק את האהדה של הקהל אליו אבל מנגד עונה רעה נוספת תעשה לו פגיעה חמורה בשם ובקריירה והוא יהיה הראשון לספוג את האש.

חנן ממן - השחקן הישראלי הבכיר ביותר שהצטרף לבית"ר וזה אולי אומר הכל על בית"ר הנוכחית. ממן ללא ספק שחקן מוכשר אך לא נחשב בשורה הראשונה של השחקנים הישראלים אלא יותר שחקן דרג שני. ממן מגיע על מנת להיות השחקן המרכזי בקישור ההתקפי, קורצקי מצפה שממן יעניק לבית"ר יצירתיות, חוכמה וטכניקה בחלק הקדמי ויהיה השחקן שהמשחק יעבור דרכו. עבור ממן שעבר עונה סבירה בהפועל ת"א ועוד מספר עונות של התחשלות בהפועל חיפה העונה הקרובה עשויה להיות מכריעה מבחינתו בה הוא יצטרך להוכיח אם הוא רק שחקן ליגה נחמד או שחקן מוביל שיכול לקחת על עצמו מועדון גדול עם לחץ.
דושאן מאטוביץ' - המגן הסרבי שהגיע רק בינואר האחרון לבית"ר עשוי להיות הקפטן החדש של בית"ר והשחקן הזר הראשון שיענוד את הסרט שענדו בעבר אורי מלמיליאן, אלי אוחנה, איציק קורנפיין, דוד אמסלם, אבירם ברוכיאן ואחרים. מאטוביץ' אמור להיות המבוגר האחראי העונה ולאחר חצי עונה פושרת בבית"ר מצפים שהשחקן שהיה מניה בטוחה בקרית-שמונה בעונת האליפות יביא את אותה יכולת גם לבית"ר בעיקר בפן המנטאלי על המגרש בטח שמסביבו צפוים לשחק לא מעט שחקנים צעירים וחסרי ניסיון.

בלון מנופח או שחקן מוכשר? עונת המבחן של קריאף
סגל הקבוצה: (מתעדכן)

שוערים: בוריס קליימן, בן רהב, סתיו שושן.
בלמים: ססאר ארסו, זאב חיימוביץ', מתן בראשי, טל כחילה.
מגנים: אלי דסה, דושאן מאטוביץ', תומר ירוחם, שמוליק מלול.
קשרים: אופיר קריאף, חנן ממן, קלאודמיר, דני פרדה, לידור כהן, עומר אצילי, מור שקד, שלומי אזולאי, עומר נחמני, צחי אליחן.
התקפה: זארקו קוראץ', איציק כהן, רועי זיקרי, אבישי כהן.

שאיפות וציפיות לעונה הקרובה:

בבית"ר הנוכחית עושה רושם לאוהדי הקבוצה שהשאיפות הם רק כלכליות ושום דבר מעבר אבל בכל זאת בבית"ר ינסו העונה לעשות גם משהו בפן המקצועי. סגל הקבוצה מורכב מלא מעט שחקנים צעירים שבבית"ר ירצו לראות משתדרגים והופכים לשחקנים משמעותיים שיכולים להוביל את הקבוצה ומבחינת אלי טביב להיות כאלה שהוא יוכל למכור לאירופה או לקבוצות העשירות בארץ. מבחינת מנחם קורצקי ואלי טביב סביר להניח שמקום שישי והשתתפות בפלייאוף העליון יחשבו להצלחה גדולה, הציפיות מבית"ר כרגע מאוד נמוכות ולא מעט אוהדי כדורגל מהמרים שבית"ר תסתבך העונה בתחתית ואפילו תסתכן בירידת ליגה. קורצקי מצידו בטוח שהקבוצה שלו מסוגלת להפתיע השנה אבל קשה להאמין שיש לו את הכלים לכך. ההערכה שלי היא שבית"ר תעביר עוד עונת פרווה במקרה הטוב במרכז-תחתית הטבלה.

במהלך העונה שעברה נקבע דבר בכדורגל הארגנטינאי, אחרי תקופה ארוכה שמו סוף לטורנירים הקצרים ועוברים לעונה קאלנדרית ב-2015. אבל האירופאיים שביננו, או יותר נכון הישראלים, שציפו לליגה של שני סיבובים בסגנון הנהוג ברוב העולם לא קיבלו את רצונם - הליגה, כחלק ממדיניות הממשל אשר כיום הוא המממן הגדול ביותר של הכדורגל, תגדל ל-30 קבוצות אשר ישחקו סיבוב אחד בלבד בעונה + מחזור מיוחד בסיום. מה?!?! עזבו, בינתיים הטורניר הקצר האחרון יוצא לדרך תחת השם "טורניר מעבר". 19 מחזורים.



מלבד השינוי הגדול הטורניר יעמוד בצל מותו של אדריכל השינוי, שחשוב לציין שעשה תיקונים בחזון שלו על מנת להעביר את ההחלטה, חוליו גרונדונה. יו"ר ההתאחדות המבוגר נפטר בגיל 82 אחרי 35 (!!) שנה כנשיא ההתאחדות. אמרתם כדורגל ארגנטינאי, אמרתם (גם) גרונדונה... אז זהו, כבר לא. שבוע עבר ממותו, אשר דחה את פתיחת הליגה, ועדיין לא ברור מה עומד להשתנות אם בכלל. אין ספק שהכדורגל, שמשוחק מזה זמן ללא קהל חוץ ועם בעיות כלכליות קשות בקרב הרוב המוחלט של המועדונים, צריך את השינוי.

אבל די לחפור, מחר נפתחת אחת מהליגות המותחות והצמודות בעולם, לטורניר נוסף ואולי האחרון מסוגו. לכל העוקבים האתרים הבאים יכולים להוות שימוש:

פוטבול פארה טודוס - קצת ידיעות, קצת סטט', אבל בעיקר שידורים באיכות טובה ופתוחים לכל!
אולה - צהוב ולעתים מביך, אבל עיתון הספורט הכי מקיף שזה נוגע לליגה הבכירה.
פרומדיוס - אתר סטט' נחמד שהביא פומפידו בזמנו אם אני זוכר נכון.


הסיקור השנה צנוע מהרגיל, קשור למצב הרוח שלי לאחרונה אז עימכם הסליחה...

שתהייה לנו אחלה עונה!

ליברפול - עונת 2014/15

העונה שהייתה:
עונת 2013/14 הסתיימה בצורה מאוד מאכזבת עבור אוהדי ליברפול, ובו בזמן הייתה העונה הכי מוצלחת של המועדון מאז 2009. פרדוקסלי, אבל טבעי לחלוטין כשמדובר בקבוצה שסיימה במקום השביעי בשנה לפני כן, כיוונה למקום הרביעי ויכלה לזכות במקום הראשון במשחק הסיום של העונה. ואם במחזור האחרון העסק היה פחות או יותר גמור, הרי שערב המחזור ה-36, ליברפול הייתה בכיסא הנהג בדרך לאליפות ראשונה אחרי 25 שנה. אבל רגע אחד אומלל של הקפטן סטיבן ג'רארד מנע מאחת הקבוצות המרגשות ביותר של המועדון (בעידן פוסט הילסבורו) זכייה בתואר הגדול מכולם.


ההחלקה של ג'רארד אמנם תיזכר יותר מכל רגע בעונה הזו, אבל רק בגלל הפן הדרמטי שבה. זו ממש לא הייתה עונה שקצרה ברגעים מרגשים, אלא להפך - זו הייתה קבוצת ההתקפה הכי מוכשרת של המועדון בשנים האחרונות, קבוצה ששברה שיאי שערים אישיים, זוגיים (SAS) וקבוצתיים, כזו שהסתכלה לכל השדים שלה בעיינים והתגברה עליהם.
ליברפול פתחה את העונה ללא הכוכב שלה, לואיס סוארז, שריצה עונש הרחקה ל-6 משחקים בשל הנשיכה על איבנוביץ', וניצחה בזכות הצלת פנדל של סימון מניולה במשחק הבכורה שלו באנפילד.

ההמשך לא העיד על מה שמצפה לנו בעונה הקרובה, גם כשליברפול גירדה ניצחון דחוק בוילה פארק ואז השלימה טריו 1:0 על היריבה הגדולה מנ' יונייטד. סוארז חזר וכבש מול סנדרלנד, אבל לצד תצוגות מדהימות (רביעיה נהדרת של SAS בהות'רונס) הקבוצה סבלה מחוסר יציבות ושמטה משחקים די פשוטים על הנייר. דרבי מטורף בגודיסון פארק הסתיים בתיקו 3-3 עם שער שוויון של דניאל סטארידג' בדקות הסיום, אבל הסימן הראשון לעונה מיוחדת באמת הגיע בוייט הארט ליין. האיצטדיון הלונדוני היה בית קברות עבור שאיפותיהם של אוהדי ליברפול לאורך השנים, אבל הופעה קבוצתית נהדרת הסתיימה בנוק-אאוט מדהים 5-0.

ליברפול הגיעה לבוקסינג דיי במקום הראשון, אבל בשלב זה אף אחד לא האמין שהקבוצה באמת מסוגלת ללכת עד הסוף, ומהר מאוד הדבר קיבל אחיזה במציאות, עם שני הפסדי בק טו בק במחזורי הכריסמס, נגד מנ' סיטי וצ'לסי.
בסוף ינואר קיבלנו עוד רגע נהדר, עם ניצחון מדהים בדרבי של מרסיסייד, 4-0 על היריבה העירונית, במשחק שהוגדר כ"דרבי החשוב ביותר ב-20 השנים האחרונות". על המגרש זה היה ממש לא כוחות, ושאיפות הטופ4 של הטופיז ספגו מכה קשה בזכות שערים של ג'רארד, סטארידג' וסוארז.

המשחק הכי זכור לעונה זו הוא ככל הנראה המשחק מול ארסנל. תחילת חודש פברואר, הלונדונים מובילים את הטבלה וחולמים על אליפות ותואר ראשון מזה עשור, ובדרך עוברים באנפילד, מול יריבה שמתקשה למצוא את היציבות ההגנתית שלה. אחרי 20 דקות המשחק היה גמור, עם רביעיית שערים מדהימה והתפרקות טוטאלית של הגאנרס (וזו לא הייתה ההתפרקות הראשונה שלהם בעונה זו). תוצאת הסיום - 5-1, לא שיקפה את הלך האירועים על הדשא, והמשחק אף יכל להגמר בהפרש גבוה יותר.

התוצאה הזו שלחה את ליברפול לרצף נצחונות מדהים, 11 במספר - כולל נצחונות נהדרים באולד טראפורד ובסט. מריז, נצחון בדקת הסיום מול פולהאם (כמו בעונת 2008/9), נצחון במשחק העונה מול מנ' סיטי. כל זה הגיע לסוף 3 משחקים לפני הסוף, מול ז'וזה מוריניו, במשחק אחר-צהריים שהוציא כבר המון מילים מהמקלדת.

לואיס סוארז עוזב
בכל שנות קיומו, המועדון התברך בהמון שחקנים מוכשרים ביותר. שניים מהם - סטיבן ג'רארד וקני דלגליש, הם ככל הנראה שחקני הכדורגל הגדולים בתולדות המועדון. אבל בעייני רבים, לואיס סוארז הוא הכדורגלן הטוב ביותר ששיחק באנפילד. החלוץ האורוגוואי הגיע לאנפילד בינואר 2011, ובילה כאן שלוש וחצי עונות תחת הדרכתם של דלגליש ורודג'רס. תחת האחרון הוא הפך מחלוץ מוכשר אך בעייתי לאחד משחקני הכדורגל הטובים בתבל. עונת 2012/13 הייתה נהדרת אבל תקרית הנשיכה הטילה צל גדול על ההישג בו. בעונת 2013/14 שום דבר כבר לא עצר אותו, ועם 31 שערי ליגה, 12 אסיסיטיים ועוד מספר פנדלים שסחט, הוא זכה כמעט פה אחד לתואר שחקן העונה בפרמיירליג.
אחרי 3.5 שנים, הקריירה שלו באנפילד הגיעה לסיומה כאשר ברצלונה הפעילה את סעיף השחרור שלו, שמוערך ב-75 מ' פאונד. תמיד כואב לראות שחקן טוב עוזב, וכשמדובר בשחקן כמו סוארז, שגרם לכולנו כל כך הרבה רגעי אושר ונחת, הדבר כואב אף יותר. רודג'רס עומד בפני אחד האתגרים הגדולים שיש למנג'ר קבוצת כדורגל - החלפת סופרסטאר שעוזב את הקבוצה שבנויה סביבו.


העונה הקרובה:
ברנדן רודג'רס יפתח את עונתו השלישית כמנג'ר ליברפול. אחרי שנתיים מצויינות, המנג'ר הצפון-אירי זכה בחוזה משודרג בשל הצלחתו להחזיר את ליגת האלופות לאנפילד. המועדון האנגלי המעוטר ביותר במפעל (5 זכיות) יחזור אחרי היעדרות של חמש שנים, מאז שהודח בשלב הבתים בשלהי הקריירה של רפא בניטז בקבוצה. הוא יעמוד בפני אתגר שונה לחלוטין מזה שעמד בו בשנתיים הקודמות, כשיצטרך לעמוד בעומס של מפעל אירופי וריצה בליגה במקביל. חסרונו של לואיס סוארז יורגש בכל מקרה, אבל רודג'רס מקבל גב כלכלי בשוק ההעברות על מנת להעמיק את הסגל ולנסות לשדרג את היכולת הדלה של שחקני הספסל.

מי לא ילבש את החולצה האדומה בשנה הבאה?
לואיס אלברטו, קשר ספרדי בן 21, הושאל למלאגה.
אנדרה וויזדום, מגן/בלם אנגלי בן 21, הושאל לווסט ברום.
לואיס סוארז, חלוץ אורוגואי בן 27, נמכר לברצלונה תמורת 75,000,000 פאונד.
יאגו אספס, פקיד בנק ספרדי בן 26, הושאל לסביליה עם אופציה לרכישה.
מועמדים נוספים לעזיבה הם הקיצוני אוסמה אסיידי (הושאל לסטוק בשנה שעברה), פאביו בוריני (ליברפול קיבלה הצעה מסנדרלנד), פפה ריינה (הושאל לנאפולי בשנה שעברה). גם עתידם של קולו טורה, דניאל אגר, לוקאס לייבה וסוסו נמצא בסימן שאלה.

הרכש החדש
ריקי למברט, חלוץ אנגלי בן 32, נרכש מסאות'המפטון תמורת 4,000,000 פאונד.
אמרה ג'אן, קשר גרמני בן 20, נרכש מלברקוזן תמורת 9,750,000 פאונד..
אדם ללאנה, קשר התקפי אנגלי בן 26, נרכש מסאות'המפטון תמורת כ-23,000,000 פאונד..
לזאר מרקוביץ', קיצוני סרבי בן 20, נרכש מבנפיקה תמורת 19,800,00 פאונד.

שחקני רכש נוספים שהמועדון מקושר אליהם דז'אן לוברן (בלם, סאות'המפטון) /// לויק רמי (חלוץ, QPR) /// אלברטו מורנו (מגן, סביליה) /// חבייר מאנקיו (מגן, אתלטיקו מדריד).

לוח המשחקים
משחקי הכנה:
16/7 – ברונדבי (דנמרק) הפסד 1-2
19/7 פרסטון נורת' אנד (פרסטון) ניצחון 2-1
24/7 רומא (בוסטון) הפסד 1-0
טורניר ידידות בארה"ב:
28/7 אולימפיאקוס (שיקאגו) 01:00
31/7 מנ' סיטי (ניו יורק) 02:00
3/8 מילאן (שרלוט) 01:30
10/8 דורטמונד (אנפילד) 14:15

משחקים רשמיים:
17/8 סאות'המפטון (בית)
25/8 מנ' סיטי (חוץ)
31/8 טוטנהאם (חוץ)