בית"ר ירושלים עונת 2013/2014

העונה שהייתה:

לאחר סיום העונה המוצלח והאופטימי של עונת 11/12 התפנו בבית"ר לעיסוקים הרגילים שלהם מדי קיץ - מציאת משקיעים והשגת כספים על מנת לפתוח את העונה בצורה תקינה ככל האפשר, תוך כדי הניסיונות העקרים של יו"ר הקבוצה איציק קורנפיין וראש עיריית ירושלים ניר ברקת להשיג תרומות עבור הקבוצה התגבשה קבוצה של אוהדים והקימה את "עמותת אוהדים" שמטרתה הייתה לגייס סכום כסף גדול ככל האפשר שיסייע לבית"ר לפתוח את העונה ואולי אף לרכוש את הקבוצה מידי הבעלים הפאסיבי של המועדון ארקדי גאידמק. בין לבין בית"ר את העונה עם מספר רב של שחקנים לא חתומים וללא שחקני רכש כלל והודחה כבר בשלב הראשון של גביע הטוטו ובנוסף פתחה את העונה עם נקודה אחת מ-6 אפשריות והרחקה של הברומטר של הקבוצה דאריו פרננדס לארבעה משחקים. מאחורי הקלעים ההרתמות ליוזמה הייתה גדולה ותוך חודש וחצי נאספו כמעט 2 מיליון ש"ח שבתוספת סכום דומה שהזרים גאידמק ומכירת דן איינבינדר לעירוני קרית-שמונה תמורת 1.1 מיליון ש"ח איפשרו לקורנפיין להחתים שחקנים ללא חוזה כמו עמית בן-שושן ושי חדד ולחזק את הקבוצה בצמד הקרואטים דינו שקוורץ ודומיניק גלאוינה ובחן עזריאל שחזר לקבוצה בהשאלה לאחר עונה רעה מאוד במכבי חיפה, למעשה בית"ר החלה את העונה עם סגל מלא רק במחזור השלישי.

הרצף הרע של פתיחת העונה לא נשבר, בית"ר הפסידה גם לאשדוד ועכו וסיימה בתיקו עם הפועל ר"ג ולאחר חמישה מחזורים התבססה הקבוצה בתחתית עם 2 נקודות מתוך 15 והיה נראה שהתסריט מ-2 העונות הקודמות יחזור על עצמו. בעקבות פגרת הנבחרת ודחיית המשחק נגד הפועל ת"א קיבלה הקבוצה פגרה של שלושה שבועות מה שנתן למאמן אלי כהן אפשרות למין "מחנה אימונים שני" והחזרת הקבוצה לכושר שאפיין אותה בסיום העונה הקודמת. בית"ר חזרה מהפגרה מצוין עם ניצחון 1-2 בבלומפילד על בני יהודה משערים נהדרים של בן-שושן וריקן בניצוחו של דאריו פרננדס המצוין והתפנתה להכנות לקראת ה"קלאסיקו הישראלי" בינה לבין הפועל ת"א בטדי, המשחק עצמו הצדיק את הציפיות הגדולות ששוחק לעיני 19 אלף צופים ואלי טביב אחד והרבה דם רע בין המועדונים, בן-שושן הבקיע ראשון הפועל הפכה ל1-2 אבל אז טוטו תמוז הורחק בעקבות תנועת השתקה לאוהדי בית"ר וחן עזריאל משום מקום הבקיע צמד בדרך לניצחון גדול שסימן את המפנה בעונה של בית"ר.


חן עזריאל מנצח את הפועל ת"א בטדי

הניצחון על הפועל הרים משמעותית את המוראל בבית וגן, בית"ר רשמה רק הפסד אחד ב-14 משחקים תוך כדי תצוגות כדורגל מצוינות והתקרבות לצמרת הגבוהה. שבוע וחצי לפני המשחק נגד הפועל ת"א בבלומפילד נסעה הקבוצה לגרוז'ני בירת צ'צ'ניה במה שהוגדרה כנסיעת עסקים, במהלך השהות בצ'צ'ניה שיחקה בית"ר משחק ידידות נגד טרק גרוז'ני מהליגה הרוסית והשמועות סיפרו על עזרה כספית אפשרית מאנשי עסקים צ'צ'נים או שיתוף פעולה אפשרי עם המועדון מגרוז'ני. בית"ר הספיקה לחזור ארצה ולנצח כעבור מספר ימים את הפועל ר"ג בטדי(2-3) והתכוננה למפגש הצמרת נגד הפועל ת"א שנערך כמה אירוני יום לפני הבחירות, שערים של ריקן ועזריאל לקראת הסיום העניקו לבית"ר ניצחון יוקרתי 0-2 במגרש של היריבה השנואה ואת המקום הרביעי כשרק 2 נקודות מפרידות בין הקבוצה של השריף למקום השני והיה נראה שבית"ר הולכת לעונה גדולה. כמה ימים לאחר המשחק ושעות ספורות לפני משחק הליגה נגד בני יהודה בטדי יצאה הודעה לתקשורת שבה בית"ר צירפה 2 שחקנים מוסלמים מטרק גרוז'ני, התקשורת כמובן הלהיטה את האווירה וכבר במשחק נגד בני יהודה יושבי היציע המזרחי המזוהים עם ארגון הלה-פמיליה החליטו לא לעודד את הקבוצה ובמשך משחק שלם קראו קריאות גזעניות ובנוסף נתלה שלט גזעני עם הכיתוב "בית"ר טהורה לעד" שעורר הדים ברחבי המדינה. ההשפעה של צירוף הצ'צ'נים לקבוצה הייתה עצומה, היציעים התפלגו בתחילה והתרוקנו לאחר מכן, הקבוצה התרסקה מקצועית וכלכלית והשחקנים כולל המאמן אלי כהן כלל לא הצליחו לתפקד ולראיה ב-17 המשחקים ששוחקו מאז שהגיעו הצליחה בית"ר לנצח רק 3 פעמים שמתוכם רק ניצחון ליגה אחד(עוד 2 ניצחונות בגביע) שהושג לקראת סיום העונה. היציעים התרוקנו ובית"ר הפכה מקבוצת פלייאוף עליון שעתידה להתמודד על כרטיס למפעל אירופאי לקבוצת פלייאוף תחתון שנאבקת על חייה ומבטיחה את הישארותה רק במחזור האחרון.


הרגע ששינה את העונה של בית"ר. סדאייב וקאדייב מוצגים בקבוצה

הקיץ הנוכחי:

כמו בכל קיץ גם את הקיץ הנוכחי בית"ר החלה כאשר נושא הבעלות של הקבוצה נמצא בראש סדר היום. בניגוד לשנים עברו הפעם גם היה רוכש ושמו אלי טביב, הבעלים לשעבר של הפועל כפ"ס והפועל ת"א שכבר בתחילת העונה החל בבדיקות להעברת הבעלות החליט לקחת את הקבוצה באופן סופי, אבל כמו שיכול להיות רק בבית"ר ירושלים הכל הלך קשה, הבעלים ב-8 השנים האחרונות ארקדי גאידמק לא ממש שמח להעביר את הקבוצה לידי טביב וניסה לסקל בעסקה ככל האפשר. אל טביב הצטרפו עמותת האוהדים שהפעילו את סעיף הרכישה שלהם כאשר מנגד ארקדי גאידמק הודיע במפתיע שיש לו קבוצת רוכשים פוטנציאלים שבראשם יעמוד טמרלאן מג'ידוב איש עסקים צ'צ'ני-ישראלי שיזרימו לקבוצה כ-5 מיליון דולר והצעד הראשון היה סיכום בע"פ עם רוני לוי על מינויו למאמן כאשר העסקה תיחתם. טביב והעמותה החליטו לקחת את העניין לבית-משפט ויום לפני הדיון הראשון הודיע גאידמק כי הוא נכנע למחאות ויעביר את הקבוצה לטביב וכך גם החליט ביהמ"ש המחוזי בירושלים. לאחר 8 שנים, 5 תארים והשקעה של 400 מיליון דולר ארקדי גאידמק כבר לא בעלי בית"ר והבעלים החדש הוא אלי טביב. אחד הצעדים הראשונים של טביב היה למנות כנציגו את חיים רביבו שעשוי בעתיד לרכוש אחוזים במועדון, טביב יחד עם רביבו החליטו על חריש עמוק במועדון ומספר רב של עובדים ואנשי מקצוע כמו סרגיי טרטיאק, חנן אזולאי, משה בן-הרוש, רוני הילל ועוד פוטרו ויוחלפו באנשים מטעמו של טביב. בעמדת היו"ר איציק קורנפיין נכון להיום עוד ממשיך בתפקידו אבל טביב בודק את האופציה למנות ניר סביליה חלוץ העבר במקומו אך לא מן הנמנע שקורנפיין ימשיך בתפקידו גם תחת אלי טביב.


הבעלים החדש. אלי טביב

המאמן:

אלי כהן - גם את העונה הקרובה או לפחות בתחילתה בית"ר תפתח עם מאמן בשם אלי כהן על הקווים אבל העונה זה לא יהיה השריף אלא אלי כהן "החיפאי" אם תרצו. המאמן בן ה-53 מקבל לראשונה בקריירת האימון שלו צ'אנס במועדון גדול. למרות שאימן רק בקבוצות קטנות כהן נחשב למאמן מוערך, בין הישגיו אפשר למנות עליות ליגה עם הפועל ר"ג והפועל רעננה, 2 זכיות בגביע המדינה עם הפועל ר"ג ו-2 עונות מצוינות עם הפועל עכו שבהן השאיר את הקבוצה בליגה תוך כדי כדורגל התקפי והתמקמות במרכז הטבלה. כהן אמנם ירד בעונה שעברה ליגה עם הפועל ר"ג אבל זכה למחמאות על הדרך שבה שיחקה הקבוצה וכמובן הזכיה בגביע. מי שמונה לעוזרו הוא דוד אמסלם שכבר אימן כמאמן ראשי את בית"ר והיה עוזרם של יצחק שום ורוני לוי, למרות שאמסלם לצידו אלי כהן יודע שבבית"ר הוא יצטרך להתמודד עם התקשורת הלוחצת, הקהל התובעני וכמובן אלי טביב וחיים רביבו.


הזדמנות חייו. אלי כהן

הגיעו:

דוד רביבו - הקשר בן ה-35 מצטרף לאחיו הגדול חיים גם בירושלים במה שתהיה ככל הנראה התחנה האחרונה בקריירה שלו. רביבו אמנם התחיל את קריירת הבוגרים שלו במכבי ת"א לאחר שנרכש בגיל נוער מעירוני אשדוד אבל העביר את רוב שנותיו במ.ס. אשדוד ועזב הקיץ בטונים מעט צורמים לאחר שסופסל לא מעט בחצי השני של העונה ולא קיבל הצעה לחוזה חדש. רביבו כבש בעונה שעברה באשדוד 5 שערים והוסיף עוד 7 בישולים והוא חתם לעונה אחת בקבוצה וירוויח 100 אלף דולר.

ניסו קפילוטו - הרכש השני של אלי כהן הוא הבלם בן ה-24 שמגיע אחרי עונה אחת באלקי לרנקה הקפריסאית. קפילוטו גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א והתחיל להשתלב בבוגרים כבר בגיל 16, לאחר 4 וחצי שנים שבהם לא הצליח לתפוס יתד בהרכב של מכבי ת"א עבר להשאלות באשדוד ועכו שם שיתף פעולה עם אלי כהן שדאג להביא אותו הקיץ לבית"ר ובונה עליו שיהיה זה שיפתור את הבעיות של הקבוצה במרכז ההגנה. קפילוטו רשם בעונה שעברה 23 הופעות במדי אלקי בהם כבש שער אחד והוסיף בישול אחד.


למרות גילו בטדי בונים עליו. רביבו

עזבו:

עמית בן-שושן - אחת הכותרות של חלון ההעברות של בית"ר ירושלים, הקפטן שנמצא במועדון מגיל 12 עוזב לאנורתוזיס פמאגוסטה הקפריסאית. בן-שושן שסיים חוזה קיבל הצעה נמוכה משמעותית ממה שהשתכר בשנים האחרונות ופנה לחפש אופציות אחרות מעבר לים. בין השורות אפשר להבין שטביב ואלי כהן לא ממש בנו על בן-שושן והעדיפו אופציות אחרות על פניו. הקשר-חלוץ שיחק בעונה שעברה 22 משחקים בהם הבקיע 7 שערים ובישל עוד 2.

אבי ריקן - שחקן העונה של בית"ר בעונה החולפת יוצא גם הוא לנסות את מזלו באירופה, ריקן שהפך בעונה וחצי האחרונות ממגן שמאלי בינוני לאחד הקשרים הטובים בליגה והגיע גם עד לנבחרת שם הפך לחבר קבוע בסגל של גוטמן ישחק ב-3 שנים הקרובות בפ.צ. ציריך מהליגה השוייצרית. בעונה החולפת שיחק 31 משחקים בהם הבקיע 11 שערים והוסיף 5 בישולים.

ערן לוי - אהוב היציע המזרחי בטדי עוזב את בית"ר לאחר שנה וחצי שבהם השתלב טוב מבחינה מקצועית וחברתית בקבוצה אבל דווקא עם המאמן אלי כהן השריף לא ידע נחת. לוי וכהן ידעו לא מעט ריבים ותאקלים, המאמן סיפסל לא פעם את החלוץ, הוציא אותו בדקה ה-39 במשחק נגד ק"ש, מנע ממנו להתאמן ונעל לו את הארונית, השעה אותו מהסגל במחזורי הסיום וכמובן התשלח בו לא פעם באמצעי התקשורת השונים כאשר הסיבות לאירועים שונות ומגוונות. לוי עצמו ציפה להמשיך עוד עונה בבית"ר אבל הצוות המקצועי והניהולי החליטו לשחרר אותו ובעונה הבאה ערן לוי ישחק במכבי נתניה בליגה הלאומית, בעונה שעברה ב-25 משחקי ליגה הבקיע 5 ובישל 6, הוסיף עוד 6 שערים במסגרות הנוספות.

דומיניק גלאוינה - הקשר הקרואטי בן ה-20 הגיע בתחילת העונה שעברה והוגדר ע"י המאמן אלי כהן כ"יהלום לא מלוטש", גלאוינה שסבל מקשיי התאקלמות הראה מספר פעמים כמה כישרון יש לו ברגליים אבל לא הצליח לתפוס משבצת של שחקן דומיננטי במערך של השריף ונע לא פעם בין ההרכב לספסל כאשר הוא מתקשה ליצר המשכיות. טביב ואלי כהן החליטו שלא לממש את האופציה עליו והקשר הצעיר יחזור לליגה הקרואטית. הבקיע העונה 6 שערים ובישל עוד 2 ב-29 משחקים.

דינו שקוורץ - לעומת גלאוינה שהגיע יחד איתו דינו דווקא תפס מקום של קבע בהרכב, הבלם הצעיר השתלב מצוין חברתית ומקצועית והיה נראה שימשיך בבית"ר בשנים הקרובות אבל המספר הרב של השערים אותם ספגה בית"ר בעונה שעברה(54) והאיטיות של הבלם הובילה לזה שבמועדון ככל הנראה יוותרו עליו ויבדקו אופציות אחרות. קיימת עוד אופציה שבה שקוורץ ימשיך עונה נוספת בבית"ר אבל היא נראית קלושה נכון לעכשיו. בעונה שעברה שיחק 32 משחקים והוסיף שער ובישול.

זאור סדאייב וג'יבראיל קאדייב - צמד הצ'צ'נים שעליהם עוד ידובר שנים רבות קיבלו הודעה לקראת סוף ינואר שבמסגרת עסקה בין בית"ר ירושלים לטרק גרוז'ני הם יעברו בהשאלה עד לסיום העונה לבית"ר ירושלים, משהגיעו השניים הם זכו ליחס מחפיר מצד חלק לא קטן בקהל של בית"ר שבעקבותיו הם נזקקו למאבטחים צמודים 24 שעות ביממה. בצד המקצועי קאדייב לא השתלב כלל ושותף רק לרבע שעה במשחק הבית מול סכנין ואף הורחק כאשר ישב על הספסל במשחק הגביע נגד מכבי ת"א, סדאייב שהגיע פצוע ראה יותר דשא וגם כבש שער אחד בתשעה משחקים בהם שותף והורחק גם עונה במחזור הסיום של העונה נגד סכנין בדוחא.


עוזב אחרי 16 שנה בצהוב-שחור. בן-שושן

עונת המלפפונים:

עונת המלפפונים של בית"ר ירושלים קיבלה תאוצה גדולה מבחינת השמועות לאחר העברת הבעלות לאלי טביב. עשרות שמות של שחקנים כבר קושרו לקבוצה כאשר בינתיים רק 2 שחקנים חתמו בקבוצה ומספר גדול של מועמדים חתמו בקבוצות אחרות. הלחץ של טביב, רביבו ואלי כהן לבנות סגל שיוכל להתמודד על מקום בפלייאוף העליון גדל מיום ליום ונראה שרק סמוך לפתיחת הליגה הסגל יושלם. מבין שחקני הסגל הקיים יש לא מעט שחקנים שעדיין לא חתמו על חוזה חדש לעונה הקרובה, מביניהם בית"ר כבר איבדה את עמית בן-שושן שחתם באנורתוזיס הקפריסאית, נראה שמי שיצטרף אל בן-שושן וריקן ברשימת הליגיונרים הוא קובי מויאל שמחזיק בהצעות מבלגיה ושוייץ והפערים בינו לבין בית"ר נראים כרגע בלתי ניתנים לגישור. מתן בראשי וחיים מגרלשווילי עדיין לא חתומים אבל נראה שבסופו של דבר יגיעו עימם לעמק השווה והשניים יחתמו על חוזה חדש. חן עזריאל שכרטיסו שייך למכבי חיפה חזר להתאמן עם בית"ר ומו"מ מתנהל בין טביב לשחר בנוגע לדמי העברת החלוץ חזרה לבית"ר. סטיבן כהן אמנם מוערך מאוד ע"י המאמן אלי כהן אבל לא נראה שטביב ורביבו תופסים מהקשר הצרפתי-יהודי לו הוצע חוזה נמוך מאוד ונראה כי גם הוא בדרך החוצה מהקבוצה. בגזרת הרכש השם החם ביותר שנמצא בדרך לקבוצה הוא אבירם ברוכיאן, מספר 8 ששיחק בשנה וחצי האחרונות ללא הצלחה בפולוניה ורשה והפועל ב"ש בדרך חזרה וכבר החל להתאמן עם הקבוצה וצפוי לחתום על חוזה לאחר תשעה באב, ברוכיאן שנלהב לחזור הביתה צפוי לקבל בחזרה גם את סרט הקפטן. עוד מועמדים המובילים להגיע הם אנדריי פיליאבסקי ואלרואי כהן שממתינים לשחרור שלהם ממכבי חיפה והפועל ת"א בהתאמה, בנוסף טביב מעוניין לחזק את הקבוצה במספר שחקנים צעירים שיהיה ניתן למכור בעוד מספר שנים כמו עומר אצילי קשר הפועל ראשל"צ ואיציק כהן חלוץ הפועל ירושלים ששיחק גם שנה אחת בנוער של בית"ר ונכון לעכשיו מתנהל מו"מ עם הקבוצות לגבי סכום מכירת הכרטיס של השניים, גם המגן השמאלי ניר מנצור שגדל במחלקת הנוער של הקבוצה ושיחק בקבוצת הנוער של ריאל מדריד החל להתאמן עם הקבוצה לאחר שבשנים האחרונות שיחק ביוון ובקפריסין ואם ירשים יוחתם. שחקנים נוספים שמועמדים להגיע הם שלומי אזולאי וסנטיהו סולליך ממכבי חיפה וחלוץ מ.ס. אשדוד בעונה החולפת סטפן שצ'פוביץ' אך מו"מ בין הצדדים עדיין לא נמצא בשלבים מתקדמים, רביבו וטביב ממשיכים לחפש שחקנים זרים צעירים בעלויות נמוכות שיהיה ניתן להשביח למכור בעוד מספר שנים ובמחנה האימונים בשבוע הבא צפויה להגיע רכבת של נבחנים זרים שינסו להרשים את אלי כהן ורביבו.


חוזר הביתה? ברוכיאן

שחקני מפתח:

דאריו פרננדס - אחרי סאגה מגעילה של שבועיים שבהם הקשר בן ה-35 שקל לעזוב את הקבוצה בסופו של דבר "סופר דאריו" חתם על חוזה לעונה נוספת בבית"ר וימשיך ללבוש צהוב-שחור גם בעונה הקרובה. פרננדס ללא ספק היה חלק מרכזי ביכולת הטובה של בית"ר בחצי הראשון של העונה עד שכל העסק התרסק, הקשר הארגנטינאי הוא ללא ספק המנוע והלב של הקבוצה ונדמה שהוא יותר שחקן בית מאשר שחקן זר. דאריו הוא האיש שכל הכדורים עוברים דרכו וכזה שבלעדיו בית"ר נראית אחרת לגמרי. בעונה הקרובה דאריו יצטרך להמשיך את מה שהתחיל בעונה הקודמת וזה להחזיר את בית"ר לחלק העליון של הטבלה וכמובן על הדרך להשתיק את החוליגנים שלא רצו לראות אותו עם מדי המנורה.

אריאל הרוש - בשקט בשקט הרוש יתחיל בעונה הקרובה עונה שישית בבוגרים וחמישית כשוער ראשון. הרוש אמנם היה השוער שספג בעונה שעברה את המספר הגדול ביותר של שערים בליגה אבל רוב השערים הגיעו בעיקר בגלל חוליית ההגנה החלשה מאוד שעמדה לפניו. בעונה החולפת הרוש שידרג את המעמד שלו כשחקן מוביל בבית"ר ירושלים ללא קשר למגרש כאשר יחד היה מהיחידים שיצאו בגלוי כנגד הקהל בעקבות הקריאות הגזעניות לעבר סדאייב וקאדייב.הרוש שמסומן כשוער הראשון של הנבחרת בעידן שלאחר דודו אוואט יודע שע"מ להצדיק את אפודת השוער הראשון של הנבחרת הוא יהיה חייב לחזור לתת קבלות גם בשער של בית"ר בעונתו האחרונה אולי לפני יציאה אפשרית לאירופה.


עכשיו אפשר להתעסק בכדורגל. דאריו והרוש

סגל הקבוצה: (מתעדכן)

שוערים: אריאל הרוש, אוהד סיידוף.
בלמים: אנדרס טונייס, ג'ונתן וילה, ניסו קפילוטו, טל כחילה.
מגנים: אלי דסה, דושאן מאטוביץ', תומר ירוחם.
קשרים: אבירם ברוכיאן, שי חדד, פאבלו בראנדן, דור מלול, מושיקו לוגאסי, אופיר קריאף, עומר אצילי, צחי אליחן, ברק משה.
חלוצים: שלומי אזולאי, איציק כהן, בריאן ז'ונס, רועי זיקרי.

שאיפות לעונה הקרובה:

אלי טביב שבשלב הראשון צריך לכסות חובות והתחייבויות מהשנים הקודמות צפוי ללכת השנה על עונה פיננסית, הבעלים לא מתכוון להשקיע יותר מדי ולחזק את הקבוצה בעיקר בשחקנים חופשיים או בצעירים מבטיחים, כרגע נראה שטביב הולך לעונת מעבר בה יאזן את הקבוצה כלכלית ויכין את הקרקע לשנים הבאות שבהם בית"ר אמורה לחזור לצמרת הכדורגל הישראלי. המטרה העונה היא קודם כל שלום בית והחזרת הקהל לטדי, אחרי שבשנים האחרונות נשמעו בטדי בעיקר קריאות גזעניות וקללות לעבר ארקדי גאידמק ואיציק קורנפיין השנה הציפיה היא שהקהל יחזור לתמוך בקבוצה ולהגיע בהמוניו טדי המחודש. בפן המקצועי אמנם אלי כהן ורביבו רחוקים מלהכריז על השלמת בניית הסגל אבל נדמה שהשגת מקום בפלייאוף העליון יחשב להצלחה ולשם שואפים להגיע בעיקר בגלל המשחקים הפוטנציאלים נגד הקבוצות הגדולות מחיפה ות"א שיכולים בקלות למלא את טדי, לאחר שב-3 השנים האחרונות הקבוצה נגררה למאבקי תחתית במועדון מכוונים לעונה שקטה במרכז הטבלה.

:aaa031:

דיון החדשות לעונת 2013/14. כאן אפשר לכתוב את כל השמועות, הדיווחים, הפיטורין וכל מה שעולה בראשכם בעונת 2013/14 הבאה עלינו לטובה.


-----------------


אחד הסיפורים הפסיכיים שיצא לי לשמוע: גלן ווילאן לקח את ה-banter של חדרי ההלבשה רחוק מדי, ו"הטמין" בתא של קנווין ג'ונס ראש של חזיר. ג'ונס (ראסטפרי שלא אוכל חזיר) לא אהב את המחווה וניפץ לווילאן את השמשה של האוטו. בסטוק פותחים בחקירה, וברק שאה העלה תמונה שלו עם הכוכב הראשי לאינסטגרם...

http://www.bbc.co.uk/sport/0/football/2257...rce=twitterfeed

זהו זה! אחרי שלב בתים סוחף ומעניין, עם שלוש אירופאיות בכירות שמודחות בדוגמת ספרד, איטליה ואנגליה, עם יתרון מובהק לדרום-אמריקאיות בשמינית הגמר מבחינה מספרית, עם 136 שערים בשלב הבתים (ממוצע של 2.83 שערים למשחק) ועם הרבה ציפיות לשלבים הבאים - אנחנו ממשיכים הלאה, אל עבר שמינית הגמר, כשהפעם אנחנו עוברים למתכונת הנוק-אאוט המוכרת. את הערב הזה, תפתח מי אם לא המארחת הברזילאית, כשתארח במשחק מעניין מאוד את צ'ילה, שעשתה שלב בתים נהדר עד כה, כשהיא חולפת על פני ספרד בדרך אל השמינית, ומסיימת שנייה להולנד בבית ב'. הברזילאים לא אכזבו, ואת המקום הראשון בבית א' הם השיגו, כשאליהם הצטרפה מקסיקו שעשתה שלב בתים נהדר עם שער חובה אחד בסה"כ.

במשחק המאוחר יותר הערב, קולומביה תארח את אורוגוואי למשחק כל-דרום-אמריקאי נוסף על כל הקופה. הקולומביאנים מגיעים אחרי שעשו 3/3 בשלב הבתים, חולפים בקלות על פני יוון, חוף השנהב ויפן עם תצוגות שערים נהדרות וכדורגל סוחף ומרתק. אורוגוואי מגיעה אחרי שהופתעה ע"י הפתעת הטורניר עד כה, קוסטה ריקה, וההפסד לה דחק את האורוגוואים עם הגב לקיר כשהם ידעו שהם חייבים לנצח את אנגליה ואיטליה כדי להעפיל - וזה אכן מה שקרה, אורוגוואי התעלתה על עצמה ומיקמה את עצמה במקום השני של בית ד'. אבל אורוגוואי לא יכולה הייתה לשלוט בהחלטות הפזיזות של אחד השחקנים הטובים בעולם שהוכיח בשלב זה שהוא, ככל הנראה, הרבה יותר לא-אחראי מאשר שהוא שחקן טוב. אתם כבר יודעים על מי אני מדבר, ולואיס סוארז, שככל הנראה נשך (#3) את כתפו של קייליני במשחק האחרון, קיבל הרחקה ל-4 חודשים מהמגרשים והטורניר מבחינתו הסתיים.

רשימת המשחקים:

ברזיל - צ'ילה (19:00, ערוץ 1 וערוץ 1 HD)
קולומביה - אורוגוואי (23:00, ערוץ 1 וערוץ 1 HD)

קצת חדשות מהימים האחרונים:

- ואן חינקל קרוב מאוד, על פי דיווחים הוא קיבל הבטחות ממוריניו לגביי מקומו בקבוצה בעונה והשתכנע. יש גם ציטוט של הסוכן שמאשר את זה אבל המקור שלו הוא בטוויטר? (חשבון של אתר כדורגל הולנדי עם יותר מ100 אלף עוקבים) ולא ראיתי שום אתר אחר משתמש בו אז האמינות מוטלת בספק. עכשיו שהוא סיים עם אליפות אירופה ההעברה יכולה להיחתם כול רגע. סכום ההעברה צפוי ליהות 7-8 מיליון יורו.

- שם חדש/ישן עלה לעמדת הבלם: קורט זומה מסנט אטיין, בלם בן 18 שעשה את הבכורה שלו בגיל 16 ויש לו כבר יותר מ40 הופעות בקבוצה הבוגרת. בRMC מדווחים על הצעה קרבה של 12 מיליון יורו והוא בנתיים שולח מסר ואומר שהוא שמח עם התעניינות של צ'לסי ומויריונ?. בכול אופן עכשיו הוא נמצא בטורקיה באליפות העולם עד גיל 20 עם צרפת אז שום דבר לא צפוי להיסגר סופית עד לסיום ההתמודדות שלו בטורניר.

- גם חברו לנבחרת ג'ופרי קונדוגביה, קשר בן 20 מסביליה, מקושר אלינו בהקשר חיזוק הקשר האחורי. גם הוא מפלרטט. עוד שמות שקושרו לעמדה הוא פאולינו (יש דיווחים של ניסיון "לגנוב" אותו מתחת לאפם של טוטנהאם כמו שעשינו עם אוסקר בעונה שעברה - רק בשביל זה שווה לרכוש אותו ), לואיס גוזטבו, ויקטור ואניימה ונמניה מאטיץ' (שככול הנראה לא יגיע בשל מחירו).

- יש דיווחים שמוריניו מתכוון לעשות שימוש נרחב יותר במחלקת הנוער בעונה הבאה. השמות של לואיס בייקר (מבחינתי השחקן מספר 1 בקבוצות המילואים בעונה שעברה - שחקן מדהים), רובן לופטוס-צ'יק, ניית'ן אקי, מילאן לאלקוביץ', ג'מל בלקמן וכמובן נתניאל צ'לובה (שעליו נאמר שמוריניו "keep close eye" - וככול הנראה הוא הגיע למשחק הפלייאוף של הצ'אמפיונשיפ בשביל לצפות בו). על פי הנאמר הוא ביקש קלטות של השחקנים הטובים ביותר.

- קורטואה יישאר באתלטיקו מדריד לעוד עונה. ככול הנראה נקבל כמיליון יורו דמי ההשאלה.

מהדיווחים האלו ואופי הפעילות שלנו בחלון ההעברות (למעט ההתעניינות בקבאני) אפשר לראות את התוכניות של צ'לסי ומוריניו לבנות קבוצה חזקה לעתיד ולאו דווקא להווה. מבחינתי זה צעד מבורך, במיוחד הרעיון שנראה יותר צעירים מהנוער משתבלים בקבוצה הבוגרת. יש שם כשרונות מדהימים ואם הם יקבלו את ההזדמנות אני בטוח שהם לא יהיו פחות טובים מאף שחקן אחר שנוכל לרכוש באותו הגיל. לא כיף לראות כששחקן כמו פאביו בוריני, מישהו שלעולם לא היה צריך לשחרר אותו, מצליח בעונה הקודמת (11/12) באיטליה בזמן ששני החלוצים הבכירים שלנו בקושי מגרדים את ה10 שערים בפריימרליג או את ג'ק קורק נותן עונת בכורה מצויינת בפריימרליג בזמן שהקישור שלנו מתקשה.

העונה שחלפה:

בעונה הקודמת, סתמה בורוסיה דורטמונד הרבה פיות, להרבה אנשים. הקבוצה מהעיר האפרורית, שמוגשת לאירופה על מצה של שחקנים צעירים, סיימה אמנם במקום ה-2 באירופה, והודחה ע"י באיירן ברבע גמר הגביע, אך כנראה שזה היה המחיר לניצחונות הגדולים באירופה שהובילו אותה לגמר הגדול של 2013, בוובמלי. הדרך של דורטמונד לגמר ליגת האלופות, המפעל היוקרתי באירופה, הייתה קשה. עזיבות, הפסדים, אבל רק דבר אחד מנע מדורטמונד להתפרק ולעוף - הקהל. דורטמונד ניצחה בבית 2:1 את ריאל מדריד, פירקה את אייאקס בחוץ ועשתה תיקו עם מנצ'סטר סיטי. בינתיים בליגה, דורטמונד התקשתה מאוד עם סדרת תוצאות תיקו והפסדים, ובעיקר הפסד ליריבה המרה, שאלקה. בשמינית הגמר, הוכיחה דורטמונד כמה היא בנויה על הקהל. בחוץ, נגד שחטאר, עשתה 2:2 אך בבית 3:0. באותו רגע הבינה דורטמונד שהיא חייבת לתת את הכל, ולהפוך לקבוצה מן המניין, שמועמדת להגיע לגמר הנכסף בכל שנה. דורטמונד העפילה לחצי הגמר, שם קיבלה את ריאל מדריד. יום לפני המשחק, נודע לאוהדים כי השחקן מריו גצה, העדיף לעזוב ב37 מיליון יורו לבאיירן. זה לא מנע מלבנדובסקי לפרק את ריאל מדריד בבית עם רביעייה, ולעלות לגמר. בליגה דורטמונד התעשתה עם 7 נצחונות רצופים, אך הפסידה בקרב האליפות לבאיירן מינכן. דורטמונד סיימה שנייה. גם בגביע, הפסידה דורטמונד לאותה באיירן מינכן ברבע הגמר. בסיום העונה סיימה דורטמונד בהפסד 2:1 בדקה ה90 לבאיירן מינכן, באותו גמר ליגת האלופות המדובר. השמועות על עזיבות השחקנים התחילו לרוץ ולרוץ. אבל עכשיו נעבור להעברות.

הגיעו:

הנריק מחטריאן - הגיע משחטאר דונייצק ב27.5 מיליון יורו.

פייר אמריק אובמיינג - הגיע מסט. אטיין ב13 מיליון יורו.

סוקרטיס - הגיע מורדר ברמן ב9.5 מיליון יורו.

עזבו:

- מריו גצה - עזב ב37 מיליון יורו לבאיירן מינכן.

פליפה סנטנה - עזב במיליון יורו לשאלקה.

מוריץ לייטנר - השאלה ל2 עונות בשטוטגארט.

פטריק אואומוילה - שוחרר.

העונה הקרובה:

דורטמונד החלה את עונת 2013-14 עם מחנה אימונים קצרצר באוסטריה. היא חזרה הביתה למשחק אימון מול 40 אלף אוהדים, נגד קבוצת כוכבי ערוץ Sat.1, וניצחה 9-1. גם מגדבורג (3-0), באזל (3-1), בורסאספור (4-1) ולוצרן (4-1) קיבלו בראש מבורוסיה דורטמונד. דורטמונד הצליחה להשאיר את השחקנים הצעירים, וגם את לבנדובסקי, והוציאה בסה"כ "רק" 45 מיליון אירו. יורגן קלופ ממשיך בפילוסופיה שלו. דורטמונד תפתח את העונה נגד אוגוסבורג בחוץ, ותנסה העונה ללמוד מהטעויות שעשתה בעונה החולפת, ואולי אפילו לזכות בצלחת האליפות, ומי יודע דאבל? טראבל? בשנה שעברה הכדורגל הגרמני הוכיח לכולם שהכל יכול לקרות. לבנדובסקי הצהיר כבר שהוא מעוניין לעזוב לבאיירן, גם קלופ אמר את זה במסע"ת וכנראה שהחלוץ הצעיר יעזוב בקיץ הבא לבוואריה. קלופי ינסה העונה להפתיע כמו שעשה בשנים הקודמות, ולנצח בקרב הגדול נגד פפ גוארדיולה. Heja BVB!

התחזית שלי:

לדעתי העונה דורטמונד תגיע רחוק. גם באירופה וגם בגרמניה. אובמיינג ומחטריאן הם רכשים גדולים בכסף קטן, וסוקרטיס כמובן יגבה מהספסל. העזיבה של גצה לא תשפיע הרבה, אבל לדעתי הראש של לבנדובסקי יהיה השנה בבאיירן והוא לא ייתן עונה ענקית כמו בעונה שעברה. מנגד, רויס, מחטריאן ושאהין יובילו לדעתי את דורטמונד לעונה טובה. אצל באיירן? ייקח להם זמן עד שיבינו את שיטת המשחק של פפ ואני חושב שהם לא יפתחו את העונה בצורה ענקית, למרות שהם יהיו בקרב עם בורוסיה דורטמונד עד הרגע האחרון. קובה ייתן עונת שיא וייבשל הרבה. באירופה? תם עידן ספרד. עכשיו הכל פתוח, ולדעתי גם פ.ס.ז' ומילאן מועמדות לתואר. ככה אני אוהב, כשהכל מתוח. דורטמונד הראתה יכולת נפלאה במשחקי האימון ולדעתי היא בהחלט יכולה לעשות את זה ובגדול השנה. אני יסתפק גם בגביע. אז מה נותר לי לאחל? בהצלחה דורטמונד, וHeja BVB.

בדיוק כמו המונדיאל הקודם, גם המונדיאל הקרוב ישודר בישראל ברובו המוחלט בערוץ הראשון, ומשחקים בודדים (אך אטרקטיביים) בערוץ 2 אצל שידורי רשת. אותם משחקים ישודרו במקביל גם בצ'רלטון ובספורט 5HD. הרשימה המלאה:
שלב הבתים:
12.6, 23:00: ברזיל - קרואטיה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
13.6, 19:00: מקסיקו - קמרון בערוץ 1 וערוץ 1 HD
13.6, 22:00: ספרד - הולנד בערוץ 1 וערוץ 1 HD
14.6, 1:00: אוסטרליה - צ'ילה בערוץ 1 וערוץ 1 HD

14.6, 19:00: קולומביה - יוון בערוץ 1 וערוץ 1 HD
14.6, 22:00: אורוגוואי - קוסטה ריקה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
15.6, 1:00: אנגליה - איטליה בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD
15.6, 4:00: חוף השנהב - יפן בערוץ 1 וערוץ 1 HD

15.6, 19:00: שוויץ - אקוודור בערוץ 1 וערוץ 1 HD
15.6, 22:00: צרפת - הונדורס בערוץ 1 וערוץ 1 HD
16.6, 1:00: ארגנטינה - בוסניה בספורט1, ספורט1 HD, רשת , 5HD
16.6, 19:00: גרמניה -פורטוגל בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD

16.6, 22:00: איראן - ניגריה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
17.6, 1:00: גאנה - ארצות הברית בערוץ 1 וערוץ 1 HD
17.6, 19:00: בלגיה - אלג'יריה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
17.6, 22:00: ברזיל –מקסיקו בספורט 1, ספורט1 HD, רשת, 5HD

18.6, 22:00: ספרד - צ'ילה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
18.6, 1:00: רוסיה - דרום קוריאה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
18.6, 19:00: אוסטרליה - הולנד בערוץ 1 וערוץ 1 HD
19.6, 1:00: קמרון - קרואטיה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
19.6, 19:00: קולומביה - חוף השנהב בערוץ 1 וערוץ 1 HD

19.6, 22:00: אורוגוואי - אנגליה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
20.6, 19:00: איטליה - קוסטה ריקה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
20.6, 22:00 - שוויץ - צרפת בערוץ 1 וערוץ 1 HD
20.6, 1:00: יפן - יוון בערוץ 1 וערוץ 1 HD
21.6, 1:00: הונדורס - אקוודור בערוץ 1 וערוץ 1 HD
21.6, 19:00: ארגנטינה - איראן בערוץ 1 וערוץ 1 HD

21.6, 22:00: גרמניה - גאנה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
22.6, 1:00: ניגריה - בוסניה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
22.6, 19:00: רוסיה - בלגיה בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD
22.6, 22:00: דרום קוריאה - אלג'יריה בערוץ 1 וערוץ 1 HD

23.6, 1:00: ארצות הברית - פורטוגל בערוץ 1 וערוץ 1 HD
23.6, 19:00: אוסטרליה - ספרד בערוץ 1 וערוץ 1 HD
23.6, 19:00: הולנד - צ'ילה בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD
23.6, 23:00: קמרון - ברזיל בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD
23.6, 23:00: קרואטיה - מקסיקו ברשת

24.6, 19:00: איטליה -אורוגוואי בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD
24.6, 19:00: קוסטה ריקה - אנגליה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
24.6, 23:00: יפן - קולומביה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
24.6, 23:00: יוון - חוף השנהב בערוץ 1 וערוץ 1 HD

25.6, 19:00: ניגריה - ארגנטינה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
25.6, 19:00: בוסניה - חוף השנהב בערוץ 1 וערוץ 1 HD
25.6, 23:00: הונדורס - שוויץ בערוץ 1 וערוץ 1 HD
25.6, 23:00: צרפת - אוקוודור בערוץ 1 וערוץ 1 HD

26.6, 19:00: פורטוגל - גאנה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
26.6, 19:00: ארצות הברית - גרמניה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
26.6, 23:00: אלג'יריה - רוסיה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
26.6, 23:00: דרום קוריאה - בלגיה בערוץ 1 וערוץ 1 HD

שלבי הגמר
28.6, 19:00: שמינית גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
28.6, 23:00: שמינית גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
29.6, 19:00: שמינית גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
29.6, 23:00: שמינית גמר בספורט1, רשת, 5HD

30.6, 19:00: שמינית גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
30.6, 23:00: שמינית גמר בספורט1, רשת, 5HD
1.7, 19:00: שמינית גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
1.7, 23:00: שמינית גמר בספורט1, רשת, 5HD

4.7, 19:00: רבע גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
4.7, 23:00: רבע גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
5.7, 19:00: רבע גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
5.7, 23:00: רבע גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD

8.7, 23:00: חצי גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
9.7, 23:00: חצי גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
12.7, 23:00: משחק על מקום 3 בערוץ 1 וערוץ 1 HD
13.7, 23:00: משחק הגמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD

הצוותים של רשות השידור לטורניר הם:
יורם ארבל

יורם ארבל הוא ללא ספק שדר הכדורגל הבכיר והאהוב בישראל, למרות שבשנים האחרונות מתרבות הביקורות על ירידה ברמת השידור שלו גם במונדיאל הקרוב הוא יהיה השדר המוביל. ארבל החל את הקריירה כקריין חדשות בקול ישראל, המשיך כזמר עם השיר "אני אצבע את השלכת בירוק", ובשנות השבעים הגיע למחלקת הספורט של הערוץ הראשון (והיחיד). בשנות ה-70 וה-80 ארבל היה "השדר הלאומי", הוא שידר את משחקי הנבחרת, משחקי מכבי ת"א בכדורסל, מונדיאלים ואולימפיאדות והגיש את מהדורת "מבט ספורט". ב-1990 ארבל עזב את הערוץ הראשון במפתיע, תוך כדי סכסוך עם מנהלי מחלקת הספורט, ועבר לערוץ הספורט, שהיה אז ערוץ דל אמצעים בתחילת דרכו. עם השנים, מעמדו של הערוץ התחזק וארבל חזר למעמדו הבכיר. במהלך שנות התשעים ארבל הצטרף גם לערוץ 2, שם שידר את משחקי ליגת העל בכדורגל והגיש את תוכנית סיכום המחזור "הדקה ה-91" והשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר". ב-2007 ארבל הצטרף לערוץ 10, שם שידר בין היתר את משחקי הנבחרת בקמפיין האחרון ושני גמרים של ליגת האלופות, ואת יורו 2012. במרץ 2012 ארבל סגר מעגל כשחזר לשדר בערוץ הראשון, אלא שהמהלך גרר ביקורות רבות מגורמים שונים, ביניהם משרד האוצר. ארבל ישדר את המונדיאל בפעם השנייה בלבד מאז 1990 (ב-2002 הוא שידר עבור ערוץ הספורט) ויהיה השדר בגמר.


דני נוימן


דני נוימן, שחקן העבר האגדי של בית"ר ירושלים, משמש כבר קרוב לעשור כפרשן הכדורגל של הערוץ הראשון. הוא מקבל ביקורות חותכות, הוא אחד מאנשי התקשורת המושמצים ביותר בארץ, אך על פי שמועות הוא מקושר היטב לפוליטיקאים ולבכירים ברשות השידור וקשה מאוד להזיז אותו מעמדת הפרשן. נוימן שימש כפרשן המשני ביורו 2004, השתתף בתוכנית "ראשון בשער" ובעונות האחרונות פרשן את המשחק המרכזי בליגת העל. ב-2010 היה המונדיאל הראשון שלו, שכהרגלו לווה בתגובות צוננות בלשון המעטה, וגם הפעם הוא יהיה הפרשן המוביל.

מאיר איינשטיין


איינשטיין החל את דרכו בתקשורת בערוץ הראשון, ולאחר שיורם ארבל עבר לערוץ הספורט בתחילת שנות התשעים הוא הפך לשדר הספורט הבכיר של הערוץ. הוא שידר את אירועי הספורט ששודרו בערוץ, ביניהם שלושה מונדיאלים, ומשחקי נבחרת ישראל מהם זכורה צעקת ה"שער" המפורסמת בניצחון 3-2 על צרפת. בשנת 2002 איינשטיין עבר לערוץ 10 שם שידר בין היתר את ליגת העל, משחקים מליגת האלופות ומונדיאל 2006. במקביל הוא החל לשדר גם בערוצים בתשלום של צ'רלטון. ב-2008 איינשטיין חזר לערוץ הראשון לרגל אולימפיאדת בייג'ין, וב-2010 הוא היה השדר הבכיר במונדיאל ושידר את הגמר. גם הפעם איינשטיין בצוות למונדיאל, אבל יסתפק בעמדת השדר מספר 2 ולא ישדר את הגמר לראשונה זה 24 שנים.

אברהם גרנט

בשנתיים האחרונות אברם גרנט התרחק מעט מאימון כדורגל והוא משקיע את זמנו בעיקר בבילוי עם שועי עולם ובאירועים חשובים. הוא נסע עם ביבי לאו"ם, הוא ישב עם וויליאם וקייט בווימבלדון, ובין יתר חבריו ניתן למנות את טוני בלייר, האסיר סילביו ברלוסקוני, האסיר אהוד אולמרט ועוד. בנוסף, הוא מתארח מדי פעם כפרשן בערוצי הטלוויזיה באנגליה, לאחרונה זה היה ב-BT ספורט לצדם של סטיב מקמנמן ואיאן רייט. למונדיאל הקרוב הוא יגיע עם הטלוויזיה הישראלית.


נדב יעקובי

נדב יעקובי נחשב למומחה מספר 1 לכדורגל עולמי בתקשורת הספורט הישראלי. הוא משדר בערוץ הספורט מיומו הראשון, בעיקר את הליגה הספרדית וליגת האלופות, ועם השנים צבר מעמד של אוטוריטה בתחום. הוא מקבל מחמאות מצד אחד על ידענותו ובקיאותו בסטטיסטיקות ובהיסטוריה של המשחק, מצד שני הוא מקבל ביקורות פחות מתלהבות על התלהבות יתר בשידורים ומתן יחס מועדף לקבוצות הספרדיות. בנוסף לטלוויזיה, הוא כותב בידיעות אחרונות ובעיתונים נוספים. עד לפני שנתיים הוא נחשב לסמל בלעדי של ערוץ הספורט, אבל ביורו 2012 הנהלת הערוץ אישרה לו לערוק זמנית לשורות המתחרים והוא ליווה את הטורניר באולפן של צ'רלטון. גם השנה יעקובי קיבל אישור ל"השאלה", הפעם לערוץ הממלכתי, והוא יוביל את הצוות השלישי במונדיאל.


מוטי איווניר

מוטי איווניר היה משחקני הכדורגל הראשונים בארץ שלאחר פרישתו עבר לפרשנות בטלוויזיה ולא לאימון קבוצה. זה קרה באמצע שנות התשעים, כשהצטרף ליורם ארבל בשידור משחקי ליגת העל בערוץ 2 ובתוכנית סיכום המחזור, "הדקה ה-91". לאחר מכן הוא זנח את האולפנים והחל לאמן בכדורגל הישראלי, ובאמצע העשור הקודם עשה קאמבק למסך הקטן, הפעם בערוץ הספורט ובשידורים מאירופה. על רקע הרמה הנמוכה של הפרשנים בארצנו, איווניר בלט כפרשן מעט יותר מעניין, מעט פחות קלישאתי מהממוצע וגם בעל הומור, אך ב-2011 עזב שוב את התחום לטובת הגשמת חלומו-אימון מכבי תל אביב. הוא נכשל כישלון חרוץ במכבי, ולכן חזר לקדנציה שלישית בטלוויזיה, הפעם בצ'רלטון. בטורניר הקרוב הוא יתאחד עם נדב יעקובי, שותפו מימי ערוץ הספורט בשידורים רבים, כצוות הפחות בכיר של הערוץ הראשון.


ומה בעולם?

גם רשתות הטלוויזיה בעולם מתחמשות בכוכבי עבר (ולעיתים גם הווה) גדולים לסיקור הטורניר.

באנגליה, השידורים מתחלקים כרגיל בין ה-BBC הממלכתי ל-ITV המסחרי. הראשונים ישלחו לברזיל את צוות הפרשנים הקבוע-אלן האנסן, מארק לורנסון, אלן שירר ודני מרפי, ולצידם כשחקני חיזוק-ריו פרדיננד, פיל נוויל, תיירי הנרי וקלרנס סיידורף. גם לאחרונים יש נבחרת נוצצת ובה חברים רוי קין, פטריק ויירה, גלן הודל, לי דיקסון, גארת' סאות'גייט, פאביו קנבארו ומאמן אברטון רוברטו מרטינז.

בארצות הברית הגוף המשדר העיקרי הוא ESPN שהחתים הרכב גלאקטיקוס מפואר-סטיב מקמנמן, רוד ואן ניסטלרוי, ג'ילברטו סילבה, מיכאל באלאק, סנטיאגו סולארי, שאקה היסלופ ועוד.

במפרץ הפרסי הטורניר ישודר בערוצי BeIN מבית אל ג'זירה, את השידורים באנגלית יובילו יוצאי סקיי ספורטס השוביניסטים ריצ'רד קיז ואנדי גריי, ולצדם שורה של שחקני עבר מתחלפים. ואם מעריצי מרטין טיילר בפורום תוהים איפה השדר האהוב יבלה את המונדיאל, הוא יוביל את הצוות של SBS, הטלוויזיה האוסטרלית.

כאן המקום לדבר על כל זה, וכן על הסיקור באינטרנט, בעיתונות הכתובה, וכל שאר ההיבטים התקשורתיים של הטורניר.

זהו זה! אחרי שלב בתים סוחף ומעניין, עם שלוש אירופאיות בכירות שמודחות בדוגמת ספרד, איטליה ואנגליה, עם יתרון מובהק לדרום-אמריקאיות בשמינית הגמר מבחינה מספרית, עם 136 שערים בשלב הבתים (ממוצע של 2.83 שערים למשחק) ועם הרבה ציפיות לשלבים הבאים - אנחנו ממשיכים הלאה, אל עבר שמינית הגמר, כשהפעם אנחנו עוברים למתכונת הנוק-אאוט המוכרת. את הערב הזה, תפתח מי אם לא המארחת הברזילאית, כשתארח במשחק מעניין מאוד את צ'ילה, שעשתה שלב בתים נהדר עד כה, כשהיא חולפת על פני ספרד בדרך אל השמינית, ומסיימת שנייה להולנד בבית ב'. הברזילאים לא אכזבו, ואת המקום הראשון בבית א' הם השיגו, כשאליהם הצטרפה מקסיקו שעשתה שלב בתים נהדר עם שער חובה אחד בסה"כ.

במשחק המאוחר יותר הערב, קולומביה תארח את אורוגוואי למשחק כל-דרום-אמריקאי נוסף על כל הקופה. הקולומביאנים מגיעים אחרי שעשו 3/3 בשלב הבתים, חולפים בקלות על פני יוון, חוף השנהב ויפן עם תצוגות שערים נהדרות וכדורגל סוחף ומרתק. אורוגוואי מגיעה אחרי שהופתעה ע"י הפתעת הטורניר עד כה, קוסטה ריקה, וההפסד לה דחק את האורוגוואים עם הגב לקיר כשהם ידעו שהם חייבים לנצח את אנגליה ואיטליה כדי להעפיל - וזה אכן מה שקרה, אורוגוואי התעלתה על עצמה ומיקמה את עצמה במקום השני של בית ד'. אבל אורוגוואי לא יכולה הייתה לשלוט בהחלטות הפזיזות של אחד השחקנים הטובים בעולם שהוכיח בשלב זה שהוא, ככל הנראה, הרבה יותר לא-אחראי מאשר שהוא שחקן טוב. אתם כבר יודעים על מי אני מדבר, ולואיס סוארז, שככל הנראה נשך (#3) את כתפו של קייליני במשחק האחרון, קיבל הרחקה ל-4 חודשים מהמגרשים והטורניר מבחינתו הסתיים.

רשימת המשחקים:

ברזיל - צ'ילה (19:00, ערוץ 1 וערוץ 1 HD)
קולומביה - אורוגוואי (23:00, ערוץ 1 וערוץ 1 HD)

נבחרת הולנד


הולנד במספרים:

משחק בינלאומי ראשון: בלגיה - הולנד 4-1 (אנטוורפן, 30 באפריל 1905)
הניצחון הכי גדול: הולנד - סן מארינו 0-11 (2. בספטמבר 2011)
ההפסד הכי גדול: אנגליה - הולנד 2-12 (דארלינגטון, 21 בדצמבר 1907)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: אדווין ואן דר סאר - 130
מלך השערים: רובין ואן פרסי - 42


הולנד והמונדיאל. שלושה גמרים, אבל אפס תארים...

ההופעה הראשונה של הכתומים היתה ב-1934. אחרי שבמשך שישה מונדיאלים הולנד לא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר השינוי הגדול הגיע בשנות השבעים.

ב-1974 וארבע שנים אחרי זה הולנד כבשה את לבבות האוהדים עם שני משחקי גמר רצופים. כולם יודעים שהגמרים נגמרו בהפסדים כואבים, אבל הולנד עשתה היסטוריה גם הודות לשיטת משחק חדשה: הטוטאל פוטבול. בגרמניה 1974 הנבחרת בראשות יוהן קרויף הפסידה בגמר למארחת 2-1. הכתומים עוד עלו בדקה הראשונה ליתרון מפנדל (נייסקנס), אבל עד לסוף המחצית כבר הצליחו הגרמנים לעשות מהפך. פול ברייטנר (פנדל/26') וגרד מולר (43') האגדי גרמו לצהלה בגרמניה ולאכזבה קשה לנבחרת שהיתה פייבוריטית בגמר גם הרבה בגלל ניצחון משכנע בשלב המוקדם על אלופת העולם היוצאת, ברזיל, בתוצאה 2-0.

ב-1978 שוב הגיעה הולנד לגמר אלא שאז בין היתר פוליטיקה מנעה מהולנד זכייה היסטורית בגביע. שוב הנבחרת הגיעה לגמר, שוב היא הפסידה למארחת שהפעם היתה ארגנטינה. כבר לפני פתיחת הטורניר הסערה התחילה כשיוהאן קרויף הודיע שלא יגיע לארגנטינה. רק בשנה האחרונה קרויף גילה שהוא לא הגיע לדרום אמריקה בגלל שבאותה השנה של המונדיאל הוא עבר בביתו בספרד שוד מזויין. בשלב הראשון הכתומים לא משכנעים והם עולים מהבית רק מהמקום השני (אחרי פרו). הנבחרת מתחילה רק בשלב השני לקבל ביטחון, כשאוסטריה מושפלת (5-1) המערב גרמנים נשארים תקועים על תיקו שתיים ובקרב המכריע איטליה מפסידה 2-1 עם שער נהדר של ארי האן משלושים מטר.

הגמר כבר היה סיפור מביש של פוליטיקה בעידן רודנות. המארחת ארגנטינה כבר הגיעה כנראה לגמר בדרכים לא כשרות (הם היו צריכים לכבוש שישייה לרשת פרו והם עשו את זה בקלות, לשוער הפרואני היה אז דם ארגנטינאי...) ואז נתקלה בנבחרת שכנראה לא היתה מוכנה לקבל שוחד בשביל להפסיד בגמר. הארגנטינאיים הפכו את המסע של הולנד לאיצטדיון למסע של טרטורים אינסופי שכלל כנראה בכוונה נסיעה מכוונת של האוטובוס לתוך שכונות עוני כדי להפחיד את שחקני הנבחרת. באיצטדיון עצמו הארגנטינאיים המשיכו במסע הלחץ כשכמה דקות לפני הגמר הם דרשו ממגן הולנד רנה קרקהוף לשחק ללא תחבושת על ידו הפגועה. כשההולנדים איימו לא לשחק את הגמר השופט הצליח להגיע לפשרה. הגמר עצמו ידוע לכולם, ארגנטינה ניצחה 3-1 אחרי הארכה, כשבתוספת זמן של המחצית השנייה רוב רנסנברינק מצליח למצוא את הקורה הארגנטינאי. אחרי זה המארחת כבר סגרה עניין עם שערים של מריו קמפס ודניאל ברטוני.

הולנד נעלמה בשנות השמונים מהבמה העולמית וחזרה אליה ב-1990 כשהיא מועמדת גדולה לקחת את התואר. הכתומים הגיעו לטורניר כאלופי אירופה, אבל בגלל סכסוכים פנימיים קשים (בעיקר בין השחקנים למאמנים) הטורניר הפכה לבדיחה עצובה. אחרי שלב ראשון חלש הנבחרת כן הצליחה לעלות מהמקום השלישי, אבל הודחה ע"י האלופה הבאה, גרמניה. היריקה של רייקארד על רודי פלר היתה אחת מהתמונות האופייניות של הנבחרת בטורניר הכושל הזה...

4 שנים אחרי זה הולנד עפה שוב נגד האלופה של אותו הטורניר. שוב אחרי הצגות לא משכנעות מול סעודיה (ניצחון 1-2), הפסד לבלגיה וניצחו דחוק גםן על מרוקו (1-2), הנבחרת השתפרה בשלב הנוקאאוט נגד אייר. הנבחרת ניצחה 2-0, אבל אז ברבע הגמר הגיעה ברזיל עם רומאריו ובבטו. המשוכה הזאת כבר היתה יותר מדי גבוהה ובאחד ממשחקי הטורניר בראנקו כבש שער ניצחון נהדר מבעיטת פגז מבעיטה חופשית.

הטורניר הכי טוב מאז יורו 1988 היה בצרפת. ביחד עם צבא גדול של אוהדים הולנדים כתומים הנבחרת הגיעה לחצי הגמר. עד שהיא הפסידה בפנדלים לברזיל היא הציגה בסה"כ כדורגל טוב כשהבסיס היה מבוסס על שחקני (עבר) אייאקס שזכו ב-1995 בליגת האלופות. השלב הראשון אולי לא היה מבריק, אבל הנבחרת כן עלתה מהמקום הראשון הרבה בזכות הניצחון הגדול על דרום קוריאה (0-5). בשלב הנוקאאוט הולנד התמודדה קודם כל נגד יוגוסלביה ואחרי שער ניצחון של אדגור דווידס (1-2) בא המשחק ברבע הגמר. היריבה? ארגנטינה על שלל כוכביה. המשחק כלל שני מורחקים (ארתור נומן ואריאל אורטגה) עם סוף דרמטי עליו היה חתום דניס ברחקאמפ. בחצי הגמר הולנד כבר עפה בצורה מסורתית ע"י פנדלים...המשחק על המקום הרביעי כבר לא עניין אף אחד וקרואטיה לקחה את הארד עם ניצחון 2-1.

במונדיאל בשנת 2002 הולנד נשארה בבית. לואי ואן חאל לא הצליח לגבש נבחרת מלאת כשרון, אבל אגו מנופח והיא לבסוף נשארה בבית בגלל פורטוגל ונבחרת אייר הסימפטית. רק ב-2006 הולנד חזרה לבמה הראשית, אבל שלא כמו 1974 כשהמונדיאל נערך בגרמניה, הפעם הולנד לא הגיעה לגמר. הנבחרת תחת הדרכתו של מרקו ואן באסטן הציגה משחק משעמם עם יותר מדי מזל. את בית המוות עם ארגנטינה, חוף השנהב וסרביה היא עברה מבחינה תוצאה בקלות מפתיעה, אבל הכדורגל היה רע. בשלב הנוקאאוט גם המזל כבר לא האיר פנים לכתומים כשהפסידו במשחק אלים לפורטוגל. השופט הרוסי איבאנוב שלף שיא של כרטיסים (16 צהובים ו-4 אדומים!!!) והמשחק הזה הפך את הולנד להכי פחות פופולארית מזה הרבה שנים.


אם הכדור הזה היה נכנס...רובן מחטיא במצב אידיאלי מול קסיאס.

מונדיאל 2010 - שוב מקום שני...

כבר עברו 4 שנים מאז אותו גמר. משחק סיום לא מוצלח לטורניר הרבה יותר מוצלח. בתאריך 11 ביולי 2010 משחק הגמר נערך ביוהנסבורג. הולנד הגיעה לגמר כאנדרדוג מול ספרד הכל יכולה ובסוף הערב ניצחה הנבחרת היותר טובה. הספרדים אולי לא תמיד הבריקו בטורניר, אבל כך גם לא הכתומים. יותר מזה, הגמר היה משחק אלים בראשות ההולנדים שחשבו שאולי בצורה הזאת הם יכולים לצמצם את הפערים. בעיטת הקרטה של נייג'ל דה יונג בקשר ספרד, קסבי אלונסו רק חיזקה את חוסר האונים של הכתומים. בנס הם ירדו בתום ההארכה רק עם שחקן אחד פחות...

למרות משחק הגמר המאד לא מחמיא לסגנית העולם הולנד הגיעה כנגד כל הסיכויים לגמר. בבית המוקדם 'אוראנייה' ניצחה את כל המשחקים שלה. היא לא הציגה משחק מבריק, אבל דנמרק (2-0), יפן (1-0) וקמרון (2-1) לא הצליחו לקחת נקודות מהקבוצה של המאמן ברט ואן מרווייק.

הולנד התחילה לחמם מנועים בשלב הנוק אאוט. בשמינית הגמר היא שלחה את סלובקיה הביתה (2-1). ברבע הגמר היה זה ווסלי סניידר שהוביל את הכתומים לניצחון מפתיע על ברזיל (2-1). בחצי הגמר ניצחה הולנד את אורוגוואי (3-2) ללא כוכבה לואיס סוארז שהורחק במשחק הקודם מול גאנה. המשחק האחרון בטורניר הסתיים כאמור בהפסד...

הישגים נוספים:
אלופת אירופה ב-1988. תואר היסטורי שבעיקר נזכר בגלל השער הווירטואוזי שכבש מרקו ואן באסטן בגמר נגד בריה"מ. מעבר להישג הנ"ל, הולנד שברה שיאים של דמעות ביורו 2000 אותו אירחה כשעפה בחצי הגמר מול איטליה בסדרת פנדלים נוראית , ב-92 עם ההדחה הסנסציונית לדנמרק, 2004 עם כדורגל מזוויע והגעה מקרית לחצי הגמר - וכמובן, היורו האחרון: שלב בתים מדהים עם שליישיה מול אלופת העולם ורבייעיה מול סגניתה, ולאחר מכן הדחה מרגיזה מול רוסיה ברבע הגמר.

איך העפילה למונדיאל:
הולנד העפילה למונדיאל 2014 מבית מספר ד' שכלל את רומניה, הונגריה, טורקיה, אסטוניה ואנדורה. הכתומים לא התקשו תחת הקדנצייה השנייה של לואי ואן חאל לנצח במוקדמות 9 פעמים ולסיים פעם בתיקו. עם הפרש שערים של הכתומים 34-5 הולנד עלתה בקלות לטורניר בברזיל. מאז שואן חאל מונה שוב למאמן הנבחרת (קיץ 2012) האיש נתן לא פחות ל-26 שחקנים לקיים את הבכורה שלהם ב'אוראנייה'.


לוח המשחקים:
* ספרד - הולנד (סלבדור, 22:00 שעון ישראל)
* אוסטרליה - הולנד (פורטו אלגרה, 19:00 שעון ישראל)
* הולנד - צ'ילה (סאו פאולו, 19:00 שעון ישראל)


האיש על הקווים


לואי ואן-חאל
בן 62

על קווי הנבחרת:
זו קדנצייה שנייה של ואן חאל בנבחרת. בפעם הראשונה זה נגמר באי העפלה למונדיאל של שנת 2002 (יפן/דרום קוריאה). לפני שנתיים חזר המאמן הססגוני לעוד ניסיון והפעם הוא הצליח לעלות עם הנבחרת למונדיאל. דבר מעניין הוא שבפעם הראשונה היתה לו נבחרת הרבה יותר איכותית, אבל התוצאות דווקא היו בפעם השנייה הרבה יותר טובות (במוקדמות).

הקריירה לפני:
כשחקן אף אחד לא זוכר את לואי ואן חאל. האיש שלא פעם רב עם התקשורת שיחק כשחקן אלמוני בין היתר בספרטה רוטרדם, וא.ז אלקמאר.

ואן חאל מאמן כבר מעל לעשרים שנה, הוא התחיל בשנת 1986 כעוזר מאמן בא.ז אלקמאר. ב-1991 הוא קיבל לידו את המושכות באמסטרדם אצל אייאקס. כמאמן אלמוני לחלוטין הוא החזיר את הקבוצה הגדולה לטופ העולמי כשזכה איתה בין היתר בגביע אופ"א (1992), גביע אלופות (1995) וגביע ביניבישתי (1995).

רגע בלתי נשכח בוינה 1995. לואי בגג העולם עם אייאקס...


מאז לואן חאל יש עליות וירידות רבות בקריירת האימון שלו. הוא זכה עם ברצלונה בשתי אליפויות, אבל לא הצליח לזכות בתהילה האירופאית אותה אולי ציפו ממנו בספרד ובאירופה כולה. הוא כאמור נכשל לגמרי עם נבחרת הולנד בקדנצייה הראשונה שלו. שם התנגש לא פעם עם שחקנים והדבר השפיע על המשחקים. הכישלון בנבחרת הולנד החזירה אותו לברצלונה, אבל גם שם הוא לא מצא את הישועה. תוך חצי שנה המאמן שוב פוטר כשברצלונה מדורגת רק שלוש נקודות מאזור הירידה של הליגה הספרדית....

ואן חאל לקח פסק זמן מאימון וחזר לקבוצה שלו באמסטרדם, הפעם כמנג'ר טכני. כשרונלד קומאן המאמן ואן חאל התקשה בתפקידו החדש ותוך זמן קצר פוטר.

ב-2005 חזר האיש הססגוני לתחום שהוא הכי הרבה אוהב, לאמן. בארבעת השנים שלו בקבוצת א.ז אלקמאר הוא הצעיד את הקבוצה לאליפות שנייה בהיסטוריה שלה. פתאום נראה שהימים הטובים חוזרים...לואן חאל עדיין 'היה את זה'.

אחרי התקופה שלו באלקמאר הגיע הזמן להמשיך הלאה. תחנה הבאה בקריירת האימון: ביירן מינכן. ואן חאל עזב בשנת 2011 את הקבוצה הגדולה בדרום גרמניה כשבין היתר לקח דאבל בגרמניה. את ליגת האלופות הוא פספס במשחק אחד כשהפסיד בגמר נגד אינטר של מוריניו.

אחרי המונדיאל מצפה לואן חאל אתגר לא פשוט: אימון מנצ'סטר יונייטד ועוד אחרי העונה הזוועתית שעברה. ואן חאל יקווה להיכנס לתפקיד החדש והיוקרתי לאחר מונדיאל מוצלח שמבחינתה של הולנד מדובר על חצי גמר ומעלה.


סגל הנבחרת

שוערים: ייספר סיליסן (אייאקס), טים קרול (ניוקאסל, אנגליה), מישל פורם (סוונזי, אנגליה)

הגנה: דיילי בלינד (אייאקס), דארל יאנמאט (פיינורד), טרנס קונגולו (פיינורד), ברונו מרטינס אינדי (פיינורד), ג'ואל ולטמן (אייאקס), פול וורהאח (אאוגסבורג, גרמניה), רון פלאר (אסטון וילה, אנגליה), סטפן דה פריי (פיינורד)

קישור: יורדי קלאסי (פיינורד), לירוי פר (נוריץ', אנגליה), ג'ונתן דה גוזמן (סוונזי, אנגליה), נייג'ל דה יונג (מילאן, איטליה), ווסלי סניידר (גאלאטסטראיי, טורקיה), רג'ורג'יניו וויינאלדום (פ.ס.וו איינדהובן)

התקפה: ממפיס דיפאיי (פ.ס.וו איינדהובן), קלאס יאן הנטלאר (שאלקה 04, גרמניה), דירק קאוט (פנרבחצ'ה, טורקיה), ג'רמיין לנס (דינמו קייב, אוקראינה), רובין ואן פרסי (מנצ'סטר יונייטד, אנגליה), אריאן רובן (באיירן מינכן, גרמניה)


שחקני מפתח

רובין ואן פרסי

גיל: 30
תפקיד: חלוץ
קבוצה: מנצ'סטר יונייטד (אנגליה)

בלי צל של ספק שאם הולנד רוצה להראות משהו בטורניר הזה היא צריכה את התרומה של ואן פרסי. מבחינתי הוא האיש של הנבחרת הזאת והוא יצטרך להוביל אותה.
העניין הוא שואן פרסי והנבחרת לא תמיד סיפור הצלחה. החלוץ כן שבר העונה את שיא הכיבושים בכל הזמנים של שחקן בנבחרת, אבל בטורנירים הגדולים האיש נוטה להעלם. האם ואן פרסי ישכח את העונה הנוראית של הקבוצה שלו ויגיע לברזיל כדי להוביל את הכתומים לעוד גמר?

אריאן רובן

גיל: 30
תפקיד: קיצוני
קבוצה: באיירן מינכן

לפני 4 שנים רובן שיחק במונדיאל פצוע. הפעם זה נראה בנתיים סיפור אחר (הקש בעץ...). אם רובן יכול לתת לנבחרת את יכולתו מבאיירן אז להולנד יש שחקן שבכל יום יכול לנצח לה משחקים.
מאז אותה החטאה מול קסיאס בגמר 2010 הבחור עבר הרבה. הוא הפך מלוזר לווינר, אבל בנבחרת עדיין מחכים בכליון עיניים ליום שרובן יהיה גם אצלה ווינר. כמו תמיד החשש הגדול אצל האוהדים הוא שהקיצוני ייפצע. אם זה יקרה תחסר 'אוראנייה' את אחד משני השחקנים הטובים שלה.
ההערכה היא כרגע שלרובן צפויה המון עבודה בברזיל. הקישור וההגנה ההולנדים אינם ברמה הכי גבוהה וזה אומר שמצפים מ'איש הזכוכית' להרבה. האם הוא יכול להעניק את אותה שמחה לאוהדי הולנד שהוא כבר נתן לאוהדי באיירן?

נייג'ל דה יונג

גיל: 29
תפקיד: קשר הגנתי
קבוצה: א.ס מילאן

נייג'ל דה יונג לא נחשב לכדורגלן אלגנטי, אחד שבגללו באים לראות משחקים. הבחור היה צריך במשך שנים להשתחרר מתוית של שחקן אלים. זה היה בצדק. בימים אלה עושה רושם שהקשר שגדל באייאקס התבגר ולכן אני מגדיר אותו כשחקן מאד חשוב להולנד.

במתכונת הנוכחית נייג'ל דה יונג יצטרך לא רק להציג את משחקו הטוב ביותר, אלא גם להנהיג ולכוון. ההגנה של הולנד במונדיאל לא תהיה הגנה טובה. היא מורכבת ברובה הגדול משחקנים צעירים שיש להם עוד הרבה ללמוד. לא סתם החליט המאמן הלאומי לשנות את שיטת המשחק...

אם הולנד רוצה לעבור את הבית המוקדם הלא פשוט שלה היא תצטרך את נייג'ל דה יונג בשיאו. הוא אמור לעזור להגנה ולמנוע מהיריבה חדירה קלה למרכז ההגנה הכתומה. משימה קשה ביותר, אבל קשר מילאן נמצא היום בשיא הקריירה שלו.


שווה מעקב

דיילי בלינד

גיל: 24
תפקיד: מגן שמאלי
קבוצה: אייאקס אמסטרדאם

דיילי בלינד עשה דרך ארוכה כדי לצאת מהצל של אביו. למעשה זו רק העונה שהשחקן בן ה-24 התחיל לפרוח. הבן של שחקן העבר דני בלינד התחיל את הקריירה שלו באייאקס כשחקן הגנה. ברב שנותיו כשחקן הוא שיחק כמגן שמאלי. במידת הצורך הוא שיחק גם כבלם.

אחרי שהמאמן לשעבר באייאקס, מרטין יול לא האמין ביכולת דיילי לשמחתו מינתה אייאקס מאמן שכן האמין בו. פרנק דה בור הוא האיש ששינה לבחור הצעיר את חייו ככדורגלן. אחרי עונת השאלה בכרונינגן דיילי בלינד חזר בקיץ של שנת 2010 לאמסטרדם. ההתאקלמות של הבחור הצעיר היתה קשה ולא פעם ספג אפילו שריקות בוז מהיציעים.

במהלך העונה דה בור החליט לשנות את תפקודו של המגן/בלם. דיילי התחיל לשחק כקשר הגנתי ושם עשה חיל במהלך קמפיין ליגת האלופות. הקהל התחיל לאהוב אותו ובלינד ג'וניור קיבל בסוף העונה גם את תואר שחקן העונה בהולנד. עכשיו המשימה הבאה היא להצליח בברזיל. יורדי קלאסי מפיינורד יהיה המתחרה הגדול של דיילי על מקום בהרכב. סביר סביר להניח שרק בלית ברירה הוא עוד ישחק כמגן. האם מונדיאל 2014 יהיה הצלחה לשחקנה של אלופת הולנד?

אולי הפעם?

הולנד מדורגת כאמור בבית מאד לא פשוט. ההגרלה זימנה לה את אלופת העולם היוצאת, ספרד. בנוסף היא תצטרך להזיע מול צ'ילה ואוסטרליה. אם וכאשר הולנד תעבור היא עלולה בשמינית הגמר 'להנות' ממפגש מול המארחת ברזיל. האם הנבחרת הזאת מסוגלת לעשות משהו רציני במונדיאל הקרוב?

בהולנד שוררת בימים אלה אווירה לא פשוטה. גם ב-2010 לא היינו מועמדים לעלות לגמר, אבל ההיסטוריה לימדה אותנו אחרת. מבחינתי הבעיה של הולנד מגיעה מכמה כיוונים. ראשון, ההגנה. שני, עודף שחקני ליגה מקומית ואחרון חביב הכושר של השחקנים האמורים להוביל אותנו.

המומחים בהולנד לא רואים טורניר מוצלח לנבחרת. האוהדים תמיד יצבעו את המדינה בכתום, אבל איכות הההגנה מדאיגה מאד. ואן חאל בחר בריבוי שחקני פיינורד, שחקנים אולי מוכשרים, אבל ללא כל ניסיון בינלאומי. אפילו לא עם קבוצתם. אם זו לא בעיה אז חוץ מרובן האם ואן פרסי מסוגל להתעלות ברגעים הכי חשובים? האם סניידר עוד יכול להראות משהו מהניצוצות של מונדיאל 2010?

הימור שלי? הולנד מסיימת במקום השלישי...

תודה רבה רבה לשי (de middenweg) על סיקור נבחרת האורנג'

בארץ


העבודות בחיפה החלו רשמית בסוף חודש דצמבר כשבשלב הנוכחי
מתבצעות עבודות העמקה של הקרקע לקראת תחילת בניית השלד שתחל מיד
עם סיומן ועם הכרזה על החברה שזכתה במכרז. בינתיים התעורר עיכוב
בלתי צפוי כאשר במהלך עבודות החפירה בשטח התגלו כ-6 צינורות של
עיריית טירת הכרמל ושל חברות נפט ויש להזיזם כדי להמשיך בעבודה.
כרגע בודקים אפשרויות להזיזם, יתכן והבעיה תעכב את הפרוייקט
בחודשים רבים ואולי אף מעבר לזה.

האיצטדיון הבינ"ל ע"ש סמי עופר.



האיצטדיון בבאר שבע מתחיל להראות ריאלי. הטוטו אישר הקצאה של
50 מיליון ש"ח לטובת הפרוייקט שעבר הוזלה ודילול לעומת התוכנית
המקורית. לפי התוכנית החדשה יכיל האיצטדיון כ-16,000 מקומות (ולא
32,000 לפי התוכנית המקורית) שכולם מקורים. הפרוייקט נמצא בשלבי
תכנון ומימון סופיים.
התקווה להתחיל בעבודות ההקמה כבר בסוף השנה, אבל יתכן ומצבה
הפיננסי של הפועל באר שבע לאחר עזיבתה של ברקת יעיב על כך.

תמונה מהתכנון החדש.



ניכרת התקדמות בבניית האיצטדיונים בעכו ובפתח תקווה.
בעכו הטריבונות כמעט מוכנות וניתן בקלות להבחין בהן מהכביש המהיר,
אבל בכל זאת האיצטדיון לא יעמוד לרשותה של הפועל עכו העונה.
בפתח תקווה התמקדו לאחרונה בעבודות על החומות ועל החניון, השלב
הבא יתמקד בפנים האיצטדיון ובהרכבת הגג. בעקבות בעיות מימוניות
ישנה האטה בעבודות וספק אם האיצטדיון יעמוד לרשות הפתח תקוואיות
לתחילת עונת 2010/11.



בנתניה טרם נבחרה חברה שתמשיך את עבודות ההקמה של האיצטדיון
החדש, והוא ימשיך להשאר פיל לבן גם בחודשים הקרובים. פורסם לא מזמן
מכרז וידוע על התקדמות מסויימת. יש תקווה שתחילת העבודות על היכל
הכדורסל שיחובר לאיצטדיון עם גשר תתן זריקת זירוז גם לההמשך הקמת
האיצטדיון.



דאגה עקב זהות חלק מהמועמדות לעלייה לליגת העל- רבות מהן סובלות
מבעיית ביתיות.
האיצטדיון בבת ים לא עונה על דרישות ליגת העל עקב תכולתו הנמוכה,
אותו הדבר גם לגבי האיצטדיון ברמת השרון שמעבר לזה גם לא ניתן
להרחבה. לאחווה עראבה שגם היא מציגה יומרות לעלייה אין אפילו מגרש
ביתי והיא מארחת בדוחא בסכנין.
לעומת זאת קריית שמונה המועמדת מספר 1 לעלייה כן עומדת
בקריטריונים וכמוהה גם כפר סבא השואפת להתברג בצמרת ולהלחם על
עלייה.



_______________________________________________________________________

בעולם



בטורינו אפשר לראות את המפלס הראשון של האיצטדיון החדש של יובה
הולך ומוקם על חורבות הדלה אלפי.

היובנטוס ארינה (שם זמני) יכיל 41,000 מקומות ויפתח תוך שנה וחצי.




עוד מאיטליה, ברומא מחכים בדריכות לזכייתה של המדינה לאירוח
יורו 2016 שתביא לאור ירוק כלכלי לתחילת הקמת האיצטדיון החדש שיכיל 55,000 מקומות.




ברוטרדאם רוצים מאוד להוציא לפועל את תכנית מתחם הספורט העירוני
החדש שיכיל איצטדיון עם 85,000 מקומות וישמש את פיינורד.
בינתיים פורסמ הדמייה מטושטשת של המתחם, הדמיות ממוקדמות של
האיצטדיון יפורסמו בהמשך.

רצונה של הולנד לארח טורנירים בינלאומיים עשוי לזרז את הפרוייקט.



שפילד יונייטד האנגלית החלה בתהליכים לקראת הרחבת איצטדיונה מ32,000 -
ל44,000 ולהגדיל את הכנסות הקבוצה, בתקווה לשוב למיקומה הטבעי בליגה האנגלית.




התקדמות הבנייה בלה מאן, 30,000

ככה זה יראה בסוף:




באוקראינה מתעקשים שיסיימו לבנות עד 2012 את האיצטדיון החדש בלביב
כדי שיוכל להצטרף לאירוח יורו 2012.

הדמייה חדשה:




השיפוץ בקורזוב (פולין, 55,000) מתקדם יפה על אף תנאי מזג האויר
והוא צפוי לארח את משחקי יורו כמתוכנן.




כמוהו, גם האיצטדיון הלאומי בוורשה (55,000)




איצטדיון נוסף שיארח ביורו 2012 נבחר לאיצטדיון היפה ביותר שעתיד
לקום באירופה. האיצטדיון בפוזנאן יכיל 46,000 מקומות לאחר הרחבתו.




איצטדיון יפה נוסף הוא הבית המחודש של לגיה וורשה (30,000) שלא ישתתף באירוח היורו.




יריבתה העירונית, פולוניה וורשה לא נשארת חייבת ומציגה תכנון
לאיצטדיון חדש עם 30,000 מקומות ועיצוב.. מיוחד.





התקבלה החלטה סופית לגבי האיצטדיון החדש של ולנסיה שבנייתו הופסקה
לפני למעלה משנה.
יסיימו לבנות את האיצטדיון ללא הגג והקורות החיצוניים- שיבנו
בהמשך ברגע שיהיה כסף. כעת הצורך לפתוח את האיצטדיון גדול מאוד
כדי שהקבוצה תוכל למכור 20,000 מנויים נוספים ולהגדיל את הכנסותיה.

האיצטדיון של ולנסיה מיד עם חדילת העבודות.



האיצטדיון האולימפי בלונדון יהיה מוכן תוך חודשים בודדים ובנייתו
תסתיים כשנה וחצי לפני תחילת האולימפיאדה.




איצטדיון אבייבה (55,000) בדבלין, איצטדיונה החדש של נבחרת אירלנד
קרוב מאוד למועד ההשקה.




האיצטדיון החדש של זניט (62,000) הוא אחד המוקדים עתירי המתכת
בעולם.
קישור לתמונת דקסטופ של העבודות



התקדמות עבודות קירוב היציעים בשטוטגארט, בסופן יכיל האיצטדיון
60,000 מקומות ביציעים שכולם קרובים למגרש, ללא מסלולים אולימפיים.




לפני כחודשיים החלו עבודות הבנייה של האיצטדיון החדש במיינץ, גרמניה (33,000)




טוונטה אנסחדה ההולנדית שזה עתה הרחיבה את האיצטדיון ל24,000
תוסיף בקיץ יציע דרומי שיגדיל את התכולה ל30,000, מייד לאחר מכן
תבנה יציע מערבי ענק (שלא מופיע בתכנון המצורף) שירחיב את התכולה
ל44,000.




שטרסבורג הצרפתית הודיעה כי עד 2014 לכל המאוחר היא מתכננת לסיים
את השיפוץ באיצטדיון שבסופו יורחב ל36,000 מקומות.




נאנסי הצרפתית השיגה את האישורים להרחבת האיצטדיון.
כיום:

לאחר השיפוץ:




תכנון חדש לאיצטדיון של ספרטק מוסקבה שיכיל 40,000 מקומות.
כ-10,000 יותר מזה של היריבה העירונית צסק"א שנמצא בבנייה.




עדכונים נוספים בקרוב..
למעתיקים למיניהם- נא לציין קרדיט.

הנציגים שלנו בחו"ל


ליגיונרים מובילים:



ביבראס נאתכו - רובין קאזאן (רוסיה)

ביבראס נאתכו הצטרף לרובין קאזאן בינואר 2010. הקשר הישראלי ממוצא צ'רקסי נרכש ב-650 אלף יורו מהפועל ת"א בעקבות צמד המשחקים של קאזאן נגד קבוצת נעוריו של נאתכו. נאתכו השתלב מצוין בקאזאן והפך לשחקן הרכב במועדון הצמרת הרוסי, ובעונת 11/12 זכה עם הקבוצה בגביע הרוסי ומספר חודשים לאחר מכן גם בסופר-קאפ הרוסי. בעונה שעברה נאתכו שידרג אף יותר את מעמדו, הוא נתן עונה נהדרת במדי קאזאן בה כבש 12 שערים בכל המסגרות ובישל עוד 15 שהספיקו לקאזאן רק למקום השישי בליגה ולרבע גמר הליגה האירופאית שם כבש נאתכו 2 שערים בצמד המשחקים נגד צ'לסי שזכתה בסופו של דבר בתואר. נאתכו שהפך לשחקן מרכזי בנבחרת ישראל הוזכר בעונה שעברה כמועמד להצטרף לטוטנהאם, סביליה וצסקא מוסקבה וכיום ע"פ דיווחים ברוסיה מי שרוצה לרכוש את הקשר הישראלי היא דינאמו מוסקבה שתהיה מוכנה לשלם עליו סכום שעולה על 10 מיליון יורו.



בירם כיאל - סלטיק (סקוטלנד)

בירם כיאל מתחיל עונה רביעית בסלטיק, הקשר נרכש בקיץ 2010 ממכבי חיפה בסכום 1.8 מיליון יורו ונתן עונת בכורה מצוינת שזיכתה אותו במספר התעניינויות של קבוצות מהפרמיירליג באנגליה, באותה עונה הוא זכה אפילו לענוד את סרט הקפטן מספר פעמים. עונה לאחר מכן הגיעה ירידה ביכולת של כיאל שגם החמיץ את החלק השני של העונה בגלל פציעה. בעונה שעברה כיאל היה שותף מלא להישג הגדול של סלטיק שהעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות וכמובן גם לקח חלק במשחקים נגד ברצלונה ויובנטוס. בעקבות המכירה של הקשר הקנייתי ויקטור וואניאמה נראה שכיאל יתפוס את מקומו במרכז השדה והמנג'ר ניל לנון אף התייחס לכך ואמר שכיאל חוזר לכושר שאפיין אותו בעונתו הראשונה במועדון הפאר הבריטי והוא יהיה כמו החתמה חדשה עבור סלטיק.



תומר חמד - מאיורקה (ספרד)

את הקיץ הנוכחי חמד היה צריך לפתוח בקבוצה אחרת בליגה אחרת אבל הדקה ה-30 בויסנטה קלדרון שינתה הכל, החלוץ הישראלי קרע את גיד האכילס במהלך תנועה רגילה והמשמעות היא שיעדר 4-5 חודשים מהמגרשים. לאחר עונת בכורה טובה במאיורקה שהסתיימה עם 10 שערים בכל המסגרות התעלה העונה חמד על עצמו עם 11 שערי ליגה ועוד 7 שערים במדים הלאומיים כולל אחד לרשת של פורטוגל והיה נדמה שחמד בדרך לקבוצה גדולה כאשר קבוצות מאנגליה, גרמניה ואיטליה כבר שמו עין על החלוץ הישראלי. אבל כאמור הפציעה של חמד נגד אתלטיקו תשאיר אותו לפחות לחצי עונה נוספת במאיורקה בליגת המשנה אלא אם יצליח למצוא קבוצה שתרכוש אותו למרות הפציעה אם כי הסיכויים נמוכים מאוד.



דודו אוואט - מאיורקה (ספרד)

השוער הותיק השלים העונה 10 עונות רצופות בספרד, אוואט שעבר בקיץ 2003 לראסינג סנטאנדר על תקן של שוער שני והתקדם בסיום אותה עונה למשבצת השוער הראשון והספיק לעבור מאז גם בדפורטיבו לה קורוניה משחק ב-4 וחצי השנים האחרונות במועדון מהאיים הבלאריים שבים התיכון. אוואט עבר עונה לא קלה הוא ספג מספר גדול של שערים כאשר גם בנבחרת הוא ספג כמה שערים באשמתו הישירה והיה נראה שהוא חווה ירידה גדולה ביכולת בנוסף הוא גם ירד ליגה עם מאיורקה ובעונה הקרובה ישחק לראשונה בקריירה בליגה השניה בספרד. אוואט החליט להישאר עונה נוספת במאיורקה ולנסות לעזור לה לחזור לליגה הראשונה, חזרה לארץ לא נראית באופק מבחינת אוואט ששואף לסיים את הקריירה בספרד.



ליאור רפאלוב - קלאב ברוז' (בלגיה)

רפאלוב שנרכש ממכבי חיפה בקיץ 2011 ע"י מועדון הפאר הבלגי קלאב ברוז' תמורת 2.5 מיליון יורו מצדיק בינתיים את ההשקעה. הקיצוני השתלב מצוין בברוז' ולאחר עונת בכורה טובה הצליח לשדרג את המספרים שלו בעונה החולפת כאשר כבש 12 שערים והוסיף 10 בישולים בכל המסגרות. היכולת המצוינת של רפאלוב הקנתה לו גם מקום קבוע בסגל של אלי גוטמן והוא הוסיף השנה גם 2 שערים במדי הנבחרת נגד צפון אירלנד ופינלנד. רפאלוב זוכה להתעניינות ממספר קבוצות בבונדסליגה ביניהן גם וולפסבורג ובורוסיה מנשנגלדבאך וגם מצסקא מוסקבה הרוסית אבל נראה שרפאלוב בדרך לעונה נוספת בבלגיה.



עדן בן בסט - טולוז (צרפת)

המעבר של בן-בסט בקיץ 2011 מהפועל חיפה לברסט הצרפתית עורר לא מעט ספקות אצל אוהדי הכדורגל הארץ, בן-בסט שנתן עונה טובה אחת בליגת העל במדי הכרישים עבר לקבוצה קטנה בליגה הצרפתית, לא מעבר שכיח בארצנו ולא היה נראה שלחלוץ יש את מה שצריך על מנת להצליח בצרפת. בן-בסט הוכיח אחרת ואחרי עונת בכורה סבירה עם 4 שערים העונה החלוץ עשה את הפריצה לה חיכה באירופה. בן-בסט כבש 9 שערים בחצי הראשון של העונה במדי ברסט שזיכו אותו במקום בנבחרת של גוטמן ובמעבר לטולוז שנחשבת לקבוצת שולי-צמרת בצרפת, במדי טולוז בן-בסט הספיק להבקיע 3 בחצי עונה למרות שסחב פציעה. בן-בסט שהפך לחלוץ הפותח של גוטמן בנבחרת וכבש העונה במדים הלאומיים 5 שערים צפוי העונה להפוך לשחקן מוביל גם במועדון מדרום צרפת ולהמשיך את ההתקדמות שלו.



מאור מליקסון - ואלנסיין (צרפת)

לאחר שנתיים מוצלחות בויסלה קראקוב בהם זכה באליפות פולין ובתואר שחקן העונה כבר בעונתו הראשונה בקבוצה ואפילו קיבל הצעה להתאזרח על מנת ליצג את נבחרת פולין ביורו 2012 שנארח במדינה זכה מליקסון גם לשדרוג מקצועי ועבר לואלנסיין מהליגה הצרפתית החזקה. הקשר הישראלי בן ה-28 שמיצה את עצמו בויסלה התאקלם טוב בצרפת ובחצי עונה כבש פעמיים והוסיף עוד 2 בישולים. את העונה הנוכחית מתחיל מליקסון בואלנסיין החל מהקיץ והוא צפוי להפוך לשחקן דומיננטי יותר במערך של ואלנסיין גם לאור מכירתו של גאל דאניק לליון.

ממריאים:



אלירן עטר - סטאד ריימס (צרפת)

לאחר עונה ענקית במכבי ת"א שבה זכה באליפות עם מכבי וכבש 22 שערי ליגה(מלך השערים) ובנוסף זכה בתואר כדורגלן העונה של מעריב יוצא עטר להגשים את החלום האירופאי. החלוץ בן ה-26 שציפה לקבל חוזה חדש וארוך במכבי ת"א לא קיבל את מבוקשו ופנה לחפש אופציות מעבר לים. מי שתהנה משירותיו של עטר בעונה הקרובה היא סטאד ריימס שרכשה אותו ממכבי בסכום שמוערך ב1.5 מיליון יורו, ריימס שנחשבה בעבר לאחד המועדונים הגדולים בצרפת אך ירדה מגדולתה בעשורים האחרונים סיימה את העונה שעברה במקום ה-14 וגם העונה צפויה להיאבק בחלק התחתון של הטבלה, בריימס מקווים כי עטר יוכיח את עצמו ויעזור לקבוצה להישאר עונה נוספת בליגה.



אבי ריקן - פ.צ. ציריך (שוייץ)

בדומה לעטר וקדוסי גם אבי ריקן עובר לאירופה לאחר עונה מצוינת מבחינה אישית. הקשר הנמוך סומן כבר מגיל נערים ככישרון גדול וזכה לענוד את סרט הקפטן של קבוצת הנוער של דור הזהב(87'-88') של בית"ר ירושלים וגם שימש כקפטן נבחרת הנוער. ריקן לא הצליח להשתלב בקבוצת המיליונים של בית"ר ונשלח לעונות השאלה במכבי הרצליה והפועל פ"ת, בקיץ 2009 חזר לבית"ר ירושלים שם שיחק במשך 3 עונות בעיקר בתפקיד המגן השמאלי, עם הגעתו של אלי כהן "השריף" לבית"ר חזר ריקן לקישור וניפק לא מעט קבלות. ריקן הפך לשחקן המוביל של בית"ר ירושלים ובעונה האחרונה כבש 11 שערי ליגה והוסיף 5 בישולים שסידרו לו גם מקום בנבחרת של אלי גוטמן שם רשם כבר 2 הופעות. היכולת המצוינת של ריקן אשתקד סידרה לו חוזה ל-3 שנים בקבוצת פ.צ. ציריך השוייצרית, ריקן ששיחק בעונה האחרונה בעיקר כקשר התקפי מיועד לשחק בקבוצתו החדשה בתפקיד של קשר מרכזי(50-50).



גיא לוזון - סטאנדרד ליאז' (בלגיה)

אולי המשתדרג הגדול ביותר בחלון ההעברות הנוכחי מבין הישראלים. המאמן בן ה-37 שהחל את קריירת האימון שלו כבר בגיל 26 "במועדון המשפחתי" מכבי פ"ת שם אימן במשך 6 עונות שבהם הוליך את מכבי פ"ת לזכיה בגביע הטוטו ומקום 3(03/04) מקום 2 והופעה ראשונה בגביע אופ"א(04/05) והעפלה לשלב הבתים של גביע אופ"א(05/06) לאחר ניצחון ענק 2-5 על פרטיזן בלגראד בסרביה. בקיץ 2007 מונה לוזון למאמן הפועל ת"א ולמרות שהעפיל גם איתה לשלב הבתים של גביע אופ"א הוא נכשל טוטאלית בליגה ופוטר במחזור ה-10 שהפועל ת"א מדורגת במקום האחרון בטבלה עם 6 נקודות בלבד מתוך 30 אפשריות. לוזון חזר באותה עונה למכבי פ"ת וכמעט ירדה איתה ליגה עד שהתפטר מספר מחזורים לפני סיום העונה. בקיץ שלאחר מכן חתם בבני יהודה ולמרות פתיחה רעה הוביל את הקבוצה לשנתיים מצוינת בהם סיימה הקבוצה בצמרת, העפילה לגמר גביע המדינה ופלייאוף הליגה האירופאית שם נכנעה לפ.ס.וו איינדהובן ההולנדית. באוגוסט 2010 מונה למאמן הנבחרת הצעירה(עד גיל 21) תחת שרביטו של לוזון שיחקה הנבחרת באליפות אירופה שנערכה בארץ(העפילה אוטומטית) לוזון לא צלח את שלב הבתים למרות ניצחון על אנגליה ותיקו מול נורבגיה, עוד לפני פתיחת הטורניר הודיע לוזון ביחד עם סוכנו דודו דהאן על מינויו של לוזון למאמן סטאנדרד ליאז' הבלגית. למרות התנגדות חריפה של אוהדי הקבוצה צפוי לוזון להתחיל את העונה במועדון הפאר הבלגי.



עמית בן שושן - אנורתוזיס פמאגוסטה (קפריסין)

בן-שושן שגדל במחלקת הנוער של בית"ר החל מגיל 12 עוזב לראשונה בקריירה את הבית וישחק בעונה הקרובה בקפריסין. בן-שושן החזיק בעבר במספר הצעות מהליגה הבלגית אבל העדיף להישאר בקבוצה בה גדל אך בקיץ הנוכחי לאור הקשר-חלוץ בן ה-28 לא הגיע להבנות כספיות עם ראשי בית"ר ופנה לבדוק אופציות אחרות ובעזרת סוכנו אבי נימני חתם בסגנית אלופת קפריסין שם ישתף פעולה עם משה אוחיון ורוברטו קולאוטי, בן-שושן שכבש בעונה שעברה 7 שערי ליגה חתם לעונה אחת וישתכר בסכום שמוערך ביותר מ-200 אלף יורו לעונה.



רוברטו קולאוטי - אנורתוזיס פמאגוסטה (קפריסין)

ליגיונר חדש-ישן. קולאוטי הגיע ארצה בקיץ 2004 כשחקן זר כשחתם במכבי חיפה, קולאוטי התגלה כסקורר נהדר וזכה עם מכבי חיפה ב-2 אליפויות ובנוסף העפיל עימה לשמינית גמר גביע אופ"א ובנוסף התחתן עם ישראלית במה שזיכה אותו באזרחות ובאפשרות ליצג את נבחרת ישראל. באוגוסט 2007 חתם קולאוטי בבורוסיה מנשנגלדבאך מליגת המשנה הגרמנית ועזר לה לעלות ליגה, קולאוטי כבש רק 9 שערים ב-3 שנים במדי הקבוצה הגרמנית וחזר ארצה לחוזה עתק במכבי ת"א. גם במכבי החלוץ איכזב, הוא לא סיפק את מה שציפו ממנו כאשר הגיע למרות שהבקיע לא מעט בשתי העונות הראשונות הקבוצה לא התמודדה על האליפות. דווקא בעונה החולפת כחלוץ ספסל מכבי הסתערה על התואר וזכתה בו, קולאוטי הפך לחלוץ רביעי בסגל של קרלוס גארסיה וכבש רק 2 שערי ליגה. הקיץ הסתיים החוזה של קולאוטי במכבי והוא יצא לחתום באנורתוזיס הקפריסאית על מנת לשקם את הקריירה.



אוהד קדוסי - לוזאן (שוייץ)

בגיל 28 לאחר שהספיק לעבור ולהבקיע בלא מעט קבוצות בינוניות וקטנות בישראל כמו מכבי פ"ת בה גדל, מכבי הרצליה, בני סכנין, הפועל ב"ש, הפועל פ"ת והפועל עכו החליט קדוסי לממש את החלום האירופאי וחתם לשנתיים בלוזאן מהליגה השוייצרית, החלוץ שנתן עונה מצוינת בהפועל עכו בה כבש 14 ובישל עוד 5 שעזרו לעכואים להישאר בליגה לא זכה לחיזורים מצד הקבוצות הגדולות של הליגה. לוזאן סיימה בעונה החולפת במקום התשיעי בליגה מתוך 10 קבוצות.



חנן ממן - וואסלנד בוורן (בלגיה)

בנו של שחקן העבר של מכבי חיפה ברוך ממן גדל דווקא בצד השני של הכביש בהפועל חיפה, בגיל 18 הועלה לקבוצת הבוגרים של המועדון אבל רק בעונת 10/11 תחת ניצן שירזי הפך ממן לשחקן הרכב בהפועל חיפה. לאחר שנתיים טובות בקרית חיים עבר הקשר בתחילת העונה הנוכחית להפועל ת"א בהשאלה עם אופציה לרכישה, ממן שהגיע על תקן שחקן משלים להפועל ת"א פתח נהדר את העונה בקבוצה האדומה אך נחלש ככל שהתקדמה העונה יחד עם כל הקבוצה. ממן סיים את העונה עם 7 שערים ו-9 בישולים בכל המסגרות ועם תחילת הקיץ העדיף לחתום בבוורן הבלגית מאשר להישאר עונה נוספת בליגת העל, ממן מצטרף לרמי גרשון שחתם גם הוא הקיץ בשורות הבלגים.

נציגים נוספים:



בן שהר - הרטה ברלין (גרמניה)

אירוע נדיר מאוד בכדורגל הישראלי - בן שהר צפוי להתחיל עונה שניה ברציפות באותה קבוצה! החלוץ שחתם בצ'לסי בגיל 17 הספיק לעבור מאז בעוד 7 קבוצות נוספות ברחבי אירופה כולל הפועל ת"א ובתחילת העונה שעברה חתם בתחנה התשיעית שלו בקריירה - הרטה ברלין. שהר רשם בעונה שעברה רק 18 הופעות ליגה(12 מתוכן כמחליף) והבקיע רק 2 שערים, למרות זאת החלוץ נחוש להמשיך עם הקבוצה גם בעונה הקרובה בבונדסליגה, אולי כדי להינות מהחווייה באחת הליגות הטובות בעולם ואולי כדי לשמור על מעט יציבות בקריירה ההפכפכה שלו.



רמי גרשון - וואסלנד בוורן (בלגיה)

הבלם-מגן בן ה-25 ממשיך כבר לתחנה הרביעית שלו באירופה וכל זה בלי דקת משחק אחת בליגת העל הישראלית. גרשון שנרכש ב-2009 ע"י מועדון הפאר הבלגי סטאנדרד ליאז' בתיווכו של הסופר אייג'נט דודו דהאן לא קיבל הזדמנויות ממשיות בליאז' ושיחק עונה וחצי בהשאלה בקורטרייק מהליגה המקומית בבלגיה ועוד חצי עונת השאלה אשתקד בסלטיק הסקוטית. עם תחילת הקיץ נרכש גרשון ע"י בוורן ולאחר שלא שיחק כמעט בעונה האחרונה בליאז' ובסלטיק הוא צפוי להפוך העונה לשחקן הרכב ראשון בקבוצתו החדשה.



משה אוחיון - אנורתוזיס פמאגוסטה (קפריסין)

הקשר האשדודי של סגנית אלופת קפריסין יתחיל את עונתו החמישית באירופה. אוחיון שרשם הופעות רבות בנבחרות הנוער של ישראל והיה גם קפטן הנבחרת הצעירה סומן כהבטחה מגיל צעיר. לאחר 6 עונות בבוגרים של מ.ס. אשדוד עבר אוחיון לווינטרטור מהליגה השניה בשוייץ, הקשר הצטיין במדי הקבוצה השוייצרית ובעונתו השניה הפך גם להיות הקפטן של הקבוצה. לאחר עונה וחצי בשוייץ חזר אוחיון לאשדוד על מנת להשאיר את הקבוצה בליגה וכעבור 3 עונות נוספות בישראל(חצי עונה בבית"ר והשאר באשדוד) חזר אוחיון לנסות את מזלו באירופה. הקשר חתם בלגיה ורשה הפולנית ולאחר חצי עונה בינונית עבר ללוצרן מהליגה השוייצרית. את העונה שעברה העביר תחת רוני לוי ולצד ברק יצחקי באנורתוזיס הקפריסאית בה גם יחל את העונה הקרובה. לאחרונה פורסמו ידיעות על כך שקבוצת הפאר היוונית פנאתינייקוס בודקת אפשרות לצרף את אוחיון בחלון ההעברות הנוכחי.



דודו ביטון - סטאנדרד ליאז' (בלגיה)

עוד ליגיונר מיני רבים תוצרת דודו דהאן. החלוץ בן ה-25 יצא לאירופה בינואר 2011 לאחר ששרלרואה קנתה את כרטיסו ב-500 אלף יורו מבית"ר טוברוק. ביטון הבקיע במדי שרלרואה 5 שערים בחצי עונה שלא הספיקו לקבוצה להישאר בליגה. ביטון עבר לחפש אתגר אחר והושאל לויסלה קראקוב אלופת פולין, ביטון רשם עונה מצוינת במדי ויסלה וכבש 16 שערים בכל המסגרות. היכולת המצוינת של ביטון הרשימה את סטאנדרד ליאז' שרכשה אותו משרלרואה תמורת 800 אלף יורו. ביטון לא השתלב בליאז', בקושי שיחק וכבש רק שער אחד. בינואר עבר החלוץ ליעד חדש - אפואל ניקוסיה הקפריסאית, ביטון כבש 6 בחצי עונה שעזרו לאפואל לזכות באליפות. ביטון חזר מתקופת ההשאלה בקפריסין והוא ישחק העונה בליאז' תחת גיא לוזון, החלוץ בינתיים מרשים במשחקי ההכנה וכובש לא מעט וצפוי העונה לקבל דקות משחק משמעותיות יותר מאשר בעונה שעברה.



שלומי ארבייטמן - מונס (בלגיה)

לאחר עונת שיא במכבי חיפה עם 28 שערי ליגה נרכש שלומי ארבייטמן ע"י גנט הבלגית במיליון יורו. לאחר עונת בכורה סבירה עם 10 שערים בכל המסגרות הושאל ארבייטמן בקיץ הקודם לווסטרלו, ארבייטמן פתח טוב את העונה בווסטרלו עם 5 שערים אבל נפצע בנובמבר והחמיץ את שארית העונה ולא עזר לקבוצתו שירדה לליגה השניה. את תחילת העונה החולפת פתח ארבייטמן בגנט והחל מצוין את העונה עם צמד ניצחון במחזור הפתיחה אך לא הצליח לשמור על המשכיות ואיבד את המקום בהרכב. בינואר הושאל למונס בה כבש 3 שערים ובישל עוד 2, בקיץ החליטו במונס לרכוש את ארבייטמן מגנט ולהחתים אותו על חוזה ל-3 עונות.



גיא אסולין - הרקולס אליקנטה (ספרד)

כבר בגיל 12 יצא גיא אסולין לאירופה ולא סתם אלא לאחד המועדונים הגדולים בעולם אם לא הגדול ביותר - ברצלונה. הקשר שנחשב לכישרון גדול החל לשחק בקבוצה השניה של ברצלונה כבר בגיל 16, באותה שנה גם ערך את הופעת הבכורה בנבחרת הבוגרת של ישראל במשחק ידידות מול צ'ילה. למרות ששיחק בקבוצה הראשונה של ברצלונה במספר משחקים לא רשמיים לא התקדם הקשר לקבוצה הראשונה של המועדון וב-2010 חתם במנצ'סטר סיטי, גם בסיטי אסולין לא השתלב בקבוצה הראשונה ובעונתו השניה במועדון עבר לחצי עונת השאלה בברייטון מליגה המשנה שם רשם הופעות ראשונות בקבוצת בוגרים בגיל 21(!). בתחילת העונה הנוכחית חתם אסולין בראסינג סנטאנדר מהליגה השניה בספרד שם רשם 27 הופעות בהם כבש 3 שערים ובישל 2 נוספים. בקיץ הנוכחי חתם אסולין ל-3 שנים בגראנדה שבצעד ראשון השאילה אותו לעונה להרקולס אליקנטה מליגת המשנה שם ינסה להרשים ולחזור לגראנדה מהליגה הראשונה.



דן מורי - ויטסה ארנהיים (הולנד)

הבלם בן ה-24 שגדל בבני יהודה בה שיחק בקבוצה הבוגרת במשך 4 שנים כשחקן הרכב ראשון והגיע דרך הזהובים גם לנבחרת ישראל סיים חוזה בקיץ שעבר וחתם בויטסה ארנהיים מהליגה ההולנדית, מורי שהגיע על מנת לשמש כבלם שלישי רשם רק 11 הופעות בכל המסגרות בקבוצה שסיימה במקום הרביעי בליגה ההולנדית ותשתתף בעונה הקרובה גם בליגה האירופאית עונה שניה ברציפות, למרות שגם העונה נדמה שמורי יהיה בלם מחליף הוא לא צפוי לחזור לארץ לפחות לא בקיץ הקרוב.



מתן אוחיון - שרלרואה (בלגיה)

הבלם-מגן בן ה-27 חתם במועדון הבלגי בינואר 2011. אוחיון יחד עם חבריו הישראלים דודו ביטון ותמיר כחלון ירד ליגה ובניגוד לשניים האחרים נשאר בשרלרואה בליגה השניה. לאחר חצי עונה בליגת המשנה עבר אוחיון לחצי עונה במכבי פ"ת אבל הציג יכולת חלשה ורשם ירידת ליגה עונה שניה ברציפות, בעונה החולפת חזר אוחיון לשרלרואה שהספיקה לחזור לליגה הבכירה, הבלם-מגן רשם 17 הופעות בעיקר בעמדת המגן הימני. אוחיון צפוי להמשיך בשרלרואה גם העונה אבל כמו כל שחקן של דודו דהאן עדיין יכולות להיות התפתחויות בנושא שלו.



פיראס מוגרבי - לאנס (צרפת)

הקשר המוכשר שכבר בגיל 17 הוקפץ לסגל הקבוצה הבוגרת של מכבי נתניה העביר במדי היהלומים 4 עונות מוצלחות ולאחר שסיים חוזה הצטרף בקיץ שעבר ללאנס מהליגה השניה בצרפת. מוגרבי חתם על חוזה ל-3 עונות בקבוצה מצפון צרפת אך לא הצליח להשתלב בחצי העונה הראשונה שלו במועדון ורשם רק הופעה אחת בה שיחק 30 דקות, מוגרבי חזר בינואר למכבי נתניה אך לא הצליח לעזור לה להישאר בליגה ולא הצליח להזכיר את היכולת מהקדנציה הקודמת בנתניה. מוגרבי חזר ע"פ החוזה שלו ללאנס והצטרף לאימונים וצפוי להיכלל בסגל הקבוצה לעונה הקרובה ולקבל יותר הזדמנויות בניגוד לעונה שעברה.

מתנדנדים:



יוסי בניון - שחקן חופשי

הקשר בן ה-33 סיים העונה 11 עונות באירופה שמתוכם 3 בלה-ליגה הספרדית ועוד 8 בפרמיירליג האנגלית. הקריירה של בניון בדעיכה כבר 3 שנים והעונה נדמה שהגיע השיא, הקשר הותיק החל את העונה בהשאלה בווסטהאם אבל כבר לאחר חצי עונה חזר לצ'לסי שם בקושי ראה דשא וגם ספג יחס עוין מאוהדי הקבוצה. בניון בודק אופציות בפרמיירליג ובMLS כאשר במקביל מדווחות התעניינויות מקבוצות ברוסיה, תורכיה, גרמניה, איטליה וספרד. נכון לעכשיו בניון שחקן חופשי והאפשרות לחזור לארץ כלל לא עולה על הפרק ובניון כבר אמר שבעד שום מחיר לא יחזור לשחק בליגה הישראלית וההעדפה העיקרית של השחקן היא להישאר באנגליה כאשר ווסט ברומיץ' הוזכרה כמועמדת הבולטת לקלוט אותו.



אלמוג כהן - נירנברג (גרמניה)

אלמוג כהן אמור להתחיל העונה את עונתו הרביעית והאחרונה ע"פ החוזה בנירנברג הגרמנית. הקשר הישראלי נמוך הקומה אמנם פתח בסערה את הקריירה האירופאית שלו עם עונת פתיחה מצוינת בנירנברג שכללה 25 הופעות(רובן בהרכב) ו-2 שערים, בעונתו השניה בנירנברג החלה הדעיכה, הקשר אמנם שותף ברוב משחקי הקבוצה אך נע בין ההרכב לספסל והתקשה לרשום 90 דקות. גם את העונה החולפת החל כהן בנירנברג, אבל שוב התקשה במציאת דקות משחק ורשם רק 9 הופעות כאשר 6 מתוכן שהוא עולה מספסל. עם סיום חלון ההעברות הישראלי בתחילת פברואר הפתיע אלמוג כהן וחתם לחצי עונה בהפועל ת"א, כהן רשם בהפועל 14 הופעות בהם הבקיע שער ניצחון נגד בני יהודה בתוספת הזמן ועזר להפועל להשיג מקום באירופה. ע"פ החוזה של הישראלי הוא היה צריך לחזור לנירנברג אך לא הופיע לתחילת האימונים ועורר את זעמם של אנשי הקבוצה שלא מוכנים לשמוע על אפשרות להחזירו לקבוצה. מי שמעוניינת בכהן כרגע היא ראפיד וינה האוסטרית כאשר גם אופציית הפועל ב"ש עלתה על הפרק, נכון להיום קשה לראות את כהן ממשיך בנירנברג עונה נוספת והקשר ינסה למצוא קבוצה חדשה עד תום מועד ההעברות.



טל בן חיים - שחקן חופשי

עוד ליגיונר דועך הוא טל בן-חיים, הבלם בן ה-31 עומד בפני עונה עשירית מחוץ לגבולות ישראל. בן-חיים החל את הקריירה האירופאית שלו בבולטון תחת סם אלרדייס ורשם שם 3 עונות מצוינות שזיכו אותו בחוזה בצ'לסי אחת הקבוצות הטובות בעולם דאז. בן-חיים שיחק עונה אחת בצ'לסי ומאז הספיק לעבור במנצ'סטר סיטי, סאנדרלנד, פורטסמות', ווסטהאם ובחצי העונה האחרונה הוא שיחק בקווינס פארק ריינג'רס וירד איתה לליגה השניה. לפני חודשיים היה נראה שבן-חיים בדרך לMLS לקבוצת טורונטו הקנדית אבל הבלם לא הגיע לסיכום עם ראשי הקבוצה על הסכומים בחוזה וכיום הוא שחקן חופשי. בן-חיים לא צפוי לחזור לישראל בקרוב וכמו בניון הוא יחפש קבוצה באנגליה או בMLS.



יובל שפונגין - שחקן חופשי

המגן שנחשב מגיל צעיר להבטחה גדולה במכבי ת"א וכבר בגיל 20 לבש את המדים של הנבחרת הבוגרת עבר ירידה ביכולת לפני שעזב את מכבי לקפריסין. בקיץ 2010 חתם שפונגין ל-3 שנים באומוניה ניקוסיה והחזיר את הקריירה שלו למסלול הנכון, שפונגין הפך לשחקן הרכב קבוע ורשם 72 הופעות ליגה(הבקיע 2 שערים) במדי אומוניה שם זכה פעמיים בגביע הקפריסאי ועוד פעמים בסופרקאפ הקפריסאי וגם חזר לנבחרת ישראל שם הוא משמש כמגן הימני הפותח של אלי גוטמן. שפונגין שסיים חוזה בקיץ הנוכחי וזוכה להתעניינות ממונס הבלגית וממכבי ת"א עדיין לא מצא קבוצה וכרגע הוא שחקן חופשי.



גל שיש - שחקן חופשי

המגן השמאלי בן ה-24 שגדל בהפועל ת"א העביר עונה לא רעה בבוורן הבלגית, שיש שיחק 25 פעמים, כבש שער אחד והוסיף 3 בישולים וגם זומן לנבחרת ישראל וכיום הוא המגן השמאלי המחליף של הנבחרת. שיש שוחרר עם תחילת הקיץ מבוורן והוא מחפש קבוצה באירופה כאשר בית"ר ירושלים הוזכרה כמועמדת לקלוט אותו בארץ.



לירוי צעירי - מכלן (בלגיה)

צעירי חתם בקבוצה הבלגית בקיץ 2011 לאחר 4 עונות מוצלחות בבוגרים של בני יהודה, לאחר עונת בכורה סבירה במכלן(17 משחקים) הושאל הקשר העונה למכבי חיפה. גם בחיפה צעירי לא הצליח להראות משהו מיוחד והקבוצה מהכרמל לא מימשה את אופציית הרכישה שלו, צעירי חזר אוטומטית למכלן ומספר קבוצות ביניהן גם בני יהודה בה גדל מעוניינות בו ומחכות להחלטה של מכלן לגביו.



דור מלול - שחקן חופשי

מלול סיים שנתיים בבירסחוט הבלגית וירד עם קבוצתו לליגה השניה בעונה חולפת. הקשר-מגן אמנם רשם עונת בכורה מצוינת וכרטיסו נקנה ממכבי ת"א בסיום אותה עונה אבל בעונה החולפת בקושי שיחק במדי בירסחוט שגם ירדה לליגה השניה והלכה לתהליך של פירוק שבעקבותיו שוחרר מלול מהקבוצה. מלול שנחשב שחקן חופשי היה מועמד להצטרף להפועל ת"א אבל זאת העדיפה לצרף את אוראל דגני במקומו, מלול בודק אופציות בבלגיה וקפריסין ומי שהוזכרה כמועמדת לקלוט אותו היא אנורתוזיס פמאגוסטה סגנית אלופת קפריסין.



רועי דיין - שחקן חופשי

כמו דור מלול גם רועי דיין הצטרף לבירסחוט לפני שנתיים. החלוץ שגדל במכבי ת"א ושיחק גם בהפועל ת"א, הפועל כפ"ס והכח ר"ג עשה את הפריצה שלו בהפועל עכו ולאחר שנתיים בקבוצה הצפונית הצטרף למועדון מהליגה הבלגית. דיין שכבש 11 שערים בשנתיים במדי בירסחוט ירד עם קבוצתו ליגה בסיום העונה. עם ירידת בירסחוט לליגה השניה המועדון התפרק ודיין כמו מלול שאר השחקנים שוחרר. כיום דיין שחקן חופשי והוא ממשיך לבדוק אופציות נוספת באירופה.



דני בונדר - שחקן חופשי

המגן הימני יליד בריה"מ שגדל בהפועל ת"א ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הפועל כבר בגיל 17 ושיחקה במדיה עוד 7 שנים נוספות בהם היה שותף בדאבל ובהצלחות באירופה. לאחר שסיים חוזה בקיץ 2011 הוא חתם בקבוצת וולגה ניז'ני נובוגורד מתחתית הליגה הרוסית, בונדר שיחק בקביעות בתחילת דרכו בקבוצה הרוסית אך איבד את מקומו בהרכב ובסגל בהמשך ולאחר שנה וחצי בקבוצה הרוסית הוא שוחרר העונה בחודש פברואר כשהוא רושם סה"כ 13 הופעות. בונדר כבר 5 חודשים שחקן חופשי ונכון להיום לא ברור היכן ישחק בעונה הקרובה.

חוזרים הביתה:

איתי שכטר - לאחר שנתיים מוצלחות בהפועל ת"א שכללו דאבל, גביע, שלב בתים בליגת האלופות והעפלה ל-32 האחרונות בליגה האירופאית יצא שכטר בקול תרועה לגרמניה וחתם בקייזרסלאוטרן תמורת 2.5 מיליון יורו. החלוץ פתח טוב את העונה בגרמניה אבל דעך עם הזמן והיה שותף לירידת הליגה של הקבוצה, בסה"כ כבש 4 שערים בגרמניה. את העונה שעברה פתח בסוואנזי הוולשית אליה הושאל אך שכטר לא זכה לדקות רבות בקבוצה מהפרמיירליג וכבש רק שער אחד לקראת סיום העונה. בתחילת הקיץ למרות התעניינות של מכבי חיפה ומכבי ת"א חתם השחקן ל-5 שנים בהפועל ת"א שם הוא ינסה לשחזר את ההצלחה מהקדנציה הקודמת באדום.

אליניב ברדה - לאחר 6 שנים מאוד מוצלחות בראסינג גנק הבלגית אליניב ברדה חוזר הביתה ולא סתם אלא למועדון נעוריו הפועל ב"ש. החלוץ שיצא לגנק בקיץ 2007 ופתח את הדלת לעוד(יותר מדי) ישראלים. ברדה זכה במדי גנק באליפות אחת, 2 גביעים ובסופר קאפ הבלגי, כמו כן העפיל ברדה לליגת האלופות עם גנק על חשבון מכבי חיפה כאשר הוא מבקיע באיצטדיון ר"ג לרשת של החיפאים. ברדה רשם במדי גנק 196 הופעות, כבש 67 שערים ובישל עוד 50 והוא השחקן הזר שהבקיע את מספר השערים הגדול ביותר עבור גנק, לברדה היו הצעות נוספות מבלגיה אבל הוא העדיף לחתום בהפועל ב"ש ולנסות להחזיר את המועדון לקדמת הבמה לאחר שבשנים האחרונות המועדון דישדש בליגה השניה ובתחתית הליגה הראשונה.

ברק יצחקי - לאחר הכישלון במכבי ת"א בה העביר עונה אחת על מיטות הטיפולים ועוד עונה רעה מאוד בליגה בה דובר על מחנאות וסכסוכים פנימיים שיצר במועדון הושאל יצחקי לאנורתוזיס הקפריסאית, תחת המאמן הישראלי רוני לוי חזר יצחקי לעצמו ורשם עונה מצוינת עם 14 שערי ליגה שהספיקו לאנורתוזיס למקום השני. בעקבות העזיבה של אלירן עטר לריימס הצרפתית הוחלט במכבי ת"א להחזיר את ברק יצחקי למועדון והחלוץ בן ה-29 ינסה לעזור למכבי לשמור על תואר האליפות ולהעפיל אל שלב הבתים של ליגת האלופות.

מאור בוזגלו - לאחר שנתיים כושלות בסטאנדרד ליאז' בהם שותף רק ב-31 משחקים(18 מתוכם כמחליף) והבקיע רק שער אחד ובישל עוד שניים חוזר בוזגלו לארץ. הקשר שסירב להאריך את חוזהו בקבוצה הבלגית קושר למספר קבוצות בארץ אבל לבסוף החליט לחתום בהפועל ב"ש כדי לנסות לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי דרך המועדון הדרומי.

עמרי אלטמן - הקשר/חלוץ המוכשר עבר בקיץ 2011 כשהוא רק בן 17 לקבוצת הנוער של פולהאם, אלטמן שגדל במכבי ת"א זכה עם הנוער של פולהאם באליפות אנגליה בעונתו הראשונה בקבוצה תוך כדי שהוא כובש 16 שערים. העונה הטובה בנוער זיכתה את הכישרון הגדול בחוזה מקצועני בקבוצה הלונדונית, את העונה שעברה אלטמן העביר בקבוצת המילואים של פולהאם וכבש 2 שערים ב-20 משחקים. כבר בגיל 18 קיבל אלטמן זימון לנבחרת הצעירה של ישראל(עד גיל 21) והיה בסגל ליורו שנערך בארץ בקיץ וגם בישל לאופיר קריאף את שער הניצחון מול אנגליה. אלטמן הושאל לעונה אחת למכבי ת"א על מנת לקבל דקות משחק ולהשתפשף קצת לפני שהוא חוזר לפולהאם.

גיא חיימוב - גיא חיימוב חוזר לארץ אחרי עונה אחת באא"ק לרנקה שם שיחק תחת רן בן-שמעון המאמן שתחתיו הוא פרח בעירוני ק"ש. חיימוב היה אמור להישאר בק"ש גם בעונת האליפות אבל מכבי ת"א דרשה עבורו סכומים גדולים ולבסוף השאירה אותו בסגל שלה, חיימוב התרסק יחד עם מכבי ואיווניר וק"ש זכתה באליפות, לאחר עונת "צינון" בקפריסין חוזר חיימוב לצפון ובניגוד לפעם הקודמת שהתחרה עם דני עמוס על אפודת השוער הראשון הפעם מקומו של חיימוב בהרכב של הקבוצה הצפונית מובטח.

ברק בדש - החלוץ בן ה-30 שהעביר עונה טובה בבוורן הבלגית חוזר מהשאלה אל עירוני ק"ש. בדש שיצא בקיץ הקודם בגיל מאוחר לראשונה לאירופה ורשם 25 הופעות בהם הבקיע 8 שערים רצה להישאר בבלגיה אבל כשהבין שהוא לא בתוכניות של המאמן החליט לחזור ארצה, הפועל ב"ש ובית"ר י-ם הוזכרו כמועמדות להחתים את בדש אך בסופו של דבר החליט החלוץ לממש את החוזה שלו בעירוני ק"ש בה שיחק שנתיים לפני המעבר לאירופה וגם זכה באליפות היסטורית.

ניסו קפילוטו - לאחר עונה סבירה באלקי לרנקה מתחתית הליגה הקפריסאית חוזר קפילוטו לליגת העל. הבלם הצעיר שגדל במכבי ת"א הספיק לשחק בארץ גם בהפועל עכו ומ.ס. אשדוד. קפילוטו שלא קיבל שכר בחודשים האחרונים בקפריסין בעקבות המשבר הכלכלי מיהר לחזור לארץ וחתם בבית"ר ירושלים שם צפוי להיות הבלם הפותח של המאמן אלי כהן שאימן אותו בעכו ומחזיק ממנו.

אוהד לויטה - השוער בן ה-27 תוצר מחלקת הנוער של הפועל כפ"ס הספיק כבר לרשום 2 עונות במדי ר.ק.ס וואלבייק ההולנדית ולחזור לארץ להפועל ב"ש. במועדון הדרומי הציג לויטה יכולת טובה ועזר לקבוצה להישאר בליגה אך בקיץ בעקבות חילופי המאמנים בבירת הנגב הוחלט לוותר על לויטה ולהחתים את אוסטין אג'ידה הניגרי. לויטה חתם באומוניה ניקוסיה שם רשם 18 הופעות ליגה ואיבד את המקום בהרכב לקראת סיום העונה. לויטה החליט הקיץ לחזור לארץ וחתם במכבי נתניה מהליגה השניה.

מוחמד גאדיר - הווינגר שכבר בגיל 17 הוקפץ לקבוצת הבוגרים של מכבי חיפה עבר בקיץ הקודם למושבה הישראלית בבוורן הבלגית לאחר עונה מאכזבת בירוק. גאדיר שלא היה בתוכניות של ראובן עטר ציפה לקבל את הצ'אנס בבוורן אבל ראה את רוב העונה מהצד ורשם רק 6 הופעות בכל המסגרות, גאדיר שכרטיס השחקן שלו שייך למכבי חיפה יושאל בעונה הקרובה לבני סכנין.

ידין זאריס - בדומה לרמי גרשון גם ידין זאריס דילג על ליגת העל בדרך לאירופה וכל זאת הודות לדודו דהאן. זאריס שרשם עונה טובה(15 שערים) בליגה הלאומית במדי מכבי הרצליה נרכש ע"י סטאנדרד ליאז' והושאל מיד לאויפשט ההונגרית, זאריס הספיק לכבוש פעמיים במדי הקבוצה ההונגרית עד ינואר ואז הושאל פעם נוספת והפעם לסנט טרוידן מליגת המשנה הבלגית, זאריס כבש שער אחד ב-6 משחקים. בעונה הקרובה ישחק זאריס לראשונה בליגת העל במדי מ.ס. אשדוד.

עמרי קנדה - המגן הימני ששוחרר בתחילת העונה שעברה מהפועל ת"א לאחר 4 וחצי עונות בוולפסון חתם רק באוקטובר באסטרה גיורגיו מהליגה הרומנית הראשונה. קנדה לא הצליח להשתלב בקבוצתו החדשה ורשם רק 2 הופעות עד ששוחרר מהקבוצה עם תחילת ינואר. קנדה חזר להתאמן בארץ ועם תחילת הקיץ חזר לליגת העל וחתם בהפועל חיפה שם תחת שלומי דורה הוא מקווה לפתוח דף חדש בארץ.

רועי בקל - בקל שגדל במחלקת הנוער של מכבי פ"ת ונחשב לכישרון גדול העביר מספר עונות בהשאלה עד שחזר לקבוצת האם שלו בעונת 10/11. לאחר עונה סבירה(25 מש', 2 ש', 3 ב') אצל הלוזונים סיים בקל חוזה ופנה לחפש אופציות אחרות. הקשר שסיכם באלקי לרנקה הקפריסאית גילה שמכבי פ"ת דורשת עליו סכום גבוה מאוד של דמי השבחה, בקל פנה לועדה למען השחקן שם נקבע כי כל קבוצה שתרצה את השחקן תצטרך לשלם ללוזונים 1.2 מיליון ש"ח. לאחר חצי עונה מחוץ למגרשים הצטרף בקל לקבוצה הקפריסאית ולאחר עונה וחצי באי השכן החליט לחזור הקיץ לארץ. בקל אמנם ניהל מו"מ עם הפועל ת"א אבל בסופו של דבר העדיף לחתום במ.ס. אשדוד.

אורי פסו - הבלם/מגן הירושלמי בן ה-25 שגדל בהפועל ירושלים שם שיחק במשך 7 שנים למעט עונת השאלה אחת בבית"ר ת"א. פסו שנחשב בגיל צעיר לשחקן עם פוטנציאל גדול לא הצליח להתקדם לליגת העל באף שלב בקריירה ולממש את ההבטחה אך לפני שנה חתם במפתיע איה נאפה מליגה בקפריסין. פסו שירד עם קבוצתו לליגה השניה חזר הקיץ לארץ וחתם בהפועל פ"ת במטרה לחזור עם הקבוצה ממלאבס לליגת העל.

ניר מנצור - כבר מגיל נערים נחשב ניר מנצור לאחד הכישרונות הגדולים ביותר שצמחו בבית וגן, המגן השמאלי אף הגדיל לעשות וחתם בעונת 07/08 במועדון הפאר הספרדי ריאל מדריד. מנצור ששיחק בקבוצת הנוער ובקבוצה השלישית של ריאל מדריד סיים חוזה תלת-שנתי בקיץ 2010 והצטרף לשנתיים לפנאתינייקוס היוונית. גם בקבוצה היוונית התקשה מנצור למצוא את מקומו ובילה בעיקר בקבוצת המשנה של מועדון הפאר היווני. למרות שנבחן בבירסחוט ופ.ס.וו חתם מנצור בסופו של דבר באקריטאס חלוראקאס מהליגה השניה בקפריסין, מנצור ירד עם קבוצתו בסיום העונה לליגה השלישית. לאחר 6 שנים מחוץ לישראל החליט מנצור לחזור לבית"ר ירושלים בה גדל וכיום הוא מתאמן עם הקבוצה וצפוי בקרוב לחתום על חוזה.

ליגת ווינר סל - עונת 2013-14
ב-13 לאוקטובר תצא לדרך ליגת הכדורסל של ישראל וכמו מדי שנה גם הפעם צריך לעקוב אחרי מדריכים בנוגע לשיטת הליגה ורישום השחקנים. לאחר שבעונה החולפת השחקנים הישראלים נכנסו לשביתה לקראת סיום הליגה, הגיעו שני הצדדים (אירגון השחקנים והמנהלת) לפשרה: במסגרת חמש העונות הקרובות יתקיים בליגה החוק הרוסי, כלומר כל קבוצה תהיה מחויבת לשתף בכל רגע נתון במגרש שני שחקנים ישראלים. בנוסף, כל קבוצה תוכל לרשום עד חמישה זרים בטופס המשחק ובסך הכל שמונה שחקנים זרים במהלך העונה כולה. כמו כן, בעזרתו של הטוטו, קבוצה שתרשום ארבעה שחקנים זרים או פחות בטופס המשחק, בכל העונה, תהנה מבונוס של 250 אלף שקל מהטוטו. עם זאת, קבוצה שתשתף חמישה זרים ולו למשחק אחד בלבד במהלך העונה - יישלל ממנה הבונוס. בנוגע לרישום השחקנים הצעירים, כל קבוצה בליגת העל תחויב לרשום בסגל השחקנים שלה שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ושחקן ישראלי שלישי מתחת לגיל 25. עם זאת, לעניין הזה אין שום חשיבות מבחינת קידום השחקן הישראלי מאחר ומדובר בסגל הרחב שתרשום כל קבוצה בליגה, ולא בסגל המשחק. המשמעות: כל קבוצה תוכל לרשום לצורך העניין גם שחקני נוער שהם חלק מהקבוצה הבוגרת.

שיטת המשחקים
שיטת המשחקים בליגת העל בכדורסל תשתנה כבר בעונה הקרובה, מעתה הבית העליון יהיה בן ארבע קבוצות בלבד בעוד הבית התחתון יכלול שמונה קבוצות.
העונה הסדירה תכלול 22 מחזורים בשני סיבובים כשלאחריהם יחולקו הקבוצות לבית העליון והתחתון. בבית העליון ייערכו שני סיבובים (שישה משחקים) בעוד בבית התחתון ישוחק סיבוב אחד (שבעה משחקים). בסיום הבתים, יתקיים הפלייאוף כאשר כמו בעונות האחרונות, הקבוצה מהמקום הראשון תארח את המקום השמיני, הקבוצה מהמקום השני תארח את זו שסיימה שביעית וכן הלאה. המשמעות היא שלכל המעפילות לבית העליון יובטח יתרון הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הגמר לא ישוחק במשחק אחד והאמת גם לא בסדרה: בישראל כאמור נוהגים למצוא שיטות שונות ומגוונות לקביעת אלופה, הספורטיביות לא אופציה. שני משחקים של בית וחוץ ייערכו בין שתי הקבוצות שיעלו לגמר, כאשר הקבוצה שתנצח בהפרש גבוה יותר בסיכום שני המשחקים, תצא לחגוג אליפות. פיינל פור לעונה מלאה זה הזוי? לא לדאוג ליצירתיות כשמדובר במנהלת הליגה.

לוח המשחקים

טבלת הליגה (מתעדכן)


רק בישראל - הפסידה למכבי ת"א 5 מתוך 6 משחקים במהלך העונה וזכתה באליפות. מכבי חיפה חוגגת


עוד לפני פתיחת הליגה, אנחנו מתחממים עם גביע הליגה, גביע ווינר סל, שצפוי לספק לנו כמה משחקים מרתקים ובראשם הדרבי התל אביבי כבר ברבע הגמר. המשחקים יתפרסו לאורך 5 ימים וישוחקו בבית מכבי בראשל"צ, למעט הדרבי התל אביבי ונתניה-ירושלים, שישוחקו בנוקיה.

תוכנית משחקי גביע ווינר סל

רבע הגמר (יום א' 6 באוקטובר, בית מכבי בראשון לציון):
-----------------------------------------------------
16:00 מכבי SCE אשדוד – עירוני דיזינגוף סחר נס ציונה (משחק ראווה)
18:15 הפועל יונט חולון – אלטשולר שחם גלבוע/גליל
20:45 הפועל פתאל אילת – מכבי דלתות פנדור ראשון לציון

רבע גמר (יום ב' 7 באוקטובר, היכל נוקיה בתל-אביב)
-------------------------------------------------
18:15 גרינטופס נתניה – הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב – הפועל SP מצרפלס תל-אביב

חצאי הגמר (יום ד' 9 באוקטובר, בית מכבי ראשון לציון)
----------------------------------------------------
18:15 הפועל יונט חולון או אלטשולר שחם גלבוע/גליל – גרינטופס נתניה או הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב או הפועל SP מצרפלס תל-אביב – הפועל אילת או מכבי ראשון לציון

משחק הגמר יתקיים ביום ה' 10 באוקטובר בבית מכבי בראשון לציון.

שתהיה עונה פוריה ודיון מהנה!

תודה רבה לאורי (OriRR) שלקח על עצמו סיקור של חצי ליגה וכן גם לשי (LIVERPOOL87) וליעקב (yakov_y) על תרומתם לסיקורים

נבחרת קולומביה


משחק בינ"ל ראשון: קולומביה 1 - 3 מכסיקו (10 בפברואר 1938, בפנמה)
הניצחון הכי גדול: 0-5 (נגד ארגנטינה בבואנוס איירס ב-1993, נגד אורוגואי בבאראנקייה ב-2004 ונגד בוליביה בבאראנקייה ב-2013)
ההפסד הכי גדול: 9-0 (נגד בראזיל בלימה ב-1957)
הכי הרבה הופעות כשחקן: קרלוס אלברטו "אל פיבה" ואלדראמה (111)
מלך השערים: ארנולדו "גואחירו" איגואראן (25)
הופעות בגביע העולם: 4 (1998, 1994, 1990, 1962)
הישג שיא בגביע העולם: שמינית גמר (1990)


אחרי ציפייה והמתנה ארוכה, חוזרת קולומביה לבמה המרכזית של הכדורגל העולמי וזה קורה בדיוק 16 שנים לאחר שהיתה שם בפעם האחרונה. קולומביה חוותה תקופה ארוכה ומאוד לא קלה לאחר שתור הזהב פרש, אותו תור זהב שהוליך אותה לשלושה מונדיאלים רצופים בשנות ה-90' בראשותם של ואלדראמה, רינקון, אלבארס ואספרייה. לאחר הכישלון לעבור את שלב הבתים ב-1998, קולומביה יצאה לדרך חדשה ולא מוצלח למרות זכייתה בקופה אמריקה ב-2001, דרך שהסתיימה בשלושה מפחי נפש כאשר הקפטרוס לא מצליחים להעפיל לשום מונדיאל במילניום החדש.
הישגיה של קולומביה בזירה העולמית רחוקים מלהרשים וכוללים בסה"כ 4 טורנירי מונדיאל (בראזיל יהיה הטורניר החמישי), כאשר רק באחד הצליחה להעפיל לשמינית הגמר (1990), אותו טורניר שאליו הגיעה על חשבון ישראל וממנו הודחה ע"י קאמרון במשחק המפורסם שבו איבד השוער היגיטה את הכדור במחצית המגרש לרוז'ה מילה. שמה של קולומביה נקשר במונדיאל גם בעקבות מקרה טראגי, לאחר שהנבחרת שהיתה אחת מהפייבוריטיות במונדיאל 1994, הודחה בסופו של דבר בבושת פנים בשלב הבתים ואחרי שהתברר שהשחקנים היו נתונים לאיומים מצד מהמרים וקרטלי סמים, הגיע גם ה-2 ביולי 1994, אותו תאריך ארור שבו נרצח בלם הנבחרת אנדרס אסקובאר, לאחר שהסתכסך עם אנשים שהקניטו אותו על השער העצמי שכבש מול ארה"ב.


המשחק שהותיר כתם שחור בהיסטוריה של המונדיאלים. אנדרס אסקובאר מול ארה"ב ב-1994

דווקא כשקולומביה החלה לשלוח יותר שחקנים לאירופה ולקבוצות אירופאיות בכירות, הנבחרת לא הצליחה לשחזר את הצלחתה משנות ה-90 ובמשך שלושה קמפיינים רצופים נכשלה להעפיל (פעמיים במחזור האחרון פיספסה את הפלייאוף) כאשר לא פחות משישה מאמנים התחלפו לאורך שלושת הקמפיינים. לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל ב-2010, בקולומביה פנו לאיש שהוליך אותם למונדיאל האחרון, הרנאן דאריו גומס, בבקשה שיבנה את הנבחרת על בסיס הנבחרת הצעירה שזכתה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20 ב-2005, נבחרת שכללה בין היתר את פאלקאו, גוארין, סוניגה וסאפאטה. למרות המון מתנגדים למינוי, בוליז'ו גומס מונה אבל התוצאות היו רחוקות מלהרשים, כולל כישלון בקופה אמריקה ב-2011. כחודשיים לפני פתיחת מוקדמות המונדיאל, התפטר גומס מהנבחרת. הסיבה: המאמן הקולומביאני נצפה בבאר בבוגוטה כאשר הוא מכה אשה עימה ניהל ויכוח. עד ראייה שחשף את המקרה בינתיים נהפך למפורסם ולאהוב הציבור הקולומביאני, שכן בזכותו הועזב גומס ועוזרו לאונל אלבארס מונה במקומו. עם 4 נקודות מ-9 אפשריות ונקודה אחת מתוך 6 בבית בבאראנקייה, ההתאחדות הקולומביאנית הבינה שגם המונדיאל בבראזיל בסכנה ובינואר 2012 בוצע המהלך ששם את קולומביה על דרך המלך, כאשר הארגנטינאי חוסה נסטור פקרמן מונה למאמן הזר הראשון של הנבחרת מאז 1981.


ברשת הוא כבר הפך לגיבור כל יכול. "סופקרמן"

פקרמן הפך למאמן המשתכר ביותר בדרום אמריקה עם שכר שמוערך בכ-1.5 מ' דולר לעונה, אבל אם תשאלו כל אוהד של הנבחרת, הוא שווה כל סנט. לאחר ניצחון בפרו והפסד באקואדור, קולומביה התחילה לדרוס ולא הסתכלה לאחור. 12 נקודות מ-4 המשחקים הבאים ויחס שערים של 1-14, הציבו את קולומביה במקום השני אחרי ארגנטינה, מקום אותו לא שמטה עד לסיום המוקדמות. היא אומנם הפסידה בונסואלה ובאורוגואי, אבל העפילה באופן רשמי לאחר תיקו ביתי מול צ'ילה 3-3 (היתה בפיגור 0-3 עד הדקה ה-68) וקבעה לעצמה שיא נקודות במוקדמות המונדיאל (30) לאחר ניצחון במחזור האחרון בפאראגואי, שגם הבטיח לה להיות אחת מראשי הבתים במונדיאל לפי דירוגה בפיפ"א באוקטובר (מקום רביעי).


האיש על הקווים
חוסה נסטור פקרמן



חוסה פקרמן בן ה-64 הוא ארגנטינאי ממוצא יהודי שנולד בויז'ה דומינגס שבארגנטינה. כשחקן הוא חווה קריירה קצרה מאוד, מ-1966 ועד 1978, כאשר הקבוצות שבהן שיחק היו ארחנטינוס ג'וניורס (8 עונות) ואינדפנדיינטה מדיין מקולומביה (4 עונות). לצערו הוא נאלץ לפרוש בגיל 28 עקב פציעה בברך ובתחילת שנות ה-80' פנה לאימון צעירים. הוא אימן את מחלקות הנוער של צ'קאריטה ג'וניורס, ארחנטינוס וקולו קולו מצ'ילה, אבל את שמו העולמי ביסס כאשר לקח את נבחרות הנוער השונות ב-1994. עם הנבחרת עד גיל 20 רשם הישג מדהים כאשר הוליך אותם 3 פעמים לזכייה במונדיאליטו מתוך 4 טורנירים (2001, 1997, 1995), בעוד שאת הנבחרת עד גיל 17 הוא לקח למקום שלישי ורביעי בשני טורנירים (1997, 1995). את התפקיד הגדול ביותר שלו עד כה קיבל ב-2004, אז מונה למאמן נבחרת ארגנטינה הבוגרת, אותה הוליך למונדיאל בגרמניה ב-2006 וכלל בסגל כישרון צעיר מברסלונה בשם ליונל מסי. הוא "זכה" לביקורת גדולה כאשר החליט להשאיר את מסי על הספסל במשחק רבע הגמר מול גרמניה, משחק שבו סיימה ארגנטינה את דרכה במונדיאל.
לאחר שפקרמן הודיע על התפטרותו מהנבחרת, עבור ב-2007 לאמן במכסיקו את טולוקה ואח"כ גם את טיגרה, אך נחל שם כישלון. לאחר כמה שנים שבהן לא אימן, קיבל כאמור את הפניה המיוחלת מהתאחדות הכדורגל הקולומביאנית וב-5 בינואר 2012 מונה רשמית למאמן הנבחרת. הוא החזיר את אמון האוהדים בקפטרוס והחזיר את הסלקסיון למונדיאל לאחר 16 שנים.


סגל השחקנים

שוערים: דויד אוספינה (ניס, צרפת), פאריד קאמילו מונדראגון (דפורטיבו קאלי), קאמילו וארגאס (אינדפנדיינטה סנטה פה)

הגנה: מריו אלברטו ז'פס (אטאלאנטה, איטליה), כריסטיאן סאפאטה (מילאן, איטליה), קרלוס ואלדס (סן לורנסו, ארגנטינה), אדר אלבארס באלאנטה (ריבר פלייט, ארגנטינה), חואן קאמילו סוניגה (נאפולי, איטליה), פאבלו ארמרו (ווסטהאם, אנגליה), סנטיאגו אריאס (פ.ס.וו איינדהובן, הולנד)

קישור: אבל אגילאר (טולוז, צרפת), קרלוס סאנצ'ס (אלצ'ה, ספרד), אלדו לאאו ראמירס (מונארכאס מורליה, מכסיקו), אלכסנדר מחייה (אתלטיקו נאסיונל), פרדי גוארין (אינטר, איטליה), חואן גיז'רמו קואדראדו (פיורנטינה, איטליה), חואן פרננדו קינטרו (פורטו, פורטוגל), חאמס רודריגס (מונאקו, צרפת), ויקטור איבארבו (קאליארי, איטליה)

התקפה: טאופילו גוטיארס (ריבר פלייט, ארגנטינה), קרלוס באקה (סבייה, ספרד), ג'קסון מרטינס (פורטו, פורטוגל), אדריאן ראמוס (הרטה ברלין, גרמניה)


שחקני מפתח


חאמס דויד רודריגס רוביו
קשר, בן 22
מונאקו (צרפת)

השחקן בעל "הבייבי פייס" סומן ככישרון עילאי כבר מגיל הנוער, כאשר באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 ואח"כ גם במונדיאליטו לגילאים אלו ב-2007, היה הנוכחות הבולטת של הקפטרוס, כאשר הפרשנים בארצו וברחבי העולם מיהרו להדביק לו את תווית "היורש של פיבה ואלדראמה", תווית שהודבקה לכמה שחקנים לפניו, שפשוט לא עמדו בגודל הציפיות וקרסו. אצל חאמס הסיפור היה שונה. ככל שהוא סומן יותר כפוטנציאל ענק, כך הוא רק הלך והשתפר. הוא גדל במחלקת הנוער של קבוצת אנביגאדו, קבוצה קולומביאנית קטנה שדאגה להוציא לעולם כמה שחקנים מוכשרים מאוד כפרדי גוארין, דורלאן פאבון, ג'יובאני מורנו וחואן פרננדו קינטרו. למרבה הפלא, חאמס מעולם לא שיחק בליגה הקולומביאנית הבכירה. הוא שיחק עם אנביגאדו בליגה השניה ועזר לה להעפיל לליגה הראשונה, אך נחטף ע"י באנפילד הארגנטינאית עוד לפני שהספיק להשלים עונה באנביגאדו. מהר מאוד תפס מקום של קבע בהרכב של באנפילד, כאשר הוא עוזר להם לזכות באליפות היסטורית ראשונה בתולדותיהם ב-2009 ושנה מאוחר יותר, נותן קמפיין מצויין בקופה ליברטאדורס עם 5 שערים ב-8 משחקים, קמפיין שנעצר בשמינית הגמר. כבר אז היה ברור שמעבר לאירופה הוא עניין של זמן יחד עם ההשוואות לכריסטיאנו רונאלדו והבחירה של פיפ"א בו לאחד מהתגליות הכישרוניות בעולם הכדורגל.

אחרי שאודינזה נדחתה ע"י באנפילד עם הצעה של 5 מיליון יורו, הגיעה החממה הכי טובה באירופה לגידול שחקנים דרום אמריקאים, פורטו והחתימה את הכישרון הקולומביאני הצעיר תמוררת סכום כמעט זהה אבל עם דיוידנדים נוספים בחוזה. גם כאן לא נכנס חאמס ישר לעניינים, אלא עשה זאת בהדרגה כאשר שיתוף הפעולה עם חבריו הקולומביאנים, גוארין ופאלקאו, הקלו על ההתאקלמות שלו. תחילה היה משחק כמחליף ולאט לאט תפס את מקומו של סבוז'ה רודריגס באגף שמאל של פורטו. המספרים שלו היו מרשימים משנה לשנה, גם כאשר הולק, פאלקאו וגוארין עזבו. הוא הפך לשחקן החשוב ביותר בפורטו יחד עם ג'קסון מרטינס, עוד חלוץ קולומביאני וז'ואאו מוטיניו. בפורטו הבינו שיש להם יהלום ביד והגדילו את סעיף השיחרור שלו ל-45 מיליון יורו, סעיף אותו ניצלה מונאקו בקיץ 2013 כדי להחתים אותו ולאחד אותו בקבוצה בחזרה עם פאלקאו. למרות שהפרוייקט של מונאקו רק בחיתולים והקבוצה לא זכתה באליפות, חאמס היה השחקן המצטיין של הקבוצה (למרות שתחילה לא קיבל כ"כ קרדיט מהמאמן ראניירי) וצפוי להמשיך בה בשנה הבאה בצ'מפיונס ליג.

גם במדים הלאומיים חאמס עשה דרך יפה למדי, תחילה בנבחרות עד גיל 17 (קולומביה סיימה פיינליסטית באליפות דרא"מ ב-2007) ובעיקר בנבחרת עד גיל 20, כאשר ב-2011 הוא מוביל את קולומביה לזכייה בטורניר הנוער היוקרתי בטולון ובאוגוסט של אותה שנה מביא את קולומביה למונדיאליטו הביתי עד לרבע הגמר. כל קולומביה כבר חיכתה לרגע שבו יסיים את התחייבותו לצעירה ויכל את הקריירה בבוגרת. הרגע הזה הגיע ומשחקו הראשון של חאמס היה המשחק הראשון של קולומביה במוקדמות לברזיל 2014, במגרש הגבוה והדליל בחמצן בלה-פאס, בירת בוליביה. למרות פיקפוקים ביכולתו של חאמס להצליח בבכורה במגרש כ"כ קשה, הוא ענה על כל הציפיות והפך מהר מאוד לאחד מהשחקנים הבולטים בקולומביה. היה מהגורמים המשמעותיים ביותר בעלייה של קולומביה למונדיאל לאחר 16 שנים ובקולומביה כבר מזמן רואים בו כאחד שיכול להשתוות לגדול מכולם ואפילו להיות גדול עוד יותר, תלוי מה יעשה במונדיאל.
הוא משחק בעיקר כקשר התקפי בצד שמאל, אבל בקלות יכול לעבור לאמצע וגם לשחק כפליימייקר. יש לו ראיית משחק יוצאת דופן (שמזכירה את זו שהיתה למתולתל הבלונדיני), דריבל נהדר ובעיטות מרחוק, עם דגש על כדורים חופשיים, כאלו הוא כבר כבש לא מעט בקריירה. חאמס רודריגס, אולי אפילו לפני פאלקאו ואחרים, הוא האיש שיכול לקחת את קולומביה למקמות שלא היתה בהם בעבר במונדיאל. הוא המנוע של הנבחרת, בדיוק כמו שואלדראמה היה בזמנו. אם רק ימשיך ביכולת שלו, השמיים הם הגבול ומה שיותר מפחיד, שהוא רק בן 22...



חואן גיז'רמו קואדראדו בז'ו
קשר, בן 26
פיורנטינה (איטליה)

עד העונה האחרונה, קואדראדו היה תחת הקטגוריה של שווה מעקב, או פטנציאל שעתיד לפרוץ, אבל העונה האחרונה בפיורנטינה שבה היה מהשחקנים המשמעותיים ביותר בקבוצה הפכו אותו לשחקן מפתח עבור קולומביה לקראת המונדיאל וכל זאת כאשר במהלך המוקדמות כלל לא נחשב לשחקן פותח בהרכב פרט למשחק או שניים, היה יותר על משבצת הסופר-סאב, השחקן שנכנס בחצי השני כדי לשנות מומנטום. לא הרבה יודעים, אבל קואדראדו החל את הקריירה כמגן ימני בקבוצת אינדפנדיינטה מדיין, שם שיחק עונה אחת בלבד לפני שאודינזה זיהתה את הפוטנציאל. למרות ההתלהבות, לא זכה קואדראדו ליותר מדי דקות באודינזה ולא הצליח להרשים לאורך זמן, מה גם שעדיין נוסה בקבוצה כמגן ימני. לפני שהקריירה מתרסקת והוא מחפש קבוצה אחרת, הושאל קואדראדו ללצ'ה והחל להפגין את כישוריו. הוא עבר לשחק יותר קדימה, באגף ימין של הקישור, תודות לעובדה שמדובר בדריבליסט בחסד עליון, כזה שעושה כאבי ראש גדולים לשומרים שלו. למרות היכולת הטובה, הוא לא הצליח לעזור ללצ'ה, שירדה ליגה בסוף העונה. באודינזה העדיפו להשאיל אותו פעם נוספת, הפעם לפיורנטינה, מאשר לנסות ולהשתמש בו ובדיעבד זו היתה טעות. קואדראדו רק הלך והתפתך בוילה לאחד השחקנים הטובים בסריה A כאשר בפיורנטינה הוא עובר לשחק לעיתים עוד יותר קדימה וכשמלאכת ההגנה פחות מדאיגה אותו, פיורנטינה קיבלה שחקן התקפה מצויין. סיים את העונה עם 5 שערים ו-6 אסיסטים ונתן את האות להנהלה לממש את אופציית הרכישה עליו מאודינזה. בעונה האחרונה הוא פשוט היה בלתי ניתן לעצירה. היה מעורב בהרבה גולים של הויולה, הוליך למקום הרביעי בסיום העונה, לגמר הגביע (ממנו נעדר והקבוצה הפסידה לנאפולי) ולשמינית גמר הליגה האירופאית, שם הודחה ע"י יובנטוס.

בקפטרוס הוא לא נחשב אף פעם לשחקן משמעותי, אלא לשחקן משלים שיכול לשנות משחקים מהספסל. ערך את הבכורה ב-2010 במשחק ידידות מול ונסואלה ואף זומן לקופה אמריקה ב-2011, אבל לא קיבלת כמעט צ'אנס. גם כשפקרמן מונה וקולומביה הרשימה, בד"כ קואדראדו לא היה חלק מזה, אבל לזכותו ייאמר שכמעט בכל פעם שנכנס, גרם לשינוי, בד"כ חיובי והוכיח שכשנותנים לו את הצ'אנס, יש לו את הכדורגל להוכיח. העונה האחרונה כאמור הקפיצה את המניות שלו לא רק אצל פקרמן, הנבחרת והאוהדים, אלא גם בקבוצות גדולות אחרות ביבשת כאשר ערב המונדיאל גם יובנטוס וגם ברסלונה כבר מתעניינות, בעוד שאצל האחרונה כבר יש את ה-OK של המאמן החדש לואיס אנריקה, לנסות ולהחתים את קואדראדו, כך שמונדיאל טוב בוודאי שיקל על הויולה למכור אותו למרבה במחיר.

הוא משחק כאמור בד"כ באגף ימין, אבל יכול גם להחליף באגפים במקרה הצורך. הוא מהיר מאוד, שליטה פנומנלית בכדור, דריבליסט נהדר והשנה הוסיף לרפרטואר גם ראיית משחק טובה ובעיטות מרחוק. אוהדי הנבחרת מלקקים את האצבעות רק על המחשבה של קואדראדו באגף ימין וחאמס רודריגס בשמאל, משחק אגפים שבוודאי יעשה לא מעט כאב ראש ליריבות. היתרון הגדול של קואדראדו כאשר היה נכנס בחצי השני ועם המהירות הרעננה שלו והדריבלים, היה מתיש את היריבים העייפים גם כך, אבל נראה שהפעם אין מנוס וקואדראדו מועמד לפתוח בהרכב של פקרמן.



טאופילו אנטוניו גוטיארס רונקאנסיו
חלוץ, בן 29
ריבר פלייט (ארגנטינה)

לא, לא התחרפנתי וגם לא נפלתי על הראש. שחקן המפתח האחרון של קולומביה הוא לא פאלקאו. עד לכתיבת שורות אלו, טרם ידוע אם פאלקאו כלל יוכל לשחק במונדיאל, אבל גם אם כן זה לא יהיה ב-100% כשירות ולכן גם ההשפעה שלו לא צפוייה להיות כשל שחקן מפתח. ובהיעדרו של פאלקאו פונים אל השותף שלו להתקפה, האיש שמסתתר מאחורי הקלעים, טאופילו גוטיארס. הרבה משייכים את ההצלחה של קולומביה במוקדמות לפאלקאו ו-9 השערים שלו, אבל לגוטיארס, הכובש השני במוקדמות אחרי פאלקאו עם 5 שערים, יש חלק לא מבוטל ואפילו משמעותי לא פחות מאשר לראדאמל. הוא יליד באראנקייה, והחל את דרכו בקבוצת באראנקייה פוטבול קלוב מהליגה השניה, אבל רק כאשר עבר לג'וניור, הוא התגלה בקולומביה וזה קרה לו בגיל מאוחר יחסית, כשהיה בן 23. במדי ג'וניור באראנקייה חורר טאו את כל מה שזז והפך לסקורר מאיים, כזה שדורג במקום השלישי בטבלת הכיבוש העולמית ב-2008 עם 30 שערים ב-44 משחקים. היציאה לאירופה נראתה כמתגשמת וטאו אכן עבר לשחק בטורקיה במדי טראבזונספור בינואר 2010.

לקח לו קצת זמן להיכנס לעסק, ורק בפתיחת עונת 2010-2011 הוא החל לממש את ההבטחה התלוייה בו, כאשר כבש שלושער מול בורסאספור בסופר קאפ הטורקי, אבל אז גם החל אופיו של טאו להופיע, אופי שיסבך אותו בעתיד בעוד כמה מקרים. בעוד שהוא ממשיך להבקיע, הוא גם הספיק להסתכסך עם המאמן והמנהל של טראבזונספור על חופשה שלא אושרה או כן אושרה ובפברואר 2011 עבר לראסינג קלוב מארגנטינה, גם חבר לבן ארצו, ג'יו מורנו. הוא הספיק בהתחלה להשתתף בקרב אגרופים באימון מול השוער של ראסינג, הורחק כמה פעמים, אבל מצד שני גם הראה כדורגל והוביל את ראסינג בטבלת הכיבושים, כשהקבוצה מסיימת במקום השני אחרי בוקה. בסופו של דבר, אחרי סיכסוכים עם כמה מחבריו לקבוצה, חלק באשמתו וחלק לא, טאו עזב גם את ראסינג ואחרי תקופה של חודשיים לא מוצלחות בלאנוס, חזר לג'וניור. הקדנציה השניה בג'וניור לא היתה טובה ולאחר חצי שנה הוא חתם בקרוס אסול המכסיקנית, שם חזר לעצמו ואף זכה עם הקבוצה בגביע, אבל הפסיד בגמר האליפות. לקראת סיום הטורניר הביע את נכונותו להצטרף לריבר פלייט שהתעניינה בו (והקבוצה שטאו אוהד מילדות), נכונות שעיצבנה מאוד את ראשי קרוס אסול שהחליטו למכור אותו.
טאו פתח דף חדש בארגנטינה אחרי הקדנציה הקודמת שהיתה טובה יותר על המגרש מאשר מחוצה לו ועד כה נראה שהוא מצא את המקום שלו. היה גורם משמעותי באליפות של ריבר לפני כשבועיים יחד עם בני ארצו, אלבארס-באלאנטה וקארבונרו.

בניגוד לקבוצותיו ולרזומה שלו, בנבחרת מעולם לא היו לטאופילו בעיות. לאורך כל הדרך ולעיתים כאשר לא התאמן עם קבוצותיו עקב הרחקות/השעיות/בעיות משמעת, פקרמן האמין בו ואף נתן לו את חולצת ההרכב הראשון, דבר שמאמנים קודמים לא עשו, וטאו החזיר לו בריבית דריבית. שיתוף הפעולה בינו לבין פאלקאו היה קרוב לשלמות (שניהם מאיזורים שכנים בקולומביה) והם כבשו והכינו שערים אחד לשני. היתרון של טאו זה שהוא רב גוני ויכול לתפקד גם כחלוץ מטרה, גם כחלוץ שני (תומך) ואפילו כקשר מאחורי החלוץ, שיורד אחורה לקבל כדור ומכין את המצבים לחלוצים המרכזיים. יש לו משחק ראש טוב מאוד ומיקום מצויין ברחבה. הוא לא ידהים את האוהדים עם דריבלים מרהיבים, אבל הוא פינישר יוצא מן הכלל ובהיעדרו של פאלקאו, יכול להיות הכוכב הגדול של קולומביה.


שווים מעקב


קרלוס ארתורו באקה אהומאדה
חלוץ, בן 27
סבייה (ספרד)

עד העונה האחרונה, מעמדו של באקה בנבחרת היה אחרי פאלקאו וג'קסון מרטינס, אבל מה שהוא עשה בסבייה נתן לו המון מניות אצל הצוות המקצועי, האוהדים ושאר הקבוצות בעולם. עד לפני כשנה היה מדובר בשחקן כמעט אלמוני לחובבי הכדורגל הנייטראלי, אבל החשיפה בספרד עשתה לו רק טוב ועדיין אני מכניס אותו לקטגוריית השווים מעקב. בדומה לטאו גוטיארס, גם באקה הוא תוצר של מחלקת הנוער של ג'וניור באראנקייה, לה היה שייך מ-2006 עד 2012, אם כי רק ב-2009, כאשר טאופילו התכונן לעזור את הקבוצה, רק אז באקה זכה להזדמנות האמיתית בקבוצה ופרע את השטרות בגדול. עד אז הוא נדד בעיקר ביריבה העירונית מהליגה השניה, באראנקייה פוטבול קלוב ואפילו כמה חודשים במינרבן מונסואלה, ולמרות שבכל מקום שבו שיחק היה טוב, עדיין היה צריך להמתין להזדמנות מג'וניור. כשההזדמנות הגיעה, באקה לא איכזב. במשך שנתיים הוא זכה עם ג'וניור בשני תארי אליפות והיה הכובש המצטיין בקולומביה במשך שני טורנירים וגם בטורניר הגביע הקולומביאני. מהר מאוד הוא הספיק "להשכיח" את טאופילו גוטיארס, שעד אז היה האליל לאוהדי ג'וניור. באקה הגיע לאותה דרגה כמו טאו וזה באמת קשה.

ההצעות מאירופה החלו להגיע, אך לא התממשו עד הסוף. דיברו על קייבו, דיברו על לוקמוטיב מוסקבה שמאוד רצתה אותו, אך לבסוף החתימה את פליפה קאיסדו האקואדורי ולא בטוח שהם לא מצטערים על כך. בינואר 2012 קלאב ברוז' עשה את עסקת חייו כשרכש את החלוץ ב-1.5 מיליון יורו בלבד!. באקהלא נספר בהתחלה,
קיבל דקות פה ושם, אבל לא משהו שאפשר להוכיח את עצמו. בניגוד להמון שחקנים אחרים ולמרות שישב המון על הספסל, באקה המשיך להתאמן ולעבוד קשה ובסוף זה השתלם לו. עונת 2012-2013 היתה נהדרת עבורו באופן אישי, כאשר היה השחקן המצטיין של ברוז', וסיים כמלך השערים של הקבוצה והליגה הבלגית עם 25 שערי ליגה ב-35 משחקים. סבייה, שנפרדה בתחילת הפגרה מכוכביה, נגרדו ונאבאס, עטה על המציאה ורכשה את באקה במחיר של 7 מיליון יורו. השילוב שלו עם קווין גאמיירו היה מצויין ובאקה הרשים לאורך כל העונה, כשהוא מוביל את סבייה למקום החמישי בליגה ולזכייה בליגה האירופאית על חשבון בנפיקה. באקה כבש העונה סה"כ 19 שערים בכל המסגרות בעונתו הראשונה בליגה בכירה והוכיח שיש לו מקום גם בקבוצות טובות יותר. נכון לעכשיו יש לו חוזה בסבייה, אבל גישושים מצד כמה מהקבוצות הבכירות ביבשת כבר נעשו ומונדיאל טוב שלו רק יזרז את המעבר שלו מסבייה ויעשיר את הקופה המרוקנת של הקבוצה הספרדית.

בנבחרת כאמור באקה לא קיבל יותר מדי הזדמנויות וגם כשקיבל, היו בעיקר במשחקי ידידות וגם כמחליף ולא כפותח. לקולומביה יש סוללת חלוצים מרשימה והתחרות של באקה איתם היא לא פשוטה, אבל דווקא כאשר פאלקאו נמצא בסימן שאלה, באקה יכול להכנס מצויין למשבצת שלו. הוא משחק בד"כ כ-"9", שחקן זריז מאוד, טכני, אבל גם יכול לשחק מעט הצידה באגפים כחלוץ שני. במידה ופאלקאו לא מגיע, שיתוף פעולה שלו ושל טאופילו יכול להיות מצויין עבור הנבחרת, שכן בין השניים יש הבנה עיוורת עוד מהימים בג'וניור. צפוי להיות השפן שפקרמן ישלוף מהספסל והאוהדים מחכים לראות אותו משחזר את הסטטיסטיקה שלו בקבוצות גם במדים הצהובים.


סגונדו ויקטור איבארבו גררו
קשר-חלוץ, בן 24
קאליארי (איטליה)

תכירו את פרדי רינקון החדש. הקשר-חלוץ בן ה-24 שהופך לאט-לאט לאחד הדברים החמים בליגה האיטלקית, עשוי להיות אחת ההפתעות הנעימות של המונדיאל.
הוא אומנם משחק באחת מהליגות הטובות בעולם וחובבי הכדורגל האיטלקי בוודאי כבר הספיקו לערוך עימו היכרות, אבל למרבית העולם הוא עדיין בגדר אלמוני. למעשה, הוא כלל לא נלקח בתוכניות של פקרמן למוקדמות המונדיאל והיה מזומן בעיקר לכמה משחקי ידידות או למחנות אימון, אבל לזכותו ייאמר שכשהיה מקבל את הצ'אנס להראות מה הוא שווה, היה לוקח אותו ובגדול.

ויקטור הוא תוצר של מחלקת הנוער של אתלטיקו נאסיונל, שם ערך את הבכורה שלו כשהיה בן 17-18 וכבר אז אפשר היה לראות את הפוטנציאל הטמון בו והדימיון לכוכב העבר האגדי ולאו דווקא בגלל מראהו החיצוני. בנאסיונל הוא בעיקר תופקד כקשר שמשחק באגפים ומשך את תשומת הלב בעיקר בגלל גודלו, מהירותו ושליטתו האבסולוטית בכדור. בנאסיונל שיחק במשך 3 עונות ואף זכה עם הקבוצה באליפות בשנת 2011, למרות שכבר ב-2009 העבירה אודינזה הצעה עבורו בסך 4 מיליון דולר, הצעה שלא יצאה לפועל.

לאחר שזכה עם נאסיונל באליפות ולמרות שלא היה שחקן משמעותי בה, עבר איבארבו לקאליארי האיטלקית. כמו כל שחקן דרום אמריקאי צעיר שמגיע לליגה בכירה באירופה, ההסתגלות לא היתה פשוטה למרות שניצוצות הוא הראה תמיד, אבל בקאליארי האמינו בו ונתנו לו מהתחלה את הביטחון ואת המקום בהרכב, שרק עזרו לו להתפתח משנה לשנה. עד כה כבש באיטליה 13 שערים בשלושת העונות וגם היה מעורב בלא מעט. הפליא בכוח הפיזי שלו ובמהירות שלו שאיפשרו לו להתגבר על שומריו, אבל בעיקר בדריבלים הנהדרים שלו, שיכולים בשקט להתחרות עם אלו של קואדראדו. כבר החלו דיבורים על מעבר אפשרי שלו לקבוצות בכירות יותר וזה ככל הנראה יקרה ללא קשר להשתתפותו במונדיאל, אבל כמובן שהופעה טובה רק תעזור לו בכך.

בנבחרת הצעירה של קולומביה הוא השתתף באליפות הסודאמריקנו עד גיל 20 ב-2009 ולא הרשים כמו שאר חבריו שאיכזבו, אבל שנה מאוחר יותר קיבל את זימון הבכורה ע"י המאמן הרנאן דאריו גומס למשחק ידידות מול דרום אפריקה. בסה"כ רשם 7 הופעות בלבד עד כה (כולן במשחקי ידידות) וכבש שער אחד מול בלגיה. צפוי להיות הסופר-סאב של פקרמן בברזיל ו"לרשת" את מקומו של קואדראדו בתפקיד זה, בין אם כקשר או בין אם כחלוץ תומך, כאשר נכנס רענן ומתחיל לגרום לשומריו כאבי ראש.


להשכיח את איטליה 90'

לקולומביה אין יותר מדי זיכרונות טובים במונדיאלים והיחיד שזכור לטובה הוא זה שנערך ב-1990, אז עברה הנבחרת בפעם הראשונה והיחידה עד כה את שלב הבתים, בצורה דרמטית מול מערב-גרמניה, בדרך להדחה בשמינית הגמר מול קמרון. בדומה לישראל ומונדיאל 1970, גם בקולומביה מדברים רבות על אותו מונדיאל של קולומביה, עם ההרכב המצויין שעבר את מחסום שלב הבתים, אבל כולם מצפים, מקווים ומחזיקים אצבעות שחניכיו של פקרמן, שסומנו כבר מ-2005 ככאלו שיובילו את קולומביה בעתיד, יצליחו להתעלות גם על המונדיאל ההוא ולהגיע לכל הפחות לרבע הגמר. לקולומביה יש חומר שחקנים מצויין, כאשר עם פאלקאו בכושר מלא היא היתה יכולה גם להיות שווה חצי גמר, למרות שגם בלעדיו היא מלאה בשחקנים אינדווידואלים נהדרים שמתלכדים יחד גם לקבוצה טובה. לקולומביה יש ביטחון מלא גם בפקרמן, המאמן הראשון מזה המון שנים שכמעט ולא זוכה לביקורת ויש מאחוריו מדינה שלמה שמאוחדת וסומכת עליו וגם ההגרלה אפשר לומר האירה פנים לקולומביה, שתתמודד בבית לא קל, אבל הרבה פחות מסובך מאחרים ובכל מקרה יכולה לראות עצמה כפייבוריטית לעלייה. את הבעיות שהיו בקולומביה עם מהמרים, איומים וקרטלי סמים במהלך מונדיאל 1994 לא נראה הפעם וטוב שכך, כי קולומביה צריכה שקט כדי לעבור את המחסום הפסיכולוגי של שלב הבתים. במידה ויגיעו לשמינית, מצפה להם הצטלבות עם בית D החזק, אבל קולומביה הוכיחה לא מעט פעמים בהיסטוריה שלה שהיא לא מפחדת מאף אחת.


UNIDOS POR UN PAIS - מאוחדים עבור מדינה אחת

אחרי שצ'ילה נתנה פייט אדיר אתמול לברזיל ושתי הקבוצות מצאו את ההכרעה במשחקן רק בדו-קרב הפנדלים, ואחרי שקולומביה בתצוגת תכלית של חאמס רודריגז שלחה הביתה את אורוגוואי, הערב אנחנו ממשיכים עם היום השני של משחקי שמינית הגמר. אנחנו מתחילים עם הולנד אשר פוגשת את מקסיקו, בקרב מסקרן מאוד של ההתקפה הכי טובה נגד ההגנה הכי טובה. הולנד כבשה עשרה שערים בשלב הבתים, בעוד מקסיקו ספגה רק שער אחד. במשחק השני הערב, תפגוש קוסטה ריקה, הפתעת הטורניר עד כה, את יוון, שעלתה לשלב שמינית הגמר ממש בשיניים בדקה ה92.

רשימת המשחקים:

הולנד - מקסיקו (19:00, ערוץ 1 וערוץ 1 HD)
קוסטה ריקה - יוון (23:00, ערוץ 2, ספורט 1, ספורט 1 HD וספורט 5 HD)

Associazione Sportiva Roma 2013/14

רקע כללי:
שנת ייסוד - 1927
אליפויות - 3
גביעים - 9
אצטדיון - סטאדיו אולימפיקו
מתקן אימונים - טריגוריה
בעלים - ג'יימס פאלוטה
קפטן - פרנצ'סקו טוטי, דניאלה דה רוסי



בעונה החולפת:
אין ספק בכך שהנהלת רומא לקחה הימור שהחליטה להחזיר את זמאן לאמן את הקבוצה. בכך יצאה רומא להרפתקה שלא כל קבוצה בסדר גודל שלה מוכנה לצאת אליה. אהדת הקהל, החיבור עם טוטי, היכולת שלו לשבח שחקנים צעירים והעונה האחרונה שלו בפסקארה, כל אלו היו הסיבות שבגינם חזר הצ'כי לאולימפיקו רגע אחרי שלואיס אנריקה פינה את מקומו על הקווים. אמנם זה הצטייר כצעד חיובי ורומנטי עבור כל מי שמכיר במעט את ההיסטוריה של המועדון, אך עדיין אי אפשר היה שלא לתהות אם זהו אכן הצעד הנכון והמתבקש עבור הקבוצה שנמצאה דאז בצומת דרכים.

לזמאן לא היו דרישות רכש יוצאות דופן והוא פתח את הכנות טרום העונה עם שחקני רכש די אלמונים. זה בטח לא מה שמנע מרף הציפיות לטפס לגבהים הרגילים שרומא רגילה אליהם ולמרבית האוהדים הייתה סיבה להאמין שעם השיטות ההתקפיות המוכחות של הצ'כי אפשר להגיע להישגים.
מכיוון שכל משחק של רומא תחת זמאן היה מרתק במיוחד(כל אוהד ניטרלי יוכל לאשר זאת) החלטתי לציין מספר משחקים בולטים.

26.8.12: 50,000 אוהדים נלהבים הגיעו לבכורה המחודשת של זמאן באולימפקיו כדי לחזות בקבוצה מחלצת ברגע האחרון נקודה ביתית מול קטאניה. 2-2

קבלת פנים חמה

2.9.12:נצחון חוץ ענק במחזור השני (3-1 על אינטר בסן סירו) תוך הפגנת יכולות מרשימות של כל חוליות הקבוצה השאירו רושם מצוין לקראת המשך העונה. אוסבלדו, אחד מהמצטיינים בשורות רומא, מקבל כרטיס אדום שטותי בדקה ה90 שפותח חשבון ארוך עם זמאן.

16.9.12:הפסד מזעזע לבולוניה 3-2 באולימפיקו. רומא פותחת מצוין, עולה ל2-0 מהיר אחרי רבע שעה, מציגה כדורגל סוחף ומשובח. פספוסים, החמצות, אולי גם שאננות ורומא מתחילה להתפרק ללא כל סימנים מקדימים. ג'ילארדינו ודיאמנטי משווים בתוך דקה(72,73) ובסוף ג'ילא דואג גם להכניס לנו בתוספת הזמן. אין מילים לתאר.

אלו היו שלושת המחזורים הראשונים של העונה. כמו שרומא יודעת, גם השנה(בעיקר השנה) הייתה חסרה יציבות. הנה עוד מס' משחקים בולטים-

29.9.12 מחזור 6:רומא מגיעה לטורינו למפגש טעון במיוחד מול יובה. עקיצות רבות שלח זמאן לכיוון יובה בראיונות לפני המשחק וקנה בצדק קבלת פנים עוינת כשהגיע לאצטדיון. התעללות, זו הדרך הטובה ביותר לתאר את מה שרומא חוותה ב-19 הדקות הראשונות של המשחק. משחק הגנה נוראי של הקבוצה, הפקרות לא מוסברת ובעיקר הלם אפשרו ליובנטוס לחתוך את רומא עם שלישייה אחרי 19 דקות בודדות. זה יכל להיגמר הרבה יותר רע אילו יובה רצתה אך לבסוף זה נגמר 4-1.

21.10.12 מחזור 8: רומא מגיעה ללואיג'י ומוכיחה הרבה אופי. הפעם היא זו שנקלעת לפיגור מוקדם 2-0 אחרי רבע שעה. שער של טוטי, צמד של אוסבאלדו וקינוח של לאמלה מביאים לרומא ניצחון חוץ צודק ו3 נקודות יקרות. מהפך אדיר. אבל אז..

28.10.12 מחזור 9:הפעם אודינזה היא זו שמגיעה לאולימפיקו. שוב רומא עולה ליתרון 2-0 מהיר, שוב משחקת יוצא מן הכלל, שולטת במשחק ללא עוררין ושוב מפסידה 3-2. פנדל של די נטאלה בדקה ה-88 מותיר את רומא חסרת עונים.

22.12.12 מחזור 18 אולי המשחק הטוב של רומא השנה. 3-0 אחרי 30 דקות. עוד תצוגה התקפית מושלמת. מילאן מתפרקת באולימפיקו. 5-0 בקלות יכל להיגמר אך צמד שערים על סף הסיום מצמקים את זה ל4-2.

1.2.13 מחזור 23:רומא מגיעה לאולימפיקו למפגש מול קליארי ומנסה להתאושש מרצף של 4 משחקים ללא ניצחון. מהר מאוד מגיעה התפרקות נוספת(למרות 31 בעיטות ויותר מ-60 אחוזי החזקה בכדור) ורומא יורדת מובסת 4-2 במה שמתברר כמשחקו האחרון של זמאן על הקווים באולימפיקו.



סיכום הקדנציה:
ההחלטה על סיום תפקידו של זמאן מגיעה בתום המחזור ה23 כשהקבוצה צוברת 2 נקודות בלבד ברצף של חמישה מחזורים ללא נצחון. רומא נמצאת במקום ה-8 בטבלה ורחוקה 10 נקודות מהמקום ה-3 שמוביל למוק' הצ'מפיונס.
רומא של זמאן כבשה 49 שערים וספגה 42 ב-23 מחזורים. בחישוב מהיר זה יוצא כמעט 4 שערים למשחק.

נגד זמאן אפשר לומר הרבה דברים.משחק הגנה רע, סף שבירה נמוך של הקבוצה, ריבים לא נגמרים עם דה רוסי ואוסבאלדו, אך מעל הכל הייתה הרגשה שהכדורגל שהקבוצה מציגה יכול להביא תוצאות הרבה יותר טובות.
לזכותו יאמר שעבד עם סגל שחקנים שלא כל כך מתאים לשיטה שלו. עם מינויו של זמאן היה ראוי שסבאטיני יפעל גם לחיזוק חוליית ההגנה. סבאטיני ידע מראש מה הסיכון בהחתמת זמאן ולא היה מפוקח מספיק כדי להבין ששחקנים כמו פיריס ובורדיסו לא יכולים להחזיק הגנה בקבוצה שמאמן הצ'כי. היכולות ההתקפיות של הקבוצה לא עמדו בספק אפילו לרגע אחד ועם חוליית הגנה מושקעת וחזקה יותר בהחלט ניתן לומר שאפשר היה להצליח.

אפשר לאהוב אותו ואפשר לא לאהוב אותו, אך זמאן הנחיל שיטה ברורה ברומא של 2012. מעבר לכך,רומא הרוויחה בזכותו את מארקיניוס(ילד ברזילאי אלמוני עד לפני שנה,היום מוערך בכ-30 מיליון יורו) ואת פלורנצי, שחקן בית דומיננטי שמזמן לא צמח בשורות המועדון. מטוטי הצליח להוציא את מיטב הכדורגל שעוד נשאר ברגליו הקסומות בעוד לאמלה הפך תחתיו מהר מאוד לשחקן אדיר כשאת העונה מסיים עם 15 שערים ו5 בישולים. אפילו אוסבאלדו שהפך אט אט לשק החבטות הרשמי לעונה החולפת הצליח לסיים את העונה עם 16 כיבושים.
ההחלטה על סיום תפקידו בעיצומה של העונה סתרה ברגע אחד את כל שאיפות הפרוייקט הארוך שרומא ניסתה להריץ. אז למה בכל זאת בחרו להיפרד ממנו?
שבוע לפני פיטוריו במסיבת העיתונאים לפני משחק החוץ בבולוניה בחר זמאן להתנגח בהנהלה כשירה -"אין קוד אתי בקבוצה. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. ההנהלה לא מגבה אותי" בהתייחסות שמכוונת כנראה לשחקנים בכירים דוגמת דה רוסי ואוסבלדו.
בהנהלה לא אהבו את העובדה שהשוער הבכיר נדחק ע''י גויקוצ'אה, דה רוסי(שרק בקיץ האחרון נלחמו אלפי אוהדים שיישאר בקבוצה) יובש לטובת טאקסידיס ואילו אוסבלדו הפך לשעיר לעזאזל, הכל עקב עקשנותו הרבה של הצ'כי שדוגל במשמעת גבוהה בקרב קבוצותיו. שלא תטעו, לתוצאות לא היו שום משקל בהחלטה להיפרד מזמאן, ההנהלה התקפלה אך ורק מכיוון שלא ראתה בזמאן כאישיות הנכונה להוביל את חדר ההלבשה הנפיץ של הקבוצה.

למקומות, הכן, צא!

מכאן והלאה תפס פיקוד אאורליו אנדראצולי, עוזר בצוות המקצועי שמכיר היטב את הקבוצה הבוגרת. הוא מונה כמאמן זמני עד לסיום העונה כשמטרותיו היו תפיסת מקום שמוליך לאירופה וזכייה בגביע.
תחילה נראה היה שהוא מצליח לייצב את המערכת כאשר השיג מספר נצחונות יפים(כולל 1-0 היסטורי על יובה באולימפיקו)ומצליח לאיים(לא באמת) גם על המקום השלישי, אך בסופו של דבר הוא נכשל בשתי המשימות כאשר סיים את העונה במקום ה-6 ונחל הפסד נוראי בגמר הגביע 1-0 ללאציו, משחק שהתרחש באולימפיקו.


המצטיינים:
פרנצ'סקו טוטי- שוב טוטי מתעלה מעל כולם כאשר מציג עונה יוצאת מן הכלל עם 12 כיבושים ומספר זהה של בישולים. משנה לשנה אוזלות המילים על הקפטן הנצחי של המועדון שפשוט מסרב להיגמר. העונה טוטי הגיע למקום ה-2 ברשימת כובשי השערים בתולדות הסרייה א' עם 227 כיבושים.
אריק לאמלה-אין ספק שקפיצת המדרגה הגיעה השנה בגדול. 15 שערים ו5 בישולים מעידים על כך שהילד התבגר. הוא רק בן 21, ואם ימשיך להשתפר הוא יהיה שחקן בקנה מידה עולמי.
מארקיניוס- מדהים כמה טוב אפשר להיות בהגנה כל כך גרועה. הילד בן ה19 שהגיע בשנה שעברה מקוריניתיאס הוכיח מהר מאוד שהוא עולה בקלות על כל שחקני ההגנה בסגל הקבוצה. 4.5 מיליון יורו שם עליו סבאטיני, שהיום יכולים בקלות להפוך ל-30.

ימשיכו להוביל את ההתקפה של רומא. טוטי ולאמלה

עוד מספר שחקנים שאפשר לציין אלו הם פלורנצי שנתן עונת בכורה נהדרת בבוגרים ונראה כמו שחקן בית שירוץ אצלנו הרבה בשנים הקרובות, ליאנדרו קסטן שצלח את המעבר לאירופה בצורה יפה והצליח להשתלב די מהר בקבוצה ואילו טורוסידיס שהגיע בחלון ההעברות של ינואר הוסיף לקבוצה ורסטיליות ונסיון.

מאכזבים:
דניאלה דה רוסי- עונה נוספת שקפטן העתיד לא מצליח לממש את יכולותיו בקבוצה בניגוד להופעות מצויינות בנבחרת. פציעות, אגרופים ובעיקר 1 רס''ר צ'כי הובילו לעוד גל שמועות על עזיבה אפשרית בקיץ הקרוב.
פאבלו אוסבלדו- 16 שערי ליגה ב27 הופעות. כמות לא רעה בכלל יש לציין. אם הראש היה במקום יכל להיות לרומא חלוץ 9 נהדר לשנים הבאות. אין-ספור ריבים ובעיות משמעת(עם כל מי שעמד לו בדרך) גורמות להנהלה להראות לו בצדק את החץ לכיוון היציאה מהאולימפיקו.
מארטן סטקלנבורג- עוד אחד מנפגעי המאמן הצ'כי. לא הצליח לשחזר יכולותיו משהותו באייאקס ומטורנירי נבחרת הולנד, שם משמש כשוער הראשון. למרות שעשה כמה טעויות מחפירות ולא כל כך הצליח להביא נקודות לקבוצה, צריך להיות הוגנים ולהודות שזו משימה קשה ביותר להצליח כשלפניך אין הגנה ראויה.

דה רוסי ואוסבלדו. בדרך החוצה?

לרשימת המאכזבים אפשר לצרף מבחינתי גם את פיאניץ', בלזארטי, פיריס, טאקסידיס ובורדיסו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------

עונת 2013/14:

רודי גרסיה הוא המאמן החדש

רומא פותחת עונה וממנה את רודי גרסיה לתפקיד המאמן. גרסיה מגיע לבירה האיטלקית לאחר 5 שנים בליל הצרפתית שבמהלכן הוביל אותה להישג עצום בדמות זכייה בדאבל.

גרסיה, צרפתי בן 49, הגיע בסופו של דבר לרומא לאחר שמועמדותם של מצארי, אלגרי ולאורן בלאן ירדו מהפרק בזה אחר זה. אבל שלא תטעו, לא מדובר כאן בברירת מחדל הרי שכל מי שבבעלותו זיכה כלשהי לרומא מייחל שיגיע לפה מאמן שישלים יותר משנה אחת בתפקיד(מה שלא קרה מאז ימי ספאלטי וראניירי). 5 שנים בקבוצת צמרת והובלתה להישגים + סגנון כדורגל התקפי הובילו את הנהלת רומא לבחור בגרסיה ולמנות אותו לתפקיד המאמן. בשונה מלואיס אנרקיה וזנדק זמאן, מדובר במאמן פתוח וקשוב יותר לשחקניו(אך עם זאת סמכותי) ובטח אישיות פחות עקשנית ומלאת אגו.

גרסיה צפוי לשחק בשיטת ה4-3-3 או ה4-5-1 המוכרות. הוא אוהב שקבוצתו מחזיקה בכדור ושולטת בקצב המשחק, לכן ריבוי קשרים טכנים ויצירתיים בקבוצה נחוץ לשיטות של הצרפתי. בפן ההגנתי אנחנו צפויים לראות לחץ בשטח המגרש של היריב שיגרום לקבוצה לשחק עם קו הגנתי יחסית גבוה.
גרסיה כבר הצהיר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו בטריגוריה שבשבילו טוטי הוא דמות מפתח גם על המגרש וגם מחוצה לו. יהיה מעניין כמו תמיד לראות איך מאמן חדש משתמש בתכונותיו של טוטי ואיפה ימקם אותו על המגרש.

למי שפספס, מסיבת העיתונאים המלאה של גרסיה בטריגוריה מתורגמת לאנגלית.


שוק ההעברות:
ראשית הפרשה המביכה בה דלפה שיחה בין המנהל המקצועי וולטר סבאטיני לבין אחד הדירקטורים של המועדון קלאודיו פנוצ'י.
תחילת הפרשה כאשר סבאטיני התאריין לתחנת רדיו מקומית בזמן ששהה עם פנוצ'י במשרדי המועדון. מסתבר כי סבאטיני שכח בטעות לנתק את השיחה עם העיתונאי, ומיד לאחר מכן החל לדבר עם פנוצ'י על מספר סוגיות בוערות שקשורות למרקאטו. בשיחה דברו השניים על כך שרומא אולי תנסה למכור את דה רוסי, מארקיניוס ואוסבלדו. פנוצ'י הציע ש"צריך לשקול להיפטר מהחוזה הכבד של דה רוסי(12 מיליון יורו ברוטו לעונה), זה יקל על התקציב ויעזור להתחזק במקומות אחרים". סבאטיני לעומת זאת דיבר על "25 מיליון יורו שנוכל להשיג על הבחור הצעיר (מארקיניוס)". לגביי סוגייתו של החלוץ אוסבדלו התברר עד כמה רחוק סבאטיני מוכן ללכת כדי לגרום לעזיבתו: "המטרה שלנו היא שהוא יגיע (לטריגוריה) ויחטוף מטר קללות מהאוהדים, מה שיגרום לו להסכים למעבר לסאותהמפטון, וזו הרי האופציה הטובה ביותר עבורנו מכיוון שהם הגישו את ההצעה הגבוהה ביותר". מצחיק, הזוי או עצוב, תשפטו בעצמכם.


נכנסים:
לוקאש סקורופסקי- שוער פולני בן 22, 1.90. לא צפוי לקבל דקות משמעותיות העונה. 800 אלף יורו.
מאהדי בנעטיה- בלם מרוקאי בן 26. הגיע אחרי 3 וחצי עונות מאודינזה כדי להוביל את מרכז ההגנה. גבוה, חזק, דומיננטי ובעל מיקום יוצא מן הכלל. בקיצור, מזמן לא הגיע לרומא בלם בקליבר שלו. 13.5 מיליון יורו.
טין ייבדאי- בלם קרואטי בן 17 שמוגדר כילד פלא. הגיע מדינמו זאגרב תמורת 4.5 מיליון יורו וצפוי לשמש כרגע כבלם ה-4 ברוטציית הבלמים.
מייקון- הגיע בהעברה חופשית ממנצ'סטר סיטי. הוא אמנם כבר לא ילד אבל הניסיון ברמת הסרייה א' ורצונו לשוב לאיטליה הפכו את העסקה לפשוטה עבור שני הצדדים.
קווין סטרוטמן-הרכש הבולט הקיץ. קשר 50/50 הולנדי בן 22 עם מגוון יכולות מרשימות. טכניקה, חילוצים, מסירות, פריצות, הצטרפות להתקפה ויכולת לאיים על השער על רגל שמאל נהדרת. הכל מהכל. ישתלב נהדר בסגנון המשחק של גרסיה. 17 מיליון יורו מפ.ס.וו.

*מורגן דה סאנטיס אמור להגיע מנאפולי לאייש את עמדת השוער הראשון.
*גם רכש להתקפה צפוי להגיע עד תם חלון ההעברות. כרגע בורייאלו חזר מעוד עונת השאלה ולא ברור אם יישאר.

יוצאים:
כפי שניתן להסיק, מי שאמור לממן את כל חגיגת המרקאטו הזה אמור להיות מארקיניוס, שנכון לכתיבת שורות אלה אמור לעבור לפ.ס.ז תמורת הון עתק של 30-35 מיליון יורו. לכן, דה רוסי ופיאניץ' שאמורים לפרוח וחשובים לשיטה של גרסיה צפויים להישאר. אוסבלדו עדיין לא נחוץ מבחינתו של סבאטיני ועדיין לא ברור איפה ימצא עצמו בסוף חודש אוגוסט.

מארטן סטקלנבורג- סיים 2 עונות מאכזבות באולימפיקו ונמכר לפולהאם ב-6 מיליון יורו.
מאורו גויקוצ'אה- נזכור.
איבן פיריס- נכנס לקטגוריית המגנים הגרועים ששיחקו ברומא.
פנאג'יוטיס טאקסידיס- חוזר לג'נואה אחרי שלא הצליח להרשים והיה אחראי ביחד עם פיריס ללא מעט מבוכות בהגנה.

סימונה פרוטה-אחרי 579 הופעות(כולן באיטליה) ומתוכן 326 הופעות ו49 שערים ברומא, החליט הקשר הותיק לתלות את נעליו. הגיע לרומא ב2004 תמורת 7.5 מיליון יורו מקייבו והיה שותף בכיר לקבוצה הנהדרת של ספאלטי שהלהיבה בזמנו את כל איטליה ואירופה. באמתחתו 2 גביעי איטליה, סופר קאפ איטלקי, אליפות העולם לנבחרות צעירות וזכייה במונדיאל 2006 שמלווה ב-49 הופעות במדים הלאומיים ו-2 שערים. שחקן מיוחד במינו ומקצוען למופת. ישתלב בצוות הקבוצה.


הסגל הנוכחי:
שוערים- לוקאש סקורופסקי, בוגדן לובונוט, ג'וליו סרגי'ו
הגנה-מייקון, ואסיליס טורוסידיס, בורדיסו, מאהדי בנעטיה, לאנדרו קסטן, אלסיו רומניולי, טין ייבדאי, פדריקו בלזארטי, דודו
קישור- דניאלה דה רוסי, אלסנדרו פלורנצי, מייקל בראדלי, מיראלם פיאניץ', קווין סטרוטמן, רודריגו טאדיי, מארקיניו
התקפה- פרנצ'סקו טוטי, אריק לאמלה, מרקו בורייאלו, פאבלו אוסבלדו, מת'יה דסטרו

אלסנדרו קרשנצי, ג'ונתן לוקה, ג'יאנלוקה קפרארי וג'וניור טאלו הצעירים עשויים להשתלב.


לו''ז משחקי טרום העונה:
21.7- בטורקיה מול בורסאספור
26.7- ביוון מול אריס סאלוניקי
31.7- בארה''ב מול קבוצת הכוכבים של ה-MLS
7.8- בקנדה מול הקבוצה המקומית FC טורונטו
10.8- מפגש פסגה בוושינגטון מול צ'לסי

סיכום:
הציפיות מגרסיה ברורות.
1- נצחונות בדרביים: 4 הפסדים(1 בגמר הגביע) ותיקו ב2 העונות האחרונות. ברומא לא זוכרים רצף עלוב שכזה וזה מצב שלא מוכנים לסבול יותר.
2- העפלה לאירופה: צ'מפיונס או אוופ''א, גם פה אנחנו שנתיים ללא מפעל אירופאי.
3- הגנה: ברור מאליו שזו הייתה נקודת התורפה של רומא בשנים האחרונות. עושה רושם ש3 שחקני הגנה עם נסיון מוכח בסרייה א'(דה סאנטיס, מייקון, בנעטיה) מצטרפים ע''מ לנסות לשפר את החוליה הבעייתית.
4- שיפור השחקנים הצעירים: במוקד- לאמלה, דסטרו ופלורנצי.
5- כדורגל אטרקטיבי: מישהו זוכר את רומא לא אטרקטיבית? אך פה אפשר להיות רגועים. טוטי יהיה שם כרגיל.

חוליית הקישור יכולה לקחת את הקבוצה צעד קדימה. ההגעה של סטרוטמן יכולה ליצור אפקט משולש, שתחזיר את דה רוסי למיטבו ולפיאניץ' אמורה לתת BOOST לקריירה ברומא. אם שלושתם מתחברים ומסוגלים להשלים אחד את השני, רומא יכולה להרוויח חוליית קישור דומיננטית בלתי נשכחת. אבל רק בתנאי..



שיהיה לכולם דיון פורה ומהנה. פורצה רומא!

ארגנטינה בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: אורוגוואי 2 - 3 ארגנטינה (מונטבידאו, אורוגוואי, 16 במאי 1901)
הניצחון הכי גדול: ארגנטינה 12 - 0 אקוואדור (מונטבידאו, אורוגוואי, 22 בינואר 1942)
ההפסד הכי גדול: צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה (הלסינבורג, שבדיה, 15 ביוני 1958), בוליביה 6 - 1 ארגנטינה (לה פאס, בוליביה, 1 באפריל 2009)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: חאביאר אדלמאר "פופי" סאנטי, 145 הופעות.
מלך השערים: גבריאל עומאר "באטי" באטיסטוטה, 56 שערים.


La Albiceleste, התכולה-לבנה, נבחרת ארגנטינה, שוב מגיעה למונדיאל עם ציפיות ללכת עד הסוף. אולי הקשישים הארגנטינאים יצליחו להעיד על כך, אם כי גם הם כנראה לא יצליחו להסתכל כל כך הרבה זמן אחורה מבלי לתת להווה להשפיע, אבל פעם פעם הייתה כנראה תקופה בה ארגנטינה לא האמינה שהשמש זורחת לה מהתחת (בכדורגל). אבל מאז הזכיות ב-78 ו-86 אם אתה ארגנטינאי אז כנראה אתה מאמין שהנבחרת שלך הולכת לזכות בכל מפעל בו תשתתף, גם אם הנבחרת מורכבת מפיסח, גידם, אילם, עיוור, תתרן, חירש, קירח, שוער בכיסא גלגלים, סקאלוני, צ'ינו גארסה ועוד כמה קונוסים. ושום דבר לא השתנה גם היום כשארגנטינה רושמת 24 שנה מבלי לעבור את רבע הגמר במונדיאל.


בארגנטינה מתגעגעים לגביע

מאז ההדחה המשפילה בדרא"פ עם מראדונה ספגה האלבי-סלסטה עוד מכה מביכה, כשהושפלה בקופה אמריקה שנערך בארגנטינה לעיני הקהל המקומי. ארגנטינה התקשתה בבתים עם ניצחון אחד בלבד, והודחה בפנדלים ע"י השכנה הקטנה אורוגוואי ברבע הגמר. צ'צ'ו באטיסטה לא נשאר אחרי הכישלון ואלחנדרו סאבלה קיבל את המושכות. ההתחלה הייתה לא מרשימה, תוצאות סבירות במשחקי אימון ואז ניצחון גדול על צ'ילה בפתיחת המוקדמות סימנו כי משהו טוב מתרחש, אבל מייד לאחר מכן ספגה ארגנטינה הפסד מביך לונסואלה. מפלס הביטחון עדיין היה גבוה, אבל אז במחזור הבא תיקו בייתי עם בוליביה זיעזע את ארגנטינה. אחרי 4 ימים קשים הגיע המפנה, ניצחון גדול בקולומביה שאחריו סאבלה והשחקנים לא עצרו והעפילו בקלות יחסית למונדיאל אחרי הטראומה של המחזור האחרון במוקדמות של מונדיאל דרא"פ. סאבלה עשה לא מעט ניסויים בתחילת המוקדמות, אבל הסגל די התייצב בסיום והנבחרת הציגה יכולת מרשימה במשחקי הבית ומערכים טקטיים זהירים בחוץ, מה שהביא בסוף את התוצאה המיוחלת. מסי, שזכה המון ביקורת על יכולתו בנבחרת הצליח במוקדמות לשכנע את האוהדים עם 10 גולים ויכולת גבוהה. גם היגוואין הלא פופולארי כבש הרבה וההגנה עשתה את העבודה שלה במשחקים החשובים. הרבה מהשערים שארגנטינה ספגה היו במחזורי הסיום עם הכרטיס בכיס.

השורה התחתונה של המוקדמות הייתה המקום הראשון עם 32 נקודות ומאזן שערים מרשים של 35 שערי זכות מול 15 שערי חובה.

לוח המשחקים:
16 ביוני, 01:00 בוסניה הרציגובניה - ריו דה ז'ניירו.
21 ביוני, 19:00 איראן - בלו הוריזונטצ'ה.
25 ביוני, 19:00 ניגריה - פורטו אלגרה.
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל



סגל השחקנים:

רשימת השחקנים למונדיאל שהציג סאבלה הייתה כל כך לא מפתיעה שזה כמעט והיה מפתיע. המאמן כמעט ולא עשה ניסיונות בחצי השני של המוקדמות, וגם בשנה שלפני המונדיאל נשאר נאמן למרבית השחקנים שלקחו חלק במשחקים הרשמיים קודם לכן לא משנה מה כושרם. הסגל הסופי מציג התקפה חלומית, קישור עם סימני שאלה והגנה לא זוהרת עם שוערים בכושר לא טוב.

בשער הנבחר הוא סרחיו רומרו שעשה עבודה טובה במשחקי המוקדמות, כשסאבלה מתעלם מכך שהוא כמעט ולא שיחק העונה בצרפת. גם המחליפים שלו מגיעים אחרי עונות לא מבריקות בעוד ווילי קאבז'רו, עם עונות טובות בספרד, נשאר בחוץ. במרכז ההגנה המועדפים יהיו ככל הנראה גאראיי ופרנאנדס, אבל הרמה של הבלמים כל כך צמודה שאין לדעת. באגפים סאבלטה ורוחו הם המגנים היחידים, שהגיבוי הם בלמים שיכולים לשחק כמגנים. שלישיית הקישור תורכב ממסצ'ראנו במרכז, די מריה משמאל, הצמד הכי בטוח בהרכב יחד עם מסי. סימן שאלה עולה בימין - סאבלה אוהב את גאגו לעמדה, אבל פינטיטה מתאושש מפציעה ולא נראה טוב העונה. ביגליה ובאנגה הם האופציות האחרות. לראשון יתרון בשל איכויות ההגנה שלו בעזרה למסצ'ה. שאר האופציות הן התקפיות יותר וידרשו מדי מריה לעשות הרבה יותר הגנה. היעדרויות של ביגליה ו/או מסצ'ראנו עלולות לסבך מעט את סאבלה שקצר בכלים הגנתיים בסגל הקישור. השפיץ החלומי של ארגנטינה מורכב ממסי, קון והיגוואין, חוד שקשה לדמיין טוב ממנו. לשלישייה גיבוי מלאבסי לתמיכה ופאלסיו למרכז. טבס, השחקן שחלק גדול מהעם דרש לסגל, נשאר בחוץ לאחר שלא הוזמן פעם אחת בעידן סאבלה.

4-3-3 נראה כמו המערך הקלאסי של סאבלה, למרות שבמוקדמות לא פעם השתמש במשחקי החוץ הקשים (בגבהים בעיקר) בהגנה צפופה יותר עם שלושה בלמים. במונדיאל אין לו משחק בפסגות האנדים, אבל אם יצטרך להוציא מערך מהכובע אל תופתעו אם ארגנטינה תעלה בבונקר עם פאלסיו בשפיץ לרוץ אחרי הכדורים הארוכים.

שוערים: סרחיו "הקטן" רומרו (מונאקו, צרפת), מריאנו אנדוחאר (קאטאניה, איטליה), אגוסטין אוריון (בוקה, ארגנטינה).

הגנה: ניקולאס "ניקו" אוטאמנדי (אתלטיקו מיניירו, ברזיל), מרטין "מיצ'ו" דמיצ'ליס (מנצ'סטר סיטי, אנגליה), פדריקו "הרזה" פרנאנדס (נאפולי, איטליה), אסקיאל "הרזה" גאראיי (בנפיקה, פורטוגל), הוגו "הקורדוביאני" קאמפאנרו (אינטר, איטליה), חוסה מריה "צ'מה" באסנטה (מונטריי, מקסיקו), מרקוס "הילד" רוחו (ספורטינג ליסבון, פורטוגל), פאבלו "סבה" סאבלטה (מנצ'סטר סיטי, אנגליה).

קישור: חאביאר "הבוס הקטן" מאסצ'ראנו (ברסלונה, ספרד), פרנאנדו "היפיוף" גאגו (בוקה, ארגנטינה), לוקאס "הנסיך" ביגליה (לאציו, איטליה), אבר "טנגיטו" באנגה (ניואלס, ארגנטינה), אנחל "האיטרייה" די מריה (ריאל מדריד, ספרד), מקסימיליאנו "החיה" רודריגס (ניואלס, ארגנטינה), אנסו "אנסו" פרס (בנפיקה, פורטוגל), אאוגוסטו "השחור" פרנאנדס (סלטה דה ויגו, ספרד), ריקארדו "ריקי" אלבארס (אינטר, איטליה), חוסה "הנסיך" סוסה (אתלטיקו מדריד, ספרד).

התקפה: ליאונל "הפרעוש" מסי (ברסלונה, ספרד), גונסאלו "המקטרונת" היגוואין (נאפולי, איטליה), סרחיו "קון" אגוארו (מנצ'סטר סיטי, אנגליה), אסקיאל "פוצ'ו" לאבסי (פ.ס.ז', צרפת), רודריגו "התכשיט" פאלסיו (אינטר, איטליה).


אפור אפור אבל מצליח (בינתיים):

אלחאנדרו "הרגוע" סאבלה



גיל: 59.
רזומה כמאמן: אסטודיאנטס (2009-2011) נבחרת ארגנטינה (2011 - ?).
מאזן: באסטודיאנטס - 97 מ', 58 נ', 21 ת', 18 ה'. סביר בנבחרת - 32 מ', 19 נ', 9 ת', 4 ה'.

מפתיע לראות מאמן בגיל 59 עם רזומה של 5 שנים כמאמן ועוד ברמות האלו, אבל לא מדובר באדם מבוגר שחיפש תחביב לפנסיה והתגלגל לנבחרת ארגנטינה במקרה זה. סאבלה היה שחקן מוכשר עם קריירה יפה כולל מספר הופעות בנבחרת ארגנטינה, לכינוי שלו זכה בשל הסגנון האיטי והרגוע שלו במגרש כמו גם האופי הנוח שלו (פאצ'ורה יכול להתפרש כעצלן, כמו גם כרגוע). אופי שאולי לא עזר לו לממש את המירב מהכישורים שלו. לאחר הפרישה, ופה מגיע "הנעלם" הגדול שמסביר את ההפרש, סאבלה הפך להיות מאמן ועבד במשך שנים ארוכות כעוזרו של דניאל פאסרלה. כולל ברמת הנבחרות עם ארגנטינה ואורוגוואי. בגיל 54 לקח לראשונה קבוצה בוגרת כמאמן ראשי, אסטודיאנטס, איתה זכה בליברטאדורס ואליפות תוך זמן קצר. תחת הידיים של סאבלה אסטודיאנטס הציגה כדורגל יעיל וטקטי, שהצליח להקשות אפילו על ברסה הגדולה של פפ בגמר גביע העולם לקבוצות. לסאבלה היו חילוקי דיעות עם ההנהלה והוא החליט לעזוב, כשזמן קצר אח"כ צ'צ'ו באטיסטה התפטר מהנבחרת וסאבלה, למרות שלא היה המועמד הבכיר בתקשורת, הגשים חלום.

סאבלה קיבל את ארגנטינה באחת מהתקופות הקשות שלה, עידן מראדונה היה מעבר לכישלון מקצועי פשוט בלאגן אחד גדול. באטיסטה שהגיע אחרי הצליח להחמיר את חוסר האמון עם הקהל עם יכולת לא טובה וכישלון בקופה אמריקה. אחד הצעדים הראשונים שלו היו לתת למסי המאכזב את סרט הקפטן, בהמשך זימן לא מעט שחקנים והקהל חשש ששוב תהייה נבחרת לא יציבה שכל אחד שבועט כדור תמורת כסף איפשהו יכול ללבוש את החולצה שלה. גם הנטייה שלו לזמן שחקנים אותם הכיר מאסטודיאנטס, או אחרים שקשורים למועדון, הביאה לביקורת. התוצאות בהתחלה לא היו מספיק טובות להשתיק את הביקורות לחלוטין אבל סאבלה נשאר נאמן לדרכו ובסופו של דבר רשם קמפיין מוצלח למדי.

המאמן הוותיק מתנהל בשקט מול התקשורת ולא מתרגש מהביקורת, הוא עלה במערכים הגנתיים במשחקי החוץ באנדים הגבוהים מבלי להתבייש וחזר עם תוצאות טובות (היחידה שלא הפסידה באקואדור, אחרי בונקר הירואי אמנם). הוא לא זימן שחקנים מוכשרים שהקהל והתקשורת דרשו וכן זימן שחקנים שבארגנטינה מעטים שמעו עליהם, ופגע בינגו כל פעם. סאבלה הוא לא המאמן הכריזמטי, הוא לא מאמן של טיקי-טאקה, הוא גם לא מאמן של מערכי הגנה מרגשים, הוא כן מאמן שקט שבא לעבוד ולא מתרגש מהרעש. האם זה מספיק טוב? הזמן יגיד.

שחקני מפתח:

ליאונל אנדרס מסי



הארגנטינאים נוהגים להתגאות בכך שיש להם את השחקן הטוב בעולם, מעבר לגאווה באפיפיור, הבשר הכי טוב, הנשים הכי יפות, הקהל הכי נאמן, הכי צבעוני, הנוף הכי יפה ה... אבל את הגאווה הזו שמופנית כלפי חוץ הם שכחו פעם אחר פעם כשמסי פשוט לא עמד בציפיות הבלתי אפשריות בנבחרת מהרגע שריקלמה פינה את מקומו ומסי הפך לשחקן המרכזי. על מה שהוא השיג ומשיג בברסלונה אין וויכוח, אבל בארגנטינה פשוט לא הבינו למה היורש של מראדונה לא מצליח לסחוב את הנבחרת כמו ה-10 האגדי (דיאגו, לא רומן). היותר רגועים ואנליטים יכלו למצוא הסברים, אבל את הקהל הרחב זה לא עניין ומסי חטף ביקורות על ימין, מרכז ושמאל. "הוא לא משחק בשביל המולדת" צעקו אחדים, "פצ'ו פריו" (נעלם במעמדים גדולים) צעקו אחרים, "החולצה כבדה לו" הסכימו ביציעים.

הפסקה הנ"ל היא פחות או יותר שחזור של זו מהמונדיאל הקודם, מאז הוא הספיק לאכזב בדרא"פ שם נכשל למצוא את הרשת, וגם בקופה אמריקה שם גם לא הצליח לכבוש מעבר לכישלון הקבוצתי המהדהד. אבל העניינים השתנו עם הגעתו של סאבלה, המאמן הוותיק נתן למסי את הקפטן וכנראה גם הרבה שקט. ילד הפלא, כבר בן 26, הוביל את הנבחרת לקמפיין מוקדמות נהדר וכבש 10 שערים לעומת ה-4 שכבש במוקדמות עם מראדונה (עם יותר דקות משחק). לא עושה רושם שהביקורת הארסית בעבר השפיעה יותר מדי על מסי, הילד, בעיני הוא תמיד יהיה ילד, נראה כמו מישהו שרק רוצה שיתנו לו לשחק עם הכדור ופחות מתעניין במסביב, אבל אם האווירה מסביב כן משפיעה אין ספק שאחרי הרבה זמן מסי מגיע עם תמיכה מלאה במולדתו.

חביאר אלחנדרו מסצ'ראנו



כן אני יודע, לא מגוון ובדיוק אותם שני שחקנים מדרא"פ, אבל מה לעשות שהנבחרת תלויה יותר מכל בשני השחקנים האלו. לא סתם אצל מראדונה זה היה "מסצ'ראנו ועוד 10", בעוד אצל סאבלה מבלי שהמאמן הצהיר זאת זה די ברור שזה מסי ועוד 10.

"הבוס הקטן" (חפסיטו) ירשום בקרוב 100 הופעות בנבחרת, אולי אפילו כבר במונדיאל הזה, כשהראשונה הייתה עוד לפני שערך בכורה בקבוצה הבוגרת של ריבר פלייט. מאז המונדיאל הקודם מס'צראנו הספיק לעבור לברסלונה שם סיפרו לו שהוא בלם, אבל המנהיג והלב של הנבחרת לא זז ממרכז השדה של הנבחרת ואין שחקן שיותר מתאים ממנו להיות הלב, הסינקו, של ארגנטינה גם מבחינת המיקום במערך. מסצ'ה תמיד היה טוב כשלבש את האלבי-סלסטה, וכמו שלמרבית השחקנים יש את המועדון אותו הם אוהדים, אצל הקשר האגרסיבי זו הסלקסיון. למרות שבארגנטינה לא מפקפקים בו בכלל, במקומות אחרים עולה החשש שהיכולת שלו לשחק בקישור נפגעה לאחר זמן ארוך כל כך כבלם, אין ספק שאחד המפתחות המשמעותיים להצלחה של ארגנטינה הוא היכולת של מסצ'ראנו "להתרגל" מחדש לעמדת הסינקו שם ישחק. בארגנטינה לא דואגים, השחקן הקטן מעולם לא איכזב עד כה כשלבש את המדים של מדינתו.

אנחל פאביאן די מריה הרנאנדס



היום מעטים זוכרים שלפני לא כל כך הרבה זמן לא כולם האמינו בקשר הרזה, "האיטריה", הרימו גבה שהוא נמכר בסכום משמעותי יחסית לבנפיקה, ואח"כ שריאל מדריד קנתה אותו בסכום גדול. הגדיל אחד מחברנו לפורום ואמר שדיאגו פרוטי טוב ממנו. השחקן הוכיח עצמו לאורך העונות במועדון הפאר הספרדי, אך עדיין נותרו לא מעט אנשים שחושבים שהוא לא באמת שייך לרמות האלו. הבאתו של בייל סימנה את דרכו החוצה מהמועדון, אבל הבחור החביב לא הבין את הרמז נשאר בקבוצה ורשם עונה טובה. בגמר האלופות הוא נבחר לאיש המשחק, ואולי עכשיו הביקורות יעלמו. בנבחרת הסיפור הוא אחר, הראשון להאמין בו מלבד אימו ואוהדי סנטראל היה מראדונה, לאט לאט קהל המאמינים גדל ואחרי המוקדמות האלו כבר אי אפשר לפקפק - די מריה הוא אחד השחקנים החשובים והמוערכים בנבחרת, עם כישרון ודמיון לא מעורערים אשר מגובים במשחק לחימה ומשמעת טקטית במשחקים שנדרש לכך. זכורה במיוחד ההופעה ההירואית שלו בבוליביה, שם יחד עם הבחור הנ"ל לא הפסיק לרוץ 90 דקות בתנאים הקשים. מסצ'ראנו ועוד אחד דואגים להגנה, שלישייה קדמית דואגת להתקפה, די מריה צריך לדאוג לעזור גם לאלו וגם לאלו במרכז השדה בשביל לעזור לארגנטינה לעבור את הרבע גמר המקולל.


לשים לב ל...:

פאוסטינו מרקוס אלברטו רוחו



גיל: 24.
תפקיד: מגן שמאלי.
קבוצה: ספורטינג ליסבון (פורטוגל).

מרקוס רוחו ערך את הבכורה שלו בבוגרים אצל סאבלה באסטודיאנטס בתפקיד הבלם דווקא. לא לקח הרבה זמן והילד מצא את עצמו חורש את קו שמאל כמגן, או מגן-קשר, ועושה זאת בהצלחה רבה. רוחו זומן לנבחרת כבר אצל באטיסטה, אפילו שותף מעט בקופה אמריקה, אך הפך לשחקן הרכב משמעותי אצל סאבלה בקמפיין המוקדמות. מרקטיוס התחיל את דרכו באירופה על הספסל של של ספרטק הרוסית, אך במהרה עבר לספורטינג שם עשה קפיצת מדרגה גדולה במקביל לשדרוג מעמדו בנבחרת. הכדורגל העולמי לא משופע במגנים שמאליים איכותיים, ככה שגם ללא כישרון יוצא דופן רוחו יכול למצוא עצמו בטופ של הענף.



ציפיות למונדיאל? מה זאת אומרת? אנחנו ארגנטינה ואנחנו הולכים לקחת את התואר תוך כדי ריקוד טנגו מרגש בחלק ההתקפי ולחימה בלתי מתפשרת בהגנה! כרגיל, ארגנטינה היא אחת המועמדות הפייבוריטיות בעיני עצמה ומסומנת חזק גם ע" העולם. יש נקודות תורפה בסגל, אבל אם במונדיאל הקודם הארגנטינאים האמינו איך עכשיו, עם מסי בוגר יותר ושקט במערכת, הם לא יאמינו? ארגנטינה מגיע במטרה להגיע לגמר, הדחה נוספת בשלב רבע הגמר לא תתקבל טוב בבית ועל חזרה מוקדמת יותר בכלל אסור לדבר!

:aaa8:

--------- ריאל מדריד 14\2013 ---------



אחרי עונה מאכזבת לחלוטין בה הסיפור בליגה הסתיים כבר בחודש נובמבר, וחלום הצ'מפיונס נמוג בצורה כואבת, ובקיצור - עונתו האחרונה של מוריניו במדריד הייתה כושלת - ריאל מדריד רוצה לשכוח ממה שהיה ולהתחיל מחדש עם קרלו אנצ'לוטי, אולי האנטיתזה לז'וזה מוריניו. אומרים שכל עונה בריאל מדריד היא כמו עשר עונות בקבוצות אחרות, ובשנה שעברה הביטוי 'הגשים' את עצמו בצורה הטובה ביותר. אבל, שקט לא מחפשים במדריד אלא בעיקר תארים - הגביע עם האזניים הגדולות. האם אנצ'לוטי שמתהדר ברקורד יפה מאוד במפעל יהיה חתום על הלה-דיסימה? האם איקר קסיאס יחזור לעמדה בין הקורות? מי יהיה החלוץ שיחליף את היגואין והאם מסע הרכש של ריאל מדריד יכלול גם את גארת בייל? הכל בדיון שמוקדש אך ורק וכל-כולו למועדון מס' 1 בעולם, ריאל מדריד, אם התבלבלתם. אני יותר מגאה לפתוח בפעם השמינית ברציפות את הדיון הזה. ריאל מדריד 13/14 - יצאנו לדרך.


אירועי הפרק הקודם::

את עונת 12/13 פתחה ריאל מדריד כאלופה הגאה, זו שקבעה שיא חסר תקדים של 100 נק' ליגה וגם 121 שערי זכות. מוריניו האמין בסגל שסיפק את הסחורה כל-כך טובה בעונה שעברה וריאל מדריד החתימה רק שחקן רכש אחד משמעותי - לוקה מודריץ' שנחת מטוטנהאם ימים ספורים לפני סיום מועד ההעברות. מיקאל אסיין הגיע מצ'לסי בהשאלה כדי לסתום חורים. הסגל נשאר עמוק ורחב אבל הבעייה של ריאל מדריד הייתה העייפות המצטברת של השחקנים שהגיעו לשלבים האחרונים של היורו וגם היעדר רעב ומוטיבצייה ופתיחת עונה גרועה. ריאל אמנם זכתה בסופר-קופה אחרי הפסד 3:2 בקאמפ-נואו וניצחון 2:1 בסנטיאגו ברנבאו אחרי מחצית שנייה פנטסטית, אבל פתחה את העונה בצורה רעה מאוד. כבר אחרי ארבעה משחקים הפער בינה לבין ברצלונה היה 8 נק'. נאום ה'אני עצוב' של כריסטיאנו רונאלדו אחרי הניצחון על גראנדה במחזור השלישי, שהיה הראשון של ריאל מדריד העונה - לא הוסיף שקט למערכת.

ריאל מדריד הגיעה לקלאסיקו בקאמפ-נואו במחזור השביעי כשהיא חייבת לנצח, אבל הסתפקה ב-2:2 בלבד מצמד של כריסטיאנו רונאלדו שהמשיך את רצף הכיבושים המטורף שלו בקלאסיקו. האמת שדווקא בעונה הזו, הכי גרועה של ריאל מדריד בעידן מוריניו, ריאל הפגינה עליונות מוחלטת על ברצלונה. היא ניצחה אותה 3 פעמים והפסידה רק פעם אחת, אבל מה לעשות שהליגה הספרדית היא יותר משני משחקים בעונה...הפציעה של מרסלו באימון הנבחרת בחודש אוקטובר היה בעוכריה של ריאל מדריד יחד עם יכולת לא טובה של צמד החלוצים. ריאל איבדה גובה לחלוטין בנובמבר-דצמבר ואחרי תיקו מאכזב עם אספניול הפער מהמקום הראשון צמח ל-13 נק'. במשחק האחרון לפני פגרת הנבחרות עולם הכדורגל הוכה בתדהמה כשז'וזה מוריניו החליט לספסל את קסיאס לטובתו של אנטוניו אדאן, וריאל הפסידה 3:2 למאלגה.


עליונות במשחקי הקלאסיקו בלבד. ריאל מדיחה את בארסה בחצי הגמר.

הסכסוך הארוך בין מוריניו לקסיאס הדגים את היחסים הלא טובים בחדר ההלבשה של ריאל מדריד. קסיאס המשיך לסבול מחוסר מזל ונפצע בהמשך לפרק זמן ארוך במהלכו דייגו לופז שנרכש מסביליה - הפגין יכולת מעולה. העונה של ריאל מדריד קמה לתחייה עם הגרלת שמינית גמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד. בשבוע אחד קסום הצליחה ריאל מדריד לעשות את הבלתי-יאומן וסימנה 3/3 כשהיא מנצחת את ברצלונה בקאמפ-נואו בחצי גמר הגביע 3:1, משיגה 2:1 ביתי על ברצלונה בהרכב חסר מאוד ומדיחה את מנצ'סטר יונייטד באולד-טראפורד לאחר שערים של לוקה מודריץ' וכריסטיאנו רונאלדו. רפאל ואראן ששיחק הפגין יכולת מעולה וביצע את הקפיצה המטאורית.

ריאל המשיכה לנצח ולפרק כל יריבה בליגה הספרדית למרות ששיחקה עם הרכבים משניים והתרכזה בעיקר בליגת האלופות. 1/2 גמר האלופות מול בורוסיה דורטמונד הגיע והתקווה הגדולה של ריאל מדריד הייתה לזכות בלה-דסימה, כאופצייה יחידה של מוריניו להישאר בתפקיד לנוכח האווירה העכורה שיצר, שהלכה והתגברה. ריאל הובסה 4:1 בגרמניה אחרי משחק מושלם של לבאנדובסקי ובגומלין התעוררה מאוחר מדי עם שערים של בנזמה וראמוס לקראת הסיום. ה-2:0 לא הספיק לריאל מדריד, אבל מה שנותר היה גמר גביע המלך בברנבאו, נגד אתלטיקו מדריד. כנראה שבעונה כזו, שהכל הולך הפוך, ודברים השתבשו מהרגע הראשון - גם המאזן הפנטסטי במשחקי הדרבים נעלם. רונאלדו העלה את ריאל ליתרון אבל דייגו קוסטה השווה וסוארז ניצח את המשחק בהארכה עבור הקולוצ'ונרוס שחגגו בברנבאו. רונאלדו הורחק וריאל מדריד סיימה בעצם את העונה בטעם מר, ללא אף תואר משמעותי. במחזור הסיום ניצחה ריאל מדריד 4:2 את אוססונה כשמוריניו סופג שריקות בוז אדירות מצד אחד של המגרש בעוד האולטארסור מגן עליו.


קסיאס מנחם את ראמוס אחרי ההדחה נגד דורטמונד. לא עונה שנרצה לזכור.

המאמן:: היידה קרלו

במסיבת העיתונאים בה יוצג אנצ'לוטי, פרז יספר על כך שהיה המועניין להביא את המאמן לבירת ספרד 7 שנים לפניכן, קרי בעונת 2005-06. גם אנצ'לוטי חלם להגיע למועדון הגדול בעולם ובגיל 54 הגשים את חלומו. בתאריך 20/5, שלושה ימים אחרי ההפסד המאכזב בגמר גביע המלך, כינס פלורנטינו פרז מסיבת עיתונאים והודיע על כך שדרכן של ריאל מדריד ומוריניו נפרדות. הנשיא דאג לשבח את המאמן על עבודתו במשך התקופה, אבל היה ברור שהמועדון היה צריך ריענון. אנצ'לוטי היה המועמד המוביל לאימון הקבוצה עוד קודם לכן, ואחרי שביקש רשמית מהשייח' של הצרפתים - זה היה רק עניין פורמלי, עניין של זמן.

האיטלקי, שחקן עבור אפור(קשר אחורי) אך משמעותי ברומא ובמילאן הגדולה של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, הקבוצה ששלטה באירופה, התחיל את קריית האימון ברג'ינה אותה העלה ליגה. הוא הפך את פארמה לקבוצת צמרת חזקה עם שחקנים כמו בופון, קנבארו, תורהאם ושות', ואחרי ניסיון פחות מוצלח ביובנטוס שכלל שתי סגנויות ב-99-01 - הגיע להישגים משמעותיים עם מילאן: הוא זכה פעמיים בליגת האלופות(03, 07), הפסיד בעוד גמר מטורף לליברפול וזכה גם באליפות איטליה(04) ובכל תואר אפשרי. הוא החזיר את מילאן להיות כוח דומיננטי באירופה יחד עם שבצ'נקו, אינזאגי, נסטה, פירלו, גאטוסו, קאקא ושחקנים נוספים שהגיעו בתקופתו. אחר-כך זכה עם צ'לסי בדאבל וסיים עם אליפות צרפת בעונתו השנייה ב-פ.ס.ז.

מעבר להישגים המקצועיים, עליהם לא ניתן לערער(ברור שאנצ'לוטי הוא הבחירה הכי ראויה בשוק), הוא ניחן ביחסי אנוש מעולים ומקרין שקט בחדר ההלבשה. תשאלו אפילו את זלאטן, שחקן נפלא אבל טיפוס בעייתי, שאמר עליו - "שיחקתי תחת הרבה מאמנים גדולים לאורך הקריירה, אבל בחיים לא הייתה לי מערכת יחסים כזו עם מנג'ר. השיטה שלו סבלנית וטובה לשחקנים שמרגישים ביטחון תחתיו". אחרי שלוש שנים מוצלחות, פחות טובות ובעיקר סוערות - ריאל מדריד צריכה להרגיע את הרוחות, ואנצ'לוטי הוא האופטלגין שלה אם תרצו או בעצם הדל-בוסקה שלה. "Tני שמח להגיע למועדון הטוב בעולם ומתרגש מאוד לעמוד כאן מולכם. ריאל מדריד חייבת לזכות בהכל תוך הצגת כדורגל אטרקטיבי. אין ברירה, זו המסורת של המועדון", אמר המאמן במסיבת העיתונאים כשלצידו הנשיא פרז, וסימן 'וי' ראשון. עוזר המאמן אגב יהיה זידאן. אנצ'לוטי נשאל "זידאן יהיה על הספסל?" ואמר "כן, רק הבעייה היא שהוא לא יכול לשחק".


אהלן אהלן. שלישיית המחץ - פרז-אנצ'לוטי-זיזו.

רכש ורכש:: איפה הגלאקטיקו?

ריאל מדריד שמה את ידה על איסקו, הקשר המעולה של מאלגה וה-MVP של אליפוץ אירופה U21. היא ניצחה במירוץ את מנצ'סטר סיטי של מנואל פלגריני שמאוד רצה לראות את הטאלנט ממשיך לככב אצלו. 27 מליון יורו עלה הספרדי המוכשר והוא יכול לשחק במגוון עמדות בקישור - באמצע כמובן, בימין במקום די-מאריה או בשמאל - אפשרות שנראית פחות טובה.


הרכש הגדול של הקיץ עד עכשיו. איסקו לבן.

אבל, נאמר זאת חד וחלק: הגלאקטיקו התורן עדיין לא נחת בסנטיאגו ברנבאו, וספק אם ינחת. ריאל מדריד מאוד רוצה את גארת' בייל, שחקן העונה בפריימרליג(21 שערים ב-33 הופעות), אבל האנגלים דורשים סכום מטורף ולא רוצים מן הסתם לוותר על השחקן מס' 1 שלהם. בייל מכבד את הקבוצה שנתנה לו את הבמה ולא מתכוון 'לעורר מהומות', וריאל חושבת על פיתרון. גם חלוץ '9' נמצא ברשימות הקניות של ריאל מדריד, עם או בלי קשר לעזיבתו הצפויה של גונזלו היגואין לארסנל, כנראה בתמורה ל-27 מליון יורו. החלוץ אמר כזכור בסיום המשחק האחרון של העונה מול אוססונה שהוא מרגיש שמיצה את עצמו בקבוצה ואם תשאלו את אביו חורחה - הוא לא הוערך מספיק. בספרד דווח לא מזמן שאנצ'לוטי זימן את החלוץ לפתיחת האימונים במטרה לשיחה אישית צפופה ובמארקה נכתב 'היגואין יעזוב רק בתמורה לעיסקה גדולה מאוד' - אבל נראה שריאל רק מנסה להעלות את מחירו. השמות המרכזיים שעלו כמועמדים הם אדינסון קבאני ולואיס סוארז מליברפול שהצהיר בפומבי על נכונות לעבור - אבל כרגע אין התקדמות. הדיווחים האחרונים הם שריאל הציעה 40 מליון יורו עבור החלוץ.

חשוב לציין כי למרות הדחה שלישית ברציפות בחצי גמר ליגת האלופות, בצמד משחקים לא מרשימים יותר מדי מול דורטמונד שחשפו הרבה נק' תורפה - הסגל של ריאל מדריד הוא טוב. מוריניו העביר 'ירושה' טובה לקרלו אנצ'לוטי. הסגל איכותי ועמוק ברוב העמדות ודרושים שינויים קלים בסגל.

עוד לפני מינוי המאמן, ריאל מדריד מיהרה להחזיר את דני דני קרבחאל הביתה מלברקוזן. המגן הימני רשם עונה מעולה בבונדסליגה עם שער ו-7 בישולים ועתיד לתפוס את מקומו של אלבארו ארבלואה בהרכב לאחר עונת הנפל של האחרון. עוד ייקבלו צ'אנס הקשר הצעיר חסה רודריגז שנותן בראש במדי הנבחרת הצעירה של ספרד, קאסמירו שהוחתם מסאנטוס וגם אלברו מוראטה, מלך השערים של טורניר הנבחרות הצעירות U21. במארקה כבר פצחו בחגיגות והעלו כתבה על 'פורמולת JEC' - צעירים, ספרדים ושחקנים מהמשתלה. חזונו של אנצ'לוטי הוא מתן קרדיט לשחקנים צעירים אליהם יתחבר הקהל והוא מאמין גדול בחבר'ה. בעבר אמר המאמן - 'תמיד היו לסאקיי את ה-5-6 איטלקים שילחמו בהרכב. זה היה סוד ההצלחה שלו'. בשעות האחרונות נאמר שריאל מדריד במירוץ גם אחרי אסייר אילרמאנדי, הקשר האחורי הצעיר והמבטיח של ריאל סוסיאדד שמחזיק את האמצע בגאון ויחד עם שחקנים נוספים הוביל את סוסיאדד לעונה גדולה במקום הרביעי, הגבוה ביותר שלה מאז עשור שחלף עם ניהאט, קארפין ו...צ'אבי אלונסו. ריאל צפויה לשלם את סעיף השחרור שלו שעומד על 30 מליון יורו, מה שיעצים את 'הפורמולה'.

שחקנים שעזבו בינתיים הם מיקאל אסיין שחזר לצ'לסי בהשאלה אחרי עונה סבירה במדי ריאל מדריד כ'סותם חורים'; ריקרדו קרבאליו הוותיק(35) שבילה שלוש עונות בריאל מדריד מתוכן עונה אחת פנטסטית והשאר הרבה פחות, והוא חתם במונאקו הצרפתית בהעברה חופשית; והעברה טרייה מאוד, מאתמול למעשה: חוסה קאייחון, הקשר הפסרדי המדרידיסטה בכל רמ"ח איבריו - חתם בנאפולי האיטלקית שתשלם לריאל מדריד 10 מליון יורו. קאייחון היה שחקן משלים לא רע בכלל שתמיד נתן את הכל עבור הקבוצה. הוא היה מעולה בעונה הראשונה בקבוצה(11/12) וכבש שער חשובים. אשתקד הוא ירד ביכולת ובסה"כ רשם 20 שערים ב-77 משחקים. הוא הצליח בכל-מקרה איפה שרבים נכשלו - לחזור לריאל מדריד ולהיות שחקן סגל, אפילו 'סופר-סאב', בקבוצה הבוגרת. לנו נותר רק לאחל בהצלחה.


הילד המוכשר חזר הביתה ונתן תקווה לשחקני הקאנטרה. קרבחאל מוצג בלבן.

שאלת קסיאס(?)

מאז משחק הפתיחה של יורו 2012, איקר לא ספג אף שער במדי הנבחרת. אחרי יכולת טובה ותואר נוסף עם הסלקסיון כשארון התארים כבר מפוצץ - אף-אחד לא היה יכול לצפות למה שיקרה. זו הייתה העונה הגרועה בקריירה של קסיאס, עונה שהייתה עבורו לא פחות מסיוט. את הסיפור אתם כבר מכירים בעל-פה. הוא פתח את העונה ביכולת בינונית וספג שערים שטותיים; הסתכסך עם מוריניו, בעיקר על רקע היחסים שלו מול שחקני ברצלונה; וסופסל במשחק נגד מאלגה לפני פגרת החורף במהלך שזיעזע את עולם הכדורגל. זה לא היה הכל - עד שחזר להרכב - נפצע לתקופה ארוכה במהלך חודש ינואר ובהמשך חימם את הספסל לאור יכולת פנטסטית של דייגו לופז שצורף בחלון ההעברות. מוריניו לא הסתפק בזה והשתלח בו במסיבות העיתונאים לקראת סיום העונה. מיותר לציין שקסיאס לא ראה דשא מלבד האימונים בולדדבאס.

קסיאס הבריא לחלוטין מהפציעה אבל עושה רושם שהפצע עדיין לא הגליד, לא במאה אחוז לפחות. בראיון למארקה הוא סיפר על לילות ארוכים ללא שינה, על בכי, ואמר שאפילו חשב לעזוב את ריאל מדריד, הבית שלו מגיל אפס. בגביע הקונפדרציות הוא קיבל את האשראי מדל-בוסקה והיה השוער הראשון במשחקי חצי הגמר והגמר, והחזיר לעצמו חלק מהביטחון עם הדיפות פה ושם. כל הנבחרה עמדה מאחוריו, אבל זה לא מספיק. קסיאס נכנס לסיטואצייה חדשה בקריירה שלו - הוא צריך להוכיח את עצמו ולבנות את המוניטין מחדש. 'אני איקר קסיאס החדש', אמר מהיום שהצטרף לאימוני הנבחרת, והוא באמת צריך לצאת לדרך חדשה. הקרב מול דייגו לופז על חולצת ההרכב יהיה לא פשוט. סביר להניח שקסיאס יקבל את הקרדיט בהתחלה, ובין כותלי הברנבאו הוא עדיין קונצנזוס - סמל, שחקן עם מעמד, הקפטן כמובן וגם שוער מדהים, אולי הטוב בעולם בעיניהם - אבל מבחינה מקצועית חובת ההוכחה עליו. ובל נשכח את ההבטחה שלו אחרי הזכייה באליפות 32' - 'נחזור לכאן(לסיבלס) עם הלה-דיסימה'...


אחרי עונת בלהות, כולם מחכים לקסיאס האמיתי...

בעבר שגיא כהן אמר על ראול, בעונתו האחרונות בריאל מדריד, את המשפט הבא - 'ריאל מדריד תשחק כדורגל פחות טוב עם ראול בהרכב - אבל היא לא יכולה לזכות בתארים בלי ראול'. יכול להיות שהאמירה הזו נכונה גם לאיקר קסיאס. ולדעתי האישית, ברשותכם:: איקר יחזור לעצמו סופית רק בזמן שאנחנו האוהדים נפסיק להתלהב מכל מיני הצלות 50-50 שלא היינו משבחים אותו עליהן מעולם בעבר. גם דודו אוואט טוב באחד על אחד, בתגובה למשחק שהפגין מול איטליה בגביע הקונפדרציות. לא רבים יהמרו נגד איקר קסיאס, אחד הטובים בהיסטוריה של המשחק. הוא לא מבוגר מידי(בן 32 סה"כ) וידוע ששוערים משחקים עד גיל מאוחר. אנחנו מחכים שתחזור לתת בראש, סאן-איקר...

לו"ז לקיץ:: וואחד פרה-טמפורדה

כמיטב המסורת, ריאל תצא לארה"ב ושם תקיים את מחנה האימונים שיחל ב-28.7 ויסתיים ב-11.8. סיבוב הדאווין באסיה כבר פאסה מבחינת ריאל. לפי לוח המשחקים שמצפה לחבורה של אנצ'לוטי, אפשר לחשוב שליגת האלופות כבר כאן. משחק האימון נגד גלטסראיי אמנם בוטל ברגע האחרון בשל אילוצים, ושחזור רבע גמר ליגת האלופות לא יהיה, אבל אנצ'לוטי בהחלט יפגוש את האקסית פ.ס.ז וגם ליון, אינטר ויובנטוס(או אברטון) ממתינות בקוצר-רוח. גם צ'לסי של מוריניו תהיה באיזור אבל משחק עם אמוציות לא יהיה.



הרגע המרגש של הקיץ יהיה בסוף החודש, קצת אחרי שהליגה הספרדית תצא לדרך(17-18 באוגוסט), כגביע הברנבאו המסורתי יקבל משמעות אחרת לחלוטין בזמן שהיריבה תהיה אל-סעעד, קבוצתו הקטארית של ראול. המלך חוזר הביתה באיחור של שנתיים ויגיע לברנבאו לראשונה מאז עזב(בעבר היה ניסיון לקיים את משחק גביע הברנבאו נגד שאלקה, מה שלא צלח; כמוכן, ראול ניסה להגיע למשחק הגומלין מול דורטמונד אך הקבוצה הקטארית אסרה עליו ברגע האחרון). ראול ישחק מחצית אחת בלבן של ריאל מדריד שכל-כך אפיין אותו, ומחצית במדי קבוצתו החדשה עימה זכה באליפות בעונה שחלפה. זה יהיה הפיצוי הגדול עבור האוהדים שהעונה לא ייהנו מסופר-קלאסיקו ענק כבר בחודשי הקיץ, הרי ריאל מדריד הפסידה בגמר הגביע... ריאל פותחת את העונה במשחק בית מול בטיס והמבחן האמיתי הראשון שלה יהיה בדרבי הביתי נגד אתלטיקו מדריד במחזור השביעי. לוח המשחקים זימן לריאל מדריד הגרלה נוחה. הציפיות תמיד גבוהות ועכשיו בכלל - פתיחת עונה עגומה כמו אשתקד ממש לא באה בחשבון...


למעוניינים: ריאל מדריד - הדיון הרשמי של העונה שעברה

-------------------------------------------------------------------------

דעות, עידכונים(לא לחזור על דברים שכבר עודכנו, לא מהתקשורת הישראלית),שאלות, וויכוחים, הערות, הארות, תגובות וכל מה שקשור לריאל מדריד - רק כאן! שיהיה דיון פורה ומעניין :aaa21:

שלום לכולם. לאחרונה שמנו לב (ההנהלה) כי דיון "בחצר המלכות" סטה מעט מיעודו המקורי, ובמקום לשמש כפלטפורמה לשיחה על תרבות בריטית וענייני היום באנגליה שמחוץ לכדורגל, הוא הפך לדיון שעיקרו ממים ובדיחות כדורגל. לאחר מחשבה, ומכיוון שלשני הדברים יש מקום, החלטנו לפצל את הדיון, להחזיר את הדיון המקורי למסלולו, ולרכז בדיון נוסף את הממים, הסרטונים, הבדיחות ושאר ההווייה ההומוריסטית של הכדורגל האנגלי. תבלו!

מכבי תל-אביב

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב- 23.6
עונות בגביע אירופה: 14
המאזן בגביע אירופה: 76 משחקים, 28 ניצ', 19 תיקו, 29 הפס', 104:100 לזכותה בשערים
הישגים בולטים: שלב הבתים של ליגת האלופות 2004/05 - מקום רביעי, שלב הבתים של הליגה אירופית 2011/12, טופ 32 של הליגה האירופית 2013/14
משחק בכורה בגביע אירופה: 19.8.1992 - ניצחון חוץ 2:1 על ואלטה ממלטה במוקדמות ליגת האלופות. המשחק הראשון אי פעם של קבוצה ישראלית במפעל.
הניצחון הכי גבוה: 9.8.2001 - 6:0 על ז'לגיריס מליטא בבית במוקדמות גביע אופ"א
4.8.2011 - 6:0 על ז'לייזניצר מבוסניה במוקדמות גביע אופ"א
ההפסד הכי גבוה:5:1 בחוץ לבאיירן בליגת האלופות ב - 23.11.2004
5:1 בחוץ לבשיקטש בליגה האירופית ב - 15.9.2011


הפועל באר-שבע

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב - 23.6
עונות בגביע אירופה: 3
המאזן בגביע אירופה: 10 משחקים, 3 ניצ', 1 תיקו, 6 הפס', 8:32 לחובתה בשערים
הישגים בולטים: אין
משחק בכורה בגביע אירופה: 9.8.1994 - הפסד 3:1 בחוץ לאריס סלוניקי במוקדמות גביע אופ"א. משחק ראשון של קבוצה ישראלית כלשהי במפעל
הניצחון הכי גבוה: 22.8.1995 - 2:0 בבית על פ.ק. טיראנה במוקדמות גביע אופ"א
ההפסד הכי גבוה: 2.10.1997 - 10:0 בחוץ לרודה בסיבוב הראשון של גביע מחזיקות

עירוני קריית שמונה

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השלישי. הגרלה ב - 18.7
עונות בגביע אירופה: 2
המאזן בגביע אירופה: 16 משחקים, 3 ניצ', 6 תיקו, 7 הפס', 20:25 לחובתה בשערים
הישגים בולטים: שלב הבתים של הליגה האירופית - 2012/13
משחק בכורה בגביע אירופה: 17.7.2008 - תיקו 1:1 בבית מול מוגרן במוקדמות גביע אופ"א
הניצחון הכי גבוה: 1.8.2012 - 4:0 בבית על נפטצ'י באקו במוקדמות ליגת האלופות
ההפסד הכי גבוה: 25.10.2012 - 3:1 בחוץ לספרטה פראג בשלב הבתים של הליגה האירופית

הפועל תל-אביב

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב- 23.6
עונות בגביע אירופה: 15
המאזן בגביע אירופה: 104 משחקים, 48 ניצ', 20 תיקו, 36 הפס', 156:117 לזכותה בשערים
הישגים בולטים: רבע גמר גביע אופ"א 2001/02, טופ 32 של גביע אופ"א 2006/07, שלב הבתים של גביע אופ"א 2007/08, טופ 32 של הליגה האירופית 2009/10, מקום רביעי בשלב הבתים של ליגת האלופות 2010/11, שלב הבתים של הליגה האירופית 2011/12 ו -2012/13
משחק בכורה בגביע אירופה: 8.8.1995 - הפסד חוץ 2:0 לזימברו ממולדובה במוקדמות גביע אופ"א
הניצחון הכי גבוה:5:0 בבית על ז'לייזניצר מבוסניה במוקדמות ליגת האלופות ב - 13.7.2010
ההפסד הכי גבוה:4:0 בחוץ לריינג'רס בגביע אופ"א ב - 22.2.2007
4:0 בחוץ לויקטוריה פלזן הצ'כית בליגה האירופית ב - 8.11.2012

מלכי השערים של הקבוצות הישראליות באירופה:
אלון מזרחי - 16
יניב קטן - 15
רוברטו קולאוטי - 14
אלירן עטר - 12
ולדימיר דוולישוילי - 11
ברוך דגו - 11

מלכי ההופעות של הקבוצות הישראליות באירופה:
ואליד באדיר - 91
יניב קטן - 70
אלון חרזי - 65
סלים טועמה - 63
ניר דוידוביץ' - 56

הקמפיין החולף:

לאחר רצף הכשלונות של דרור קשטן ולאחר שלא הצליח להעפיל עם הנבחרת לא ליורו ולא למונדיאל, אבי לוזון החליט לשים סוף ל"עידן דרור קשטן" ולנסות משהו חדש בתקווה שזה יישנה משהו - להחתים מאמן זר וזה אכן קרה, לואיס פרננדז, האיש והסוכרייה, שאימן בעבר את בית"ר ירושלים, הגיע לאמן את הנבחרת הלאומית. לואיס פרננדז התאפיין כמאמן שמזמן הרבה שחקנים, לא שומר על יציבות מהבחינה הזו ואולי זה מה שגרם לנבחרת להשיג רק 4 נקודות מתוך 12 אפשריות, כולל הפסדים חשובים לקרואטיה בבית וליוון באתונה, ולמעשה זו הייתה הפתיחת מוקדמות הכי גרועה של הנבחרת בעשר השנים האחרונות. יחד עם זאת, הנבחרת הצליחה להשיג שני נצחונות רצופים, וכמו תמיד, לכולם היה את התקווה, או בפני הרבה אנשים הם התייחסו לזה בתור אשליה, שעדיין אפשר לעשות משהו אבל הנבחרת שוב איכזבה והפסידה ליוון בבית ולקרואטיה בזאגרב ולמעשה סיימה עוד קמפיין בלי כלום. למרות ניצחון בסוף הקמפיין על מלטה, היכולת החלשה של הנבחרת הייתה "הקש ששבר את גב הגמל" ואבי לוזון החליט לשים סוף לרומן.


אבי לוזון ולואיס פרננדז. נפרדו אחרי עוד קמפיין כושל.


הקמפיין הבא:
נבחרת ישראל הוגרלה לבית F עם: פורטוגל, ישראל, צפון אירלנד, לוקמבורג ואזרבייג'אן.
לאחר שלואיס פרננדז הלך הביתה, אבי לוזון חזר לאופציית המאמן הישראלי ופניו ובפני אנשים רבים, לא היה מתאים יותר מאלי גוטמן לאחר שנחל הצלחה רבה עם הפועל תל אביב. גוטמן אכן הגיע לאמן את הנבחרת וכמו שאומרים שצוות מנצח לא מחליפים, גוטמן הביא איתו את יוסי אבוקסיס שיהיה עוזרו כמו בהפועל תל אביב. את הקדנצייה גוטמן לא פתח הכי טוב בלי ניצחון במשחקי ידידות אבל המבחן הראשון האמיתי יהיה נגד אזרבייג'אן ביום שישי הקרוב וביום שלישי הבא נגד רוסיה באיצטדיון רמת גן מלא באוהדים כחולים לבנים.


אלי גוטמן ויוסי אבוקסיס. יצליחו להוביל את הנבחרת למונדיאל 2014?


סגל הנבחרת המלא למשחקים נגד אזרבייג'אן ורוסיה:
שוערים: דודו אוואט (מיורקה), דני עמוס (קרית שמונה), אריאל הרוש (בית"ר ירושלים).
הגנה: יובל שפונגין (אומוניה ניקוסיה), אלעד גבאי (קריית שמונה), טל בן-חיים, איתן טיבי (מכבי ת"א), דן מורי (ויטסה ארנהיים), שיר צדק (קריית שמונה), יואב זיו (מכבי ת"א), גל שיש (בוורן).
קישור: יוסי בניון (ווסטהאם), גילי ורמוט (קייזרסלאוטרן), ביברס נאתכו (רובין קאזאן), מהראן ראדי (מכבי ת"א), אלמוג כהן (נירנברג), גל אלברמן (מכבי ת"א), ליאור רפאלוב (קלאב ברוז'), חן עזרא (מכבי חיפה), מאור מליקסון (ויסלה קראקוב).
התקפה: איתי שכטר (סוונסי), תומר חמד (מיורקה), עומר דמארי (הפועל ת"א), בן שהר (הרטה ברלין).

סדר המשחקים המלא:
07.09.12: אזרבייג'אן - ישראל
11.09.12: ישראל - רוסיה
12.10.12: לוקסמבורג - ישראל
16.10.12: ישראל - לוקסמבורג
22.03.13: ישראל - פורטוגל
26.03.13: צפון אירלנד – ישראל
6/7.09.13: ישראל - אזרבייג'אן
10.09.13: רוסיה - ישראל
11.10.13: פורטוגל - ישראל
15.10.13: ישראל - צפון אירלנד

אל אל ישראל!