הישראליות באירופה 2014/15 - נושא רשמי

June 26, 2014, 7:08 pm

≫ Next: רומא 2013/14 :: חוזרים לליגת האלופות, ובגדול!

≪ Previous: San Antonio Spurs win NBA championship 2014

$

0

0

מכבי תל-אביב

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב- 23.6
עונות בגביע אירופה: 14
המאזן בגביע אירופה: 76 משחקים, 28 ניצ', 19 תיקו, 29 הפס', 104:100 לזכותה בשערים
הישגים בולטים: שלב הבתים של ליגת האלופות 2004/05 - מקום רביעי, שלב הבתים של הליגה אירופית 2011/12, טופ 32 של הליגה האירופית 2013/14
משחק בכורה בגביע אירופה: 19.8.1992 - ניצחון חוץ 2:1 על ואלטה ממלטה במוקדמות ליגת האלופות. המשחק הראשון אי פעם של קבוצה ישראלית במפעל.
הניצחון הכי גבוה: 9.8.2001 - 6:0 על ז'לגיריס מליטא בבית במוקדמות גביע אופ"א
4.8.2011 - 6:0 על ז'לייזניצר מבוסניה במוקדמות גביע אופ"א
ההפסד הכי גבוה:5:1 בחוץ לבאיירן בליגת האלופות ב - 23.11.2004
5:1 בחוץ לבשיקטש בליגה האירופית ב - 15.9.2011


הפועל באר-שבע

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב - 23.6
עונות בגביע אירופה: 3
המאזן בגביע אירופה: 10 משחקים, 3 ניצ', 1 תיקו, 6 הפס', 8:32 לחובתה בשערים
הישגים בולטים: אין
משחק בכורה בגביע אירופה: 9.8.1994 - הפסד 3:1 בחוץ לאריס סלוניקי במוקדמות גביע אופ"א. משחק ראשון של קבוצה ישראלית כלשהי במפעל
הניצחון הכי גבוה: 22.8.1995 - 2:0 בבית על פ.ק. טיראנה במוקדמות גביע אופ"א
ההפסד הכי גבוה: 2.10.1997 - 10:0 בחוץ לרודה בסיבוב הראשון של גביע מחזיקות

עירוני קריית שמונה

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השלישי. הגרלה ב - 18.7
עונות בגביע אירופה: 2
המאזן בגביע אירופה: 16 משחקים, 3 ניצ', 6 תיקו, 7 הפס', 20:25 לחובתה בשערים
הישגים בולטים: שלב הבתים של הליגה האירופית - 2012/13
משחק בכורה בגביע אירופה: 17.7.2008 - תיקו 1:1 בבית מול מוגרן במוקדמות גביע אופ"א
הניצחון הכי גבוה: 1.8.2012 - 4:0 בבית על נפטצ'י באקו במוקדמות ליגת האלופות
ההפסד הכי גבוה: 25.10.2012 - 3:1 בחוץ לספרטה פראג בשלב הבתים של הליגה האירופית

הפועל תל-אביב

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב- 23.6
עונות בגביע אירופה: 15
המאזן בגביע אירופה: 104 משחקים, 48 ניצ', 20 תיקו, 36 הפס', 156:117 לזכותה בשערים
הישגים בולטים: רבע גמר גביע אופ"א 2001/02, טופ 32 של גביע אופ"א 2006/07, שלב הבתים של גביע אופ"א 2007/08, טופ 32 של הליגה האירופית 2009/10, מקום רביעי בשלב הבתים של ליגת האלופות 2010/11, שלב הבתים של הליגה האירופית 2011/12 ו -2012/13
משחק בכורה בגביע אירופה: 8.8.1995 - הפסד חוץ 2:0 לזימברו ממולדובה במוקדמות גביע אופ"א
הניצחון הכי גבוה:5:0 בבית על ז'לייזניצר מבוסניה במוקדמות ליגת האלופות ב - 13.7.2010
ההפסד הכי גבוה:4:0 בחוץ לריינג'רס בגביע אופ"א ב - 22.2.2007
4:0 בחוץ לויקטוריה פלזן הצ'כית בליגה האירופית ב - 8.11.2012

מלכי השערים של הקבוצות הישראליות באירופה:
אלון מזרחי - 16
יניב קטן - 15
רוברטו קולאוטי - 14
אלירן עטר - 12
ולדימיר דוולישוילי - 11
ברוך דגו - 11

מלכי ההופעות של הקבוצות הישראליות באירופה:
ואליד באדיר - 91
יניב קטן - 70
אלון חרזי - 65
סלים טועמה - 63
ניר דוידוביץ' - 56

---

רומא 2013/14 :: חוזרים לליגת האלופות, ובגדול!

June 27, 2014, 11:04 am

≫ Next: דיון התלבושות באנגליה 2014/15

≪ Previous: הישראליות באירופה 2014/15 - נושא רשמי

$

0

0

Associazione Sportiva Roma 2013/14

רקע כללי:
שנת ייסוד - 1927
אליפויות - 3
גביעים - 9
אצטדיון - סטאדיו אולימפיקו
מתקן אימונים - טריגוריה
בעלים - ג'יימס פאלוטה
קפטן - פרנצ'סקו טוטי, דניאלה דה רוסי



בעונה החולפת:
אין ספק בכך שהנהלת רומא לקחה הימור שהחליטה להחזיר את זמאן לאמן את הקבוצה. בכך יצאה רומא להרפתקה שלא כל קבוצה בסדר גודל שלה מוכנה לצאת אליה. אהדת הקהל, החיבור עם טוטי, היכולת שלו לשבח שחקנים צעירים והעונה האחרונה שלו בפסקארה, כל אלו היו הסיבות שבגינם חזר הצ'כי לאולימפיקו רגע אחרי שלואיס אנריקה פינה את מקומו על הקווים. אמנם זה הצטייר כצעד חיובי ורומנטי עבור כל מי שמכיר במעט את ההיסטוריה של המועדון, אך עדיין אי אפשר היה שלא לתהות אם זהו אכן הצעד הנכון והמתבקש עבור הקבוצה שנמצאה דאז בצומת דרכים.

לזמאן לא היו דרישות רכש יוצאות דופן והוא פתח את הכנות טרום העונה עם שחקני רכש די אלמונים. זה בטח לא מה שמנע מרף הציפיות לטפס לגבהים הרגילים שרומא רגילה אליהם ולמרבית האוהדים הייתה סיבה להאמין שעם השיטות ההתקפיות המוכחות של הצ'כי אפשר להגיע להישגים.
מכיוון שכל משחק של רומא תחת זמאן היה מרתק במיוחד(כל אוהד ניטרלי יוכל לאשר זאת) החלטתי לציין מספר משחקים בולטים.

26.8.12: 50,000 אוהדים נלהבים הגיעו לבכורה המחודשת של זמאן באולימפקיו כדי לחזות בקבוצה מחלצת ברגע האחרון נקודה ביתית מול קטאניה. 2-2

קבלת פנים חמה

2.9.12:נצחון חוץ ענק במחזור השני (3-1 על אינטר בסן סירו) תוך הפגנת יכולות מרשימות של כל חוליות הקבוצה השאירו רושם מצוין לקראת המשך העונה. אוסבלדו, אחד מהמצטיינים בשורות רומא, מקבל כרטיס אדום שטותי בדקה ה90 שפותח חשבון ארוך עם זמאן.

16.9.12:הפסד מזעזע לבולוניה 3-2 באולימפיקו. רומא פותחת מצוין, עולה ל2-0 מהיר אחרי רבע שעה, מציגה כדורגל סוחף ומשובח. פספוסים, החמצות, אולי גם שאננות ורומא מתחילה להתפרק ללא כל סימנים מקדימים. ג'ילארדינו ודיאמנטי משווים בתוך דקה(72,73) ובסוף ג'ילא דואג גם להכניס לנו בתוספת הזמן. אין מילים לתאר.

אלו היו שלושת המחזורים הראשונים של העונה. כמו שרומא יודעת, גם השנה(בעיקר השנה) הייתה חסרה יציבות. הנה עוד מס' משחקים בולטים-

29.9.12 מחזור 6:רומא מגיעה לטורינו למפגש טעון במיוחד מול יובה. עקיצות רבות שלח זמאן לכיוון יובה בראיונות לפני המשחק וקנה בצדק קבלת פנים עוינת כשהגיע לאצטדיון. התעללות, זו הדרך הטובה ביותר לתאר את מה שרומא חוותה ב-19 הדקות הראשונות של המשחק. משחק הגנה נוראי של הקבוצה, הפקרות לא מוסברת ובעיקר הלם אפשרו ליובנטוס לחתוך את רומא עם שלישייה אחרי 19 דקות בודדות. זה יכל להיגמר הרבה יותר רע אילו יובה רצתה אך לבסוף זה נגמר 4-1.

21.10.12 מחזור 8: רומא מגיעה ללואיג'י ומוכיחה הרבה אופי. הפעם היא זו שנקלעת לפיגור מוקדם 2-0 אחרי רבע שעה. שער של טוטי, צמד של אוסבאלדו וקינוח של לאמלה מביאים לרומא ניצחון חוץ צודק ו3 נקודות יקרות. מהפך אדיר. אבל אז..

28.10.12 מחזור 9:הפעם אודינזה היא זו שמגיעה לאולימפיקו. שוב רומא עולה ליתרון 2-0 מהיר, שוב משחקת יוצא מן הכלל, שולטת במשחק ללא עוררין ושוב מפסידה 3-2. פנדל של די נטאלה בדקה ה-88 מותיר את רומא חסרת עונים.

22.12.12 מחזור 18 אולי המשחק הטוב של רומא השנה. 3-0 אחרי 30 דקות. עוד תצוגה התקפית מושלמת. מילאן מתפרקת באולימפיקו. 5-0 בקלות יכל להיגמר אך צמד שערים על סף הסיום מצמקים את זה ל4-2.

1.2.13 מחזור 23:רומא מגיעה לאולימפיקו למפגש מול קליארי ומנסה להתאושש מרצף של 4 משחקים ללא ניצחון. מהר מאוד מגיעה התפרקות נוספת(למרות 31 בעיטות ויותר מ-60 אחוזי החזקה בכדור) ורומא יורדת מובסת 4-2 במה שמתברר כמשחקו האחרון של זמאן על הקווים באולימפיקו.



סיכום הקדנציה:
ההחלטה על סיום תפקידו של זמאן מגיעה בתום המחזור ה23 כשהקבוצה צוברת 2 נקודות בלבד ברצף של חמישה מחזורים ללא נצחון. רומא נמצאת במקום ה-8 בטבלה ורחוקה 10 נקודות מהמקום ה-3 שמוביל למוק' הצ'מפיונס.
רומא של זמאן כבשה 49 שערים וספגה 42 ב-23 מחזורים. בחישוב מהיר זה יוצא כמעט 4 שערים למשחק.

נגד זמאן אפשר לומר הרבה דברים.משחק הגנה רע, סף שבירה נמוך של הקבוצה, ריבים לא נגמרים עם דה רוסי ואוסבאלדו, אך מעל הכל הייתה הרגשה שהכדורגל שהקבוצה מציגה יכול להביא תוצאות הרבה יותר טובות.
לזכותו יאמר שעבד עם סגל שחקנים שלא כל כך מתאים לשיטה שלו. עם מינויו של זמאן היה ראוי שסבאטיני יפעל גם לחיזוק חוליית ההגנה. סבאטיני ידע מראש מה הסיכון בהחתמת זמאן ולא היה מפוקח מספיק כדי להבין ששחקנים כמו פיריס ובורדיסו לא יכולים להחזיק הגנה בקבוצה שמאמן הצ'כי. היכולות ההתקפיות של הקבוצה לא עמדו בספק אפילו לרגע אחד ועם חוליית הגנה מושקעת וחזקה יותר בהחלט ניתן לומר שאפשר היה להצליח.

אפשר לאהוב אותו ואפשר לא לאהוב אותו, אך זמאן הנחיל שיטה ברורה ברומא של 2012. מעבר לכך,רומא הרוויחה בזכותו את מארקיניוס(ילד ברזילאי אלמוני עד לפני שנה,היום מוערך בכ-30 מיליון יורו) ואת פלורנצי, שחקן בית דומיננטי שמזמן לא צמח בשורות המועדון. מטוטי הצליח להוציא את מיטב הכדורגל שעוד נשאר ברגליו הקסומות בעוד לאמלה הפך תחתיו מהר מאוד לשחקן אדיר כשאת העונה מסיים עם 15 שערים ו5 בישולים. אפילו אוסבאלדו שהפך אט אט לשק החבטות הרשמי לעונה החולפת הצליח לסיים את העונה עם 16 כיבושים.
ההחלטה על סיום תפקידו בעיצומה של העונה סתרה ברגע אחד את כל שאיפות הפרוייקט הארוך שרומא ניסתה להריץ. אז למה בכל זאת בחרו להיפרד ממנו?
שבוע לפני פיטוריו במסיבת העיתונאים לפני משחק החוץ בבולוניה בחר זמאן להתנגח בהנהלה כשירה -"אין קוד אתי בקבוצה. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. ההנהלה לא מגבה אותי" בהתייחסות שמכוונת כנראה לשחקנים בכירים דוגמת דה רוסי ואוסבלדו.
בהנהלה לא אהבו את העובדה שהשוער הבכיר נדחק ע''י גויקוצ'אה, דה רוסי(שרק בקיץ האחרון נלחמו אלפי אוהדים שיישאר בקבוצה) יובש לטובת טאקסידיס ואילו אוסבלדו הפך לשעיר לעזאזל, הכל עקב עקשנותו הרבה של הצ'כי שדוגל במשמעת גבוהה בקרב קבוצותיו. שלא תטעו, לתוצאות לא היו שום משקל בהחלטה להיפרד מזמאן, ההנהלה התקפלה אך ורק מכיוון שלא ראתה בזמאן כאישיות הנכונה להוביל את חדר ההלבשה הנפיץ של הקבוצה.

למקומות, הכן, צא!

מכאן והלאה תפס פיקוד אאורליו אנדראצולי, עוזר בצוות המקצועי שמכיר היטב את הקבוצה הבוגרת. הוא מונה כמאמן זמני עד לסיום העונה כשמטרותיו היו תפיסת מקום שמוליך לאירופה וזכייה בגביע.
תחילה נראה היה שהוא מצליח לייצב את המערכת כאשר השיג מספר נצחונות יפים(כולל 1-0 היסטורי על יובה באולימפיקו)ומצליח לאיים(לא באמת) גם על המקום השלישי, אך בסופו של דבר הוא נכשל בשתי המשימות כאשר סיים את העונה במקום ה-6 ונחל הפסד נוראי בגמר הגביע 1-0 ללאציו, משחק שהתרחש באולימפיקו.


המצטיינים:
פרנצ'סקו טוטי- שוב טוטי מתעלה מעל כולם כאשר מציג עונה יוצאת מן הכלל עם 12 כיבושים ומספר זהה של בישולים. משנה לשנה אוזלות המילים על הקפטן הנצחי של המועדון שפשוט מסרב להיגמר. העונה טוטי הגיע למקום ה-2 ברשימת כובשי השערים בתולדות הסרייה א' עם 227 כיבושים.
אריק לאמלה-אין ספק שקפיצת המדרגה הגיעה השנה בגדול. 15 שערים ו5 בישולים מעידים על כך שהילד התבגר. הוא רק בן 21, ואם ימשיך להשתפר הוא יהיה שחקן בקנה מידה עולמי.
מארקיניוס- מדהים כמה טוב אפשר להיות בהגנה כל כך גרועה. הילד בן ה19 שהגיע בשנה שעברה מקוריניתיאס הוכיח מהר מאוד שהוא עולה בקלות על כל שחקני ההגנה בסגל הקבוצה. 4.5 מיליון יורו שם עליו סבאטיני, שהיום יכולים בקלות להפוך ל-30.

ימשיכו להוביל את ההתקפה של רומא. טוטי ולאמלה

עוד מספר שחקנים שאפשר לציין אלו הם פלורנצי שנתן עונת בכורה נהדרת בבוגרים ונראה כמו שחקן בית שירוץ אצלנו הרבה בשנים הקרובות, ליאנדרו קסטן שצלח את המעבר לאירופה בצורה יפה והצליח להשתלב די מהר בקבוצה ואילו טורוסידיס שהגיע בחלון ההעברות של ינואר הוסיף לקבוצה ורסטיליות ונסיון.

מאכזבים:
דניאלה דה רוסי- עונה נוספת שקפטן העתיד לא מצליח לממש את יכולותיו בקבוצה בניגוד להופעות מצויינות בנבחרת. פציעות, אגרופים ובעיקר 1 רס''ר צ'כי הובילו לעוד גל שמועות על עזיבה אפשרית בקיץ הקרוב.
פאבלו אוסבלדו- 16 שערי ליגה ב27 הופעות. כמות לא רעה בכלל יש לציין. אם הראש היה במקום יכל להיות לרומא חלוץ 9 נהדר לשנים הבאות. אין-ספור ריבים ובעיות משמעת(עם כל מי שעמד לו בדרך) גורמות להנהלה להראות לו בצדק את החץ לכיוון היציאה מהאולימפיקו.
מארטן סטקלנבורג- עוד אחד מנפגעי המאמן הצ'כי. לא הצליח לשחזר יכולותיו משהותו באייאקס ומטורנירי נבחרת הולנד, שם משמש כשוער הראשון. למרות שעשה כמה טעויות מחפירות ולא כל כך הצליח להביא נקודות לקבוצה, צריך להיות הוגנים ולהודות שזו משימה קשה ביותר להצליח כשלפניך אין הגנה ראויה.

דה רוסי ואוסבלדו. בדרך החוצה?

לרשימת המאכזבים אפשר לצרף מבחינתי גם את פיאניץ', בלזארטי, פיריס, טאקסידיס ובורדיסו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------

עונת 2013/14:

רודי גרסיה הוא המאמן החדש

רומא פותחת עונה וממנה את רודי גרסיה לתפקיד המאמן. גרסיה מגיע לבירה האיטלקית לאחר 5 שנים בליל הצרפתית שבמהלכן הוביל אותה להישג עצום בדמות זכייה בדאבל.

גרסיה, צרפתי בן 49, הגיע בסופו של דבר לרומא לאחר שמועמדותם של מצארי, אלגרי ולאורן בלאן ירדו מהפרק בזה אחר זה. אבל שלא תטעו, לא מדובר כאן בברירת מחדל הרי שכל מי שבבעלותו זיכה כלשהי לרומא מייחל שיגיע לפה מאמן שישלים יותר משנה אחת בתפקיד(מה שלא קרה מאז ימי ספאלטי וראניירי). 5 שנים בקבוצת צמרת והובלתה להישגים + סגנון כדורגל התקפי הובילו את הנהלת רומא לבחור בגרסיה ולמנות אותו לתפקיד המאמן. בשונה מלואיס אנרקיה וזנדק זמאן, מדובר במאמן פתוח וקשוב יותר לשחקניו(אך עם זאת סמכותי) ובטח אישיות פחות עקשנית ומלאת אגו.

גרסיה צפוי לשחק בשיטת ה4-3-3 או ה4-5-1 המוכרות. הוא אוהב שקבוצתו מחזיקה בכדור ושולטת בקצב המשחק, לכן ריבוי קשרים טכנים ויצירתיים בקבוצה נחוץ לשיטות של הצרפתי. בפן ההגנתי אנחנו צפויים לראות לחץ בשטח המגרש של היריב שיגרום לקבוצה לשחק עם קו הגנתי יחסית גבוה.
גרסיה כבר הצהיר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו בטריגוריה שבשבילו טוטי הוא דמות מפתח גם על המגרש וגם מחוצה לו. יהיה מעניין כמו תמיד לראות איך מאמן חדש משתמש בתכונותיו של טוטי ואיפה ימקם אותו על המגרש.

למי שפספס, מסיבת העיתונאים המלאה של גרסיה בטריגוריה מתורגמת לאנגלית.


שוק ההעברות:
ראשית הפרשה המביכה בה דלפה שיחה בין המנהל המקצועי וולטר סבאטיני לבין אחד הדירקטורים של המועדון קלאודיו פנוצ'י.
תחילת הפרשה כאשר סבאטיני התאריין לתחנת רדיו מקומית בזמן ששהה עם פנוצ'י במשרדי המועדון. מסתבר כי סבאטיני שכח בטעות לנתק את השיחה עם העיתונאי, ומיד לאחר מכן החל לדבר עם פנוצ'י על מספר סוגיות בוערות שקשורות למרקאטו. בשיחה דברו השניים על כך שרומא אולי תנסה למכור את דה רוסי, מארקיניוס ואוסבלדו. פנוצ'י הציע ש"צריך לשקול להיפטר מהחוזה הכבד של דה רוסי(12 מיליון יורו ברוטו לעונה), זה יקל על התקציב ויעזור להתחזק במקומות אחרים". סבאטיני לעומת זאת דיבר על "25 מיליון יורו שנוכל להשיג על הבחור הצעיר (מארקיניוס)". לגביי סוגייתו של החלוץ אוסבדלו התברר עד כמה רחוק סבאטיני מוכן ללכת כדי לגרום לעזיבתו: "המטרה שלנו היא שהוא יגיע (לטריגוריה) ויחטוף מטר קללות מהאוהדים, מה שיגרום לו להסכים למעבר לסאותהמפטון, וזו הרי האופציה הטובה ביותר עבורנו מכיוון שהם הגישו את ההצעה הגבוהה ביותר". מצחיק, הזוי או עצוב, תשפטו בעצמכם.


נכנסים:
לוקאש סקורופסקי- שוער פולני בן 22, 1.90. לא צפוי לקבל דקות משמעותיות העונה. 800 אלף יורו.
מאהדי בנעטיה- בלם מרוקאי בן 26. הגיע אחרי 3 וחצי עונות מאודינזה כדי להוביל את מרכז ההגנה. גבוה, חזק, דומיננטי ובעל מיקום יוצא מן הכלל. בקיצור, מזמן לא הגיע לרומא בלם בקליבר שלו. 13.5 מיליון יורו.
טין ייבדאי- בלם קרואטי בן 17 שמוגדר כילד פלא. הגיע מדינמו זאגרב תמורת 4.5 מיליון יורו וצפוי לשמש כרגע כבלם ה-4 ברוטציית הבלמים.
מייקון- הגיע בהעברה חופשית ממנצ'סטר סיטי. הוא אמנם כבר לא ילד אבל הניסיון ברמת הסרייה א' ורצונו לשוב לאיטליה הפכו את העסקה לפשוטה עבור שני הצדדים.
קווין סטרוטמן-הרכש הבולט הקיץ. קשר 50/50 הולנדי בן 22 עם מגוון יכולות מרשימות. טכניקה, חילוצים, מסירות, פריצות, הצטרפות להתקפה ויכולת לאיים על השער על רגל שמאל נהדרת. הכל מהכל. ישתלב נהדר בסגנון המשחק של גרסיה. 17 מיליון יורו מפ.ס.וו.

*מורגן דה סאנטיס אמור להגיע מנאפולי לאייש את עמדת השוער הראשון.
*גם רכש להתקפה צפוי להגיע עד תם חלון ההעברות. כרגע בורייאלו חזר מעוד עונת השאלה ולא ברור אם יישאר.

יוצאים:
כפי שניתן להסיק, מי שאמור לממן את כל חגיגת המרקאטו הזה אמור להיות מארקיניוס, שנכון לכתיבת שורות אלה אמור לעבור לפ.ס.ז תמורת הון עתק של 30-35 מיליון יורו. לכן, דה רוסי ופיאניץ' שאמורים לפרוח וחשובים לשיטה של גרסיה צפויים להישאר. אוסבלדו עדיין לא נחוץ מבחינתו של סבאטיני ועדיין לא ברור איפה ימצא עצמו בסוף חודש אוגוסט.

מארטן סטקלנבורג- סיים 2 עונות מאכזבות באולימפיקו ונמכר לפולהאם ב-6 מיליון יורו.
מאורו גויקוצ'אה- נזכור.
איבן פיריס- נכנס לקטגוריית המגנים הגרועים ששיחקו ברומא.
פנאג'יוטיס טאקסידיס- חוזר לג'נואה אחרי שלא הצליח להרשים והיה אחראי ביחד עם פיריס ללא מעט מבוכות בהגנה.

סימונה פרוטה-אחרי 579 הופעות(כולן באיטליה) ומתוכן 326 הופעות ו49 שערים ברומא, החליט הקשר הותיק לתלות את נעליו. הגיע לרומא ב2004 תמורת 7.5 מיליון יורו מקייבו והיה שותף בכיר לקבוצה הנהדרת של ספאלטי שהלהיבה בזמנו את כל איטליה ואירופה. באמתחתו 2 גביעי איטליה, סופר קאפ איטלקי, אליפות העולם לנבחרות צעירות וזכייה במונדיאל 2006 שמלווה ב-49 הופעות במדים הלאומיים ו-2 שערים. שחקן מיוחד במינו ומקצוען למופת. ישתלב בצוות הקבוצה.


הסגל הנוכחי:
שוערים- לוקאש סקורופסקי, בוגדן לובונוט, ג'וליו סרגי'ו
הגנה-מייקון, ואסיליס טורוסידיס, בורדיסו, מאהדי בנעטיה, לאנדרו קסטן, אלסיו רומניולי, טין ייבדאי, פדריקו בלזארטי, דודו
קישור- דניאלה דה רוסי, אלסנדרו פלורנצי, מייקל בראדלי, מיראלם פיאניץ', קווין סטרוטמן, רודריגו טאדיי, מארקיניו
התקפה- פרנצ'סקו טוטי, אריק לאמלה, מרקו בורייאלו, פאבלו אוסבלדו, מת'יה דסטרו

אלסנדרו קרשנצי, ג'ונתן לוקה, ג'יאנלוקה קפרארי וג'וניור טאלו הצעירים עשויים להשתלב.


לו''ז משחקי טרום העונה:
21.7- בטורקיה מול בורסאספור
26.7- ביוון מול אריס סאלוניקי
31.7- בארה''ב מול קבוצת הכוכבים של ה-MLS
7.8- בקנדה מול הקבוצה המקומית FC טורונטו
10.8- מפגש פסגה בוושינגטון מול צ'לסי

סיכום:
הציפיות מגרסיה ברורות.
1- נצחונות בדרביים: 4 הפסדים(1 בגמר הגביע) ותיקו ב2 העונות האחרונות. ברומא לא זוכרים רצף עלוב שכזה וזה מצב שלא מוכנים לסבול יותר.
2- העפלה לאירופה: צ'מפיונס או אוופ''א, גם פה אנחנו שנתיים ללא מפעל אירופאי.
3- הגנה: ברור מאליו שזו הייתה נקודת התורפה של רומא בשנים האחרונות. עושה רושם ש3 שחקני הגנה עם נסיון מוכח בסרייה א'(דה סאנטיס, מייקון, בנעטיה) מצטרפים ע''מ לנסות לשפר את החוליה הבעייתית.
4- שיפור השחקנים הצעירים: במוקד- לאמלה, דסטרו ופלורנצי.
5- כדורגל אטרקטיבי: מישהו זוכר את רומא לא אטרקטיבית? אך פה אפשר להיות רגועים. טוטי יהיה שם כרגיל.

חוליית הקישור יכולה לקחת את הקבוצה צעד קדימה. ההגעה של סטרוטמן יכולה ליצור אפקט משולש, שתחזיר את דה רוסי למיטבו ולפיאניץ' אמורה לתת BOOST לקריירה ברומא. אם שלושתם מתחברים ומסוגלים להשלים אחד את השני, רומא יכולה להרוויח חוליית קישור דומיננטית בלתי נשכחת. אבל רק בתנאי..



שיהיה לכולם דיון פורה ומהנה. פורצה רומא!

דיון התלבושות באנגליה 2014/15

June 27, 2014, 11:49 am

≫ Next: משוגע חדש על הקווים - ויוה צ'ילה!

≪ Previous: רומא 2013/14 :: חוזרים לליגת האלופות, ובגדול!

$

0

0

JERSEY THREAD

משוגע חדש על הקווים - ויוה צ'ילה!

June 27, 2014, 12:16 pm

≫ Next: הליגה הארגנטינאית - ריבר אלופה

≪ Previous: דיון התלבושות באנגליה 2014/15

$

0

0

צ'ילה בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: ארגנטינה 3 - 1 צ'ילה (בואנוס איירס, ארגנטינה, 27 במאי 1910)
הניצחון הכי גדול: צ'ילה 7 - 0 ונצואלה (סאנטיאגו, צ'ילה, 29 באוגוסט 1979)
ההפסד הכי גדול: ברזיל 7 - 0 צ'ילה (ריו דה ז'נרו, ברזיל, 17 בספטמבר 1959)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: לאונל גיירמו סאנצ'ס לינרוס, 84 הופעות.
מלך השערים: מרסלו "אל מאטאדור" סאלאס, 37 שערים.


La Roja, האדומה, הוא הכינוי הלא מקורי במיוחד של נבחרת צ'ילה. חוסר המקוריות נשמך גם בקרב האוהדים עם השיר המפורסם צ'י צ'י צ'י, לה לה לה, ואמוס צ'ילה... אבל להגנתם פולקלור האוהדים בכדורגל נבחרות הוא לרוב באותה רמה אצל שאר הנבחרות במונדיאל ובכלל. מבחינה היסטורית לצ'ילה אין תארים או הישגים מרשימים, מקום 3 במונדיאל אותו אירחה כמה שנים לאחר שבישראל הושלם מבצע ייבוש אגם החולה, כמה גמרים בקופה אמריקה ולא הרבה יותר. אבל חלאס עם ההשמצות, הגיע הזמן להציג את אחת הנבחרות המרגשות מדרא"מ.


אחד המובילים של הדור המוכשר של צ'ילה

צ'ילה ידעה דורות על דורות של שחקנים מוכשרים ותקוות אשר התנפצו לרוב אל מול בעיות משמעת מגוונות לצד תסכול מחוסר מימוש הפוטנציאל. אבל אז הגיע המשיח המודרני של הכדורגל הצ'יליאני, מרסלו "אל לוקו" ביאלסה הארגנטינאי, שחרף החשדנות הראשונית כלפי המאמן היקר מהמדינה הלא אהובה מהמזרח זכה להפוך לדמות לאומית נערצת לאחר קמפיין מוקדמות קסום ויכולת טובה במונדיאל דרא"פ. אבל ביאלסה עזב מסיבות לא מקצועיות והמצב השתנה. נשכרו שירותיו של מאמן ארגנטינאי אחר, קלאודיו "ביצ'י" בורגי, שמלבד הלאום דמה לקודמו גם באופי ההתקפי של קבוצותיו. למרות שבליגה המקומית בורגי התעייף מלזכות בתארים, בנבחרת משהו לא התחבר ואחרי קופה אמריקה מאכזב למדי (הדחה מול ונסואלה) ומספר הפסדים מביכים במוקדמות הצדדים התירו חוזה. חזרתם של בעיות המשמעת וחגיגות האלכוהול, תופעה שנעלמה כמעט לגמרי תחת ביאלסה, הוסיפה דחיפה לקראת הפרידה. הנבחר החדש היה חורחה סאמפאולי, וכן, גם הוא ארגנטינאי עם אוריינטציה התקפית ואפילו ניסיון והצלחות רבות בליגה הצ'יליאנית. הבכורה של המאמן החדש הייתה דווקא בהפסד ליריבה המרה פרו, אבל בששת המשחקים הבאים צ'ילה איבדה רק 2 נקודות והשיגה את הכרטיס לברזיל 2014, כרטיס שבאמצע המוקדמות לא נראה היה כל כך וודאי. אצל סאמפאולי, כמו אצל בורגי, צ'ילה הציגה נבחרת מאוד מוכשרת ומסוכנת בחלק הקדמי, אך מאוד פגיעה בחלק האחורי. האיזון שהיה בעידן ביאלסה עדיין לא הושב, אבל אחרי תקופה קשה המאמן החדש הצליח לייצב נבחרת טובה גם מחוץ למגרש.

אחרי רכבת ההרים של תחילת המוקדמות, צ'ילה סיימה בסופו של דבר במקום ה-3 עם 28 נקודות והפרש שערים חיובי 29-25.

לוח המשחקים:
14 ביוני, 01:00 אוסטרליה - קויאבה
18 ביוני, 22:00 ספרד - ריו דה ז'ניירו
23 ביוני, 19:00 הולנד - סאו פאולו
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל

סגל השחקנים:
אין הרבה הפתעות בסגל של סאמפאולי, דויד פיסארו והומברטו סואסו הוותיקים לא זומנו בסופו של דבר, אבל אין בכך הפתעה גדולה. מתי פרנאנדס זומן לסגל הרחב, אבל כמו רבים וטובים אחרים לא יהיה כשיר למונדיאל וכנראה גם לתקופה ארוכה אחריו. נוכחות רבה לשחקנים שהמאמן עבד איתם ב-U דה צ'ילה מורגשת, אבל אין כמעט ביקורת על הזימונים מלבד בשוליים של הסגל הרחב.

סאמפאולי ממשיך את המגמה של ביאלסה ובורגי עם מערכים גמישים והתקפיים. צ'ילה מזגזגת בין מערך של שלושה שחקני הגנה לכזה של ארבעה, לעתים אפילו במהלך המשחק עצמו. שינויי מערך תוך כדי המשחק מזכים את המאמנים במחמאות כיום, אבל על מנת לעשות זאת סאמפאולי צריך את הסגל הנכון של שחקנים מגוונים וזה משהו שבהחלט יש לו כיום בצ'ילה.

מאחור עד לחזית - בראבו הקפטן יעמוד בשער בזמן שבספרד דנים בסיכויי המעבר שלו לאחת מהגדולות של הליגה אחרי עונה טובה בסוסיאדד. חוליית ההגנה מורכבת משחקנים שלהוציא אחד או שניים יכולים לשחק לפחות בשתי עמדות, גרי מדל הקטן הוא השם הגדול והדוגמה הקיצונית ביותר לגמישות הזו. מנה ואיסלה עם הפייבוריטים לאגפים במערך של ארבעה, אבל "הרכש" הטרי מיקו אלבורנוס ינסה לנצל את הכושר הלקוי של מנה לתפיסת מקומו. מרכז ההגנה לא כל כך בטוח ויהווה את אחת מנקודות התורפה של הנבחרת האדומה.

בקישור הלב והמנוע של הנבחרת הוא ארתורו וידאל שמגיע לטורניר אחרי ניתוח בברכו, במידה וקשרה של יובה לא יהיה בשיאו יכול להיות שפליפה גוטיארס מטוונטה הוא זה שיצטרך למלא את מקומו. מרסלו דיאס וקרמונה, עם סילבה קצת מאחור, נאבקים על דקות בחלק ההגנתי של מרכז השדה. אראנגיס יכול למלא כמעט כל תפקיד, ולדיביה הוא מאחרוני הפליימקרים "האמיתיים" ונשק קטלני בהרכב או מהספסל (כשהוא לא שיכור) והעמוק נמשך עם שחקנים מקומיים לא רעים ומגוונים בפני עצמם.

בהתקפה אין 9 שבצ'ילה סומכים עליו בעיניים עצומות, כמו שהיה הומברטו סואסו הוותיק, פארדס המנוסה ופיניגול יכולים לתרום אבל הם לא שחקנים ברמה עולמית. מה שכן יש לחולייה הזו זה הרבה מהירות וכישרון עם אלכסיס סאנצ'ס ואדוארדו וארגאס, שלא חסרה להם תמיכה מהקישור ההתקפי של ה-לה רוחה.

הסגל, נכון לכתיבת שורות אלו, מונה 25 שחקנים. השניים שינופו צפויים להיות מהקישור, אך יכול להיות שהשימוש של סאמפאולי ב-9 "שקרי", בנוסף לגמישות של סגל הקישור הנוכחי, יוביל לניפוי דווקא של אחד מחלוצי הסגל.


שוערים: קלאודיו "הבז" בראבו (ריאל סוסיאדאד, ספרד), ג'וני "סופרבוי" הררה (אוניברסידד דה צ'ילה, צ'ילה), כריסטופר "הולק" טוסלי (קתוליקה, צ'ילה).

הגנה: גארי "הפיטבול" מדל (קרדיף, אנגליה), מרקוס "הזאב המעופף" גונסאלס (אוניון אספניולה, צ'ילה), חוסה "פפה" רוחאס (אוניברסידד דה צ'ילה, צ'ילה), גונסאלו "ג'ארה" חארה (נוטינגהאם פורסט, אנגליה), מאורסיו "הבוקר האגדי" איסלה (יובנטוס, איטליה), אאוחניו "העקום" מנה (סנטוס, ברזיל), מיקו "המושיע" אלבורנוס (מאלמו, שבדיה).

קישור: , קארלוס "7 ריאות" קארמונה (אטלנטה, איטליה), פראנסיסקו "החתול" סילבה (אוסאסונה, ספרד), ארתורו "סליה פאנק" וידאל (יובנטוס, איטליה), רודריגו "הסיני" מייאר (אטלס, מקסיקו), מרסלו "צ'לו" דיאס (באזל, שוויץ), חוסה פדרו "הסיכונת" פואנסאלידה (קולו קולו, צ'ילה), חורחה "הקוסם" ואלדיביה (פאלמייראס, ברזיל), ז'אן "צלוחית הנר" בוסז'ור (וויגאן, אנגליה), צ'ארלס "הנסיך" אראנגיס (אינטנאסיונאל, ברזיל), פליפה "גוטי" גוטיארס (טוונטה, הולנד).

התקפה: פאביאן "המשורר" אוריאנה (סלטה דה ויגו, ספרד), אלכסיס "ילד הפלא" סאנצ'ס (ברסלונה, ספרד), אדוארדו "אדו" וארגאס (ולנסיה, ספרד), אסטבן "ויסוגול" פארדס (קולו קולו, צ'ילה), מאוריסיו "פיניגול" פינייה (קאליארי, איטליה).


המשוגע על הקוים טייק 2:

חורחה לואיס סאמפאולי מוז'ה - "מיני מי"



גיל: 54
רזומה: חואן אאוריץ', פרו(2002), ספורט בויס, פרו (2002-3), קורונל בולונסי, פרו (2004-6), ספורטינג קריסטל, פרו (2007), אוהיגינס, צ'ילה (2008-9), אמלק, אקואדור (2010), אוניברסידד דה צ'ילה, צ'ילה (2011-12), נבחרת צ'ילה (2012 - ?).
מאזן: בקבוצות 397 משחקים, 187 נ', 99 ת', 111 ה'. בנבחרת 16 משחקים 10 נ', 3 ת', 3 ה'.


כשביאלסה חתם בצ'ילה לפני כ-7 שנים האדמה רעדה, בצ'ילה היו עוד מוכנים לבלוע את הגאווה הלאומית עם מאמן זר, אבל למה ארגנטינאי?! ההצלחה העצומה של ביאלסה הותירה חותם ואחרי שהמשוגע עזב החתימו מאמן ארגנטינאי אחר (בורגי) ללא הרבה רעש ואחריו שוב החתימו ארגנטינאי, את סאמפאולי. גם המינוי של סאמפאולי עבר בשקט ולא רק בגלל פתיחת הדלת של ביאלסה. קריירת האימון של הקירח הייתה כושלת למדי עד 2010 אז נחת באקואדור. סאמפאולי עשה עבודה טובה בקבוצה עם השם המגניב וזכה בחוזה באחד ממועדוני הפאר הצ'יליאנים, ה-U דה צ'ילה. הקבוצה הצ'יליאנית בעידן סאמפאולי תיכנס להיסטוריה הצ'יליאנית ותזכה גם למקום של כבוד בהיסטוריה של היבשת. תחת ידיו של סאמפאולי ה-U שיחקו כדורגל סוחף והתקפי ודרסו את היבשת בדרך לזכייה בסודאמריקנה, בליברטאדורס לא הצליחו לשחזר את ההישג אבל כן הגיעו רחוק. בליגה המקומית סאמפאולי זכה בכל תואר אפשרי, ככה שברגע שבורגי עזב, למרות בורסת השמות הארוכה והרחבה, המינוי לא הפתיע או הרגיז אף צ'יליאני.

יש לא מעט קווי דמיון בין ביאלסה לסאמפאולי, אשר אומר שהראשון הוא אכן מודל לחיקוי שלו - גם דון סאמפה מאמין בכדורגל התקפי ישיר, עם הנעת כדור ורטיקאלית ומהירה יותר מאשר לרוחב, כאשר הוא שואף שקבוצתו תלחץ גבוה מאוד את היריבה מייד לאחר איבוד כדור. שימוש במשחק אגפים מרכזי בשיטה של המאמן הארגנטינאי הנוכחי כמו אצל ביאלסה. השניים גדלו בניואלס וגם מבחינת האופי סאמפאולי הוא דמות צבעונית יחסית (גם אם באופן שונה). עכשיו נותר לצ'יליאנים שהדמיון יימשך גם בתוצאות, ואולי אפילו "התלמיד" יתעלה על "מורו". בנבחרת סאמפאולי פחות הרפתקני מאשר היה ב-U, אבל הכדורגל עדיין מהיר והתקפי, גם השחקנים דומים כשהוא שומר חסד לכמה מאלו שעברו תחתיו ב-U.

סאמפאולי כבר זכה להכרה על עבודתו בשנים האחרונות מצד ארגונים וכלי תקשורת דרא"מ בעיקר, עכשיו יש לו את הבמה לזכות בהכרה דומה בבמה העולמית.


שחקני מפתח:

* לא, וידאל לא יופיע פה. השחקן הטוב בנבחרת תמיד טוב במדים הלאומיים, בהנחה שהוא בכלל יהיה כשירו וישחק, המפתח להצלחה הוא ההצטיינות של חבריו הפחות יציבים!

קלאודיו אנדרס בראבו מוניוס



גיל: 31.
קבוצה: ריאל סוסיאדד (ספרד).
תפקיד: שוער.
כינוי: הבז.

בנבחרת שחושבת התקפה התקפה ואז עוד קצת התקפה, החלק ההגנתי סובל מתדמית נמוכה, כמו גם מנחיתות מספרית מול היריבה בהתקפות המעבר. במקרה של צ'ילה חוליית ההגנה לא מתמודדת טוב עם הסבל וכמות המצבי הבקעה של היריבות מולה לא קטנה. לאחר שגמרנו על העזרה מהקישור ומעלה, והכשלנו את ההגנה, נותר רק בראבו בין היריבות וכיבוש השער הצ'יליאני. אם אתה לא צ'יליאני או אוהד סוסיאדד, כנראה שלא תרצה דווקא את בראבו שם. אבל אולי כולנו טועים ולא סתם בראבו מוערך כל כך בשני המועדונים היחידים בהם שיחק ובנבחרת. בראבו התחיל את הקריירה האירופאית שלו עם עליות ומורדות במועדון הבאסקי, אך בהמשך התייצב עם יכולת גבוהה בליגת המשנה ובנה לעצמו שם עד אפילו התעניינות, לכאורה, מהאימפריות הספרדיות בצמרת הליגה. בראבו הוא שוער מנוסה שבולט יותר בהתמודדות עם איומים לשער מאשר במניעת האיום מראש, בצ'ילה הוא כבר מנייה בטוחה ואם יצליח להצטיין במיוחד, יש סיכוי שהוא ישבור את שיא ההופעות בנבחרת כבר במונדיאל ולא רק אחריו.


אדוארדו חסוס וארגס רוחאס



גיל: 24.
קבוצה: ולנסיה (ספרד).
תפקיד: חלוץ/קיצוני.
כינוי: "טורבו"

הומברטו סואסו, החלוץ הבולט של הנבחרת כבר הרבה שנים, לא יהיה במונדיאל. גם סוסים וותיקים אחרים, או כישרונות צעירים מהם לא חסר לצ'ילה, לא יהיו. מה שמשאיר את החוד עם סימן השאלה שהוא אדוארדו וארגס. תחת סאמפאולי ב-U דה צ'ילה וארגס סחרר את היבשת עם יכולת שיא ו-11 שערים בזכייה המרשימה של הקבוצה בסודאמריקנה. החלוץ הפגין מהירות מדהימה ויכולת סיום טובה ובצ'ילה הרטיבו על הכישרון החדש. היהלום נמכר בסכום גדול לנאפולי, אך לא מצא את מקומו ונחת בברזיל להתאושש מהחוויה האיטלקית. לאחר מכן עבר לספרד והציג כמה מהאיכויות שלו אך עדיין לא הראה את אותה יכולת מדהימה מה-U. את המוקדמות סיים כמלך שערי הנבחרת, אך רק עם 5 גולים. בהיעדר 9 קלאסי איכותי בצ'ילה מקווים לשובו של הטורבו, ואם זה יקרה, תשימו חגורות כי אתם הולכים להינות.


אלקסיס אלחאנדרו סאנצ'ס סאנצ'ס



גיל: 25
תפקיד: קיצוני\חלוץ
קבוצה: ברסלונה (ספרד)
כינוי: "ילד הפלא"

למרות גילו הצעיר אלקסיס שני רק לשוער הוותיק בראבו במספר ההופעות שלו בסגל הנוכחי. כבר מגיל מאוד צעיר סומן הילד ככישרון ענק, מכאן הכינוי הלא עדכני, והותיר את חותמו בצ'ילה ובארגנטינה לפני שהצליח לנצל את הבמה שקיבל באודינזה לכבוש גם את האוהדים האיטלקים. פנטזיונר אמיתי, שלפעמים מוחו היצירתי מוביל אותו לנסות דברים שנגמרים ב-Fail עצבני, שמשגע את המגנים היריבים עם מהירות וכוח מתפרץ המשולבים עם טכניקה ברמות הכי גבוהות. סאנצ'ס הוסיף עם השנים גיוון למשחק שלו, לא רק קיצוני מצטיין אלא גם חלוץ כובש ובעל משחק ראש מפתיע לגובהו. מאז עבר לברסה סאנצ'ס מתקשה לשמור על יציבות ויודע תקופות טובות יותר או פחות, אבל בצ'ילה צריכים את הבחור המוצק והטכני בכושר שיא בשביל להוציא משהו מהבית הקשה שקיבלו ומהטורניר בכלל.


לשים לב ל...:

מיקו מרטין אלבורנוס אינולה



גיל: 23
קבוצה: מאלמו (שבדיה)
תפקיד: מגן שמאלי, יכול גם מגן ימני וקשר אגף.
כינוי: בשבדיה כנראה לא מחלקים כינויים

מיקו הצעיר נולד בשבדיה לאב צ'יליאני ואמא פינלנדית, על פינלנד הוא כנראה וויתר מוקדם אבל במדי שבדיה, התחיל לשחק מגיל צעיר. המגן הצעיר התפתח לשחקן ליגה מהטובים בעמדתו בשבדיה וזכה לקבל זימון לנבחרת הבוגרת, אבל מיקו סירב ובתמורה קיבל זימון לנבחרת הצ'יליאנית. בצ'ילה קראו לזמן את המגן, עמדה בעייתית בסגל, זמן רב טרם הזימון בפועל. אבל סאמפאולי התעכב ורק אחרי שאוהדים כבר היו קרובים להפגין מול ביתו מיקו זומן למשחק אימון של צ'ילה ב'. המגן בלט במשחק עם שער בכורה ושכנע את המאמן כנראה. ההגנה הצ'יליאנית לא מרשימה והאוהדים המקומיים מקווים ורוצים לראות את הבחור משבדיה עוזר לייצב אותה, אבל הוא עלול לסבול מתחרות עם מנה שסאמפאולי מחבב. למרות שאלבורנוס נחשב להתקפי וטכני למגן, היכולת ההגנתית שלו לא רעה ומדובר בשחקן שבהחלט שווה לעקוב אחרי המשך הקריירה לו.


פליפה אלחנדרו גוטיארס לייבה



גיל: 23
קבוצה: טוונטה (הולנד)
תפקיד: קשר מרכזי.
כינוי: גוטי.

כילד פליפה שיחק להנאתו במועדון מקומי, הכישרון זוהה והוא עבר למועדון גדול יותר, שם נחשף לסקאוט של אוניברסידד קתוליקה שדאג להביא אותו לאחד ממועדוני הפאר של המדינה הרזה בעולם. גוטיארס ערך בכורה בגיל צעיר ולאחר תקופת התאקלמות קנה את לב האוהדים באופיו השקט, היכולת הטובה על המגרש וכמות השערים שכבש. לפני כשתי עונות נקנה ע"י המועדון ההולנדי ואחרי עונת התאקלמות לא רעה שוב הצליח הילד הצ'יליאני להותיר רושם עז על האוהדים ואנשי המקצוע עם יכולת גבוהה. על שתי הליגות, של צ'ילה והולנד, אומרים שכל מטאטא יורה בהן, אבל בהולנד ממוצע השערים שלו ירד פלאים. אך אל דאגה, הילד לא איבד את הכוונת, רק הרבה לשחק בעמדה אחורית יותר. למרות מימדיו הקטנים, גוטיארס הוא שחקן חכם ומוכשר שיכול לשחק בכל עמדה במרכז השדה, בצ'ילה בונים עליו כאופציה להחליף את וידאל במידה והלה יתקשה להתאושש מהפציעה. אם ישחק, מומלץ לעקוב אחרי הבחור.



לאן פנינו מועדות? עם הגנה מחוררת, ההילה של מרסלו ביאלסה שקשה להתעלות עליה, ללא חלוץ מרכזי ועם בית לא פשוט בכלל, צ'ילה תעבוד קשה להשיג את הכרטיס לשמינית. אבל למרות ההערכות האלו, בצ'ילה דווקא מאמינים בנבחרת, אולי זו אופטימיות נאיבית, אולי תקווה מכך שהמונדיאל נערך קרוב לבית, או אולי הכרה בחולשה ההולנדית הנוכחית ואולי פשוט באמת אמונה ביכולות של הנבחרת שייצב סאמפאולי אחרי תקופה קשה. בעצם למה שלא יאמינו? היו כמה נפילות, אבל הדור המוכשר של שנתונים 87-88 כבר הוכיח את עצמו תחת ביאלסה במונדיאל הקודם ועכשיו הם מגיעים בשלב השיא של קריירה של שחקן מקצועני. אין ספק שההגרלה לא העירה פנים, אבל אל תספידו עדיין את צ'ילה החביבה.

הליגה הארגנטינאית - ריבר אלופה

June 27, 2014, 12:17 pm

≫ Next: ליגת ווינר סל - מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל 2013/14

≪ Previous: משוגע חדש על הקווים - ויוה צ'ילה!

$

0

0

היום ייפתח הטורניר הסוגר של העונה בארגנטינה, טורנאו איניסיאל 2013, הטורניר הפותח של העונה, לא הציג בשורות גדולות במיוחד. הכדורגל של קבוצות הצמרת היה חיובי ופה כן הייתה מגמת שיפור, אבל אף אחת מהן לא הצליחה לשמור על יציבות ולהפגים עליונות ברורה על קבוצות מרכז הטבלה. היכולת הצמודה הזו הביאה לסיום מותח מהסרטים, בו ארבעת הראשונות עם הסיכויים לתואר נפגשו במחזור האחרון ראש בראש. הייתה דרמה גדולה בשני המגרשים עם תוצאות צמודות, כולל הצלה גדולה אחת שהביאה את התואר בדיעבד, כשבמגרש אחד כדורגל פתוח ורב שערים ובאחר פחות. גם ביציעים הייתה חגיגה גדולה רק במגרש אחד, כשבשני היציעים מוגבלים עקב בעיות האלימות. אלו פניו של הכדורגל הארגנטינאי, אלימות ובעיות ניהול קשות (ברמת ההתאחדות והמועדונים), הרבה מתח ועניין אבל רמת כדורגל שמתקשה להתעלות. בסיום הטורניר הדרמטי הייתה זו סאן לורנסו, הפייבוריטית טרם העונה, שזכתה בתואר לשמחתו של האפיפיור.


האלופה היוצאת ומועמדת חזקה לדאבל

Torneo Final 2014​

השיטה:
האלופה:

פה אין חדש, מדובר בראשונה בטבלה בסיום הטורניר, טורניר? כן, טורניר. העונה בארגנטינה מתחלקת לשני טורנירים הנקראים כיום איניסיאל ופינאל. בכל אחד מהטורנירים הקבוצות מתחילות מחדש עם אפס נק', כך שיש שתי אלופות בעונה אחת. במקרה של שוויון נק' במאבק האליפות אין משמעות להפרש שערים והקבוצות יפגשו למשחק מכריע.


היורדות:

הדבר הכי מושמץ בשיטה הארגנטינאית הוא שיטת הירידות, או כמו שנקרא במקור הארגנטינאי - "הממוצעים". בסיום העונה (סיום הטורניר הנוכחי) שלושת האחרונות בטבלת הממוצעים יורדות ל-B נאסיונאל.

טוב אז איך הולכים הממוצעים? פשוט מאוד ( ), לוקחים את סך הנקודות של כל קבוצה בשלוש העונות האחרונות (שתי העונות הקודמות וזו שמשוחקת באותו רגע) ומחלקים במספר המשחקים, והנה קיבלנו את הממוצע! לקבוצות שעלו באותה עונה פשוט מוציאים ממוצעים רק מהעונה הזו, לכאלו שעלו לפני שנה מוציאים על סמך 2 עונות ולקבוצה שירדה ועלתה חזרה מתייחסים כעולה חדשה ולא משקללים את הנק' מעונת הירידה.

כמו במאבק האליפות, במקרה של שוויון בממוצעים ההכרעה תיקבע ע"י משחק קובע במגרש נייטרלי.


המשתתפות בגביעים היבשתיים:

הגביע הרלוונטי לטורניר האיניסיאל הוא ה-סודאמריקנה 2014, בו כבר הבטיחה את השתתפותה לאנוס שזכתה בגביע בעונת 2013. הזכייה תעניק לארגנטינה עוד מקום למעשה, כך שמלבד לאנוס שש קבוצות נוספות יישתתפו במפעל. איך ייקבעו העולות? "פשוט מאוד" - זוכת משחק הסופר אליפות של העונה (סאן לורנסו נגד האלופה החדשה, או נגד השנייה הכי טובה אם תשלים דאבל), ואח"כ 5 הקבוצות הכי טובות ע"פ הטבלה המצטברת של העונה (שני הטורנירים יחדיו) מלבד אלו משחקות כרגע בליברטאדורס.

המשתתפות בליברטאדורס 2014, שנערך במקביל לטורניר, הן ולס (מנצחת משחק הסופר אליפות 12-13) ניואלס (אלופת הפינאל 2013), סאן לורנסו (אלופת האיניסיאל 2013), ארסנל (מחזיקת גביע ארגנטינה) ולאנוס (זוכת הסודאמריקנה).


גביע ארגנטינה

הגביע נמצא כרגע בשלב מוקדם יחסית עם קבוצות מהליגות הנמוכות של ארגנטינה, בשלבים המאוחרים יותר ייכנסו הקבוצות הבכירות, המשחקים ייערכו ברחבי ארגנטינה במגרש נייטרלי (שיטת משחק אחד) עד לגמר. הזוכה תקבל כרטיס לליברטאדורס 2015 וכותרות בעיתונים. קצת לפחות.


החתמות:

בפגרה הנוכחית, זו שבין הטורנירים ובאמצע העונה, יש מגבלת רכש על הקבוצות אשר להוציא מקרים חריגים של פציעות/השתתפות בגביעים יכולות להחתים רק 2 שחקנים חדשים.

הקבוצות:​

ליגת ווינר סל - מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל 2013/14

June 27, 2014, 12:27 pm

≫ Next: דיון החדשות 2014/2015

≪ Previous: הליגה הארגנטינאית - ריבר אלופה

$

0

0

ליגת ווינר סל - עונת 2013-14
ב-13 לאוקטובר תצא לדרך ליגת הכדורסל של ישראל וכמו מדי שנה גם הפעם צריך לעקוב אחרי מדריכים בנוגע לשיטת הליגה ורישום השחקנים. לאחר שבעונה החולפת השחקנים הישראלים נכנסו לשביתה לקראת סיום הליגה, הגיעו שני הצדדים (אירגון השחקנים והמנהלת) לפשרה: במסגרת חמש העונות הקרובות יתקיים בליגה החוק הרוסי, כלומר כל קבוצה תהיה מחויבת לשתף בכל רגע נתון במגרש שני שחקנים ישראלים. בנוסף, כל קבוצה תוכל לרשום עד חמישה זרים בטופס המשחק ובסך הכל שמונה שחקנים זרים במהלך העונה כולה. כמו כן, בעזרתו של הטוטו, קבוצה שתרשום ארבעה שחקנים זרים או פחות בטופס המשחק, בכל העונה, תהנה מבונוס של 250 אלף שקל מהטוטו. עם זאת, קבוצה שתשתף חמישה זרים ולו למשחק אחד בלבד במהלך העונה - יישלל ממנה הבונוס. בנוגע לרישום השחקנים הצעירים, כל קבוצה בליגת העל תחויב לרשום בסגל השחקנים שלה שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ושחקן ישראלי שלישי מתחת לגיל 25. עם זאת, לעניין הזה אין שום חשיבות מבחינת קידום השחקן הישראלי מאחר ומדובר בסגל הרחב שתרשום כל קבוצה בליגה, ולא בסגל המשחק. המשמעות: כל קבוצה תוכל לרשום לצורך העניין גם שחקני נוער שהם חלק מהקבוצה הבוגרת.

שיטת המשחקים
שיטת המשחקים בליגת העל בכדורסל תשתנה כבר בעונה הקרובה, מעתה הבית העליון יהיה בן ארבע קבוצות בלבד בעוד הבית התחתון יכלול שמונה קבוצות.
העונה הסדירה תכלול 22 מחזורים בשני סיבובים כשלאחריהם יחולקו הקבוצות לבית העליון והתחתון. בבית העליון ייערכו שני סיבובים (שישה משחקים) בעוד בבית התחתון ישוחק סיבוב אחד (שבעה משחקים). בסיום הבתים, יתקיים הפלייאוף כאשר כמו בעונות האחרונות, הקבוצה מהמקום הראשון תארח את המקום השמיני, הקבוצה מהמקום השני תארח את זו שסיימה שביעית וכן הלאה. המשמעות היא שלכל המעפילות לבית העליון יובטח יתרון הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הגמר לא ישוחק במשחק אחד והאמת גם לא בסדרה: בישראל כאמור נוהגים למצוא שיטות שונות ומגוונות לקביעת אלופה, הספורטיביות לא אופציה. שני משחקים של בית וחוץ ייערכו בין שתי הקבוצות שיעלו לגמר, כאשר הקבוצה שתנצח בהפרש גבוה יותר בסיכום שני המשחקים, תצא לחגוג אליפות. פיינל פור לעונה מלאה זה הזוי? לא לדאוג ליצירתיות כשמדובר במנהלת הליגה.

לוח המשחקים

טבלת הליגה (מתעדכן)


רק בישראל - הפסידה למכבי ת"א 5 מתוך 6 משחקים במהלך העונה וזכתה באליפות. מכבי חיפה חוגגת


עוד לפני פתיחת הליגה, אנחנו מתחממים עם גביע הליגה, גביע ווינר סל, שצפוי לספק לנו כמה משחקים מרתקים ובראשם הדרבי התל אביבי כבר ברבע הגמר. המשחקים יתפרסו לאורך 5 ימים וישוחקו בבית מכבי בראשל"צ, למעט הדרבי התל אביבי ונתניה-ירושלים, שישוחקו בנוקיה.

תוכנית משחקי גביע ווינר סל

רבע הגמר (יום א' 6 באוקטובר, בית מכבי בראשון לציון):
-----------------------------------------------------
16:00 מכבי SCE אשדוד – עירוני דיזינגוף סחר נס ציונה (משחק ראווה)
18:15 הפועל יונט חולון – אלטשולר שחם גלבוע/גליל
20:45 הפועל פתאל אילת – מכבי דלתות פנדור ראשון לציון

רבע גמר (יום ב' 7 באוקטובר, היכל נוקיה בתל-אביב)
-------------------------------------------------
18:15 גרינטופס נתניה – הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב – הפועל SP מצרפלס תל-אביב

חצאי הגמר (יום ד' 9 באוקטובר, בית מכבי ראשון לציון)
----------------------------------------------------
18:15 הפועל יונט חולון או אלטשולר שחם גלבוע/גליל – גרינטופס נתניה או הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב או הפועל SP מצרפלס תל-אביב – הפועל אילת או מכבי ראשון לציון

משחק הגמר יתקיים ביום ה' 10 באוקטובר בבית מכבי בראשון לציון.

שתהיה עונה פוריה ודיון מהנה!

תודה רבה לאורי (OriRR) שלקח על עצמו סיקור של חצי ליגה וכן גם לשי (LIVERPOOL87) וליעקב (yakov_y) על תרומתם לסיקורים

דיון החדשות 2014/2015

June 27, 2014, 2:11 pm

≫ Next: ליגת החלומות של אייסוקר

≪ Previous: ליגת ווינר סל - מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל 2013/14

$

0

0

עונת 2013/2014 הסתיימה והעיניים נשואות כבר לקיץ 2014 ולעונת המלפפונים שכבר החלה להתחמם בגזרת המאמנים והשחקנים.

כאן זה המקום לדון בכל השמועות, החדשות וההעברות שנחתמות בשתי הליגות בכירות.

שיהיה לנו דיון פורה ומהנה

ליגת החלומות של אייסוקר

June 27, 2014, 2:29 pm

≫ Next: אקטואליה

≪ Previous: דיון החדשות 2014/2015

$

0

0

בניתי ליגה בנבחרת החלומות של ספורט 5. לליגה קוראים ASOCCER ואתם מוזמנים להצטרף: 847136719

---

אקטואליה

June 27, 2014, 2:39 pm

≫ Next: מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

≪ Previous: ליגת החלומות של אייסוקר

$

0

0

אנחנו מרעננים עם דיון חדש וטרי בשעה טובה, אך עם חדשות קצת פחות טובות. רעידת אדמה הורגשה בכל רחבי הארץ.
מישהו הרגיש?

מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

June 27, 2014, 3:09 pm

≫ Next: ארסנל 2013/14

≪ Previous: אקטואליה

$

0

0

מכבי חיפה 2013/14



העונה שעברה

אילו הייתם מאתרים ברחוב את חובב הכדורגל הישראלי הממוצע, ומבקשים ממנו לתאר במילה אחת את מכבי חיפה של שנות ה2000, סביר להניח שהתשובה שהייתם זוכים לשמוע במרבית המקרים היא המילה "יציבות". ואכן - כל אדם מן הישוב, אשר יבחן את הפעילות של המועדון מתחילת המילניום, יבין במהרה עד כמה נכונה קביעה זו - הן ברמת המאקרו (מכבי חיפה ביססה את מעמדה כחברה קבועה בצמרת ובמירוץ לאליפות), הן מבחינה נקודתית (בכל העונות האחרונות - כולל אלו שהוכתרו ככשלון - לא חלו תמורות תכופות ביכולת של הקבוצה, וכבר ממחזורי הפתיחה ניתן היה לעלות על הכיוון אליו תנשוב הרוח בשנה הקרובה) והן ברמה הניהולית (מאז מרץ 2000, לא פיטר יעקב שחר אפילו מאמן אחד באמצע העונה). אולם, העונה החולפת ניפצה את הקונספציה האמורה לעיל לרסיסים.

עם תחילת האימונים לקראת עונת 2012/13, התגבש בקרב קברניטי הקבוצה רושם הגורס כי תקופה גדולה עומדת בפתח: אחרי ארבע שנים עם אלישע לוי, הועבר שרביט האימון לרשותו של ראובן עטר - סמל עבר ומאמן מצליח (באופן יחסי); האוהדים עטו על שלל המנויים אשר הוצעו למכירה, בציפייה דרוכה לחזות בקבוצה החדשה, אשר נבנתה על ידי אליל ילדותם; ובנוסף לכל אלו, הקיץ הקשה שעבר על התל אביביות סימן את הירוקים כמועמדים טבעיים להנפת הצלחת בחודש מאי. מיותר לציין כי כל התחושות החיוביות והציפיות הגרנדיוזיות נמוגו במהרה, בעקבות פתיחת עונה קטסטרופלית (שתי נקודות בלבד השיגה מכבי חיפה ב5 המשחקים הראשונים). כך, תוך זמן קצר, הפך עטר מיקיר האוהדים לדמות שנואה ומסואבת, אשר דרדרה את הקבוצה לתהומות הליגה. בסופו של דבר, גם יעקב שחר, הבוס הגדול, איבד את סבלנותו האופיינית והודיע לעטר על סיום דרכו בקבוצה - כשהקבוצה אספה 7 נקודות בלבד מתוך 27 אפשריות והתבוססה בירכתי הטבלה.
עם פיטורי הכוכב המתולתל משנות ה90, קודמה למשרת המאמן הראשי בכרמל דמות מיתולוגית אחרת - אריק בנאדו. בשלב ראשון, נראה היה כי מינוי בלם העבר מהווה פתרון זמני בלבד (הוא בכלל "הוקפץ" למשרה מקבוצת הנוער). אולם, משעלו בתוהו המאמצים לאתר מועמד אחר, זכה בנאדו למעמד של קבע על הקווים. מאותו רגע, חל המפנה הגדול: בדומה לעוף החול המיתולוגי, הצליחה הקבוצה לקום לתחיה משאריות האפר שנותרו מתקופת עטר - ובן רגע, הפכה למכונת כדורגל דורסנית ועוצמתית. רצף משחקים פנטסטי, אשר כלל 12 נצחונות מתוך 14 הופעות, הזניק את מכבי חיפה בחזרה לצמרת הגבוהה - עד שנראה היה, בשלב מסוים, כי היא מסוגלת לקרוא תיגר על התואר ואף להשלים קאמבק היסטורי. לרוע המזל, גם היריבה הצהובה מתל אביב פתחה רצף נצחונות משלה - שנמשך גם כשלירוקים אזל הדלק. בסופו של דבר, המועדון סיים את עונת הליגה כ"סגן של בר כוכבא" בלבד (מקום שני, בפער 13 נקודות מהפסגה) ונחל מפלה צורבת במפעל הגביע, כמיטב המסורת, בדמות הדחה מאכזבת מול קרית שמונה בחצי הגמר.


הצליח לעשות סדר בבלגאן של עטר, אך סיים את העונה עם טעם מריר. העונה הקרבה, מקווה אריק בנאדו, תיראה אחרת.

מה עשינו בשוק ההעברות?

אם פגרת הקיץ הקודמת התאפיינה במעורבות ירוקה מינימלית בשוק השחקנים, מדיניות אשר גבלה לעתים בזחיחות - את ההתנהלות של מכבי חיפה במסגרת חלון ההעברות הנוכחי, יש להגדיר באופן שונה לחלוטין. כבר בתחילת חודש יוני, נרשם איתות ראשון מכיוון הכרמל על העתיד לבוא בקיץ - בדמות החתמתו של רובן ראיוס. בקורות חייו של הקשר ההתקפי מספרד, אשר מתופקד בדרך כלל באגף השמאלי, ניתן למצוא עונה אחת במדי ברצלונה ב', יחד עם שנתיים מוצלחות במדי אסטראס טריפוליס מיוון (בעונה האחרונה, הוא הוביל את הקבוצה למקום הרביעי בליגה ולהופעה בגמר הגביע).
לאחר מכן, התפנתה מכבי חיפה לטפל בשתי עמדות נוספות; בזה אחר זה, הוחתמו בקבוצה שמעון אבוחצירא ואלעד גבאי, אשר זכו באליפות היסטורית עם קרית שמונה אך לפני שנה. אבוחצירא, חלוץ ליגה לגיטימי (ואולי אף מעלה מכך), אמור להוסיף נוכחות ואיכות מסוימת לחלק הקדמי החלש של הקבוצה - אך מידת התאמתו למשבצת החלוץ הראשי מוטלת בספק, בעיקר בגלל נטייתו להחמיץ מצבים קורצים. גבאי, לעומת זאת, נתפס כרכש "בטוח" יותר מבחינת מרבית האוהדים; הם סבורים כי יש ביכולתו של המגן בן ה27 לשדרג את משחק האגפים ולהפוך את הצד הימני לחלק אינטגרלי מהתקפת הקבוצה (כזכור, לא כך היה המצב בעידן אייל משומר).
לאחר הרכישות ה"בומבסטיות", בישר המועדון על החתמתו של רן אבוקרט - קשר הפועל חיפה באותה עת, ובנו של אברהם אבוקרט האגדי. בהתחשב בחזרתם של סארי פלאח וסינטאיהו סלליך המושאלים, קל להסיק כי עמדות המחליפים מאוישות כראוי.
למרות הנימה החיובית העולה מן הפסקות הנ"ל, מוטב שלא תשגו באשליות על סיום קמפיין הרכש לעונה הקרובה: לאור הצורך של הקבוצה בחוד חזק והתקרבות ההופעה האירופית הראשונה לעונה בצעדי ענק, במועדון עומלים במרץ על החתמת חלוץ זר ומוכח. עד עתה, הועלו מספר שמות פוטנציאליים (הבולט שבהם הינו ג'ייקוב מולנגה, הזמבי המאסיבי של אוטרכט), אך לא דווח על התקדמות משמעותית בגזרה זו.

משסיימנו לסקור את גזרת ההחתמות הפעילה, נעבור גם על מצבת השחקנים העוזבים, אשר מונה העונה מספר שמות מעניינים. בין פליטי מחלקת הנוער למיניהם (רז שטיין, דור כוכב, אמרי זייד ואחרים) ניתן למצוא את תמיר כהן - אשר הגיע למועדון בקול תרועה רמה ונזרק ממנו בבושת פנים, לאחר כשלון טוטאלי; את עודד אלקיים ולירוי צעירי - אשר הסתלקו כלעומת שבאו; את שלומי אזולאי ו-וויאם עמאשה, אשר שילמו את המחיר על חוסר המחץ והאנמיות של ההתקפה בעונה החולפת וקיבלו הודעת שחרור ללא תנאי (אם כי יש להסתייג ולומר שעזיבתם עדיין לא בטוחה במאת האחוזים. עמאשה, למשל, כבר הצהיר כי אין בכוונתו לחפש קבוצה חלופית - גם במחיר ייבוש ביציע). אולם, מעל כולם עומדת פרישתו של ניר דוידוביץ' - התמנון, השוער מספר 1, הסמל הנערץ ששירת את המועדון נאמנה במשך 19 שנים, 386 משחקים ואינספור הצלות, זינוקים וירטואוזים ופציעות קשות. במחזור סיום העונה, מול הפועל תל אביב, זכה דוידוביץ' לרשום את הופעת הפרידה שלו מהמועדון, לעיני 15,000 צופים נרגשים ומריעים.


תודה לאגדה שלא תישכח. "התמנון" תולה את הכפפות

ולתחזית...

אחד מערכי היסוד של אוהדי הכדורגל בכלל, ואוהדי קבוצות צמרת בפרט, גורס כי יש להתייחס לכל עונה כראשונה בין שוות; כלומר - על הקבוצה להתמקד בהשגת המטרות שלה ולהשקיע את מאת האחוזים כדי להצליח במהלך שנת המשחקים, ללא קשר למשתנים חיצוניים כאלו ואחרים (כדוגמת מעבר לאצטדיון חדש, שובע לאחר זכיה ברצף אליפויות ושאר ירקות). אם כך, נראה כי האוהדים הדוגלים בגישה זו לא ישמחו לשמוע על האווירה המיוחדת השוררת במכבי חיפה, לקראת השנה הקרבה. במהלך עונת 2013/14, יציין מועדון הכדורגל של מכבי חיפה 100 שנים להיווסדו - ואם מוסיפים לעובדה זו את המעבר לאצטדיון "סמי עופר" החדיש (הוא צפוי להתבצע במהלך העונה או מיד עם סיומה), קל יהיה להבין מדוע מעוניינת ההנהלה לקשט את המועדון במעטה של חגיגיות ואופטימיות. ומהי הדרך הטובה ביותר להפוך את חודש מאי הקרוב לחג צבוע בירוק, אם לא להחזיר את צלחת האליפות למקומה הטבעי?
על פניו, נראה כי באמתחתה של מכבי חיפה מצויים כל המרכיבים הדרושים להצלחה: מאמן צעיר ורעב, סגל מוכשר ומאוזן, ואווירה חיובית בקרב מחנה האוהדים. כעת, נותר רק לקוות שחומרי הגלם הללו אכן יתחברו למתכון מנצח - ושנדע עונה רווית הצלחות ושמחה.

דיון פורה ומהנה לכולם!

ארסנל 2013/14

June 27, 2014, 3:35 pm

≫ Next: סיכום ביניים :: בואו לבחור את המצטיינים, האכזבות וההפתעות של שלב הבתים

≪ Previous: מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

$

0

0

האם בבואו של קיץ חדש יקיץ הקץ על האכזבות של שנים עברו?

זה מה שהיה לוויליאם שייקספיר לומר בשורות הפתיחה של מחזהו "ריצ'ארד השלישי":

Now is the winter of our discontent
Made glorious summer by this sun of York
And all the clouds that lour'd upon our house
In the deep bosom of the ocean buried

וזה מה שהיה לגארי נוויל לומר בערב סיום העונה שעברה:



הפסד מעצבן בדרבי לתרנגולים ב-3 במרץ לאחר ספיגת שני שערי בזק במחצית הראשונה הכניס אותנו לבור של 7 נקודות מולם. היה נראה כי התותחנים מרימים דגל לבן גם במאבקם על כבשת הרש, מאבק שבמידה רבה של צדק מתסכל רבים משום שהגם שמדובר בכבשה שמנה אנחנו לא כאלה עניים, אבל גם אחד שרק הלא נודע נמצא מאחורי כשלון בו.

אבל הקבוצה הגיבה באופן לא צפוי, ניצחה במינכן, ומשם יצאה לדרך של שמונה נצחונות ושתי תוצאות תיקו בהם ספגה חמישה שערים בלבד כאשר חלק לא מבוטל נראה יותר כמו נצחונות גראהאמיים מאשר נצחונות וונגריים. רגע... האם זה רע כמו שזה נשמע?

אולי יותר מכל, המקום הרביעי הושג בזכות העמידה האיתנה של מרטסאקר וקוסיילני אשר באורח סמלי זכה גם לכבוש את השער המכריע במסע הזה.

אחרי שספרתם את עשר, מה עושה לכם התמונה הבאה?



עומדת בפנינו עונה מכרעת. שלוש הקבוצות הבכירות עוברות טלטלות, חלקן אדירות. מתחתינו כמה עופות חול עושים סימנים של קרקור. ואנחנו אחרי עונת בנייה עם ציון "עובר" ועם קריאה נושנה ונואשת, שאלת 24 מיליון הליש"ט: "אם אין אני לי, מי לי; וכשאני לעצמי, מה אני; ואם לא עכשיו, אימתי?".

ושוב, התשובה מאחרת לבוא. אנחנו באמצע יולי, מופקרים פעם נוספת לזרועותיה של אי הוודאות, אותה מרשעת קרירה ורעת לב הדוחקת אותנו עוד ועוד לאחור בסולם השלבים ההתפתחותיים, רק כדי לראות את אלה אשר מעולם לא עלו בו עולצים כאילו אין מחר.

הנבואה הרי ניתנה לשוטים, אז נתמקד מעתה במה שהיה בעונה שעברה – אם בחלקים שלה שהיינו רוצים שישתחזרו ואם בחלקים אותם היינו רוצים לראות מושלכים לפח האשפה. על השאר בוודאי נדון ככל שהמלפפונים יחמיצו במהלך החודש הקרוב.

:aa1: ידענו בבירור שההולנדי ההוא יעזוב, מה שאכן קרה באוגוסט, ושלשם כך הובא בקיץ גיבוי כפול בדמותם של פודולסקי וג'ירו (כ-25 מיליון ליש"ט יחדיו). בסופה של עונה התברר שלא נפגעה כמות השערים שכבשנו, אבל גם שאין לנו prolific goalscorer שאפשר לסמוך עליו בכל משחק נתון.

:aa1: סאנטי קזורלה הגיע כנעלם לרובנו ולמעט כמה שבועות של אפיסת כוחות בינואר-פברואר הוכיח עצמו כאי של יציבות ויצירתיות בקישור ההתקפי. ביחד עם ת'יאו שסוף סוף האריך חוזה בחורף וסוף סוף התחיל לכבוש שערים שאשכרה נותנים נקודות - זה נראה טוב.

:aa1: תחת לחץ הציפיות וחוסר הסבלנות, ווילשר חזר מהפציעה מוקדם מדי ונפצע שוב כאשר וונגר מודה שסיכן אותו שלא לצורך. לאחר מכן ג'ק המשיך להראות שבשלב זה כל מה שנצפה ממנו לא יהיה מוגזם.

:aa1: גם אם לראמזי אין לא את ההילה של ווילשר ולא את הכשרון שלו, הוא הפגין העונה שיפור מדיד. יש שיבחרו לחבוט בו, ויש שיטענו כי גם לו מגיע חסד נוסף. העונה הבאה תהיה מכרעת באשר לכיוון שאליו הולך הוולשי הצעיר.

:aa1: אלכס סונג נמשך ע"י ברצלונה בשבוע הראשון של העונה ואת החור בעמדה שלו מילא השנה מיקל ארטטה שזה לו תפקיד שלא כדרך הטבע. יש קונצנזוס מקיר לקיר לגבי הצורך בקשר אחורי טבעי שגם ישחרר את הספרדי לעמדה קדמית יותר, אם כשחקן הרכב ואם כמחליף.

:aa1: וורמאלן התמנה לקפטן ודי שכח איך משחקים כדורגל ואת העונה הבאה הוא יתחיל פצוע על הספסל. ככל שהעונה התקדמה התחוור שהצמד מרטסקר-קוסיילני נותן מענה הגנתי אופטימלי. בסיום העונה התברר שרק הסיטי ספגה פחות מאיתנו. ג'נקינסון עשה עבודה סבירה ולא יותר כמחליפו של סאנייה. כשזה חזר, גם אם כוחו לא לגמרי עזב את מותניו, ראינו שזה לא מה שהיה פעם, ושמענו גם שמענו את הדיבורים על מעבר שלו למונאקו. גם בצד השני ההרגשה ככה-ככה עם תפקודם הלא שלם של גיבס ומונריאל שהגיע ממלאגה בינואר ונכונים הדברים גם לגבי עמדת השוער.

:aa1: ספיגת שני שערי ליגה בלבד אחרי הדקה ה-75 (שניהם בהפסד הבית לסוואנסי). מקרה או סימפטום חיובי לבאות?

:aa1: ניצחנו את הקטנות ולא דגדגנו את הגדולות. צ'לסי? שני הפסדים. יונייטד? הפסד ותיקו. סיטי? תיקו והפסד. מקרה או סימפטום שלילי להמשך לבוא?

:aa1: המפעלים המשניים היוו מקור בלתי נדלה להשפלה העונה. מה היה גרוע יותר, ההדחה המעליבה ברבע גמר גביע הליגה בברדפורד או הפסד הבית המחריד לבלקבורן בגביע? מצד שני, בשמינית גמר האלופות אחרי התבטלות ביתית מול באיירן, הגיע הנצחון המוזר במינכן במשחק שהיה קטן בהרבה מן התוצאה שלו, ועם זאת, קשה להתכחש לדחיפה המוראלית שנתן להמשך העונה.

:aa1: ניפוי הנפלים שהביא וונגר בשנים האחרונות והבטחות נוער בלתי ממומשות נמשך אם באמצעות השאלות, אם דרך מכירות ואם ב-long awaited סיומי חוזה. המגמה נמשכת הקיץ ביתר שאת. אבל מה עם רכש שובר שוויון? גם למעטים שנותרה בהם סבלנות, מדובר בטיפות הדלק האחרונות.

כמה מלים על הדיון. אפשר ורצוי להתווכח. תסכול וביקורת הינם מצרכים שיש לאוהדי ארסנל ואוהביה בשפע. איש אינו מצפה מכם את הדרך האנגלית אליבא דפינק פלויד (hanging on in quiet despiration), אבל ישנם דברים שעדיף להשאיר בבית השימוש - שימרו נא על רמת הדיון!

Vito היא להקה מקרדיף שאני מאד אוהב. כמחווה לוויילס ולקבוצות הכדורגל הססגוניות שלה שעברה עליהן שנה נהדרת, וגם כמחווה אישית שלי אליכם - שיר הסיום של הסקירה, ושיר ההתחלה של הדיון, הינו ”You Will Have Your Time” שלהם. את המילים שלח אלי הגיטריסט רודרי וייני אשר פעיל כיום תחת השם Ratatosk.

ככל שהלילה המסויט הזה נראה ארוך, הזמן שלנו עוד יבוא ואולי גם במהרה בימינו. רק תדאגו שכשזה יקרה, תישאר בכם היכולת לשמוח שמחת אמת. שלא כמו החידות שלי, הדבר אינו כה טריוויאלי.



How could I begin to address
How could I, how could I
Are you willing to indulge me
?Are you there? Are you there

Please say you are content and comfortable
Please say yes, please say yes
You gave us all something immeasurable
You gave it all, you gave it all

(I need to remember all the things you did (but you already remember
(I need it so, I need it so (you have it so
(You need to speak so that I can hear the sound of your voice (but you hear it
(You need to speak, you need to speak (it's always there

סיכום ביניים :: בואו לבחור את המצטיינים, האכזבות וההפתעות של שלב הבתים

June 27, 2014, 3:42 pm

≫ Next: דיון ההומור האנגלי

≪ Previous: ארסנל 2013/14

$

0

0

זהו. אתמול בלילה הגיע שלב הבתים, שמהווה 3/4 מכלל הטורניר, לסיומו. לאחר שבועיים סוערים ומלאים בשערים, הפתעות, אכזבות, שחקנים אלימים, שופטים גרועים, ושדרים עוד יותר גרועים, פתאום אנו מוצאים עצמנו עם קצת פחות מיומיים ללא כדורגל. כדי למלא את הריקנות הפתאומית הזאת, אתם מוזמנים להציג פה את הבחירות שלכם לשלב הבתים, ולהצביע בסקר השחקן המצטיין (בין הבוחרים יוגרל לייק). להלן הצעה לקטגוריות לא מחייבות:


שחקנים:

1. השחקן המצטיין. מיהו השחקן הטוב ביותר בשלב הבתים?
2. השחקן המפתיע. שחקן שהכרתם, אך לא ציפיתם ממנו ליכולת טובה כמו זאת שהוא הפגין.
3. התגלית. השחקן שלא הכרתם כלל ופרץ לתודעתכם בשלב הבתים.
4. השחקן הצעיר המצטיין.
5. השחקן המאכזב.
6. השחקן הגרוע. לא אותה קטגוריה כמו המאכזב. את מי ראיתם משחק ואמרתם לעצמכם - "אם הוא הגיע למונדיאל אז גם אני יכול"?
7. נבחרת המצטיינים. בחרו מערך כלשהוא ומקמו בו את המצטיינים שלכם.
8. נבחרת המאכזבים. על אותו משקל, בחרו את 11 המאכזבים.

קטגוריות נוספות:

1. הנבחרת המצטיינת. מי הנבחרת שהציגה את הכדורגל הטוב ביותר בשלב הבתים?
2. הנבחרת המפתיעה. הקטגוריה בחסות קוסטה ריקה.
3. הנבחרת המאכזבת.
4. הנבחרת הגרועה. "איך הם שם וישראל לא?"
5. המאמן המצטיין.
6. המאמן המפתיע. ממי החזקתם מאמן כושל, ועכשיו אתם שוקלים את דעתכם עליו בשנית?
7. המאמן הגרוע.
8. המאמן המאכזב.
9. השער היפה.
10. השופט המצטיין.
11. השופט הגרוע. ובהחלט יש תחרות קשה...

תרגישו חופשי, כמובן, להוסיף ולהציע קטגוריות משלכם.

דיון ההומור האנגלי

June 27, 2014, 5:06 pm

≫ Next: העברות ליגה לאומית 14/15

≪ Previous: סיכום ביניים :: בואו לבחור את המצטיינים, האכזבות וההפתעות של שלב הבתים

$

0

0

שלום לכולם. לאחרונה שמנו לב (ההנהלה) כי דיון "בחצר המלכות" סטה מעט מיעודו המקורי, ובמקום לשמש כפלטפורמה לשיחה על תרבות בריטית וענייני היום באנגליה שמחוץ לכדורגל, הוא הפך לדיון שעיקרו ממים ובדיחות כדורגל. לאחר מחשבה, ומכיוון שלשני הדברים יש מקום, החלטנו לפצל את הדיון, להחזיר את הדיון המקורי למסלולו, ולרכז בדיון נוסף את הממים, הסרטונים, הבדיחות ושאר ההווייה ההומוריסטית של הכדורגל האנגלי. תבלו!

העברות ליגה לאומית 14/15

June 28, 2014, 12:52 pm

≫ Next: ברזיל רוצה למחוק את טרגדיית 1950

≪ Previous: דיון ההומור האנגלי

$

0

0

הפועל רמת השרון
מאמן:
הגיעו:רובי דבורה(הפועל פתח תקווה)
עזבו:ירדן שגיב(הפועל כפר סבא)

בני יהודה
מאמן:יוסי אבוקסיס
הגיעו:
עזבו:גל כהן(הפועל חיפה)

הפועל בני לוד
מאמן:סלימאן אזברגה
הגיעו:
עזבו:מוראד אבו ענזה(מ.ס אשדוד), גיל בלומשטיין(הפועל רעננה)
מכבי אחי נצרת
מאמן:שלומי דורה
הגיעו:
עזבו:אנס דאבור(מכבי נתניה)

הפועל רמת גן
מאמן:תמיר בן עמי
הגיעו:
עזבו:

הפועל עפולה
מאמן:ירון הוכנבוים
הגיעו:אוהד דוד(הפועל בית שאן), עמיר אבלס(הפועל בית שאן), זיקו(הפועל חיפה), עדן בן חמו(מכבי חיפה), יובל יוסיפוביץ'(מכבי חיפה), מיכה לאוטה(מכבי חיפה)
עזבו:שחר הירש(מכבי חיפה), שחף הלמן(הפועל רעננה), דור כוכב(הפועל פתח תקווה)

בית"ר תל אביב
מאמן:סלובדאן דראפיץ'
הגיעו:דור אלקבץ(מכבי קריית גת)
עזבו:יקיר שינה(הפועל רעננה)
הפועל נצרת עילית
מאמן:שמעון הדרי
הגיעו:עידן בלסטרה(סקציה נס ציונה), אור לגריסי(מכבי הרצליה), נאור עבודי(הפועל קריית שמונה), נירן רוטשטיין(הפועל מגדל העמק)
עזבו:

מכבי יבנה
מאמן:יוסי זוזוט
הגיעו:דוד רביבו(הפועל חיפה)
עזבו:

מכבי הרצליה
מאמן:פרדי דוד
הגיעו:אבי איבגי(הפועל פתח תקווה)
עזבו:גיא מלמד(מכבי פתח תקווה), רפי עמוס(-), ידין זריס(סטנדרד ליאז'), דן פוזננסקי(הפועל הוד השרון), אור לגריסי(הפועל נצרת עילית), דניאל ליפשיץ(הפועל רעננה)

הפועל ראשון לציון
מאמן:שרון מימר
הגיעו:
עזבו:איתי טואף(הפועל כפר סבא), עדן שרם(הפועל תל אביב), שלומי בן עשור(-), טיאגו(-), מאור אסור(-), עדי שלג(-), מור שקד(-)

הפועל ירושלים
מאמן:סלמן עמר
הגיעו:רוסלן ברסקי(מכבי יפו), אור אלקבץ(הפועל מרמורק), אזנוואה אוטורגו(הפועל אשקלון)
עזבו:מעוז סמיה(-), אלון בוזורגי(-), חן מנצורי(מכבי שעריים), בן בוטבול(-)

הכח עמידר רמת גן
מאמן:
הגיעו:
עזבו:חנא נאסר(-), איציק נאש(-)

מכבי קריית גת
מאמן:ליאור זדה
הגיעו:יוני אוזן(הפועל באר שבע), טל איילה(הפועל מרמורק), ניל אברבנל(מכבי פתח תקווה)
עזבו:אוהד אדלשטיין(הפועל פתח תקווה), דור אלקבץ(בית"ר תל אביב רמלה)

הפועל כפר סבא
מאמן:פליקס נעים
הגיעו:ירדן שגיב(הפועל רמת השרון), איתי טואף(הפועל ראשון לציון), דיוויד גומז(הפועל פתח תקווה), ריף מסיקה(הפועל רעננה)
עזבו:בן לוי(-)

עירוני טבריה
מאמן:רפי בוסקילה
הגיעו:לידור כהן(הפועל מגדל העמק), תום דן(הפועל בית שאן)
עזבו:

ברזיל רוצה למחוק את טרגדיית 1950

June 28, 2014, 2:43 pm

≫ Next: דיון המולטימדיה

≪ Previous: העברות ליגה לאומית 14/15

$

0

0

נבחרת ברזיל


משחק בינ"ל ראשון: ארגנטינה 3 - 0 בראזיל (20 בספטמבר 1914 בארגנטינה)
הניצחון הכי גדול: 0-14 (נגד ניקראגואה במכסיקו סיטי, 1975)
ההפסד הכי גדול: 6-0 (נגד אורוגואי בצ'ילה, 1920)
הכי הרבה הופעות כשחקן: מרקוס אבנגליסטה דה מוראס ("קאפו") (142)
מלך השערים: אדסון אראנטס דו נאסימנטו ("פלה") (77)
הופעות בגביע העולם: 19 (הנבחרת היחידה שהשתתפה בכל טורנירי גביע העולם)
הישג שיא בגביע העולם: אלופת העולם (2002, 1994, 1970, 1962, 1958)


64 שנים חיכו לזה אוהדי נבחרת ברזיל. 64 שנים חיכה העם הברזילאי שוב לארח את המונדיאל וביוני 2014 זה יקרה. 64 שנים לאחר אותו הפסד מפורסם במאראקנה מול אורוגאי, למה שהפך לאחר הטרגדיות הספורטיביות (ואף מעבר לכך) בברזיל, הסלסאו מקבלים הזדמנות אדירה לזכות בגביע בפעם השישית לעיני האומה כולה.
אין בכלל עוררין על כך שברזיל היא האומה הטובה ביותר לאורך ההיסטוריה של המונדיאלים. היא היחידה שלא פיספסה שום מונדיאל מיום הקמתו והנבחרת שזכתה הכי הרבה פעמים בגביע הנכסף - 5 במספר. נבחרות שונות שלה בהיסטוריה נכנסו לפנתאון בזכות הכדורגל המרהיב שהציגו כמו ברזיל של 1970 וברזיל של 1982, למרות שהאחרונה לא הצליחה לזכות בתואר.
הגביע העולמי הראשון של ברזיל הגיע "רק" ב-1958 וגילה לעולם ילד בן 17 שכונה פלה, אבל עוד לפני כן חשבו הברזילאים שהם יזכו בתואר כאשר ב-1950 אירחו את הטורניר והיו משוכנעים שהגביע שלהם. ברזיל דרסה כל מה שנקרה בדרכה והגיעה למשחק הגמר במראקנה שנבנה במיוחד לאותו אירוע, מול נבחרת אורוגואי. תיקו היה מספיק לברזיל, שעוד הוליכה בפתיחת המחצית השניה, אבל מהפך מדהים שביצעה אורוגואי ראה אוצה מנצחת 1-2 וחוטפת לברזיל את הגביע מהידיים. ההפסד השפיע רבות על אוהדי הנבחרת, ואף דווחו על חלק ממקרי התאבדות ברחבי המדינה בגין ההפסד.

הגביע הראשון הגיע כאמור שמונה שנים מאוחר יותר, כאשר בברזיל מגלים לעולם את אדסון אראנטס דו נאסימנטו המכונה "פלה", שלימים יהפוך לאחד מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה ויש שיגידו הגדול מכולם. ברזיל זכתה בשלושה מארבעת המונדיאל הבאים, כאשר רק ב-1962 פלה לא ממש היה פקטור עקב פציעה שהשביתה אותו משלב הבתים. ב-1970 הוא הוביל חבורה מאוד מוכשרת שכללה בין היתר שמות כמו ריבלינו, פאולו סזאר, טושטאו וקרלוס אלברטו לזכיה על חשבון איטליה, אותה הם רמסו בגמר 1-4 וזכו בגביע ז'יל רימה לצמיתות.


יש המחשיבים אותה כנבחרת הגדולה בכל הזמנים. ברזיל של 1970

ברזיל נכנסה לתקופת יובש לא פשוטה של 24 שנים עד שהספיקה להניח ידיה על הגביע הרביעי, לראשונה בצורתו החדשה. אומנם ב-1982 הציגה נבחרת לא פחות מלהיבה מזו של 1970, רק ששם היא נעצרה בסיבוב השני ע"י איטליה ופאולו רוסי שכבש שלושער כדי להעניק לנבחרתו 2-3 ואת הכרטיס לחצי הגמר.
את הכרטיס למונדיאל 1994 הבטיחה ברזיל רק במחזור האחרון מול אורוגואי, אבל אז לא הביטה לאחור, כשהצמד רומאריו את בבטו מוביל את החוד שלה. עם הקפטן דונגה, המגן ז'ורז'יניו והשוער טאפארל, ברזיל הגיע למשחק הגמר שוב מול איטליה ולאחר תיקו מאופס ב-120 דקות, זכתה בגביע הנכסף בדו קרב פנדלים.
הגביע החמישי והאחרון עד כה הושג לפני 12 במונדיאל שנערך ביפן וקוריאה ושם הציגה ברזיל צמד מוכשר לא פחות - רונאלדו את ריבאלדו וגם רונאלדיניו היה שם. רונאלדו סיים כמלך השערים בטורניר עם 8 כיבושים והפך גם למבקיע הגדול ביותר בתולדות הגביע העולמי עם 15 שערים במצטבר וזכייה שניה בגביע העולמי, הפעם כשחקן המרכזי (בזכיה ב-1994 היה בסגל כנער מוכשר בן 17). הוא גם האיש שהכניע את אוליבר קאן, השוער הגרמני המצטיין בטורניר, פעמיים במשחק הגמר והפך את ברזיל לנבחרת עם הכי הרבה זכיות בתואר.
בשני המונדיאלים הבאים איכזבה ברזיל וסיימה דרכה כבר ברבע הגמר למרות שנחשבה כמו תמיד ללכת עד הסוף אבל עכשיו, 12 שנים לאחר זכייתה האחרונה, מקבלת הסלסאו הזדמנות פז לזכות בביתה לראשונה בהיסטוריה מול הקהל הביתי.


ריבאלדו ורונאלדו עם הגביע העולמי ב-2002

ברזיל כמובן לא שיחקה משחקי מוקדמות והעפילה אוטומטית לטורניר הגמר, אבל הדברים לא דפקו בהתחלה כמו שצריך והאמת שהם עדיין חורקים למרות מגמת שיפור בחודשים האחרונים. זה החל עם המינוי הלא ברור של מאנו מנזס כמאמן הנבחרת, המאמן שהיה אמור להוליך את ברזיל במונדיאל הביתי, אבל טורניר קופה אמריקה מאכזב למדי, הפסד בגמר הטורניר האולימפי ושורה של משחקי ידידות לא משכנעים, גרמו לראשי ההתאחדות לתקן את הטעות לפני שיהיה מאוחר מדי ובנובמבר 2012 פוטר ובמקומו מונה לואיס פליפה סקולארי, מי שהוליך את ברזיל לזכייה האחרונה שלה. פתיחת הקדנציה המחודשת שלו אומנם כללה הפסד לאנגליה בוומבלי, אבל רוב התוצאות היו משכנעות וחיוביות, כולל תבוסה 0-3 שהנחילה לאלופת העולם ספרד, וניצחונות על איטליה, צ'ילה, פורטוגל, אורוגואי וצרפת בין היתר. בין לבין הספיקה ברזיל גם לא לאכזב את הקהל הביתי ולזכות בגביע הקונפדרציות ביוני 2013.


האיש על הקווים

לואיס פליפה סקולארי



לואיס פליפה סקולארי בן ה-65 ידריך את נבחרת ברזיל זו קדנציה שניה ומונדיאל שני שלו עם הסלסאו ויקבל הזדמנות פז להיות המאמן הראשון שזוכה עם ברזיל בשני גביעי עולם. הראשון כאשר הוליך את הנבחרת לזכיה במונדיאל ב-2002 והשני במונדיאל הביתי שייערך בעוד ימים ספורים.
סקולארי בכלל לא היה האיש שהיה אמור להיות מופקד על המשימה הלאומית. הכבוד הונח על כתפיו של מאנו מנזס, אבל הוא נכשל טוטאלית בקופה אמריקה וברוב משחקי האימון שהנבחרת ערכה, מה שהביא את ראשי ההתאחדות לפטרו בנובמבר 2012 ומנות במקומו את סקולארי. הנבחרת תחת פליפה סקולארי חזרה חהיות ברזיל המאיימת, שיפרה את תוצאותיה וזכתה גם בגביע הקונפדרציות. כנראה שבתפקיד המאמן של הנבחרת, מוציא מעצמו סקולארי את הטוב ביותר. הקריירה העשירה שלו כמאמן קבוצות מתרכזת כמעט כולה בליגה הברזילאית וקצת באיזור אסיה, כאשר סקולארי אימן כמה שנים בערב הסעודית, יפן, כוויית ואוזבקיסטאן. הישגו הגדול ביותר - הקופה ליברטאדורס ב-1995 עם גרמיו וב-1999 עם פאלמייראס. בעונת 2008-09 קיבל הזדמנות ראשונה באירופה אצל צ'לסי של אברמוביץ', אבל התוצאות היו רעות וכעבור חצי שנה פוטר. ברמת הנבחרת כאמור הולך לסקולארי הרבה יותר טוב ומעבר לגביע העולמי ב-2002 הוא גם אימן את פורטוגל במשך 5 שנים, אותה הוליך לגמר היורו 2004 (הפסידה בבית ליוון) ולמקום הרביעי במונדיאל 2006.


סגל הנבחרת

שוערים: ז'וליו סזאר (טורונטו, ארה"ב), ג'פרסון (בוטאפוגו), ויקטור (אתלטיקו מיניירו)

הגנה: דני אלבס (ברסלונה, ספרד), מאיקון (רומא, איטליה), מרסלו (ריאל מדריד, ספרד), מקסוול (פ.ס.ז'., צרפת), טיאגו סילבה (פ.ס.ז'., צרפת), דויד לואיז (צ'לסי, אנגליה), דאנטה (באיירן מינכן, גרמניה), הנריקה (נאפולי, איטליה)

קישור: לואיס גוסטאבו (וולפסבורג, גרמניה), פאוליניו (טוטנהאם, אנגליה), הרנאנס (אינטר, איטליה), פרנאנדיניו (מנצ'סטר סיטי, אנגליה), אוסקר (צ'לסי, אנגליה), ראמירש (צ'לסי, אנגליה), וויליאן (צ'לסי, אנגליה)

התקפה: ניימאר (ברסלונה, ספרד), פרד (פלומיננזה), ז'ו (אתלטיקו מיניירו), הולקי (זניט פטרסבורג, רוסיה), ברנאר (שחטאר דונייצק, אוקראינה)


שחקני המפתח


ניימאר דה סילבאס סאנטוס ג'וניור (ניימאר)
חלוץ, בן 22
ברסלונה (ספרד)

כבר כמה שנים שהשם ניימאר מסתובב באוזניהם של הסקאוטים באירופה ושל חובבי הכדורגל ונראה כאילו שהוא נמצא בשטח הרבה זמן, אבל הילד בן ה-22 עבר רק בקיץ שעבר לראשונה בחייו לאירופה ולאחד המועדונים הגדולים בעולם, ברסלונה, ששילם עליו לא פחות מ-87.2 מיליון יורו (סכום שעורר אח"כ שערורייה לא קטנה, כאשר התברר שבארסה שילמה 57 מיליון לסאנטוס ו-בערך 40 מיליון נוספים הלכו למשפחתו של ניימאר), אבל לצערו הרב לא ממש מימש את ההבטחה הגדולה שתלו בו. יש כאלו שקוראים לו בלוף אחרי עונה מאכזבת אחת, אבל רק מי שעקב אחרי הבחור הצעיר בליגה הבראזילאית ובסלסאו, יכול לזהות את הכישרון האדיר הטמון בו ואת העובדה שרוב המבקרים פשוט הספידו אותו מוקדם מדי ואין כמו המונדיאל כדי לענות לכולם. ניימאר גדל בסאנטוס, קבוצה שכבר הוציאה לעולם את פלה הגדול, והפך במהרה לאליל האוהדים עם הדריבלים הוירטואוזים שלו, שגררו לא מעט תיקולים חריפים גם מצד שומריו, שלא אהבו בלשון המעטה את "ההתעללות" שלו בהם. במקביל, פיתח לעצמו ניימאר שם של "צוללן" לא קטן, כאשר כמות הצהובים שלו עבור התחזויות ונפילות גדולה מדי עבור שחקן צעיר שמשחק כחלוץ והוא הפך במהרה למטרה עבור השופטים, שלעיתים פשוט לא מבחינים בין ההתחזויות שלו לבין עבירות אמיתיות שמתבצעות עליו. הוא ערך את הבכורה בסאנטוס בגיל 17 וכבר אז ראו כמה הילד ענק, כשסיים עם 14 גולים ב-48 הופעות בכל המסגרות. מכאן והלאה הילד פשוט לא הסתכל לאחור ורק הלך ונהיה טוב יותר מעונה לעונה. עונתו הטובה ביותר היתה ב-2012, כאשר כבש בכל המסגרות 43 גולים ב-47 הופעות! היה שותף מלא לשלוש אליפויות של סאנטוס, קופה ליברטאדורס ורקופה, לפני שעבר לבלאו גראנה. עונת הבכורה שלו כאמור לא היתה מהמוצלחות, לצד הברקות נדירות, ראינו יותר ניימאר כבוי שנמצא בצילו של מסי ועונה של 15 שערים ב-40 משחקים בכל המסגרות היא לא רעה, אבל בוודאי לא מה שציפו מניימאר.

מצד שני, בסלסאו ניימאר פשוט פורח. הוא עבר את כל הנבחרות מגיל הנוער והבריק בכל אחת מהן. ההחמצה הגדולה ביותר שלו היתה ככל הנראה באולימפיאדה ב-2012, שם נבחרת עטורת כוכבים כברזיל הופתעה בגמר ע"י מכסיקו והפסידה את הזהב. עוד לפני כן הוא רשם הופעה בקופה אמריקה של 2011 וכבש שני שערים, בטורניר לא מרשים בלשון המעטה של הבראזילאים. מצד שני, החזרה הגנרלית לגביע העולם בשנה שעברה, היתה שלו. בקופה קונפדרציות שברזיל אירחה, ניימאר היה השחקן המצטיין (וגם נבחר לשחקן הטורניר) והפגין יכולת נהדרת לאורך כל הטורניר, כאשר הוא מוליך את ברזיל לזכייה וסיים עם 4 שערים ב-4 משחקים, מה שהעלה עוד יותר את הציפיות ממנו לקראת המעבר לברסלונה. בסך הכל המאזן שלו נהדר בנבחרת ועומד על 30 שערים ב-47 משחקים ושוב, מדובר בילד בן 22.

ניימאר משחק לרוב כחלוץ שני באגף שמאל, שם הוא מביא לידי ביטוי את היכולת הטכנית הגבוהה שלו ואת האפשרות להשאיר את שומריו מאחור בזכות דריבל הנהדר בשילוב המהירות. בתחילת דרכו עוד החשיבו אותו לאנוכי, אבל עם השנים הוא למד יותר להרים את הראש ולמצוא את האיש הפנוי. גם הסיומת שלו נהדרת, אם כי רוב הגולים שלו הם ברגל, נדיר לראות אותו כובש בנגיחות. בסך הכל ניימאר מסומן כבר הרבה זמן כאיש המרכזי של המונדיאל הקרוב וכזה שאומה שלמה של 201 מיליון אנשים תולה בו תקווה להביא לה את הגביע העולמי אחרי 12 שנים.


ז'יבאנילדו ויאיירה דה סוזה (הולקי)
חלוץ, בן 27
זניט סנט פטרסבורג (רוסיה)

השם החם בפגרה לפני שנתיים באירופה היה הולקי (או הולק, כמו שרובנו מכירים אותו), שעבר בסכום ענק של 60 מיליון יורו מפורטו לזניט. בניגוד לכישרונות ברזילאים צעירים אחרים, הקריירה של החלוץ החסון לא ממש המריאה בתחילתה, ולאחר עונה בויטוריה הברזילאית, הוא עזב לליגה היפנית לקבוצת קאוואסקי שתאמינו או לא, השאילה אותו לקונסאדול ואח"כ לטוקיו ורדי, שתיהן מהליגה היפנית השניה! מה שבקאוואסקי לא ראו, בפורטו הבינו מהר והם מיהרו לרכוש 50% מכרטיסו של הברזילאי תמורת 5.5 מיליון יורו. הולק קיבל את הצ'אנס שלו לאחר שהחלוץ המארוקאי, טאריק סקטיווי, נפצע והולק יצר משולש קטלני בפורטו יחד עם סבוז'ה רודריגס האורוגואי וליצ'ה לופס הארגנטינאי. מהר מאוד הפך לשם החם באגף ימין של פורטו ובסיום העונה באירופה נבחר לאחד מ-10 הכוכבים העולים של היבשת. בפורטו מיהרו להאריך לו את החוזה וקבעו סעיף ביי-אאוט של 100 מיליון יורו. הולק המשיך להפציץ בפורטוגל, גם כאשר ליצ'ה עזב ופאלקאו הגיע במקומו. הסטטיסטיקה שלו נהדרת במדי פורטו, שם רשם 78 שערים ב-169 הופעות בכל המסגרות. אז כאמור הגיע ההצעה המפתה מרוסיה (להזכירכם, פורטו שילמה 5.5 מיליון על 50% ומכרה ב-60 מיליון) ולמרות שהספקולציות הימרו על קבוצה אירופאית גדולה, ארז הולק את המזוודה וטס לרוסיה. העונה הראשונה היתה בינונית להחריד וכבר נשמעו הדיבורים שאולי זניט סתם זרקה כסף. זה לא פשוט להתאקלם ברוסיה וכנראה שהיה קשה שם לברזילאי, שסיים עונה שלמה עם 11 שערים בלבד ב-30 הופעות. העונה הנוכחית כבר הרבה יותר טובה כאשר זניט נאבקת על האליפות והולק כבר עם 20 שערים ב-30 הופעות.

את הבכורה בסלסאו ערך ב-2009, אבל דווקא עם כניסתו של סקולארי לתפקיד, הולק מקבל מקום של קבע בהרכב לצידם של ניימאר וככל הנראה פרד. משחק בשני האגפים, או כווינגר או כקשר התקפי שתומך בחלוץ. שחקן מהיר וחסון, בעל שליטה טובה מאוד בכדור ורגל זמאל אימתנית מרחוק. שיחק עד כה 33 משחקים בנבחרת וכבש 8 שערים וכמו כן היה שותף לנבחרת שהפסידה את הזהב למכסיקו באולימפיאדת לונדון. אם יגיע במצב הרוח המתאים למונדיאל, התקפה שתכלול אותו, את ניימאר וככל הנראה פרד, תהיה קטלנית לכל יריבה ולזה ברזיל מחכה.


אוסקר דוס סאנטוס אמבואבה ג'וניור (אוסקר)
קשר, בן 22
צ'לסי (אנגליה)

ניימאר לא יהיה שחקן המפתח הצעיר היחיד בסגל הזה ומלאכת הקישו ההתקפי, ניהול המשחק והמסירות לחלוצים תופקד על רגליו של אוסקר בן ה-22, כוכבה של צ'לסי האנגלית. לא רק בשל מראהו אלא גם בשל סגנון משחקו, כבר מתחילת דרכו הישוו את אוסקר לקאקא, חתיכת השוואה עם ציפיות בשמיים. הילד עדיין בתחילת דרכו, אבל באירופה הוא כבר נחשב לכוכב עולה שרק ימשיך להשתפר עם הזמן. החל את דרכו המקצוענית במועדון הפאר הברזילאי, סאו פאולו, שם ערך את הופעת הבכורה כשהוא בן 17 בלבד וסיים עם 11 הופעות באותה עונה. אחרי שנתיים בסאו פאולו, נקלע השחקן בין המועדון לבין סוכניו, שהתלוננו על כך שהמועדון הברזילאי לא שילם משכורות ולפיכך החוזה עם אוסקר מבוטל וביקשו להעביר אותו בהעברה חופשית לאינטרנאסיונל. סאו פאולו מצידה עירערה על כך וטענה שהשחקן שייך לה באופן חוזי ומנעה מאוסקר לשחק במפעלים היבשתיים בדרום אמריקה. הפשרה לבסוף הושגה רק כעבור שנתיים בין שני הצדדים, אבל בינתיים אוסקר החל לבנות את שמו באינטרנאסיונל (למרות שדרכו לא החלה חלק בגלל פציעה) וסיים שנתיים בקבוצה מפורטו אלגרה כאשר הוא מבקיע 19 שערים ב-70 משחקים וצד את עיני הסקאוטים באירופה גם ובעיקר בזכות הופעותיו המרשימות עם ברזיל הצעירה. זה הספיק לצ'לסי לרכוש אותו תמורת סכום לא קטן עבור כוכב צעיר של 19.35 מיליון ליש"ט ולא פחות מכך, הוא עוד קיבל את החולצה מספר 11 של האליל בסטמפורד ברידג', דידייה דרוגבה, שעזב חודש מוקדם יותר את המועדון. הבכורה שלו באירופה היתה חלומית ובמשחק בית מול יובנטוס, כבש שני שערים נהדרים, נבחר לאיש המשחק והציפיות ממנו, שגם כך היו גבוהות, רק עלו עוד יותר. בסך הכל הוא נתן עונת בכורה טובה עם 12 שערים ו-9 אסיסטים ב-64 משחקים, כאשר גם הושבת יותר על הספסל לאחר מינויו של רפא בניטס למאמן באמצע העונה במקומו של די מתאו. העונה בכל זאת הסתיימה בטעם טוב אחרי שהיה שותף 90 דקות לזכייתה של צ'לסי בליגה האירופאית והשער שלו מול יובה נבחר אף לשער העונה של צ'לסי.

העונה כבר הפך לשחקן יותר מרכזי בצ'לסי, כבש שער אחד פחות מהשנה שעברה אבל גם בהרב פחות משחקים. בזירה המקומית צ'לסי נפלה בישורת האחרונה מול ליברפול, בעוד שבאירופה הפסידה בחצי גמר הצ'מפיונס מול אתלטיקו מדריד. אוסקר לא שיחק באף אחד מהמשחקים עקב פציעה טורדנית, ממנה הביע חשש גם לקראת המונדיאל וכשירותו להופיע בו. משחק בעיקר כקשר התקפי מאחורי החלוץ או כפליימייקר, כאשר יש לו גם את היכולת לשחק מעט יותר לכיוון האגפים. דריבלר נהדר ובעיקר ראיית משחק יוצאת מן הכלל, שמאפשרת לו להעמיד חלוצים במצבים קורצים. מנהל משחק ברמות הגבוהות ביותר עם דיוק גבוה במסירות ארוכות, כמו גם קצרות. ברזיל כולה מחזיקה לו אצבעות שיהיה כשיר ב-100% כדי לסחוב את הסלסאו יחד עם ניימאר, כפי שעשו בנבחרת הצעירה.

שווים מעקב


וויליאן בורז'ס דה סילבה
קשר, בן 25
צ'לסי (אנגליה)

קצת קשה לקרוא לשחקן שצ'לסי שילמה עליו 32 מיליון פאונד "שחקן ששווה מעקב", אבל וויליאן בניגוד לצ'לסי, טרם הראה את הכישורים שלו בנבחרת הסלסאו ובכל מקרה לא אמור להיות בורג מרכזי בה. הוא גדל והחל את הקריירה בקורינתצ'יאנס ורשם את הופעתו הראשונה כאשר היה בן 18. הספיק לשחק עונה אחת בלבד (בקושי בקבוצה הברזילאית, שם רשם 16 הופעות ושני שערים, לפני שנחטף תמורת 14 מיליון יורו ע"י שאחטאר דונייצק האוקראינית. אצל שאחטאר הוא בילה את מרבית הקריירה שלו עד כה ועשה זאת בהצלחה רבה, כשהוא הופך לאחד השחקנים החשובים בשנים האחרונות אצל דונייצק, שגם רשמה הישגים מצויינים להם וויליאן היה שותף, כמו 4 אליפויות אוקראינה, 3 גביעים, 3 גביעי סופר קאפ וגביע אופ"א אחד. בינואר אשתקד, החליטה אנז'י מחצ'קלה לרכוש את הברזילאי בסכום שנע באיזור ה-35 מיליון יורו, אך ברוסיה הוא מיעט לשחק ולא הרשים. עקב הגבלות כלכליות, הועמד כל הסגל של אנז'י למכירה וביניהם גם וויליאן, מה שאיפשר לצ'לסי לרכוש אותו באוגוסט תמורת 32 מיליון פאונד. בשביל עונת בכורה באנגליה ובקבוצה כמו צ'לסי, בסה"כ הוא רשם הופעות סבירות. לא נחשב תמיד לשחקן הרכב ולא שיחק בכל המשחקים, אבל הראה שיש לו כדורגל וכישרון ואולי המונדיאל יהיה הבמה שיקפיץ אותו עוד יותר קדימה לקראת השנה הבאה. גם בנבחרת הוא לא ממש קיבל יותר מדי הזדמנויות וסה"כ רשם 5 משחקים במדי הסלסאו, כולל גול במשחק ידידות מול הונדוראס. הוא יכול לשחק כווינגר באגפים או כקשר אמצע ולנהל את המשחק אם צריך. לא צפוי להיות בהרכב הפותח של סקולארי, אבל כן עתיד להיות השפן מהספסל במידת הצורך. בכל מקרה, יהיה מעניין לעקוב אחריו.


ברנאר אניצ'ו קאלדיירה דוארטה (ברנאר)
קשר, בן 21
שאחטאר דונייצק (אוקריאנה)

השחקן הצעיר בסגל של פליפה סקולארי, החל את דרכו בקבוצת הנוער של אתלטיקו מיניירו ב-2006, אך בגלל גובהו הנמוך (1.64 מ') שוחרר ממנה פעמיים. לאחר שהרשימ בקבוצת הבת של המועדון, דמוקראטה, הוא חזר למיניירו וערך את הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת ב-2011, כשהוא בן 18., תחת המאמן דוריבאל. אחרי שיחרורו של דוריבאל ומינויו של קוקה, החל ברנאר לקבל מקום של קבע בהרכב של מיניירו וערך את הופעת הבכורה שלו בסריה הבראזילאית במאי 2011 מול פראנאנסה, ומסיים את העונה כשהוא מופיע 23 פעמים עבור הקבוצה וגורם לנשיא המועדון, אלשנדרה קאליל, לדחות הצלעה מקטאר בגובה של 3.4 מיליון ליש"ט. בדיעבד הדחייה היתה צודקת, כי עונה אח"כ נתן ברנאר עונת שיא, כאשר הוא כובש 11 שערים ב-36 הופעות, הכובש המוביל יחד עם רונאלדיניו וז'ו, הוליך את הקבוצה לזכייה כפולה באליפות ברזיל (2012, 2013) וגם ההצעות החלו להגיע כשהגבוהה מביניהן, 9.8 מיליון ליש"ט ע"י ספרטאק מוסקבה, גם כן נדחתה. ברנאר עזר לקבוצה גם לזכות בגביע הליברטאדורס היוקרתי לראשונה בתולדותיה ב-2013 ונבחר לתגלית העונה בליגה הבראזילאית ולנבחרת השנה בדרום אמריקה. אז הגיע הצעה ראויה משאחטאר דונייצק ע"ס 25 מיליון יורו ולמרות שבני משפחתו של השחקן טענו שהוא בדרך לפורטו, הנשיא קאליל אמר שדונייצק היתה ההצעה היחידה ושהקשר ישחק שם. הקבוצה האוקראינית אכן אישרה את ההחתמה והחל מאוגוסט 2013, משחק ברנאר באוקראינה, שם כבש 3 שערים ב-27 הופעות. לנוכח הבלאגן במדינה, אמר ברנאר כי הוא עשוי לעזוב בכל עת במקרה חירום.

לסגל של ברזיל זומן לראשונה ע"י המאמן הקודם, מנזו מנסס, בספטמבר 2012 למשחק הקלאסיקו של דרום אמריקה מול ארגנטינה ומאז מיניו של סקולארי, הפך כבר לדייר של קבע בסגל של הסלסאו, כולל לגביע הקונפדרציות אשתקד, גביע שברזיל זכתה בו במגרשה הביתי וכמובן שעבר את הניפוי הסופי כדי להיות בין 23 המאושרים שיזכו לשחק עבור ברזיל במונדיאל הביתי שלה. עד כה רשם 10 הופעות וכבש שער אחד במשחק ידידות מול הונדוראס. הוא משחק בעיקר באגף שמאל, שחקן זריז מאוד, טכני, עם שליטה אבסולוטית בכדור שגם אוהב לעיתים להתחכם בדריבלים בדומה לניימאר, אבל כשזה מצליח לו, פשוט תענוג לראות. השפן שעשוי סקולארי לשלוף מהכובע כשברזיל תצטרך.

האם יהיה גביע שישי?

ברזיל הוגרלה לבית סביר שיכלול את קרואטיה, מכסיקו וקמרון, בית שממנו היא אמורה צריכה להעפיל לשלב הבא מהמקום הראשון, אבל עלולה לפגוש ככל הנראה יריבה מאוד חזקה כבר בשמינית הגמר - האלופה ספרד או סגניתה הולנד, אם הכל יילך לפי התוכנית. די ברור שברזיל כיום היא הנבחרת הלחוצה בעולם, שכן כל דבר פחות מתואר ביתי ייחשב לכישלון. לפני 64 שנים הם לא עמדו בלחץ ונכשלו במשחק הגמר, הפעם הם רוצים להסב נחת לאומה שלהם, אבל זה לא יהיה פשוט. בניגוד למונדיאלים קודמים, לברזיל אין איזו נבחרת מבריקה או מלהיבה, אבל יש לה נבחרת מאוד יעילה שכבר הוכיחה שהיא יכולה להתעלות ברגעים גדולים כפי שהיה בקונדפרציות. האם סקולארי יצליח לעשות זאת שוב ולהפוך למאמן הראשון שזוכה פעמיים עם ברזיל בגביע העולם?

---

דיון המולטימדיה

June 28, 2014, 2:54 pm

≫ Next: הנשיכה של סוארס - הדיון על ענייני מוסר וכו'

≪ Previous: ברזיל רוצה למחוק את טרגדיית 1950

$

0

0

ברוכים הבאים למונדיאל ברזיל 2014!! זה דיון שבו יהיו פחות דיבורים ויותר תמונות, קטעי וידאו, תקצירי שערים, ממים הומוריסטים וגם כל מה שאפשר למצוא ביציעים, שם הצבע ישחק תפקיד מרכזי ויהיה מעניין לא פחות מהמגרש עצמו. אז תתחילו להתפרע ושיהיה לכולנו חודש מונדיאל נעים

הנשיכה של סוארס - הדיון על ענייני מוסר וכו'

June 28, 2014, 3:28 pm

≫ Next: מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס נגמר

≪ Previous: דיון המולטימדיה

$

0

0

לואיס סוארז הודיע שהוא לא ניסה לנשוך את קיילני: "ברגע שהיה מגע כופפתי את ברכיי ואיבדתי את שווי משקלי. התנגשתי בו והדבר גרם לכאב חד בלסת שלי (...).

איזה עורך דין ביקש ממנו לכתב כאלו שטויות?
לואיס סוארז אחד השחקנים הכי טובים בעולם, אבל יש לו בעיה בהתנהגות שלו. אותי יותר מדאיג שלא שמעתי שום מילת גנאי ממישהו במדינתו. על העונש אפשר להתווכח, אפשר בצדר לטעון שפיפ"א ארגון מושחת בטח אחרי שסאקו וג'ירו לא קיבלו הרחקה, אבל יש אנשים שקונים עכשיו מה שסוארז אומר?

זה ארוע הנשיכה השלישית של השחקן המצויין הזה ובצורה הזאת ברור שיהיה גם רביעי. אולי במדי ליברפול, אולי במדי ברצלונה, סוארז פשוט צריך טיפול. חבל לי שהאנשים הלא נכונים נמצאים עכשיו מסביבו ומייעצים לו להגיד כל מיני דברים שטותיים שלא מתקרבים למציאות. הוא נפגע בלסת...נו באמת, הוא החזיק את הפה ובירור ראו שכואב לו בשיניים...

מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס נגמר

June 28, 2014, 4:53 pm

≫ Next: הפועל תל אביב 2013/14: רב"ש פוטר; דומב יאמן; ברקוביץ' מנגר

≪ Previous: הנשיכה של סוארס - הדיון על ענייני מוסר וכו'

$

0

0

מנצ'סטר יונייטד-הדיון הרשמי לעונת המשחקים 2013/2014


ה-8 במאי 2013 ייזכר לנצח כאחד הימים המשמעותיים בתולדות מועדון הכדורגל הפופולרי בעולם. ממש לא "עוד יום בהסטוריה של מנצ'סטר יונייטד", כדברי האיש המרכזי של אותו יום. אמנם לא היה מדובר בהפתעה גדולה-ידענו שהוא לא יכהן לנצח, ואפילו ידענו שזה יקרה במפתיע, זכר לפארסה מ-2002, ועדיין פרישתו של סר אלכס פרגוסון, האיש שאין סופרלטיב חזק מספיק כדי לתאר את תרומתו מועדון, הכניסה את יונייטד להלם. חגיגות האליפות ה-20 כעבור מספר ימים הפכו לאחר צהריים שמיזג שמחה, עצב, פחד של אוהדים רבים שלא ידעו מנג'ר אחר מן הבלתי נודע, ובעיקר הוקרת תודה לאיש שהפך את חיינו למאושרים יותר.


היורש

כבר באותו יום דרמטי ניתן היה להבין לאן נושבת הרוח, ולמחרת זה הפך רשמי-דיוויד מויס הא האיש שזכה בתפקיד המאתגר והמאיים כאחד. מויס הוא מעין דגם מוקטן של פרגוסון-גם הוא יליד גלזגו מרקע דומה, גם הוא כיהן מספר דו ספרתי של שנים באותה קבוצה והצליח בגדול בהתאם לציפיות, ובנוסף מדובר בחבר של פרגוסון שבין המשפחות שלהם יש קשר ארוך ויפה. יחד עם זאת שפרגוסון נשאר במועדון כדיירקטור, בדומה למאט באזבי המנוח, נראה שיונייטד העדיפה ליצור תחושה של "ללכת בלי ולהרגיש עם" מאשר לחדש ולרענן. יחד עם חילופי המאמנים, כל הצוות המקצועי התחלף. מייק "מכנסיים קצרים" פילאן, אריק סטיל ורנה מולסטיין עזבו, ובמקומם מויס הביא מאברטון את סטיב ראונד, ג'ימי לאמסדן, כריס וודס ובנוסף גם את פיל נוויל שחוזר ליונייטד. החבר האחרון בצוות המקצועי יהיה ראיין גיגס, שממשיך במקביל לשחק ולהיות החבר הפעיל היחיד מדור 92.


שוק ההעברות

בכיוון היציאה מאולד טראפורד ישנו שם אחד בולט. שנתיים וחצי אחרי הפעם הקודמת שביקש לעזוב, בשלהי העונה שעברה הגיש ויין רוני בקשת העברה נוספת, עקב יחסיו הרעועים עם פרגוסון ומעמדו שהדרדר עם הגעתו של רובין ואן פרסי. הבעיה הראשונה אמנם נפתרה, אבל גם עם מויס יש לרוני הסטוריה של משקעים וריבים. הבעיה השניה, אפעס, לא נפתרה מבחינתו וגם לא צפויה להיפתר, הגאון ההולנדי ימשיך להיות האיש המרכזי של הקבוצה ורוני, אם ישאר, ימשיך לעבוד עבורו בעמדות אחוריות יותר למורת רוחו. המניות של רוני בעולם הכדורגל אינן מה שהיו פעם, אבל עדיין יש לו ביקוש בקרב צ'לסי, ארסנל, פריז סן ז'רמן ואחרות. גם אם ישאר, הוא כבר רחוק מלהיות אהוב הקהל כמו שהיה בעבר.

בכיוון הכניסה יש לנו שני שחקנים חדשים. האחד, ההחתמה האחרונה של פרגוסון-ווילפרד זאהה, הקיצוני האנגלי המוכשר של קריסטל פאלאס שהוחתם בינואר האחרון אך הגיע רק בקיץ. השני-ההחתמה הראשונה של מויס, המגן האורוגוואי הצעיר גיז'רמו וארלה שהגיע מפניארול, ולא צפוי לשחק הרבה בעונה הקרובה. החור הבולט בסגל הוא כמובן במרכז המגרש. אחרי שפרגוסון בשנותיו האחרונות סירב בעקשנות לחזק אותו, נראה שמויס מבין את חשיבות הרכש, אבל מתקשה למשוך שחקנים. יונייטד רדפה אחרי תיאגו אלקנטרה, שהבריז לטובת באיירן מינכן. כעת היא רודפת אחרי קטלוני מדוכא אחר, ססק פברגאס, אלא שהלז לא מעוניין לעזוב וברצלונה לא מעוניינת למכור. נראה שצפוי לנו (עוד) קיץ ארוך ומתסכל בנושא.

הקיץ הזה

כמדי שנה, גם בקיץ הזה יונייטד יוצאת למסע משחקים ברחבי העולם במדינות עם משטרים מפוקפקים יותר ופחות. משחק אחד כבר נערך, הפסד 1-0 לכוכבי הליגה התאילנדית בבנגקוק. שאר המשחקים הם:

20 ביולי-נגד כוכבי הליגה האוסטרלית
23 ביולי-נגד יוקוהמה
26 ביולי-נגד אוסקה
29 ביולי-נגד קיצ'י
6 באוגוסט-נגד AIK
9 באוגווסט-נגד סביליה באולד טראפורד, משחק הוקרה לריו פרדיננד

העונה תיפתח רשמית ב-11 באוגוסט בוומבלי, עם משחק מגן הקהילה נגד וויגאן.

ולסיכום

קשה להפריז בחשיבות הרגע עבור מנצ'סטר יונייטד. עידן חדש מתחיל, לאחר שהעידן המוצלח בתולדות המועדון נגמר. אמנם הכל נעשה כדי למזער נזקים, אבל עדיין מדובר בזעזוע שאיננו יודעים כיצד ישפיע. יונייטד הפכה בין רגע ממפעל חיים של איש אחד לסתם עוד מועדון כדורגל עם מאמנים שבאים ומתחלפים. אמנם מויס זכה לאמון וקיבל חוזה לשש עונות, אבל אם הוא לא יעמוד במשימה הוא יפוטר, בניגוד לפרגוסון שהיה יכול להעביר עונות כושלות מבלי שאפילו ירגיש תזוזה בכסאו. נתוני הפתיחה של מויס לא אידאלים-צ'לסי החזירה את מוריניו, מנצ'סטר סיטי מתחדשת, ובחמשת המחזורים הראשונים הוא פוגש את שתיהן וגם את ליברפול. עם הנטייה של יונייטד לפתוח עונות בנמנום קל, ניתן לשער שבאמצע ספטמבר כבר נראה קריאות בעיתונות לפיטוריו. מויס לא יפוטר אחרי חמישה מחזורים אמנם, אבל הוא יצטרך להתמודד עם לחץ שאינו מוכר לו.

נסיים בשיר שהאוהדים הקדישו למנג'ר החדש, שיר של להקת "סלייד" שהתפרסם דווקא בביצוע של הלהקה המזוהה עם היריבה העירונית:

הפועל תל אביב 2013/14: רב"ש פוטר; דומב יאמן; ברקוביץ' מנגר

June 28, 2014, 5:39 pm

≫ Next: דיון ההיכלים

≪ Previous: מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס נגמר

$

0

0

הפועל תל אביב 2013/2014:: הבית מנסה להפסיק להתפורר

כשהחלו הדיבורים על שכטר, אני נשבע שהתהפך לי הלב. "סגל כמעט שלם עזב", "צריך להתחיל הכל מאפס", "מאיפה הכסף?", "אפשר להביא במקומו ארבעה שחקנים" - את כל אלו שמעתי בכל מקום אליו הלכתי. האמת היא שהם צודקים, אבל לפעמים המשפט "צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים" מגשים את עצמו, והנה קם לו מר עידו חג'ג', לקח אחריות והפך את הפרצופים של עשרות אלפים אוהדים בארץ ממופנים כלפי מעטה לכאלה שמופנים כלפי מעלה, תוך שעיניהם הופכות מוארות ונוצצות והזיכרון מתחיל לשחזר את שנת 2010. כי צילי וגילי בבלומפילד שוב זה באמת מרגש, וזה אמנם רק שחקן אחד, אבל שחקן שאולי מסביר יותר מכל את השינוי שעתידה הפועל תל אביב לעבור, בתקווה כמובן, בשנים הקרובות. אחרי שנתיים של קומבינות, שחיתות פנימית, דיכאון, תסכול, אכזבה, חוסר חשק לקום מהמיטה, עצבים וייאוש, השעון המעורר של הפועל צלצל והיא בחרה שלא להישאר לישון עוד חמש דקות, אלא לקום על הרגליים ולהתחיל, שוב, מחדש. זה הזמן להתעורר.

"מה שהיה, תשכח מזה..."::
אחרי שחיימ'קה הצהיר בבית סוקולוב שהקבוצה עוברת לידיו, החלו בהפועל להתכונן במהירות לעונה הקרבה ובאה. הבעיה במצב זה היא חוסר החשיבה המקצועית שנעשתה ובעיקר ה"הזרמה" של שחקנים חסרי קבלות (ויש שיגידו גם מושג בכדורגל) והפיכת הפועל לבינונית ביותר וכזו שלא יכולה להתמודד ברצינות על כל התארים. פתיחת העונה האדומה די חלקה על קביעה זו, כשבפועל הפועל מפסידה רק שלוש פעמים ומנצחת את כל שאר המשחקים במסגרת הליגה, כולל דרבי וחיפה בבית, אך זה נעצר כשעכו הגיעה לבלומפילד וסחטה מהפועל תיקו ראשון (אך ממש לא אחרון) לעונה.

מכאן המצב רק הלך והתדרדר והפועל לא ידעה כיצד להתעלות על הסיטואציה המתסכלת. רצף של ארבעה משחקים ללא ניצחון נקטע בינואר כשבמשחק סופר-גשום הצליח עומר דמארי לנצח בדקה ה88 את עירוני רמת השרון בבלומפילד ולהביא להפועל שלוש נקודות ראשונות לראשונה מזה ארבעה משחקים. שבועיים וחצי אחר-כך הסיוט התחיל: בית"ר הגיעה לבלומפילד וחזרה מחויכת, חיפה הפגינה עליונות בקריית אליעזר, נתניה הצליחה להביס (!) עם שלישייה את החבורה של אבוקסיס בבלומפילד אבל כל אלו בכלל לא משתווים למה שקרה באחד-עשר בפברואר. אם אני מצליח אפילו לזכור את התאריך מבלי לבדוק את עצמי, סימן שזה עדיין יושב בתודעה והרצון להחזיר עין תחת עין פשוט בלתי ניתן לתיאור. הרביעייה שהורידה אותנו לרצפה והסבירה לנו טוב טוב מי אנחנו ומה אנחנו שווים מול כל הליגה הזו, ככל הנראה חיסלה לנו את העונה והמוראל הקבוצתי היה ברצפה. מכאן כבר לא היה לאן לעלות והמטרה הייתה רק לשמור על יכולת נורמלית ולא להתבזות. מה שלא קרה. אם כל זה לא מספיק, חודש אחר כך הפועל ראשון לציון הראתה לנו מאיפה משתין הדג וזרקה אותנו מגביע המדינה. כיף, כיף.

בפלייאוף העליון חיכו לנו שני דרבים נוספים ושני מפגשים נוספים עם חיפה. גם שם הפועל הראתה את האיכויות הטמונות בה והצליחה להשפיל את עצמה, אם כי לא בכוונה אלא פשוט כי שיחקו בה שחקנים שרק אלוהים יודע מי הנפיק להם כרטיס שחקן. עוד סטירה מצלצלת, עוד תסכול, עוד אכזבה, עוד רביעייה, כך עברנו שבוע ושבוע עד שבשמונה-עשר במאי הסיוט נגמר. פעם הייתי עצוב שהעונה נגמרת, עכשיו הייתי המאושר באדם.

בגזרה האירופאית, הפועל נהנתה מזכייתה של צ'לסי בליגת האלופות עונה קודם לכן והחלה את המסע רק בסיבוב הפלייאוף. דודלאנג' הלוקסמבורגית חיכתה מנגד וספגה את נחת זרועה עם 1:7 לאדומים בסיכום. בשלב הבתים זכתה הפועל לפגוש את אתלטיקו מדריד, ויקטוריה פלזן ואקדמיקה הפורטוגלית, כשגם כאן לא הצליחה הפועל להפגין עליונות משמעותית מלבד משחק הבית האחרון בשלב מול אקדמיקה, שם ויקטור מרעי וחנן ממן עשו 0:2 להפועל וסיימו את ההשתפות האדומה במפעל בטעם רבע-מתוק, ושאיפה לימים יפים יותר גם על אדמות מעבר לים.


הפנים נפולות, העתיד לא ידוע; כך נראתה הפועל בעונה האחרונה.

תנועות בעובר ושב
לא מעט חוזים נחתמו ולא מעט דיו הוחלף במשרדי הפועל בחודש וחצי האחרונים. רן בן שמעון לקח על עצמו את הפרויקט של החזרת הפועל תל אביב למקום הראוי לה ואחרי ניקוי משמעותי של סגל הקבוצה החלו גם שחקנים חדשים (וישנים) להגיע. את הדיון פתחנו עם שמו של איתי שכטר, אולי הרכש הכי משמעותי בחלון ההעברות הנוכחי של הפועל, שחוזר להפועל אחרי שנתיים בגלות. חצי מיליון אירו ושכר ברוטו אפשרי של 15 מיליון ש"ח בחמש השנים הקרובות זכה לקבל שכטר בעזרת מימון חיצוני עליו פיקד עידו חג'ג', מבעלי מניות הפועל תל אביב. שכטר חוזר לשתף פעולה עם ורמוט וינסה להחזיר את שמחת החיים אותה הוא יודע לספק בצורה מצוינת. בצוותא אליו הצטרף גם בראיין גרזיצ'יץ', הקשר האחורי של עירוני קריית שמונה, וכן גם צמד הבלמים של אנורתוסיס פמגוסטה - יורגן קולין ו-ברנקו איליץ', שיאיישו את עמדות הבלמים המיותמות. עוד רכש מעירוני קריית שמונה הוא בדמותו של דני עמוס, השוער בן ה26, שחתם לשנתיים. רכשים משמעותיים נוספים הגיעו ממכבי חיפה והפועל רמת-גן, כאשר אוראל דגני ו-ישראל זגורי הגיעו לחזק את הקבוצה. גם רן יצחק (הפועל רמת-גן), ריף מסיקה, עומר פדידה, אברהם צ'קול ו-לוקאס סאשה (צסקא סופיה) הגיעו כדי לעבות ולחזק את סגל המועדון, כאשר עתידו של סאשה, הקשר הברזילאי החדש של הקבוצה, לא היה ברור לאחרונה בעקבות בעיות שחרור מההתאחדות הבולגרית. בסופו של דבר העניין הסתדר וסשה הוא שחקן הפועל רשמית.

את הפועל עזבו אפולה אדל, דוד רוצ'לה, טיאגו קושטה, סאבו פאביצ'ביץ', מור שושן, וואליד באדיר (פרש), אלירן דנין, אריק דג'מבה דג'מבה, ניר נחום, אלמוג כהן, טוטו תמוז וחנן ממן. מנגד, אלרואי כהן, תומר בן יוסף, מחמוד עבאס וניאל חוטבא קיבלו הודעת שחרור ומהמועדון ויחפשו עכשיו קבוצות אחרות שמעוניינות בשירותיהם.

באחד המעברים היותר מתוקשרים בשנים האחרונות עזב טל בן חיים את הפועל לטובת מכבי תל אביב. טב"ח, שהגיע בקיץ שעבר להפועל אחרי שחתם לשנתיים תמורת חצי מיליון אירו, עבר למכבי אחרי שאלירן עטר היגר לצרפת ומכבי כנראה נכנסה לפאניקה והמשיכה במסורת שהחלה בעונה שעברה עם הפיכתה להיות הפועל תל אביב #2. טל בן חיים נראה ליורדי כבחור המתאים לרשת את נעליו של עטר ותמורת 1.125 מיליון אירו הקיצוני השמאלי עלה על מונית ונסע מחודורוב שבחולון נסיעה קצרה לקריית שלום. ועם זאת, אם תסתכלו טוב, לא תראו את בן חיים מאושר עד כדי כך. המעבר הזה נכפה עליו והוא כלל לא יזם אותו. אבל ככה זה כשאתה משמש בובה על חוט של עסקנים.

בקבוצה בונים על העפלה לשלב הבתים של הליגה האירופאית כדי לחזק את ההרכב הפותח בקשר התקפי נוסף, ככל הנראה זר. יתר על כן קיימת אפשרות כי יגיע מגן שמאלי נוסף לקבוצה, זאת בעקבות העובדה שיגאל אנטבי עדיין בסגל של הפועל. Just saying.


"אני קפטן בנשמה". התגעגענו.

על רן בן שמעון
אחרי שנת גלות אחת לרן בן שמעון הספיק. לא ידוע מה עשה את ההחלטה לחזור ארצה קלה יותר - המרחק מהמשפחה או חוסר עניין בליגה הקפריסאית, אי סיפוק כספי או מציאת אתגר חדש, קל"ב יותר, מסקרן יותר. אפשר לומר שרן בן שמעון הוא כיום המאמן הישראלי הטוב ביותר בשוק, אבל זה לא רק עניין מקצועי - לפחות בדרך שאני רואה זאת. כשהוא מתחיל לדבר ולהסביר את עצמו אפשר לראות מידית שמדובר באדם שמסתכל על הכדורגל בצורה שונה, כזו שהשחקנים תורמים אחד לשני ומשפרים אחד את השני, כזו שהקבוצה בונה את התהליך להשגת המטרות בצורה הטובה ביותר וכן יש שימת דגש על דבר אחד עליון וחשוב: הגיבוש. כבר חודש שהפועל מתאמנת ורואים חיוכים בכל עבר; בין אם אלו ימי גיבוש בקאנטרי, קארטינג או ארוחת ערב קבוצתית ובין אם אלו משחקים פנימיים באימון שהמנצחים מתוגמלים. החיוך חזר ל"חודורוב" וכשאתה רואה את הקבוצה שלך מחייכת, קשה לך שלא לחייך בעצמך - ועל כן רן בן שמעון הפיק תועלת מירבית מהקיץ הזה עוד לפני שהוא התחיל באמת.

באופן כללי ניתן היה לראות במשחקי ההכנה במסגרת מחנה האימונים בפולין כי הפועל השתנתה. גם בקריית שמונה ראינו את המרכיבים שצצו לאוויר במשחקים מול ניקוסיה ופוזנן - הלחץ הקבוצתי חזר. הפועל, שהתרגלה כבר שנים לחכות ליריב על קו האמצע ומאחוריו ובעצם סיפקה את החופשיות הבלתי ניתנת להסבר, מתורגלת עכשיו לשחק משחק לחץ ובין היתר גם מסירות קצרות. ניתן היה לראות את רועי גורדנה במסגרת המשחק מול לך פוזנן עושה תנועה על כל המגרש ולמעשה משמש כ"מוציא לפועל" על ידי מסירות ארוכות, קצרות ובעיקר מדויקות. רן בן שמעון הבין כי קבוצה שנבנית מאפס חייבת להיות כמה שיותר מתואמת ומגובשת ועל כן הוא, לפחות בעיניי, הצליח במשימתו. עכשיו נשאר ליישם אותו גם במאני-טיים, ושלום על הפועל.


In Rabash We Trust.

הפועל, מה את עושה? אין לנו כסף לטיסה
כבר ב16.6 חזרו בהפועל להתאמן לאור פתיחת העונה המוקדמת העונה. הפועל התרגלה לפתוח את הקמפיין האירופאי רק לקראת סוף יולי-תחילת אוגוסט בשנים האחרונות, אך ההתמקמות במקום השלישי הובילה את הקבוצה להתחיל את העונה רשמית כבר השבוע, כשביום חמישי הקרוב (18.7) תגיע הפועל לבולגריה לפגוש את ברואה סטארה למשחק הראשון של סיבוב המוקדמות השני. ב25.7 השתיים תפגשנה על כר הדשא של בלומפילד למשחק הגומלין.

במסגרת מחנה האימונים בפולין שנערך מה2.7-11.7 הפועל פגשה באומוניה ניקוסיה (קפריסין), לך פוזנן (פולין) ולכיה גדנאסק (פולין). בשני המפגשים הראשונים הפועל ניצחה (1:3 ו-0:1 בהתאמה), בעוד באחרון סיימה בתיקו 1:1 אחרי שער שוויון מאוחר של דמארי בדקה ה89. בהפועל סיכמו את המחנה בצורה טובה וחזרו מרוצים, כשרב"ש אומר: "מחנה מצוין הוא רק אמצעי ולא המטרה עצמה".

הגרלת משחקי ליגת העל, שכרגע נמצאת בהשהייה, סידרה הגרלה לא רעה בכלל להפועל, שתפתח את העונה בבית מול בני סח'נין. את הדרבי החליטו לדחות עד למחזור האחרון בסיבוב, בעוד לטדי הפועל תגיע במחזור השישי. מכבי חיפה תגיע לבלומפילד במחזור העשירי, ולבאר שבע הפועל תצא כבר אחרי שתפגוש את סח'נין, במסגרת המחזור השני.

לוח זמנים מרכזי:
18.7:: מוקדמות הליגה האירופאית, סיבוב שני, משחק ראשון: ברואה סטארה - הפועל תל אביב
25.7:: מוקדמות הליגה האירופאית, סיבוב שני, משחק שני: הפועל תל אביב- ברואה סטארה.
17/24.8:: ליגת העל, מחזור ראשון: הפועל תל אביב - בני סח'נין
28.9:: ליגת העל, מחזור שישי: בית"ר ירושלים - הפועל תל אביב
2.11:: ליגת העל, מחזור עשירי: הפועל תל אביב - מכבי חיפה
30.11/2.12:: מכבי תל אביב - הפועל תל אביב

אפשר, פעם אחת, שהאופטימיות תשתלם?
אני לא אוהב להיות פסימי. דוד שלי תמיד אומר לי שאוהדי הפועל נולדו לסבול. וכן, אין מה לעשות, המשפט הזה מוכיח את עצמו כל עונה מחדש. אבל אני לא רוצה להיות פסימי, כי מראש מוותרים פה על הסיכוי לשים יד על המטרות והשאיפות העונתיות. אני יודע שהקבוצה שלי, גם אם היא תהיה הכי נוראית בעולם, היא עדיין אחד משלושת המועדונים הגדולים בישראל, ומועמדת קבועה לזכייה בצלחת. על העונה הקרובה אני לא יכול לומר יותר מדי, אני רק יכול לומר שהחיוך חזר, הרצון לראות את הפועל מתעצם מדקה לדקה, הסגל שוב רציונלי ועם רב"ש אחד הכל יכול לקרות. "תרימו את היד, תפתחו את הפה.. מול כולנו אין סיכוי שהם יחזיקו עוד הרבה". פתחו את הפה ביציע, זה יותר חשוב מהכל.


זה הזמן להתעורר, הפועל.

*כל ההערות, ההארות, השאלות, הוויכוחים, הדיונים, החדשות, העדכונים, התהיות, ההעברות, הסקנדלים ועוד, שקשורים בהפועל, אך ורק כאן. דיון פורה ומהנה לכולם, בברכת עונה אדומה ומוצלחת

דיון ההיכלים

June 28, 2014, 5:56 pm

≫ Next: בית"ר ירושלים 13/14: מסיימים במקום השביעי. קורצקי המאמן החדש

≪ Previous: הפועל תל אביב 2013/14: רב"ש פוטר; דומב יאמן; ברקוביץ' מנגר

$

0

0

על מנת להימנע מהפרעות בדיון האיצטדיונים והפרעות לדיון הכדורסל, ראוי לדעתי לפתוח דיון ייעודי להיכלים.

אני ארכז בקצרה את הפרוייקטים שעל הפרק..

היכל הספורט רוממה- חיפה (5,000)
בבנייה

עשוי לארח את הפיינל פור הישראלי בסוף העונה (2011/12) כדי להוריד מהעומס של היכל נוקיה שיארח את גמר הליגה האדריאטית.



היכל הפיס "ארנה"- ירושלים (5,600)
בבנייה

בעתיד יורחב ל10,700. הבנייה בשלבים ראשוניים בלבד ועשויים לחול עיכובים או ביטולים של חלקים בפרוייקט עקב גירעון.


היכל הספורט טוטו- חולון (5,000)
בבנייה

הבנייה יצאה לדרך בסוף חודש נובמבר האחרון



היכל הכדורסל בקריית הספורט- באר שבע (3,000)
בבנייה

יוקם בסמוך לאיצטדיון "טוטו- ווינר" החדש



ארנה ראשון לציון (5,000-7,000)
בתכנון

הערה: הושג מימון לפרוייקט מתרומה של מועצת ההימורים



היכל הספורט החדש- נתניה (3,000)
בתכנון

הבנייה תצא לדרך בתחילת 2012



אולם הקרייה המחודש- אשדוד (2,200)
בתכנון




היכל הישוב הקהילתי גן נר (2,000)
הושלם

מאז שעברה הפועל גלבוע/גליל מהיכל כפר בלום להיכל בגן נר בעקבות האיחוד עם הגלבוע נאלצה להסתפק ב900 מקומות בלבד. כדי להתאים את התנאים למשחקים אירופאים, הורחב ההיכל ל2,000 מקומות.



אם שכחתי משהו.. מוזמנים להוסיף.

דיון פורה.