תומאס שאף לקח על עצמו את התפקיד להוריד את פרנקפורט ליגה.

שהיה במזל ובהצלחה לכל הצדדים.

600 עמודים פלוס (650 אלף צפיות!) היו הסיבה לפור. עברנו ומרחנו כל כך הרבה עמודים שאם תלכו לעמוד הראשון עוד תראו איצטדיונים בבנייה. אז הגיע הזמן לעשות סדר, לדעת מה קיים, מה שופץ ומה טומן חובו העתיד. יקרה? כנראה שבשביל זה נצטרך את דיון איצטדיונים 3.0, ואם הוא באמת יגיע בעוד 6-7-8 שנים, נדע שאנחנו גם מבוגרים כבר, אבל שיש התקדמות אמיתית. נוכל להשוות להודעה הראשונה אי שם בשנת 2008 בדיון הראשון ונראה איפה היינו ואיפה אנחנו בנמצאים. אז יאללה בואו נתחיל. נכון להיום, המינימום לליגת העל הוא 5,000 מקומות ישיבה. החל מעונת 2014/15, יעלה המינימום ל-6,000 מקומות ישיבה. איצטדיונים שעומדים בתקן של 5,000 מקומות ומעלה, עשויים להמשיך כחריגים, אולם, סביר מאוד להניח כי אם המינימום יעלה בעוד מספר שנים ללמעלה מ-7,000 מקומות, יצטרכו איצטדיונים אלה להוסיף יציע או אפילו מעבר, תלוי במינימום שייקבע.

איצטדיונים קיימים/עתידיים - ליגת העל, אלה שנבנו, לשמחתנו.
ואלה שלצערנו, עדיין איתנו (לפי תכולה)
את איצטדיון קריית אליעזר, לא נשים בדיון, מאחר ועוד 4 חודשים
הוא כבר לא יהיה איתנו, אז נכניס את סמי עופר, מגיע לו בכל זאת:

איצטדיון טדי, ירושלים.
בנייה ושיפוצים: 1991, 1999, 2011
תכולה: 34,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: יש דיבורים קצת רחוקים על הגדלת
התכולה בין 45 ל-50 אלף מקומות ישיבה
קבוצות: בית"ר ירושלים, הפועל ירושלים, הפועל קטמון ירושלים



איצטדיון סמי עופר, חיפה
בנייה ושיפוצים: 2014
תכולה: 30,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: -
קבוצות: מכבי חיפה, הפועל חיפה
נכון לשורות אלה, מכבי והפועל חיפה עדיין משחקות באיצטדיון קרית אליעזר (14,000)
אולם מדובר בחודשים האחרונים בלבד, את העונה הבאה יפתחו הקבוצות בסמי עופר החדש


איצטדיון בלומפילד, תל אביב.
בנייה ושיפוצים: 1962, 2000, 2008, 2010, 2012
תכולה: 14,413
שיפוץ עתידי מתוכנן: הרמת היציעים מאחורי השערים
והגדלת התכולה לבין 18 - 19.5 אלף.
קבוצות: הפועל ת"א, מכבי ת"א ובני יהודה ת"א



איצטדיון היהלום, נתניה
בנייה ושיפוצים: 2012
תכולה: 13,600
שיפוץ עתידי מתוכנן: הגדלה ל-25 אלף, בעתיד הרחוק
קבוצות: מכבי נתניה, הפועל רעננה (2013-14)



איצטדיון וסרמיל, באר שבע
בנייה ושיפוצים: 1960, 2001
תכולה: 13,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: בעונת 2016/17
צפוי להיחנך האיצטדיון החדש בעיר
שתכולתו 16 אלף מקומות ישיבה.
קבוצות: הפועל באר שבע



האיצטדיון החדש: איצטדיון ע"ש יעקב טרנר (16,000)


איצטדיון המושבה (ראש הזהב), פתח תקווה
בנייה ושיפוצים: 2011
תכולה: 11,500
שיפוץ עתידי מתוכנן: הגדלה ל-20 אלף בעתיד הרחוק
קבוצות: הפועל פ"ת, מכבי פ"ת



איצטדיון דוחא (השלום), סכנין
בנייה ושיפוצים: 2006, 2009
תכולה: 8,500
שיפוץ עתידי מתוכנן: עם השלמת
היציע האחרון, תכולת המגרש
צפויה לקפוץ בין 10 עד 15 אלף
מקומות ישיבה
קבוצות: איחוד בני סכנין


איצטדיון ה-י"א חללי מינכן, אשדוד
בנייה ושיפוצים: 1966
תכולה: 8,200
שיפוץ עתידי: אין, יש תוכניות
לאיצטדיון חדש בתחומי העיר
עם 14 אלף מקומות ישיבה
קבוצות: מועדון ספורט אשדוד


איצטדון עירוני, קריית שמונה
בנייה ושיפוצים: 1989, 2008
תכולה: 5,300
שיפוץ עתידי מתוכנן: אין
קבוצות: עירוני קרית שמונה



איצטדיון עירוני, עכו
בנייה ושיפוצים: 2011
תכולה: 5,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: עם הוספת יציעים מאחורי השערים
תגדל התכולה ל-10 אלף, תלוי במינימום למגרש והצלחת
הקבוצה.
קבוצות: הפועל עכו



איצטדיון גרונדמן, רמת השרון

בנייה ושיפוצים: 1998, 2012
תכולה: 4,300
שיפוץ עתידי: אין
קבוצות: עירוני ניר רמת השרון

אנחנו מרעננים עם דיון חדש וטרי בשעה טובה, אך עם חדשות קצת פחות טובות. רעידת אדמה הורגשה בכל רחבי הארץ.
מישהו הרגיש?

בגדול כל אוהד חותם היום על הישארות בליגה כי המועדון עובר שנים לא קלות וצריך לחזור לשקט ותקיעת יתד בליגת העל במיוחד כאשר המצב הכלכלי לא טוב ואין הרבה אמצעים וכסף. אבל בניית הסגל הזאת לדעתי היא בנייה נכונה ובליגה לא איכותית כמו ליגת העל בה יש בדרך כלל 4 קבוצות חזקות והשאר בינוניות אפשר לראות גם סיום באמצע טבלה ואפילו פלייאוף עליון.
הכל שאלה של חיבור ונשמה , משהו שיש הרבה בהפועל פ"ת.

הפועל באר שבע 2014/2015 -



העונה שהייתה - 2013/2014
אחרי שנים של אכזבות, הפועל באר שבע סוף סוף חזרה למקומה הטבעי בכדורגל הישראלי!
בירת הנגב, שבמשך שנים המשיכה להביא למגרשים כמויות אדירות של קהל והמשיכה לפנטז על חזרתה לצמרת של הכדורגל הישראלי, סיימה כסגנית האלופה כשהיא גם מגיעה לחצי גמר גביע המדינה.
מעכשיו נוספו לאוהדי הקבוצה אלילים חדשים. לא רק מאיר ברד, רפי אליהו, נומה ואליהו עופר, לא רק חלילוביץ', רוסו וסתיו אלימלך, לא רק אופיר חיים, בלסינג קאקו ורמיק יזרסקי, אלא גם אליניב ברדה, מאור בוזגלו וויליאם סוארס.
אחרי שנים של בינוניות מקצועית תחת הבעלים אלונה ברקת, הפועל באר שבע הציגה עונה מצוינת, גם על המגרש וגם מחוץ למגרש עם הקהל הנפלא שלה, ולראשונה אחרי שנים ארוכות, תייצג את הפועל באר שבע באירופה.




מִי זֹאת עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר




העברות

עזבו
גליינור פלט, דיויד הובר, לוטם זינו, ניוקלאס פלצ'וק, שלומי בן חמו, עידו אקסברד, פיראס עוואד, דרור טזזו, בן תורג'מן ויונתן אוזן.

מתנדנדים
תומר סוויסה, קובי דג'אני, בן אלגרבלי, בן ביטון ויוסף אבו לאבן.

הגיעו
מאור מליקסון -
ההחתמה הגדולה והמרגשת ביותר של הקיץ, היהלום שבכתר מבחינת אוהדי הפועל באר שבע.
מליקסון, שעד לתקופה שלו בהפועל באר שבע נחשב לכישרון גדול אבל מבוזבז, פרח בבירת הנגב בקדנציה הקודמת בקבוצה, ומיתג את עצמו כאחד מהשחקנים הכי טובים שיש למדינת ישראל להציע.
בעונתו המלאה האחרונה בבאר שבע, בעונת 2009/2010, היה מליקסון השחקן היחידי בליגה ביחד עם גילי וירמוט מהפועל ת"א, שהגיע למספר דו ספרתי גם של שערים (10) וגם של בישולים (11) במסגרת הליגה, וכל זה בקבוצה עם סגל שחקנים בינוני ומטה. הטענה הייתה שבקבוצה עם סגל שחקנים טוב יותר, מאור מליקסון יכול להיות זה שיעשה את ההבדל ויביא תארים.
ואכן, מליקסון שנקנה על ידי ויסלה קרקוב עשה את ההבדל בקבוצתו החדשה והוליך אותה לאליפות פולין כשהוא גם כובש את שער האליפות.
בין לבין מליקסון עורר סערה תקשורתית כשהתבקש לבחור בין נבחרת ישראל לנבחרת פולין שאירחה את אליפות אירופה. לבסוף, מליקסון ויתר על האפשרות לשחק ביורו, ובחר לשחק בנבחרת ישראל, בה הוא הפך להיות שחקן קבוע.
התחנה הבאה של מליקסון הייתה ולנסיאן מהליגה הראשונה בצרפת, כשאומנם הקבוצה ירדה ליגה אך מליקסון סיים את העונה כשחקן השלישי בליגה מבחינת מס' כדורי העומק לרחבת היריב.
לאחר קמפיין אדיר של אוהדי הפועל באר שבע, שכלל מאות אוהדים שקראו למליקסון לחזור הביתה בצורות ייחודיות ומרגשות, החליטה הנהלת הקבוצה לעשות הכל כדי להחזיר את היהלום הביתה, ולאחר שולנסיאן נקלעה לקשיים כלכלים, הכל היה תלוי במליקסון שהסכים לוותר על משכורות גבוהות יותר בקבוצות אחרות כדי לסגור מעגל ולחזור למקום שהוא קורא לו בית כשהוא חותם על חוזה ארוך טווח שבסיומו אמור מליקסון לקבל תפקיד מקצועי במועדון.




שלומי ארבייטמן
כמו מאור מליקסון, גם לשלומי ארבייטמן הייתה עונה מצוינת בעונת 2009/2010, העונה האחרונה שבה ארבייטמן שיחק בישראל, עם מאזן פנטסטי של 28 שערים ב34 משחקי ליגה בהם הוא לקח חלק.
העונה הטובה במכבי חיפה סידרה לארבייטמן מעבר לליגה הבלגית, אבל בניגוד למליקסון, ארבייטמן לא הצליח להשאיר חותם בחו"ל והפך לשחקן שמקבל את הדקות בעיקר כמחליף.
בגיל 29, ארבייטמן חוזר לישראל במטרה לחזור ולהיות שחקן הרכב, כדי שאולי דרך דקות קבועות ואמון המאמן, הוא יצליח לחזור ולהיות חלוץ שקורע רשתות, ואולי אפילו לחזור וללבוש את מדי נבחרת ישראל.
מבחינת הפועל באר שבע, שלומי ארבייטמן אמור להיות המספר 9 החדש של הקבוצה בהתקפה אחרי עזיבתו של פלט הנפלא, והציפיות בהתאם.





דור מלול
דור מלול נכנס לתודעה כשעלה לבוגרים במכבי ת"א והרשים מאוד יחסית לגילו הצעיר.
מכבי ניצלו את היכולת של מלול לשחק במספר תפקידים, מגן ימני, קשר ימני, קשר באמצע וקשר התקפי והוא לאט אבל בטוח שידרג את מעמדו בקבוצה והפך לשחקן קבוע אצל מכבי כשהוא אפילו מוזמן לראשונה לסגל הנבחרת הבוגרת של ישראל.
ואז, בעזרתו של דודו דהאן, עבר דור מלול לבלגיה, שם, בדומה לשחקנים ישראלים אחרים, הוא התקשה להשאיר חותם.
אומנם מלול היה שחקן קבוע בבירסחוט הבלגית, אבל הוא לא הצליח באמת לממש את הציפיות ממנו ולעשות את קפיצת המדרגה לקבוצה גדולה בבלגיה.
בשנה שעברה חזר מלול לבית"ר י"ם, אולם בניגוד לציפיות לא הצליח להפוך לשחקן מרכזי כשהוא גם סבל מפציעה שהשביתה אותו למס' חודשים.
ההחתמה של מלול בהפועל באר שבע לא באמת הפתיעה, וזאת בגלל שמלול הוא שילוב של שני דברים שבאר שבע צריכה, גם שחקן שיכול לשחק בעמדת המגן הימני, העמדה החלשה של הפועל באר שבע בשנים האחרונות, וגם שחקן שמסוגל לשחק בכמה עמדות במגרש ובכך הוא יעניק לאלישע עוד עומק במידה ואלישע יחליט שאביתר אילוז ימשיך לפתוח בעמדת המגן הימני.





רועי גורדנה
רועי גורדונה היה ככל הנראה שחקן הבית שקיבל הכי הרבה דקות מבין שחקני הבית שעלו לקבוצת הבוגרים של הפועל ת"א בשנים האחרונות.
מצד אחד מדובר בקשר אגרסיבי עם דריבל טוב שיכול להצטרף להתקפה במסירות עומק ובעיקר באיומים על השער, מהצד השני מדובר בשחקן שלוקה בכושר הגופני ומאז הפציעה שעבר לא מספיק דומיננטי בשביל להחזיק אמצע של קבוצה עם השאיפות של הפועל באר שבע.
מבחינת הפועל באר שבע, לפחות כרגע, נראה שגורדנה יתפוס את מקומו של לוטם זינו, כשחקן רוטציה בקבוצה.




רובי לבקוביץ
אחרי הכישלונות בשנתיים האחרונות עם שלומי בן חמו וגליל בן שאנן, ועם הידיעה שיתכן ואוסטין אג'ידה יעדר השנה כחודש בגלל אליפות אפריקה, בהפועל באר שבע חיפשו שוער בכיר יותר לקבוצה, אחד שעמד כשוער ראשון בשנים האחרונות לקבוצות בליגת העל.
אחרי חיפושים רבים, הוחלט ללכת על לבקוביץ', שספר 40 משחקי ליגה בליגה העל בשנים האחרונות, כמחליף של אג'ידה בקבוצה.




דניאל יואכים אסקלינג
הבלם השבדי בעל האזרחות הישראלית שיחק בעונה האחרונה בהפועל כפ"ס והיה בעל הבית שלה בהגנה.
לרבים הוא הזכיר את עודד גביש, בלם הפועל באר שבע לשעבר, בשל סגנון המשחק שלו. טוב מאוד באוויר, קצת פחות בקרקע, ובעיקר נוטה לעשות טעות קריטית מידי משחק.
לאחר השחרור של מרקוביץ בעונה שעברה, לא היה לבאר שבע באמת מחליף ראוי לעמדת הבלם, מה שעלה לה ביוקר כשסוארס הנפלא נפצע במשחק הגביע.
אסקלינג יהיה הבלם המחליף של הפועל באר שבע העונה, כשאוהדי באר שבע מקווים שהקבוצה לא תאלץ להשתמש בו, שכן בהרכב נמצאים פאיוביץ' וסוארס המצוינים.






המטרות לעונה הקרובה
למרות ההצלחה בעונה שעברה, אוהדי הפועל באר שבע שומרים על פרופורציות.
אין ספק שבלילות אפשר לחלום על קפיצת מדרגה, מאבק צמוד עם מכבי ת"א על האליפות, זכיה בגביע, הצלחה באירופה, אבל בקהל ובקבוצה גם מודעים לעובדה שמכבי ת"א היא בכמה דרגות מעל יתר הקבוצות בליגה מבחינה כלכלית, מבחינת ניהול ומבחינת עומק הסגל, ושבהפועל באר שבע עדין מנסים לבנות מסורות של הצלחות, ולכן צריכים להיות עם רגליים על הקרקע.
אוהדי באר שבע מקווים לעוד עונה של רגעים בלתי נשכחים, לעוד עונה שבה באר שבע ממתגת את עצמה כאחד מהמועדונים הגדולים בישראל.

צ'לסי - עונת 2014/2015

העונה שהייתה
מוריניו דאג להנמיך ציפיות, וכיאה לאוהדים של קבוצות אותן מוריניו מאמן - כולם הסיכמו איתו. למרות זאת, חניכיו של הפרובוקטור מצאו עצמם בעמדה מבטיחה כחודש-חודשיים לפני סיום העונה, הן בליגה והן בליגת האלופות. לצד תוצאות מרשימות ומאבקים צמודים שנמשכו עד סוף העונה, צ'לסי סיימה את שנת 2014 בידיים ריקות. כידוע, "הישג" כזה לא מתקבל בהיררכית המועדון, והצאר ידוע כאחד שהוא 'טריגר האפי', אבל כשמודבר במאמן כמו מוריניו ראוי לאפשר לו להמשיך את עבודתו. רבים התאכזבו מהחלק ההתקפי של הקבוצה ובצדק, הרי הריצות המגושמות של טורס אינן תירוץ הולם לחוסר תפקוד מוחלט במשחקים מסוימים, בטח כשהסגל מורכב משחקנים כמו הזאר, אוסקר, שרלה וויליאן. הגעה לחצי גמר ליגת האלופות וההתמודדות על תואר הפרמייר ליג, שכללה ניצחון מספק מאוד באנפילד אשר מנע מהמועדון שאנחנו אוהבים לשנוא אליפות, החדירו בשחקנים ניסיון שישרת אותם בעתיד כדבריו של מוריניו, והעבודה תחתיו לבטח חיזקה את ההיבט המנטלי שלהם. ייתכן ואנשים מחוץ לצ'לסי ראו בעונה זו כישלון של החבר'ה ממערב לונדון, אבל יש לשים דברים בפרופורציה: על אף ההשקעה הרבה ברכישת שחקנים, הסגל של צ'לסי עדיין מפגר אחרי - מבחינה איכותית לפחות - סגלים של מועדון רבים. אם מקום שלישי והגעה לחצי גמר ליגת האלופות מוגדרים כ"כישלון", אז אני סבור שמצבנו טוב.

העונה הקרובה
בקיץ הקודם מוריניו הגיע עם אסטרטגיה ברורה, ומסתמן שבסינכרון מוחלט עם הנהלת המועדון, והיא כללה מעבר לשיטה התקפית יותר והסתמכות על שחקנים צעירים. נכון, הוא נסוג בכל הנוגע לשיטה באמצע העונה כאשר הבחין בכך שהקבוצה סופגת יותר מדי שערים, והצעירים אותם "קידם" הם שחקנים מוכחים מעל גיל 20, למעט מקרים בודדים כמו זה של קלאש, אבל נראה שלמועדון יש תכנית מאוד ברורה, ובימים האחרונים אף מדברים על קידום חלק מתוצרי מחלקת הנוער (לטענת מוריניו, אקי, קריסטנסן ובייקר יקחו חלק בעונה הקרובה ופרוספקטים צעירים יותר כמו בראון, בוגה וסולנקה יתאמנו עם הסגל הראשון) בעונה הקרובה. לצד כל אלה, ישנה תחושת דאגה שאופפת את אוהדי המועדון, שהרי מסתמן שהחוד בעונה הקרובה יורכב מקוסטה, טורס ודרוגבה. האם באמת מדובר בשדרוג משמעותי ביחס לעונה החולפת? לוקאקו סומן כהבטחה, והדעה הרווחת הייתה כי הוא יהווה אבן יסוד בחלק ההתקפה של צ'לסי בעשור הקרוב, אלא שהמעבר לאברטון מצביע על רצון למצוא פתרון אחר. ימים יגידו אילו ההחלטה הזאת נכונה, אבל צריך לזכור שרק לפני שנתיים ויתרנו על מי שנחשב היום לחלוץ האנגלי הטוב ביותר; וכנראה הטוב ביותר בליגה לנוכח עזיבתו של סוארז.

משחקי המוחות של מוריניו בעיצומם, והם בדרך כלל מצביעים על התעצמות ביטחונו העצמי. הוא עקץ את התנהלותה של יונייטד, הוא זרק מילים על וונגר בסוף העונה האחרונה והוא מכין את הקרקע לקראת יריבות ארוכת שנים עם פלגריני. כן, מוריניו סוף סוף חזר, המאמן ש"השתנה", אשר חזר לאנגליה בקיץ הקודם כאדם שמח ונחמד, חוזר לתרגיליו הישנים וזה משאיר המון מקום לאופטימיות. הרכישות של פברגאס, קוסטה ולואיס ממלאות חלל עצום; בהיבט הקבוצתי, שהרי מדובר בחיזוק איכותי של הסגל, ובעמדת המאמן, שמראה סימנים שהוא מוכן לקרב. מה באמת צפוי לנו? אין לדעת, אבל סינדרום "העונה השנייה" לצד חיזוקים מבורכים ואחדות בין המאמן להנהלה (לפחות בזמן זה) מצביעים על פוטנציאל לעונה גדולה. כמובן שהזאר יצטרך לקחת על עצמו יותר, אוסקר יהיה חייב להשיב לעצמו את הביטחון העצמי והתבניות ההתקפיות חייבות להשתפר, מהחלק ההגנתי של המגרש ועד לחלק ההתקפי. ובכל זאת, אנחנו אופטימיים.

חידת הקיץ
לא לוקאקו, לא קוסטה ולא קורטואה. מי אם לא טורס - האם נצליח להיפטר ממנו ובכך לפנות מקום להחתמה של חלוץ נוסף, או שמא הוא יישאר ונמצא את עצמנו בsquare one במידה וקוסטה נפצע? בין אם אתם אוהבים אותו או שונאים אותו, די ברור שטורס וצ'לסי לעולם לא יהפכו לסיפור הצלחה מסחרר. אנשים רבים סבורים שעונה מוצלחת יכולה תלויה במכירתו, ואחרים חושבים שגם איתו ניתן לרשום עונה גדולה. כך או אחרת, שום דבר לא ודאי עם טורס בגשר.

חלון ההעברות
רכש נכנס: ססק פברגאס (27 מיליון), דייגו קוסטה (32 מיליון), פליפה לואיס (16 מיליון), מריו פסאליץ (3 מיליון), דידייה דרוגבה (חינם).
רכש יוצא: דויד לואיז (48 מיליון), דמבה בה (5 מיליון), ואן אנהולט (1.8 מיליון), לוקאקו (28 מיליון), למפארד, אטו, קול, האצ'ינסון (סיימו חוזה).

ליגה פוסטובון, FINALIZACION 2014


המונדיאל נגמר, בקולומביה כבר סיימו לחגוג לגיבורי הנבחרת וכולם כבר רוצים לחזור לדבר האמיתי: ליגה פוסטובון. הליגה היתה בשליטה של אתלטיקו נאסיונל בשנתיים האחרונות, כאשר הקבוצה הספיקה לזכות בשלושה תארים ברציפות והלילה יחל המסע של 17 קבוצות לנסות ולמנוע ממנה את התואר הרביעי. אחרי השינוי בשיטת הליגה בעקבות המונדיאל, חוזרים בקולומביה לשיטת הפלייאוף הרגילה עם חלוקה לבתים. כדי לעשות סדר למי שעדיין לא מבין איך הסיפור מתנהל, מוזמן להציץ בסיקור.

השיטה
הליגה הקולומביאנית מכילה 18 קבוצות בליגה הבכירה כאשר כל קבוצה משחקת 17 משחקים מול שאר הקבוצות ובנוסף לכל קבוצה יהיה משחק אחד נוסף נגד היריבה העירונית או מה שנקרא ה"קלאסיקו" וסך הכל 18 משחקים לכל קבוצה. בתום הסיבוב הסדיר, 8 הראשונות בטבלה מעפילות לשלב הפלייאוף, שישוחק בשני בתים בני 4 קבוצות כ"א, המשחקות 6 משחקים בשיטת ליגה. שתי הראשונות מכל בית יעפילו לגמר שישוחק בשיטת בית-חוץ, אין חשיבות לשערי החוץ ובהנחה שיש שיוויון בתום שני משחקים, מכריעים את ההתמודדות מהנקודה הלבנה. הקבוצות שתסיימנה ראשונה ושנייה בטורניר הסדיר, יהיו ראשי הבתים של הפלייאוף ושאר שש הקבוצות תחולקנה בהגרלה עיוורת.

ירידה ומבחנים
גם פה בדומה לליגה הארגנטינאית למשל, היורדת נקבעת בתום עונה שלמה (טורניר אפרטורה + פינאליסאסיון) ולאחר שהיתה בעלת הממוצעים הנמוכים ביותר בשלוש השנים האחרונות. קבוצה חדשה שעלתה לליגה הבכירה ולא שיחק בעונות קודמות, "זוכה" במאזנה של הקבוצה שירדה ומקבלת צ'אנס של שני טורנירים לנסות ולהנצל מירידה. הקבוצה שסיימה במקום ה-17 ולהפני אחרון, תתמודד בשני משחקי פלייאוף מול סגנית אלופת הליגה השניה כדי לקבוע מי תהיה זו שתשחק בליגה הבכירה.

טורנירים יבשתיים

קופה ליברטאדורס-לקולומביה יש שלוש נציגות שייצגו אותה בקופה ליברטאדורס 2015. אלופת האפרטורה, נאסיונל, אלופת הקלאוסורה שתיקבע בסוף הטורניר הקרוב והנציגה השלישית שתחל את דרכה במוקדמות המפעל, זו הקבוצה שתסיים את השנה עם הכי הרבה נקודות בשכלול שני הטורנירים.

קופה סודאמריקנה-וארבע קבוצות ייצגו את המדינה במפעל השני בחשיבותו. המעפילות לטורניר הן שלוש הקבוצות שסיימו בטבלה אחרי הקבוצה שהולכת לליברטאדורס ובנוסף גם זוכת הקופה קולומביה, מקבלת כרטיס. קבוצה שתייצג את קולומביה בליברטאדורס יכולה כמובן לייצג אותה גם בקופה סודאמריקנה של אותה שנה. הקבוצות שתייצגנה את קולומביה לטורניר של 2014: אתלטיקו נאסיונל, דפורטיבו קאלי, מיז'ונאריוס, אגילאס דוראדאס.

רוב המחזורים ישוחקו בימי שישי, שבת וראשון, לפעמים יהיו משחקים גם ברביעי. להלן גם מספר קישורים רלוונטים:

El Tiempo - העיתון שיוצא בבוגוטה.
El Colombiano - העיתון שיוצא באנטיוקיה
El Espectador
El Pais - העיתון שיוצא בקאלי
El Heraldo - העיתון שיוצא בבאראנקייה
האתר הרשמי של הליגה
האתר הרשמי של הנהלת הליגה

אתר טוב שממנו ניתן לצפות בשידורים ישירים של המשחקים הוא ROJADIRECTA

Associazione Sportiva Roma 2014/15

שנת ייסוד - 1927
אליפויות - 3
גביעים - 9
אצטדיון - סטאדיו אולימפיקו.
מתקן אימונים - טריגוריה.
בעלים - ג'יימס פאלוטה.
קפטן - פרנצ'סקו טוטי, דניאלה דה רוסי.


בעונה החולפת:

לאחר הכישלונות בעונות האחרונות מאז הגעת הבעלים החדשים והשאפתנים, בעונה האחרונה הגיעה ההצלחה. רודי גארסיה הונחת למשרת המאמן ויחד איתו הוחתמו שחקני רכש ותיקים ומנוסים לצד כישרונות צעירים. מורגן דה סאנטיס, מאייקון, קווין סטרוטמן, ג'רביניו בנעטיה ונאינגולאן היו כולם להצלחה גדולה ותרמו לפתיחת עונה מסחררת בניגוד לכל הציפיות ודיבורים על אליפות החלו לרחף באוויר.

הג'ילארוסי פתחו את העונה בסערה עם 10 נצחונות רצופים, שיא ליגה לפתיחת עונה. לא פחות מדהים היה הנתון שבעשרת המשחקים הקבוצה ספגה שער אחד בלבד. הנצחונות כללו בין היתר שלישייה בסן סירו על אינטר, 0-2 על נאפולי עם צמד גדול של פיאניץ' ואולי הכי חשוב- נצחון על לאציו בדרבי אחרי שנתיים שחונות. הייתה תחושה שאולי דווקא הפעם חלום על סקודטו ראשון מאז 2001 יהפוך למציאות. אלא שאז הגיע רצף של ארבע תוצאות תיקו שעצר את הדהירה ובזכות ריצה מטורפת של יובנטוס הקבוצה ירדה למקום השני. גם תבוסה כואבת במשחק העונה 3-0 הוכיחה שעוד יש מה לשפר. הנתונים של פתיחת העונה לא נשמרו כצפוי, אך עדיין הקבוצה הציגה מספר יפים- ספגה 25 שערים (ההגנה הרביעית בטיבה באירופה) ולמרות שלושה הפסדים רצופים בסיום העונה בשל ירידת מתח ושיתוף שחקנים צעירים, כמעט בכל עונה אחרת 85 נקודות היו מספיקות לאליפות. לצער האוהדים ממולם ניצבה יובנטוס בעונה מאוד יעילה ונדירה שחצתה את רף מאה הנקודות ולא הותירה מקום למאבק אליפות אמיתי.

למרות זאת, בקבוצה מהבירה מרוצים מכך שהפרויקט האמריקאי סוף סוף המריא ובעונה הקרובה הקבוצה תשתתף בליגת האלופות לראשונה מזה ארבע שנים.


סטרוטמאן באחד השערים היפים בעונה החולפת בגביע.


מצטיינים :

כמעט כל השחקנים נתנו עונה טובה מאוד, אציין את הבולטים שבהם:

פרנצ'סקו טוטי – הקפטן הנצחי המשיך לעשות קסמים על המגרש ולהראות שלמרות שבקרוב יחגוג 38, חוכמת המשחק, המנהיגות והטאץ' שלו בכדור לא יעלמו לעולם. כבש 8 שערים ובישל עוד 10, וזה למרות שנפצע למשך מספר שבועות, שהרגישו כמו נצח לאוהדי הקבוצה ורק המחישו כמה הוא משמעותי למועדון.

מהדי בנעטיה – הבלם המרוקני נכנס לנעליות גדולות כמחליפו של מארקיניוס הנהדר. היו חששות לפני הגעתו האם יצליח למלא את מקומו אך במהרה הם התבדו. בנעטיה הנהיג את ההגנה והיה אחת הסיבות המרכזיות למספר הספיגות המאוד נמוך של הקבוצה. הספיק גם לכבוש חמישה שערים. התעניינות מקבוצות בכירות לא איחרה לבוא, תג מחיר גבוהה הוצמד אליו אך כנראה שישאר.

קווין סטרוטמאן – הקשר ההולנדי היה מהבולטים בפתיחת העונה עם עבודה מצויינת בהגנה ובהקפה וגם הספיק לכבוש שער נדיר בגביע. פציעה קשה בתחילת חודש מרץ גמרה לו את העונה ומנעה ממנו גם השתתפות במונדיאל.

ג'רביניו – הקיצוני מחוף השנהב, שפרח בליל תחת אימונו של גארסיה, הוחתם לאחר עונה לא מוצלחת בארסנל וגרר איתו לא מעט הרמות גבה. גם הפעם גארסיה ידע להשתמש בו כמו שצריך והקיצוני מחוף השנהב סיבסב הגנות ללא הרף וניפק 9 שערים ו-10 בישולים.

מאטיה דסטרו – החלוץ הצעיר שהוחתם לפני שנתיים סוף סוף חזר מהפציעות ולמרות ששיחק רק חצי עונה, סיים כמלך השערים של הקבוצה עם 13 כיבושים ויחס ניצול מצבים נדיר.

ראדג'ה נאינגולאן – הקשר המרכזי הגיע בינואר מקליארי, השתלב מהר מאוד בהרכב והיה מהבולטים בקבוצה בחצי השני של העונה.



עוד רגע קסם של טוטי מהעונה הקודמת.


עונת 2014/15

לאחר שהחליפה חמישה מאמנים בארבע שנים, סוף סוף הקבוצה פותחת עונה שנייה עם אותו המאמן. עם ההצלחה הגדולה של רודי גארסיה, במועדון מצפים לשמור על המשכיות וללכת צעד קדימה. התפטרותו המפתיעה של קונטה מיובנטוס בוודאי תורמת לתחושת האוהדים שהשנה ניתן לעשות את זה. ההשתתפות בליגת האלופות מעלה את הציפיות ועם זאת מחייבת סגל רחב יותר וטוב יותר.

נכנסים:

סיידו קייטה – הקשר המרכזי הוותיק בן ה-34 הצטרף בחינם מוולנסיה. לפני כן שיחק בברצלונה ארבע שנים, שם לקח כמעט כל תואר אפשרי ובקבוצה מקווים שיתרום מניסיונו.

אורבי עמנואלסון – ההולנדי בן ה-28 מגיע ממילאן גם הוא בחינם. יכול לשחק במגוון עמדות בקישור ובהגנה ולמלא חורים במידת הצורך.

אשלי קול – המגן השמאלי בן ה-33 של צ'לסי מגיע ללא תשלום לאחר שנים רבות בצ'לסי. ימלא את מקומו של דודו וצפוי להיאבק עם בלצארטי על מקום בהרכב, כשזה יחזור מהפציעה הארוכה שלו.

סאליח אוצ'אן – כשרון צעיר בן 20 שמגיע מפנרבחצ'ה בהשאלה עם אפשרות לרכישה.

חואן מנואל איטורבה – כנראה השם הנוצץ ביותר ברשימה. כשרון גדול שיש לו שיש לו הרבה מה להוכיח בסכום הגבוה שבו נקנה. מילאן ויובנטוס התעניינו ברכישת הקיצוני בן ה-21 מה שגם גרם למחירו לעלות ולהסתכם בכ-30 מיליון אירו.

לאנרדו פארדס - קשר בן 20 שמגיע מבוקה ג'וניורס בהשאלה עם אופציה לרכישה. לא ברור כמה דקות משחק יקבל עם ריבוי הקשרים בקבוצה.

דוידה אסטורי - בלמה בן ה-27 של קליארי מצטרף לחיזוק ההגנה. מגיע בהשאלה תמורת 2 מיליון אירו ואופציה לרכישה בתום העונה תמורת 5 מיליון נוספים.



איטורבה, הרכש היקר של הקיץ.


עוזבים:

דודו – המגן השמאלי בן ה-22 שיחק לא מעט השנה בשל הפציעה של בצלארטי, אך בשל חזרתו הצפויה של האיטלקי והגעתו של אשלי קול, הוחלט למכור אותו לאינטר תמורת 9 מיליון אירו.

רפאל טולוי – הבלם הברזילאי הגיע בינואר בהשאלה עם אופציה לרכישה, ולמרות שהיה סביר כנראה שלא ימשיך בקבוצה.

מישל באסטוס – הגיע בהשאלה בינואר עם אופציה לרכישה, אך לא הרשים וסיים את דרכו במועדון.

רודריגו טאדיי – השחקן הוותיק ששיחק כמעט עשור בקבוצה סיים את חוזהו ויחפש לו קבוצה חדשה. עשה הרבה שנים יפות במועדון וגם העונה כבש שני שערים וריגש את האוהדים.

לו"ז משחקי הכנה בקיץ:

18.07 - רומא - נבחרת אינדונזיה עד גיל 23 - 1-3 (פלורנצי 8', אוצ'אן 12', בוריילו 43').
23.07 - רומא - ליברפול 0-1 (אגר עצמי 90').
26.07 - רומא - מנצ'סטר יונייטד 3-2 (פיאניץ' 76', טוטי פנדל 89').
29.07 - רומא - ריאל מדריד 0-1 (טוטי 58').
02.08 - רומא - אינטר 2-0.
10.08 - רומא - אלטנדורף (אוסטריה) 0-5 (ג'רביניו 35', סומה 68', טוטי 78', טוטי 81' פנדל, סומה 83').
15.08 - רומא - ווינה SK (אוסטריה) 1-4 (ג'רביניו 35', פיאניץ' 62', איטורבה 83' פנדל, ליאיץ' 88').
19.08 - רומא - פנרבחצ'ה.
30.08 - 21:45 - סרייה א' מחזור 1: רומא - פיורנטינה.

סיכום:

עם ההצלחות עולות הציפיות. גם ברומא לא מפחדים לומר שהמטרה השנה היא להשתפר עוד קצת מהעונה הקודמת ולהתמודד על הסקודטו עד הסוף, לצד השתתפות ראשונה בליגת האלופות מזה מספר שנים. לשם כך השלד המרכזי נשמר והתחזק עם הגעה של שחקנים וותיקים ומנוסים לצד שחקנים צעירים ומוכשרים.


FORZA ROMA

לאציו

בעונה שעברה: מקום 9 בליגה, רבע גמר הגביע.

סיכום העונה החולפת:
לאחר כמה עונות מוצלחות תחת שרביטו של ולדימיר פטקוביץ', העונה האחרונה בלאציו הייתה בגדר פיאסקו. פטקוביץ', שפתח את העונה, לא הצליח לחבר שני ניצחונות רצופים. משנודע שפטקוביץ' סיכם עם ההתאחדות השוויצרית על משרת אימון הנבחרת מתום המונדיאל, לוטיטו האשים אותו בבגידה וזרק אותו. את מקומו תפס מאמן שמוכר לאוהדי לאציו הלא הוא אדוארדו רייה. תחת רייה חלה מגמת שיפור והנצחונות הגיעו בתדירות גבוהה יותר, אך לא מספיק כדי לפצות על העונה החלשה של רוב סגל הקבוצה. בליגה האירופית, לאציו הודחה כבר בשלב הנוקאאוט הראשון מול לודוגורטס הבולגרית באחד מהמשחקים הכי משוגעים שנראו במפעל הזה. את העונה סיימה לאציו במקום התשיעי, אך אין ספק שזה נמוך משמעותית מהציפיות שלה. לאציו גם סבלה מפציעות רבות, במיוחד זו שהשביתה את מירוסלאב קלוסה האגדי לחלק נרחב של העונה. היא עשויה להתנחם מכושרו של קאנדרבה, שהיה בין הבודדים שהגיעו לעונה הזאת, ומקייטה באלדה הצעיר שנראה כמו כישרון מאוד מבטיח. החדשות הרעות הן שמארקטי כבר ממזמן לא נראה שוער לרמה הזו.

מאורעות הקיץ:
אדוארדו רייה לא המשיך לעונה נוספת ובמקומו מונה סטפאנו פיולי בבחירה קצת "חסרת מעוף". ההמשך דווקא היה לא פחות ממצוין. עם תחילת חלון ההעברות הודיעה לאציו על שתי רכישות - האחת היא של מרקו פארולו המצוין, קשרה של פארמה, שגם קיבל לא מעט קרדיט בנבחרת איטליה במונדיאל האחרון, והוא הגיע תמורת 5.5 מיליון יורו. השנייה היא השאלתו של דושאן באסטה - אחד המגנים הימניים הבולטים ביותר בשנים האחרונות, תוצר טיפוחו של פרנצ'סקו גווידולין באודינזה. רכש נוסף שהגיע בתחילת החלון הוא פיליפ דג'ורג'ביץ', חלוצה הסרבי של נאנט שכבש בעונה האחרונה עשרה שערים בליגה הצרפתית ובישל עוד שלושה. דג'ורג'ביץ' הגיע ללאציו בחינם, ואמור להיות המחליף הראשון לקלוזה ברוטציה.
לאציו נפרדה מבלמיה - הצמד ביאבה-דיאס ששוחרר (הראשון חתם באטאלנטה). לכן בשבועות האחרונים לאציו מקושרת חזק מאוד לשני בלמים נוספים - הראשון הוא סטפאן דה פריי ההולנדי, ששיחק במרכז ההגנה של נבחרת הולנד המצוינת מהמונדיאל האחרון, והשני הוא דוידה אסטורי האיטלקי. סטפאנו פיולי כבר הודיע שעם הגעת שני בלמים חדשים חזרה לאירופה היא לא מילה גסה.

שחקן המפתח: אנטוניו קאנדרבה

קאנדרבה. האם השמועות על מעברו ליובה יתממשו?

פיורנטינה
בעונה שעברה: מקום 4 בליגה, גמר הגביע.

סיכום העונה החולפת:
העונה הקודמת הייתה אמורה להיות עונת החלומות של הויולה. הגעתו של מאריו גומז גרמה לשינוי באווירה ברחובות פירנצה, משהו שלא הרגישו שם מאז תקופת שבע האחיות של הסריה A. גם החלמתו של ג'וזפה רוסי ורכישתו של יוסיפ איליצ'יץ' נראו כקריאת תיגר על הסקודטו. בפועל, אי אפשר לומר שהויולה עברה עונה רעה, אך ללא ספק היה אפשר להוציא ממנה יותר. ג'וזפה רוסי פתח את העונה נפלא, אך פציעה מצערת מאוד גרמה לו להפסיד את רוב חלקה השני. מאריו גומז נפצע כמעט מיד עם פתיחת העונה וסבל מפציעות חוזרות במשך רוב שלבי העונה. יוסיפ איליצ'יץ' לא השתלב כראוי, ומעונה שבה לפיורנטינה היו את כל הכלים להיאבק על לפחות המקום השלישי, היא קיבלה עונה שבה החולשה של אינטר והקבוצות שמתחתיה לא מנעו ממנה להתייצב בנוחות במקום הרביעי (והמכובד) למשך רוב שלבי העונה. אבל לפיורנטינה היו כוכבים אחרים. בראש ובראשונה המאמן מונטלה, ואיתו גם חואן קואדראדו הקולומביאני שזכה להייפ בינלאומי לאחרונה, בורחה ואלרו הפנטסטי וגם סטפאן סאביץ' הצעיר שהוכיח שעזיבתו של נסטאסיץ' היא לא גזרה משמיים. בליגה האירופית מונטלה וחניכיו עשו קמפיין מצוין, אך נכנעו ליובה שנשרה מליגת האלופות בשלב שמינית הגמר.

מאורעות הקיץ:
מלבד סיום רכישתו של קואדראדו (שהיה נמצא בבעלות משותפת ביחד עם אודינזה), לא נרשמה בויולה פעילות עסקית יוצאת דופן, אולי מתוך הבנה שהסגל הקיים הוא גם ככה אחד הטובים בליגה. צ'יפריאן טאטרוסנו, שוערה של סטיוואה בוקרשט, הגיע בחינם, ופדריקו ברנארדסקי הצעיר, ששיחק בהשאלה בצ'זנה בעונה הקודמת, צפוי להישאר בקבוצה ולקחת חלק פעיל מההתקפה בעונה הקרובה. בגזרת העוזבים ניתן להבחין בשמו של מאסימו אמברוסיני. גם אלסנדרו מאטרי ואנדרסון חזרו לקבוצותיהם לאחר שתמה תקופת ההשאלה שלהם. רומולו ולורנצו די סילבסטרי, ששיחקו בעונה הקודמת בורונה ובסמפדוריה בהתאמה, נמכרו לקבוצותיהם על מנת למלא את קופת המזומנים. מאז תחילת המונדיאל חלון ההעברות מתנהל בעיקר בגזרת קואדראדו - קבוצות רבות רוצות אותו, ביניהן ברצלונה, אך דלה ואלה מציב תג מחיר גבוה ומרחיק את המתעניינות. קואדראדו כבר הגיב בתקשורת שהוא "אינו יכול לסרב להצעות משנות חיים" וכמובן מתייחס לשלל הקבוצות הגדולות שרודפות אחריו לאחר המונדיאל הנפלא שהציג.

שחקן המפתח: חואן ג'יזרמו קואדראדו

קואדראדו - יישאר בפיורנטינה?


טורינו
בעונה שעברה: מקום 7 בליגה, הדחה בסיבוב השלישי של הגביע.

סיכום העונה החולפת:
אחרי קיץ שבו החיזוק הגדול היה צ׳ירו אימובילה הצעיר, שהיה מהבולטים בעלייה של פסקארה לסרייה א׳ שנתיים לפניי אך לא הצליח למצות את עצמו בגנואה, הציפיות בטורינו לא היו לעונה כל כך מוצלחת כמו העונה שעברה. הקבוצה הודחה מוקדם בגביע ולכן התמקדה אך ורק במפעל אחד, בליגה, אך עדיין, הציפיות לא היו גבוהות כאמור. כל זה לא מנע מאחד מהצמדים המרשימים בליגה בעונות האחרונות, צ׳רצ׳י ואימובילה, להפציץ כל מה שבדרכם ולסחוף את טורינו לעונה מדהימה, שבה סיימה במקום השביעי ובזכות בעיות של פארמה מול אופ״א אף הצליחה להעפיל לאירופה אחרי 12 שנות העדרות. הסטטיסטיקה המדהימה שאומרת שצ׳רצ׳י ואימובילה היו אחראים על 48 מתוך 58 השערים של טורינו במהלך כל העונה רק מדגישה עד כמה האמרה צ׳רצ׳י, אימובילה ועוד 9 היא נכונה, אך למרות זאת היו עוד כמה שחקנים שבלטו במהלך העונה האחרונה בטורינו כמו ד׳אמברוסיו, שעבר לאינטר בינואר לאחר שהיה משחקני האגף הטובים בליגה בטורינו, או עומאר אל קאדורי שהיה הצלע הפחות בולטת בהתקפה של הקבוצה אך עדיין תרם את שלו. סה״כ, טורינו של ונטורה נתנה עונה נהדרת בקנה המידה שלה ותקווה להמשיך את המגמה גם בעונה הבאה.

מאורעות הקיץ:
אך נראה שהיא תתקשה מאוד לעשות זאת. אימובילה, מלך השערים של הקבוצה ושל הליגה, עזב לבורוסיה דורטמונד תמורת 18 מיליון יורו, וזה נראה כבור עצום שאותו טורינו תתקשה למלא. הסכנה השנייה היא כמובן מכירתו של צ׳רצ׳י, שכרגע נשאר במועדון אך לאור ההתעניינות הגדולה מצד קבוצות כמו המילאנזיות, מונאקו ואתלטיקו, עזיבה שלו רחוקה מלהיות בלתי אפשרית. כמו שזה נראה כרגע, בטורינו לא כל כך מודעים למצב ואין רכישות רציניות או חיזוק שאפשר יהיה להגיד שגם העונה טורינו מכוונת רחוק, וכמו שזה נראה כרגע בונים על צ׳רצ׳י ועוד 10.

שחקן המפתח: אלסיו צ'רצ'י.

האיש הבולט ביותר בהצלחה של טורינו ובהתפוצצות של אימובילה בעונה הקודמת - צ'רצ'י.

נכתב ע"י or_cohen.

אודינזה

בעונה שעברה: מקום 13 בליגה, חצי גמר גביע.

סיכום העונה שעברה:
אצל אודינזה, כרגיל, מוכרים ומקווים לטוב וזה גם מה שקרה בעונה שעברה. הזברות של פוצו וגווידולין לא מכרו הפעם שחקנים בסיטונאות כמו שהם רגילים, אך עדיין איבדו שם משמעותי בקבוצה וזהו כמובן מהדי בנעטיה המצוין שעבר לרומא, אבל חוץ ממנו הסגל הקיים עם באסטה, דנילו, ברקיץ׳, פריירה, פרננדס, מוריאל וכמובן די נטאלה הגדול נשאר ותחת גווידולין קיווה להמשיך את המסורת של העונות האחרונות והיא שאודינזה מסיימת בצמרת ומעפילה למפעל אירופאי, אך תקוות לחוג ומציאות לחוד. הקבוצה סבלה מעונה רעה למרות יכולת טובה של כמה שחקנים כמו פריירה, באסטה, פרננדס ודי נטאלה, וזה בא כמובן לידי ביטוי בהישגים. בליגה הזברות סיימו רק במקום ה-13 עם 12 ניצחונות בלבד, ובליגה האירופאית עשתה בושה איטלקית קלאסית כשהודחה על ידי ליברץ׳ כבר בשלב הפלייאוף. בגביע אודינזה עשתה קמפיין יפה כשהדיחה את אינטר ומילאן בדרך לחצי, אך שם הסתיימה דרכה אחרי שהפסידה לפיורנטינה במפגש הכפול. סה״כ עונה שבפריולי ישמחו מאוד לשים מאחור ולשכוח כמה שיותר מהר.

מאורעות הקיץ:
הקיץ הזה שונה מקודמיו, ולמה זה? דבר ראשון, כי זה קיץ ראשון מזה המון זמן שאודינזה פותחת עם מאמן חדש על הקווים, וזהו אנדראה סטרמאצ׳יוני הצעיר, ש״הוביל״ את אינטר לאחת מהעונות הגרועות בתולדותיה לפניי שנתיים, כשלצידו על הקווים יעמוד דז׳אן סטנקוביץ׳ האגדי ששיחק תחת סטרמא באינטר. מה בקשר למכירות סוף עונה? רוברטו פריירה כבר עם רגל וחצי ביובנטוס, אך חוץ ממנו לא נראה שיש מישהו מאודינזה שממש בדרך החוצה, וזה בניגוד לקיצים קודמים. מי שהגיע לקבוצה הוא סיריל ת׳ראו שהגיע מקייבו ויקווה להשתלב טוב ברוטציה ההתקפית של אודינזה, ופאבלו ארמרו שחזר לאחר שנה וחצי בגלות של נאפולי ולונדון (ווסטהאם). סה״כ קיץ שקט אצל פוצו עד כה, שככל הנראה יתמקד בעיקר בשמירת הסגל הקיים, בתקווה שסטרמא יוביל את אודינזה לעונה מפתיעה בדומה למה שורונה, טורינו ופארמה עשו בעונה האחרונה.

שחקן המפתח: אנטוניו די נטאלה.

אם לא הוא אז מי? אגדה איטלקית.

נכתב ע"י or_cohen.

פארמה
בעונה שעברה: מקום 6, הדחה בסיבוב השלישי של הגביע.

סיכום העונה החולפת:
העונה של פארמה מתחלקת לשלוש - רע, משתפר ומאכזב. תחילת העונה לא הייתה טובה - הניצחון הראשון הגיע רק במחזור החמישי, עם השיניים ב4-3 נגד אטאלנטה. לאורך כל הסיבוב הראשון פארמה סבלה מסינדרום הקבוצה הביתית - בארטמיו פראנקי היה קשה עד כמעט בלתי אפשרי לנצח אותה, ובמשחקי החוץ היא בקושי הוציאה נקודות. החל מאמצע הסיבוב הראשון נרשמה בפארמה מגמת שיפור, במשחקי הבית היא נשארה בלתי מנוצחת ובמשחקי החוץ רשמה גם כן כמה תוצאות טובות. למעשה, מהמחזור ה-11 ועד המחזור ה-22 פארמה לא רשמה הפסד אחד, ניצחה את מרבית המשחקים ושיפרה באופן דרסטי את מיקומה בטבלה. ההפסד במחזור ה-22 הגיע, כמובן, נגד רומא. לאחר מכן המשיכה פארמה את רצף חסר ההפסדים עד שפגשה את יובה במחזור ה-32, עת קראה תיגר על מקום בליגה האירופית. כמה תוצאות רעות הוסיפו קצת פאניקה ולחץ בסיום העונה, במיוחד השריקה לפנדל במשחק של טורינו במחזור האחרון שקבעה - אם הפנדל נכנס, טורינו תשחק בליגה האירופית ואם לא - פארמה. הפנדל לא נכנס, אבל כאן מגיע השלב המאכזב. בשל טעות בדוחות הפיננסיים, פארמה קיבלה עונש שאיש לא ציפה לו - הדחה מהליגה האירופית. מאכזב זה לא מילה.

מאורעות הקיץ:
האכזבה מאי-ההשתתפות בליגה האירופית הייתה עצומה. כל כך עצומה עד שמרקו פארולו, אחד השחקנים הבכירים בעונה החולפת, בחר להצטרף לשורות לאציו. גם יוהאן בנלואן, ששיחק במרכז ההגנה, עבר לאטאלנטה. בפארמה לא נרשמו שינויים משמעותיים בחלון ההעברות עד כה, כמובן מלבד עשרות אלפי המושאלים שבאים והולכים משם בכל שנה. גורלם של קסאנו ופאלטה, מכוכבי העונה החולפת, עוד לא ידוע ויש סיכוי ממשי לעזיבתם. אחת החדשות היותר טובות שנשמעו בקיץ הזה היא דווקא חזרתו של הרנאן קרספו, אחת האגדות הגדולות בתולדות פארמה, לאימון קבוצת הנוער של המועדון. עם המכה הכלכלית בדמות אי ההשתתפות במפעל האירופי, בפארמה יקוו בעיקר לשמור על הסגל שלם (למעט פארולו) ולהתחזק נקודתית בסכומים לא גדולים.


בפארמה משוגעים על המשוגע - קסאנו.

אתרים נוספים בהם ניתן להתעדכן בהעברות:

Tuttosport - בעיקר עסוק בענייני יובנטוס, אבל נוהג לתת קצת מקום גם עבור שאר קבוצות הליגה. רמת האמינות נמוכה מאוד.

Corriere dello Sport - מתעסק בכל קבוצות הקאלצ'ו. רמת אמינות מוטלת בספק.

Gazzetta dello sport - אחד העיתונים האמינים ביותר באיטליה. נוהג להתעסק בעוד תחומים מלבד כדורגל, אך מהווה מקור מידע די חשוב לחובבי הכדורגל באשר הם.

TuttoMercatoWeb - מכיל ידיעות מכל מיני אתרים שונים, רמת אמינות מוטלת בספק. מתעדכן כל מספר דקות.

Football Italia - מכיל ידיעות על הכדורגל האיטלקי בשפה האנגלית. מתעדכן מספר פעמים ביום, ונחשב ליחסית אמין.

לתשומת ליבכם: ידיעות שנוגעות לקבוצות בעלות דיון רשמי יפורסמו אך ורק בדיון עצמו ולא פה, הקבוצות הן: מילאן, יובנטוס, אינטר, רומא, נאפולי, פיורנטינה, אודינזה, לאציו, טורינו ופארמה. בדיון החדשות יובאו ידיעות שנוגעות לקבוצות שאין להן דיון וחדשות כלליות בנוגע לקאלצ'ו.

אנא להקפיד על החלוקה ולמנוע עבודה מיותרת מצידם של המנהלים, תודה והמשך כתיבה מהנה. ושתהיה עונה מוצלחת בכל המובנים

העונה שעברה:
קיץ מלא חרושת שמועות התרחש בפתיחת עונת 2013/2014 ביובנטוס, שחקנים רבים קושרו למועדון ושחקנים רבים הוזכרו ככאלו שיעזבו אותו, אנחל די מאריה מריאל מדריד, קמילו סוניגה מנאפולי, ויקטור איבארו מקליארי וקולארוב ממנ'צסטר סיטי יחד עם סטבן יובטיץ' המונטנגרי היו השמות העיקריים שהוזכרו בקיץ כאשר בסופו של המארקטו שני הרכשים המשמעותיים ביותר של הקבוצה היו החלוץ פרננדו יורנטה שהגיע בהעברה חופשית מאתלטיק בילבאו וקרלוס "אפאצ'ה" טבז שהגיע תמורת 9 מיליון יורו ממנצ'סטר סיטי. הביאנקונרי התחילו את העונה באולימפיקו של רומא שם פגשו את נציגת העיר ומחזיקת הגביע לאציו למשחק הסופר קופה המסורתי, יובנטוס, שהודחה על ידי אותה לאציו מהגביע בעונה שעברה ניצלה את המשחק על מנת לאותת לליגה "אנחנו מסתערים על אליפות שלישית ברציפות", ניצחון מוחץ של 4:0 הושג בזכות שערים של פוגבה, קייליני, ליכטשטיינר והרכש החדש קרליטוס טבז.


קרליטוס טבס ופול פוגבה - שניים מהשחקנים הבולטים בעונה האחרונה.

את הליגה פתחו הזברות מטורינו במפגש מרתק מול סמפדוריה בלואיג'י פראריס וניצחו 1:0 משערו של קרלוס טבז. שבוע לאחר מכן הביסו את לאציו בפעם השנייה תוך 13 ימים, הפעם עם 4:1 מרשים כשבחגיגה מככבים ארותורו וידאל עם צמד, ווצ'יניץ' וטבז. במחזור השלישי נסעה יובנטוס למפגש עם יריבה מרה בדמות אינטר מילאנו בדרבי ד'איטליה, בסופו של המשחק נשמר הסטטוס קוו בין הקבוצות והמשחק הסתיים ב1:1 כאשר איקארדי כובש לנראזורי ו-וידאל כובש ליובנטוס כעבור שלוש דקות בלבד. במחזור השביעי ולאחר שלושה ניצחונות רצופים שהציבו אותה במקום השני בטבלה אירחה יובנטוס את מילאן למשחק נהדר ביובנטוס סטאדיום בו צמד של מונטארי נענה בשלישייה מרגלי אנדראה פירלו, ג'ורג'יו קייליני וסבסטיאן ג'יובינקו.

עם מצב רוח מרומם ואגו בשמיים הגיעה יובנטוס למגרש הרותח בארטמיו פראנקי והובילה כבר במחצית הראשונה 2:0, רבים מאוהדי וככל הנראה גם שחקני יובנטוס האמינו שהניצחון נמצא בכיס - אך פיורנטינה חשבה אחרת ובתצוגת ענק של ג'וזפה רוסי הבלתי נלאה שכבש שלושער הפכה את התוצאה ל4:2 והנחילה ליובנטוס את הפסדה הראשון בכל המסגרות לעונת 2013/2014. ההפסד לא גרם ליובנטוס להתרגש, ולאחריו היא השיגה תשעה ניצחונות ליגה רצופים בדרך למפגש מול היריבה הגדולה ביותר שלה העונה: רומא של רודי גארסיה. רומא הגיעה ליובנטוס סטאדיום עם שאיפות לנצח את הביאנקונרי אך שלושה שערים של וידאל, בונוצ'י ו-ויצ'יניץ' קטעו את החלומות ונתנו ליובנטוס ניצחון 10 ברציפות, כשלאחר הניצחון הזה היה ברור שיובנטוס תדהר לאליפות שלישית ברציפות והיא אף הצליחה לרשום את שיא הנקודות לקבוצה בליגה האיטלקית עת השיגה 102 נקודות ליגה.


זכייה בסקודטו השלישי ברציפות עם 102 נקודות ליגה.

בניגוד לליגה שם יובנטוס דהרה וזרחה, בליגת האלופות העסק נקלע לקשיים רבים.
המשחק הראשון של יובנטוס בליגה הטובה בעולם הסתיים בתוצאת תיקו 1:1 מאכזב מאוד מול קופנהאגן, יובנטוס ספגה שער לא מחוייב בדקה ה-13 מרגלי יורגנסן והצליחה להשוות משערו של קוואליארלה אך החמצות רבות ותצוגת ענק של השוער הדני מנעו מיובנטוס לנצח את הקבוצה החלשה בביתה. לאחר האכזבה מהמשחק הראשון והדהירה בליגה אירחה יובנטוס את גלטסראיי הטורקית ונקלעה לפיגור מוקדם של 1:0, הזברות אמנם הצליחו להפוך את התוצאה לקראת סוף המשחק אך שער של בולוט בדקה ה-88 חתם תוצאת תיקו שנייה ברציפות ליובנטוס. בהמשך יובנטוס הפסידה לריאל מדריד 2:1 בברנבאו, סיימה עמה ב2:2 ביובנטוס סטאדיום וניצחה 3:1 את קופנהאגן בדרך למשחק מכריע מול גלטסראיי.

המשחק הראשון התחיל טוב עבור יובנטוס שהייתה מסוכנת יותר מהטורקים אך מזג אוויר משוגע עם שלג כבד מאוד הביא לכך שהמשחק יסתיים וימשיך מאותה נקודה ביום שלמחרת. כעבור מספר שעות הגיעו הקבוצות למפגש חוזר באותו איצטדיון ולעייני הנוכחים באיצטדיון נגלה מחזה בו חצי מגרש נמצא בתנאים מזוויעים וחצי מגרש אחר נמצע בתנאים מזוויעים הרבה פחות, עם זאת פיפ"א לא התרשמה והמשחק חודש. יובנטוס שהייתה זקוקה לתוצאת תיקו כמעט ועמדה במשימה אך שער של ווסלי סניידר מבישול של דידייה דרוגבה הדיח אותה מהמפעל החשוב ביותר ביבשת. יובנטוס השמיעה טענות רבות על תנאי המגרש אך תחינתם לא נענתה והקבוצה נשרה לליגת אירופה.


משחק השלג באיסטנבול.

בליגת אירופה פגשה יובנטוס את טרבזונספור הטורקית, פיורנטינה האיטלקית ואולימפיק ליון הצרפתית ועברה אותן בדרך למפגש חצי גמר מול יריבה מנוסה בדמות בנפיקה ליסבון. המשחק הראשון נערך באיצטדיון האור, ויובנטוס שהייתה טובה הפסידה 2:1 בעקבות שער מאוחר של לימה. במשחק השני שנערך ביובנטוס סטאדיום, לא הצליחו הבחורים של קונטה לנצח ואכזבו את אלפי האוהדים שפנטזו על גמר באיצטדיון הביתי.

בעונת 2013/2014 יובנטוס רשמה את שיא הנקודות לעונה, אך גם רשמה אכזבה עצומה כשהודחה כבר בשלב הבתים של ליגת האלופות ואף לא הצליחה להעפיל לגמר ליגת אירופה שנערך באיצטדיון הביתי שלה. עם זאת ניתן בהחלט לציין לטובה את ארתורו וידאל שהפך באותה עונה לשחקן החשוב ביותר של יובנטוס ואת קרלוס טבז שעשה עונת פתיחה מדהימה עם 19 שערי ליגה, וכמובן אנדראה פירלו הבלתי נגמר שהראה שגם בגיל 36 הוא עדיין אחד הקשרים הטובים באיטליה.


העונה שתהיה:
לאחר שהשתתפה בעונה שעברה בארבעה מפעלים, זכתה באליפות ונכשלה בליגת האלופות, החליטו ביובנטוס על שינוי קונספט מ 3:5:2 ל4:3:3 במטרה לנסות ולשפר עמדות במאבק מול אריות היבשת. כמו תמיד, גם הקיץ החלו שמועות על התעניינות של קבוצות כמנצ'סטר יונייד וריאל מדריד בכוכבי הקישור של הקבוצה ארתורו וידאל ופול פוגבה וכמובן על התעניינות בשחקנים כנאני, די מאריה, אלכסיס סאנצ'ז ועוד. אך ב16 לחודש יולי הורגשה רעידת אדמה גדולה באזור טורינו רבתי, כאשר אנטוניו קונטה, מי שהיה קפטן יובנטוס בעבר וגם המאמן שהחזיר אותה לקדמה הבמה עם שלוש אליפויות רצופות, עזב את הקבוצה בקול ענות חלושה, כלי התקשורת מפרסמים סיבות שונות ומגוונות לגבי עזיבתו של הדון, החל מטענות כי קונטה פוטר/התפטר בעקבות חילוקי דעות על שחקני הרכש וכלה בהתפטרות לצורך אימון הנבחרת.


אנטוניו קונטה - הגיעו מים עד נפש?

עד עזיבתו של קונטה הצליחה יובנטוס לגנוב מתחת לאפה של פאריס סן ז'רמן את הכישרון הצעיר קינגסלי קומאן בן ה-19 לו מנבאים עתיד מזהיר, לסכם על חזרתו של מארונה, לרכוש את סטורארו הצעיר מג'נואה (ולהשאיל אותה אליה) ולסכם על מעברו של אלבארו מוראטה, העיתונים באיטליה פרסמו גם על סיכום בעניין איטורבה אך עזיבתו של קונטה טרפה כנראה את הקלפים בעניין זה.

מי שמונה להחליף את קונטה ולעבוד על הפרוייקט של יובנטוס הוא מסימיליאנו אלגרי שפוטר אשתקד ממילאן ועל פי כל התכנונים מייעד לקבוצה את מערך ה 4:3:1:2 ולכן אנו צפויים לקיץ מעניין מאוד. בינתיים ברור שאלגרי מגיע למועדון שאפתני שמעוניין להמשיך ולשלוט בזירה המקומית ואף לשפר עמדות בזירה המרכזית של אירופה. האוהדים בטורינו לא יסתפקו בפחות. אך כמו שהעניין תלוי באלגרי - הוא גם תלוי במנהלי המועדון ואחראי הרכש, שאמורים להביא למאמן החדש את כל הכלים להצלחה ובראשם שקט תעשייתי.


ינסה לזכות בלב האוהדים - אלגרי.

נכתב ע"י Don Joan Roman.

שאלקה מתכבדת להציג: כך מסיימים עונה בסטייל

את העונה האחרונה אף אוהד של שאלקה לא ישכח. לא בגלל שזכינו באליפות, גם לא בגביע, ולא הגענו לאיזה חצי גמר בליגת האלופות או משנתה. אף אוהד לא ישכח אותה מכיוון שאת העונה האחרונה העברנו חבולים ופצועים, מהמשחק הראשון של העונה ועד לאחרון. טבענו בים של מזל רע, של פציעות שתוקפות את השחקנים הבכירים על ימין ועל שמאל. ועדיין, טבלת הבונדסליגה הראתה אחרי 34 מחזורים את השם שאלקה 04 במקום השלישי, ובעצם זהו שיפור לעומת העונה שלפניה, אז סיימנו במקום הרביעי. אז מה בעצם קרה? את העונה שאלקה התחילה רע מאוד, בעיקר מבחינה הגנתית. סיימנו את המשחק הראשון בשוויון 3:3 בבית מול המבורג, משחק שהביא איתו בשורות רעות מאוד, כשכבר במחזור הפתיחה הונטלאאר נפצע בברכו ונאלץ להתמקם ביציעים למשך חמישה וחצי חודשים ארוכים של החלמה ושיקום. לאחר מכן יצאנו לוולפסבורג וחזרנו משם בבושת פנים עם 0:4 משפיל של הזאבים, ושבוע אח"כ ליוו את שאלקה 10,000 אוהדים שנואשים לניצחון לHDI ארנה של האנובר, שם שוב הפסדנו 1:2 למקומיים. הליגה המשיכה בשלה, ובמחזור הרביעי זכינו סוף סוף בניצחון ראשון ומפתיע על באייר לברקוזן 0:2. שלושה שבועות אחר כך זכינו לתבוסה השנתית מבאיירן מינכן בדמות 4:0 לבווארים בפלטינס ארנה, אבל החזרנו קצת כבוד לאוהדים עם 1:4 על אאוגסבורג שני מחזורים אחר כך.

לקראת סוף אוקטובר אירחנו את הדרבי הגדול ואת בורוסיה דורטמונד שניצחה אותנו 3:1 אחרי שבעונה שלפני כן היא לא זכתה לנקודה אחת במשחקי הדרבי בינינו. לאחר ההפסד הזה באה תקופה טובה עם שלושה ניצחונות ותיקו בארבעת המשחקים שלאחר מכן (ויחס שערים 4-11) אבל את הסיבוב עצמו סיימנו באופן מאכזב עם 0-0 בחוץ נגד נירנברג החלשה. בזמן הזה היו הרבה שמועות סביב עמדת המאמן, דובר רבות על פיטורים של יינס קלר שהמשיך לקבל קרדיט ולא עמד בציפיות, אבל בסוף הוא נשאר בתפקידו וכנראה שידעו למה. לפגרת החורף יצאנו כשאנחנו ממוקמים במקום השביעי, והתחלנו את הסיבוב השני בצורה פשוט מדהימה, עם ארבעה ניצחונות רצופים שהקפיצו אותנו בחזרה לצמרת. אמנם מיינץ עצרה אותנו עם תיקו 0:0 מתסכל, כשלאחריו באה עוד תבוסה שכיחה נגד באיירן בארנה (1:5), אבל זה לא מנע מאיתנו להמשיך ולדהור עם שבעה משחקים רצופים ללא הפסד בהם חמישה ניצחונות (!). רק בסוף אפריל השכילה שטוטגרט לעצור את הדהירה של שאלקה עם ניצחון ביתי 1:3 (אף פעם לא הולך לנו בדרום), ולאחר מכן גם גלדבאך ניצחה אותנו 1:0 בבית, מה שגרם קצת ללחץ במערכת כי נוצרה סיטואציה שבה אנו עלולים להפסיד את המקום השלישי. בשני המשחקים האחרונים עשינו את שלנו עם ניצחונות על פרייבורג ונירנברג וסיימנו עונה א-ד-י-ר-ה שבה כל כך הרבה שחקנים נפצעו (הונטלאאר, הוודס, הגר, פארפאן, דרקסלר, קירכהוף שהגיע בינואר, אוצ'ידה, אאוגו, פארפאן) ולתקופות ארוכות.

בגזרת הגביע הגרמני אין חדש תחת השמש מאז 2011 - הפעם הגיע תורה של הופנהיים להדיח אותנו בשמינית הגמר במשחק בית (3:1). מליגת האלופות נזכור בעיקר את ה6:1 שקיבלנו מריאל מדריד בפלטינס ארנה, ערב שממנו יזכרו בעיקר את הקהל הגרמני, שלא הפסיק לשיר על אף התבוסה של המדרידיסטס. זה היה אקורד הסיום של שאלקה במפעל, ובעונה הקרובה יש לנו הרבה מה לעשות כדי להשכיח את אותה מפלה.


קלר והונטלאאר בעוד רגע מחויך בעונה החולפת


תנועות בשוק ההעברות

שאלקה, בפן הכלכלי, הוא אחד המועדונים היותר מוגבלים בגרמניה. כסף רב אין, ועל כן צריך ללמוד לתמרן, ובעיקר לנצל הזדמנויות פז. כך קרה בינואר האחרון, כאשר הצוות המקצועי לטש עיניו אל עברו של סידני סאם, הקיצוני בן ה26 של באייר לברקוזן, והחליט להנחית אותו בקיץ הקרוב בגלזנקירשן תמורת בסה"כ 2.5 מיליון אירו. נוסף אליו הצטרף גם פביאן גייפר, השוער בן ה23 של פורטונה דיסלדורף, והוא הגיע בהעברה חופשית. הרכש הטרי ביותר עד כה הוא אריק צ'ופו-מוטינג, הקיצוני השמאלי בן ה25 שמגיע ממיינץ 05 בהעברה חופשית. במקביל לכך, שאלקה שילמה להמבורג 2 מיליון אירו והשלימה את רכישתו של המגן השמאלי דניס אאוגו, לאחר שזה הושאל בעונה האחרונה עם אופציית רכישה. מקבוצת הנוער הצטרפו לסגל הבוגרים פסקאל איטר (19), מרווין פרידריך (18), דוניס אבדייאי (17) וטימון וולנרויטר (18), שישמש כשוער שלישי. טרנקילו בארנטה שב מהשאלה לאיינטרכט פרנקפורט.

בצד היוצא, העזיבה הכי משמעותית עד כה הקיץ היא עזיבתו של אדם שאלאי, שהגיע רק אשתקד. החלוץ ההונגרי נמכר להופנהיים תמורת 6 מיליון אירו, וחלוץ נוסף שעוזב הוא פיליפ הופמן הצעיר, שנמכר לקייזרסלאוטרן תמורת מיליון אירו. לארס אונרשטאל עבר לעמוד בין הקורות של דיסלדורף תמורת 200 אלף אירו, בעוד טים הוגלנד עזב בהעברה חופשית לפולהאם. אנתוני אנאן ו-טימו הילדרברנד שוחררו מהמועדון.


הרכש המרכזי עד עכשיו. סידני סאם


?The Next Draxler

העונה האחרונה הייתה מקפצה אדירה לצעירים של שאלקה. בזמן שמרבית שחקני הסגל הבכירים פצועים ומושבתים, אין ברירה אחרת אלא לשתף צעירים. מקס מאייר הוא אחד מהם, ובניגוד לשחקנים כמו לירוי סאנה או קאן אייחאן, השם שלו מוכר לאוהדי שאלקה כבר שנתיים לפחות. אז למה הבחור שווה חלקה משלו בסיקור?

בעונה האחרונה רשם מאייר 30 משחקים במדי הקבוצה הבוגרת, כשהוא פותח ב21 מהם. הוא הוסיף עוד 7 הופעות באלופות ועוד 2 בגביע הגרמני. המקום שבו קלר נוהג לתת לו לשחק הוא מתחת לחלוץ, איפה שלפני שנתיים היה משחק... ראול. וכשראול עזב היה עיסוק רב סביב השאלה מי יחליפו, כשלבסוף היה זה דרקסלר שקיבל את הקרדיט. כאן נכנסת לתמונה התשובה על הכותרת הנ"ל, האם מקס מאייר הוא הדרקסלר הבא, והתשובה היא - כנראה שכן.

כנראה שכן, מכיוון שקשה להיות שחקן מחלקת הנוער, עורך הופעת בכורה כשאתה עוד לא בן 18, לשחק כקשר התקפי ורסטילי ולצפות שלא ישוו אותך לדרקסלר. הילד הצעיר הזה נכנס לנעליים גדולות של תפקיד הפליימייקר השנה, ואפשר להגיד שבזכותו ההתקפה של שאלקה נראתה טוב והצליחה לשמור על קצב ממשחק למשחק למרות החיסורים. מי שראה אותו נהנה מזריזות יוצאת דופן, הפגנת חכמת משחק, חדות, פרגון וגם את יכולת הכיבוש שלו. הוא סיפק 6 שערים ו-4 בישולים העונה, והוכיח כי יש על מי לבנות במידה ודרקסלר יעזוב - מה שלא נראה באופק - אבל הקיץ עוד ארוך. העובדה כי בינואר 2013 ערך השוק של מאייר עמד על מיליון אירו והיום, שנה וחצי אחרי, ערך השוק הוא 15 מיליון, מסבירה אולי יותר מכל את ההתקדמות שעשה הבחור הצעיר, ואולי גם יותר מכל את הסיבות לעובדה שקלר עדיין מאמן את הקבוצה.

אני מאמין כי במועדון עם שאיפות גדולות כמו שאלקה לא היו לוקחים מאמן חסר ניסיון אל מאחורי הקווים של הקבוצה מבלי שתהיה מחשבה לעומק מאחורי זה. ידוע כי ליינס קלר יש ניסיון באימון קבוצות נערים ומפאת העובדה ששאלקה לא יכולה להתנהל כלכלית כמו יריבותיה לצמרת, היא חייבת את הערך המוסף שהוא שחקני הבית הצעירים שייתנו להם את הזמן והם יביאו הישגים - כמו שעשו בדורטמונד בעשור האחרון.


הולך בדרכו של דרקסלר? מאייר

למה צ'ופו מוטינג?

ההעברה האחרונה (לעת עתה) שביצע המועדון היא החתמתו של אריק מקסים צ'ופו-מוטינג ממיינץ 05 בהעברה חופשית. הקמרוני בן ה25 מגיע אחרי שכבש 20 שערים ב74 הופעות במדי מיינץ, ומגיע עם סימני שאלה רבים - האם זה השחקן ששאלקה צריכה? הקיצוני השמאלי מגיע לקבוצה שיש בה שפע רב של שחקנים שיכולים לשחק כקשרים שמאליים; דרקסלר, קלמנס, מאייר, פוכס, סאם הרכש החדש וגם בארנטה ששב מהשאלה אצל פרנקפורט. אז למה בחר הורסט הלדט בכל זאת להביא את צ'ופו-מוטינג?

הסיבות הן פשוטות. אמנם הרשימה הנ"ל ארוכה, אבל מלבד דרקסלר ומאייר (כשהאחרון הרבה יותר אפקטיבי כשהוא משחק במרכז הקישור הקדמי), אף אחד מהבאים בתור (להוציא את סאם) לא באמת הוכיח כי הוא יכול לתת אקסטרה מהספסל, ושיש על מי לסמוך בעת צרה. תומאס תוכל, מאמן מיינץ, כן ידע לקחת את צ'ופו מוטינג ולהפוך אותו לסוג של מאנו ג'ינובילי - השחקן ה12 (או השחקן ה-6, אם תרצו) שיודעים שהוא יכול לתת תפוקה גם מהספסל. היתרון בקמרוני הוא שהוא שחקן ממושמע מאוד, והוא לוקח את התדריכים שהוא מקבל מהמאמן באופן רציני מאוד - ומיישם אותם גם על הדשא.

בצוותא עם חכמת המשחק שלו והמהירות שמאפיינת אותו כל כך, צ'ופו-מוטינג אוהב למקם את עצמו לא אחת כסוג של חלוץ שני, שמעמיק את נחרצות ההתקפה. הוא יוצר בכך שטחים פנויים על כר הדשא, שיכולים להיות מנוצלים על ידי הצטרפות המגן להתקפה, או תנועה של ההתקפה לצד השמאלי כאשר אחד הקשרים נע שמאלה לקבל כדור. יכולת המיקום הטובה שלו מאפשרת לו להבקיע בקלות, ולכן רבים משעריו במדי מיינץ לא היו מהגדולים בהיסטוריה ולא ייזכרו לעולמים - אבל הוא היה בדיוק מה שהקבוצה צריכה באותו רגע וזמן נתון - שחקן שישים את הכדור בפנים. זה מה שהופך אותו לאחד מהמחליפים הטובים שיש בבונדסליגה היום, והוא בדיוק מה ששאלקה הייתה צריכה - שחקן חכם, מהיר, חד שייתן עומק התקפי אפקטיבי מהספסל.



צ'ופו-מוטינג. החילוף האולטימטיבי מהספסל


הקיץ של שאלקה

בניגוד לעונה שעברה, העונה יהיה לנו קיץ ארוך יותר להתכונן לליגה ולליגה בלבד; כזכור, בעונה שעברה פגשנו את פאוק היוונית הפלייאוף האלופות והעונה אנחנו מחכים כבר להגרלת שלב הבתים. בהנהלת הקבוצה החליטו על משהו שימלא את החסר, יספק הנאה ביתית לאוהדים ואפילו עשוי להכניס קצת כסף - "גביע שאלקה 04". ווסטהאם יונייטד, ניוקאסל ומלאגה ייקחו חלק במאורע המיוחד שייערך ב2-3 באוגוסט בפלטינס ארנה. אלו גם יהיו משחקי האימון הבאים של שאלקה כשלפניהם כבר נערכו שלושה כאלה, כשממש לפני כן הקבוצה תפגוש קבוצת פרמיירליג נוספת, הפעם את סטוק סיטי, למשחק ידידות. את ההכנות לעונה הקרובה ההקבוצה תחתום רשמית כשתתארח אצל טוטנהאם בתשעה באוגוסט.


29.7, יום שלישי: שאלקה 04 - סטוק סיטי
2.8, יום שבת: שאלקה 04 - ווסטהאם
3.8, יום ראשון: שאלקה 04 - ניוקאסל
9.8, יום שבת: טוטנהאם - שאלקה 04
18.8, יום שני: דינמו דרזדן - שאלקה 04 (גביע גרמני, סיבוב ראשון)
23.8, יום שבת: האנובר 96 - שאלקה 04 (בונדסליגה, מחזור ראשון)

הקיץ גם הצגנו חולצת בית חדשה;





ובגדול על עונת 2014-15..

העונה הקרובה תהיה זמן האמת של ינס קלר להפוך את שאלקה לאחת שרוצה יותר ממקום שלישי. המועדון לא רשם הישגים גדולים מאז שנת 2011 ומרגישים באוויר את התחושה החסרה ואת הדחף להצלחות גדולות יותר. עד כה בניית הסגל מתנהלת נכון, לא נעשו עזיבות קריטיות כמו שציפינו שיהיו כדוגמת עזיבת דרקסלר או פארפאן, הסגל התנקה במקצת משחקנים שלא עשו חיל במועדון ובמקומם הגיע רכש שפוי גם מקצועית וגם כלכלית. אני מאמין שעוד נזכה להפתעות הקיץ מבחינת העברות ושהקבוצה עוד תתחזק, אך יש לזכור כי אנחנו מקבלים בחזרה המון שחקנים שהיו פצועים כדוגמת פאפאדופולוס, קירכהוף, דניס אאוגו ובמידה ויגיע מגן ימני חדש שישדרג את עמדה זו במערך הפותח, אני בהחלט אצפה באופן אישי למלחמה עיקשת על המקום השני ולא פחות מכך. זה הזמן של שאלקה להוכיח שהיא שווה יותר, ושהיא באמת מסוגלת ליותר.


!Vorwärts Schalke

אז אחרי שאתר וואן כבר הוכיח לנו שנה אחר שנה כי הוא אינו מהווה אלטרנטיבה לשידור משחקי הכדורגל הישראלי ורק פלטפורמה לעוד אתר ספורט עם הרבה מאוד מסביב והרבה פחות מקצועיות, נשארנו למעשה עם אותו המצב שהיה בעונה החולפת.
ערוץ 1 ימשיך לשדר את המשחק המרכזי של ליגת העל כשדני D נוימן ויורם "מה אני רואה?" ארבל ימשיכו גם כן. כן כן, עוד שנה מלאה איתם. תהיו חזקים.
במקביל, את יתר המשחקים ימשיכו לשדר ספורט 1+2, כאשר כנראה שתוכנית סיכום המחזור תמשיך באותה המתכונת בערוץ הספורט.

כמו כן, דיון זה כמובן שמוקדש גם לתוכניות הספורט השונות כמו "יציע העיתונות", "שער השבת", "שבת ביציע", ,"בובה של לילה", "מאיר, רוני ועוד אחת לא קשורה שהצליחה להדחף" וכו'.

נו, שיהיה לנו בהצלחה.

מאוד מאוד חשוב. כאן לכל האוהדים יתאפשר להעזר בדרכים להשיג פריטים של הקבוצות שלהם.

נתחיל בנבחרת הלאומית של גרמניה:

לינק: http://www.dfb-fancorner.de/tendero/shop/i...pid=1&subgrpid=

מחיר 65 יורו + שם ומספר מאחורנית. זו כמובן החולצה החדשה בה תשחק הנבחרת בגביע העולם.

נדיר! חולצה קלאסית אורגנלית של נבחרת מערב גרמניה של 74. מחיר 50 יורו (אני בטוח קונה אחת כזו!)
לינק:
http://www.dfb-fancorner.de/tendero/shop/i...pid=4&subgrpid=


באיירן מינכן מלאה במוצרים! ממש סטייל ריאל מדריד (לא פלא מלאים בכסף) בכל מקרה חולצה תספיק:



חולצת צ'מפיונס ליג ארוכה רק 53 יורו.


יאללה, תזקו גם אתם כל מיני רעיונות (אני לקוח טוב, אני קונה )

מנצ'סטר סיטי - מודל 15\2014



13\14- העונה שהייתה

פריימר-ליג:: אליפות שנייה בשלוש שנים, ממשיכים לצבור תאוצה ולחזק את מעמדנו בזירה המקומית בפרט ובאירופה בכלל.
ליגת האלופות:: הדחה כואבת בשמינית הגמר, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.
גביע FA:: הפסד מביך כבר ברבע הגמר למחזיקת הגביע בעונה שלפני, וויגאן, ועוד במבצר שלנו. הקבוצה הכי מאיימת בשנתיים האחרונות, מסתבר.
קארלינג קאפ:: זכייה ראשונה בעידן החדש במסגרת הרביעית בחשיבותה בה אנו לוקחים חלק. אבל איזו תצוגה של גולים בגמר... לא יישכח הרבה מאוד זמן.

אז עונה מוצלחת עברה על כוחותינו בסה"כ, להשלים 2\4 זה מכובד ביותר, כן היו יותר ציפיות מהקבוצה בעונה החולפת (אנשים עוד הספיקו לדבר על זכייה בכל התארים) אבל בהתחשב בעובדה שבמחזורי הסיום כבר ראינו איך אנחנו מאבדים את האליפות אחרי הפסד באנפילד במאבק ישיר על האליפות, אין ספק שהעונה יכלה להיגמר הרבה, הרבה יותר גרוע.


יכל להיגמר הרבה פחות טוב, ביחס לציפיות באמצע(שיא) העונה.

אז איך הכל התחיל ומאיפה הגיעו הציפיות?
ראשית כל, אחרי עונה נטולת תארים ב12\13 הודיעו ראשי הסיטי למנצ'יני את הבשורה המרה על פיטוריו, מנצ'יני שהיה בגדר אליל בקהל שכן הוא עשה עם סיטי את קפיצת המדגרה לעבר התואר הראשון בדמות הFA ואליפות ראשונה מזה 44 שנים, לא היה להיט מבחינת צ'יקי בגיריסטיין וההנהלה הגבוהה שהחליטה על פיטוריו מ2 סיבות, אי העפלה משלב הבתים בליגת האלופות שנה שנייה ברציפות והרצון בכדורגל סוחף יותר. על תקן המושיע הגיע מנואל פלגריני השועל הצ'יליאני הוותיק שגרם להרבה ציפיות אחרי עונה מסחררת עם מלאגה שכללה רבע גמר ליגת האלופות ו3 דקות של טעויות שיפוט מחצי הגמר.

אז הפתיחה לא הייתה מושלמת, כלומר מושלמת בבית, לא יציבה במשחקי החוץ אך ככל שסיטי צברה תאוצה היא התייצבה גם במשחקים שמחוץ לאייסטלנדס. ממש מכונה משומנת בנה הצ'יליאני כאשר החצי הראשון של העונה זכור במיוחד בתבוסות הרבות שהנחילה סיטי במשחקיה הביתיים שכללו בין היתר משחק מושלם בדרבי (4-1), 6-3 על ארסנל ו6-0 מול התרנגולים. הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הפריימר-ליג שהגיעה כ"כ מהר ל100 שערים בכל המסגרות אמרו כל הכותרות בדצמבר-ינואר. השיא היה כשלקראת המפגש הביתי מול ברצלונה, האוהדים הפסימים התכולים היו אופטימים לשם שינוי כשגם אוהדי הקבוצה הספרדית רעדו מהמפגש באייסטלנדס שכן סיטי דרסה ושחטה את כל הבא ליד. עד ש...ברצלונה הבינה שהשד לא כזה נורא, לא בזירה האירופאית בכל אופן ודי אמרה לנו שיש לנו עוד עבודה לעשות.
וככה התגלגלה העונה... מפה לשם, פציעות של אגוארו ונגרדו שהיוו שילוב קטלני והבקיעו צרורות בחצי הראשון של העונה גרמו לסיטי ככה לרדת מעט מהגל, ובכל זאת בעזרת עונת שיא של יאיא טורה שהראה לעולם מי הקשר 50\50 הטוב בעולם, ובכלל מי אחד השחקנים הטובים בעולם ואדין דז'קו שהיה שם בסוף העונה תמיד. נישארנו שם. למעלה. כשעד סיום העונה הספקנו לקטוף את הקארלינג קאפ בעזרת שערים נהדרים של יאיא, נאסרי ונבאס ואת האליפות כמובן (באדיבות ג'רארד וליברפול) כשהיינו רחוקים רק שער אחד משיא השערים של כל הזמנים בפריימר-ליג.


השחקן החשוב ביותר של מנצ'סטר סיטי, יאיא טורה ביחד עם נאסרי שגילה יציבות במהלך העונה ונבאס שהוסיף מימד שלא היה לנו עם הגביע

14\15- מה הלאה?

אז פלגריני והסיטיזנס כבר עובדים במרץ לקראת העונה הקרובה וזה בא לידי ביטוי ברכישות בחלון ההעברות הנוכחי. הצ'יליאני מחזק את העמדות שהיו עקב האכילס שלנו בעונה החולפת ובגלל זה בעצם מביא את בקארי סאנייה בהעברה חופשית מארסנל, מגן ימני מוכח בפריימר-ליג שיביא לזבאלטה, השחקן ששיחק הכי הרבה דקות בעונה החולפת (עצוב שאני אפילו לא מוודא את הדבר מרוב שאין לי על זה עוררין) מעט מנוחה בעונה הקרובה, עכשיו גם האגף הימני יהנה מרוטציה בריאה (עם כמה שעצוב על מיכה, אי אפשר לסמוך על מישהו שנפצע בתדירות פאטו).
רכישה טובה נוספת נעשתה בעמדת השוער, ווילי קבאז'רו מתייחד עם פלגריני אחרי שסיטי שילמה למלאגה עבורו 6 מיליון ליש"ט ויתחרה עם הארט על אפודת השוער הראשון. אם כי לדעתי מדובר בהמשך התופעה שהתחילה ריאל מדריד בעונה החולפת עם קסיאס ולופז כאשר לכל מפעל יש את השוער שלה (לדעתי קבאז'רו יהנה מהגביעים, כולל ליגת האלופות והארט ישחק בליגה) וממשיכים היום כל הקבוצות המובילות באירופה - ארסנל עם אוספינה המעולה של קולומביה ושצ'סני, צ'לסי עם קורטואה וצ'ך, ברצלונה עם טר שטגן ובראבו, ריאל מדריד מוסיפה גם את נבאס משמע ניראה את קסיאס עוזב כניראה ועוד ועוד ועוד, בהחלט תופעה מעניינת שבקרוב יתחילו לסקר אותה באינטרנט.
עוד רכישה מעניינת שהתבצעה היא בעמדת הקשר האחורי כאשר הגיע אלינו פרננדו בתמורה ל12 מיליון ליש"ט מפורטו, מדובר בסוג של גרזן שידוע בפיזיות והדומיננטיות שלו במרכז השדה, יודע גם להחזיק בכדור. לדעתי זה יראה ככה: פרננדיניו ויאיא יהיו ה50\50 של הקבוצה וגארסיה ופרננדו האחוריים, פרננדיניו ירד לספסל העונה אחרי עונה מצויינת מבחינתו ויזכה בהרבה דקות כשיאיא יצטרך מנוחה בגיל המתקדם שלו. כאמור, פרננדו מגיע היישר להרכב. במשחקים הגדולים שנצטרך שלושה קשרים במרכז המגרש לא מן הנמנע שניראה פרננדיניו-פרננדו-יאיא (על הנייר, מפחיד).

מלבדם, הגיע גם זוקוליני שנירכש בינואר בתמורה לכ2 מיליון מראסינג הארגנטינאית, מדובר בקשר 50\50 שבינתיים במשחקי ההכנה מציג יכולת נפלאה ובהחלט יכול להתגלות בעתיד כמו גניבה. יודע להצטרף יופי להתקפה, רץ בלי הפסקה, בהחלט שחקן מעניין שניראה כאילו פלגריני מתכוון גם להשאיר אותו בסגל העונה.
עוד שם ששווה מאוד לשים אליו לב הוא איינאצ'ו, שחקן ניגרי בן 17 שהיה הMVP במונדיאל U17 והוביל את ניגריה לזכיה בטורניר. עד עכשיו הוא ניראה כמו כוכב, מזכיר לי את יאנוזאי מעט ואני מאוד בעד לתת לו דקות עוד העונה. חוצפה חיובית, קור רוח בגיל כזה צעיר, משחק כקשר התקפי - אין לי ספק שעוד תשמעו על הכוכב הזה.

בגזרת העוזבים יש את פנטלימון שעזב בהעברה חופשית לסנדרלנד, את לסקוט שנתן לנו כמה עונות יפות לצד הקפטן וכבר לא מתאים היום לרמה הזאת ואת בארי ששוחרר לאברטון. לא אבידות קשות. אני רוצה להודות להם על הכל ולאחל להם הצלחה בהמשך דרכם.

בגזרת המושאלים (המעניינים) ניתן למצוא את לופז הפורטוגזי שעשה בית ספר לישראל לפני שבוע, קיבל מעט דקות בעונה החולפת, יש לבחור פוטנציאל ומקווה שיפגיז בליל. עוד מושאל שאני בונה עליו (אופטימי משהו,אה? ) הוא רוסנאק, קשר סלובקי שהושאל לקבוצה בהולנד, נקווה שישאיר שם רושם כפי שהשאיר רקיק הבלם\מגן שמאלי באיינדהובן.


מי יזכה להשלים אותו במרכז ההגנה העונה?

הגזרה האחרונה שנישארה לנו היא המועמדים לבוא, בינתיים המועדון טיפל ניפלא בכל החורים שהיו לנו בעונה החולפת (מעטים, סגל כמעט מושלם) ובכל זאת נישאר חור אחד והוא במרכז ההגנה, השחקן שלצד הקפטן. דמיקליס אומנם סיים את העונה בצורה יפה אבל קשה לשכוח לו את הטעויות המכריעות מול ברצלונה בליגת האלופות ומול וויגאן בגביע הFA, בתור בלם שלישי הוא יכול להיות מעולה. בכל זאת, פיינליסט מונדיאל 2014. נסטאסיץ' הסרבי שנירכש בעידן מנצ'יני הראה פה ושם ניצוצות, צריכים לשמור עליו אבל ממועמדת לאליפות אפשר לצפות ליותר.
אז השם החם ביותר הוא אליאקים מנגלה הצרפתי בן ה-23, שחקן שכל אירופה בעיקרון בעקבותיו אבל בגלל עלותו הגבוהה (32 מיליון ליש"ט) אף אחת לא עשתה את הצעד האחרון. הוא יכול להתפתח למפלצת הגנתית אבל נכון להיום הסכום הוא מעט גדול מדי. השחקן לפי הדיווחים כבר עבר את הבדיקות הרפואיות והודעה רשמית צריכה לצאת בכל זמן נתון (משום מה זה מתעכב כבר כשבוע וחצי מאז שעבר את הבדיקות הרפואויות, את הסיבה כרגע אף אחד לא יודע) ובכך בעצם אנחנו כנראה נסיים את חלון ההעברות, חיזוקים נקודתיים בעמדות שהיו נקודות חולשה בעונה החולפת, בהחלט ניראה שאנחנו מיישמים דברים מקיץ לקיץ ולא הולכים ומבזבזים סתם. כמובן שאם שחקנים מרכזיים יעזבו (לא הולך לקרות) יבואו שחקנים במקומם. פלגריני אמר שכלום עוד לא סגור.

אז מהן הציפיות לעונה הקרובה? קודם כל טוב שהסיפור עם יאיא ניסגר, חפרתי על הסיפור הזה כבר אז אני לא אכנס אליו אבל מדובר בשחקן הכי חשוב שלנו ובלעדיו אין לי ספק שנרד משמעותית ברמה, אז יפה. עוד שחקן חשוב נורא הוא סרחיו 'קון' אגוארו, קון ברוך הוא הוא מכונה אצלנו בקבוצה של האוהדי סיטי, כמה שהוא חשוב אבל הפציעות, הפציעות... נקווה שאת העונה הקרובה הוא יזכה לפתוח כפי שפתח אשתקד וגם ימשיך ככה לחצי השני של העונה, בלי פציעות(!).
מלבדם נמשיך לקוות שסילבה ישאר באותה הרמה, נאסרי ימשיך עם היציבות, דז'קו ימשיך להפציץ עכשיו כשנגרדו יחסר בשלושת החודשים הראשונים וכך כל הקבוצה.
אני הייתי ממליץ לשים לב במיוחד לסטבאן יובטיץ', הגיע בסכום גבוה יחסית קיץ שעבר ובגלל פציעות לא זכה להרשים, בינתיים הוא המצטיין במשחקי ההכנה וזה בהחלט חיזוק משמעותי עבורנו. שחקן שאני מצפה ממנו להרבה מאוד, יש לו משהו שאין לשחקנים היום, משהו מפעם. פלגריני כבר אמר שהוא הולך להוכיח למה הוא נכס, אני מאמין שכך יהיה.

אז המסע להגנת התואר יוצא לדרך, תמיד ההגנה על התואר קשה, בפריימר-ליג במיוחד. אני סומך על השלד שרץ כבר שנה רביעית ביחד שיסמן ווי על המשימה. עוד משימה לעונה הקרובה היא להמשיך להתקדם בליגת האלופות וכמובן, לנסות לזכות בגביעים המקומיים, יהיה קשה אבל הכל אפשרי.


יש על מי לסמוך, מנואל פלגריני

אז עונה חדשה, משמע מספרים חדשים. להלן המספרים החדשים של השחקנים:
אני אתחיל משחקני הרכש: אז הרכש הראשון של הקיץ - בקארי סאנייה ישחק עם מספר 3 על הגב.
הרכש השני של הקיץ - פרננדו רגס ישחק עם מספר 6 על הגב.
הרכש השלישי של הקיץ - ווילי קבאז'רו ישחק עם מספר 13.
- מלבדם, גם אלכסנדר קולארוב, הקפטן השלישי עם מספר חדש על הגב והמספר הוא 11 איתו הוא שיחק במדי לאציו.
סקוט סינקלייר שעתידו לא ברור כרגע יהיה עם המספר 12 כאשר קארים רקיק שחוזר מהשאלה מוצלחת בפסוו איינדהובן מקבל את המספר 19 אותו אייש אחרון סאמיר נאסרי, רקיק צפוי להיות חלק מהסגל ולקחת חלק בעמדת הבלם והמגן השמאלי.

יתר המספרים לעונה הקרובה:
ג'ו הארט -1, מיכה ריצ'ארדס - 2, וינסנט קומפאני - 4, פבלו זבאלטה - 5, ג'יימס מילנר - 7, סאמיר נאסרי - 8, אלברו נגרדו - 9, אדין דז'קו - 10, חאבי גאריסה - 14, חסוס נבאס - 15, סרחיו אגוארו - 16, ג'ק רודוול - 17, דויד סילבה - 21, גאל קלישי - 22, פרננדיניו - 25, מרטין דמיקליס - 26, ריצ'ארד רייט - 29, מאטייה נסטאסיץ' - 33, סטבן יובטיץ' - 35, דדריק בויאטה - 38, יאיא טורה - 42, ג'ון גוידיטי - 60.


לא היה לי יותר מדי זמן אז אני מקווה שיצא בסדר, מפה יש רק לאחל לדיון פורה ולהצלחה של הסיטי שלנו CTID

COME ON CITY!

סביליה



העונה שעברה:

בהחלט עונה משוגעת עברה על הקבוצה מדרום ספרד. מאבק מתמשך עם בילבאו על המקום הרביעי, זכייה שלישית בליגה האירופית תוך 8 שנים ומעל הכל, תצוגות כדורגל נהדרות מדי שבוע. אבל זה לא התחיל ככה. קודם סביליה הייתה צריכה להתגבר על עזיבת שחקני מפתח כדוגמת אלברו נגרדו, חסוס נבאס, אנדרס פלאלופ וג'פרי קונדוגביה כשמנגד הגיעו 13 שחקנים שונים לקבוצה. חצי סגל התחלף ואת שבעת המחזורים הראשונים סיימה סביליה עם 5 נק' בלבד, כולל הפסד 7-3 משפיל בברנבאו. עם הזמן השחקנים התחילו להתחבר יותר אחד לשני. בסוף פברואר, ניצחון 1-0 אצל ראיו החל רצף מדהים של 9 ניצחונות מתוך 10 משחקים. אך אז הגיע הסוף המר - ארבעה משחקים לפני סיום הליגה סביליה הפסידה ליריבתה הישירה אתלטיק בילבאו שחיסל את המאבק הצמוד בין הקבוצות. סביליה לבסוף סיימה במקום החמישי. מנגד, המאבק של האנדלוסים בעקבות הליגה האירופית היה מוצלח בהרבה. סביליה עברה את שלב הבתים בקלילות עם הרכבים די משניים, והצליחה לחזור מהפסד ביתי 2-0 ליריבתה המושבעת ריאל בטיס לדו קרב פנדלים בגומלין מול עינם של רבבות ורדיבלאנקוס, ולגרום להם לעצב רב בסופו. ניצחון 4-1 ענק על פורטו בגומלין של רבע הגמר העניק לאונאיי אמארי מקום בחצי גמר מול ולנסיה, שם כבר היה הרבה יותר קשה. העטלפים הצליחו למחוק יתרון 2-0 והובילו בביתם עד שבדקה ה-94 נגיחה של סטפאן מ'ביה קבעה הפסד 3-1 אך עליה היסטורית לגמר בטורינו. 0-0 בתום 120 דקות הובילו לפנדלים שבהם גברה סביליה על בנפיקה והוסיפה עוד תואר לארון.

כאמור, לאורך כל העונה הציגה סביליה כדורגל נהדר ועל זה היה רשום המאמן אונאיי אמארי שלמרות חוסר הצלחות בעבר בולנסיה וברוסיה עשה מעל ומעבר בעונה הזו. רוטציה בין החלוצים קרלוס באקה וקווין גאמיירו השכיחה לחלוטין את אלברו נגרדו, ויטולו הנהדר הראה שהוא יכול לעשות צרות לכל מגן, אלברו מורנו המשיך להתפתח לאחד מהמגנים הטובים בליגה, בטו הפורטוגלי שהציל את הקבוצה לא מעט פעמים במשך העונה והמנצח שעל החבורה, איבן ראקיטיץ' עם ניהול משחק אלגנטי הן ממרכז הקישור והן מעמדת הפליימייקר. לסיכום, אחרי כל האכזבות שספגו האוהדים בשנים הקודמות העונה הזו הניבה להם הרבה רגעי נחת.

העברות ומלפפונים:

בסביליה ממשיכים לעבוד קשה גם בקיץ הזה. כחלק מהעברת איבן ראקיטיץ' לברצלונה קיבלה סביליה בהשאלה עם אופציית רכישה את הקשר ההתקפי דניס סוארז (20), לו יש רזומה מרשים בנבחרות הצעירות של ספרד. בנוסף היא החתימה את הקיצוני השמאלי המצוין מאלמריה אלייקס וידאל (24) עבור 3M יורו. הקשר האחורי דניאל קאריסו (25) שהושאל בעונה אשתקד מרדינג והבלם ניקולאס פארחה (30) שהושאל מספרטק מוסקבה, חתמו סופית בקבוצה תמורת 2M יורו ו-2.5M יורו בהתאמה. חלוץ ליברפול איאגו אספאס (26) מגיע בהשאלה אחרי עונת בלהות ויקווה לשחזר את יכולתו מסלטה ויגו. השוער של לאס פלמאס מריאנו בארבוסה (29) מגיע בהעברה חופשית. אחרי שהעסקה על החתמתו של סטפאן מ'ביה נפלה, סביליה הלכה על הקשר האחורי של ריימס גרזגורז קריצ'וביאק (24) עבור 5M יורו. לסביליה יש רשימה ארוכה של מושאלים שחזרו לקבוצה: בריאן ראביו סיים השאלה בדפורטיבו לה קורוניה, אלברטו בוטיה ומאנו דל מוראל באלצ'ה, מירולס סטבאנוביץ' באלאבס, ראול רוססקו בבראגה, טיבריו גוארטה בקייבו, חאבי הרבאס בהרקולס ובאבא דיאוורה בלבאנטה. רובם לא יישארו בקבוצה עד סוף הקיץ. שמות שעשויים להגיע הם הקשר הימני של חטאפה פדרו לאון, בלם אוסאסונה אלחנדרו אריבאס והמגן השמאלי ויטורינו אנטונייש ממלאגה.

בראש גזרת העוזבים עומד איבן ראקיטיץ' (26), הכוכב הגדול שעזב לברצלונה תמורת 19M יורו בלבד לאור העובדה שחוזהו היה עד יוני 2015. הקיצוני השמאלי דייגו פרוטי (26), שנחשב בעבר לכישרון גדול אך לא הצליח לפרוץ, עוזב לגנואה תמורת 3M יורו. אלמריה החתימה את השוער חוליאן (23) בהעברה חופשית, והשחקנים דניס צ'רישב מריאל מדריד, סטפאן מ'ביה מ-QPR ומארקו מארין מצ'לסי חוזרים לקבוצותיהם לאחר שתמה השאלתם. בנוסף, יש מספר מעוניינות בחלוץ הקולומביאני קרלוס באקה ובמגן השמאלי אלברטו מורנו שכנראה יעבור לליברפול.


איבן ראקיטיץ' מוצג בברצלונה. איך סביליה תסתדר בלעדיו?

ציפיות ותקוות לעונה הקרובה:

סביליה איבדה כבר את הכוכב הגדול שלה כשגם מלך שעריה קרלוס באקה והכישרון אלברטו מורנו אולי יעזבו, ובהסתמך על העבר של המועדון יש סיכוי שהם ישובו להסתבך במרכז הטבלה, אך אם סביליה תפגע ברכש שעשתה ואמארי ימשיך את העבודה הטובה שעשה בעונה הקודמת סביליה יכולה להמשיך לעשות צרות בצמרת. בינתיים קשה להאמין שהיא מסוגלת להפתיע את שלוש הגדולות.


אתלטיק בילבאו



העונה שעברה:

בדומה לאנדלוסים, גם האוהדים הבאסקים בהחלט יכולים להיות מרוצים ממה שקבוצתם עשתה בעונה האחרונה. אחרי הכישלון עם מרסלו ביילסה בעונה שלפניכן ארנסטו ואלוורדה הצליח להוציא מקום רביעי והשתתפות בליגת האלופות לראשונה מאז 1998. איקר מוניאין סוף סוף הראה למה אמרו שהוא מסוגל להיות אחד מהספרדים הגדולים ביותר, שני האנדרים הררה ואיטוראספה השכיחו את חאבי מרטינז ויחד עם מיקל ריקו החזיקו את אחד מהקישורים המרשימים של העונה האחרונה, איימריק לאפורט פרץ לאור הזרקורים וגרר התעניינות מברצלונה, אריץ אדוריז שכבש 16 שערי ליגה ב-26 הופעות בלבד ועוד העמידו קבוצה למופת שלאורך כל העונה נאבקה בצמרת. היתרון הגדול של בילבאו מול שאר יריבותיה לצמרת במשך העונה החולפת (להוציא את ויאריאל) זה שהיא לא שיחקה באירופה ויכלה להתמקד רק בליגה. למרות פתיחה קצת מגמגת, בסוף אוקטובר כשהקבוצות כבר מתחילות להיכנס לעומס מסוים בילבאו ניצחה 9 מתוך 13 משחקי ליגה רצופים ועלתה למקום הרביעי. אמנם הפער משלושת המקומות הראשונים עדיין היו גדול אך לפחות במאבק על המקום הרביעי היא הייתה בכיסא הנהג והמשיכה להיות כך גם כשהתחילה הריצה הנהדרת של סביליה. אמנם הפער מהאנדלוסים קצת הצטמצם בשל הפסדים לברצלונה ואתלטיקו מדריד אך כשהגיע רגע האמת בילבאו לא נכשלה ורשמה ניצחון 1-3 גדול על יריבתה לצמרת סביליה. מאז חניכיו של אונאיי אמארי נשברו והבאסקים לא היו חייבים להתאמץ יותר מדי בשלושת המחזורים האחרונים כדי לסיים במקום הרביעי, או אם תרצו, "אליפות שאר הליגה".


אחרי עונה כזו מוצלחת, מותר לבאסקים לחגוג.

העברות ומלפפונים:

כמו תמיד, בילבאו בעיקר מסתמכת על מחלקת הנוער שלה ולכן הקיץ שלה שקט יותר משל שאר הקבוצות. ההחתמה היחידה של ואלוורדה עד כה היא החלוץ בורחה ויגרה (27), הפיצ'יצ'י של הליגה השנייה שכבש 25 שערים בנוסף ל-17 בעונה שלפניכן, שמגיע תמורת מיליון יורו. המגן השמאלי ג'ון אורטנצ'ה והקשר האמצעי איניגו רואיז מסיימים השאלות בסלטה ויגו ומיראנדס בהתאמה וחוזרים לבילבאו. לאור השוק הדל בו בילבאו נמצאת בכל קיץ, השם היחידי שהוזכר בהקשר שלה הוא המגן השמאלי נאצ'ו מונראל מארסנל אך לא סביר שיגיע.

בינתיים הקשר האמצעי המוכשר אנדר הררה (24), שכמעט עבר למנצ'סטר יונייטד בקיץ הקודם, עובר אליה סופית תמורת 36M יורו, סכום לא פעוט בכלל. השוער ראול פרננדז (26) עובר לראסינג סנטאנדר בהעברה חופשית. בנוסף לכך, גאייזקה טוקארו (29), ג'ונאס רמאליו (20), אנריק סאבוריט (22) ואונאיי אלבויסה (25) יוצאים להשאלות אצל אייבאר, ג'ירונה, מאיורקה וטנריפה בהתאמה.

ציפיות ותקוות לעונה הקרובה:

עושה רושם שתחת המאמן ארנסטו ואלוורדה לחבורה הצעירה והמוכשרת שיש כרגע בבילבאו הרבה יותר קל להביע את עצמה עד כדי כך שרכשים שהגיעו בעונה הקודמת בקול תרועה כמו בנייאט וקיקה סולה פחות קל להשתלב. אבל כל עוד הקבוצה מצליחה אני לא חושב שזה משנה לאוהדים. למרות עזיבת אנדר הררה לבילבאו עדיין יש קישור עמוק מספיק כדי להגיע רחוק בליגת האלופות ומי יודע, אולי גם להתחרות עם שלוש הגדולות.


ריאל סוסיאדד



העונה שעברה:

עונה מאוד הפכפכה עברה על ריאל סוסיאדד. יכולת נהדרת בתחילת העונה במשחקי מוקדמות ליגת האלופות מול ליון לצד קמפיין אירופי משפיל בבית עם מנצ'סטר יונייטד, באייר לברקוזן ושחטאר דונייצק. לא בית פשוט אבל סוסיאדד הייתה צריכה להוציא הרבה יותר מנקודה אחת ושער אחד בששת המשחקים, כשבין היתר היא מובסת 4-0 באוקראינה. סוסיאדד פתחה את העונה בליגה עם ניצחון אחד בשמות המשחקים ראשונים והיה עושה רושם שהחיסורים של פיליפ מונטאנייה, המאמן שהוביל את המועדון רק כשעלה לליגה הראשונה והפך אותה לקבוצת צמרת לכל עניין ודבר, ושל אסייר אייארמנדי, הקשר האחורי המוכשר שעבר לריאל מדריד, פגעו יותר מדי בקבוצה, שכן המאמן החדש חגובה ארסטה לא הרשים בחודשים הראשונים של העונה וקשר הרכש אסטבן גראנרו סבל מקרע ברצועה הצולבת לאורך כל העונה. אך מאז שהקבוצה הודחה מעשית מליגת האלופות ויכלה להתרכז רק בליגה הכל התחיל להתחבר. ניצחון 2-1 במסטאייה התחיל רצף של עשרה משחקי ליגה שבהם הקבוצה מנצחת 8 מתוכם, למרות 1-5 משפיל בסנטיאגו ברנבאו באמצע. מתחילת הסיבוב השני היה אפשר להבחין בחוסר יציבות משווע של הבאסקים שככל שבעה ניצחונות, שש תוצאות תיקו ושבעה הפסדים ב-20 המחזורים האחרונים של העונה. למרות זאת, הרצף המרשים שסוסיאדד עשתה עד סוף הסיבוב הראשון עזר לה להשיג את המקום השישי והמכובד כשבשקלול של משחקי הדרבי מול היריבה מבילבאו סוסיאדד יצאה המנצחת עם ניצחון ביתי 2-0 ותיקו 1-1 בסן מאמס במחזור שלפני הסיום. בזה האוהדים בהחלט יכולים להתגאות. האוהדים אף יכולים להתגאות בשחקני המפתח בהתקפתם קרלוס ולה ואנטואין גרייזמן שסיימו את העונה עם 16 שערי ליגה כ"א, כשהמקסיקני אף תרם 12 בישולים. הבלם איניגו מרטינז היה פחות יציב בעונה האחרונה אך הראה מדי פעם שהוא עתיד להיות בלם מוביל בספרד ובנבחרת.


שחטאר דונייצק עושה צחוק מסוסיאדד. לא כך קיוו האוהדים לחזור לליגת האלופות אחרי 10 שנים.

העברות ומלפפונים:

קיץ שקט יחסית עבר על סוסיאדד עד עכשיו, בדומה לקיץ הקודם. ההעברה היקרה ביותר שלהם עד עכשיו היא צירופו של החלוץ אלפראו פינבוגאסון (25) מהירנבין תמורת 10M יורו, ובהתחשב במספרים המפחידים שלו העומדים על 59 שערים ב-67 משחקים בקבוצה ההולנדית אפשר להבין זאת. כמו כן, סוסיאדד צירפה בהשאלה את השוער הארגנטינאי המוכשר חרונימו רולי (22) מאסטודיאנטס על חשבון קלאודיו בראבו שעזב לברצלונה. המושאלים ליאסין כאדמורו במאיורקה, דייגו איפראן בדפורטיבו לה קורוניה ויורי ברצ'יצ'ה באייבאר, חוזרים לקבוצה. הקשר 50-50 שהושאל לקבוצה בעונה החולפת אסטבן גראנרו עשוי לחתום בקבוצה או להיות מושאל לעוד עונה.

מנגד, סוסיאדד קיבלה 12M יורו ממכירתו של השוער קלאודיו בראבו (31) לברצלונה. היא אף שחררה את אלאין איזמנדי (24) וחאבי רוס (24) שחתמו לאחר מכן בלגאנס ובמאיורקה בהתאמה. יתר על כן, הבלם ראול נבאס (26) הושאל לעולה החדשה אייבאר בזמן שההקשר האמצעי אסטבן גראנרו (27) והמגן השמאלי חוסה אנחל (24) סיימו את תקופת השאלתם מ-QPR ומרומא.

ציפיות ותקוות לעונה הקרובה:

בסוסיאדד בינתיים אפשר להיות אופטימיים לגבי העונה הקרובה. אמנם עדיין חסר לה קשר במרכז המגרש שינהל את המשחק וישמור על סדר בהגנה אבל השאלתו של רולי מחפה על חיסורו של השוער הנהדר בראבו שעזב בזמן שהחלוץ האיסלנדי פינבוגאסון יכול להשלים חוד אימתני יחד עם ולה וגרייזמן, אם הצרפתי יישאר. אז כאמור, עם עוד קצת חיזוקים למרכז הקישור, לעמדת המגן השמאלי ולהעמקת הסגל באופן כללי, אין סיבה שסוסיאדד לא תמשיך להציג כדורגל מרשים גם בעונה הקרובה.

אחרי חימום קליל בסופר-קאפ האירופי נגד סביליה, כמו ריצה במהירות 6 על הליכון בחדר כושר - ריאל מדריד קופצת כיתה ופוגשת את אתלטיקו מדריד בברנבאו(שלישי, 23:45, ספורט 1) לדרבי הראשון והחם של העונה, כשתואר הסופר-קופה מונח על כף המאזניים(משחק אחד מתוך 2), כשהחיוך מגמר ליגת האלופות והגול של סרחיו ראמוס עדיין לא יורד לנו מהפנים. התלבטות גדולה של קרלו בין חאמס לדי-מאריה(מודריץ' כנראה על הספסל) ובאתלטיקו נראה את מויה בין הקורות ואת שני החלוצים החדשים בהתקפה.

דרך טובה לפתוח את הפריויו::



מתחילים בפאסיו. זוכרים את ה-7 במאי 2008? סופר-קלאסיקו בברנבאו אחרי שריאל הבטיחה את האליפות. בארסה המושפלת עומדת ומכבדת את האלופה הנכנסת בפאסיו יפיפה. מחר תעשה זאת גם אתלטיקו מדריד שתקבל את מחזיקת הסופר-קאפ האירופי במסדרון המפורסם. מעניין אם איקר ושות' יקחו את הזמן כמו שעשו גאגו וראמוס באותו הערב, בעוד ראול היה נבוך. תיאורטית, בגמר ליגת האלופות אתלטיקו הייתה אמורה 'לזכות' למחווה דומה מצד ריאל, אחרי שהקולוצ'ונרוס הגיעו כאלופי ספרד - אבל אופ"א נגד המחוות הספורטיביות האלה ולכן זה לא קרה. אתלטיקו זכתה בעבר לפאסיו מול סביליה -ולנסיה בהתאמה כשזכתה בסופר-קאפ האירופי ב-2010 ו-2012. בטח באתלטיקו זוכרים את החגיגה של פלקאו על חשבון צ'לסי. נציין אגב שבדרך-כלל הסופר-קאפ האירופי נערך בשלב מאוחר יותר, אבל הפעם הוחלט להקדים את המשחק. אגב, כשריאל התקבלה בפאסיו בעונת 10-11 אחרי שזכתה בגביע המלך - היא פירקה 6:3 את ולנסיה במאסטייה.

מה קורה אלופת אירופה, ריאל מדריד?

"Ahora, a por la otra Supercopa" - רציתם תיאור של משחק הסופר-קופה הספרדי במשפט אחד? קיבלתם. אחרי שסימנה 'וי' על התואר הראשון שלה העונה, אחד מתוך שש, במשחק לא רע בכלל מול סביליה בסופר-קאפ(2:0) האירופי בפרמיירה הרשמית לעונת 14-15 - ריאל מחפשת תואר נוסף, שוב על הפרצוף של אתלטיקו מדריד. ה-24 במאי 2014, איך אפשר לשכוח.. את העונה שעברה ריאל פתחה ברגל שמאל מבחינת הדרבים, וזה הזמן לשנות פאזה וגם להשיג תוצאה טובה לקראת הגומלין בויסנטה קאלדרון. אנחנו בהחלט נסתפק ב-3:0 כמו שהיה בחצי גמר הגביע..



השבוע היה שקט הרבה יותר במדריד. דייגו לופז עזב רשמית ונפרד במכתב מרגש מהמועדון והאוהדים, איקר הציג משחק בטוח בין הקורות, טוני קרוס השתלב נפלא עם אחוזים מדהימים בדיוק המסירות("קייזר קרוס" כבר קוראים לו בספרד) וכריסטיאנו רונאלדו זכה בתואר היחיד שהיה חסר לו ברמת המועדונים. הפורטוגלי לא רק בא לעבודה, כמו שאומר מוטי(חביב) - הוא גם בא לעבוד. הצמד נגד סביליה הקפיץ את מאזנו ל-70 שערים במפעלים האירופים, כשהוא עוקף את מסי וגרד מילר האגדי ושני רק למלך ראול - הוא מה שכריסטיאנו חלם עליו ברגעים הקשים במונדיאל המיותר בברזיל. כריסטיאנו אגב מועמד לתואר שחקן השנה באירופה כמובן, יחד עם מנואל נוייר ואריאן רובן. נו באמת, יש מה להתלבט?

אנחנו ניתן לתקשורת להמשיך לקשקש על כך שריאל לא ניצחה באף אחד ממשחקי ההכנה שלה העונה. מול פיורנטינה ריאל כבר הובילה משער של..ניחשתם נכון, כריסטיאנו, אחרי בישול של די-מאריה שממשיך להעסיק את התקשורת(עובר או לא עובר? האם הוא יפתח בהרכב מחר?? יכול להיות), במתפרצת מהירה כמו בימים הטובים(11 שניות מרחבה לרחבה) - אבל ההמשך היה גרוע וריאל נכנעה 2:1. קיילור נאבס רשם בכורה טובה בין הקורות לפחות כולל הצלה אחלה נהדרת. דווקא בעמדת השוער ריאל סגורה לקראת המשחק מחר ואין ערפל.

איקר קסיאס, כמה מפתיע(לא באמת) - יהיה האיש בין הקורות מחר, כשאנצ'לוטי כבר שלח רמז עבה במסיבת העיתונאים שבגומלין עשוי לשחק הרכב שונה לגמריי. איקר הניף כבר 9 גביעים כקפטן והוא מחכה 'ללה-דסימה' האישית שלו. בתקשורת חגגו שוב על המאזן הנפלא של סאן איקר - 'מיסטר דרבי' - מול אתלטיקו מדריד במשחקים בהם פתח בהרכב - 21 נצחונות ו-6 תוצאות תיקו. בשנה האחרונה הוא לא ספג מול אתלטיקו בגביע המלך.

לגבי שאר ההרכב, בעיקר הקישור - אין קול ואין עונה, אנצ'לוטי לא מנדב שום אינפורמציה. "די-מאריה זמין והוא יכול לפתוח בהרכב", אמר המיסטר. צ'אבי אלונסו שלא שיחק כזכור נגד סביליה בגלל ההשעייה ההזויה - חוזר לסגל, אבל גם להרכב? "אפילו לשחקנים לא אמרתי מי ישחק. תדעו מחר, אני מעדיף לא לדבר", אמר קרלו. טוני קרוס אמור להיות באנקר והתחושה שלנו היא שחאמס רודריגס ימתין לצ'אנס על הספסל. למרות שמדובר במשחק בית, אתלטיקו כמובן קבוצה ברמה אחת מעל סביליה ואסור להפקיר את האמצע. ואולי דווקא נראה קישור של שלושה מוחות במרכז? אלונסו-קרוס-מודריץ'? לפני ימים ספורים אנצ'לוטי התראיין ואמר שהוא לא פוסל את העובדה שהם ישחקו יחד. שלישיית ההתקפה וגם רביעיית ההגנה(קונטראו במקום מרסלו וגם ואראן על הספסל) - ברורה לכל.

אנחנו יכולים רק לנחש. לפי ה-AS, הדילמה של קרלו היא בין חאמס שעוד צריך להתאקלם לבין אנחל די-מאריה שהפתיע ביכולת והמוטיבצייה הגבוהה נגד פיורנטינה. שניהם התאמנו מעט מאוד במדי הקבוצה אבל די-מאריה מרגיש הרבה יותר בנוח מן הסתם(והערת בייניים - אולי יכולת טובה תסייע למכור אותו). החשיבות של צ'אבי אלונסו בקבוצה לא תיפחת ואולי מודריץ' שממש לא קרוב ליכולת שלו מהעונה שעברה(מאוד עייף וכבד במשחקי ההכנה וגם נגד סביליה לא הרשים) - ישלם את מחיר הסגל הרחב ויפתח על הספסל.



על חאמס רודריגס אמר המאמן - "גם הוא יכול לשחק. אני חושב שהוא היה טוב נגד סביליה וגם הביא דברים טובים למשחק שלנו. הוא צריך להתרגל לעמדה מעט יותר אחורית". "אנחנו לא נשנה את השיטה מהעונה שעברה. אנחנו יכולים לשנות משהו תוך כדי משחק, לרגעים מסוימים ומשהו נקודתי מאוד, אבל ריאל מדריד תישאר זהה", אמר אנצ'לוטי(בטענה לא רשמית שה-4:3:3 הזה מביא את המקסימום מבייל וכריסטיאנו) שאמר גם שאין במשחק פייבורטית.

ריאל מדריד - הרכב משוער: קסיאס; קרבחאל, ראמוס, פפה, קונטראו; גארת' בייל, אלונסו, קרוס, די-מאריה(חאמס\מודריץ'), כריסטיאנו רונאלדו; בנזמה

מה קורה אתלטיקו?

אתלטיקו המשיכה את הנסיקה המדהימה שלה תחת הדרכתו של צ'ולו סימאונה הכריש והעונה הגדולה בתולדותיה הסתיימה עם אליפות היסטורית, ראשונה מאז הדאבל ב-1996, ו..כמעט עם זכייה עוד יותר היסטורית בגמר ליגת האלופות. אלא שההיסטוריה חזרה על עצמה, ונחשו מי ניפצה לה את החלום עם גרזן? נכון, הקבוצה שלנו.. אתלטיקו הובילה עד הדקה האחרונה כמו ב-1974, ואז הגיע סרחיו ראמוס עם הנגיחה, והשאר היסטוריה(4:1). רק לכתוב את המשפט הזה על ראמוס ויורדות לי דמעות של אושר...

נכון שאתלטיקו של העונה שעברה הייתה השתקפות יפה של המשפט 'השלם עולה על סך חלקיו', אבל היא די התקשתה לשמור על שחקני המפתח. עולם כמנהגו נוהג. זו'זה מוריניו עמד עם שלט וכתב 'לנהירה ההמונית לצ'לסי - פנו ימינה'. קודם כל החלוץ דייגו קוסטה שרשם עונת שיא(36 שערים ב-52 הופעות, רק שחבל שבמונדיאל היה נפקד) ובהמשך הצטרפו אליו גם המגן השמאלי הנהדר פיליפה לואיס והשוער הבלגי הענק(תרתי משמע) טיבו קורטואה(הזאמורה של הליגה). גם דויד ויאה אמר שלום כשעבר לשחק בליגת ה-MLS, דייגו לא נשאר ולאדריאן אף-אחד לא מתגעגע.



המחליפים שהגיעו, בעיקר לחיזוק החוד - לא רעים בכלל, אבל סימאונה מקווה שהקבוצה לא סיימה את מסע הרכש שלה. הוא משוכנע שיחד עם קאייחון וטורס שהוזכרו כמועמדים - אתלטיקו תלך שוב על כל התארים. בינתיים המצטרף הטרי הוא ראול חימנז(10 מליון יורו). הרכש הראשון היה מריו מנדג'וקיץ' מבאיירן, חלוץ רחבה קלאסי שיודע את העבודה, ובהמשך הגיע גם ילד הפלא הצרפתי אנטוניו גרייזמן בתמורה ל-30 מליון יורו. יאן אולבק הצעיר הפך לשוער היקר בתולדות הליגה הספרדית אחרי שאתלטיקו שילמה עליו 16 מליון יורו והמגן השמאלי החדש הוא סקירייה מגראנדה. גם חסוס גמס ממאלגה הגיע כדי לאתגר את חואנפראן בעמדת המגן הימני. קוקה שחוזר נמרצות ע"י הגדולות ביבשת עדיין כאן, כולל גודין ומיראנדה. הסגל עמוק יותר מהעונה שעברה אבל אולי קצת פחות איכותי מבחינת ה-11. אתלטיקו גם בתור אלופת ספרד שברה הקיץ את שיא ההעברות שלה והוציאה למעלה מ-100 מליון יורו. כמובן שהיא גם הכניסה הרבה מזומנים כתוצאה ממכירת כוכביה..

בפרה-טמפורדה אתלטיקו נראתה מאוד עייפה ולא מדויקת ובארבעת המשחקים הראשונים כבשה שער אחד בלבד(!). היא ניצחה את נומנסיה ולאחר-מכן סיימה בשלוש תוצאות תיקו מאופסות מול סאן חוסה, אמריקה(הפסידה בפנדלים 3:2) וגלטסראיי. ואז הגיעה ההתפוצצות, הניצרה השתחרר נגד וולפסבורג כשאתלטיקו הציגה משחק התקפה נהדר וניצחה 5:1. ראול גארסיה כבש צמד, מנדג'וקיץ הוסיף את שער הבכורה בפנדל וגם קוקה והקטור(שער שני במסע המשחקים) כבשו.

בדומה לריאל, גם אתלטיקו קיימה משחק הכנה אחרון ביום שבת בערב. בגמר טורניר ראמון דה-קראנזה היא גברה 2:0 על סמפדוריה במשחק שאין להסיק ממנו שום דבר לגבי יום שלישי. כל ההרכב הראשון קיבל מנוחה כשהשחקן הבולט ששיחק היה הרכש הטרי ראול חימנז(הוחלף בדקה ה-80) שקיבל הרבה קרדיט מחבריו וגם מהמאמן על השתלבותו המהירה. הוא בהחלט יהיה האופצייה ההתקפית הבולטת מהספסל(סימאונה ציין שמבנה הקבוצה לא השתנה גם אחרי עזיבת דייגו קוסטה, ושחימנז הוא שילוב של גרייזמן ומנדג'וקיץ' בעצם. יכול לשחק גם כחלוץ חוד וגם להצטרף מאחורה). גם חסוס גמז המגן הימני פתח בהרכב.

כל משחקי קדם העונה::



נומנסיה - אתלטיקו מדריד 1:0; הקטור
סאן חוסה ארטקוקס - אתלטיקו מדריד 0:0
אמריקה - אתלטיקו מדריד 0:0(2:3 לאמריקה בפנדלים)
אתלטיקו מדריד - גלטסראיי 0:0
וולפסבורג - אתלטיקו מדריד 5:1; ראול גארסיה(X2), מנדג'וקיץ', קוקה, הקטור.
קאדיז - אתלטיקו מדריד 1:0; ראול גארסיה
סמפדוריה - אתלטיקו מדריד 2:0; סאול וחימנז

בשבוע האחרון היו דיווחים רבים על כך שבאתלטיקו לא מרוצים מהשוער החדש אובלאק שהגיע עם פציעה בגב ואף הציעו אותו לבנפיקה בעיסקה מסוימת. זו תהיה ההפתעה לקראת המשחק מחר - מיגל אנחל מויה יהיה זה שיפתח בין הקורות. "אולבאק הצטרף אלינו בשלב מאוחר ולקח לו זמן להתאמן כמו שצריך בגלל פציעה", הוסיף סימאונה. "אני לא מבטיח הרכב לאף-אחד, הטובים ישחקו". מויה מתרגש לקראת הצ'אנס - "אני מוכן לשחק בסופר-קופה וגאה אם המאמן חושב שאני מתאים. עשיתי קדם עונה טוב מאוד עם הקבוצה". השוער כבר ניצח בעבר בסנטיאגו ברנבאו, עם מאיורקה בעונת 08-09(משחק הפרידה של ריאל מקנבארו) והוא חולם לשחזר את ההישג. בכלל, בשני המשחקים האחרונים הבאמת חשובים בברנבאו - אתלטיקו ניצחה. בגמר הגביע 2013 וגם בליגה אשתקד, ככה שהיא ממש לא פוחדת.

הקפטן גאבי שזוכר היטב את הגול של ראמוס, דוחה על הסף את הטענות על רצון לנקמה "אנחנו רוצים לזכות בתואר. תנצח הקבוצה שתהיה מוכנה יותר פיזית ונפשית". סימאונה מדבר על משחק טוב שיהיה הכנה לליגה 'נוכל לראות לאן פני הקבוצה העונה' והוא מנמיך ציפיות ואומר שאתלטיקו מסתכלת על סביליה, ולנסיה ובילבאו ולא על ריאל וברצלונה. ואחרי המחמאות לריאל 'טובה יותר מהעונה שעברה גם בזכות טוני קרוס', המאמן ניסה לעקוץ כשאמר - "אנחנו רכשנו 8 שחקנים ב-95 מליון יורו. ריאל רכשה שניים במחיר הזה". אין שום הפתעות בהרכב אתלטיקו. סיקיירה וצמד החלוצים יערכו גם כן הופעת בכורה. ראול גארסיה יפתח בהרכב במקום ארדה טוראן שמושעה.



אתלטיקו מדריד - הרכב משוער: מיגל אנחל מויה; חואנפראן, מיראנדה, גודין, סיקיירה; גאבי, טיאגו,, קוקה, ארדה טוראן(ראול גארסיה); גרייזמן ומנדג'וקיץ'.

supercopa de españa - שיעור היסטוריה::

מפעל הסופר-קופה הספרדי יצא לדרך בשנת 1982, ואולי תופתעו לשמוע - זו תהיה הפעם הראשונה שריאל מדריד ואתלטיקו מדריד נפגשות. המאזן של ריאל מדריד במסגרת הזו עומד על 9 זכיות(מדורגת שנייה אחרי בארסה לה 11 גביעים) לעומת 4 הפסדים. אתלטיקו זכתה בתואר פעם אחת בלבד(לעומת 4 הפסדים), בעונת 1985 כשניצחה 3:1 את בארסה בבית והפסידה 1:0 בגומלין בקאמפ-נואו, בדיוק כמו עוד שש קבוצות נוספות(ולנסיה, אתלטיק בילבאו, סביליה, סראגוסה, מאיורקה וריאל סוסיאדד), ומה שמדהים הוא שהיא תמיד פגשה את ברצלונה בסופר-קופה, כמו בעונה שעברה. אשתקד, ויאה כבש גולאסו מול האקסית בויסנטה קאלדרון אך ניימאר השווה בנגיחה, ובארסה זכתה בתואר אחרי תיקו מאופס בקאמפ-נואו.

כל הזכיות של ריאל מדריד בסופר-קופה::

זכייה מס' 1: 1988 - הופעת הבכורה של אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי במסגרת הסופר-קופה, הלא-היא 'הקינטה דל-בויטרה'. ב-1986 ו-1987 הטורניר לא שוחק. וריאל אחרי 3 אליפויות ברציפות פגשה את בארסה מחזיקת הגביע. המשחק הראשון נערך בברנבאו וריאל של לאו בינהאקר ההולנדי הייתה דומיננטית יותר ולא נתנה לבארסה הזדמנויות, אבל האוהדים שיחררו קיטור בשבעים דקות מאופסות, עד שראו את מיצ'ל(לא סאלגדו) כובש בדקה ה-71 ואת הוגו סאנצ'ז מכפיל(78) ומביא את ריאל עם יתרון מבטיח לגומלין. 'העייט' אמיליו בוטארגיניו כבש שער חוץ חשוב בקאמפ-נואו בדקה ה-17, ובאקרו אמנם הצליח להפוך ובארסה ניצחה אך את התואר היא..הפסידה.



זכייה מס' 2: 1989 - בעונה החולפת ריאל מדריד זכתה בדאבל(בגמר הגביע ניצחה 1:0 את ויאדוליד) ולכן לא נערך משחק סופר-קופה. זו הייתה הפעם השנייה בהיסטוריה שקבוצה זוכה בתואר מבלי לשחק. הפעם הקודמת הייתה אתלטיק בילבאו ב-1984. החוק ההזוי תוקן ע"י ההתאחדות בשנת 1996.

זכייה מס' 3: 1990 - הקבוצה של ג'ון טושאק, ריאל מדריד מודל 89-90, קבעה שיא שערים מדהים לעונה - 107, שיא שנשבר רק ע"י..ריאל מדריד של מוריניו. ברצלונה אמנם הצליחה להרוס את שאיפות הדאבל כשניצחה את ריאל בגמר הגביע, אבל בסופר-קופה ריאל הגיעה במטרה לנקום והשיגה דאבל אחר - ניצחון כפול על בארסה.

זה התחיל עם 1:0 קטן וטוב בקאמפ-נואו(ניצחון ראשון 'בביוב' אחרי 5 עונות) משער של מיצ'ל במחצית השנייה (54), במשחק בו רק 40,000 אוהדים הגיעו - ו-4-1 ענק בסנטיאגו ברנבאו, למרות שדווקא בארסה כבשה ראשונה. גיוקוטקסה כבש בדקה ה-20, אבל בוטארגיניו כבש את השיוויון כבר אחרי שתי דקות והשלים צמד שקבע מהפך ממש 'עם הבאזר'(44). הוגו סאנצ'ז, הפיצ'יצ'י של העונה הקודמת(38 שערים!) ביסס את הניצחון בדקה ה-56 וגם אראגון השתתף בחגיגה, חגיגה זו לא מילה אחרי שהפתיע את זוביזארטה הליצן עם שער מ-40 מטר! ריאל הייתה הרבה יותר משוחררת לאחר היתרון במשחק הראשון ודון די-סטפאנו זכה עם ריאל בתואר ראשון כמאמן.

"גיהנום משפיל עבור בארסה", כתבו באל-מונדו דפורטיבו לאחר המשחק. 'זה היה פיקניק עבור ריאל מדריד'. משחקי הסופר-קופה הפעם נערכו, תחזיקו חזק - רק בחודש דצמבר! המשך העונה היה הרבה פחות טוב, וריאל סיימה רק במקום השלישי כשהיא מפסידה 12 משחקים מתוך 38. אמיליו בוטארגיניו היה הפיצ'יצ'י החדש עם 19 שערים.



זכייה מס' 4: 1993 - ריאל ובארסה מחליפות תפקידים. בפעם השנייה בהיסטוריה של המפעל, ריאל מגיעה כמחזיקת הגביע, ובארסה כאלופת ספרד. הפעם היא גם זוכה בתואר. המשחקים שוב נערכו בחודש דצמבר, וריאל אירחה את המשחק הראשון בברנבאו. סטויצ'קוב המעצבן העלה את בארסה ליתרון, אבל אלפונסו השווה(35) והשלים צמד בהמשך עם שער חשוב מאוד לקראת הסיום(89) כשבאמצע כובש גם איבן זאמורנו. בניטו פלורו היה יכול להיות רגוע. שבועיים אחר-כך בארסה הייתה חדורת אמונה אבל שער של זאמורנו בדקה ה-21 החזיר אותה למציאות. באקרו הצליח רק לאזן בדקה ה-65, אבל התואר כבר הוכרע. זכייה רביעית ברציפות של ריאל מדריד בתואר.



זכייה מס' 5: 1997- יופ היינקס קיבל את המושכות אחרי שקאפלו שהביא אליפות חזר לאיטליה - וזה התחיל טוב. במשחק בקאמפ-נואו נפלו שני שערים בחלוף 11 דקות. ראול כבש שער בזק בנגיחה אחרי בישול מעולה, אבל נאדל הלא-מכוסה השווה לאחר כדור קרן. ג'ובאני ניצח לבארסה את המשק בפנדל סמוך לסיום, אבל בברנבאו זו הייתה הצגה של אלופה אמיתית. יופ היינקס פתח עם פאנוצ'י, קראנקה וזה רוברטו בנוסף לרדונדו שחזר להרכב לאחר פציעה.

ראול הראה תצוגת על כשכבש בדקה ה-42 אחרי כדור ארוך של קראנקה והוא לא נותן סיכוי לגוארדיולה שרודף אחריו(42), ובמחצית השנייה הכפיל(54), מיאטוביץ' הבקיע את השלישי, אפילו סיידורף(בישול של רדונדו) השתתף בחגיגה כשריאל מפרקת את ההגנה של בארסה עם כדורי עומק חכמים שוב ושוב ושוב, ושער מצמק של ג'ובאני, שוב הוא- ממש לא החזיר את הכבוד האבוד של בארסה ששימשה כשטיח באותו ערב. "איך סופגים כל-כך הרבה גולים באותה השיטה? ריאל צחקה על ההגנה המביכה של בארסה", קטלו באל-מונדו דפורטיבו. ראול נבחר לשחקן המשחק כמובן כאשר היירו, קראנקה, רוברטו קרלוס, סיידורף ומיאטוביץ קיבלו גם כן ציון גבוה(3 כוכבים) מהכתבים.



זכייה מס' 6: 2001 - אחרי ארבע שנים - ריאל חוזרת למעמד, וזוכה בו בפעם השישית, ובפעם הראשונה כשהיריבה היא לא ברצלונה. המשחק הראשון נערך בסראגוסה כמובן. זינדין זידאן, השחקן היקר בעולם - ערך הופעת בכורה בריאל מדריד, ששיחקה משום מה רק עם חלוץ אחד. הקשר הברזילאי פלאביו קונססאו כבש שער יתרון עבורינו, אבל יורדי הרס עם שער שיוויון(79). התקשורת קטלה קצת ('ריאל שיחקה קצת יותר טוב ונראתה רצינית, אבל שחקני העל לא מצליחים להתחבר)', כתבו במארקה, אבל בכל-מקרה לכולם היה ברור שלסראגוסה אין מה לחפש בסנטיאגו ברנבאו.

שבוע אחר-כך הקהל חיכה כמעט 75 דקות עד לגול הראשון, כשראול נוגח מקרוב את הראשון שלו לאותו ערב, ואחריו הגיעו שניים נוספים(79 ו-82). סראגוסה עוד הייתה במשחק במחצית הראשונה אבל איקר סיכל את הניסיונות הבודדים שלה. ראול אגב, נשדד ע"י איטורלדה הליצן עוד קודם לכן. השופט פסק על נבדל שנוי במחלוקת ופסל שער חוקי, אבל ראוליטו לא ויתר. "מדריד היא ראול", כתבו באל-מונדו דפורטיבו הברסאי לאחר המשחק, אכולי קנאה. "משחק ענק של החלוץ האפיל על הופעת הבכורה של זיזו בסנטיאגו ברנבאו". הצרפתי הוחלף בדקה ה-71 ע"י סאביו במצב של 0:0. במארקה כתבו כרגיל Asi Asi Gana Real Madrid - ראול כבש גולאסויים, כמו תמיד.



זכייה מס' 8: 2003 - הגלאקטיקוס של קיירוש עם דיוויד בקהאם בהרכב בהופעת בכורה רשמית(ובלי היירו, ועם מקאללה שעדיין היה בסגל ונכנס במחצית השנייה) - יצאו לדרך לקרב על התואר הראשון של העונה, אחרי מסע משחקים במזרח הרחוק שמטרתו הייתה כלכלית ו..כלכלית. בקהאם(התחיל מול מאיורקה ו..נפרד מריאל מול מאיורקה, תחשבו על זה) תופקד כקשר מרכזי לצידו של קמביאסו והמכונה התחילה לחרוק כבר אז. פיגו כבש שער יתרון בדקה ה-18 במהלך שהתחיל מקרן של בקהאם, אבל מאיורקה שהייתה פחות טובה ברוב המחצית הראשונה, השוותה בדיוק בסוף המחצית וסמואל אטו שאהב להתעלל בנו - קבע מהפך בדקה ה-48 אחרי עוד טעות בהגנה.

ברנבאו זה היה סיפור אחר, לפחות בתחילת העונה, לפני שהדברים השבשו, ובעיקר בזכות איקר שפשוט נעל את השער למרות ניסיונות חוזרים שוב ושוב של אטו ואיבאגזה. "בהשגחת קסיאס", כתבו בתקשורת לאחר המשחק. ראול כבש את השער החשוב דקה לפני ההפסקה, כשזידאן בעט לשער, לאו פראנקו הדף הצידה ורוברטו קרלוס שלח כדור רוחב לראול; ובמחצית השנייה הוסיפו גם רונאלדו-פנומנו, איך לא, אחרי מסירה של פיגו, וגם בקהאם בשער בכורה בנגיחה(!) אחרי בישול של רונאלדו(זה אמור להיות הפוך, לא?) 3:0 לריאל, סופר-קופה מס'7 בארון ותואר ראשון לראול כקפטן. ההמשך? - אפשר לוותר...



זכייה מס' 8: 2008 - ריאל פוגשת את ולנסיה במאסטייה ועולה בהרכב לא אידיאלי - בלי רוד, עם בלבואה, וראול כחלוץ בודד. המשחק נפתח כשראול צופה וחולף בחיוך מריר על פני גביע היורו. ראול לא היה חלק מההיסטוריה של ספרד. ולעניין - ריאל שיחקה לא מספיק טוב אך יצאה עם הפסד סביר של 3:2 במאסטייה כשרוד מגלה יכולת גבוהה עם צמד. רוד פתח את מסכת השערים עם 1:0 מקצה הרחבה(צד ימין) בדקה ה-13, אבל האקס מאטה השווה בפצצה משלו בדקה ה-53 ודויד ויאה נגח את שער היתרון לולנסיה - מהפך של העטלפים תוך חמש דקות.
שוסטר הבין שהוא חייב לשנות והקים מהספסל את אריאן רובן, ההולנדי שכאשר הוא לא פצוע - אז הוא מעופף על כר הדשא. ארבע דקות אחרי שנכנס, רובן פתח בריצה אדירה בכנף שמאל דווקא, יישר למרכז ושם חיכה רוד שקבע 2:2. המילה האחרונה הייתה של ויסנטה(שחקן העונה ב-2004) שניצל שגיאה איומה בהגנה.

במשחק בברנבאו ריאל הייתה צריכה בסה"כ 1:0 כדי לזכות, אבל איפה אנחנו ואיפה 1:0. ולנסיה פתחה מעולה ואחרי משחק מסירות יפה דויד סילבה כבש בבעיטה שטוחה. העניינים הסתבכו לחלוטין כשואן דר-וארט, הרכש היחיד באותו הקיץ - הורחק בדקה ה-39. ארבע דקות מפתיחת המחצית השנייה, רוד השווה בפנדל והאמונה הייתה שעם הטירוף של הברנבאו - ריאל תתגבר על הנחיתות המספרית, אבל רוד הורחק בצהוב שני מטופש בדקה ה-72. גמור? ממש לא. רובן הציג משחק ענק למרות שלא נכנס לסטט', וריאל פשוט ישבה על השער של ולנסיה.

ראמוס שעלה רק מהספסל כבש בנגיחה עם כל הלב בדקה ה-75 והעלה את ריאל ל-2:1. עשר דקות עברו ודה לה-רד הנפלא כבש שער מסובבת מחוץ לרחבה שהפתיעה את הידלבראנד. בדקה ה-88 היגואין הריח את הטעות בהגנה וניצל החזרת כדור איומה לעבר השוער הגרמני, עקף אותו וגילגל לרשת החשופה. שער מצמק של האקס מוריינטס, איך לא, הכניס את הקבוצה ללחץ גדול לקראת הסיום אבל ריאל ידעה לשמור על ה-4:2 וזכתה בתואר בפעם השמינית בתולדותיה. עוד רמונטדה ופתיחת עונה אופטימית, לפני המשפט ההוא של שוסטר שעלה לו במשרתו.



זכייה מס' 9: 2012 - אלופת ספרד הגאה חזרה מעט עייפה מהיורו וישר התייצבה לסופר-קלאסיקו ראש-בראש, עם זכרונות נעימים מהביקור האחרון של כריסטיאנו בקאמפ-נואו - 'שער האליפות', ובמטרה לנקום על ההפסד בסופר-קופה בעונה שעברה במשחק צמוד מאוד שכמעט נקלע להארכה(2:2 בברנבאו ו-3:2 לבארסה בקאמפ-נואו כשמסי כובש בדקה ה-80).

אחרי מחצית מאופסת, שהתאפיינה בעיקר בשליטה של בארסה בכדור אך במשחק הגנה טוב של ריאל - כריסטיאנו עקץ עם גול בנגיחה אחרי כדור קרן והעלה את ריאל ליתרון. ריאל לא סיימה להתחבק וכבר חטפה שיוויון מהיר מבארסה. פדרו קיבל כדור עומק ענק מאחורי הגב של קונטראו ובעט חזק לרשת. מסי קבע מהפך בדקה ה-70 וצ'אבי סיבך את המצב עם שער נוסף בדקה ה-78. אחרי שאינייסטה כידרר בחופשיות ומסר לו לשטח. ריאל הייתה בדרך הביתה עם תוצאה רעה מאוד, אבל אז הגיע די-מאריה, או יותר נכון ואלדז המברטז(אהבתם?). השוער הקטלוני שיחק באש מה שנקרא וניסה לכדרר בתוך הרחבה, די-מאריה אמר תודה וכבש שער חוץ יקר מפז. 3:2 בסיום. בברנבאו נעבור אותם..

ריאל של מוריניו הראתה מהרגע הראשון מי האלופה ופתחה את המשחק בטירוף. הברנבאו שאג כפי שלא שאג הרבה זמן, וריאל הפגינה עליונות מוחלטת. באותו משחק היא הייתה יכולה באמת לנקום על אותה חמישייה ארורה שנרצה לשכוח, אבל הסתפקה בניצחון צנוע. העיקר שתואר היה בידיים שלנו.

אחרי מספר החמצות בלתי-אפשרוית, הגיע השער הראשון. פפה שלח כדור ארוך, מסצ'ראנו הסתבך וראה את הגב של חברו לנבחרת, גונזלו היגואין, שהפעם עשה זאת נכון והכניע את ואלדז. 1:0 לריאל מדריד בדקה ה-11. הלחץ על כל המגרש נמשך, בארסה לא ידעה מאיפה זה בא לה. בדקה ה-19 קדירה חילץ כדור נהדר במרכז השדה והעיף קדימה לכריסטיאנו. תעצרו רגע ולכו לראות את המהלך ביוטיוב. כריסטיאנו הקפיץ עם העקב מעל ראשו של פיקה האומלל, הגיע מול ואלדז, חיכה מעט, שאל אותו לאיפה הוא רוצה את הגול ובעט לרשת. 2:0 לריאל מדריד. גול של פפה נפסל, היגואין שהיה יכול להתקרב לדי-סטפאנו באותו משחק לא הפסיק להחמיץ, ובדקה ה-28 לא נכבש שער שלישי אמנם אבל החגיגה המשיכה כשאדריאנו הורחק ובארסה הייתה על סף התפרקות.

במקום להמשיך לשחק, שוב חזינו באלמנט מרגיז בריאל מדריד של מוריניו, שהזמינה את בארסה לתקוף. ממש על סף השריקה להפסקה מסי סיבב כדור חופשי מקילומטר בערך ואיקר נרדם. בארסה מצמקת ל-2:1 והיא שוב במשחק, אוי העצבים.

עצבים, זו הייתה מילת המפתח במחצית השנייה. סמי קדירה עשה מהלך סולו ענק בדקה ה-68 ואחרי 'שהשכיב' חצי מבארסה הוא בעט על גופו של ואלדז, והלך גבר. מוריניו ניסה לרענן את השורות ברבע השעה האחרונה כשהכניס את קאייחון ובנזמה וגם את לוקה מודריץ', הרכש הטרי שהגיע מטוטנהאם - לדקות ראשונות בריאל מדריד. הקרואטי עזר לקבוצה להניע את הכדור בשקט ובביטחון וגם כמעט כבש סמוך לסיום אך בעט החוצה, אבל מה זה חשוב. שוב ריאל גוברת על בארסה וסופר-קופה מס' 9 בארון של ריאל מדריד. הכותרת שלנו באתר הייתה 'יפת תואר'. "הראשון של מדריד", כתבו במארקה. '30 דקות ענקיות של ריאל מדריד הביאו את הניצחון. בארסה הייתה עלובה אבל הפחידה את הברנבאו'. ככה רצינו לראות את ריאל מדריד, אבל הסיפור של עונת 2012-13 לא נכתב ככה כנראה..



ההפסדים:
1982 - ריאל ניצחה 1:0 במשחק הראשון משער של מטהוד, אבל נפלה חזק בגומלין עם תבוסה 4:0 לסוסיאדד שניצחה 4:1 בסיכום.

1995 - תבוסה 3:0 בריאזור לא הותירה לריאל מדריד יותר מדי סיכוי בגומלין. היירו כבש בדקה ה-30 אבל דפור הפכה את התוצאה בעשר הדקות האחרונות ורשמה ניצחון כפול, 2:1 בברנבאו ו-5:1 בסיכום הכללי.

2007 - ריאל הפסידה 1:0 קטן בפיחואן(לואיס פביאנו בפנדל) והאמינה שבברנבאו היא תתקן, אבל משחק הגנה עלוב הסתיים בהפסד 5:3 מביך לסביליה, בו נזכור בעיקר את הגולאסו המדהים של דרנטה לחיבורים מ-35 מטר. רנאטו(צמד) וקאנוטה(שלושער) חגגו על האין הגנה של ריאל. פפה היה נוראי. ראמוס וקנבארו כבשו לריאל אבל זה לא חיפר על משחק הגנה מביך.

2011 - סופר-קלאסיקו כבר בחודש אוגוסט, איזה כיף. ריאל הציגה משחק מעולה והובילה כשבנזמה מבשל לאוזיל, אבל ויאה הפגיז גולאסו מחוץ לרחבה ומסי הפך את התוצאה. צ'אבי אלונסו איזן ל-2:2 במחצית השנייה במשחק בו קונטראו ערך את הופעת הבכורה בריאל, שיצאה פראיירית גדולה.

הגומלין בקאמפ-נואו היה אתגר גדול עבור ריאל מדריד שנקלעה פעמיים לפיגור משערים של איניייסטה מסי, אבל פעמיים הצליחה לאזן - כריסטיאנו בדקה ה-20, ובנזמה בדקה ה-85. היה נראה שהמשחק הולך לעוד 30 דקות מטורפות בהארכה, אבל אז הגיע מסי הרשע וניצח לבארסה את המשחק עם 3:2(5:4 לבארסה בסיכום שני המשחקים). המשחק התחמם לקראת הסיום כשמרסלו הורחק מהספסל וגם אוזיל ראה את הכרטיס האדום. מוריניו באקט מכוער שלח אצבע לעבר עיניו של עוזרו של גוארדיולה, טיטו וילאנובה.



ובמעבר חד, ראול הוא המבקיע הבולט של ריאל מדריד בסופר-קופה עם 7 כיבושים. השחקן שכבש הכי הרבה במפעל חוץ מלאו מסי(10). בסגל הנוכחי, רונאלדו כבש 3 פעמים, ראמוס עם 2 שערים ובנזמה, די-מאריה וצ'אבי אלונסו עם שער אחד כ"א. כל הכובשים של ריאל - בוטארגיניו ורוד(3) ומיצ'ל, הוגו סאנצ'ז, אלפונסו זאמורנו והיגואין (2). היירו, מטהוד, ארגון, מיאטוביץ', סיידורף, דרנטה וקנבארו עם שער אחד כ"א מסוט אוזיל, גונזלו היגואין, רובן דה-לה רד ופלאביו קונססאו.

מפגש צפייה - לא ייערך הפעם חבר'ה כתוצאה מאילוצים(וגם שעה לא נוחה) - עמכם הסליחה. היות וגומלין הסופר-קופה ביום שישי - כנראה שגם עליו נאלץ לדלג. אנחנו מכוונים לקראת משחק הפתיחה של הליגה, נגד קורדובה ביום שני. צפוי לעדכונים.

מכבי חיפה


כרטיס ביקור
שנת יסוד: 1913
תארים:
12 אליפויות - 1983/84, 1984/85, 1988/89, 1990/91, 1993/94, 2000/01, 2001/02, 2003/04, 2004/05, 2005/06, 2008/09, 2010/11
5 גביעים מדינה - 1961/62, 1990/91, 1992/93, 1994/95, 1997/98
4 גביעי טוטו - 1993/94, 2002/03, 2005/06, 2007/08
עונות בליגה הבכירה בארץ: 55(3 עליות - 1965/66, 1974/75, 1980/81 ו - 3 ירידות - 1964/65, 1973/74, 1976/77)
משחקים בליגה הבכירה בארץ: 1708
ניצחונות: 812
תיקו: 444
הפסדים: 452
הפרש שערים: 2743:1845 לזכותה
הניצחון הכי גבוה בליגה: 10:0 על מכבי ת"א בבית ב - 14.5.1988
ההפסד הכי גבוה בליגה: 9:0 להפועל פ"ת בחוץ ב - 9.5.1953
מלך השערים בכל המסגרות: זאהי ארמלי(1983 - 1989) - 119
מלך ההופעות בכל המסגרות: אלון חרזי(1990 - 1997, 1998 - 2009) - 721

איצטדיון - סמי עופר
תכולה - 30000 מקומות
שנת פתיחה: 2014


נשיא - מר יעקב שחר

נולד ב - 8.4.1941
יחד עם גיסו ישראל קז, יעקב שחר הוא אחד מבעליה של חברת "מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ" המייבאת את המכוניות וולבו, הונדה ויגואר לישראל. בנוסף, מייבאת החברה אוטובוסים, משאיות וציוד מכני הנדסי שמייצרת וולבו. בין השנים 2002 ל-2007 שלטה החברה גם בחברת הביטוח הפניקס, אשר נמכרה לקבוצת דלק ברווח גדול.
התחיל לתמוך במועדון כספונסר באמצע שנות השמונים. ב - 1992 רכש את המועדון וקיבל תואר נשיא ובכך הפך לבעלים הפרטי הראשון בכדורגל הישראלי.

הצוות הניהולי
סגן נשיא - עוזי מור
מנכ"ל - איתמר צ'יז'יק. התמנה ב - 2002
דירקטורים - עו"ד אודי שוכטוביץ'(היועץ המשפטי של המועדון), ברק קנה, צבי וייצנר
דובר - דודו בזק
אחראית קשר עם האוהדים - מיטל משה
אחראי מתקנים - ציון ביטון
מנהל מחלקת הנוער - יניב כהן

מאמן - אלכסנדר סטאנוייביץ'
ת. לידה: 28.10.1973
מקום לידה: בלגרד, יוגוסלביה

קריירת משחק:
תפקיד במגרש: קשר אחורי
גדל בפרטיזן בלגרד
1993 - 1995, 1996 - 1997 אוביליץ' בלגרד(סרביה)
1995 - 1996 מאיורקה(ספרד), גם אז בליגת המשנה
1997 - 1999, 2001 - 2002 OFK בלגרד(סרביה)
1999 - 2001 פרטיזן בלגרד(סרביה)
2002 - 2003 וידאוטון(הונגריה)

קריירת אימון:
2000 - 2004 OFK בלגרד(מאמן במחלקות הצעירות)
2004 - 2006 OFK בלגרד(עוזר מאמן)
2006 - 2007 סרם(סרביה)
2007 פרטיזן בלגרד(עוזר מאמן)
2007 - 2008 נבחרת סרביה(עוזר מאמן)
2008 - 2010 נבחרת הנוער של סרביה
2010 - 2012 פרטיזן בלגרד
2012 דליאן אארבין(סין)
2013 בייג'ין גואן(סין)
מ - 2014 מאמן מכבי חיפה
תארים כמאמן:
2 אליפויות סרביה - 2009/10, 2010/11 עם פרטיזן בלגרד
גביע סרבי - 2010/11 עם פרטיזן בלגרד
הישגים נוספים:
העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות עם פרטיזן בלגרד(2010/11). הפעם השנייה בלבד שהם הגיעו למעמד הזה.
מקום שלישי עם בייג'ין גואן בליגה הסינית, הגיע לשמינית גמר ליגת האלופות של אסיה. סיים חמישי עם דליאן אארבין.
מקום שלישי באליפות אירופה עד גיל 19 עם נבחרת הנוער הסרבית ב - 2009. הנבחרת כללה את פיליפ דיוריצ'יץ' מבנפיקה ואדם ליאיץ' מרומא

הצוות המקצועי
עוזרי מאמן - סלובודן קוליאנין, גורן פנדורוביץ', ברנימיר מיצוביץ'
מנהל הקבוצה - אדורם קייסי
מאמן שוערים - גיורא אנטמן
מאמן כושר - אורי הראל
מאמן קבוצת הנוער - אברהם אבוקרט

העונה שהייתה - ככה חוגגים יום הולדת 100?

אומנם מכבי חיפה לא ירדה מתחת למקום החמישי, אך לדעתי זו הייתה העונה הכי עלובה של הקבוצה מאז ששחר רכש את המועדון. אם כך עונת המאה של המועדון התחילה במסיבת עיתונאים שבה הוצג הסמל החדש בתור "הפתעה", מה שאכזב חלק גדול מהאוהדים שציפו להפתעה משמעותית יותר. נמשך בסאגת החוזה של גולסה - מכבי חיפה התנהגה תחילה בדרך "חצי ההריון", גולסה לא הושעה רשמית, אך בנאדו העלה אותו במחנה האימון בעיקר כמחליף. אחר כך קרה הפיצוץ הראשון וההשעיה הראשונה מהסגל. גולסה הוחזר לקצת יותר מחודש, אך אחרי שסירב באופן סופי להאריך את החוזה שלו נזרק ליציע אחרי משחק החוץ נגד פאוק בחודש אוקטובר.
בנאדו חסר כל ניסיון בבניית הקבוצה התחיל לראשונה בקריירה שלו עונה בתור מאמן והלך לאיבוד. החלוץ הזר שרצה לא הגיע והקבוצה שוב נבנתה סביב יניב קטן, חברו הקרוב של אריק מזה שנים ארוכות. הניצחון המשקר 8:0 על נגרי חזאר ובהמשך העפלה לשלב הבתים בליגה האירופית הכניס את הקבוצה לאופוריה, שנגמרה סופית במחזור השלישי אחרי תבוסה משפילה 3:0 לאלופה מכבי ת"א, הפסד שלמעשה גמר את העונה.
אחר כך הגיעו הפסדים מביכים לרעננה ובדרבי ובמקביל יכולת עלובה גם באירופה, אך שחר המשיך לתת את האמון באריק. אחר כך באו חודשיים יחסית יותר טובים ומכבי חיפה נכנסה חזק לתמונת אירופה, אך שוב לא ידעה להתחזק כמו שצריך בינואר והתרסקה טוטלית בפליי אוף העליון. בנאדו עצמו נהג בחוסר יושר מקצועי כשזרק את הכישלון של הקבוצה על הזרים בעקבות ההפסד בוסרמיל בחודש ינואר והדיח את שראנוב וצוצליץ' מההרכב, כל גשהוא ממילא ביצע יותר מדי שינויים בהרכב מדי משחק וזה גרם לחוסר יציבות בהרכב.
החודשיים האחרונים לעונה עברו תחת סימן העבירה הקשה שביצע ראיוס על רפי דהן ובגינה ספג השעייה ממושכת וכמובן תקרית זריקת המשענת של טווטחה על האוהדים בעקבותיה הוא זכה לבוז וקללות בכל משחק וגם באימונים.
השכונה הורגשה בכל תחום במועדון ובין היתר בנושא הכושר הגופני. למעשה חצי סגל נפצע חודש ויותר לפני סיום העונה.
לאור כל הנכתב מעלה אין מה להתפלא שהקבוצה סיימה חמישית ולא הגיעה לאירופה.
כל זה תוך שבירת שיאים שליליים רבים גם הפסד ראשון לבית"ר בליגה מאז 2008, הפסד ביתי ראשון למכבי ת"א מאז 2004, התבוסה הכי גדולה להפועל ת"א מזה 4 עשורים ואם לא די בכך גם הפסד ראשון בליגה להפועל ב"ש מאז 2002.ומה עם רצף השיא של משחקים שבהם הקבוצה ספגה ועמד על 13 וההדחה בסיבוב ט' בגביע המדינה לראשונה מאז שנות השישים? עונת החרפה ולא עונת המאה.

המהלך המרכזי של הקיץ

המהלך המרכזי של הקיץ קרה למעשה עוד באביב, ב - 25.4, יום בו הוכרז על מינויו של המאמן הסרבי אלכסנדר סטנוייביץ' שבכך הפך למאמן הזר השישי בתולדות המועדון, אך בניגוד לקודמיו הוא מגיע ביחד עם עוד 3 עוזרים משלו.
כנראה כניסה לאיצטדיון חדש וחשש מקרחות ביציעים שכנעו את שחר לזוז מילימטר מהעקשנות שלו וללכת על זר לראשונה מזה 15 שנים, על מנת לנסות ולבצע מהפך בנושא המקצועי במועדון שככל שעברו השנים הפך לחובבני יותר ויותר.
מיד הסתבר כי המאמן החדש כבר עוקב מזה חודש אחרי הקבוצה ומיד אחרי חתימת החוזה הוא עקב מהיציע אחרי עוד מספר משחקים של הקבוצה וגם אחרי מועמדים פוטנציאלים מקבוצות אחרות.
סטנוייביץ', המכונה סאלה, הביא איתו מומחה לכושר גופני וגם מאמן שוערים נוסף. כמו כן כל העוזרים עוסקים כל הפגרה בסקאוטינג אחרי זרים פוטנציאלים.
מעבודתו הקודמת סאלה יודע כאחד שמנהל אימונים קשים במיוחד.

בתום העונה החולפת הוא הגיש לשחר רשימה של שחקנים בהם הוא לא מעוניין וביניהם הקפטן של המועדון יניב קטן.
זה נכון שלא נאמר במפורש שקטן מחוץ לתוכניות, אך לקפטן נרמז שהוא לא יעמוד באימונים של סאלה בגלל מצבו הרפואי ולכן גם לא יזכה לדקות, וזה הוליך ותנו למהלך השני העיקרי של הקיץ - פרישת יניב קטן. במשך השנים הוא למעשה היה האיש החזק במועדון אחרי יעקב שחר, למרות שמעולם לא היה בעל תכונות מנהיגותיות, הוא שלט על המערכת מבחינה מקצועית יותר מהמאמן והפך לגדול יותר מהמועדון. במקביל כל עונה הוא ירד יותר ויותר ביכולתו ולשיא העליבות הגיע בעונה החולפת עם אפס שערי ליגה ו - 3 בישולים בלבד. את המצב המעוות הזה סאלה הפסיק ולו רק בגלל זה המינוי שלו משתלם לטעמי.
פרישת קטן צריכה להוות סימן מובהק להבראת המועדון וחזרתו לפסים המקצועיים ביחד כמובן עם הכנסת שיטות אימון חדשות מצד הצוות המקצועי הזר.

באו

יוסי בניון - לדעת רבים גדול שחקני ישראל בכל הזמנים, שחגג לפני חודשיים יום הולדת 34, החליט לחזור למועדון בו עשה את הפריצה הגדולה, על מנת לסיים בו את הקריירה אחרי סיבוב בן 12 שנה בספרד ואנגליה. הוא מגיע בהעברה חופשית.
מוחמדו(מו) אידריסו - החלוץ הקמרוני הותיק גם הוא בן 34, מגיע למועדון אחרי קריירה של 14 שנים בגרמניה(למעט חצי שנה בצרפת) שהתחילה בליגה השלישית, במדי אף. אס. וי פרנקפורט וווהן ואחר כך נמשכה בשתי הליגות הבכירות במדינה - האנובר, דויסבורג, פרנקפורט, גלדבך וקייזרסלאוטרן(במדיה כבש 13 שערים בבונדסליגה השנייה בעונה החולפת). סה"כ לזכותו 139 הופ', ו - 27 שערים בבונדסליגה הראשונה ו - 164 הופ', ו - 68 שערים בבונדסליגה השנייה. הוא מגיע בהעברה חופשית.
ולדימיר סטויקוביץ' - שוער נבחרת סרביה בן ה - 31 מגיע אחרי חצי עונה בארגוטליס היוונית. לפני כן הוא שיחק 3.5 שנים בפרטיזן בלגרד, כולל אצל סאלה וגם בויגאן, חטאפה, נאנט, ספורטינג ליסבון, זמון והכוכב האדום בלגרד.
לפי הטרנספרמרקט הוא מגיע בהעברה חופשית.
קובי מויאל - הקשר האחורי בן ה - 27 שזכה לא מזמן לזימון בכורה לנבחרת מגיע בהעברה חופשית אחרי עונה אחת במדי שריף טירספול שם זכה באליפות. קובי גדל במחלקת הנוער של בית"ר ושיחק בקבוצה עד 2013. הושאל בעבר להפועל כפר סבא ובני יהודה.
מתן אוחיון - הבלם בן ה - 27 מגיע אחרי עונה מוצלחת בק"ש במהלכה הוא החליף את שיר צדק שנעדר ברוב חלקי העונה בגלל פציעה. אוחיון ניחן במהירות יחסית גבוהה לליגה שלנו וגם יכול לשחק בעמדת המגן הימני. הוא לא הצליח לסכם עם איזי על חוזה חדש והגיע למועדון בהעברה חופשית.
מוחמד כליבאת - החלוץ בן ה - 24 מצורף לסגל אחרי 4 עונות השאלה בהפועל עכו, מכבי נתניה ובני סכנין במדיה הצטיין בעונה החולפת עם 11 שערים.
ויאם עמאשה - החלוץ בן ה - 29 ישב ביציע בחלק הראשון של העונה שעברה אחרי שהודח מהסגל ע"י אריק בנאדו. בחלק השני של העונה היה מושאל לעירוני ק"ש. סאלה החליט להחזירו לסגל.
אוראל דגני - המגן הימני בן ה - 25 חוזר לקבוצה אחרי עונה אחת בהשאלה בהפועל תל אביב, למרות שהושאל לשנתיים. הפועל תל אביב התקשתה לשלם על 25% מכרטיסו וסאלה גם רצה אותו חזרה. תמורת המעבר הושאלו שלומי אזולאי וסארי פלאח.
שחר הירש - החלוץ בן ה - 21 גדל במחלקת הנוער של הפועל חיפה, אך לא קיבל קרדיט בקבוצה הבוגרת ובעונה החולפת הושאל להפועל עפולה מליגה הלאומית שם כבש 19 שערים. הוא מגיע תמורת 800 אלף שקל ששולמו להפועל חיפה.

עזבו
אנדריי פיליאבסקי - הבלם שבעונה שעברה התנדנד בין ההרכב לספסל, עוזב את ישראל לאחר 3.5 שנים. חתם בזוריה לוהנסק מהליגה הבכירה באוקראינה.
אייל גולסה - הקשר הסורר שישב ביציע הרבה חודשים, חתם בפאו"ק היוונית שתשתלם למכבי חיפה דמי השבחה שיקבעו ע"י בוררות.
טמאש פרישקין - החלוץ ההונגרי שהגיע בינואר בהשאלה מאוסטריה וינה, חוזר אליה אחרי שאכזב ובמועדון החליטו לא לממש את האופציה עליו. אוסטריה וינה מיד שיחררה אותו לדיורי ההונגרית.
דינו אנדלובו - החלוץ הדרום אפריקאי המאכזב כבר העביר את חצי השנה האחרונה בסופרספורט יונייטד שבמולדתו. הם רכשו את השחקן ב - 250 אלף דולר.
סינטיאהו סלליך - בוגר מחלקת הנוער העביר את שלוש העונות האחרונות בהשאלות להפועל עכו, עירוני ק"ש ובית"ר. הוא קיבל את הכרטיס לידיו ושוחרר. חתם במאריבור הסלובנית.
רם שטראוס - השוער לשעבר של מחלקת הנוער קיבל את הכרטיס אחרי שהיה מושאל בשלוש השנים האחרונות לקבוצות בליגה לאומית. הוא חתם בנאה סלמינה הקפריסאית
רשימת השחקנים שנמצאים מחוץ לתוכניות אך טרם מצאו קבוצה("המנודים") - אביחי ידין, בויאן שראנוב, חן עזריאל.

מושאלים
שובל גוזלן - הפועל ת"א
סארי פלאח - הפועל ת"א
שלומי אזולאי - הפועל ת"א
איסמעיל ריאן - בני סכנין
מוחמד גאדיר - בני סכנין
איציק כהן - בני סכנין
שחר הירש - הפועל פ"ת
דור חוגי - הפועל פ״ת
דור כוכב - הפועל פ״ת
רז שטיין - הפועל עכו
יובל יוסיפוביץ - הפועל עפולה
מיכה לאוטה - הפועל עפולה
עדן בן חמו - הפועל עפולה
אחמד שעבאן - בני לוד
שריח אכראם - בני לוד

תחזית
אופטימית - הכל מתחבר לסאלה, האיצטדיון החדש מלא ממשחק למשחק, היריבות רועדות לשחק בו, בניון פורח מחדש ומזכיר את תחילת העשור הקודם, קשר זר ברמה גבוהה נועל את מרכז השדה, סטויקוביץ' את השער ואידריסו מלך שערי הליגה. דאבל גדול.
פסימית - קללת האיצטדיון החדש לא פוסחת על מכבי חיפה, העסק לא מתחבר כבר מהמחזורים הראשונים, בניוון מתגלה כשילוב בין קטן של השנים האחרונות לברקוביץ', אידריסו לא פוגע בכלום, סטויקוביץ' מברטז, סאלה מתפטר והיציעים ריקים. אירופה תחכה עוד שנה.

לוח משחקים לשני הסיבובים הראשונים בליגה
מחזור 1: מכבי חיפה - בני סכנין
מחזור 2: בית"ר ירושלים- מכבי חיפה
מחזור 3: מכבי חיפה - הפועל פתח תקווה
מחזור 4: מכבי תל אביב - מכבי חיפה
מחזור 5: מכבי חיפה - הפועל רעננה
מחזור 6: הפועל באר שבע- מכבי חיפה
מחזור 7: מכבי פתח תקווה- מכבי חיפה
מחזור 8: מכבי חיפה - הפועל עכו
מחזור 9: מ.ס.ע אשדוד - מכבי חיפה
מחזור 10: מכבי חיפה - הפועל תל אביב
מחזור 11: מכבי נתניה - מכבי חיפה
מחזור 12: מכבי חיפה - הפועל קריית שמונה
מחזור 13: הפועל חיפה - מכבי חיפה
מחזור 14: בני סכנין - מכבי חיפה
מחזור 15: מכבי חיפה - בית"ר ירושלים
מחזור 16: הפועל פתח תקווה - מכבי חיפה
מחזור 17: מכבי חיפה - מכבי תל אביב
מחזור 18: הפועל רעננה - מכבי חיפה
מחזור 19: מכבי חיפה - הפועל באר שבע
מחזור 20: מכבי חיפה - מכבי פתח תקווה
מחזור 21: הפועל עכו - מכבי חיפה
מחזור 22: מכבי חיפה - מ.ס.ע אשדוד
מחזור 23: הפועל תל אביב - מכבי חיפה
מחזור 24: מכבי חיפה - מכבי נתניה
מחזור 25: עירוני קריית שמונה - מכבי חיפה
מחזור 26: מכבי חיפה - הפועל חיפה

כמו בכל שנה המסורת נמשכת וגם עכשיו הגיע הזמן להמר על איך לדעתכם תראה ליגת העל אי שם בחודש מאי.

השאלות:

1. דרגו איך תראה טבלת הליגה בסיום העונה לפי דעתכם. לנמק את הבחירות בבקשה.
2. מי תניף את העונה את גביע המדינה?
3. מי יהיו 2 היורדות?
4. מי יהיו 2 העולות מהלאומית?
5. מי תהיה הקבוצה המפתיעה לדעתכם?
6. מי תהיה הקבוצה המאכזבת לדעתכם?
7. מי יהיה שחקן העונה?
8. מי יהיה מלך השערים?
9. מי יהיה השחקן המאכזב של העונה?
10. מי יהיה תגלית העונה?
11. מי יהיה המאמן הראשון שילך הביתה?
12. שאלת הבונוס: כמה זמן יחזיק אייל ברקוביץ' בתפקידו החדש בהפועל ת"א?

הדיון ינעל עם שריקת הפתיחה של העונה החדשה ויפתח בחזרה עם שריקת הסיום של העונה על מנת שכל אחד יוכל לתפוס את הראש ולאכול את הכובע. מהרו לכתוב את הניחושים שלכם.

באייר 04 לברקוזן
שנת ייסוד: 1904
עונת 2013/14: מקום 4
השתתפות במפעל אירופי: ליגת האלופות - הודחה בשמינית הגמר ע״י פריס סן ז׳רמן
השתתפות בגביע הגרמני: רבע גמר - הודחה ע״י קייזרסלאוטרן
מלך השערים: סטפן קיסלינג (15 בליגה, 19 בכל המסגרות)
אצטדיון: באיי-ארנה, 30,210 מקומות
הישגים: גביע אופ״א - 1987/88, גביע גרמני - 1992/93

הגיעו: הקאן צ׳אלנולו (מהמבורג תמורת 14.5 מיליון €), יוסיפ דרמיץ׳ (מנירנברג תמורת 6.8 מיליון €), וונדל (מגרמיו תמורת 6.5 מיליון €), טין ידבאיי (בהשאלה מרומא תמורת מיליון €) ולדלן יורצ׳נקו (משחטאר דונייצק תמורת 250 אלף €), דאריו קרסיץ׳ (ממיינץ בהעברה חופשית), קארים בלראבי (חזר מהשאלה בבראונשוויג) מקסימילאן ואגנר (עלה לקבוצה הבוגרת).

עזבו: אמרה צ׳אן (לליברפול תמורת 12 מיליון €), ג׳וניור פרננדז (לדינמו זאגרב תמורת 2.5 מיליון €), סידני סאם (לשאלקה 04 תמורת 2.5 מיליון €), יינס הגלר (להרטה ברלין תמורת 900 אלף €), דני דה קוסטה (לאינגולשטדט תמורת 150 אלף €), יונאס מאפרט (לקרלסרוהה בהעברה חופשית), ג׳ואל פויאנפאלו (הושאל לפורטונה דיסלדורף), מלקולם קאלקוטה (הושאל לגרויטר פירת׳), קוסטאס סטאיפילידיס (הושאל לפולהאם), דניס אנגלמן (הושאל לפורטונה קלן), ארקדיוש מיליק (הושאל לאייאקס), אנדרס גוארדאדו (סיים השאלה מולנסיה), ארן דרדיוק (סיים השאלה מהופנהיים), אנדרס פאלופ (פרש).

***

העונה שהייתה:

אחרי עונה טובה אותה סיימה באייר במקום השלישי, בהנהלת לברקוזן קיוו להמשיך עם התוצאות הטובות שהשיגה הקבוצה בליגה ולשפר את ההישגים באירופה ובגביע. לכן נוצלו הכספים שהגיעו ממכירת שני כוכבי הקבוצה בעונת 2012/13, אנדרה שורלה ודני קרבחאל ובמקומם הגיעו לבאיי-ארנה כמה שחקנים אחרים, הבכירים שבהם הם היון-מין סון, אמרה צ׳אן, אמיר ספאחיץ׳ וג׳וליו דונאטי - ובנוסף הצמד לבנדובסקי-הופייה שאימן יחד בעונה הקודמת נפרד, ובלם העבר הפיני הפך להיות מאמנה הראשי היחיד של הקבוצה.

העונה של לברקוזן נפתחה בצורה נהדרת ואחרי 15 מחזורים - בתחילת דצמבר - לברקוזן הייתה במקום השני, אחרי 12 ניצחונות, תיקו אחד מול באיירן ושני הפסדים - ועם 37 נקודות, 6 יותר מדורטמונד שבמקום השלישי. השלישייה ההתקפית של לברקוזן, ״סמסונג״ - שכללה את סאם, סון וקיסלינג - נראתה נהדר, ולמרות שני הפסדים נוספים מול פרנקפורט וברמן לפני היציאה לפגרה, החלק הראשון של העונה הבטיח רבות - מה גם שהקבוצה עלתה לרבע גמר הגביע הגרמני ולשמינית גמר ליגת האלופות אחרי שלב בתים מעורב, במהלכו לברקוזן הביסה את שחטאר 0:4, ניצחה פעמיים את ריאל סוסיאדד אבל גם הפסידה פעמיים למנצ׳סטר יונייטד, כולל תבוסה אחת של 0:5.

בינואר הודיע סידני סאם, כוכב הקבוצה בחלק הראשון של העונה, על מעבר בתום העונה לשאלקה 04. החזרה של לברקוזן מהפגרה הייתה נוראית, גם בגלל ההיעדרות של סאם הפצוע - כאשר לברקוזן הציגה יכולת גרועה - הידרדרה עד למקום הרביעי בליגה, הודחה מהגביע מול קייזרסלאוטרן מהליגה השנייה, והודחה אחרי תצוגה מביכה מול פריס סן ז׳רמן והפסד 1:6 בסיכום שני המפגשים.
ההסתבכות של לברקוזן במאבק על המקום הרביעי והכרטיס למוקדמות ליגת האלופות גרמה להנהלה לשקול מחדש את משרתו של הופייה, ובתחילת אפריל הוא שילם את המחיר על התקופה הרעה של הקבוצה ופוטר. במקומו מונה שותפו לשעבר סשה לבנדובסקי, שבינתיים אימן את קבוצת הנוער וגרם לשינוי מנטלי - ולברקוזן הצליחה בקושי רב לגבור על וולפסבורג ובורוסיה מנשנגלאדבך, להשיג את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות ולסיים עונה קשה ורבת תהפוכות בצורה יפה.




העונה שתהיה:

בסוף אפריל האחרון, מעט אחרי פיטוריו של סמי הופייה - הודיע וולפגאנג הולצאוזר, מנכ״ל הקבוצה בשנים האחרונות (שהוחלף ע״י מיכאל שדה) על החתמה משמעותית - מאמנה הגרמני של רד בול זלצבורג בשלוש השנים האחרונות - רוג׳ר שמיט - יאמן את לברקוזן החל מהעונה הבאה.

בגזרת ההעברות - לקראת סיום העונה החולפת לברקוזן הודיעה על החתמתו של יוסיפ דרמיץ׳, חלוץ נבחרת שוייץ בן ה-21, שפרץ בעונה האחרונה במדי נירנברג. בנוסף לדרמיץ׳, לברקוזן החליטה לרכוש צעירים נוספים ולכן בעונה הקרובה נראה כמה פרצופים חדשים בבאיי-ארנה - ביניהם וונדל המגן השמאלי הברזילאי, ולדלן יורצ׳נקו הקשר האוקראיני, טין ידבאיי הבלם הקרואטי והדובדבן שבקצפת, שחתם אחרי מו״מ מייגע עם קבוצתו הקודמת המבורג - הקאן צ׳אלנולו, הקשר ההתקפי בן ה-21 מנבחרת טורקיה, שעבר ללברקוזן תמורת 14.5 מיליון אירו (ההעברה היקרה ביותר בהיסטורית לברקוזן) וינסה להוביל את לברקוזן לעונה מוצלחת. חוץ מהצעירים, דאריו קרסיץ׳ הגיע ממיינץ כדי לשמש גיבוי לשוער הקבוצה ברנד לנו במקומו של אנדרס פאלופ שפרש, וקארים בלראבי חזר מהשאלה בבראונשוויג. עוד שחקן שיהיה מעין ״רכש״ הוא הקיצוני האוסטרלי רובי קרוז שנפצע בעונה הקודמת ונעדר כמה חודשים, וכעת ינסה להיאבק מחדש של מקומו בהרכב.

למרות כמה עזיבות של שחקני מפתח, כמו סידני סאם ואמרה צ׳אן, לברקוזן היא עדיין אחת הקבוצות החזקות בגרמניה - ושמיט ינסה להשיג את הכרטיס לליגת האלופות עם אחד מארבעת המקומות הראשונים.
בגביע לברקוזן קיבלה הגרלה קלה מאוד ותיסע באמצע אוגוסט לואלדגשהיים שבריינאלד פלאץ כדי לפגוש במסגרת הסיבוב הראשון את הקבוצה המקומית שמשחקת בליגה השישית (!), ובליגת האלופות המטרה הראשונית היא לעלות לשלב הבתים, כאשר בפלייאוף לברקוזן תדורג ולכן היריבות האפשריות הקשות ביותר הן ליל הצרפתית ואתלטיק בילבאו הספרדית. במידה ותעלה לברקוזן לשלב הבתים היא תדורג בקבוצת הדירוג השנייה או השלישית והמטרות הבאות ישתנו בהתאם ליריבות אותן תפגוש.

בסך הכל, העונה הקרובה של לברקוזן לא צפויה להיות שונה מאוד מהקודמות והשאיפות נשארו דומות (קמפיינים יפים בגביע ובאירופה, מקום בליגת האלופות לעונה הבאה). רוב שחקני המפתח של הקבוצה בעונה הקודמת נשארו - לנו, טופראק, בנדר (שעלול לפספס את תחילת העונה בגלל פציעה), קסטרו וקיסלינג - אבל האם הם יעזרו לצעירים הכישרוניים להתמודד עם הלחץ ותחת המאמן החדש שמיט יצרו קבוצה חזקה ומאוחדת שתוביל את לברקוזן רחוק?




המאמן - רוג׳ר שמיט:

מאז הקדנציה של כריסטוף דאום אי שם בסוף המילניום הקודם, לא היה אף מאמן בלברקוזן ששרד יותר משלוש שנים. מיכאל סקיבה היה קרוב, אבל פוטר. קלאוס טופמולר הוביל את לברקוזן לגמר ליגת האלופות, אבל בהמשך הקבוצה בהדרכתו הייתה בדרך לרדת ליגה. יופ היינקס הגיע לתוצאות מרשימות, אבל עזב לבאיירן.
אחרי עזיבתו של היינקס הגיע רובין דוט, אבל גם הוא נכשל מהר יחסית ואותו החליף הצמד לבנדובסקי/הופייה. צמד המאמנים הוביל את הקבוצה לתוצאות טובות, אבל נפרד ובתחילת העונה הקודמת הופייה הפך למאמן יחיד. זה התחיל טוב, אבל נגמר רע. אח״כ שוב לבנדובסקי לתקופה קצרה, ואז הוחלט בהנהלת לברקוזן למנות מאמן קבוע לקראת העונה הבאה.

תכירו: רוג׳ר שמיט. כשחקן הוא היה קשר ששיחק בליגות הנמוכות, ושם גם הוא התחיל לאמן - אבל אחרי קדנציה קצרה ומוצלחת בפאדרבורן, הוא הפך למאמנה של רד בול זלצבורג. באוסטריה הוא הצליח בגדול, ובעונה האחרונה אלופת אוסטריה דרסה את יריבותיה בליגה ובגביע וזכתה בדאבל.
אחרי העונה המעולה מבחינתו בזלצבורג הוא קיבל הצעות לאמן בבונדסליגה, מלברקוזן ומפרנקפורט, ובחר כאמור בקבוצה מנורדריין-וסטפליה.

אמנם העונה הקרובה תהיה הראשונה של שמיט כמאמן בבונדסליגה, אבל רודי פלר - כוכב נבחרת גרמניה בעבר ומנהלה המקצועי של לברקוזן כיום - בהחלט לא דואג מחוסר הניסיון של המאמן בן ה-47: ״מה שחשוב במאמן זה שיטת המשחק שלו, הדרך בה הוא מאמן ומשחק. הוא (שמיט) מכיר את הקבוצה ובנוסף הוא גם מוטיבטור מצוין״.
תחת הדרכתו של שמיט לברקוזן צפויה לשחק במערך 4-2-3-1, ובנוסף שמיט מתכוון ׳להצעיר׳ את הסגל ולקדם שחקנים צעירים כדי לבנות בסיס לשנים הקרובות.




***


Vfl וולפסבורג

שנת ייסוד: 1938
עונת 2013/14: מקום 5
השתתפות במפעל אירופי: ללא
השתתפות בגביע הגרמני: חצי גמר - הודחה ע״י בורוסיה דורטמונד
מלך השערים: איביצ׳ה אוליץ׳ (14 בליגה, 15 בכל המסגרות)
אצטדיון: פולקסוואגן ארנה, 30,000 מקומות
הישגים: אליפות הבונדסליגה - 2008/09

הגיעו: סבסטיאן יונג (מאיינטרכט פרנקפורט תמורת 2.5 מיליון €), מתיוש קליך (מזוולה תמורת 750 אלף €), ארון האנט (מורדר ברמן בהעברה חופשית), קווין שיידנהאור (עלה לקבוצה הבוגרת), אוסקר זבדה (עלה לקבוצה הבוגרת), איברהים סיסוקו (חזר מהשאלה בדפורטיבו לה קורוניה).

עזבו: טולגה סיגרצ'י (להרטה ברלין תמורת 1.5 מיליון €), סטפן קוצ׳קה (לפאדרבורן תמורת 300 אלף €), ואצלב פילאר (הושאל לויקטוריה פלזן תמורת 250 אלף €), נאסים בן חליפה (לגראסהופרס תמורת 150 אלף €), יאן פולאק (לנירנברג בהעברה חופשית), ראסמוס ג׳ונסון (לאאלבורג תמורת סכום לא ידוע).


העונה שהייתה:

את עונת 2012/13 וולפסבורג פתחה עם פליקס מגאת׳ כמאמן. אחרי שהתחילה להיאבק בתחתית הטבלה, פוטר מגאת׳ ואחרי תקופה קצרה עם מאמן הנוער כמאמן זמני - דיטר הקינג, מאמן נירנברג לשעבר, קיבל את המפתחות והעלה את וולפסבורג עד למרכז הטבלה שם סיימה את העונה. לקראת עונת 2013/14, בהנהלת וולפסבורג החליטו שהקבוצה חייבת להשתפר ולכן נתנו להקינג סכומים גדולים להעברות - אותם הוא ניצל כדי לרכוש מבאיירן את קשרה האחורי של נבחרת ברזיל לואיס גוסטבו, מנירנברג קבוצתו הקודמת את הבלם טים קלוזה ומפרייבורג את הקיצוני דניאל קליגורי, ובמקביל עזבו את הקבוצה כמה שחקנים מיותרים.

העונה החדשה נפתחה בצורה רעה עבור וולפסבורג, כאשר אחרי שמונה מחזורים היא דורגה במקום ה-14 בעקבות חמישה הפסדים, אך בהמשך השתפרה - בין היתר הודות להופעות מצוינות של הקשר הצעיר מקסימילאן ארנולד, והקבוצה ממחוז סקסוניה-תחתית יצאה לפגרת החורף במקום החמישי.

בינואר הגיע ה-רכש של וולפסבורג, קווין דה ברוינה - כוכב נבחרת בלגיה שהגיע תמורת 22 מיליון אירו מצ׳לסי כדי לחזק משמעותית את הקישור של הזאבים. דה ברוינה אכן הרשים, אבל וולפסבורג חזרה מהפגרה עם תוצאות מעורבות (כולל הפסד 6:2 מול הופנהיים) והיא התנדנדה בין המקום החמישי לשישי - כאשר היא נאבקת עם לברקוזן, מיינץ ומנשנגלאדבך על הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות.
במחזור ה-32, אליו הגיעה וולפסבורג בפיגור נקודה אחרי לברקוזן, קיבלה וולפסבורג הזדמנות לעלות למקום הרביעי אחרי שלברקוזן סיימה בתיקו - אך למרות צמד של איבן פרישיץ׳ הקרואטי, פרייבורג השוותה לקראת סיום המשחק ואחריו וולפסבורג נשארה במקום החמישי. למרות שני ניצחונות בשני המחזורים האחרונים, וולפסבורג לא הצליחה להשיג את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות וסיימה את העונה במקום החמישי שמוביל לשלב הבתים של הליגה האירופית.

בגביע וולפסבורג עברה עונה מוצלחת יחסית, והזאבים הודחו בחצי הגמר ע״י בורוסיה דורטמונד (2:0), אחרי שעברו בדרך לשם את קרלסרוהה, אאלן, אינגולשטדט והופנהיים.




העונה שתהיה:

אחרי כמה שנים עם אדידס כספקית הביגוד של הקבוצה (וחולצות מהיפות באירופה לדעתי), וולפסבורג תעבור ללבוש קאפה, שתספק לה חולצה ירוקה עם איקס לבן גדול עליה.

בעקבות פספוס הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות, וולפסבורג תיאלץ ׳להסתפק׳ בהשתתפות בליגה האירופית, אך דירוג אופ״א הנמוך שיש לה (מקום 116, אחד מעל מכבי חיפה) עלול להביא להגרלות קשות יחסית עבור הזאבים.

את ההכנה לעונה הקרובה וולפסבורג פתחה עם כמה משחקים מול קבוצות חובבניות אותן ניצחה בתוצאות שאפילו לא ניתן לקרוא להן ״תוצאות של טניס״ - 1:11, 0:9 ו-0:26. בהמשך לזאבים מחכים כמה משחקי ידידות קשים יותר, כמו גביע ״טלקום״ ומשחקים מול המבורג, קארדיף וסגנית אלופת אירופה אתלטיקו מדריד.

את הליגה תפתח וולפסבורג במפגש קשה מאוד מול אלופת גרמניה באיירן מינכן בחוץ, אך כרגע הקינג עסוק בניסיונות להשאיר בקבוצה את שניים מכוכביה - לואיס גוסטבו והמגן השמאלי הנפלא ריקארדו רודריגס, שמבוקשים בקבוצות ״הטופ״ של אירופה.
בינתיים בגזרת ההעברות וולפסבורג יחסית שקטה ועוד לא עשתה רכש יקר שאופייני לה בשנים האחרונות, אם כי שני שחקנים מצוינים הגיעו אליה בזול - הקשר ההתקפי ארון האנט שהגיע מברמן והמגן הימני סבסטיאן יונג שהגיע מפרנקפורט. עדיין יש שמועות לפיהן וולפסבורג תקנה חלוץ (ראול חימנז המקסיקני והבלגים רומלו לוקאקו ודיבוק אוריגי הוזכרו כמועמדים) כדי לחזק את העמדה שכרגע מאוישת ע״י איביצ׳ה אוליץ׳ המבוגר או באסט דוסט הבינוני.

המטרות של וולפסבורג לעונה הקרובה הן שיפור ושימור - שיפור המיקום בליגה, דירוג אופ״א, הישג השיא באירופה והסגל הנוכחי, ושימור כוכבי הקבוצה ומעמד המועדון כאחד הגדולים בגרמניה.
הקינג והנהלת וולפסבורג בהחלט ישמחו לסמן V על מטרות אלו, ולא X כמו זה שעל החולצה החדשה.




המאמן - דיטר הקינג:

כמו רוג׳ר שמיט מאמן לברקוזן, דיטר הקינג היה בעברו קשר ששיחק בליגות הנמוכות.
בתחילת קריירת האימון שלו, הקינג אימן את פרל מהליגה הרביעית והוביל אותה לתוצאות מרשימות - אך ביטוי לשאפתנות המאפיינת אותו אפשר למצוא במה שהוביל לפיטוריו - חיפוש משרה במועדון גדול יותר וחוסר נאמנות לפרל. אח״כ אימן את לויבק ואחריה את אאכן, ואחרי שהוביל את אאכן לניצחון מרשים על האנובר - פוטר פיטר נוירר, מאמן האנובר אז - והקינג החליפו.
אחרי ארבע שנים יחסית מוצלחות בהאנובר, הקינג התפטר מאימון הקבוצה (בעקבות פתיחת עונה נוראית) ולא הרבה מאוחר יותר הפך למאמן נירנברג.
ארבע שנים הקינג אימן את נירנברג בהצלחה, ולבסוף קיבל את ההצעה להפוך למאמן וולפסבורג במקומו של פליקס מגאת׳. הקינג קיבל את ההצעה, והוביל את וולפסבורג לתוצאות יפות עד כה.

בעונה הקרובה הקינג צפוי להמשיך להנהיג בוולפסבורג את מערך ה4-2-3-1, וינסה להצדיק את המוניטין שלו כאחד המאמנים המוערכים בגרמניה.




***


בורוסיה מנשנגלדבאך

שנת ייסוד: 1900
עונת 2013/14: מקום 6
השתתפות במפעל אירופי: ללא
השתתפות בגביע הגרמני: סיבוב ראשון - הודחה ע״י דרמשטאדט
מלך השערים: רפאל (15 בבונדסליגה ובכל המסגרות)
אצטדיון: בורוסיה פארק, 54,057 מקומות
הישגים: אליפות הבונדסליגה - 1969/70, 1970/71, 1974/75, 1975/76, 1976/77, גביע גרמני : 1959/60, 1972/73, 1994/95, גביע אופ״א - 1974/75, 1978/79

הגיעו: יאן זומר (מפ.צ. באזל תמורת 8 מיליון €), אנדרה האן (מאאוגסבורג תמורת 2.25 מיליון €), ת׳ורגאן הזאר (בהשאלה מצ׳לסי תמורת 1.5 מיליון €), פביאן ג׳ונסון (בהעברה חופשית מהופנהיים), איברהימה טראורה (בהעברה חופשית משטוטגרט), מרבין שולץ (עלה לקבוצה הבוגרת), מארלון ריטר (עלה לקבוצה הבוגרת).

עזבו: מארק-אנדרה טר שטגן (לברצלונה תמורת 12 מיליון €), לוק דה יונג (לפ.ס.וו. איינדהובן תמורת 5.5 מיליון €), אליאס קאצ׳ונגה (לפאדרבורן תמורת 300 אלף €), חואן אראנגו (לטיחואנה בהעברה חופשית), לוקאס ראפ (לפאדרבורן בהעברה חופשית), פניאל מלאפה (הושאל לנירנברג), ג׳ואל מרו (ירד לקבוצת המילואים), מתיאס צימרמן (ירד לקבוצת המילואים).


העונה שהייתה:

לפני שלוש שנים הגיע לוסיאן פאברה למנשנגלאדבך. אחרי עונת בכורה נהדרת בה הגיעה הקבוצה למקום הרביעי, עזבו את הקבוצה כוכבי הקבוצה - מרקו רויס, דאנטה ורומאן נוישטטר, ובמקומם הגיעו אלבארו דומינגז, לוק דה יונג וגרניט צ׳אקה. בעונה הבאה שחקני הרכש איכזבו, הקבוצה לא הגיעה רחוק באירופה ובגביע וסיימה את העונה במקום השמיני והמאכזב.

לכן, לקראת העונה האחרונה הגיעו כמה פרצופים חדשים לגלדאבך, כאשר הבולטים שבהם הם מקס קרוזה שהגיע אחרי שהרשים בפרייבורג, כריסטוף קרמר שהושאל מלברקוזן ורפאל הברזילאי, שכיכב בהרטה ברלין תחת פאברה אך נכשל בהמשך בדינמו קייב ושאלקה.

העונה עצמה נפתחה בצורה מעורבת כאשר לצד ניצחונות מרשימים (0:2 מול דורטמונד, 0:3 מול האנובר) גלאדבך ספגה הפסדים מול קבוצות קטנות יותר, הודחה מהגביע מול דרמשטאדט ואחרי המחזור התשיעי דורגה במקום השישי. לאחר מכן הגיע רצף נהדר של שישה ניצחונות רצופים, ורגע לפני היציאה לפגרת החורף הסייחים סיימו בשתי תוצאות תיקו ויצאו לפגרה במקום השלישי המרשים, כשבדרך שלושת שחקני הרכש שיחקו מצוין והובילו את הקבוצה ממנשנגלאדבך לצמרת הבונדסליגה.

הסיבוב השני התחיל בצורה נוראית מבחינתה של גלאדבך עם רצף של שבעה משחקים ללא ניצחון שדירדרו אותה עד למקום השמיני. אח״כ הגיעו שני ניצחונות שהעלו אותה למקום החמישי ולמחזור השלושים הגיעה בורוסיה כשהיא במקום הרביעי ומקדימה את לברקוזן בזכות הפרש שערים ואת וולפסבורג בנקודה. במחזור זה הסייחים סיימו בתיקו מאכזב מול שטוטגרט ובמחזור שאחריו, שוב מול קבוצה מבאדן-וירטמברג, גלאדבך הפסידה 4:2 והתרחקה מהמקום הרביעי. לאחר שני ניצחונות בשני המחזורים הבאים, מול שאלקה ומיינץ, בורוסיה הגיעה לוולפסבורג למחזור האחרון כאשר לשתיהן עדיין יש סיכוי לעקוף את לברקוזן ולהשיג את הכרטיס למוקדמות ליגת האלופות - אך לברקוזן ניצחה, וולפסבורג גם כן ומנשנגלאדבך סיימה את העונה במקום השישי שמוביל לפלייאוף מוקדמות הליגה האירופית.




העונה שתהיה:

בפעם האחרונה שבורוסיה מנשנגלאדבך שיחקה באירופה, לפני שנתיים - זה לא הלך טוב, עם הדחה מוקדמת בשלב 32 האחרונות של הליגה האירופית כשלפניה הסייחים הודחו בפלייאוף מוקדמות ליגת האלופות ע״י דינמו קייב. באותה עונה גלאדבך איכזבה גם בגביע ובליגה ופאברה החליט להשקיע בשחקני ספסל איכותיים שיעזרו לסייחים ״לרוץ״ חזק בכל המסגרות.
לכן וכתוצאה מהסכומים הגבוהים שגלאדבך קיבלה ממכירת שניים משחקניה - השוער הצעיר המצוין מארק-אנדרה טר שטגן והחלוץ ההולנדי המאכזב לוק דה יונג - בבורוסיה פארק החליטו לצאת למסע רכש מרשים יחסית.

ואלה שמות שחקני הרכש החדשים: פביאן ג׳ונסון האמריקאי-גרמני הגיע מהופנהיים כדי להתחרות עם יוליאן קורב הצעיר על עמדת המגן הימני. יאן זומר, שוער נבחרת שוייץ, הגיע מבאזל כדי להחליף את טר שטגן. אנדרה האן, שפרץ בעונה האחרונה במדי אאוגסבורג, ואיברהימה טראורה ששיחק בעונה החולפת במדי שטוטגרט הגיעו כדי להתחרות יחד עם פטריק הרמן על שתי משבצות הקיצוניים הפותחים, אחרי עזיבתו של חואן אראנגו הוותיק. ת׳ורגאן הזאר, קשר צעיר ומצוין וגם אח של אדן, הושאל מצ׳לסי כדי לחזק את הקישור. בנוסף צפויים להגיע לבורוסיה פארק עוד שני שחקני רכש בקרוב - חלוץ שיתחרה עם קרוזה על המקום בהרכב (כנראה אימו אזקיאל מסטנדרט ליאז׳) ובלם שיחליף את מרטין שטרנצל בן ה-34 (כנראה פביאן שאר מבאזל). עם זאת, יש גם שמועות לגבי עזיבות אפשריות וסינאן קורט המוכשר צפוי לעזוב את הקבוצה לטובת באיירן מינכן.
נוסף לכך, חלוץ רומני בן 18 בשם אלקסנדרו טודורי נבחן במועדון ועשוי להצטרף.

גלאדבך תתחיל את הקמפיין האירופי שלה בסוף אוגוסט, בשלב הפלייאוף של מוקדמות הליגה האירופית. הקבוצה הגרמנית תהיה מדורגת בפלייאוף ולכן היא צפויה לקבל הגרלה קלה יחסית (אם כי יש כמה אופציות קשות יותר כמו טורינו וסט. אטיין), ואם תעלה היא כנראה תדורג בקבוצת הדירוג השנייה או השלישית בשלב הבתים.
בגביע בורוסיה הוגרלה מול פ.צ. הומבורג מהליגה הרביעית וצפויה לעבור בקלות, ובליגה תפתח את העונה במשחק ביתי מול שטוטגרט. אבל קודם כל יש לה משחקי קדם עונה - ובינתיים גלאדבך תשתתף בגביע הידידות ״טלקום״ בהמבורג ותמשיך את מסע ההכנה שלה במשחקי ידידות מול טוונטה ואתלטיק בילבאו.




המאמן - לוסיאן פאברה:

לוסיאן פאברה, שנולד בחלק הצרפתי של שוייץ, היה בעברו קשר ששיחק ברוב הקריירה בסרבט ז׳נבה (וגם תקופה קצרה בטולוז) והופיע 24 פעמים במדי נבחרת שוייץ.
כמאמן, פאברה אימן קבוצות קטנות יחסית בשוייץ לפני שהגיע לפ.צ. ציריך. בתקופה שלו בציריך הוא הוביל את הקבוצה לשתי אליפויות ולאחר מכן עבר לאמן בברלין את הקבוצה הבכירה של העיר - הרטה.

בעונת 2008/9, השנייה שלו בגרמניה, הוא הוביל את הרטה למקום הרביעי למרות אחד התקציבים הנמוכים בבונדסליגה. עם זאת, בעקבות ההצלחה שלושה מכוכבי הקבוצה עזבו את ברלין ואילו מחליפיהם לא סיפקו את הסחורה. אחרי פתיחת עונה רעה, פאברה עזב וחיכה שנתיים כדי לקבל את המשרה הבאה בקריירה שלו - בבורוסיה מנשנגלאדבך.

בעונתו הראשונה בנורדריין וסטפליה השוייצרי הוביל את הקבוצה לעונה מצוינת - בליגה גלאדבך סיימה במקום הרביעי ובגביע הודחה רק בחצי הגמר בו הודחה ע״י באיירן מינכן(בעונת הטרבל) בפנדלים.
אך כמובן, עם ההצלחה בא הביקוש וכוכבי הקבוצה עזבו - וכאמור שחקני הרכש שהחליפו אותם איכזבו, הקבוצה לא הצליחה לשמר את ההצלחה וסיימה במקום השמיני.
בעונה שעברה פאברה הוביל את גלאדבך למקום השישי אחרי עונה טובה, ובעונה הקרובה פאברה ינסה להמשיך להוביל את בורוסיה להצלחות - ואולי סוף סוף יצליח להוביל קבוצה גרמנית לשתי עונות רצופות בצמרת הבונדסליגה.
המערך בו פאברה שיחק במנשנגלאדבך בעונות האחרונות הוא מעין 4-4-2 שהופך ל4-2-3-1 במידת הצורך (אחד החלוצים, בעונה האחרונה רפאל, חזר אחורה ושיחק כקשר התקפי), אך העונה הוא צפוי לשחק בדרך כלל ב4-2-3-1 עם רפאל או הזאר בקישור ההתקפי.