בית"ר ירושלים עונת 2014/2015


העונה שהייתה:

הקיץ שעבר התחיל בקול תרועה רמה עם רכישת המועדון ע"י אלי טביב. אוהדי הקבוצה שרובם מאסו בחוסר העניין של ארקדי גאידמק בקבוצה היו בטוחים שבית"ר יוצאת לדרך חדשה, כל זה לאחר חצי שנה נוראית עם צירופם של השחקנים הצ'צ'נים וכל הנלווה מכך. אבל רצונות לחוד ומציאות לחוד, טביב אמנם מיהר למנות את חיים רביבו לנציגו במועדון אבל התחיל בשורה של צעדים תמוהים. תחילה היה הוויתור על הצמד אלי כהן "השריף" וז'אן טלסניקוב לטובת אלי כהן שירד ליגה עם הפועל ר"ג. באימון הפתיחה של עונת 13/14 הגיע רגע שפל נוסף כאשר אוהדים רבים של הקבוצה שמזוהים עם הלה-פמיליה קיללו וזרקו אבנים על אריאל הרוש ודאריו פרננדס רק כי העזו לתמוך בחבריהם המוסלמים כמה חודשים קודם לכן. הרגע המביך הזה היה כנראה אות הפתיחה לתחילת הפילוג העמוק בקהל של הקבוצה, כי באותו רגע החליטה קבוצת אוהדים להתנתק מבית"ר הנוכחית ולפתוח קבוצה חדשה בשם "בית"ר נורדיה ירושלים" שעתידה לשחק בליגה ג' בעונה הבאה. גם שחקני הבית לא נשארו חסינים מאלי טביב, תחילה אבי ריקן שלא הוגשה לו כלל הצעה חתם בפ.צ. ציריך השוייצרית ועזב לאחר עונה מצוינת, עמית בן-שושן עזב לקפריסין, קובי מויאל למולדובה וחן עזריאל ומתן בראשי נפלו בין הכיסאות וגם נאלצו לעזוב את המועדון, במחנה האימונים דאריו פרננדס התחצף למאמן אלי כהן ונזרק מהקבוצה. טביב צירף במקומם שחקנים זרים בינוניים וישראלים חסרי ניסיון ובנה יחד עם אלי כהן קבוצה מאוד לא מאוזנת שנבנתה תוך כדי תנועה. בית"ר פתחה את העונה עם סגל חסר מאוד והפסידה להפועל ב"ש 2-0 עם הרכב תלאים ותצוגה חלשה של אריאל הרוש, ניצחון שבוע לאחר מכן במושבה על מכבי פ"ת החזיר את מצב הרוח החיובי לירושלים אך בשלושת המחזורים הבאים בית"ר צברה רק 4 נקודות מתוך 9 תוך כדי כדורגל מאוד לא מרשים ובין לבין החזירה את אבירם ברוכיאן לקבוצה לאחר כמעט שנתיים מחוץ לבית"ר. לאחר פגרה של שבועיים הגיע המחזור השישי והפועל ת"א עלתה לבירה כדי לחנוך את איצטדיון טדי המחודש לעיני 30 אלף אוהדים במפגן נדיר בכדורגל הישראלי. במשחק עצמו בית"ר המשיכה ביכולת החלשה ונזקקה ליום נהדר של הרוש בקורות ובישול גאוני של דוד רביבו לקפילוטו 6 דקות לסיום. קפילוטו ניצח את הפועל ת"א ורשם וי ראשון לאלי טביב בעיר הקודש והפיח תקוות בקרב אוהדי בית"ר.


ככה זה היה נראה בתחילת הדרך. טדי מלא רואה ניצחון ביתי על הפועל ת"א

היכולת החלשה המשיכה, בית"ר לא הרשימה בלשון המעטה ושיחקה כדורגל רע שגרם לאוהדים לשרוק בוז לקבוצה גם בניצחון הביתי על בני יהודה. המאמן אלי כהן ספג את כל האש והביקורות והיה נראה שמספיק רק הפסד גדול אחד שיגרום לפיצוץ בבית וגן. ואכן זה קרה בתבוסה הביתית 4-1 לקרית שמונה בסוף נובמבר, אלי כהן ספג קללות משריקת הפתיחה ולכולם היה ברור שזמנו במועדון קצוב. למרות התבוסה כהן המשיך שבוע נוסף וספג הפסד באשדוד, כמה ימים לאחר ההפסד אלי טביב שראה איך הקהל מאבד אמון בקבוצה החליט לפטר את אלי כהן ולמנות את רוני לוי למאמן הקבוצה במטרה לנסות להציל משהו מהעונה הזאת. רוני לוי שקיבל את בית"ר לאחר 4 הפסדים רצופים הצליח לעצור במעט את הסחף אך צבר רק 6 נקודות מתוך 21 אפשריות וטען בריש גלי כי הסגל שיש לו לא שווה הישארות בליגה. אלי טביב פתח את הארנק וצירף בינואר 6 שחקים חדשים. בית"ר הצליחה להתייצב, ברחה מעט מהתחתית ועלתה לרבע גמר גביע המדינה אך סגנון המשחק ההגנתי של רוני לוי וחוסר המחץ בהתקפה היה בולט לעין והרחיק את האוהדים מהקבוצה. לאחר שאיבדה סיכוי להעפיל לפלייאוף העליון הגיע בית"ר למשחק העונה שלה ברבע גמר הגביע בקרית-שמונה, 4,000 אוהדים שליוו את הצהובים-שחורים עד לצפון הרחוק התאכזבו שוב בפעם המי יודע כמה וראו את החבורה האפאטית של רוני לוי מפסידה 2-0 רק ימים ספורים לאחר הפסד ביתי לסכנין. העונה נגמרה ולפלייאוף התחתון בית"ר הגיע לטדי עם לא יותר מ-1,500-2,000 אוהדים ביציעי טדי כל זאת שכמה חודשים קודם לכן במשחק הפתיחה באיצטדיון היו 30 אלף אוהדים שדחפו את הקבוצה לניצחון על הפועל ת"א. אבל הרגע הזכור מהעונה הזאת של בית"ר יהיה לצערנו שביתת השחקנים שהגיעה לפני המשחק נגד רמת-השרון, עם השעיית אבירם ברוכיאן מהקבוצה ואיומים של מנכ"ל בית"ר עומר עצמוני על אוהד סיידוף בעקבות תלונות של שחקני הקבוצה על מוסר התשלומים הרעוע של אלי טביב. השחקנים לא הופיעו לאימון המסכם אך על המגרש הביסו את רמת השרון 0-4 ולא הודו בסיום לקהל שמחה על השביתה לאורך 90 הדקות. בית"ר סיימה את אחת העונות הגרועות והמשעממות שלה ב-20 שנה האחרונות במקום השביעי בטבלה.


וככה זה נראה בסיום העונה...

הקיץ הנוכחי:

אם בתחילת דרכו של טביב במועדון היו לא מעט אופטימים שהיו בטוחים שבקיץ השני של טביב בקבוצה הוא יסתער על צמרת שחקני הכדורגל הישראלי על מנת להחזיר את בית"ר לקדמת הבמה אז היום נשארו אולי בודדים שמאמינים ב"משיח התימני". אלי טביב החליט בקיץ הנוכחי לעשות ניקוי אורוות במועדון, המאמן רוני לוי ועוזר המאמן דוד אמסלם הלכו הביתה כמו גם מאמן השוערים משה בן-דוד ומנהל הקבוצה מנחם נידם. גם שחקני הבית(שוב) לא חסינים, אריאל הרוש כרגע מושעה מכל פעילות בבית"ר ירושלים מכיוון שסירב לקצץ בחוזהו, אבירם ברוכיאן שוחרר כמוהו גם שי חדד, אוהד סיידוף וברק משה. בנוסף אליהם בית"ר שיחררה עוד 9 שחקנים מהסגל כשהכיוון ברור. רוב השחקנים הצעירים שאפשר להשביח ולמכור בעתיד נשארו ואלה שלא שוחררו. לא מעט אוהדים של בית"ר החליטו שנמאס להם מהדרך שבה המועדון האהוב שלהם מתנהל ורבים צפוים לעזוב לפרויקט החדש שנקרא "בית"ר נורדיה" כשגם לא מעטים צפוים אמנם להישאר אוהדים של בית"ר המקורית אך לא יגיעו השנה ליציעים כצעד מחאה. אלו שכן יגיעו הם האוהדים שקשה להם למרות הכל להתנתק מהקבוצה וכמובן הפלח בקהל שמזוהה עם הלה-פמיליה שיתנו השנה את הטון ביציעים והפעם כנראה גם בלי תחרות. ללא ספק עוד קיץ אפרורי עבר על בית"ר ירושלים וגם האוהדים שלה כבר יודעים למרות השם וההיסטוריה המפוארת היום בית"ר ירושלים היא לא יותר מעוד קבוצה בליגת העל.


המאמן:

מנחם קורצקי - המאמן בן ה-40 הוא ללא ספק אחת ההפתעות של השנתיים האחרונות בכדורגל הישראלי, אך מנגד גם סימן שאלה גדול לגבי התפקוד שלו במועדון גדול עם לחץ תקשורתי וקהל אוהדים גדול. קורצקי העביר את רוב הקריירה בליגה השניה בקבוצות קטנות, אמנם היו לו כמה שנים כשוער שני במכבי נתניה ובבני יהודה אך כולם זוכרים אותו מרמת-השרון שם שיחק במשך 7 שנים עד לסיום הקריירה. עם הפרישה התמנה קורצקי למנהל הקבוצה, אך עם עזיבתו של מומי זעפרן את הקבוצה מסיבות בריאותיות הוא נמצא בפרונט גם כעוזר מאמן בתחילה וגם כמאמן ראשי. קורצקי קיבל את הצ'אנס הראשון כמאמן ראשי בעונת 12/13 לאחר פיטוריו של ניסן יחזקאל ורשם הצלחה גדולה עם רמה"ש אותה הוביל לחלק העליון של הטבלה אך התפטר בשיא ההצלחה לאחר חילוקי דעות עם ההנהלה. קורצקי לא חיכה הרבה והתמנה למאמן הפועל רעננה עם תחילת הפלייאוף ורשם מאזן מדהים של 7 נצחונות מתוך 7 משחקים שהוליכו את רעננה לעליית ליגה. גם בליגת העל קורצקי נצץ והשאיר את רעננה בליגה למרות סגל אלמוני ברובו ובלי קהל או אצטדיון ביתי. אחת הסיבות שקורצקי מונה למאמן בית"ר היא כי לפי אלי טביב קורצקי הוא מאמן "צעיר, רעב, שיבנה קבוצה צעירה שיכולה להחזיר את הצבע לטדי". אז קורצקי מגיע כאשר בית"ר נמצאת בנקודת שפל תדמיתית ולא מלהיבה גם את האוהדים השרופים והנאמנים שלה אך תסמכו על קורצקי שאותו שום דבר לא מרתיע, המאמן משכונת מורשה ברמה"ש רוצה להפתיע עם בית"ר למרות סגל צעיר ולא מרשים ואם תשאלו אותו הוא בטוח שאחרי לא מעט שנים של דישדוש דווקא השנה המנורה של בית"ר שוב תידלק. עכשיו חובת ההוכחה היא עליו.


סימאונה של בית"ר? קורצקי

הגיעו:
קלאודמיר פריירה - הרכש הטרי ביותר של מנחם קורצקי וע"פ המאמן גם הכי איכותי. מדובר בקשר אחורי ברזילאי בן 30 שגדל במועדון הפאר הברזילאי ואסקו דה-גמה שם שיחק עד 2006. קלאודמיר שיחק בעוד מספר קבוצות בברזיל וב-2010 עבר לנאסיונל מפורטוגל בה שיחק עד הקיץ הנוכחי וסיים איתה במקום החמישי והמכובד בפורטוגל. קלאודמיר נחשב לשחקן חזק ואגרסיבי עם בעיטה טובה וניהול משחק טוב. בעונה החולפת רשם 26 הופעות בהם הבקיע 4 שערים ובישל 2 נוספים.

ססאר ארסו - בלם ספרדי בן 28. גדל בויאריאל ושיחק שם עד 2006 והיה שותף לקמפיין המוצלח של קבוצתו שהסתיים בחצי גמר ליגת האלופות. ארסו הספיק לשחק ברקריאטיבו, מורסיה, ויאדוליד, גנט הבלגית ובחצי העונה האחרונה בסראגוסה. ארסו שיחק בכל הנבחרות הצעירות של ספרד ונחשב לבלם איכותי שאמור לשדרג את החלק האחורי של בית"ר.

חנן ממן - הרכש הישראלי הבכיר ביותר בינתיים של טביב וקורצקי. ממן קשר התקפי בנו של שחקן העבר האגדי של מכבי חיפה ברוך ממן גדל דווקא בהפועל חיפה. ממן עלה לבוגרים בשנת 2008 ושיחק 4 שנים באדומים-שחורים מהכרמל שם הפך לשחקן מרכזי וצד את עיניהם של קבוצות גדולות בליגה. בקיץ 2012 הצטרף להפועל ת"א שם רשם עונה סבירה עם 7 שערים בכל המסגרות ו-9 בישולים אך מיהר לצאת לאירופה ולאחר עונה אחת בהפועל חתם בבוורן הבלגית שם מיעט לשחק. ממן מגיע לבית"ר עם המון ציפיות ואמור להיות האיש של קורצקי שיספק מספרים וינהל את המשחק בחלק הקדמי.

זארקו קוראץ' - חלוץ מונטנגרי בן 27 והרכש הראשון של קורצקי וטביב בקיץ הנוכחי. קוראץ' שמתנשא לגובה של 187 סנטימטרים גדל בזטה המקומית שם במשך 9 שנים כבש לא פחות מ-78 שערים, קוראץ' ניסה בעבר את מזלו בוויבודינה ושריף טיראספול אך ללא הצלחה אבל דווקא בעונה החולפת אצל יואב כץ בהפועל חיפה הצליח קוראץ' לראשונה מחוץ למולדתו וכבש 12 שערים שעזרו לחיפה להישאר בליגה. קוראץ' נחשב לחלוץ מטרה עם משחק טוב עם הגב לשער וחוש התמצאות ברחבה ובבית"ר מקווים שאחרי כמה שנים שחונות סופסוף יהיה כאן חלוץ דומיננטי וסקורר.

בוריס קליימן - המחליף של אריאל הרוש בשער הקבוצה. קליימן בן ה-23 התחיל בהפועל ת"א אך בגיל נערים עבר להפועל כפ"ס של אלי טביב, אותו טביב העביר את קליימן גם להפועל ת"א כשהפך לשותף של מוני הראל אצל האדומים. אחרי שנתיים בהשאלה בהרצליה ואותה הפועל כפ"ס חזר קליימן לאדומים שם התחרה ללא הצלחה עם אפולה אדל ודני עמוס על אפודת השוער הראשון. בעקבות הבעיות שצצו בין טביב לאריאל הרוש ובין קליימן להנהלת האדומים מצא את עצמו קליימן עוזב את הפועל ת"א וחותם בבית"ר שתשלם עבורו 700 אלף ש"ח לאדומים. קליימן מגיע לנעליים גדולות ומאז ומתמיד שוער בבית"ר היה צריך להיות פיגורה כדי לעבור את מבחן הקהל, לקליימן כבר יש נקודת פתיחה לא טובה, הוא מגיע מהפועל ת"א ומחליף שחקן בית וקפטן אהוב וחובת ההוכחה היא עליו. קליימן ינסה דווקא בסיר הלחץ של טדי לשדרג את הקריירה.

לידור כהן - קשר התקפי בן 21 תוצרת מחלקת הנוער של מכבי פ"ת. כהן עשה את הצעדים הראשונים שלו בבוגרים של מכבי פ"ת רק לפני שנתיים כששיחקה בליגה הלאומית. כהן היה שותף מלא לעליית הליגה וכבש 3 שערים. את העונה החל כהן כשחקן ספסל וראה את שחקני הרכש תופסים לו את המקום, רק באמצע העונה החל לקבל את ההזדמנות ולא איכזב, כהן כבש 9 שערים בכל המסגרות ועזר למכבי פ"ת להישאר בליגה. הוא סיים חוזה בקיץ הנוכחי ומיהר לסכם בבית"ר שתשלם למכבי פ"ת 1.2 מיליון ש"ח עבורו.

בן רהב - שוער בן 25, יהיה השוער השני בעונה הקרובה. רהב גדל במחלקת הנוער של מכבי חיפה אך לא זכה לקבל הזדמנות בקבוצה הבוגרת והחל לנדוד בליגות הנמוכות. שיחק בכפר-יונה מליגה א', בנס-ציונה, הפועל כפ"ס וגם במדי רמת-השרון בליגת העל. בעונה החולפת שימש כשוער ראשון בבית"ר רמלה מהליגה הלאומית. רהב אוהד של בית"ר מגיל קטן ומגשים חלום ילדות.


הרכש הבולט ביותר עד כה. חנן ממן

מועמדים להצטרף:
זאב חיימוביץ' - בלמה של הפועל ת"א בעונה החולפת קרוב מאוד לבית"ר. למרות עונה לא מרשימה בה בקושי שיחק הבלם הוא מבוקש מאוד ע"י קורצקי שרוצה בסגל את הבלם הותיק כדי שיוסיף מניסיונו. חיימוביץ' שיחק בעבר בטרק גרוז'ני מהליגה הרוסית, הקבוצה ממנה הגיעו לבית"ר סדאייב וקאדייב.

מתן בראשי - בראשי שגדל בבית"ר ועזב בטונים צורמים בקיץ שעבר קרוב לחזור הביתה. דווקא לאחר עונת הפריצה של בראשי לפני שנתיים בקיץ שעבר פוצץ המו"מ בינו לבין טביב והבלם טס ללא אישור להיבחן בקבוצה פולנית. לאחר שלא הצליח לחתום בפולין הושאל בראשי להפועל קטמון וירד איתה לליגה א' וכרגע הוא מתאמן עם בית"ר וצפוי לחתום על חוזה ולהצטרף לסגל.

שלומי אזולאי - לא מדובר כאן בחלוץ הכושל ששיחק בבית"ר בעונה שעברה אלא בקשר התקפי תוצרת מחלקת הנוער של מכבי חיפה. אזולאי גדל במכבי חיפה ושיחק בנוער עד גיל 20 שם היה שחקן משמעותי. אזולאי לא מצא את דרכו במכבי חיפה ועבר בהשאלה למספר מועדונים, בעונה האחרונה שיחק בהפועל ראשל"צ שם רשם עונה מוצלחת בה כבש 10 שערים ובישל 11 נוספים. אזולאי הצטרף לבית"ר עם תחילת האימונים ולאחר שהרשים החליטו בקבוצה לפתוח איתו במו"מ על מנת להחתימו..

מור שקד - קשר אחורי בן 27 שגדל בהפועל רעננה ושיחק בעונה האחרונה בהפועל ראשל"צ. שקד שיחק בכל הקריירה בליגה השניה והשלישית בקבוצות קטנות. כמו חברו מראשון אזולאי גם שקד התאמן עם בית"ר מתחילת הקיץ, לאחר שהרשים את קורצקי ולאור המחסור בשחקנים בקישור האחורי של בית"ר החליטו בקבוצה לפתוח גם איתו במו"מ והוא צפוי להצטרף.
יוגב בן סימון - מגן ימני בן 28 שיכול לשחק בשני הצדדים, בן-סימון גדל בהפועל ראשל"צ ושיחק עד עכשיו רק בליגת המשנה, בעונה האחרונה עלה ליגה עם הפועל פ"ת. בבית"ר עדיין לא החליטו אם בן-סימון יצטרף ויהיה המחליף של דסה או שזה יהיה תומר ירוחם. כרגע הסיכוים נוטים לטובתו של בן-סימון שעשוי לחתום בקרוב בקבוצה.
שמוליק מלול - מגן שמאלי בן 21, גדל בבית"ר טוברוק ובעונה שעברה שיחק במכבי פ"ת. מועמד להצטרף ולהיות המגן המחליף של מאטוביץ'.
חן עזריאל - החלוץ שגדל בקבוצה וקרע רשתות בנוער מועמד לחזור והציע את עצמו לקבוצה. עזריאל כבר חזר לבית"ר לפני שנתיים ורשם עונה טובה אך לא הצליח להסתדר עם שחר וטביב על מעבר נוסף לבית"ר ורשם עונה מבוזבזת מאוד מבחינתו כשבינואר רק מצא בית וחתם בבני יהודה אבל לא הותיר חותם וירד איתה לליגה השניה. קורצקי שמחפש שחקן התקפה נוסף שיכול לשחק כחלוץ שני ובכנפיים יכול להיעזר מאוד בעזריאל והחלוץ יחתום בבית"ר אם יצליח השנה בניגוד לקיץ שעבר להגיע להסדר עם מכבי חיפה וטביב על גובה השכר שלו בבית"ר.
עומר נחמני, תומר ירוחם, שי מזור ונאור סבג חזרו מעונת השאלה ועדיין לא התקבלה החלטה בנוגע אליהם.
אבישי כהן, אוראל חורב, מתן טולדנו, דוד קלטינס וסתיו שושן עולים מקבוצת הנוער, כרגע נראה שרק אבישי כהן צפוי לקבל דקות משחק משמעותיות.

עזריאל חוגג במדי בית"ר. גם בעונה הקרובה?

עזבו:

אריאל הרוש - קפטן הקבוצה בעונה האחרונה ונמצא במועדון מגיל 12. אמנם מחזיק בחוזה לעונה נוספת בבית"ר וגם רוצה להישאר אך אלי טביב החליט לצאת נגד הרוש במלחמת התשה, כרגע הרוש לא מתאמן עם הקבוצה שצירפה כבר שני שוערים חדשים. אלא אם תגיע הצעה מפתיעה מאירופה או טוויסט לא צפוי מכיוון בית"ר אריאל הרוש צפוי לשבת הרבה ביציע בעונה הקרובה.

אבירם ברוכיאן - עוד שחקן בית שנדחק החוצה. ברוכיאן שחזר העונה לבית"ר לאחר שנה וחצי בגלות הציג יכולת טובה אך לא הסתדר עם אלי טביב שלא רצה אותו במועדון. טביב האשים את ברוכיאן בכך שגרם למרד של שחקני הקבוצה למרות שדווקא ההפך הוא הנכון אבל זה לא עניין את טביב שהחליט לשחרר את מספר 8 מבית"ר. כרגע ברוכיאן שחקן חופשי ומחזיק בהצעות ממכבי פ"ת ואוניברסיטטה קלוז' הרומנית. כבש 4 שערים ובישל 2 בעונה האחרונה.

שי חדד - הקשר-מגן סיים חוזה וכמו הרוש וברוכיאן גם הוא סומן ע"י אלי טביב שהחליט לא להמשיך איתו את ההתקשרות. חדד גדל במחלקת הנוער של בית"ר והיה שותף לדור הזהב המוכשר שזכה בדאבל. חדד היה גם חלק מסגל הבוגרים שזכה בדאבל ולאחריו יצא לשנתיים השאלה בהפועל ר"ג, חדד חזר לבית"ר והפך לשחקן הרכב במספר עמדות. העונה גם ענד את סרט הקפטן מספר פעמים. נכון לעכשיו חדד ממתין לבוררות בנושא גובה דמי ההשבחה שיצטרכו לשלם עליו במידה ויחתום בקבוצה ישראלית.

ניסו קפילוטו - הבלם שהיה הרכש השני של אלי טביב בקבוצה ואחד מנקודות האור בעונה החולפת עוזב גם הוא. קפילוטו סיים עונה לא רעה מבחינתו בה גם רשם מעמדת הבלם 3 שערים כולל אחד מתוק מול הפועל ת"א לעיני 30 אלף צופים בטדי. קפילוטו שהמתין לשיחות לחידוש החוזה מצד בית"ר ראה שאין התפתחויות ובדק אופציות באירופה, והוא גם מצא. הבלם בן ה-24 חתם בסנט גאלן מהליגה השוייצרית וזאת תהיה התחנה השניה שלו בקריירה האירופאית.

אוהד סיידוף, ברק משה ודור מלול סיימו חוזה ועזבו.
הזרים פאבלו בראנדן, ג'ונתן וילה, אנדרס טונייס ובריאן ז'ונס שוחררו מהקבוצה.
שלומי אזולאי, מושיקו לוגאסי וסנטיהו סלליך סיימו עונת השאלה ועזבו את הקבוצה.


שוער הנבחרת לא רצוי בבית"ר. אריאל הרוש
שחקני מפתח:

אופיר קריאף - בגיל 23 בלי יותר מדי קבלות אופיר קריאף עשוי לענוד העונה את סרט הקפטן של בית"ר ירושלים. קריאף ש"גדל" ביציע המזרחי בטדי ומשחק בבית"ר מגיל ילדים יתחיל העונה רק את עונתו הרביעית בבית"ר ומגיע לאחר עונה רעה מאוד. כזכור קריאף שרשם את הסטטוס "בלעדיכם זה לא יהיה אותו דבר" הפך באותו הרגע ליקיר הלה פמיליה ולשחקן המושמץ ביותר מצד אלה שמתנגדים לאירגון האוהדים השנוי במחלוקת. לאחר שער ניצחון על אנגליה בטדי ביורו עד גיל 21 המניות של קריאף קפצו ולאחר העזיבה של מספר שחקנים מובילים הוא הפך באופן אוטומטי ע"י התקשורת והאוהדים לאחד השחקנים המשמעותיים בבית"ר. אבל על הדשא זה היה נראה רע, קריאף קרס תחת העומס וספג ביקורת אפילו מהמזרחי, בעונה הקרובה מנחם קורצקי צפוי לקחת את השחקן כפרויקט והוא גם יחלוק את סרט הקפטן עם מאטוביץ'. אין ספק שקריאף נמצא בצומת משמעותית בקריירה שלו. עונה טובה של קריאף עשויה להחזיר אותו למסלול וגם להצדיק את האהדה של הקהל אליו אבל מנגד עונה רעה נוספת תעשה לו פגיעה חמורה בשם ובקריירה והוא יהיה הראשון לספוג את האש.

חנן ממן - השחקן הישראלי הבכיר ביותר שהצטרף לבית"ר וזה אולי אומר הכל על בית"ר הנוכחית. ממן ללא ספק שחקן מוכשר אך לא נחשב בשורה הראשונה של השחקנים הישראלים אלא יותר שחקן דרג שני. ממן מגיע על מנת להיות השחקן המרכזי בקישור ההתקפי, קורצקי מצפה שממן יעניק לבית"ר יצירתיות, חוכמה וטכניקה בחלק הקדמי ויהיה השחקן שהמשחק יעבור דרכו. עבור ממן שעבר עונה סבירה בהפועל ת"א ועוד מספר עונות של התחשלות בהפועל חיפה העונה הקרובה עשויה להיות מכריעה מבחינתו בה הוא יצטרך להוכיח אם הוא רק שחקן ליגה נחמד או שחקן מוביל שיכול לקחת על עצמו מועדון גדול עם לחץ.
דושאן מאטוביץ' - המגן הסרבי שהגיע רק בינואר האחרון לבית"ר עשוי להיות הקפטן החדש של בית"ר והשחקן הזר הראשון שיענוד את הסרט שענדו בעבר אורי מלמיליאן, אלי אוחנה, איציק קורנפיין, דוד אמסלם, אבירם ברוכיאן ואחרים. מאטוביץ' אמור להיות המבוגר האחראי העונה ולאחר חצי עונה פושרת בבית"ר מצפים שהשחקן שהיה מניה בטוחה בקרית-שמונה בעונת האליפות יביא את אותה יכולת גם לבית"ר בעיקר בפן המנטאלי על המגרש בטח שמסביבו צפוים לשחק לא מעט שחקנים צעירים וחסרי ניסיון.

בלון מנופח או שחקן מוכשר? עונת המבחן של קריאף
סגל הקבוצה: (מתעדכן)

שוערים: בוריס קליימן, בן רהב, סתיו שושן.
בלמים: ססאר ארסו, זאב חיימוביץ', מתן בראשי, טל כחילה.
מגנים: אלי דסה, דושאן מאטוביץ', תומר ירוחם, שמוליק מלול.
קשרים: אופיר קריאף, חנן ממן, קלאודמיר, דני פרדה, לידור כהן, עומר אצילי, מור שקד, שלומי אזולאי, עומר נחמני, צחי אליחן.
התקפה: זארקו קוראץ', איציק כהן, רועי זיקרי, אבישי כהן.

שאיפות וציפיות לעונה הקרובה:

בבית"ר הנוכחית עושה רושם לאוהדי הקבוצה שהשאיפות הם רק כלכליות ושום דבר מעבר אבל בכל זאת בבית"ר ינסו העונה לעשות גם משהו בפן המקצועי. סגל הקבוצה מורכב מלא מעט שחקנים צעירים שבבית"ר ירצו לראות משתדרגים והופכים לשחקנים משמעותיים שיכולים להוביל את הקבוצה ומבחינת אלי טביב להיות כאלה שהוא יוכל למכור לאירופה או לקבוצות העשירות בארץ. מבחינת מנחם קורצקי ואלי טביב סביר להניח שמקום שישי והשתתפות בפלייאוף העליון יחשבו להצלחה גדולה, הציפיות מבית"ר כרגע מאוד נמוכות ולא מעט אוהדי כדורגל מהמרים שבית"ר תסתבך העונה בתחתית ואפילו תסתכן בירידת ליגה. קורצקי מצידו בטוח שהקבוצה שלו מסוגלת להפתיע השנה אבל קשה להאמין שיש לו את הכלים לכך. ההערכה שלי היא שבית"ר תעביר עוד עונת פרווה במקרה הטוב במרכז-תחתית הטבלה.

"התחזית משודרת בחסות"..אייסוקר. הליגה הספרדית חוזרת בשבת הקרוב, חלון ההעברות קרוב להיסגר ולא נראה שצפויות החתמות או עזיבות מרחיקי לכת. זמן טוב להמר על הלה-ליגה מודל 14-15 מא' ועד ת', למרות שהנבואה ניתנה לשוטים. יאללה, שחקו אותה דני רופ. בין המנחשים הבולטים יוגרל פרס שווה במיוחד!(לא באמת האמנתם לזה).



1. מי תיהיה האלופה?
הסקר במארקה: ריאל מובילה עם 37.8%, בארסה שנייה ו-ולנסיה מקדימה את אתלטיקו.

2. מי הקבוצה הכי חזקה חוץ משלוש הגדולות?

3. מי תהיה הקבוצה המפתיעה?

4. ומי תהיה הקבוצה המאכזבת?

5. האם ההצלחה של הספרדיות באירופה תימשך? לאן תגיע כל אחת מהנציגות שלנו?

6. ומה לגבי נבחרת ספרד שפותחת עידן חדש?

7. מי יהיה השחקן המצטיין?

8. ומי יהיה הפיצ'יצ'י - מלך השערים?
הסקר במארקה: כריסטיאנו מוביל עם 40.9% מהקולות, מסי שני וההפתעה היא רודריגו שבמקום השלישי.

9. הזאמורה הוא..

10. מי יהיה התגלית והשחקן המפתיע?

11. ומי יהיה השחקן המאכזב?

12. מי הקבוצות שירדו ליגה? ומי העולות החדשות לעונת 15-16?(אקסטרה לאלה 'ששולטים בחומר').

13. מי תזכה בגביע המלך?

14. דרגו את הטבלה בסיום העונה כולל נימוקים.

15. מי יהיה 'הליגיונר' המצליח ביותר?

בואו נהיה ספציפיים:

16. האם אתלטיקו מדריד מסוגלת לזכות פעם שנייה ברציפות בתואר?

17. האם בילבאו תצליח לשלב בין הליגה לאירופה?

18. מי יהיה השוער הראשון של ריאל מדריד בליגה, וכנ"ל לגבי בארסה?

19. חאמס רודריגס - הצלחה גדולה או כישלון מהדהד?

20. עד כמה בארסה תסבול מהיעדר הרכש המספק בחלק האחורי?


ועכשיו הפלוסים של אייסוקר:



- כמה נשיכות יהיו ברזומה של לואיס סוארז?

- וכמה אדומים יקבל סרחיו ראמוס?

- מי יהיה מלך השערים בליגה של השחקנים הנורמלים?( תורידו את רונאלדו, בייל, מסי, ניימאר וסוארז)

- כמה פעמים נזכה בעונג הזה לראות את אלמריה המשעממת בגלל שמשחק שם שחקן ישראל הלא-הוא תומר חמד?

- מי יהיה המאמן הראשון שיפוטר העונה?

- ואיזה צמד שדרים-פרשנים יגרמו לכם ללחוץ על Mute בפעם הראשונה ומתי?

* לסקרנים ביניכם - דיון התחזית של העונה שעברה 2013/14 - פה.
המשתמש skyday20 הימר על אתלטיקו כאלופה!
dmms חזה את קשיי ההתאקלמות של יירמאנדי.
Franco קלע בול עם היכולת המעולה של דייגו גודין, כובש שער האליפות.
שני כותבים חזו את זכייתו של טיבו קורטואה בתואר הזאמורה.

ב-2 באוגוסט יתחיל שלב מוקדמות אליפות אירופה 2011 שתיערך בליטא, לראשונה מאז 1939.
הקבוצות שהבטיחו את מקומן באליפות: ספרד (אלופת אירופה), ליטא (המארחת), טורקיה, גרמניה, יוון, סרביה, צרפת, סלובניה, קרואטיה ורוסיה.
אל 10 הקבוצות האלה תעפלנה 5 קבוצות משלב המוקדמות הנוכחי ועוד אחת שתעפיל מטורניר ההזדמנות האחרונה שיערך בסמוך לאליפות אירופה בשנה הבאה.

שיטת המשחקים:

שלושה בתים של 5 נבחרות בכל בית המשחקות אחת עם השניה בשיטת בית וחוץ.
6 הנבחרות שיסיימו כראשי בית יעלו לאליפות אירופה ואליהן תצטרפנה 2 הסגנות הטובות ביותר מתוך ה-3 של הבתים.
שתי הנבחרות הגרועות ביותר יודחו לדרג ב' לנבחרות ואילו שאר הנבחרות ישחקו בטורניר ההזדמנות האחרונה על המקום הבודד בשלב הבתים של אליפות אירופה.

הבתים:

בית א'

ישראל
איטליה (חברה קרובה שנעדרה מהאליפות האחרונה, פעמיים אלופת אירופה האחרון שבהם 1999, סגנית ב-2003)
לטביה (השתתפה באליפות האחרונה)
מונטנגרו
פינלנד

לוח המשחקים:

2 באוגוסט
איטליה נגד ישראל
מונטנגרו נגד לטביה

5 באוגוסט
פינלנד נגד מונטנגרו
לטביה נגד איטליה

8 באוגוסט
ישראל נגד לטביה
איטליה נגד פינלנד

11 באוגוסט
מונטנגרו נגד איטליה
פינלנד נגד ישראל

14 באוגוסט
ישראל נגד מונטנגרו
לטביה נגד פינלנד

17 באוגוסט
ישראל נגד איטליה
לטביה נגד מונטנגרו

20 באוגוסט
איטליה נגד לטביה
מונטנגרו נגד פינלנד

23 באוגוסט
פינלנד נגד איטליה
לטביה נגד ישראל

26 באוגוסט
ישראל נגד פינלנד
איטליה נגד מונטנגרו

29 באוגוסט
פינלנד נגד לטביה
מונטנגרו נגד ישראל

בית ב'

בוסניה הרצגובינה
הונגריה
מקדוניה (השתתפה באליפות האחרונה בה השיגה ניצחון היסטוריה באליפות אירופה על...ישראל)
אוקראינה
בריטניה (השתתפה באליפות האחרונה)

בית ג'

פורטוגל
בולגריה (השתתפה באליפות אירופה האחרונה, אומנה על ידי פיני גרשון)
גיאורגיה
פולין (אירחה באליפות אירופה האחרונה, אומנה על ידי מולי קצורין)
בלגיה

--------- ריאל מדריד 15\2014 ---------

​

אני יותר מגאה לפתוח בפעם התשיעית ברציפות את הת'רד הרשמי של ריאל מדריד 2014/15, הקבוצה מס' 1 בתבל ואלופת אירופה לעונת 13/14. אמנם ריאל מדריד עמדה במשימה החשובה ביותר והחזירה סוף-סוף את הגביע עם האזניים הגדולות הביתה - אבל בריאל מדריד, כמו בריאל מדריד - אין רגע דל. קרוס וחאמס רודריגס, הגלאקטיקו התורן - כבר הצטרפו, ועוד מדברים על השוער קיילור נבאס ושחקנים נוספים, כשכמובן יש כאלה שיעשה את הדרך ההפוכה כמו די-מאריה, אולי איסקו וסמי קדירה, ומה יעלה בגורלו של סאן-איקר? דבר אחד בטוח: אחרי פסטיבל הגביע העשירי, המועדון הטוב בהיסטוריה לא יודע שובע - y ahora Ya toca pensar en la Undécima - ועכשיו המטרה היא הגביע ה-11.


העונה שעברה:: La Decima!!

צמד המילים 'הלה-דסימה' - הגביע העשירי- שיגע באובססיביות את כל ריאל מדריד במשך 12 שנה, מאז הוולה הבלתי-נשכח של זידאן בגמר נגד לברקוזן(01-02) בגמר בהאמפדן פארק בגלאזגו. מאז ריאל מדריד זכתה באליפויות, שיחקה לפרקים כדורגל מעולם אחר - אבל לא הרגישה באמת שייכת, כי אין כמו ליגת האלופות. בנובמבר 2013, כשהגעתי לאולפן ערוץ הספורט עם אוהדי ריאל מדריד - אדון מודי הגדול שאל אותי בבירור - 'אליפות או ליגת האלופות'. בתור אוהד ריאל מדריד, אין דבר כזה לבחור, רוצים הכל. אבל לא התחמקתי ועניתי על השאלה - 'אליפות זה נחמד, אבל אנחנו רוצים את הלה-דסימה'. מודי, במפתיע - לא הכין את שיעורי הבית ושאל אותי. 'הלה-דסימה?' ועניתי - 'כן, גביע האלופות העשירי'. וזהו זה. אחרי תקופה ארוכה במדבר' - ריאל מדריד חזרה. המועדון הגדול ביותר בהיסטוריה זכה בגביע האלופות העשירי בצורה הכי דרמטית שיש. איך זה קרה...

אחרי שלוש שנים סוערות עם ז'וזה מוריניו, שלא היו הצלחה מדהימה אך גם לבטח לא כישלון מהדהד - החליטו הצדדים להיפרד בצורה הדדית וריאל מינתה למאמן את קרלו אנצ'לוטי המנוסה בעל הרקורד הנהדר בליגת האלופות. ריאל המשיכה לרוץ עם אותו שלד מוצלח ושידרגה את עצמה במס' שחקנים צעירים לשנים הקרובות כמו דני קרבחאל שחזר מהשאלה מלברקוזן, אסייר יירמאנדי שנרכש מריאל סוסיאדד וגם היהלום איסקו שכיכב באליפות אירופה U21. הדובדבן שבקצפת הגיע ימים ספורים לסגירת חלון ההעברות - ריאל מדריד רכשה את גארת' בייל הנהדר מטוטנהאם ונפרדה מקאקא ומסוט אוזיל(השחקן היקר ביותר שריאל מכרה בהיסטוריה).


פתיחת העונה של ריאל הייתה לא פשוטה עם כדורגל איטי ולא משכנע והיא התבססה בעיקר על איסקו שפתח חזק. הוא כבש את שער הניצחון במשחק הליגה הראשון נגד בטיס(2:1), רשם צמד נגד בילבאו(3:1) וכבש גם נגד חטאפה. גארת' בייל ערך את הופעת הבכורה שלו במחזור הרביעי נגד ויאריאל ואף כבש בתיקו 2:2, אבל ריאל לא הרשימה. היא שדדה ניצחון באלצ'ה ואז הפסידה 1:0 בדרבי בברנבאו לאתלטיקו מדריד, הפסד ראשון בדרבי בליגה מאז 1999/00. הביקורות על אנצ'לוטי שפתח עם הרכבים גרועים - הרקיעו שחקים, ורק במזל ריאל הפכה פיגור 2:1 לניצחון 3:2 הירואי על לבאנטה ימים ספורים אחר-כך עם גולאסו של כריסטיאנו לקורה ופנימה כשמוראטה וחסה שעלו מהספסל הוסיפו המון. ריאל הפסידה גם בסופר-קלאסיקו הראשון בקאמפ-נואו(2:1) כששער מצמק של ילד הפלא חסה לא עוזר. אנצ'לוטי פתח עם ראמוס כקשר אחורי, ועם גארת' בייל כחלוץ מזויף כשבנזמה על הספסל.

המשחק הבא של ריאל היה נגד סביליה בברנבאו. צ'אבי אלונסו חזר מפציעה ארוכה ושולב כמחליף ולאט-לאט הוסיף את האיזון הדרוש. אבל מי שגנב את ההצגה היה גארת' בייל שהציג משחק ענק. ריאל הביסה את סביליה 7:3 ולאחר אותו משחק נולדה 'התקפת ה-B-B-C' - בייל, בנזמה וכריסטיאנו - שעוד תרעיד רשתות. בליגה ריאל פיגרה אחרי אתלטיקו ובארסה שלא איבדו נקודות, אבל בליגת האלופות הכל הלך חלק. ריאל פירקה 6:1 את גלטסראיי בתורכיה עם שלושער של כריסטיאנו, לא התקשתה לנצח את קופנהאגן(די-מאריה והראבונה), ניצחה את יובה בברנבאו(2:1) ואחר-כך סיימה איתה ב-2:2 בטורינו ובקיצור העפילה ל-1/8 גמר האלופות מהמקום הראשון. כריסטיאנו השווה את שיא ההבקעות בשלב הבתים עם 9 שערים וריאל השוותה את שיא ההבקעות.

מעבר לכך, הכדורגל של ריאל מדריד התחיל להשתפר. ההגנה הייתה יותר יציבה, ריאל התחילה להדביק את הפער בליגה ולתת הצגות כמו החמישייה בבטיס בפתיחת הסיבוב השני, אחריה הייתה רחוקה רק נקודה אחת מהמוליכות. סיבה נוספת לשיפור בריאל הייתה נעוצה בהחלטות הטקטיות של אנצ'לוטי ששיחק עם די-מאריה כצלע השלישית במרכז השדה תוך ניצול הקילומטראז' מצד אחד וגם יכולת הכדרור על שטח קטן. החלטה נוספת של אנצ'לוטי הייתה שדייגו לופז יהיה השוער הראשון בליגה בעוד קסיאס יישחק בליגת האלופות ובגביע. בזמן שכריסטיאנו המשיך לקרוע רשתות, גם חסה רודריגז בן ה-20 עשה עונה נהדרת עד שנפצע בגומלין שמינית הגמר נגד שאלקה(6:1 מדהים לריאל במשחק הראשון). במחזור ה-24 בליגה היה סטטוס קוו בצמרת עם 60 נק' לכל קבוצה. בינתיים, ריאל המשיכה להתקדם בגביע המלך ואיקר רשם שיא אי ספיגה של למעלה מאלף דקות, ולא ספגה אף שער עד לגמר. היא רשמה ניצחון כפול(3:0 בברנבאו ו-2:0 בויסנטה קאלדרון) על אתלטיקו מדריד והגיעה לגמר הגביע נגד ברצלונה.


בזמן שכריסטיאנו רונאלדו הפצוע לא יכל לשחק, גארת' בייל לקח את מארק בראטרה שהשווה בנגיחה - לטיול. זה היה בדקה ה-85 כשריאל יצאה למתפרצת. קונטראו מסר לבייל שהפעיל את מנוע הסילון שלו. היה נראה שהמאבק אבוד אבל בייל התגבר עליו במהירות ומול פינטו גילגל לרשת - שער ענק. ריאל ניצחה 2:1 ורשמה תואר ראשון לעונה - גביע המלך מס' 19 בתולדותיה. ריאל המשיכה במאבקי הליגה אבל התקשתה שוב ושוב במשחקי הצמרת. כריסטיאנו חילץ נקודה בדרבי בקאלדרון בדקה האחרונה וריאל הפסידה 4:3 את הקלאסיקו הביתי כשראמוס הורחק. בליגת האלופות ריאל נקמה בדורטמונד ברבע הגמר עם ניצחון 3:0 בברנבאו והפסד 2:0 בחוץ, במשחקים די דומים למה שהיה בעונה שעברה.

בחצי הגמר היא פגשה את ב.מינכן של פפ גוארדיולה, אלופת אירופה המפחידה, מחזיקת הטרבל. ריאל הציגה משחק טקטי נהדר, תיסכלה את באיירן וניצחה 1:0 משער של בנזמה אחרי כדור רוחב של קונטראו. היא יצאה לגומלין עם התוצאה השברירית כשההיסטוריה נגדה - ריאל מעולם לא ניצחה את באיירן בגרמניה(9 הפסדים ותיקו), ואז זו הייתה התפוצצות. ראמוס כבש פעמיים בנגיחה תוך כמה דקות, כריסטיאנו כבש את השלישי עוד לפני המחצית במתפרצת קטלנית(וחגג בתנועות ידיים את השער ה-15 במפעל) וחתם את התוצאה בדקה האחרונה בבעיטה חופשית מתחת לחומה. 4:0 מדהים לריאל מדריד באחד ממשחקיה הגדולים ביותר איי-פעם, ויאללה לליסבון!


טרבל היסטורי הוחמץ בסופו של דבר כשריאל לא ניצלה את לוח המשחקים הקשה של בארסה ואתלטיקו שגם נפגשו במחזור האחרון - והפסיקה לשחק. ככה זה שגמר ליגת האלופות עומד על הפרק לראשון מזה 12 שנה. ריאל רשמה שתי תוצאות תיקו רצופות עם ולנסיה(2:2) ו-ויאדוליד(1:1) כשהשחקנים נפצעים אחד אחרי השני ואיבדה סיכוי לאליפות עם הפסד 2:0 בויגו עם הרכב חסר.

***

בגמר ליגת האלופות, ה-24 במאי, יום שבת - שוב חיכתה לנו אתלטיקו מדריד שזכתה באליפות ספרד. בתור אוהד שזכה להיות שם בגמר בליסבון - קצרה היריעה מלהכיל, אז ננסה לקצר. איקר עשה טעות נוראית ואתלטיקו הובילה. ריאל הלחוצה החמיצה והחמיצה. יומנו של אוהד יספר טוב יותר את מה שהלך שם. דקה 90 - דקה 90 - כולי שבור, גמור. כמה תסריטים עולים בראש. למה זה קורה לי. עוזב את הכיסא שלי ומתחיל ללכת. כמו מוריניו סטייל אבל לא באמת כדי לצאת מהמגרש. המאבטח, מה הוא רוצה ממני, בא לי לעמוד פה. מפעיל את הסטופר בשעון אחרי שהכרוז אומר בקול 'Cinco minutos'. עוברות איזה שתיים וחצי דקות ואני מיואש. קרן של מודריץ'...

העולם עצר מלכת. סרחיו ראמוס הנפלא נגח לרשת של טיבו קורטואה והשווה ל-1:1. ירדו לי דמעות של אושר. אתלטיקו הייתה גמורה, פיזית ומנטאלית. גארת' בייל כבש שער יתרון יקר בהארכה אחרי מבצע נהדר של די-מאריה וגם מרסלו וכריסטיאנו רונאלדו הוסיפו. זה נגמר ב-4:1 על הפרצוף של אתלטיקו - תקציר. ריאל מדריד אלופת אירופה בפעם העשירית בתולדותיה! אף אחד לא היה יכול לכתוב תסריט כזה. זו הייתה חגיגה מדהימה, פסטיבל שאין כמוהו. אלפי מדרידיסטות המשיכו את החגיגות בסיבלס ואז בברנבאו. איך כתבו האוהדים בשלט שהכינו למשחק נגד באיירן? Reyes De europa. המלכים של אירופה. פלורנטינו פרז הגשים את החזון. ועכשיו האובססיה היא ל-UnDecima - הגביע ה-11.



מונדיאל קשה עבור על כחותינו

הוא חזר מפציעה ארוכה וקשה בדיוק בזמן - לגמר ליגת האלופות וגם למונדיאל, הצליח להשתחל להרכב בשלושה משחקים של הנבחרת הגרמנית ואפילו נתן הצגה מול ברזיל במרכז השדה. כן, המזל בהחלט שיחק לסמי קדירה בתקופה האחרונה ותוך חודש וחצי הוא גם אלוף אירופה עם ריאל מדריד וגם אלוף העולם עם נבחרת גרמניה שזכתה במונדיאל לראשונה מאז 1990. זאת בניגוד גמור לשאר שחקנינו שעברו מונדיאל מתיש, מאכזב וכואב. בגמר ניצחה גרמניה את ארגנטינה של אנחל די-מאריה שהציג טורניר טוב וכבש את השער החשוב בשמינית הגמר נגד שוויץ - אבל הוא נעדר מחצי הגמר והגמר בשל פציעה.


שאר נציגנו הראו יכולת פושרת ומטה, וזה מתחיל בראש ובראשונה מאלופת העולם היוצאת, נבחרת ספרד. איקר קסיאס הציג מונדיאל איום ונורא ומשחקו הגרוע בקריירה נרשם רשמית במהלך התבוסה להולנד(5:1), והעלה המון סימני שאלה לקראת העונה הקרובה, ראמוס היה שיכור מהלה-דסימה והוא עדיין מחפש את הגב של רובן, ואלונסו כנראה נפרד מהנבחרת בטעם מר. ספרד עפה כבר בשלב הבתים!

בדיוק כמו פורטוגל של כריסטיאנו הפצוע(רק תהיה בריא!), פפה חמום המוח שהורחק מול גרמניה מה שהביא להתפרקות, וגם קונטראו. CR7 אמנם היה לשחקן השני בלבד שכובש בשישה טורנירים גדולים(3 טורנירי יורו ו-3 טורנירי מונדיאל), אבל הגול הסתמי נגד גאנה לא מנחם אף-אחד; קרואטיה ומודריץ' הרשימו במשחק הראשון נגד ברזיל אך סבלו מטעויות שיפוט ובהמשך לא הצליחו לעבור את הבתים. על הפיאסקו של ברזיל במונדיאל הביתי עדיף לא לדבר, והשביעייה מול גרמניה בחצי הגמר עדיין מהדהדת בראשו של מרסלו. נו טוב, בנזמה ו-ואראן שנעצרו רק ברבע הגמר והציגו יחד עם צרפת כדורגל שמח מאוד לפרקים - השאירו טעם יותר טוב בפה.

מותה של אגדה:: נפרדים מדי-סטפאנו

יום שני, ה-7 ביולי 2014 היה יום עצוב מאוד לריאל מדריד בפרט ולכדורגל העולמי בכלל, כשאלפרדו די-סטפאנו, נשיא הכבוד של הקבוצה ואחד השחקנים הגדולים ששיחק את המשחק - הלך לעולמו. די-סטפאנו בן ה-88 הוביל את ריאל מדריד לחמש זכיות בגביע אירופה בשנות ה-50 והיה חלק מהקבוצה החזקה ביותר בהיסטוריה. כמוכן, הוא זכה ב-8 אליפויות ב-11 שנים והצליח גם כמאמן. מראדונה אמר עליו בעבר "אני לא יודע אם אני שחקן יותר גדול מפלה, אבל מה שבטוח הוא שדי-סטפאנו היה הטוב מכולם". הדבר היחיד שהעיב על הקריירה המדהימה של די-סטפאנו, שגם היה מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים עד שראול שבר את שיאו ב-2009 - שהוא לא שיחק ולו פעם אחת במונדיאל למרות שעבר בכמה וכמה נבחרות.

"די-סטפאנו הוא ריאל מדריד. האגדה שלו תשרוד לנצח", ספד לו הנשיא פלורנטינו פרז כשהוא לא יכול לעצור את הדמעות לאחר הסרטון המרגש שהכינה ריאל מדריד עבורו. תמונה גדולה של די-סטפאנו כבר מתנוססת בכניסה לסנטיאגו ברנבאו וזכרונו ובעיקר מורשתו - תונצח לעד. דמויות גדולות בכדורגל העולמי שלחו את התנחומים שלהם למשפחה ולמועדון. החל מפלה, מראדונה וגם אגדות כדורגל אחרות של ריאל מדריד כמו ראול.

לא זכיתי לראות את די-סטפאנו כמובן ועוד רבים וטובים לא זכו. אבל מקטעי הוידאו והסיפורים ששמענו - דובר על שחקן מושלם, כזה שגם לוקח כדור במרכז השדה ומנהל את המשחק, יודע לשחק באגף ובטח שקטלני בתוך הרחבה. הנחמה היחידה שלי הייתה שדי-סטפאנו זכה לראות את ריאל מדריד זוכה ב'לה-דסימה', ואני זוכר איך לפני המשחק כשנפגשו כל אגדות העבר לדבר על הגמר - עיניו היו מלאות ברק כשהוא דיבר על ריאל מדריד של שנות ה-50. "זכינו בדסימה, אבל איבדנו חצי ממנה", אמר כריסטיאנו, וללא יכולנו לנסח את זה טוב יותר.

הקפטן של הקפטנים חוזר

זינדין זידאן שימש בעונה החולפת כעוזר המאמן של קרלו אנצ'לוטי ששיבח אותו ללא הפסקה. זידאן היה 'המוח' בחדר ההלבשה, שידר ווינריות לשחקנים, היה אחראי על טיפול במצבי הרוח של בנזמה(לא באמת) וגם עשה צעדים גדולים לקראת השלב הבא - קריירת אימון(כמאמן ראשי). הוא דחה הצעה מבורדו, שמה של יובה עלה לאוויר ברגע האחרון לאחר שקונטה פוטר, ובסופו של דבר זידאן מונה למאמן ריאל מדריד קסטיליה, קבוצת המילואים שנשרה העונה לצערינו לליגה השלישית.


היה נראה שמי שיירש את תפקידו של זיזו יהיה פאביו קנבארו ששיחק בקבוצה שלוש עונות וגם שיתף פעולה עם אנצ'לוטי בפארמה, והיה מאוד מרוצה מהעניין. לבסוף, בשעת לילה מאוחרת ביום שישי(10.7), התבשרנו על כך שמי שמקבל את התפקיד הוא פרננדו היירו, ששיחק בקבוצה 14 שנים(1989-2003) והיה אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הקבוצה. ראול אף-פעם לא אמר דברים מעניינים בתקשורת, אבל את הכינוי 'הקפטן של הקפטנים' זה הוא העניק להיירו בזמנו. היירו בן ה-46 חוזר לריאל מדריד לאחר למעלה מעשור אז נזרק בצורה לא מכובדת, יממה לאחר משחק האליפות נגד בילבאו ב-2003. הוא כבר עלה על מדים מה שנקרא והעביר מס' אימונים יחד עם קרלו אנצ'לוטי. זו הרוח המנצחת שריאל מדריד צריכה בחדר ההלבשה, בתקווה שגם ראול יחזור הביתה במוקדם או במאוחר.

bienvenido - רכש, רכש, רכש

עוד בעיצומו של המונדיאל מי שלא ירד מהכותרות היה הקשר הגרמני טוני קרוס בן ה-24, שצד את עיניו של אנצ'לוטי. הגרמני שהפגין כדורגל מעולה גם במונדיאל, עמד בפני סיום חוזה מול באיירן בקיץ הבא וסירב לחתום על חוזה חדש. ריאל מדריד נכנסה לתמונה ומס' ימים לאחר גמר המונדיאל העניין הפך לרשמי - ריאל מדריד תשלם עבור הקשר 25 מליון יורו. ריאל מחתימה שחקן ורסטילי נהדר למרכז השדה ומעניין יהיה לראות איך יתפוס את המקום בהרכב. קרוס ידוע בניהול המשחק המעולה שלו, ההצטרפות החכמה מאחור וגם הפצצות מרחוק, וכל זה לא בא על חשבון הקילומטארג' ועבודת ההגנה. הוא הוצג בריאל מדריד ביום חמישי וקיבל את חולצה מס' 8 במטרה לשבור את הנאחס של החולצה. "ריאל מדריד היא צעד אחד קדימה מעל באיירן מינכן. אני לא יכול להסביר מה זה בשבילי לשחק בברנבאו. אני יודע שריאל רוצה לזכות בתארים כל הזמן ואני האיש הנכון למשימה", אמר הקשר הנרגש שאת פניו קיבלו למעלה מ-10,000 אוהדים.


הרכש השני של ריאל מדריד הקיץ יהיה קיילור נבאס, השוער המעולה של לבאנטה ונבחרת קוסטה-ריקה. השוער בן ה-27 שפרץ בגיל מאוחר המשיך את היכולת הנפלאה מהשנתיים האחרונות גם במונדיאל. ריאל מדריד תשלם ללבאנטה את סעיף השחרור שלו העומד על עשרה מליון יורו(כשהוא ישלשל לכיסו 2 מליון) והשחקן כבר הודה שהוא מנהל משא-ומתן מול ההנהלה על גובה החוזה. "כשריאל מדריד פונה אלייך - אתה עוצר הכל", אמר השוער שהיה מבוקש גם בבאיירן מינכן. קיילור יילחם על מקומו בהרכב.

רדמאל פלקאו היה בכותרות בעיקר בתחילת חודש יולי. מדובר בחלוץ מוכח מאוד שלא מרוצה בקבוצתו הנוכחית ויחד עם זאת עבר פציעה קשה, מה שאולי יכול להוריד קצת את תג המחיר שלו. פלקאו עובד קשה מאוד כדי לחזור כמו שצריך מהפציעה שמנעה ממנו לשחק במונדיאל, ובקבוצה מקווים שהוא יפעיל לחץ על מונאקו כדי לעזוב.

הנה מס' 10: חאמס רודריגז הוא גלאקטיקו מיותר?

למרות העונה המאוד מוצלחת אשתקד שלא הייתה רחוקה מלהסתיים בטרבל היסטורי - ריאל מדריד עדיין זקוקה לחיזוק בעמדת החלוץ, כך אני חושב ויש אוהדים רבים שיסכימו איתי. ריאל הייתה יכולה לנצל את המקרה ההזוי של סוארז אבל כנראה העדיפה להתרחק, וראתה כיצד החלוץ הפנטסטי(עונשו יקוצר, תסמכו עלינו ועל פיפ"ה ואופ"א 'בארסה לא תוכל לרכוש שחקנים הקיץ) - נוחת ביריבה השנואה בדרך ליצירת חוד חלומי. סוארז היה יכול ליצור התקפה מהאגדה יחד עם כריסטיאנו ובייל, אבל נראה ששיגעון הגדלות והמגלומניה של פלורנטינו פרז מובילה אותנו לאיש חדש. הגלאקטיקו התורן.

קוראים לו חאמס רודריגז. קשרה בן ה-23 של מונאקו הציג יכולת פנטסטית במונדיאל במדי קולומביה אותה סחב עד לרבע הגמר נגד ברזיל וכבש שישה שערים שסייעו לו לסיים כמלך שערי הטורניר. חאמס הגיע רק בקיץ שעבר למונאקו בתמורה לסכום גבוה מאוד ולכן גם ריאל שילמה עבורו הון תועפות - 80 מליון יורו, הרכש הרביעי הכי יקר בהיסטוריה. השחקן כבר אמר מזמן שחלום חייו הוא לשחק בריאל מדריד ואחרי משא-ומתן די קצר יחסית הגיע הרגע הגדול שלו.

אתמול בשעת ערב מאוחרת הוא הוצג בסנטיאגו ברנבאו לעיני 40 אלף אוהדים(!) וקיבל את החולצה המחייבת עם מס' 10. "גם את אלפרדו די-סטפאנו הבאנו מקולומביה", פתח הנשיא עם הצהרה מחייבת. "הסגנון והגולים הנהדרים שלו הפכו אותו למשהו מיוחד. החלום שלך מתחיל עכשיו, ובהצלחה!". חאמס עצמו היה נרגש כמובן ואמר - "החלום הפך למציאות. אני מקווה לזכות כאן בכמה שיותר תארים. האללה מדריד!". חאמס חתם על חוזה עד 2020 וירוויח 7 מליון יורו לעונה!

חאמס הוא שחקן נהדר וסומן כבר מגיל צעיר כפונציאל עצום שיכול להיות שבעתיד ידגדג את הרמה של כריסטיאנו וליאו מסי, אבל במצב העניינים הנוכחי הוא פשוט מיותר. כאן אני מכניס את דעתי האישית. אין לו מקום בהרכב מבחינה טקטית וזה יהיה עוול לדי-מאריה שתורם הגנתית הרבה יותר ממנו. כמוכן, המונדיאל, על-אף היוקרה הרבה שלו - הוא בסה"כ חודש אחד וטורניר של שבעה משחקים גג, מה גם שכדורגל נבחרות הוא ירוד ברמתו מרמת הקבוצות. אני לא מבין מה הטעם לוותר על שחקן מוכח כמוהו ועוד להוסיף כסף עבור שחקן שלמרות שהצטיין גם בליגה הארגנטינאית ובפורטו(3 אליפויות ברציפות) - חובת ההוכחה בכל-זאת עדיין עליו, ולי לפחות זה מזכיר את ימי הגלאקטיקוס שבשלב מסוים הפסיקו להיות עליזים, בערך עם הצטרפותו של דיוויד בקהאם במקום קלוד מקאללה.


ומי עוזב?

אלבארו מוראטה, החלוץ הצעיר בן ה-21 שגדל בקבוצת הקאנטרה שלנו - היה השחקן הראשון להיפרד כשעבר ליובנטוס אלופת איטליה בתמורה ל-20 מליון יורו. מוראטה שכבש 9 שערים בעונה האחרונה(34 מש') הוא שחקן הבית שנמכר בסכום הגבוה ביותר מה שמראה את הפוטנציאל הגדול שלו. ריאל תוכל לרכוש אותו חזרה בעתיד בתמורה ל-30 מליון יורו. כנראה יחלו החיפושים אחרי חלוץ מחליף אחר; הבא בתור להיפרד היה קאסמירו, הקשר המרכזי הברזילאי(21) שעבר בהשאלה לפורטו הפורטוגלית לעונה אחת.

השחקן המרכזי שנמצא בדרך החוצה מריאל הוא אנחל די-מאריה. מלך הבישולים שלנו בעונה שעברה. הארגנטינאי מרגיש לא מוערך, הכסף הגדול של פריז(8 מליון יורו לעונה) קוסם לו מאוד ולמרות שאנצ'לוטי, ששינה לו את התפקוד משחקן אגף לקשר מרכזי, טוען שללא האנרגיות והקילומטראג' של די-מאריה, הקבוצה תאבד את האיזון והוא מנסה להילחם עליו - נראה שאין מנוס מפרידה לאחר ארבע שנים מעולות - 36 שערים ו-89 בישולים בארבע שנים לפי הסטט'. היכולת הטכנית של די-מאריה על שטח קטן והמהירות המסחררת שלו כמו שראינו בגמר ליגת האלופות - חשובה מאוד עבור ריאל מדריד, בטח מול הגנה עומדת ויריבות שמחנות את האוטובוס, וכולם יודעים מהו ערכו של די-מאריה.


סמי קדירה שהתאושש יפה מהפציעה ושיחק טוב במונדיאל - מסיים את חוזהו בקיץ הבא ועדיין לא הגיע להבנות עם הקבוצה והוא מבוקש ע"י הקבוצה של ונגר. עתידו לוט בערפל. ריאל עשויה למכור אותו בתמורה ל-25 מליון יורו ונכון לעכשיו הבעייה היא דרישות השכר הגבוהות שלו מידי לטענת התותחנים; ייתכן ואסייר יירמאנדי שלא היה מספיק טוב בעונה הראשונה יושאל לקבוצה אחרת כדי לצבור דקות משחק ולהשתפשף כמו שצריך. איסקו מבוקש ע"י ליברפול, מילאן וסביליה ונראה שהספרדי מבין היטב את המצב ויודע שבמתכונת הנוכחית מוטב שיעזוב, אחרת ייבלע בספסל או אפילו ביציע.

מה יהיה עם איקר?

עוד שנה עברה, ושאלת מליון הדולר נוגעת שוב לקפטן של ריאל מדריד והשוער שנמצא במועדון מאז שהוא זוכר את עצמו. החתמתו של קיילור נבאס המצויין תגרום מן הסתם לעזיבה של שוער אחד. בעוד דייגו לופז שמקשור חזק מאוד לנאפולי ומונאקו, מעוניינים להילחם על מקומו בקבוצה ובטוח ביכולתו להמשיך להיות השוער הראשון(כך לפי סוכנו) - אצל סאן איקר אנחנו לא שומעים קולות דומים.


איקר אמנם שבר העונה את שיא האי-ספיגה שלו וגילה יכולת טובה+ במשחקי הגביע וגם בליגת האלופות - אבל בגמר הוא עשה טעות נוראית וגם במונדיאל הוא היה נראה איטי, חלוד וחסר ביטחון. ברור שאיקר לא משחק כך בכל יום, אבל היכולת של איקר לא נעלמה מהעיניים של הצוות המקצועי ויש דאגות רבות לגבי עתידו. ספק אם הוא מסוגל להיות אפילו 50% ממה שהוא היה. הקהל לא היה מוכן לקבל עזיבה של הסמל של ריאל מדריד שמתקרב מאוד ל-700 הופעות בקבוצה, אבל אולי זה פשוט בלתי-נמנע. איקר בן ה-33 לא מוכן לבלות עוד עונה כשוער מחליף שיכול לשחק גג ב-20 משחקים(וזאת בהנחה גסה שריאל שוב מעפילה לגמר גביע המלך וגמר ליגת האלופות), ולפי הדיווחים בתקשורת הוא שוחח פעמיים עם הנשיא בעונה שעברה וביקש לעזוב.

הלו"ז:: נא לרשום ביומנים

כאמור, קיץ ארוך וקשה עבור על כוחותינו. השחקנים מותשים מהמונדיאל ולרובם יש עוד חופש. בכל-מקרה, לפתיחת האימונים הרשמית בולדבבאס ב-14 ביולי התייצבו עשרה שחקנים, כשהבולט שבהם הוא גארת' בייל עם הקשת בשיער וגם דייגו לופז(גאלח), איסקו, נאצ'ו ועוד שחקנים מקבוצת הקאנטרה. ב-21 ביולי המריאה ריאל מדריד למחנה האימונים בארה"ב בו תיקח חלק נגד קבוצות מאוד חזקות, ושחקני נבחרת ספרד שהודחו בבושת פנים כבר בשלב הבתים, כמו גם פפה וכריסטיאנו - הצטרפו.


ריאל תפגוש את אינטר(27 ביולי), רומא(30 ביולי) ומנצ'סטר יונייטד(2 באוגוסט), במשחק בו יקחו חלק רוב שחקני הנבחרות אני מניח. ואז יתחיל הדבר האמיתי - שני משחקי הסופר-קופה - הסופר-קאפ האירופי נגד סביליה ב-12 באוגוסט באצטדיון קארדיף(צ'אבי אלונסו מושעה), ושבוע אחר-כך ייערך המשחק הראשון של הסופר-קופה הספרדי, שוב דרבי נגד אתלטיקו, כשריאל מארחת את המשחק הראשון בברנבאו והגומלין שלושה ימים אחר-כך(22 באוגוסט) בויסנטה קאלדרון. הגרלת משחקי הליגה הספרדית טרם נערכה אבל ידוע שריאל תשחק ביום שני את המחזור הראשון. כמוכן, נמשיך עם גביע הברנבאו המסורתי בימים האחרונים של חודש אוגוסט, כשידוע שהיריבה תהיה ריבר פלייט הארגנטינאית. המשחק יהיה חגיגי ויוקדש לאלפרדו די-סטפאנו, למרות שזהות היריבה נקבעה די במקרה. הגרלת משחקי הליגה הספרדית תיערך מחר.

נושאים לדיון::

* תיאורטי בלבד: האם ריאל יכולה להיות הקבוצה הראשונה בעידן ליגת האלופות שתזכה בגביע החשוב מכולם פעמיים ברצף? האם יש אוהדים שהיו 'מעדיפים' זכייה באליפות ספרד אחרי שנתיים עקרות?
* ידוע שהסגנון של ריאל מדריד הוא לרוץ קדימה בכל הכוח, התקפות מתפרצות, וסגל השחקנים מתאים לזה. האם לדעתכם ריאל צריכה לשנות ולעבוד חזק יותר על כדורגל איכותי מול משחק הגנה עומד והאם טוני קרוס מתאים?
* האם ריאל הייתה צריכה לחזק את עמדת החלוץ או שלא צריך שחקן יותר דומיננטי מבנזמה לצידם של כריסטיאנו ובייל. מה עוד יש לתקן בסגל?
* מה דעתכם על רכישתו של חאמס רודריגס? האם שווה 'לשבור עבורו את הנורמה?' - על הנייר אין לו מקום בהרכב הראשון.
* עד כמה הייתה באמת חשובה התרומה של אנחל די-מאריה לריאל מדריד כצלע השלישית במרכז השדה?
* כיצד הייתם פותרים את סוגיית השוער והאם נכון להיום לאיקר קסיאס יש מקום בריאל מדריד ע"ח דייגו לופז למשל?
* האם נראה לכם שיש כיוון סביב הקבוצה או שקונים מכל הבא ליד ואנצ'לוטי בעצמו לא יודע מה לעשות עם הסגל פיפה שלו?

העונה שהייתה:

בורוסיה דורטמונד עברה בשנה שחלפה שנה לא רגילה.

מצד אחד הקבוצה השיגה את כל המטרות שהציבה לעצמה, מקום בשלב הבתים של ליגת האלופות כשהיא מסיימת את העונה בלי אף הפסד בתשעת משחקיה האחרונים ורק 2 הפסדים בסיבוב השני ורוברט לבנדובסקי שזוכה בתואר מלך השערים עם 20 שערים, הגעה לשלב הנוק-אאוט בליגת האלופות כשהיא מנצחת בחצי הרכב 2-1 אתארסנלבאמירויות, 3-1 את נאפולי עם הרכב שכלל את בנדר ואחר כך את סבסטיאן קל כבלמים, 1-2 עם מריאן זאר בן ה-18 בהרכב מול מארסיי כשקווין גרוסקרויץ כובש בדקה ה-87 ומעלה את השוורצגלבן לשמינית, שם היא פוגשת את זניט האפורה והקשוחה, מנצחת אותה 2-4 בחוץ כשהיא גומרת את המשחק לאחר 5 דקות כשהיא כובשת שני שערים, דורטמונד מפסידה בבית בגומלין אך עולה לרבע מול ריאל מדריד שם היא מובסת עם הרכב פצוע שכלל רק 4 שחקנים מהניצחון המפורסם 1-4 על ריאל בעונה הקודמת, בגומלין היא שורפת את המגרש עם 0-2 והחמצות לא רגילות שרק כמעט הספיקו להמשך. וכמובן הגעה לגמר הגביע הגרמני כשהיא מרשימה בדרך על אף הפציעות הקשות.


הרכבה יוצא הדופן של הקבוצה הכולל חמישה שחקני ספסל מול ריאל מדריד החזקה בניצחון 2-0


מצד שני, כמובן, מכת הפציעות הבלתי רגילה שהעיבה על פתיחת עונה נהדרת שכללה זכיה בסופר קאפ, חמישה ניצחונות רצופים והמשך מצוין, אלא שאז, באה בתוך כמה שבועות פציעה של לפחות 5 שחקני הרכב, זה התחיל בזה שפישצ'ק נעדר כמעט חצי עונה בגלל ניתוח, מה שגרם לרעיון גאוני של המאמן יורגן קלופ שהסיט את הקיצוני השמאלי קווין גרוסקרויץ לעמדת המגן הימני זה המשיך באילקאיי גונדואן שנפצע בגב במשחק ידידות של המאנשפט (לא חזר עד היום(, נמשך בנבן סובוטיץ' שקרע את הרצועה במחזור ה-12, בסוון בנדר וקובה שנפצעו ברצועה ולא שיחקו בחצי השני של העונה, במאטס הומלס, מרקו רויס ומרסל שמלצר שאף הם נפצעו במשחק ידידות של הנבחרת ונעדרו במשך כמה שבועות בהן הקבוצה נחלשה וזו לדעתי הסיבה שהקבוצה לא הגיעה אף יותר רחוק.



הרכשים החדשים של הקבוצה, הנריק מיקיטריאן, פייר אמריק אאובמיינג וסוקרטיס פאפאסטאטופולוס, הראו ניצוצות , החזיקו את הקבוצה ובסך הכל עמדו בציפיות של שחקנים חדשים בקבוצה חדשה, מיקיטריאן, היה לא רע ברוב המשחקים וכבש לא מעט-אך לעתים להנריך יש נטייה להעלם לחלקים שלמים של המשחק בהם הוא פשוט לא עושה כלום. פייר-אמריק פתח את העונה עם שלושער במחזור הראשון, 9 שערים בסוף הסיבוב והמון ציפיות, מה שהתברר-לשווא, הוא לא עמד בקצב בחלקים גדולים של הסיבוב השני בכל המסגרות ונעלם. סוקרטיס, שבא על תקן של בלם מחליף, שיחק ברוב חלקי העונה ועשה עבודה מצויינת, שחקן טכני, חזק, מהיר ובעיקר נשמה.

הרכשים החדשים שהביאו קלופ, צורק והאנס-יואכים וואצקה כרגע הם אימובילה מטורינו, מלך שערי הסריה A , אדריאן ראמוס הקולומביאני שסיים את העונה בהרטה עם 16 שערים, מתיאס גינטר הבלם בן ה-20 מפרייבורג וצ'י דונג וון הקוריאני שבא בהעברה חופשית מסנדרלנד ואחרי חצי שנת השאלה באאוגסבורג.

את הכיוון ההפוך של העזיבה עושים רוברט לבנדובסקי הנהדר שסיים תקופה מדהימה בדורטמונד של 103 שערים ו-44 בישולים ב-187 משחקים, הכוללת רביעייה בחצי גמר ליגת האלופות בעונה הקודמת מול ריאל מדריד החזקה. יוליאן שיבר המאכזב שעוזב להרטה ברלין אחרי שנתיים לא טובות במיוחד בדורטמונד הכוללות 6 שערים ו4 בישולים (המפורסם שבהם לפליפה סנטנה ב-3:2 על מלאגה) ב-57 משחקים כשהוא משחק כחלוץ. מנואל פרידריך שעוזב לאחר תקופה של חצי שנה על תקן המושיע בעמדת הבלם. ומרווין דוקש שעוזב לשנת השאלה בעולה החדשה פדרבורן.


הגיעו:

צ'ירו אימובילה - הגיע מטורינו תמורת 19.4 מיליון יורו

אדריאן ראמוס - הגיע מהרטה ברלין תמורת 9.7 מיליון יורו

נורי שאהין - סיים השאלה בת עונה וחצי ונרכש מריאל מדריד תמורת 7 מיליון יורו

צ'י דונג וון - הגיע מסנדרלנד בהעברה חופשית לאחר שסיים השאלה באאוגסבורג
מתיאס גינטר – הגיע מפרייבורג תמורת 10 מיליון יורו


עזבו:

יוליאן שיבר - עזב להרטה ברלין תמורת 3 מיליון יורו

רוברט לבנדובסקי - עזב לבאיירן מינכן בהעברה חופשית

מנואל פרידריך - סיים חוזה בן חצי שנה וכרגע שחקן חופשי

מרווין דוקש - עזב לשנת השאלה בעולה החדשה פאדרבורן


שחקני מפתח:



1. מאטס הומלס - הבלם אולי הכי טכני באירופה ואיש ענק, מחזיק את קו ההגנה של דורטמונד כבר 5 שנים בתקווה שגם השנה ימשיך להחזיק, הקבוצה תלויה בו רבות, כמו שראינו, במשחקים שהוא לא שיחק בשנתיים האחרונות או כשהוא היה חלש, הקבוצה לא תפקדה וכשהוא חזר הקבוצה הייתה בשיא, כמו שראינו גם במונדיאל כשהוא משחק בנבחרת היא חזקה ותוקפת וכשהוא לא משחק ההגנה כבדה וחלשה.

2. מרקו רויס - הכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה והסופרטאר של דורטמונד, שחקן מהיר, חכם וטכני, מחזיק את החלק ההתקפי של הקבוצה עם המתפרצות שלו, כשהוא לא משחק הקבוצה לא משחקת וכמובן היה מאוד חסר במונדיאל.


3. הנריך מיקיטריאן - הרכש הגדול של עונת המלפפונים הקודמת, נתון עונה טובה יחסית אך קצת פושרת לעיתים, צפוי לפרוץ בעונה הקרובה וחייב לעשות את ההתקדמות, דורטמונד של השנה תלויה בו רבות וחייבת אותו מפוקס בשביל להיאבק על התארים.


4. מילוש יואיץ'- בא על תקן מחליף של מחליף על העמדה של קובה שנפצע בזמן העברות החורף, עשה התקדמות מדהימה ונתן חצי עונה מעולה, בהחלט השאיר רושם טוב וצפוי לקבל מקום בהרכב לפחות עד שאילקאיי גונדואן יחלים אם יחלים בכלל.


5. צ'ירו אימובילה - הרכש החדש והנוצץ ומלך השערים של הסרייה א' מטורינו אמור להשלים חלל גדול שהשאיר חלוץ ענק בדמות רוברט לבנדובסקי, דורטמונד תקווה שהוא ידע להשתלב במתפרצות כמו לבנדובסקי ויתקדם עם הקבוצה




שחקנים נוספים שכדאי לשים עליהם עין:

אריק דורם - התגלית אולי הכי גדולה בגרמניה השנה, שחקן מרשים עם יכולת התקפית מצויינת והגנה טובה שאולי עשוי לקחת לשמלצר את המקום בהרכב.
יונאס הופמן - הג'וקר הצעיר של בה-פאו-בה מקווה להתקדם ולנסות להלחם על יותר דקות ואולי מקום בהרכב.
אדריאן ראמוס - בא עם לא מעט ציפיות ואמור לעמוד בהם.
פייר-אמריק אובאמיינג - הגבוני שדובר עליו רבות-חייב להוכיח שטוב שהוא נשאר בקבוצה ושהוא שווה מקום בהרכב.
מיצ'ל לנגראק - כן ,דווקא הוא, הגיע הזמן אחרי 4 שנים שיתקדם, שיילחם על מקום בהרכב.


המאמן - יורגן קלופ


ללא ספק, מעל הכל, המאמן, המאמן הגדול של השוורצגלבן הוא הנכס הכי חשוב לה כרגע, האיש על הקווים הוא מאמן ענק ואיש מאוד דומיננטי, מבוקש בכל קבוצה גדולה באירופה וללא ספק המועמד המוביל לרשת את תואר מאמן הנבחרת, האיש שהגיע ממיינץ לאחר כשלון כלכלי וכשלון על המגרש בא עם מעט ציפיות הרים את הקבוצה ועד עכשיו יוצא גדול-2 אליפויות, גמר צ'מפיונס, גביע, פעמיים סגנית.
אציין שאני פגשתי את קלופ וזה ללא ספק רגע השיא בחיי.
IN KLOPPO WE TRUST!


העונה הקרובה:

בורוסיה יוצאת למחנה אימונים באלפים ביולי ואמורה להתחיל את עונת המשחקים מול שטוטגרטר קיקרס מהליגה השלישית בגביע ומול באיירן מינכן בסופר-קאפ בדורטמונד, דורטמונד תפתח את העונה בליגה מול לברקוזן ותתחיל את ליגת האלופות בשלב הבתים כשהיא מדורגת בדרג השני.

המטרה של הקבוצה די ברורה, להתגבר על עזיבת בורג חשוב כמו לבנדובסקי, להלחם עם באיירן על האליפות, להגיע לפחות למקום בליגת האלופות ולהגיע כמה שיותר רחוק בגביע, כשמה שחשוב הוא להצליח לשלב בין שלושת הטורנירים האלו. מטרה נוספת היא שיעמוד לרשות הקבוצה ספסל עמוק יותר לטובת הימנעות מפציעות קשות כמו בשנה שעברה, ההחתמה של צ'ירו אימובילה וראמוס מעידה על כך שדורטמונד לא רוצה לחזור על תרחיש שיבר שבו היו פערי רמה גדולים מדי בין החלוץ שהוא באנקר בהרכב לבין חלוץ הספסל, קלופ בונה על כך שתהיה לו רוטציה בעמדת החלוץ בתקווה שאחד מהשחקנים ימלא את החלל שהותיר לבנדובסקי.

הפחד המתמשך של הקבוצה הוא מעזיבה המונית של כוכבים והפיכה לאייאקס, שמגדלת שחקנים מוכשרים ואז נאלצת למכור אותם , דורטמונד רוצה להיות אריה ולא גור אריה, דורטמונד רוצה להיות אמפריה ובשביל זה היא תצטרך לשרוד את הספקולציות לגבי מכירת שחקני מפתח כמו רויס, הומלס ולוקאש פישצ'ק.


התחזית שלי:

בורוסיה, שצברה נסיון במשך השנים הקודמות, רוצה להגיע רחוק, לזכות במייסטר-שאפט להביא גביע ולהגיע כמה שיותר רחוק בליגת האלופות, לדעתי, הקבוצה תלחם עד הרגע האחרון באליפות ובגביע מול באיירן מינכן הגדולה ותזכה באחד מהתארים הללו, צריך להמנע מפציעות ולא לוותר לאף קבוצה באף משחק.

ההרכב שלי: (4-1-4-1): וידנפלר; פישצ'ק, סובוטיץ', הומלס, דורם; בנדר; יואיץ', רויס, מיקיטריאן, קובה; אימובילה.

ומה נותר לי להגיד? בהצלחה שיהיה לנו ו-
!Heja BVB

היום פורסם גם לוח המשחקים עבור הליגות הנמוכות. המחזור הראשון:

צ'מפיונשיפ:
בלקבורן - קארדיף
איפסוויץ' - פולהאם
מילדסברו - בירמינגהאם
מילוול - לידס
נוטינגהאם - בלקפול
ווטפורד - בולטון
וויגאן - רדינג
וולבס - נוריץ'
דרבי - רות'רהאם
ברייטון - שפילד וונסדיי
האדרספילד - בורנמות'
ברנטפורד - צ'רלטון
ליג וואן:
בארנסלי - קרולי
ברדפורד - קובנטרי
קולצ'סטר - אולדהאם
פליטווד - קרו אלכסנדרה
לייטון אוריינט - צ'סטרפילד
מ.ק. דונס - ג'ילינגהאם
פורט וייל - וולסול
פרסטון - נוטס קאונטי
רוצ'דייל - פיטרברו
שפילד יונייטד - בריסטול סיטי
סווינדון - סקאנת'ורפ
יוביל - דונקסטר
ליג טו:
קמברידג' - פלימות'
קרלייל - לוטון
טרנמיר - יורק
ווימבלדון - שרוסברי
אקרינגטון סטנלי - סאות'אנד
ברי - צ'לטנהאם
דגנהאם - מורקאם
אקסטר - פורטסמות'
ניופורט - וויקומב
נורת'המפטון - מנספילד
אוקספורד - בורטון
סטיבנג' - הרטלפול

בעקבות המונדיאל, הקופה ליברטאדורס הסתיים לו רק בשבוע שעבר עם זכייתה של סן לורנסו, אבל בדרום אמריקה כרגיל לא נחים וכבר מחר ייצא לדרך המפעל השני בחשיבותו ביבשת לשנת 2014 - הקופה סודאמריקנה. הטורניר ישוחק בשיטת נוקאאוט של בית וחוץ כולל הגמר, שמשחק הגומלין בו שיכריע את זהות הזוכה יתקיים בדצמבר 2014 (טרם נקבע תאריך). בטורניר משתתפות 46 קבוצות + הזוכה לאנוס מארגנטינה, שתכנס אוטומטית למעגל המשחקים החל משלב שמינית הגמר. מבחינת קביעת הקבוצות המעפילות למפעל, כל התאחדות בוחרת לעצמה את הקריטריון שבגינו תשלח את נציגותיה. חלוקת הנציגות מתבצעת כך:

בראזיל - 8 נציגות
ארגנטינה - 6 נציגות + לאנוס מחזיקת הגביע
בוליביה, צ'ילה, קולומביה, אקואדור, פאראגואי, פרו, אורוגואי, ונסואלה - 4 נציגות כ"א


השיטה
כאמור הטורניר הוא בשיטה של משחקי בית וחוץ, כאשר לאורך כל השלבים קיים החוק של שערי החוץ ובמקרה של שיוויון במשחק השני, הקבוצות יכריעו את המפגש מהנקודה הלבנה. בגמר הכל משתנה, חוק שערי החוץ מתבטל ובמקרה של שיוויון בסיכום שני המשחקים ולא משנה כמות שערי החוץ, יילכו הקבוצות להארכה של 30 דקות ואם אח"כ גם כן לא תהיה הכרעה, ייגשו לבעוט את הפנדלים.

מבחינת שיטת המוקדמות, בשלב הראשון משחקות כל הקבוצות למעט אלו של בראזיל וארגנטינה שנכנסות אוטומטית לשלב השני. שלב המוקדמות הראשון מתחלק לשני איזורים - הצפון והדרום. הקבוצות של קולומביה, ונסואלה, אקואדור ופרו מוגרלות בינן לבין עצמן באיזור הצפוני, בעוד שאלו של אורוגואי, פאראגואי, צ'ילה ובוליביה מוגרלות לאיזור הדרומי. ההגרלה לשלב המוקדמות השני כבר נקבעה גם כן, כאשר הבראזילאיות משחקות בינן לבין עצמן וכנ"ל לגבי הארגנטינאיות, בעוד שהקבוצות שיעלו מהשלב הראשון, יודעות את מי הן ייתכנו לפגוש בשלב השני אם וכאשר יעפילו.

כל הזוכות עד היום


הקבוצות שהעפילו לטורניר השנה:
בראזיל- ויטוריה, גויאש, סאו פאולו, באהיה, אינטרנאסיונל, קריסיומה, פלומיננזה, ספורט רסיפה
ארגנטינה- לאנוס, ריבר פלייט, בוקה ג'וניורס, אסטודיאנטס, חימנסיה דה לה פלאטה, גודוי קרוס, רוסאריו סנטראל
בוליביה- סן חוסה, חורחה ווילסטרמן, מאסיונל פוטוסי, אוניברסיטאריו
צ'ילה- דפורטס איקיקה, קוברסאל, אוניברסידד קתוליקה, הואצי'פאטו
קולומביה- אתלטיקו נאסיונל, אגילאס דוראדאס, דפורטיבו קאלי, מיז'ונאריוס
אקואדור- ברסלונה גואיאקיל, אמלק, אוניברסידד קתוליקה, אינדפנדיינטה דל ואייה
פאראגואי- ליברטאד, סרו פורטניו, חנרל דיאס, דפורטיבו קאפיאטה
פרו- אינטי גאס, אליאנסה לימה, ססאר ואייחו, טכניקה דה קאחאמרקה
אורוגואי- פניארול, ריבר פלייט, דאנוביו, רנטיסטאס
ונסואלה- קאראקאס, דפורטיבו לה גואיירה, טרוחייאנוס, דפורטיבו אנסואטגי

משחקי האיזור הצפוני


משחקי האיזור הדרומי


דיון מהנה!

Associazione Sportiva Roma 2014/15

שנת ייסוד - 1927
אליפויות - 3
גביעים - 9
אצטדיון - סטאדיו אולימפיקו.
מתקן אימונים - טריגוריה.
בעלים - ג'יימס פאלוטה.
קפטן - פרנצ'סקו טוטי, דניאלה דה רוסי.


בעונה החולפת:

לאחר הכישלונות בעונות האחרונות מאז הגעת הבעלים החדשים והשאפתנים, בעונה האחרונה הגיעה ההצלחה. רודי גארסיה הונחת למשרת המאמן ויחד איתו הוחתמו שחקני רכש ותיקים ומנוסים לצד כישרונות צעירים. מורגן דה סאנטיס, מאייקון, קווין סטרוטמן, ג'רביניו בנעטיה ונאינגולאן היו כולם להצלחה גדולה ותרמו לפתיחת עונה מסחררת בניגוד לכל הציפיות ודיבורים על אליפות החלו לרחף באוויר.

הג'ילארוסי פתחו את העונה בסערה עם 10 נצחונות רצופים, שיא ליגה לפתיחת עונה. לא פחות מדהים היה הנתון שבעשרת המשחקים הקבוצה ספגה שער אחד בלבד. הנצחונות כללו בין היתר שלישייה בסן סירו על אינטר, 0-2 על נאפולי עם צמד גדול של פיאניץ' ואולי הכי חשוב- נצחון על לאציו בדרבי אחרי שנתיים שחונות. הייתה תחושה שאולי דווקא הפעם חלום על סקודטו ראשון מאז 2001 יהפוך למציאות. אלא שאז הגיע רצף של ארבע תוצאות תיקו שעצר את הדהירה ובזכות ריצה מטורפת של יובנטוס הקבוצה ירדה למקום השני. גם תבוסה כואבת במשחק העונה 3-0 הוכיחה שעוד יש מה לשפר. הנתונים של פתיחת העונה לא נשמרו כצפוי, אך עדיין הקבוצה הציגה מספר יפים- ספגה 25 שערים (ההגנה הרביעית בטיבה באירופה) ולמרות שלושה הפסדים רצופים בסיום העונה בשל ירידת מתח ושיתוף שחקנים צעירים, כמעט בכל עונה אחרת 85 נקודות היו מספיקות לאליפות. לצער האוהדים ממולם ניצבה יובנטוס בעונה מאוד יעילה ונדירה שחצתה את רף מאה הנקודות ולא הותירה מקום למאבק אליפות אמיתי.

למרות זאת, בקבוצה מהבירה מרוצים מכך שהפרויקט האמריקאי סוף סוף המריא ובעונה הקרובה הקבוצה תשתתף בליגת האלופות לראשונה מזה ארבע שנים.


סטרוטמאן באחד השערים היפים בעונה החולפת בגביע.


מצטיינים :

כמעט כל השחקנים נתנו עונה טובה מאוד, אציין את הבולטים שבהם:

פרנצ'סקו טוטי – הקפטן הנצחי המשיך לעשות קסמים על המגרש ולהראות שלמרות שבקרוב יחגוג 38, חוכמת המשחק, המנהיגות והטאץ' שלו בכדור לא יעלמו לעולם. כבש 8 שערים ובישל עוד 10, וזה למרות שנפצע למשך מספר שבועות, שהרגישו כמו נצח לאוהדי הקבוצה ורק המחישו כמה הוא משמעותי למועדון.

מהדי בנעטיה – הבלם המרוקני נכנס לנעליות גדולות כמחליפו של מארקיניוס הנהדר. היו חששות לפני הגעתו האם יצליח למלא את מקומו אך במהרה הם התבדו. בנעטיה הנהיג את ההגנה והיה אחת הסיבות המרכזיות למספר הספיגות המאוד נמוך של הקבוצה. הספיק גם לכבוש חמישה שערים. התעניינות מקבוצות בכירות לא איחרה לבוא, תג מחיר גבוהה הוצמד אליו אך כנראה שישאר.

קווין סטרוטמאן – הקשר ההולנדי היה מהבולטים בפתיחת העונה עם עבודה מצויינת בהגנה ובהקפה וגם הספיק לכבוש שער נדיר בגביע. פציעה קשה בתחילת חודש מרץ גמרה לו את העונה ומנעה ממנו גם השתתפות במונדיאל.

ג'רביניו – הקיצוני מחוף השנהב, שפרח בליל תחת אימונו של גארסיה, הוחתם לאחר עונה לא מוצלחת בארסנל וגרר איתו לא מעט הרמות גבה. גם הפעם גארסיה ידע להשתמש בו כמו שצריך והקיצוני מחוף השנהב סיבסב הגנות ללא הרף וניפק 9 שערים ו-10 בישולים.

מאטיה דסטרו – החלוץ הצעיר שהוחתם לפני שנתיים סוף סוף חזר מהפציעות ולמרות ששיחק רק חצי עונה, סיים כמלך השערים של הקבוצה עם 13 כיבושים ויחס ניצול מצבים נדיר.

ראדג'ה נאינגולאן – הקשר המרכזי הגיע בינואר מקליארי, השתלב מהר מאוד בהרכב והיה מהבולטים בקבוצה בחצי השני של העונה.



עוד רגע קסם של טוטי מהעונה הקודמת.


עונת 2014/15

לאחר שהחליפה חמישה מאמנים בארבע שנים, סוף סוף הקבוצה פותחת עונה שנייה עם אותו המאמן. עם ההצלחה הגדולה של רודי גארסיה, במועדון מצפים לשמור על המשכיות וללכת צעד קדימה. התפטרותו המפתיעה של קונטה מיובנטוס בוודאי תורמת לתחושת האוהדים שהשנה ניתן לעשות את זה. ההשתתפות בליגת האלופות מעלה את הציפיות ועם זאת מחייבת סגל רחב יותר וטוב יותר.

נכנסים:

סיידו קייטה – הקשר המרכזי הוותיק בן ה-34 הצטרף בחינם מוולנסיה. לפני כן שיחק בברצלונה ארבע שנים, שם לקח כמעט כל תואר אפשרי ובקבוצה מקווים שיתרום מניסיונו.

אורבי עמנואלסון – ההולנדי בן ה-28 מגיע ממילאן גם הוא בחינם. יכול לשחק במגוון עמדות בקישור ובהגנה ולמלא חורים במידת הצורך.

אשלי קול – המגן השמאלי בן ה-33 של צ'לסי מגיע ללא תשלום לאחר שנים רבות בצ'לסי. ימלא את מקומו של דודו וצפוי להיאבק עם בלצארטי על מקום בהרכב, כשזה יחזור מהפציעה הארוכה שלו.

סאליח אוצ'אן – כשרון צעיר בן 20 שמגיע מפנרבחצ'ה בהשאלה עם אפשרות לרכישה.

חואן מנואל איטורבה – כנראה השם הנוצץ ביותר ברשימה. כשרון גדול שיש לו שיש לו הרבה מה להוכיח בסכום הגבוה שבו נקנה. מילאן ויובנטוס התעניינו ברכישת הקיצוני בן ה-21 מה שגם גרם למחירו לעלות ולהסתכם בכ-30 מיליון אירו.

לאנרדו פארדס - קשר בן 20 שמגיע מבוקה ג'וניורס בהשאלה עם אופציה לרכישה. לא ברור כמה דקות משחק יקבל עם ריבוי הקשרים בקבוצה.

דוידה אסטורי - בלמה בן ה-27 של קליארי מצטרף לחיזוק ההגנה. מגיע בהשאלה תמורת 2 מיליון אירו ואופציה לרכישה בתום העונה תמורת 5 מיליון נוספים.



איטורבה, הרכש היקר של הקיץ.


עוזבים:

דודו – המגן השמאלי בן ה-22 שיחק לא מעט השנה בשל הפציעה של בצלארטי, אך בשל חזרתו הצפויה של האיטלקי והגעתו של אשלי קול, הוחלט למכור אותו לאינטר תמורת 9 מיליון אירו.

רפאל טולוי – הבלם הברזילאי הגיע בינואר בהשאלה עם אופציה לרכישה, ולמרות שהיה סביר כנראה שלא ימשיך בקבוצה.

מישל באסטוס – הגיע בהשאלה בינואר עם אופציה לרכישה, אך לא הרשים וסיים את דרכו במועדון.

רודריגו טאדיי – השחקן הוותיק ששיחק כמעט עשור בקבוצה סיים את חוזהו ויחפש לו קבוצה חדשה. עשה הרבה שנים יפות במועדון וגם העונה כבש שני שערים וריגש את האוהדים.

לו"ז משחקי הכנה בקיץ:

18.07 - רומא - נבחרת אינדונזיה עד גיל 23 - 1-3 (פלורנצי 8', אוצ'אן 12', בוריילו 43').
23.07 - רומא - ליברפול 0-1 (אגר עצמי 90').
26.07 - רומא - מנצ'סטר יונייטד 3-2 (פיאניץ' 76', טוטי פנדל 89').
29.07 - רומא - ריאל מדריד 0-1 (טוטי 58').
02.08 - רומא - אינטר 2-0.
10.08 - רומא - אלטנדורף (אוסטריה) 0-5 (ג'רביניו 35', סומה 68', טוטי 78', טוטי 81' פנדל, סומה 83').
15.08 - רומא - ווינה SK (אוסטריה) 1-4 (ג'רביניו 35', פיאניץ' 62', איטורבה 83' פנדל, ליאיץ' 88').
19.08 - רומא - פנרבחצ'ה 3-3 (טוטי 26' פנדל, דסטרו 82' 87').
23.08 - רומא - אאק אתונה.
30.08 - 21:45 - סרייה א' מחזור 1: רומא - פיורנטינה.

סיכום:

עם ההצלחות עולות הציפיות. גם ברומא לא מפחדים לומר שהמטרה השנה היא להשתפר עוד קצת מהעונה הקודמת ולהתמודד על הסקודטו עד הסוף, לצד השתתפות ראשונה בליגת האלופות מזה מספר שנים. לשם כך השלד המרכזי נשמר והתחזק עם הגעה של שחקנים וותיקים ומנוסים לצד שחקנים צעירים ומוכשרים.


FORZA ROMA

המגרשים של קבוצות הסרייה א'.

Stadio Giuseppe Meazza





הקבוצות : אינטר,מילאן.
שנת יסוד : 1927.
מקומות : 85,700.


Stadio Olimpico





הקבוצות : לאציו,רומא.
שנת יסוד : 1952.
מקומות : 82,300.


Reggio Calabria



הקבוצות : רג'ינה.
שנת יסוד : 1932.
מקומות : 27,760.

Stadio Sant'Elia



הקבוצות : קליארי.
שנת יסוד : 1971.
מקומות : 40,000.

Stadio Friuli



הקבוצות : אודינזה.
שנת יסוד : 1976.
מקומות : 41,652.

Stadio Luigi Ferraris



הקבוצות : סמפדוריה,גנוה.
שנת יסוד : 1990.
מקומות : 41,900.

Atleti Azzurri d'Italia



הקבוצות :אטלאנטה.
שנת יסוד : -----.
מקומות : 26,700.

Cino e Lillo del Duca



הקבוצות :אסקולי.
שנת יסוד : 1962.
מקומות : 28,430.

Stadio delle Alpi





הקבוצות :טורינו,יובנטוס.
שנת יסוד : 1990.
מקומות : 71,000.


Stadio San Filippo



הקבוצות :מסינה.
שנת יסוד :2004.
מקומות : 43,000.

Stadio Renzo Barbera



הקבוצות :פאלרמו.
שנת יסוד :1932.
מקומות : 37,000.

Stadio Angelo Massimino



הקבוצות :קטאניה.
שנת יסוד :1937.
מקומות : 27,000.

Stadio Artemio Franchi



הקבוצות :פיורנטינה.
שנת יסוד :1931.
מקומות : 47,230.

Stadio Carlo Castellani



הקבוצות :אמפולי.
שנת יסוד :1965.
מקומות : 20,000.

Stadio Armando Picchi



הקבוצות :ליבורנו.
שנת יסוד :1933.
מקומות : 18,200.

Stadio Artemio Franchi



הקבוצות :סיינה.
שנת יסוד :1923.
מקומות : 13,500.

Marc'Antonio Bentegodi



הקבוצות :קייבו.
שנת יסוד :1963.
מקומות : 42,160.

Stadio Ennio Tardini



הקבוצות :פארמה.
שנת יסוד :1923.
מקומות : 29,000.

*לפי אתר world stadiums.

עונת 2014/15 נפתחת כשברקע הזכייה הגדולה באליפות העולם של נבחרת גרמניה, כאשר השחקנים המובילים ועמוד התווך הם שחקני באיירן. עם אותה רוח גבית והמון ביטחון, תצא לדרך עונת הכדורגל מצידה של באיירן מינכן. השחקנים כבר הפכו אגדות אשר זכו בכל התארים החשובים ביותר ועכשיו כל שנותר הוא להמשיך להנות מדור השחקנים הזה וגם מהחדש שצומח בשנים האחרונות במחוזותינו.

אשתקד הייתה עונה מקצועית מוצלחת עבור באיירן מינכן. לאחר זכייה בדאבל וחזרה לחצי גמר ליגת האלופות, פפ יכל לנשום לרווחה ולהמשיך לקבל את הקרדיט לבנות קבוצה בצלמו. ההפסד לריאל מדריד אומנם הפתיע בצורתו, אך לא מיהרו להתרגש במינכן מהמעידה ובקבוצה ממשיכים להאמין בסגל השחקנים, בכדורגל הטוב שרואים על הדשא ומעבודת הצוות המקצועי. פפ ימשיך בתהליך בניית הקבוצה לפי חזונו והתקווה היא גם העונה לראות את אותו הכדורגל הדומננטי ממנו נהנו האוהדים במרבית העונה.
רק שכאשר אומרים המשך הבנייה, קצת מפתיע שהרכש בנתיים מצומצם ודליל ביותר ביחס למה שחשבנו שהולך להיות כאשר פפ אמור היה לחדש ב 2-3 שחקנים שיתאימו לשיטה שלו. אז כן, מנדזוקיץ' הלך ולבנדובסקי הגיע, זה די מבטל אחד את השני. קרוס עזב ומחליפו עדיין לא ידוע והשאר זה יותר בכיוון ההגנה ופחות נוגע להתקפה: חואן ברנט המגן השמאלי שהגיע מולנסיה וסבסטיאן רודה שנודד כל הדרך מפרנקפורט. האם לא נאמרה המילה האחרונה?


זה שהולך וזה שבא: מנדזוקיץ' ולבנדובסקי

הגיעו:

• רוברט לבנדובסקי (ב. דורטמונד)
• חואן ברנט (ולנסיה)
• סבסטיאן רודה (א. פרנקפורט)

עזבו:

• טוני קרוס (ר. מדריד)
• מריו מנדזוקיץ' (א. מדריד)
• דניאל ואן בוייטן (פרישה?)
• אלסנדרו שופף (נירנברג)
• לוקס רדר (ויטוריה סטובאל)

זה שחוזר וזה שעוזב: באדשטובר וקרוס

רגשות מעורבים בקיץ הזה לקראת העונה החדשה. שחקן בית עולה כמו טוני קרוס עוזב את הבית וממריא למדריד, דבר שאם היה נכון מבחינתינו לאפשר במקום לשלם לו יותר,רק הזמן יקבע. החדשות המשמחות של הקיץ הן החזרה של שחקן בית אחר לעניינים, אולגר באדשטובר, לאחר פציעה ארוכה והעדרות מייגעת. עם עזיבתו (או פרישתו?) של דניאל ואן בוייטן, שגם ראוי להזכיר על שנים רבות שתרם לקבוצה, החזרה של אולגר מתוזמנת מצויין עבור פפ. במשחקי האימון של קדם העונה הוא נראה פיזית טוב וכולנו ציפייה שהכישרון הצעיר ימשיך לגדול ולעצב עצמו כאחד המובילים בגרמניה בתפקידו.
כמובן, גולת הכותרת של רכישות הקיץ נסגרה כבר בחורף - לבנדובסקי עובר מהיריבה הגדולה ביותר לאליפות למועדון המתואר ביותר בגרמניה. אם האוהדים צמאים לרכישות גדולות, אז גם את העונה נתחיל עם כוכב חדש וגדול בקנה מידה בינלאומי. הציפיות בשמיים. רוברט אמור להביא איתו הרבה כדורגל ולא רק שערים. אצל פפ הוא יצטרך למצוא את הדרך לחיות בהרמוניה עם הקישור ולעזור ליצור כימיה עם ההתקפה. בישולים ודאבל פסים נדרשים מחלוץ אצל פפ, לא פחות משערים. הזרימה של המשחק גורלית כי עליה תקום ותיפול הקבוצה כולה. הרבה לחץ על לבנדובסקי וזה לגמרי לא הלחץ שהוא מכיר, בבאיירן זה עולם אחר והוא ילמד להבין את זה מאוד בקרוב. נותר רק לקוות שיעמוד במבחן ויצליח במשימה.


מי אמר שאופנה לא חוזרת? מדי הבאיירן החדשים.

מאחל לכולם עונה מהנה.

העונה שהייתה

דווקא אחרי הקאמבק המרשים בחצי השני של עונת 12-13 (כזכור, הפסד יחיד בסיבוב המשחקים השני והגעה לשלב המוקדמות של ליגת האלופות אחרי פתיחת עונה רעה) הגיעה אחת הנפילות הגדולות בעידן ברסלוקוני, ששחזרה את השפל של עונת 97-98. פתיחת העונה המגומגמת הייתה זהה מאוד לפתיחה של אותה עונת 12-13. הפסד במשחק הראשון, חוסר יכולת ליצור עקביות אחרי ניצחונות, הגנה חדירה, התקפה אימפוטנטית, פציעות ויכולת רעה של רוב שחקני המפתח. אצל הרבה אוהדים שררה התחושה שהמומנטום החיובי שיקפיץ את הקבוצה למעלה בוא יבוא ושזה רק עניין של זמן, אבל ככל שנקפו המשחקים התברר שאת כדור השלג הזה תעצור רק שריקת הסיום של עונת המשחקים 13-14. המפלה האיומה נגד ברארדי וסאסוואלו באמצע חודש ינואר הייתה נקודת השפל הנמוכה ביותר. בעקבותיה, פוטר המאמן מסמליאנו אלגרי ואל הדגל נקרא קלארנס סיידורף, שנדרש לתלות את הנעליים ומגני העצם על מנת להביא משב רוח מרענן מהספסל הרוסונרי. בניסיון לגרד מקום באירופה, גליאני גם צירף במועד הקניות של החורף את הבלם אדיל ראמי והקשר עאדל טראבט (שהצטרפו לקיוסוקה הונדה שסיכם עוד בקיץ) שהפיחו בקבוצה סוג של רוח רעננה יותר בהמשך הסיבוב השני (במיוחד במשחק הראשון מול אתלטיקו מדריד בשלב הנוק אאוט בליגת האלופות, שלא הספיק לגומלין), אבל זה היה מאוחר מדי ובעיקר מעט מדי. הפצצה לחיבורים של פבלו בריינצה בדקה האחרונה של תוספת הזמן במחזור הלפני אחרון בברגמו, קטעה את התקווה האחרונה למקום ניחומים בליגה האירופית, חתמה עונה כושלת שהסתיימה במקום ה-8 ושלחה את ראשי מילאן לעשות חשבון נפש עמוק מאוד.



לפחות הביאו דרבי. רגע של נחת בעונה איומה.



המאמן – פיליפו אינזאגי

ההרפתקה הקצרה עם סיידורף הסתיימה בטונים די צורמים. לאו דווקא בגלל סיבות מקצועית, אלא יותר בגלל ה"מסביב". האכזבה העצומה של קברניטי המועדון מהתנהלות ההולנדי אילצה אותם למצוא פיתרון אחר לעמדת המאמן. מאז ימי המשבר של אשתקד בהם הנשיא היה "חם" על מסימליאנו אלגרי הוא מעוניין מאוד בדמות עם עבר עשיר במועדון שתבנה את הקבוצה הגדולה הבאה. שמם של אינזאגי וסיידורף נקשר כבר אז למשרת המאמן וכעת, אחרי פיטוריו של סיידורף, פיפו אינזאגי מקבל את המושכות אחרי שנתיים של סטאז' באליבי נאציונלי (קבוצת הנוער עד גיל 16) ובפרימברה. ע"פ המסתמן מהנאמר בכלי התקשורת ומאימוני פתיחת עונה, שתי מערכים מרכזיים ישמשו את מילאן בעונה הבאה: 433, ו4312. הכף, כנראה, תיטה יותר לכיוון ה433. אינזאגי מעוניין להפוך את סטפן אל שערוואי לגו-טו-גאי של הקבוצה מצד שמאל של השלישייה הקדמית והניסיונות החוזרים ונשנים של גליאני להנחית בסן סירו ווינגר ימני רק מאששים את ההערכות האלה. בנוסף, אינזאגי ינסה להריץ ניסוי מעניין בעמדת המצאלה (50\50 צד שמאל) שיכלול הסבה של אחד משחקני הקישור ההתקפי לעמדה האחורית בדומה לתהליך המוצלח למדי שעבר אנחל די מריה בריאל מדריד של אנג'לוטי. ע"פ התקשורת, ז'רמי מנז, ריקי סאפונרה וקאיסוקי הונדה מועמדים להשתתף בניסוי שיצבור תאוצה במשחקי קדם העונה. אי אפשר לדעת עד כמה הדבר יצלח ואם בכלל ישרוד את משחקי הקדם עונה וימשך גם לליגה, אבל בכל מקרה זה בהחלט מעיד על הרבה אומץ ורצון לצאת מחוץ לשבלונות המוקבלות בניסיון לבנות משהו חדש ומעניין (יוזמה לא מובנת מאליה ממאמן מתחיל במועדון לחוץ). חוץ מזה, הרבה דיבורים על הקרבה, משחק למען הסמל והרבצת תורה בסגנון "מי שלא ירוץ, לא יהיה אצלי" מגיעים מכתובתו של סופר פיפו. הדברים האלה נשמעים אולי מאוד בנאלים וקלישאתיים עד כדי פיהוק, אבל כל השיטות והרכש שבעולם לא יועילו כלל אם הבסיס הזה, שכל כך זעק בחסרונו בעונה האחרונה, לא יושתת במהרה במנטליות של הקבוצה.


ירעיד את סן סירו גם מהספסל?





מרקאטו 2014-2015

צאתכם לשלום:

· מרקו אמליה (סיים חוזה).

· אורבי עמנאולסון (סיים חוזה. עבר לרומא).

· קאקא (חוזהו הותר. עבר לאורלנדו סיטי ומשם הושאל לסאו פאולו).

· ואלטר בירסה (הושאל לקייבו).

· אנדראה פטאנייה (הושאל ללטינה).

· עאדל טאראבט (חזר מהשאלה לק.פ.ר).

· מתיאס סלבסטרה (חזר מהשאלה לאינטר).

· פרדיננדו קופולה (בולוניה).

· אלסנדרו מאטרי (הושאל לג'נואה).

ברוכים הבאים:

· מיקאלה אגאצי (העברה חופשית).

· ז'רמי מנז (העברה חופשית).

· אלכס (העברה חופשית).

· אדיל רמי (נרכש תמורת 4 מיליון יורו מולנסיה).

· אמבייה ניאנג (חזר מהשאלה במונפיליה).

· מיכאלנג'לו אלברטאצי (הלאס ורונה).

המרקאטו נפתח בצורה טובה למדי עם הצטרפותם של אלכס, מנז ואגאצי. האחרון אומנם מגיע כמחליפו של אמליה ולכן נחשב לפחות משמעותי מהשתיים האחרים, אולם לא מן הנמנע שהוא ישולב בהמשך הקיץ בעסקת חליפין שתביא למילאן שוער או שחקן איכותי יותר (מדברים על מארקטי של לאציו כאופציה לעסקת חליפין). השתיים הראשונים הם ללא ספק תוספות משמעותית. הרבה דובר על הכסף הרב שמכניסה פ.ס.ז' לליגה האיטלקית בעזרת תשלום מופרז על כוכביה שעוזרת למועדונים עם בעיות כלכליות לבנות עצמם מחדש. באופן די אירוני, אותם שחקנים שנרכשים בקיץ אחד תמורת סכומים גבוהים מאוד, יכולים לעשות את הכיוון ההפוך חזרה כעבור פרק זמן יחסית קצר תמורת סכומים מגוחכים בשל הרצון והשאיפה התמידית של המועדון בבעלות הקטארית להמשיך להתחזק ולהשתדרג עם השמות החמים העולים בשוק. מילאן ניצלה את זה עם ז'רמי מנז שלא מצא את עצמו בין האיבראימוביצ'ים והקאבנים, עם אלכס שנדחק הצידה לאור הצטרפותו של דויד לואיז ויכול מאוד להיות שבהמשך הקיץ גם עם איסיקיאל לאבצי שנמצא גם הוא בדרכו החוצה לאור הצטרפותו הצפויה של אנחל די מריה. שיטה זו יכולה לשמש כפלטפורמה לא רעה לשדרוג הסגל בהנחה שתשולב יחד עם השקעה יעילה בכישרונות צעירים.

אחרי מימוש אופציית רכישת הבלם אדיל רמי מולנסיה, נותרו למילאן עוד מספר מטרות במועד הקניות הנוכחי. אחת מהן, שהיא גם כאמור המטרה המרכזית, היא רכישת ווינגר ימני. בורסת השמות בינתיים חוגגת בשלל מועמדים אבל לא יהיה משהו קונקרטי עד שמילאן לא תמכור ותשתחרר מעוד כמה שחקנים שמעיקים על התקציב עם חוזה שמן. התהליך החל עם שחרורו של קאקא, זה המתקרב של רוביניו וימשך עם מציאת פיתרון לבעיית המשכורת של מקסס ומכירה של איגנאציו אבאטה ואולי גם של מריו באלוטלי. פרט לווינגר, מילאן מחפשת גם קשר מרכזי שימלא את מקומו של מונטוליבו (שכזכור נפצע בצורה רצינית במשחקי ההכנה של איטליה למונדיאל ויחזור רק בסביבות דצמבר) ומגן שמאלי שיכנס לנעליו של עמנאולסון ויתחרה בקונסטנט על מקום ב-11. דומניקו קרישיטו (נעשתה כבר פניה לסוכנו), לוקה צ'יגאריני ורומאן ארמנקו הם השמות שמסתמנים בנתיים למילוי מטרות אלה.


בנתיים, אלה הפנים החדשות.


ציפיות:

הכאפה המצלצלת שקיבלה מילאן אשתקד הוציאה באופן טבעי הרבה אוהדים מרחבי העולם מהכלים, אבל צריך להבין שעונות מהסוג הזה הם חלק בלתי נפרד מתוחלת החיים הארוכה מאוד של מועדוני כדורגל גדולים ויש לקבל את זה בפרופורציות המתאימות. התקומות הגדולות ביותר מגיעות בדרך כלל אחרי שפל מסוים, וכך יכול לקרות הפעם בדומה לתחילת המילניום ותחילת הכהונה של ברלוסקוני בסוף שנות השמונים. הקיץ הקרוב יהיה די קריטי מבחינת אדריאנו גליאני. אחרי מאבקי כוח רבים נגד ברברה ברלוסקוני שהסתיימו בסופו של דבר בפשרה וחלוקת סמכויות, יצטרך המנהל הוותיק להוכיח שהוא עדיין מהאיכותיים שיש בתחומו ולספק מרקאטו נטול טעויות שיהיה תואם לציפיות מהקבוצה שמכניסה את הסכום השני בגודלו באיטליה. המטרה, גם אם לא מוצהרת עדיין על ידי ראשי הקבוצה בריש גלי, היא לסיים בטופ 3 ולחזור לליגת האלופות. ההעדר מפעל אירופי מלוח הזמנים של הקבוצה מסב אומנם נזק תדמיתי וכלכלי מסוים בטווח הקצר, אך כמו שנוכחנו לראות מרומא של אשתקד, דווקא מאפשר התגבשות אופטימאלית של קבוצה חדשה מבלי הצורך של המאמן לתמרן בין משחקים רבים שיוצרים לוח זמנים צפוף שלא באמת נותן זמן לעבוד עם השחקנים כנדרש. באפיק הזה, דווקא יש למילאן יתרון משמעותי שאין להקל בו ראש ויכול אף להעלות על החיסרון הכלכלי.


לו"ז לקדם עונה:

· 9.7 – הראדונו.

· 16.7 – משחק אימון נגד ראנטה.

· 20.7 – משחק אימון נגד מונצה.

· 24.7 – טורניר גינס בארה"ב. נגד אולימפיאקוס

· 27.7 – טורניר גינס בארה"ב. נגד מנצ'סטר סיטי.

· 2.8 – טורניר גינס בארה"ב. נגד ליברפול.

· 6.8 – משחק אימון נגד צ'יבאס (מקסיקו).

· 17.8 – משחק אימון נגד ולנסיה.

· 23.8 – טורניר טים בהשתתפות מילאן, יובנטוס וסאסוולו.




FORZA MILAN

זהו הדיון המשותף לשני המועדונים, שחולקים שאיפה משותפת וצנועה קצת יותר מחמש הקבוצות הגדולות יותר - התברגות בטופ4 וכרטיס לליגת האלופות. בניגוד לקבוצות העוצמתיות ממנצ'סטר, לונדון ואפילו בצד האדום של מרסיסייד, כאן אין פנטזיות על זכייה בתואר, אלא המשך ההתקדמות היציבה ע"י כספי הצ'מפיונס ליג.
שתי הקבוצות הגיעו למעמד הזה בדרכים די שונות: אברטון נבנתה בצורה צנועה ושיטתית במשך כמה עונות, עד שרוברטו מרטינז הוסיף את הברק לסגל שבנה דיוויד מויס, והוליך את הקבוצה למקום החמישי המכובד בשנה שעברה. טוטנהאם כבר העפילה לליגת האלופות לפני 3 שנים, אך מאז לא הצליחה לשחזר את ההישג, איבדה את הכוכב הגדול גארת' בייל, והצליחה להרכיב סגל יקר ששווה הרבה פחות מסך חלקיו. המשימה של מאוריציו פוצ'טינו תהיה להרכיב סגל ששווה לפחות כמו סך חלקיו, כדי לתת פייט על מקום ברביעיה, או לפחות למנוע את חגיגת הסט. טוטרינגהאם המסורתית של אוהדי ארסנל...

להלן סיכום קצר על שני המועדונים מתוך מדריך אייסוקר (תודה ל-@golding על תרומתו לסיקור):



אברטון
מנג'ר: רוברטו מרטינז
מיקום בעונה שעברה: 5
באו: גארת' בארי (מנ' סיטי), רומלו לוקאקו (צ'לסי), מוחמד בסיץ' (פרנצווארוש) כריסטיאן אטסו (מושאל מצ'לסי).
הלכו: אפוסטליוס ווליוס, מגאיי גיי (שוחררו).
מה צפוי? עונת הבכורה של רוברטו מרטינז כמנג'ר הטופיז הייתה מוצלחת יותר ממה שציפו. עם כדורגל הרבה יותר מתקדם מזה של דיוויד מויס, המנג'ר הספרדי רשם הצלחות ניכרות על כר הדשא והרגיע את מי שציפה להתדרדרות של אברטון כתוצאה מעזיבתו של מויס. אברטון נאבקה על הטופ4 בחלקה הראשון של העונה, עד שקיבלה נוק-אאוט בדרבי העירוני (4:0 מליברפול) ונתקעה קצת. בסופו של דבר זה נגמר במקום החמישי המכובד, העפלה ישירה ליורופה ליג וטעם של עוד לעתיד. העונה המוצלחת גרמה לכחולים לפתוח את הכיס ולהחתים שניים משחקי המפתח שלה בשנה שעברה - הקשר גארת' בארי והחלוץ רומלו לוקאקו. אם ההחתמה של הראשון הייתה צפויה יחסית, שכן מדובר בקשר מבוגר שנמצא מעבר לשיאו ולא מוצא את עצמו במועדון אליו שייך, ההחתמה של לוקאקו הייתה מדהימה בהחלט. כדורגלן צעיר ומוכשר שעובר לאברטון באופן קבוע (תמורת שיא מועדון - 28 מ' פאונד) זו הצהרת כוונות יוצאת מן הכלל של הכחולים והבעת אמון נאה מצידו של לוקאקו, שהצטרפה לחתימה של רוס בארקלי על חוזה ארוך טווח בקבוצה. המצטרפים לסגל משנה שעברה הם מוחמד בסיץ', קשר אחורי בן 21, יליד גרמניה אך בוסני במקור; וכריסטיאן אטסו, קיצוני גנאי בן 22. בשיץ' צפוי להוסיף עומק לקישור יציב ודי מאוזן, הן מבחינה טקטית והן מבחינת הגילאים (בארי ואוסמן המבוגרים, בארקלי ומקארת'י ככוח צעיר). אטסו יוסיף אופציה ישירה בכנפיים, אחרי שג'רארד דאולופאו המושאל חזר לברצלונה.
בשנה הבאה אברטון תחזור לאירופה אחרי חמש שנות העדרות, כאשר הקמפיין הקודם שלה ביורופה ליג הסתיים בהדחה כואבת מול ספורטינג ליסבון בשלב הנוק-אאוט הראשון (אחרי שערים בדקות הסיום). מרטינז יצטרך לשלב בין מאבק על הטופ4 לבין נסיון להגיע רחוק יחסית במפעל המשני של אירופה. כך או כך, האוהדים הכחולים זוכים לראות קצת אמביציה מהמועדון שלהם, לא דבר של מה בכך.
אופטימי: אברטון מצליחה לנצח בדרבי. אה, וגם לתת עונה טובה בליגה ולהאבק שוב על מקום ברביעיה הראשונה, למרות התחזקות של טוטנהאם ומנ' יונייטד. ואולי גם הופעה טובה באירופה. לא, עזבו. לנצח בדרבי.
פסימי: ליברפול מנצחת את אברטון 4-0 בדרבי.


טוטנהאם
מנג'ר: מאוריסיו פוצ'טינו
מיקום בעונה שעברה: 6
באו: בן דייויס (סוואנזי), מישל וורם (סוואנזי), אריק דיר (ספורטינג).
הלכו: ג'ייק ליברמור (האל), יאגו פאלקה (גנואה), סיגורדסון (סוואנזי).
מה צפוי? הציפיות מטוטנהאם, בעונה הקודמת, היו גבוהות מאוד. בייל אמנם נמכר בסכום אסטרונומי, אבל ההנהלה מיהרה להשתמש בכסף ולחזק את הקבוצה בצורה משמעותית. עם סגל טוב ומאמן "מבטיח" בדמות בואש, שקיבל עונה נוספת מלוי למרות התצוגות הבינוניות של קבוצתו, הדעה הרווחת הייתה שטוטנהאם תהיה הסוס השחור שיפתיע את כולם. מאז שסיימה במקום הרביעי תחת רדנאפ, אך הפסידה את המקום בליגת האלופות לצ'לסי, טוטנהאם מנסה לשחזר את ההישג הזה, ופוצ'טינו הוא המאמן השלישי שמקבל לידיו את המטרה הזו. לכוון גבוה זה כמובן מצוין, אלא שלטוטנהאם יש תחרות קשה מאוד על מקום ברביעייה הראשונה, והפעלת לחץ כבד מדי על כל מאמן, בטח בשלב כזה של פרוייקט, לא ישרת את האינטרסים של המועדון.
דייויס הגיע לספק תחרות בעמדת המגן השמאלי הבעייתית, והוא כנראה יילחם עם דני רוז על מקום בהרכב. אריק דיר ומישל וורם מגיעים בעיקר בכדי להעמיק את הסגל. ישנם סימני שאלה גדולים סביב לאמלה וסולדאדו, שני השחקנים שהיו אמורים להקפיץ את טוטנהאם לשלב הבא, ולא מופרך לחשוב שההבדל בין עונה טובה לגרועה ייפול על היכולת של פוצ'טינו להביא את יכולותיהם לידי ביטוי. הסגל טוב ומספיק עמוק, אבל כשבוחנים את ההרכב החזק ביותר של טוטנהאם קשה לראות בו כזה שיאיים על חמש הגדולות.
פוצ'טינו הרשים כשאימן סאות'המפטון, אבל צריך להכניס דברים לפרופורציות ולהבין שהוא ירש סגל מצוין עם שיטה טובה, והנסיבות בהן הוא תפקד הטיבו עמו. זה לא אומר שהוא לא מאמן טוב, ושהוא לא יכול לשחזר את מה שעשה גם בטוטנהאם, אלא שיש קושי גדול בלנבא מה עתיד לקרות בצד הלבן של צפון לונדון.
אופטימי: פוצ'טינו מצליח לצרף את שניידרלין, לאמלה וסולדאדו "מוצאים את רגליהם" וטוטנהאם מסיימת במקום הרביעי.
פסימי: השחקנים שאמורים להוביל את טוטנהאם קורסים תחת הלחץ, פוצ'טינו לא מצליח להתגבר על מכשול אמצע העונה המפורסם של טוטנהאם והיא מוצאת את עצמה מחוץ למקום שמוליך למפעל אירופי.

כמו בעונה הקודמת, גם העונה החלטנו לפתוח דיון מיוחד לנציגנו שעובדים קשה בחו"ל. בדיון הזה נעדכן ונשתף על כל הפעילויות וההעברות של השחקנים הישראלים אשר משחקים מעבר לים וכמובן הכי חשוב - נשתף את הגולים שלהם! דיון פורה ומהנה
* רשימת ההעברות המעודכנת לאחר פתיחת הדיון נמצאת בסוף ההודעה.
ליגיונרים מובילים:
ביברס נאתכו:
גיל: 26
קבוצה נוכחית: צסק”א מוסקבה (רוסיה)
קבוצות עבר: הפועל תל אביב, רובין קאזאן, פאוק סלוניקי.
מאזן העונה: לא שיחק.
הרומן של ביבראס נאתכו ואירופה החל בפברואר 2010. אז שיחקה הפועל תל אביב צמד משחקים בשלב שמינית גמר ליגה אירופה מול רובין קאזאן. קאזאן עלתה בסופו של דבר, אבל מאמנה התלהב מאוד מביבראס נאתכו והדרך שלו לרוסיה הייתה קצרה. כבר בקיץ 2010 חתם ביבראס על חוזה בקבוצה הרוסית ומיד הפך לבורג משמעותי, עם 10 כיבושים ב14 משחקים(!). ב3 העונות הבאות, נאתכו היה הגרזן בקישור של קאזאן, איתה זכה בגביע ובסופר קאפ הרוסי, בנוסף להופעות מכובדות במפעל האירופאי. במקביל, הפך לשחקן הרכב קבוע בנבחרת ישראל. בינואר האחרון עזב את קאזאן לטובת פאוק סלוניקי היוונית, במדיה כבש 3 שערים ופתח ב15 מתוך 17 המשחקים שבהם שותף בחצי העונה השנייה. במהלך הקיץ נפוצו שמועות באשר לקבוצתו הבאה של נאתכו, בין היתר נכללו השמות סביליה וטרנזובספור, אבל נאתכו החליט לחזור לרוסיה וחתם בקבוצת הפאר ואלופת רוסיה הנוכחית, צסק”א מוסקבה, שהעפילה ישירות לשלב הבתים של ליגת האלופות.


ליאור רפאלוב
גיל: 28
קבוצה נוכחית: קלאב ברוז’ (בלגיה)
קבוצת עבר: מכבי חיפה
מאזן העונה: 2 משחקים, כיבוש אחד (לא נכלל בסגל של כל משחקייה של ברוז’)
סיפורו של ליאור רפאלוב הוא פשוט וקל: השחקן הוכיח עצמו במכבי חיפה והיה אחד השחקנים הבולטים בליגת העל, ובקיץ 2011 חתם תמורת 2.5 מיליון יורו בקלאב ברוז’ מהליגה הבלגית שנמצאה אז (ועד היום) בתנופה משמעותית בכל הקשור לשיטת אימונים, מתקנים, כושר וכמובן סקואטים וחשיפה תקשורתית. במהלך 3 העונות האחרונות, הפך ליאור לאחד מהשחקנים האהובים במועדון. האוהדים מתים עליו (ועל אישתו), ההנהלה מרוצה והוא פרע שטרות בדמות מקום קבע בהרכב ו20 שערים בקבוצה, כמו גם, הארכת חוזהו עם המועדון עד 2017. בזירה האירופאית, ברוז’ העפילה לשלב הפלייאוף של הליגה האירופאית ותפגוש שם את גרהאסהופרס.


מונאס דאבור
גיל: 22
קבוצה נוכחית: גרהאסופרס (שוויץ)
קבוצת עבר: מכבי תל אביב
מאזן העונה: 5 משחקים מלאים ו2 כיבושים
מונאס דאבור הוא הליגיונר היחיד שלא הופיע בפתיחת האשכול בעונה הקודמת, ופילח במהירות הבזק את דרכו לקטוגריית “ליגיונר מוביל”. איך אפשר שלא? הרי גם הנער הנצרתי לא חלם לפתיחת עונה אירופאית כל כך מזהירה: בינואר 2014 עבר לגרהאסופרס השוויצרית וב9 המשחקים הראשונים כבש 9 שערים(!!). התפוקה שלו עזרה לקבוצה לסיים כסגנית אלופת שוויץ ולהתמודד בליגה אירופה בעונה הקרובה. כאמור, גרהאסופרס הוגרלה מול קלאב ברוז’ של ליאור רפאלוב בפלייאוף. בנתיים בליגה המקומית, הקבוצה פתחה את העונה רע מאוד – לאחר 5 משחקים מאזנם עומד על 2 נקודות בלבד והיא נמצאת במקום העשירי והאחרון.


תומר חמד
גיל: 27
קבוצה נוכחית: אלמריה (ספרד)
קבוצות עבר: בני יהודה, אחי נצרת, מכבי חיפה, מאיורקה
מאזן העונה: הליגה לא התחילה
ב2009 הוא אירח בעילוט, ב2011 עבר למאיורקה הספרדית. כמה נזיל הכדורגל. למרות שלא סיפק נתונים כה מרשימים בליגה הישראלית, הסקאוטים של מאיורקה התרשמו מהחלוץ והחתימו אותו. בעונתו הראשונה פתח 19 פעמים בהרכב, עלה 11 פעמים כמחליף (1615 דקות) וכבש 8 שערים. עונתו השנייה בקבוצה הייתה עוד יותר טובה עבורו, כאשר פתח 28 פעמים ונכנס 8 כמחליף (2394 דקות). את העונה סיים עם 11 כיבושים, שלא עזרו למאיורקה, שנפרדה מהלה ליגה לאחר 16 עונות. את העונה בליגה השנייה חמד התחיל ביציע, לאחר שנפצע בגיד אכילס. הוא חזר למגרשים בדצמבר אבל ראה הרבה פחות דשא מהעונות הקודמות (12 הופעות בהרכב, 12 כמחליף, 1199 דקות) ובסיום העונה החליטו הצדדים להיפרד. הרבה קבוצות נקשרו כמעוניינות בתומר. בין השאר עלו השמות של דפורטיבו לה קורוניה, אספניול ואלצ’ה, אבל תומר בחר לחזור לליגה הראשונה עם אלמריה.


ליגיונרים נוספים:
טל בן חיים (32, צ'רלטון, אנגליה) – מ2004 מסתובב הבלם הישראלי בממלכה האנגלית. בין היתר הוא שיחק בבולטון, צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, ווסטהאם ואפילו נתן גיחה קטנה לבלגיה, שם התאמן תחת גיא לוזון בסטנדרט ליאז', אבל לא ממש מצא את מקומו וכמעט ולא שותף. למעשה, העונה האחרונה שטל בן חיים שיחק בה באופן סדיר הייתה ב11/12, אז היה שחקן הרכב קבוע בפורסמות'. בדיוק מהסיבה הזו, החליט בן חיים לרדת לצ'מפיונשיפ (למרות חיזורים נמרצים ממכבי תל אביב) ושם הוא מקווה לחזור לכושר משחק.


גיא אסולין (23, גרנדה, ספרד) – גיא אסולין היה אחד ההבטחות הגדולות של הכדורגל הישראלי. כבר בגיל צעיר, הוחתם באקדמיה של ברצלונה. לאחר מכן עבר למנצ'סטר סיטי. מיותר לציין שאת רוב הזמן בשתי הקבוצות הוא העביר בקבוצות המילואים של המועדונים, שהקנו לו המון יכולת וידע, אבל לא מספיק כדי לפרוץ במועדונים הגדולים. לאחר ניסיון לא מוצלח בברייטון בצ'מפיונשיפ האנגלי, חזר למדי ראסטינג סנטנדר הספרדית, שם כבש 3 שערים. בעונה שלאחר מכן חתם בגרנדה מהלה ליגה, אבל הקבוצה החליטה להשאיל אותו מיד להרקולס מהליגה השנייה. גם בהרקולס היה שחקן חשוב במערך (פתח 17 פעמים, נכנס כמחליף ב15 משחקים, סך הכל 1589 דקות) ועזר לקבוצה להישאר בליגה. בסוף העונה חזר אוטומטית לגרנדה, אבל לא ברור האם יושאל שוב או שיהיה חלק מהקבוצה אליה הוא שייך.


איתי שכטר (27, נאנט, צרפת) – את הרומן הלא-מוצלח עם אירופה החל איתי שכטר בהעברה המתקושרת שלו יחד עם גילי ורמוט לקייזלסאוטרן הגרמנית אי שם ב2011. לאחר עונה שלא כללה הרבה דקות (אבל כן 3 שערים), עבר לסוונסי סיטי ואחרי ששם זה לא הלך (622 דקות ב18 הופעות) חזר לתקופת צינון בהפועל תל אביב. את העונה האחרונה בילה בנאנט, ולמרות הצהרות בתקשורת על כך שהמאמן מאמין בו ושהוא מוכן לכל אתגר, המספרים מדברים בעד עצמם – 11 הופעות בלבד ואף לא שער אחד. את העונה הצרפתית הנוכחית פתח שכטר ביציע בשל פציעה טורדנית.


אלירן עטר (27, ריימס, צרפת) – כבר כמה עונות שאלירן עטר נחשב לאחד השחקנים הבולטים בליגה הישראלית ומעבר לאירופה היה רק עניין של זמן. ואכן, בקיץ שעבר, אלירן עטר חתם בריימס. ריימס בילתה מרבית העונה במאבקי התחתית המשוגעים, אבל סיימה במקום ה11 והבטוח בסיומה. עטר, בסך הכל, סיים עונת בכורה סבירה מבחינתנו עם 11 הופעות הרכב, 11 הופעות מהספסל, 911 דקות ו2 כיבושים.


בן שהר (25, ווילם II, הולנד) – הרבה דובר על הקריירה של בן שהר. אומרים שהוא לא יודע את מקומו, שהוא נודד בין קבוצות, שהוא רוצה יותר ממה שהוא יכול לתת וכמובן גם האשמות על עירוב משפחתי בקבלת ההחלטות. עם העובדות קשה להתווכח – שהר נדד בין 10 קבוצות שונות ב8 העונות האחרונות. הקבוצה ה11 תהיה ווילם II מהליגה הולנדית. לשהר כבר יש עבר בהולנד, שם שיחק ב08/09 במדי דה חראשחרפ. בקבוצה הזו הוא קיבל את דקות המשחק הרבות ביותר ב8 העונות האחרונות (מלבד העונה בהפועל תל אביב), אז כנראה שזה היה אחד מהשיקולים בחזרה לליגה ההולנדית.


דן מורי (25, ויטסה, הולנד) – מורי פותח את העונה השלישית כשחקן הסגל הרחב של ויטסה ארהניים. בשתי העונות האחרונות שותף ב12 משחקים בלבד וכבש שער אחד, בתקווה שבעונה הזו נדווח עליו יותר באשכול.


עומר דמארי (25, אוסטריה וינה, אוסטריה) – סאגת עומר דמארי הייתה אחד מהנושאים המרכזיים באתרי הספורט בקיץ האחרון. כל קבוצות הצמרת הישראלית רדפו אחרי חלוץ הנבחרת, כשגם אוסטריה וינה הייתה חזק בתמונה. דמארי העדיף לפתוח בקריירה אירופאית, וחתם במועדון האוסטרי הגדול. כבר במשחק הליגה הראשון כבש את שער הבכורה שלו אחרי תשע דקות בלבד.


עידן וייצמן (29, סימורוק, אזרבייג'ן) – האיש והטוויטר פותח את עונתו השנייה באחת המדינות המעניינות ביותר מבחינת הלגיונרים. בעונה הראשונה השתלב יפה מאוד בקבוצה, כאשר פתח ב23 משחקים, נכנס מחליף במשחק אחד ואף כבש שער. יותר מאשר על המגרש, שווה לעקוב אחר חשבון הטוויטר של עידן, שתמיד מספק תובנות אקטואליות על הספורט הישראלי וכמובן על חוויתיו באזרבייג'ן.


רמי גרשון (26, גנט, בלגיה) – בלי ששמנו לב, הבלם מראשון לציון הפך לאחד מהלגיונרים הותיקים שהמדינה הפיקה. כבר 4 עונות שהוא מסתובב באירופה – החל מסטנדרט ליאז', דרך קרוייטק, חזרה לסטנדרט ליאז', קפיצה קטנה לסלטיק, חזרה לבלגיה לבוורן ואת העונה פתח בגנט שם מסתמן כשחקן הרכב (לא פספס דקה ב3 משחקי הליגה עד כה). לגנט גם הצטרף קני סייף (20) מרמת השרון, שעוד לא זכה להופיע בסגל.


גיא לוזון (39, סטנדרט ליאז', בלגיה) – הרבה רצו לראות את גיא לוזון נופל בעונתו הראשונה בליאז' הבלגית, והאמת שגם אחרי שהסתיימה העונה לא ברור האם גיא הצליח או כשל בקבוצה. את העונה הסדירה סיים במקום הראשון בהפרש 4 נקודות מקלאב ברוז', אבל בבלגיה עדיין נהוגה שיטת הקיזוז ולאחריה שלב הפלייאוף, אליו הגיעה קבוצתו בכושר גרוע, ובסוף גיא שמט את היתרון ואיבד את האליפות בקרב משולש לאנדרלכט. מקום שני בעונה ראשונה בבלגיה זה מכובד מאוד, אך לאור התפתחות העונה הקהל דרש את האליפות. מכל מקום, את העונה השנייה גיא יתחיל עם הרבה ציפיות ובלי החלוץ המצויין, מיטצ'י באטושאיי, שעבר למארסיי. בסיבוב המוקמות השלישי של ליגת האלופות עברה ליאז' משוכה קשה בדמות פנאתנייקוס (בזכות ניצחון 1-2 ביוון) ותתמודד מול זניט על המקום בשלב הבתים.


אייל גולסה (22, פאוק סלוניקי, יוון) – בשל סירובו לקצץ בשכרו, הפך גולסה בעונה האחרונה לאחד מקבוצת ה"מנודים" הגדולה במכבי חיפה. הוא שותף ב5 משחקים בלבד ואת כל שאר העונה ראה מהיציע. את מקום המפלט מצא ביוון, בפאוק סלוניקי, בה חתם לשלוש שנים. ב2010 חתם על חוזה בלאציו, אלא שהדבר נעשה ללא ידיעתם של ראשי מכבי חיפה, ובסופו של דבר גולסה נשאר בקבוצה. לכן, פאוק תהיה תחנתו הראשונה האירופאית.


עשהאל בן שבת (26, פנאתרקיקוס, יוון) – בינואר האחרון התפוצצה פרשת הימורים בעירוני רמת השרון. עשהאל בן שבת היה אחד מהמעורבים בפרשה, שלנקחו לבדיקות פלוגירף והואשמו בהימורי "בטים" לא חוקיים. עד כה לא הוגש שום כתב אישום, ובן שבת הרגיש שהוא חייב לברוח מהבלאגן בארץ. הוא נדד ליוון לקבוצה שלא הרבה בישראל שמעו עלייה. בחצי העונה הוא תפס מקום של קבע בהרכב ובנוסף, כבש שער יפייפה שגם הפך לויראלי ברשת והעניק לבן שבת 15 דקות תהילה שלו, והפעם מסיבות חיוביות.


טוטו תמוז (26, פטרולול פלוטשיי, רומניה) – לאחר מספר עונות טובות בהפועל תל אביב, תמוז הרגיש שגם הוא רוצה למצות את אירופה. לפני קצת יותר משנה חתם בקבוצה הקטנה מרוסיה, אוראל. הרבה חיוכים והבטחות פוזרו במעמד החתימה, אבל הקנדציה בקבוצה התבררה כסיוט. תמוז לא ראה דשא ולא התחבר מבחינה חברתית. הגדילו ועשו ראשי אוראל, שהתנצחו עם תמוז בתקשורת והאשימו אותו בניהול אורח חיים לא ספורטיבי. תמוז ידע שהרומן עם הקבוצה הסתיים, ומצא עצמו ברומניה. בחצי עונה הספיק לחזור לכושר משחק ואף לכבוש 3 שערים. ב7 המשחקים הרשמיים עד כה בעונה הנוכחית, כבש תמוז 6 שערים (2 באירופה ו4 בליגה) ונראה שהוא על דרך המלך. פטרולול תפגוש את דינאמו זאגרב בקרב על עלייה לשלב הבתים של הליגה האירופאית.



בירם כיאל (26, סלטיק, סקוטלנד) – בירם פותח את עונתו החמישית בקבוצת הפאר הסקוטית. דווקא העונה האחרונה התאפיינה בפיחות במעמדו, עם או בלי קשר לפציעות שתקפו אותו במהלכה. אל כיאל הצטרף בעונה האחרונה ניר ביטון (22), שגם הוא זוכה לראות דקות משחק לא רבות. ביחד הם ינסו להשתלב באופן קבוע בהרכב סלטיק ולהצעיד אותה לשלב הבתים של ליגת האלופות, בדרך תחכה להם מאריבור הסלובנית.


סינטיהאו סולליך (22, מאריבור, סלובניה) – בכל הקריירה שלו היה חתום סולליך במכבי חיפה, אבל זו לא מצאה לו מקום ולכן השאילה אותו בכל עונה מחדש. תחילת להפועל עכו ובעונה לאחר מכן לקריית שמונה. בשתי העונות האלה ביסס סולליך את מעמדו כשחקן הרכב וצד את עיני הקבוצות הגדולות. בעונה האחרונה שיחק בבית"ר ירושלים והיה אחד הבולטים בעונתה החלשה של הקבוצה. בקיץ חתם במאריבור הסלובנית ויהיה הישראלי הראשון שישחק במדינה הזו. לא עבר זמן רב וסלליך נפגש שוב עם הישראלים, כאשר מאריבור שלו גברה על מכבי תל אביב והמשיכה לשלב הפלייאוף של ליגת האלופות, שם כאמור תפגוש את סלטיק. סולליך לקח חלק בכל המשחקים של מאריבור עד כה העונה, בליגה ובאירופה.


אבי ריקן (25, ציריך, שוויץ) – עוד נציג בליגה השוויצרית הוא אבי ריקן, שפותח את עונתו השנייה בFC ציריך. ריקן יכול להיות מאוד מרוצה מהעונה הראשונה, בה היה שחקן הרכב(פתח ב27 משחקים ונכנס מחליף באחד) וכבש 6 שערים. בנוסף, היה חלק מהזכייה של ציריך בגביע השוויצרי, שזיכה אותה בכרטיס לפלייאוף הליגה האירופאית. ציריך תתמודד מול ספרטק טרנבה, שסיימה במקום 3 בליגה הסלובקית.


ניסו קפילוטו (24, סט. גלאן, שוויץ) – הבלם, עם עבר במכבי תל אביב, אשדוד והפועל עכו, הפתיע שהפך לליגיונר הרביעי בשוויץ העונה. קפילוטו, שאת העונה האחרונה העביר בבית"ר ירושלים, חתם בקבוצת התחתית סט. גלאן, אך זו לא החתמת הדרכון הראשונה שלו, שכן את עונת 12/13 בילה באלקי לרנקה הקפריסאית.

גל שיש (25, ווליון, אוקראינה) – למרות עונה טובה בבוורן הבלגית, שיש עבר בעונה הקודמת לאוקראינה, שם הוא זכה לדקות משחק מועטות יחסית ולא הטביע את חותמו.

לוטם ז'ינו (22, ת'ון, שוויץ) – ז'ינו הצעיר הלך אחרי החלום וחתם בקבוצה השוויצרית. אבל חוק מרפי לא פסח עליו, וכבר באחד האימונים הראשונים תוקל בחריפות ונפצע ברגלו. הוא צפוי להעדר כחצי שנה (עבר חודש מאז הפציעה) וכולנו תקווה שנשמע עליו בהמשך העונה.

העברות שבוצעו לאחר פתיחת האשכול:
גיא אסולין - מאיורקה (עבר מגרנדה).

בשנים האחרונות אנחנו עדים להתחזקותה של מגמה מעניינת בפרמיירליג, כאשר 20 הקבוצות מתחלקות באופן מובהק ל-2 רמות: אלו שמתמודדות על הכרטיסים לליגת האלופות, ואלו שמתמודדות על ההישארות. גם השנה, שבע הקבוצות הבכירות צפויות להגיע משלוש ערים בלבד- לונדון, (צ'לסי, ארסנל, טוטנהאם), מנצ'סטר (מנ' יונייטד ומנ' סיטי) וליברפול (ליברפול ואברטון). בשנים האחרונות נתקלנו בהבלחות נדירות מצד סאות'המפטון וניוקאסל, ויתכן שגם השנה נקבל סוס שחור מפתיע במירוץ לטופ4, אבל ההיסטוריה הוכיחה שגם המועדונים האלה לא חסינים מפני מאבקי ירידה, ובגדול - 13 המועדונים האחרים ישמחו להבטיח תחילה את ההישארות בפרמיירליג.

הדיון הנ"ל ישמש במה לדון בקבוצות הפרמיירליג שאינן זוכות לדיון נפרד משלהן: סאות'המפטון, סטוק סיטי, קריסטל פאלאס, סוונזי, ווסטהאם, סנדרלנד, אסטון וילה, האל, ווסט ברום, לסטר, QPR, ברנלי.

להלן התחזית, שנלקחה מדיון "מדריך אייסוקר לעונת 2014/15" (תודה ל-@golding ו-@Michael Carrick על הכתיבה)- ונכתבה לפני זמן מה, כך שיתכן שחלק מהתחזיות וההשערות אינן אקטואליות.



סאות'המפטון
מנג'ר: רונאלד קומאן
מיקום בעונה שעברה: 8
באו: גרציאנו פלה (פיינורד), פרייזר פורסטר (סלטיק), דושאן טאדיץ' (טוונטה), ראיין ברטרנד (הושאל מצ'לסי), סאפיר טאידר (הושאל מאינטר).
הלכו: אדם לאלנה, ריקי לאמברט, דז'אן לוברן (ליברפול), לוק שואו (מנצ'סטר יונייטד), קאלום צ'יימברס (ארסנל), דני אוסבלדו (הושאל לאינטר), גולי דו פארדו (שוחרר).
מה צפוי? על הקיץ העגום באצטדיון סיינט מרי'ז כבר דנו בדיון מיוחד, ולכן נתמצת-אחרי עונת השיא, כוכבי סאות'המפטון נפוצו לכל עבר וגם המנג'ר פוצ'טינו נטש לטובת טוטנהאם. לא בטוח שהסחף נעצר-גם מורגן שניידרלין בדרכו החוצה. במקומם הגיעו המאמן רונאלד קומאן-שחקן עבר נפלא, ומאמן שמאז תקופה מוצלחת באייאקס בתחילת העשור הקודם, אז הוביל קבוצה נפלאה עם זלטאן איברהימוביץ', ואן דר וארט, סניידר ואחרים, לא מצליח לשחזר את ההצלחה בקבוצות הבאות שבהן עבד. הוא חסר ניסיון בכדורגל האנגלי, אם כי כזה גם היה קודמו. בקיצור-הטריפ נגמר, ועכשיו הקדושים מתעוררים בחזרה למציאות שליוותה אותם ברוב שנותיהם בפרמיירליג-קבוצת תחתית שצפויה להילחם על חייה. מבחינת סגל סאות'המפטון לא אמורה לרדת-עדיין יש לה את ג'יי רודריגז שאמור לחזור מפציעה, והיא רכשה את גרציאנו פלה-חלוץ איטלקי שהפגיז בליגה ההולנדית, כולל בעונה שעברה תחת קומאן בפיינורד. מצד שני, ייתכן והאפטר-שוק אחרי הקיץ המסויט יהיה זה שיגרור אותם למטה. אבל היי, לפחות הפסים המיתולוגיים חזרו!
אופטימי: קשה לפנטז על שחזור העונה שעברה, אבל סאות'המפטון בהחלט מסוגלת להתברג בחצי העליון של החצי התחתון. אם זה יקרה בתוספת ניצחון על ליברפול ושלושת הנוטשים, האוהדים יהיו מרוצים.
פסימי: קרבות תחתית עד הרגע האחרון, האיש היחיד שיסתובב השנה בעיר עם חיוך על הפנים יהיה אברם גרנט במכוני העיסוי החביבים עליו.


סטוק סיטי
מנג'ר: מארק יוז
מיקום בעונה שעברה: 9
באו: פיל בארדסלי (סנדרלנד), סטיב סידוול (פולהאם), מאמה בירם דיוף (האנובר), בוז'אן קרקיץ' (ברצלונה), דז'ונתן טשיירה (דוקלה ביסטריצה)
הלכו: מייקל קייטלי (ברנלי), קארים רוסי (האל), מת'יו אתרינגטון, לוקאס דוסון (שוחררו).
מה צפוי? בקיץ שעבר הרבה אנשים חששו (או קיוו) שסטוק סיטי בדרך לרדת ליגה. זה קרה עקב החלפתו של טוני פוליס, המנג'ר שלקח אותה מהליגות הנמוכות עד למעמדה היציב בפרמיירליג, והחלפתו במארק יוז שהגיע אחרי כמה שנים קשות בקריירה. בפועל מה שקרה הוא שסטוק הגיעה למיקום השיא שלה בפרמיירליג-תשיעי, רשמה נצחונות על צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד ובאופן כללי עשתה עונה מוצלחת ביותר. יוז חזר לימיו הטובים כשהעמיד קבוצה קשוחה ומצליחה בבלקבורן. זה מביא לכך שהקיץ הזה הלך הרוחות בבריטניה סטאדיום שונה בתכלית. אל הסגל היציב צורפו שני שועלי פרמיירליג ותיקים (בארדסלי וסידוול), מאמה בירם-דיוף, אקס מנ' יונייטד שינסה להרשים הפעם יותר באנגליה, והרכש הבולט-בוז'אן קרקיץ', עד לא מזמן ההבטחה הגדולה של ברצלונה. בשנים האחרונות הוא נמכר לרומא, הושאל למילאן, חזר לברצלונה בסכום נאה, הושאל לאייאקס ולא ממש הרשים באף אחת מהקבוצות המכובדות. אולי המעבר לסטוק האפורה ייתן לו את הטלטול הדרוש לקריירה ההולכת ומתבזבזת, כי כישרון יש ובשפע. לסיכום-סטוק הראתה אשתקד שיש חיים אחרי פוליס ומעמדה הבלתי מעורער בליגה לא נגזר ממאמן זה או אחר. יש קבוצה בריאה, עם אוהדים נפלאים, שפילו התחילה להראות כדורגל יותר מתוחכם משנות החוצים של רורי דלאפ, וזה לא צפוי להיפסק בקרוב, למגינת ליבם של שונאיה הרבים.
אופטימי: סטוק עושה שני צעדים קטנים למעלה, מסיימת שביעית ועקב המצב בגביעים מקבלת כרטיס לאירופה. קרקיץ' מקבל בקיץ הבא הצעה לחזור לברצלונה בפעם השלישית אחרי עונה נהדרת, אבל מחליט להישאר נאמן לעיר הקטנה שהחייתה לו את הקריירה.
פסימי: סטוק עושה כמה צעדים למטה וחוזרת למקומות 13-15 המוכרים מימי פוליס (ועצם העובדה שזה נחשב תסריט פסימי זה כבוד ענק למועדון). קרקיץ' מתגלה כרכש אומלל ובקיץ הבא הוא מקבל הצעה מברצלונה. מקבוצת החובבים של העיירה ברצלונה בקורנוול.

קריסטל פאלאס
מנג'ר: (?)
מיקום בעונה שעברה: 11
באו: ברדה הנגלאנד (פולהאם), פרייזר קמפבל (קרדיף), כריס קטינגס (בלקפול).
הלכו: חוזה קמפאניה (סמפדוריה), ניל אלכסנדר (הארטס), קאגישו דיקגאקוי (קרדיף), דין מוקסי (בולטון), ג'ונתן פאר (איפסוויץ'), דני גאבידון (שוחרר).
מה צפוי? העונה שעברה הייתה עונת שיא עבור קריסטל פאלאס. אחרי רקורד של 4 ירידות ב-4 עונות פרמיירליג, בתחילת העונה הנשרים נראו בדרך ל-5 מ-5, אבל אחרי שאיאן הולווייי התפטר וטוני פוליס מונה במקומו, הם הפכו את הקערה על פיה ולא רק שלא ירדו, אלא סיימו במקום ה-11 ולא היו מעורבים בכלל בקרבות התחתית הצפופים. פוליס הביא לפאלאס את הסגנון המוכר מסטוק, ויחד עם הקהל הצבעוני של הקבוצה סלהרסט פארק הפך לאחד המגרשים הקשים בליגה, פרטים אצל מוריניו. הסגל מהעונה שעברה נשמר פחות או יותר, ואליו הצטרפו שני שמות משמעותיים. הבלם ברדה הנגלאנד מגיע אחרי שירד ליגה עם פולהאם, אבל בשבע העונות שלו בקרייבן קוטג' הוא היה אחד הבלמים הטובים בליגה ולא פעם הוזכר כמועמד לעבור למועדון גדול. את הרכבת הזאת הוא כבר פספס, אבל עבור קבוצה בסדר הגודל של קריסטל פאלאס הוא עדיין מתאים ביותר. השני הוא פרייז'ר קמפבל, שאמנם כבש רק שישה שערים בעונה שעברה במדי קרדיף וגם הוא ירד ליגה, ובשנים בסנדרלנד הרקורד שלו עוד פחות מרשים, אבל עדיין יש סביבו הילה של חלוץ כשרוני והוא מגיע בסכום נמוך למדי. עונת החזרה לפרמיירליג הייתה מעל ומעבר לציפיות של כל אוהד, עכשיו המטרה הכיא כלשון הקלישאה, "לתקוע יתד בליגה" ולמצב את פאלאס כקבוצה קבועה בפרמיירליג, בסגנון פולהאם של 13 השנים האחרונות, או סטוק של פוליס.
מאז כתיבת שורות אלה, טוני פוליס סיים את תפקידו כמנג'ר קריסטל פאלאס עקב סכסוך עם ההנהלה. טרם מונה מנג'ר חדש, ועתיד המועדון לוט בערפל.
אופטימי: מה שהיה הוא שיהיה.
פסימי: הבלון מתפוצץ, חוזרים לימי התחתית.


סוונסי סיטי
מנג'ר: גארי מונק
מיקום בעונה שעברה: 12
באו: לוקאס פביאנסקי (ארסנל), באפטימי גומיס (ליון), סטיבן קינגסלי (פאלקירק), מארווין אמנס (מידלסברו), גילפי סיגורדסון (טוטנהאם), ג'פרסון מונטרו (מונרקאס), אדנאן מאיץ' (גאיס), דניאל ג'יימס (האל).
הלכו: מיצ'ו (הושאל לנאפולי), מישל וורם, בן דיוויס (טוטנהאם), צ'יקו פלורס (לקחוויה), לירוי ליטה, דויד אנ'גוג (שוחררו).
מה צפוי? אחרי שתי עונות בכורה נפלאות בפרמיירליג תחת ברנדן רודג'רס ומיכאל לאודורפ, בעונה שעברה סוונסי חזרה כמה צעדים אחורה. הקבוצה הסתבכה בתחתית, לאודורפ פוטר, הקפטן הותיק גארי מונק מונה למנג'ר והמיקום הסופי, 12, קצת מייפה את העונה החלשה שעברו הברבורים. הקיץ הזה בליברטי סטאדיום היה עמוס באקשן. מונק קיבל אמון וממשיך כמנג'ר. הקבוצה נפרדה מהחלוץ המצוין מיצ'ו, שבעונה שעברה היה פצוע זמן רב, אבל הביאה במקומו את גומיס הצרפתי המצוין עם רקורד מוכח בליגה הצרפתית, ונכון לעכשיו היא מצליחה לשמור על ווילפרד בוני חרף עניין מצד ליברפול. השוער וורם והמגן בן דיוויס עברו לטוטנהאם, אבל תמורתם חוזר לקבוצה גילפי סיגורדסון שעשה בה פלאים כמושאל בתקופת רודג'רס ויקווה לחזור לעשות את מה שלא עבד בוייט הארט ליין. במקום וורם יעמוד בשער פביאנסקי המוכר לנו מארסנל. העונה לסוונסי אין את אירופה על הראש, והיא תקווה לחזור למסלול התקדמות. בהתחשב בכך שמדובר בקבוצה שנבחרה לחביבה ביותר על אוהדי הפרמיירליג, רבים יהיו שותפים לתקווה זו.
אופטימי: בוני משחזר את העונה שעברה ובניגוד למיצ'ו, גומיס מצליח לשתף איתו פעולה. יחד עם סיגורדסון שחוזר לעצמו נוצרת בויילס שלישיית התקפה שהיא הממתק של הליגה. סוונסי חוזרת לחלק העליון של הטבלה.
פסימי: בוני נמכר לליברפול 10 שניות לפני שחלון ההעברות נסגר, גומיס מזכיר את העונה של ריקי ואן וולפסינקל בנוריץ', סיגורדסון ממשיך את היכולת מטוטנהאם, וסוונסי נשארת תקועה בדרך לעוד עונה של שום דבר.


ווסט האם
מנג'ר: סאם אלרדייס
מיקום בעונה שעברה: 13
באו: אנר ולנסיה (פאצו'קה), ארון קרסוול (איפסוויץ'), שייחו קוייטה (אנדרלכט), מאורו זראטה (ולז), דייגו פויה (צ'רלטון), קארל ג'נקינסון (הושאל מארסנל).
הלכו: ג'ו קול (אסטון וילה), מאט טיילור (ברנלי), ג'ק קוליסון, אלו דיארה, ג'ורדן ספנס וג'ורג' מקארטני (שוחררו).
מה צפוי? אלרדייס אולי לא פוטר, אבל הוא נמצא תחת לחץ כבד מאוד מצד ההנהלה כבר זמן מה. הוא הסכים לשנות את שיטת המשחק שלו בהתאם לדרישתם, וזאת גם בעקבות חוסר שביעות הרצון שמביע הקהל, ולכן הוא לא יכול להרשות לעצמו פתיחת עונה רעה אם הוא רוצה להמשיך בתפקידו.
ההיעדרות של אנדי קארול, שיהיה בחוץ כמעט ארבעה חודשים, והשערוריות הבלתי פוסקות של מוריסון מעיבות על מצבו ביתר שאת. יחד עם זאת, הרכישות בחלון ההעברות הנוכחי מתיישבות עם שינוי השיטה שעתיד להתרחש, כששחקנים כמו אנר ולנסיה (שנתן מונדיאל יוצא מן הכלל) ומאורו זראטה הצטרפו לשורות המועדון.
המשחקים הראשונים יהווו אינדיקציה עבור עתיד המועדון והם עלולים לעצב את העונה של ווסט האם. לאלרדייס לא נשארו תירוצים לאחר שקיבל גיבוי כלכלי לא מבוטל, והיחסים המעורערים בינו לבין ההנהלה לא יאפשרו לו עוד פתיחה לא מוצלחת. משמעות המעבר לאצטדיון חדש בעונה שלאחר מכן היא שהישארות בפרמייר ליג היא חובה.
אופטימי: אלרדייס מחקה את ההישגים של סוואנזי וסאות'המפטון בשנים עברו ומסיים בחצי העליון של הליגה.
פסימי: אלרדייס לא מצליח לשנות את שיטת המשחק, הוא מפוטר ומחליף אותו איין הולוווי. בנוסף, השחקנים החדשים מתקשים להסתגל בסלאמס של מזרח לונדון והקבוצה יורדת ליגה.


סנדרלנד
מנג'ר: גוסטבו פוייט
מיקום בעונה שעברה: 14
באו: קוסטל פנטילימון, ג'ורדי גומז, בילי ג'ונס (העברות חופשיות), פטריק ואן אנהולט (צ'לסי), ג'ק רודוול (מנ' סיטי), סנטיאגו ורג'יני (הושאל מאסטודיאנטס)
הלכו: ג'ק קולבק, פיל בארדסלי, קרלוס קוויאר, אנדראה דוסנה, קרייג גארדנר, דיוויד ווהן, קיירן ווסטווד, אוסקר אוסטרי (שוחררו), איגנסיו סקוקו (ניואלס).
מה צפוי? אוהדי סנדרלנד בהחלט מרגישים ברי מזל שהם הגיעו ליום הזה - יום פתיחת העונה בפרמיירליג 2014/15. הסיוט של העונה הקודמת הסתיים, והם שרדו... אז מה היה להם? שבעה הפסדים בשמונת המחזורים הראשונים, פיטורי מאמן, פציעה של החלוץ המוביל, כושר מזעזע במגרש הביתי - הכל היה מוכן לקראת ירידת ליגה קולוסואלית. גם הריצה היפה לגמר הגביע הליגה לא ניחמה את האוהדים המתוסכלים, שראו את הקבוצה שלהם נכנעת למנ' סיטי אחרי שכבר הוליכה בגמר בוומבלי. ואז, כשהכל היה מוכן לקראת החותמת הסופית, סנדרלנד סירבה למות ולקחה את הנקודות במקומות הכי פחות צפויים. היא קטעה רצף של חמישה הפסדים בתיקו בחוץ נגד מנ' סיטי, שלושה ימים אחר כך ניצחה בסטמפורד ברידג' וחיסלה את סיכויי האליפות של צ'לסי, ולבסוף קינחה בנצחון באולד טראפורד. 13 מתוך 15 נק' אפשריות בתקופת אפריל-מאי סייעו לה לטפס אל מעבר לקו האדום.
גוסטבו פוייט, המנג'ר האורוגוואי הצבעוני, יקח את עיקר הקרדיט על ההישארות של הקבוצה בליגה, אבל כמו קודמו בתפקיד (פאולו די קאניו), הוא יצטרך להוכיח שהוא גם מסוגל לבנות קבוצה שלא תכנס לצרות מהן הצליח להיחלץ בעור שיניו. סנדרלנד שיחררה חלק גדול מהסגל המתבגר שלה, והחתימה מספר שחקנים צעירים ומוכשרים. ג'ק רודוול הוא בהחלט סימן השאלה הגדול ביותר - האם יצליח לשחזר את ההבטחה הגדולה מימיו באברטון, או שמא הישיבה על הספסל של מנצ'סטר סיטי פגעה משמעותית ביכולת שלו?
בילי ג'ונס (ווסט ברום) ופטריק ואן אנהולט (צ'לסי) יחזקו את חוליית ההנגה, בעוד שעניין ההתקפה של סנדרלנד תלוי בשלושה חלוצים - זה שיבוא, זה ש(?)ילך וזה שבקושי הולך. סנדרלנד סיכמה עם ליברפול על רכישת פאביו בוריני, ששיחק בקבוצה בשנה החולפת כמושאל, אבל החלוץ האיטלקי לא ממהר לוותר על הקריירה שלו באנפילד. קונור וויקהאם, אחד מגיבורי ההישרדות של סנדרלנד, לא ממהר לחדש את החוזה שלו, ועלול להימכר. וכמובן - סטיבן פלטשר, החלוץ הבכיר שנעדר במשך כחצי עונה בשל פציעה טורדנית - הוא סימן השאלה הגדול ביותר. אם יצליח להישאר כשיר, יוכל לחסוך הרבה מאוד צרות לפוייט.
אופטימי: פוייט מוביל את סנדרלנד לחוף מבטחים בשלב מוקדם, אחרי שתי עונות של מאבקים בתחתית.
פסימי: פוייט מגלה שפירק מהר מדי את השלד של בארדסלי, גארדנר ושות', והקבוצה הצעירה שהוא בנה לא מתחברת. הוא מפוטר וסנדרלנד שוב הולכת לחפש מנג'ר צעיר ומאגניב מהליגות הנמוכות כדי שיציל אותה.


אסטון וילה
מנג'ר: פול לאמברט
מיקום בעונה שעברה: 15
באו: אלי סיסוקו (ולנסיה), ג'ו קול (ווסט האם), פיליפ סנדרוס (סאות'המפטון), קירן ריצ'ארדסון (פולהאם).
הלכו: ג'ורדן בוורי (רוטרהאם), מארק אלברייטון (לסטר סיטי), נייתן דלפונזו (בלקפול), ניקלאס הלניוס, יקובה סילה וג'ד סטיר (כולם בהשאלה).
מה צפוי? חוסר ודאות. זה מה שמאפיין את וילה של שני העשורים האחרונים, במיוחד תחת הנהגתו של פול לאמברט. הפרויקט שלו נכנס כבר לשנה השלישית וקשה לראות איך לרנר יסלח לו על מאבק נוסף על הישארות בליגה; לאמברט, כנראה, כבר מרגיש את המשקל של שתי עונות מאכזבות ברציפות.
הבעלים, לרנר, עדיין מחפש קונה, ובבוא הזמן חוסר העניין במועדון פועל לרעתו של לאמברט, שנאלץ לפעול תחת מגבלות כלכליות. עם זאת, הוא עיצב את הסגל שלו מחדש ואף מינה עוזר מאמן חדש בדמות רוי קין. אם עד עכשיו הוא התמקד בכשרונות צעירים, הרי שהרכישות של ג'ו קול, קירן ריצ'ארדסון ופיליפ סנדרוס מלמדות על ניסיון להחדיר מימד של ניסיון לסגל שלו. מבקרים רבים יגידו שדווקא צירוף של שלושת אלה יחסלו את הסיכויים של וילה להישאר בליגה; הם מעבר לשיאם ואחרי עונות לא טובות. לצד זה, המינוי של רוי קין והחזרתו של בנט לבטח משאירים מרווח, גם אם הוא ממש קטן, לאופטימיות בקרב הקהל המתוסכל.
מחלקת הנוער של וילה זכתה לשבחים רבים בשנים האחרונות, אולם לצערה מעטים הצעירים שהצליחו לפרוץ לקבוצה הראשונה ולהשאיר חותם. לראייה אלברייטון ודלפונזו, שני שחקנים שסומנו כהבטחות לכל דבר (רבים חשבו שייצגו את אנגליה), שעזבו הקיץ את המועדון מבירמינגהאם.
אחרי מונדיאל נפלא, קשה שלא להתמקד ברון פלאר, המנהיג הבלתי מעורער בחדר ההלבשה של לאמברט, הוא כנראה המפתח עבור המועדון שמתקשה לשחזר את הצלחתו; הישארותו תפיח תקוות, עזיבתו עלולה לגרום לפירוק הקבוצה. לא זו בלבד, אלא שהקבוצה צריכה לזכות מחדש בתמיכת הקהל הביתי, וזאת משום שהם הפסידו 10 (מבין 18) מבין משחקי הבית שלהם.
נראה שלאמברט נמצא בעמדה בה הוא לא באמת יכול לנצח - למועדון אין את הכספים הנחוצים להגיע רחוק, הבעלים איננו מוכן להשקיע כסף מתוך רצון למכור את המועדון. וגם אם יימצא קונה, מי אמר שהקונה הזה ירצה להשאיר את לאמברט?
אופטימי: וילה מצליחה, שוב, להינצל מירידה אחרי עוד עונה לא מרשימה.
פסימי: וילה יורדת ליגה וגורלה כגורל מועדונים מפוארים רבים שנפלו; לידס, נוטינגהאם פורסט, וכדומה.


האל
מנג'ר: סטיב ברוס
מיקום בעונה שעברה: 16
באו: ג'ייק ליברמור (טוטנהאם), רוברט סנודגראס (נוריץ'), אנדרו רוברטסון (דאנדי יונייטד), טום אינס (בלקפול), קארים רוסי (סטוק).
הלכו: מאטי פרייאט (פורסט), פול מקלרוי (שפילד וונסדיי), קונור הנדרסון (קראולי), קמרון סטיוארט (איפסיץ'), רוברט קורן (מלבורן).
מה צפוי? השנתיים הראשונות של ברוס בהאל יכולות להירשם כמוצלחות מאוד. עלייה לפרמייר ליג, הימנעות מירידה ואפילו מקום בגמר הגביע האנגלי. על אף ההפסד, האל הבטיחה את מקומה במפעל אירופי ומיותר לציין שמדובר בדחיפה רצינית, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה פיננסית.
ההצלחה הזו תגרום לברוס להיות זהיר; הוא צריך להיזהר משאננות, ממספר לא קטן של משחקים נוספים, מהציפייה שמלווה בהצלחה יחסית ומהעובדה שעונה שנייה בפרמייר ליג היא בדרך כלל קשה יותר. להאל כבר לא יהיה את אלמנט ההפתעה ברשותה, ולכן ברוס צירף מספר שחקנים, כאלו עם ניסיון לצד שחקנים מבטיחים, שיכולים להבטיח לו עונה מוצלחת. בנוסף להתמקדות באיכות השחקנים, ההשתתפות במפעל אירופאי גרמה למועדון להחזיק מספר רב יותר של שחקנים בכדי להימנע ממכת פציעות עקב צפיפות בלוח הזמנים.
האל רכשה את הכוכב של נוריץ' אשתדק, רוברט סנודגראס, ב-8 מיליון פאונד. סכום לא מבוטל, אבל גם הוא וגם ליברמור (שבילה את העונה האחרונה בהשאלה בהאל) יכולים להתברר כרכישות מצוינות. שאר הרכישות שונות, ויש בהן אלמנט של סיכון, אבל אינס, רוסי ורוברטסון בהחלט יכולים לתרום לעומק ואיכות הסגל. נראה שברוס בחר להתמקד בשחקנים בריטים בכדי לעבור את העונה הקרובה בהצלחה, ראינו קבוצות נופלות בעקבות מדיניות כזו (ליברפול של הודג'סון) אבל ראינו גם הצלחות מסוימות (ליברפול של רודג'רס, סאות'המפטון).
אופטימי: האל מפגינה רוח בריטית טיפוסית במשחקיה האירופים, כאשר הדגש הוא על רוח לחימה ותשוקה ולא על שיטת משחק צבעונית. ההתמודדות בליגה תהיה מוצלחת והאל תבטיח מקום באמצע הטבלה.
פסימי: הרוח הבריטית דווקא תפיל את האל, והאפרוריות שהיא הפגינה לפרקים בעונה הקודמת תבוא לידי ביטוי לעיתים תכופות יותר. במצב כזה, המאבק על הישארות בליגה יהיה בעיצומו.


ווסט ברומיץ' אלביון
מנג'ר: אלן אירווין
מיקום בעונה שעברה: 17
באו: ג'וליאן לסקוט (מנצ'סטר סיטי), קרייג גארדנר (סנדרלנד), כריס ביירד (ברנלי), אנדרה וויזדום (השאלה מליברפול), ג'ייסון דיווידסון (הראקלס), כריסטיאן גאמבואה (רוזנבורג), סבסטיאן פוקוניולי (האנובר), בראון אידייה (דינמו קייב).
הלכו: סטיבן ריד (ברנלי), דייגו לוגאנו (שוחרר), זולטאן גרה (פרנצוורוש), ליאם רידג'וול (פורטלנד טימברס), ג'ורג' ת'ורן (דרבי).
מה צפוי? איכשהו זה עבר בלי הרבה רעש, אבל בעונה שעברה ווסט ברומיץ' עשתה את אחד המהלכים המטופשים של השנים האחרונות. סטיב קלארק, המנג'ר שהוביל את הבאגיז לחלק העליון של הטבלה בעונתו הראשונה, פוטר בדצמבר בגלל פתיחה קצת פחות מוצלחת של העונה השנייה. במקומו מונה פפה מל הספרדי שהגיע לבדו, בלי שום צוות מקצועי או מישהו שדובר ספרדית. זה כמעט נגמר בירידת ליגה אבל למזלה של ווסט ברום, נוריץ' הייתה יותר גרועה במירוץ החלזונות לצ'מפיונשיפ. מל סיים את תפקידו, אבל המנג'ר שמחליף אותו, אלן אירווין, לא מעורר הרבה תקווה אצל האוהדים. אירווין היה עוזרו של דיוויד מויס בשנים הראשונות באברטון, והמשיך לכמה קדנציות לא מרשימות כמנג'ר בליגות הנמוכות. אחר כך חזר לאברטון לעבודה במחלקת הנוער...וזהו. אמנם גם לקלארק לא היה ניסיון כמנג'ר ראשי, אבל הוא היה עוזר יעיל במיוחד עבור מוריניו, בובי רובסון המנוח ורבים אחרים. ההשוואה בין השניים לא מוציאה את אירווין באור חיובי. יחד עם קיץ אפרפר למדי בתחום ההעברות, נראה שווסט ברומיץ' היא אחת המועמדות הבולטות לירידה. בשנים האחרונות הקבוצה הזאת הפכה מהיו-יו של הפרמיירליג לקבוצה יציבה בליגה הבכירה, אבל השנה קיימת סכנה מוחשית שזה ייגמר.
אופטימי: לא יורדים.
פסימי: נחשו.


לסטר סיטי
מנג'ר: נייג'ל פירסון
מיקום בעונה שעברה: 1 בצ'מפיונשיפ
באו: מארק אולברייטון (אסטון וילה), מת'יו אפסון, לאונרדו אולואה (ברייטון), ג'ק בארמבי, לואיס רואלי (מנצ'סטר יונייטד), בן הארמר (צ'רלטון אתלטיק).
הלכו: שון סנט לדג'ר, זק וייטברד, ניל דאנס, לויד דאייר, ג'ורג' טאפט (שוחררו).
מה צפוי? 10 שנים עברו מאז הפעם האחרונה שלסטר סיטי שיחקה בפרמיירליג, והנה השועלים חוזרים. זה לא היה פשוט-כבר כמה שנים שלמרות תקציב מהגבוהים וסגל מהנוצצים בצ'מפיונשיפ הם לא הצליחו לעלות, אבל בעונה שעברה סוף סוף הכל התחבר, הקבוצה דרסה את ליגת המשנה והבטיחה מוקדם מאוד את חזרתה לליגה הבכירה, מה שעורר מיד געגועים לתקופה של לסטר בפרמיירליג, כששיחקה בפילברט סטריט הרעוע, זכתה בשני גביעי ליגה, המנג'ר היה מרטין או'ניל הצעיר ובהרכב כיכבו רובי סבאג' ואמיל הסקי כשעוד חשבו שיצא מהם משהו. הפעם המנג'ר הוא נייג'ל פירסון, איש עם הרבה ניסיון בליגות הנמוכות אבל משחק הפרמיירליג היחיד שלו היה כמנג'ר זמני בניוקאסל וזה נגמר בתבוסה 6-0 באולד טראפורד. הסגל הוא עירוב בין שחקנים ותיקים שאולי תהיתם איפה הם היום כמו מת'יו אפסון ופול קונצ'סקי, שחקנים מבטיחים לשעבר שמצאו בית חם בלסטר כמו קספר שמייכל ודייב נוג'נט, ולא מעט שחקנים צעירים. הרכש הבולט של הקיץ הוא לאונרדו אולואה, חלוץ ארגנטינאי עם רקורד כיבושים מעולה שבעונה החולפת כבש 23 שערים במדי ברייטון בצ'מפיונשיפ. מצטרף בולט נוסף הוא מארק אולברייטון שינסה להחיות את הקריירה אחרי שאיבד ממעמדו באסטון וילה. הסגל שהיה גדול על ליגת המשנה נראה מעט אפרורי עבור הפרמיירליג, האם לסטר תחזור כלעומת שבאה או תצליח לשרוד?
אופטימי: כמו בימים היפים של מרטין או'ניל-לסטר היא אגוז קשה לפיצוח, קבוצה קטנה וקשוחה שנושכת את הגדולות ושורדת בליגה.
פסימי: כמו בימים הפחות יפים של פיטר טיילור ודייב באסט, לסטר מתפרקת מול כל מה שזז ויורדת כמה מחזורים טובים לסיום העונה.


ברנלי
מנג'ר: שון דייץ'
מיקום בעונה שעברה: 2 בצ'מפיונשיפ
באו: מייקל קייטלי (סטוק), מארווין סורדל (בולטון), לוקאש ג'וקיצ'ביץ' (מידלסברו), מת'יו טיילור (ווסטהאם), סטיבן ריד (ווסט ברומיץ'), מאט ג'ילקס (בלקפול).
הלכו: כריס ביירד (ווסט ברומיץ'), דויד אדגר (ברמינגהאם), ג'וניור סטניסלאס (בורנמות'), קית' טרייסי (בארנסלי), מיקה אוואנס (סאות'פורט).
מה צפוי? זהו הסיבוב השני בפרמיירליג עבור ברנלי, קבוצה שמייצגת עיירה בלנקשייר שכל תושביה יכולים להיכנס ליציע באולד טראפורד ועוד ישאר מקום פנוי. הסיבוב הקודם, בעונת 2009/10, התחיל טוב עם ניצחון היסטורי על מנצ'סטר יונייטד, אבל בינואר המנג'ר אואן קויל ערק לטובת בולטון, ובריאן לואוס שהחליף אותו לא הצליח למנוע מהקבוצה לרדת ליגה. לברנלי יש את הסגל האלמוני ביותר בליגה וגם את המנג'ר האלמוני ביותר. שון דייץ', בסה"כ בן 43, החל את קריירת האימון בעונה גרועה בווטפורד בסיומה פוטר. באמצע עונת 2012/13 הגיע לברנלי ובעונתו המלאה הראשונה הוביל את הקלארטס לפרמיירליג כנגד כל הסיכויים, קשה היה למצוא אנשים שיהמרו על כך בקיץ שעבר. הסגל כאמור הוא אלמוני ואפור למדי, וגם הרכישות בקיץ לא ממש משנות את המצב. ניתן לציין בכל זאת את סורדל, שחקן צעיר שהיה בסגל נבחרת בריטניה באולימפיאדת לונדון וכן בסגל נבחרת אנגליה עד גיל 21 באליפות אירופה שנערכה בישראל. על הנייר, ברנלי היא המועמדת הבכירה לירידה, ואם בשבועות שנותרו עד סיום חלון ההעברות היא לא תעשה רכישות נוספות יהיה לה קשה מאוד לשרוד. ועדיין, ראינו בעבר קבוצות דומות שהצליחו להפתיע ולהשתלב בליגה הבכירה.
אופטימי: בעזרת כדורגל שהוא שילוב של סטוק, ווימבלדון של ויני ג'ונס ו"דינמו מסחה" של תיסלם, ברנלי מצליחה לשרוד בליגה בשיניים.
פסימי: ברנלי מסיימת עם המאזן הגרוע בתולדות הליגה ומקבלת זר פרחים מהודר מדרבי קאונטי על שלקחה ממנה את התואר המפוקפק.


קווינס פארק ריינג'רס
מנג'ר: הארי רדנאפ
מיקום בעונה שעברה: 4 בצ'מפיונשיפ, עלתה דרך הפלייאוף
באו: ריו פרדיננד (מנצ'סטר יונייטד), סטיבן קולקר, ג'ורדון מאץ' (קרדיף), מאוריסיו איסלה (הושאל מיובנטוס).
הלכו: פארק ג'י סונג, לוק יאנג (פרשו), אנדי ג'ונסון, סטפן מ'ביה, הוגן אפריים, אנג'לו בלאנטה (שוחררו), יוסי בניון (מכבי חיפה), גארי או'ניל (נוריץ'), אסטבן גרנרו (ריאל סוסיאדד), סמבה דיאקיטה (הושאל לאל-איתיחאד).
מה צפוי? אחרי שב-2013 ירדה ליגה עם הסגל הנוצץ בתולדותיה, ק.פ.ר גימגמה בעונה שעברה בצ'מפיונשיפ כל הדרך לניצחון בגמר הפלייאוף על דרבי קאונטי, בדקה ה-90 משער של בובי זאמורה, אחרי שהייתה פחות טובה לאורך כל המשחק. אבל בסופו של דבר מה שחשוב זו השורה התחתונה, המטרה הושגה וההופס חוזרים לפרמיירליג. כהרגלם בקודש גם של הקבוצה וגם של הארי רדנאפ, שוק ההעברות היה תוסס בשני הכיוונים. השם הבולט שהצטרף הוא ריו פרדיננד, שמתאחד עם המאמן שנתן לו הזדמנות ראשונה בווסטהאם. פרדיננד יהיה בן 36 בנובמבר, אחרי עונת פרידה חלשה ממנצ'סטר יונייטד ומתעסק באינספור עיסוקים מחוץ למגרש (רק השבוע הוכרז על הצטרפותו לצוות Match Of The Day, אחרי שכבר בילה את הקיץ בברזיל כפרשן), אבל הוא אמור להעניק ניסיון להגנה שמחוזקת גם ע"י סטיבן קולקר הצעיר והמוכשר שבלט בעונה שעברה בקרדיף. ק.פ.ר. מקבלת בחזרה את ז'וליו סזאר, שבעונה האחרונה היה מושאל בטורונטו. גם סזאר מבוגר ואחרי שיאו, אבל במונדיאל האחרון הוא הציג יכולת טובה והיה הברזילאי היחיד שיצא עם מעט כבוד מה7-1. בסיבוב הקודם בפרמיירליג ק.פ.ר הייתה מורכבת מיותר מדי Has Beens, שחקנים שכבר עשו את שלהם בכדורגל, באו ליהנות מהכסף ומהמגורים באיזור טוב של לונדון, ולא ממש נתנו את ליבם על הדשא. בכלל לא בטוח שהמסקנות הוסקו, גם העונה מסתובבים בלופטוס רואד לא מעט שחקנים כאלה ואפשר להבין את מי שחושש מגורל דומה.
אופטימי: הפעם לשם שינוי השמות הגדולים מוכיחים את עצמם, ק.פ.ר מסיימת במרכז הטבלה ומחליטה לבנות פסל של רדנאפ מציץ מחלון המכונית בכניסה למגרש.
פסימי: מאי 2015, תוכנית סיום העונה של Match Of The Day, גארי ליניקר מבקש מהפרשן ריו פרדיננד ניתוח מעמיק לירידה של ק.פ.ר.

עונת ה-NFL בפתח, עונת הקולג' פוטבול (אהוד לא פחות ואפילו יותר לדעתי בארה"ב מה-NFL), כבר יצאה לה לדרך, בבייסבול העונה כבר בשיאה ויש ריח של פלייאוף באוויר, ואנשים מדברים לי פה על אתלטיקה קלה?!

זה המקום לאנשי הזן הנדיר, חובבי הספורט האמריקאי בישראל, לפרוק את כל המחשבות האצורות בתוכם על הסיכויים של היאנקיז (יימח שמם) לזכות באליפות, על ההתחדשות של המיאמי דולפינס ועל שאיפות האליפות הנצחיות של הפייטינג אייריש מנוטרדאם בקולג'ים. אני מקווה שהדברים שאני זורק פה לאוויר מדברים אל מישהו, מאחר וזו קהילה באמת איכותית אני בטוח שאני אמצא פה כמה אנשים לשיחה טובה...

ולכל מי שרוצה להבין ממה בדיוק האמריקאים המוזרים האלה מתלהבים עד כדי כך שאין להם פנאי לכדורגל, חוקים, הסברים, היסטוריה וכו', אתם מוזמנים לשאול פה כל שאלה שעולה לכם בראש, ואולי גם אתם בסוף תהפכו לאמריקקים אמיתיים.

אה, מישה, אתה יכול לדבר פה גם על הוקי

מכבי תל-אביב

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב- 23.6
עונות בגביע אירופה: 14
המאזן בגביע אירופה: 76 משחקים, 28 ניצ', 19 תיקו, 29 הפס', 104:100 לזכותה בשערים
הישגים בולטים: שלב הבתים של ליגת האלופות 2004/05 - מקום רביעי, שלב הבתים של הליגה אירופית 2011/12, טופ 32 של הליגה האירופית 2013/14
משחק בכורה בגביע אירופה: 19.8.1992 - ניצחון חוץ 2:1 על ואלטה ממלטה במוקדמות ליגת האלופות. המשחק הראשון אי פעם של קבוצה ישראלית במפעל.
הניצחון הכי גבוה: 9.8.2001 - 6:0 על ז'לגיריס מליטא בבית במוקדמות גביע אופ"א
4.8.2011 - 6:0 על ז'לייזניצר מבוסניה במוקדמות גביע אופ"א
ההפסד הכי גבוה:5:1 בחוץ לבאיירן בליגת האלופות ב - 23.11.2004
5:1 בחוץ לבשיקטש בליגה האירופית ב - 15.9.2011


הפועל באר-שבע

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב - 23.6
עונות בגביע אירופה: 3
המאזן בגביע אירופה: 10 משחקים, 3 ניצ', 1 תיקו, 6 הפס', 8:32 לחובתה בשערים
הישגים בולטים: אין
משחק בכורה בגביע אירופה: 9.8.1994 - הפסד 3:1 בחוץ לאריס סלוניקי במוקדמות גביע אופ"א. משחק ראשון של קבוצה ישראלית כלשהי במפעל
הניצחון הכי גבוה: 22.8.1995 - 2:0 בבית על פ.ק. טיראנה במוקדמות גביע אופ"א
ההפסד הכי גבוה: 2.10.1997 - 10:0 בחוץ לרודה בסיבוב הראשון של גביע מחזיקות

עירוני קריית שמונה

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השלישי. הגרלה ב - 18.7
עונות בגביע אירופה: 2
המאזן בגביע אירופה: 16 משחקים, 3 ניצ', 6 תיקו, 7 הפס', 20:25 לחובתה בשערים
הישגים בולטים: שלב הבתים של הליגה האירופית - 2012/13
משחק בכורה בגביע אירופה: 17.7.2008 - תיקו 1:1 בבית מול מוגרן במוקדמות גביע אופ"א
הניצחון הכי גבוה: 1.8.2012 - 4:0 בבית על נפטצ'י באקו במוקדמות ליגת האלופות
ההפסד הכי גבוה: 25.10.2012 - 3:1 בחוץ לספרטה פראג בשלב הבתים של הליגה האירופית

הפועל תל-אביב

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב- 23.6
עונות בגביע אירופה: 15
המאזן בגביע אירופה: 104 משחקים, 48 ניצ', 20 תיקו, 36 הפס', 156:117 לזכותה בשערים
הישגים בולטים: רבע גמר גביע אופ"א 2001/02, טופ 32 של גביע אופ"א 2006/07, שלב הבתים של גביע אופ"א 2007/08, טופ 32 של הליגה האירופית 2009/10, מקום רביעי בשלב הבתים של ליגת האלופות 2010/11, שלב הבתים של הליגה האירופית 2011/12 ו -2012/13
משחק בכורה בגביע אירופה: 8.8.1995 - הפסד חוץ 2:0 לזימברו ממולדובה במוקדמות גביע אופ"א
הניצחון הכי גבוה:5:0 בבית על ז'לייזניצר מבוסניה במוקדמות ליגת האלופות ב - 13.7.2010
ההפסד הכי גבוה:4:0 בחוץ לריינג'רס בגביע אופ"א ב - 22.2.2007
4:0 בחוץ לויקטוריה פלזן הצ'כית בליגה האירופית ב - 8.11.2012

מלכי השערים של הקבוצות הישראליות באירופה:
אלון מזרחי - 16
יניב קטן - 15
רוברטו קולאוטי - 14
אלירן עטר - 12
ולדימיר דוולישוילי - 11
ברוך דגו - 11

מלכי ההופעות של הקבוצות הישראליות באירופה:
ואליד באדיר - 91
יניב קטן - 70
אלון חרזי - 65
סלים טועמה - 63
ניר דוידוביץ' - 56

מנצ'סטר יונייטד-הדיון הרשמי לעונת המשחקים 2014/2015

עונה חדשה נפתחת באולד טראפורד, מנג'ר חדש, שחקנים חדשים ויקרים, ספונסר חדש, והרבה רוחות של שינוי.

העונה ש(לא) היתה

עונת 2013/2014 היא חור שחור בהיסטוריה של מנצ'סטר יונייטד. הפתרון הטוב ביותר הוא להדחיק אותה ולהתעלם מקיומה-היא לא קרתה מעולם, אף ג'ינג'י עם עבר באברטון לא אימן את הקבוצה, לא שברנו כמעט כל שיא שלילי שניתן להעלות על הדעת. זה לא קרה ושאף אחד לא יספר לכם סיפורים.

המנג'ר-לואי ואן חאל

מכיוון שכאמור, אף מוקיון סקוטי שהשם שלו מתחרז עם Toys לא אימן את הקבוצה, לואי ואן חאל אמור להיות יורשו של סר אלכס. אין צורך להציג אותו אבל נעשה את זה בכל זאת-מדובר באחד המאמנים הותיקים והמצליחים ביבשת. הדגש הוא על המילה מאמן-מדובר במאמן, לא במנג'ר כמו פרגוסון, הוא לא הולך להיות מעורב בכל פרט במועדון כמו פרגי, תפקידו הוא רק להכין את השחקנים הקיימים למשחקים ולנהל אותם ואין הרבה מאמנים שעושים זאת טוב ממנו בעולם.

ואן חאל היה שחקן אפרורי שגדל באייאקס אך לא פרץ לקבוצה הבוגרת ובילה בקבוצות בינוניות בהולנד. כמאמן הוא חזר למועדון ילדותו והוביל אותו לתור הזהב המשמעותי השני בתולדותיו-זה של 1991-1996 עם שלוש אליפויות בהולנד, גביע אופ"א, זכייה בליגת האלופות והופעה נוספת בגמר והפסד בפנדלים. יותר מהתארים, היה זה דור השחקנים הנפלא שגדל תחתיו-דניס ברגקאמפ, אדגר דווידס, קלרנס סיידורף, פטריק קלייברט, דני בלינד, מארק אוברמארס האחים דה בור, וכמובן מיודענו אדווין ואן דר סאר-שחקנים שהתפזרו בכל אירופה והובילו את המועדונים הגדולים בעולם בשנות התשעים והאלפיים המוקדמות. משם ואן חאל המשיך לברצלונה-עם קדנציה מעורבת שכללה שתי אליפויות ספרד אך כשלונות בליגת האלופות. גם שם המשיך לקדם צעירים מבטיחים-צ'אבי הרננדז וקרלס פויול. בתחילת המילניום הגיעה תקופה פחות טובה של ואן חאל-הוא אימן את נבחרת הולנד ונכשל איתה בניסיון לעלות למונדיאל 2002. הוא חזר לסיבוב שני בברצלונה, נכשל ופוטר באמצע העונה (אבל גם בסיבוב הזה הוא נתן הזדמנות ראשונה לבחור צעיר בשם אנדרס אינייסטה). הוא הגיע לאלקמאר הקטנה בהולנד, ובשנים הראשונות לא הצליח. לבסוף ב-2009 הוביל את אלקמאר לאליפות מפתיעה, מה שהתחיל את הקאמבק הגדול שלו. מיד באותו קיץ חזר לבמה הגדולה וחתם בבאיירן מינכן. העונה הראשונה הייתה פנטסטית-דאבל גרמני והגעה לגמר ליגת האלופות (כשבדרך הוא עובר את יונייטד). העונה השנייה הייתה כושלת ושוב, הוא פוטר לפני סיומה. בקיץ 2012 מונה למאמן נבחרת הולנד בפעם השנייה, והפעם לא רק שהצליח לעלות למונדיאל, הוא גם הוביל את הנבחרת למקום השלישי והמפתיע בטורניר שהסתיים זה עתה בברזיל.

ללא ספק, ואן חאל הוא איש מקצוע מהשורה הראשונה עם הרבה קבלות, אבל לא הכל מושלם. הוא איש קשה לעיכול, זועף ומריר, עם נטייה להסתכסך עם שחקנים בקבוצתו (הבולט בהם היה ריבאלדו בברצלונה). לאורך הקריירה הדביקו לו שחקניו שלל כינויים על שם מיטב הדיקטטורים של המאה שעברה. כתוצאה מכך, הוא נוטה למצות את עצמו בקבוצות די מהר והקריירה שלו עשירה בפיטורים, גם בקבוצות איתן הצליח בשנים הראשונות. לא כדאי לבנות עליו לקריירה ארוכה וממושכת במועדון. הוא חתם לשלוש עונות וסביר מאוד להניח שבקיץ 2017 הוא לא יהיה מאמן, מאיזו סיבה שלא תהיה.


ואן חאל הביא איתו צוות של עוזרים מהולנד-אלברט סטווינברג (עוזר מאמן), פרנס הוק (מאמן שוערים), מרסל בוט (סקאוט שתפקידו לעקוב אחרי היריבות). את הצוות ישלים ראיין ואן-גיגס.

הקיץ הזה

הקיץ הזה הוא קודם כל בסימן פרידות. ראשית, מי שהוא כנראה גדול שחקני המועדון בכל הזמנים תלה את הנעליים סופית-ראיין גיגס. גיגס כאמור ישמש כעוזרו של ואן חאל, והוא מיועד להחליף אותו בבוא העת, הוא לא הולך להיעלם אבל כבר לא נראה אותו על הדשא. נפרדנו הקיץ גם משני הבלמים הענקיים שהובילו את הקבוצה לגביע האירופי השלישי-ריו פרדיננד עבר לק.פ.ר ונמניה וידיץ' לאינטר, שניהם בהעברות חופשיות. מדווח כי גם פטריס אברה עשוי להצטרף אליהם ולעזוב, אך כרגע הוא עדיין כאן. עצוב להיפרד בבת אחת משחקנים שהיו שותפים חשובים לאחת התקופות היפות בתולדות יונייטד וכנראה לקבוצה החזקה ביותר בעידן פרגוסון, אבל מדובר ברענון שהיה צריך להגיע כבר לפני כמה שנים.

שני שחקני רכש חדשים כבר חתמו-אנדר הררה נרכש מאתלטיק בילבאו ואמור סוף כל סוף להיות הקשר המרכזי עליו אנחנו מפנטזים כבר שנים. כבר בקיץ שעבר היה ניסיון להחתים אותו אך זה לא צלח (היה את סיפור עורכי הדין המתחזים שעד היום לא ברורה אמינותו), הפעם זה הלך חלק. יום אחריו חתם לוק שואו-המגן השמאלי בן ה-19 מסאות'המפטון, אחת ההבטחות הגדולות בכדורגל האנגלי שאמור להיות יורש לטווח ארוך לאברה. הרבה אנשים, ביניהם פול סקולס, אמרו שהמחיר-30 מיליון פאונד, הוא מופרז, אבל אם הוא ימלא את הציפיות ויסגור את העמדה ל10-15 שנים הקרובות, מדובר בסכום לא גבוה במיוחד. מחלקת הנוער המשובחת של הקדושים הוציאה בשנים האחרונות שחקנים מצוינים כולל השחקן היקר בהיסטוריה, נקווה ששואו ימשיך את המסורת.

מה הלאה? הקבוצה מקושרת כרגע כמעט לכל שחקן שמשחק כדורגל איפשהו. השם הבולט השבוע היה ארתורו וידאל, אך יובנטוס הודיעה שהוא לא למכירה. העמדות שזקוקות לעיבוי הן מרכז ההגנה, הקישור והאגפים. גם בטור העוזבים צפויות התפתחויות, עתידם של פלייני, קגאווה, נאני, צ'יצ'ריטו ואחרים אינו ברור. הרבה בינוניות הצטברה בסגל של הקבוצה בשנים האחרונות. פרגוסון הצליח להסוות את זה בקסמיו אבל בעונה הראשונה בלעדיו (שלא הייתה) העסק התרסק. הקיץ הזה הגיע הזמן לרענן את השורות.

העונה הקרובה

אחרי כמה שנים של התנהלות זוועתית, נראה שהקיץ הזה הכל נעשה כמו שצריך-המאמן מונה כי הוא מאמן מצוין, ולא כי הוא סקוטי שפרגוסון אוהב. ההנהלה מראה נכונות להשקיע כסף בחיזוק מתאים, ולא משפילה את עצמה במרדפים חסרי סיכוי כמו בקיץ שעבר. גם חוזה העתק החדש עם אדידס אמור לעזור. הקבוצה לא תשתתף העונה במפעלים אירופיים, מה שיביא נזק כלכלי אבל אולי יתרום מבחינה מקצועית ויפחית את העומס. לא הכל מושלם, לא כל הבעיות נפתרו, אבל הכיוון הוא נכון.

הולנדים במנצ'סטר יונייטד תמיד היו סיפור הצלחה-ארנולד מיורן בשנות השמונים, יאפ סתאם בשנות התשעים, ואן ניסטלרוי, ואן דר סאר, ובשנים האחרונות ואן פרסי-כולם שחקנים ענקיים שגם היו מחביבי הקהל. אפילו אלכסנדר בוטנר לא הצליח להרוס את העניין הזה. ההצלחה של ואן חאל עם הנבחרת ההולנדית במונדיאל עוררה לכולם את התיאבון, וכעת נראה מה יקרה בפועל על הדשא.

בונדסליגה, עונת 2014/15:: מחזור הפתיחה

ושוב אתכם! אחרי קיץ גועש במשחקי המונדיאל והצלחה אדירה של הנבחרת הגרמנית, שהוכיחה כי אחרי שנים של השקעה (ומשום מה, אמונה מתמשכת ביואכים לאב) - קוצרים את הפירות ומגיעים לפסגה, שהיא הנפת הגביע הזהוב והנחשק. כן כן, זו לא טעות, גרמניה היא אלופת העולם, והערב אנחנו פותחים את הבונדסליגה, שמקבלת מנת מרץ גדולה אחרי הקיץ המוצלח שעבר על נציגי גרמניה בברזיל.

הבונדסליגה תפתח את העונה ה52 במספר כאשר האלופה ומחזיקת הגביע, באיירן מינכן, תארח את וולפסבורג. ביום שבת ייערכו משחקי הצהריים, כאשר הופנהיים המתחדשת והמתחזקת תארח את אאוגסבורג, האנובר 96 תארח את שאלקה 04, ורדר ברמן תצא למשחק חוץ בברלין נגד הרטה המקומית ואיינטרכט פרנקפורט תפגוש את פרייבורג. במקביל אליהן המבורג, ששרדה בעונה האחרונה בליגה ונשארה הקבוצה היחידה שלא ירדה מהבונדסליגה (52 שנים בליגה הבכירה), תצא למשחק חוץ לא קל נגד העולה החדשה, פ.צ קלן.

ערב שבת מביא לנו את המשחק המרכזי של המחזור ועוד איזה משחק מחכה לנו - בורוסיה דורטמונד, מחזיקת הסופר-קאפ הגרמני לשנת 2014, תארח את באייר לברקוזן בקרב צמרת כבר במחזור הראשון. ביום ראשון פאדרבורן תעשה היסטוריה ותערוך את משחקה הראשון אי פעם בבונדסליגה כשתארח את מיינץ 05, והמחזור יינעל כאשר בורוסיה מנשנגלדבאך תארח את שטוטגרט.

רשימת המשחקים המלאה:

שישי, 22.8
באיירן מינכן - וולפסבורג (21:30, ספורט 1 וספורט 1 HD)

שבת, 22.8
הופנהיים - אאוגסבורג (16:30)
האנובר 96 - שאלקה 04 (16:30)
הרטה ברלין - ורדר ברמן (16:30)
איינטרכט פרנקפורט - פרייבורג (16:30)
פ.צ קלן - המבורג (16:30)
בורוסיה דורטמונד - באייר לברקוזן (19:30, פריצות בספורט 2)

ראשון, 24.8
פאדרבורן - מיינץ 05 (16:30)
בורוסיה מנשנגלדבאך - שטוטגרט (18:30)



ניפרד מהדיון הראשון עם שיר פתיחה לעונה הקרובה...

בברכת עונה מוצלחת לכולם ודיון פתיחה פורה ומהנה,
צוות אייסוקר

***



If you start me up"
Give it all you got
You got to never, never, never stop
Never, never
Slide it up

You make a grown man cry
Ride like the wind at double speed
I'll take you places that you've never, never seen
"Start it up

המונדיאל נגמר, עונה חדשה בפתח, בימים הקרובים יעלו דיוני הקבוצות החדשים, ובינתיים אנחנו פותחים דיון חדש גם למעקב הקבוע והמייאש אודות מחדלי תקשורת הספורט בארץ ובעולם. בשנה האחרונה שמתי לב לריבוי השאלות לגבי תמונת שידורי הכדורגל באנגליה, מה משודר איפה, את מי אנחנו שומעים במשחק מסוים וכו', ולכן נפתח את הדיון החדש במדריך קצר שיעזור לכולם להתמצא.


BBC
מה זה? הערוץ הציבורי הבריטי, מקביל לערוץ הראשון אצלנו רק פי מיליארד יותר טוב ובלי נוימן.
מה משודר שם? בראש ובראשונה Match Of the Day-תוכנית סיכום המחזור המיתולוגית שתחגוג באוגוסט הקרוב יובל להיווסדה. בנוסף, משודר שם המשחק המרכזי בכל שלב של הגביע האנגלי (כולל הגמר כמובן), ותוכנית סיכום המחזור של הליגות הנמוכות.
מי משדר שם? המגיש הראשי הוא גארי ליניקר, השדר המוביל הוא גאי מובריי הצעיר שהחליף את ג'ון מוטסון. בין הפרשנים: מארק לורנסון, אלן שירר, דני מרפי, רובי סבאג' ופיל נוויל.


ITV
מה זה? הערוץ המסחרי המוביל בבריטניה, מקביל לערוץ 2 אצלנו ופה דווקא יש מקום להשוואה.
מה משודר שם? המשחק המרכזי בכל מחזור של ליגת האלופות (כולל הגמר), משחקי נבחרת אנגליה.
מי משדר שם? הכירו את הצוות השנוא ביותר בבריטניה: המגיש אדריאן צ'יילס הידוע בבדיחות הקרש שלו, השדר קלייב טיילדסלי והפרשנים אנדי טאונסנד, קלארק קרלייל, לי דיקסון ואיאן רייט. גם רוי קין היה בחבורה המפוקפקת אך עזב לטובת משרת עוזר המאמן באסטון וילה.


Sky Sports
מה זה? חבילת ערוצי ספורט בתשלום בכבלים/לווין.
מה משודר שם? 3-4 משחקי פרמיירליג במחזור, כל משחקי ליגת האלופות פרט לאחד בכל מחזור (הגמר משודר אצלם במקביל ל-ITV), גביע הליגה, הצ'מפיונשיפ, ליג 1 ו-2, הליגה הסקוטית, משחקי נבחרות סקוטלנד, ויילס, אירלנד וצפון אירלנד, הליגה הספרדית, וכמובן תוכנית הקאלט "סוקר סאטרדיי".
מי משדר שם? המגיש הראשי הוא אד צ'מברליין והפרשנים הראשיים הם גארי נוויל וג'יימי קראגר, ושלושתם מובילים בימי שני את ספינת הדגל "מאנדיי נייט פוטבול". פרשנים נוספים: ג'יימי רדנאפ, גרהאם סונס וגלן הודל. השדר המוביל הוא בכיר שדרי העולם, מרטין טיילר, ולצדו אלן פארי ורוב הות'ורן. גם מי ששונא את סקיי בגלל דריסת הרגל העוצמתית שלה בכדורגל האנגלי יודה שמדובר בצוות האיכותי ביותר שקיים.


BT Sport
מה זה? שני ערוצי ספורט בתשלום בכבלים/לווין.
מה משודר שם? משחק פרמיירליג אחד בשבוע, משחק מגן הקהילה, משחקים משניים מהגביע האנגלי, הליגה האירופית, הליגה הגרמנית, הליגה האיטלקית, הליגה הצרפתית, הליגות החצי-מקצועניות באנגליה (כן, זה משודר בטלוויזיה).
מי משדר שם? השדר המוביל הוא איאן דארק, לשעבר אצל המתחרים מסקיי. בצוות הפרשנים: מייקל אואן, אואן הארגריבס, דיוויד ג'יימס, סטיב מקמנמן, ניל וורנוק, אברם גרנט (טוב, בינתיים רק פעם אחת) והגלקטיקו החדש והנוצץ, הספיישל וואן.

על מנת להימנע מהפרעות בדיון האיצטדיונים והפרעות לדיון הכדורסל, ראוי לדעתי לפתוח דיון ייעודי להיכלים.

אני ארכז בקצרה את הפרוייקטים שעל הפרק..

היכל הספורט רוממה- חיפה (5,000)
בבנייה

עשוי לארח את הפיינל פור הישראלי בסוף העונה (2011/12) כדי להוריד מהעומס של היכל נוקיה שיארח את גמר הליגה האדריאטית.



היכל הפיס "ארנה"- ירושלים (5,600)
בבנייה

בעתיד יורחב ל10,700. הבנייה בשלבים ראשוניים בלבד ועשויים לחול עיכובים או ביטולים של חלקים בפרוייקט עקב גירעון.


היכל הספורט טוטו- חולון (5,000)
בבנייה

הבנייה יצאה לדרך בסוף חודש נובמבר האחרון



היכל הכדורסל בקריית הספורט- באר שבע (3,000)
בבנייה

יוקם בסמוך לאיצטדיון "טוטו- ווינר" החדש



ארנה ראשון לציון (5,000-7,000)
בתכנון

הערה: הושג מימון לפרוייקט מתרומה של מועצת ההימורים



היכל הספורט החדש- נתניה (3,000)
בתכנון

הבנייה תצא לדרך בתחילת 2012



אולם הקרייה המחודש- אשדוד (2,200)
בתכנון




היכל הישוב הקהילתי גן נר (2,000)
הושלם

מאז שעברה הפועל גלבוע/גליל מהיכל כפר בלום להיכל בגן נר בעקבות האיחוד עם הגלבוע נאלצה להסתפק ב900 מקומות בלבד. כדי להתאים את התנאים למשחקים אירופאים, הורחב ההיכל ל2,000 מקומות.



אם שכחתי משהו.. מוזמנים להוסיף.

דיון פורה.