שער עיתון 'ידיעות אחרונות' ביום חמישי שלפני גמר ליגתה האלופות - 'מדינת הכדורגל'. תבינו לבד.
עונת 2013/14 הייתה אחת העונות המוצלחות ביותר של הכדורגל הספרדי באירופה זה שנים.



ריאל מדריד שברה את הבצורת הארוכה וזכתה שוב בליגת האלופות(זכייה מס' 10 בתולדותיה) כשהיא מנצחת בגמר כל ספרדי את אתלטיקו מדריד שהובילה עד לדקה ה-90 משער נגיחה של דייגו גודין, ואז הגיע סרחיו ראמוס והשאר היסטוריה; ריאל הציגה טורניר מעולה עם 11 נצחונות והפסד בודד ב-13 משחקים כשהשיא היה ניצחון כפול ענק 5:0 על באיירן מינכן בחצי הגמר. אתלטיקו מצידה הגיעה לגמר ראשון מאז 1974 כשהיא עוברת בדרך את מילאן, ברצלונה(שערי חוץ) וגם צ'לסי של מוריניו עם ניצחון ענק בסטמפורד ברידג' והייתה כפסע מלזכות בדאבל!
ברצלונה מצידה נפלה ברבע הגמר לראשונה מאז עונת 2006-07 וזו כמובן לא הייתה עונה שהיא תרצה לזכור. בארסה גימגמה גם בשלב הבתים ושיחקה כדורגל לא מספיק טוב להוציא אולי את משחקי 1/8 הגמר נגד מנצ'סטר סיטי(ניצחון כפול).

לא היינו רחוקים בכלל גם מגמר כל ספרדי בליגה האירופית, אבל ההגרלה הרסה, או שלא. סביליה ו-ולנסיה הוגרלו זו מול זו בחצי גמר הליגה האירופית כשבמפגש המקביל מחכות בגמר יובנטוס המארחת שנשרה מליגת האלופות כבר בשלב הבתים, או בנפיקה ליסבון שמגיעה לגמר שני ברציפות. סביליה ניצחה 2:0 בפיחואן משני שערים תוך 3 דקות(מ'ביה-33 ובקא-35) ובגומלין זה היה סיפור אחר לגמריי עם הצגה של ולנסיה שהובילה בהפרש של שלושה שערים. ולנסיה הריחה גמר ראשון מאז 2004 ואז הגיע מ'ביה בדקה ה-94, קבע 3:1 והעלה את סביליה לגמר בשל שערי חוץ באחת הדרמות הגדולות ביותר בעונה החולפת. בגמר נגד פורטו השוער בטו נתן הצגה שנמשכה גם בהדיפת פנדלים וסביליה חגגה זכייה שלישית בליגה האירופית וראשונה מאז 2007-08. נזכיר גם רמונטדה אדירה של ולנסיה מול באזל, כשהעטלפים הובסו 3:0 אבל הגיבו עם חמישייה מדהימה במאסטייה!
בטיס ירדה לליגה השנייה אחרי עונה איומה ומי זוכר שהייתה אחת ההפתעות הנעימות בעונת 12-13. היא הגיעה עד לרבע הגמר אז הודחה ע"י סביליה בפנדלים אחרי שכל קבוצה ניצחה 2:0 במשחק החוץ שלה. בקיצור, נראה שקיבלנו בעונה אחת דרמה שמספיקה לעשר שנים.

רק ריאל סוסיאדד קצת הרסה את החגיגה עם קמפיין אירופי מביש. סוסיאדד חזרה לאירופה לראשונה מאז עונת 2003-04 אז הגיעה ל-1/8 גמר ליגת האלופות ולאחר עשור של ציפייה בקבוצה הבאסקית חשבו גבוה, בטח אחרי שהעיפו את ליון במוקדמות. אבל זה נגמר עם נקודה אחת בלבד(וגם רק שער אחד!) בשלב הבתים שלא היה בלתי-אפשרי - מנצ'סטר יונייטד, באייר לברקוזן ושחטיור דונייצק.



מה יהיה?

הסתערות מחודשת על כל התארים בתקווה לשחזר את מה שקרה אשתקד. ריאל שמה לעצמה כמטרה לזכות בגביע אירופה שני ברציפות כמובן, וזה לא שברצלונה תוותר על זה. ותגידו יפה שלום לאורחת חדשה.

אתלטיק בילבאו שעשתה עונה נפלאה אשתקד וסיימה במקום הרביעי עם 70 נקודות - חוזרת לליגת האלופות לראשונה מאז עונת 1998-99, ותקווה להצליח הרבה יותר מהקמפיין דאז - בילבאו סיימה במקום האחרון בבית(עם 6 נקודות) שכלל את יובה, גלטסראיי ורוזנבורג. בילבאו לא הפסידה ליובה בשני משחקים ישירים אבל נקודה אחת משש מול רוזנבורג קבעה את דינה וניצחון במחזור האחרון היה לפרוטוקול בלבד. אצ'בריה ואורסאיז היו מכובשי השערים של בילבאו במפעל, זוכרים?

ריאל מדריד אלופת אירופה, אתלטיקו מדריד אלופת ספרד ובארסה שסיימה במקום השני בליגה - הבטיחו את העפלתן הישירה לשלב הבתים וישובצו גם בקבוצות האיכות דרג א' מן הסתם. הגרלת המשחקים המלאה תיערך בימים האחרונים של חודש אוגוסט, כמיטב המסורת.

בליגה האירופית, מחזיקת הגביע סביליה מעפילה אוטומטית לשלב הבתים(בין כה סיימה במקום החמישי בספרד), כמו גם ויאריאל שסיימה אשתקד במקום השישי בטבלה. בפעם האחרונה שויאריאל שיחקה באירופה היא ירדה ליגה, בעונת 11-12 וגם לא הצליחה לייצג אותנו ממש בכבוד במפעל. אנחנו עוד זוכרים לה את העונה הפנטסטית עם ריקלמה והחמצת הפנדל הטראגי בחצי גמר ליגת האלופות בעונת 05/06.
ריאל סוסיאדד תתמודד בשלב הסיבוב השלישי(אחד לפני הפלייאוף) נגד אברדין הסקוטית שניצחה את כרוניגן ההולנדית. סוסיאדד מארחת את המשחק הראשון ב-31.7 והגומלין כעבור שבוע, שיהיה בהצלחה.

העונה שעברה:
קיץ מלא חרושת שמועות התרחש בפתיחת עונת 2013/2014 ביובנטוס, שחקנים רבים קושרו למועדון ושחקנים רבים הוזכרו ככאלו שיעזבו אותו, אנחל די מאריה מריאל מדריד, קמילו סוניגה מנאפולי, ויקטור איבארו מקליארי וקולארוב ממנ'צסטר סיטי יחד עם סטבן יובטיץ' המונטנגרי היו השמות העיקריים שהוזכרו בקיץ כאשר בסופו של המארקטו שני הרכשים המשמעותיים ביותר של הקבוצה היו החלוץ פרננדו יורנטה שהגיע בהעברה חופשית מאתלטיק בילבאו וקרלוס "אפאצ'ה" טבז שהגיע תמורת 9 מיליון יורו ממנצ'סטר סיטי. הביאנקונרי התחילו את העונה באולימפיקו של רומא שם פגשו את נציגת העיר ומחזיקת הגביע לאציו למשחק הסופר קופה המסורתי, יובנטוס, שהודחה על ידי אותה לאציו מהגביע בעונה שעברה ניצלה את המשחק על מנת לאותת לליגה "אנחנו מסתערים על אליפות שלישית ברציפות", ניצחון מוחץ של 4:0 הושג בזכות שערים של פוגבה, קייליני, ליכטשטיינר והרכש החדש קרליטוס טבז.


קרליטוס טבס ופול פוגבה - שניים מהשחקנים הבולטים בעונה האחרונה.

את הליגה פתחו הזברות מטורינו במפגש מרתק מול סמפדוריה בלואיג'י פראריס וניצחו 1:0 משערו של קרלוס טבז. שבוע לאחר מכן הביסו את לאציו בפעם השנייה תוך 13 ימים, הפעם עם 4:1 מרשים כשבחגיגה מככבים ארותורו וידאל עם צמד, ווצ'יניץ' וטבז. במחזור השלישי נסעה יובנטוס למפגש עם יריבה מרה בדמות אינטר מילאנו בדרבי ד'איטליה, בסופו של המשחק נשמר הסטטוס קוו בין הקבוצות והמשחק הסתיים ב1:1 כאשר איקארדי כובש לנראזורי ו-וידאל כובש ליובנטוס כעבור שלוש דקות בלבד. במחזור השביעי ולאחר שלושה ניצחונות רצופים שהציבו אותה במקום השני בטבלה אירחה יובנטוס את מילאן למשחק נהדר ביובנטוס סטאדיום בו צמד של מונטארי נענה בשלישייה מרגלי אנדראה פירלו, ג'ורג'יו קייליני וסבסטיאן ג'יובינקו.

עם מצב רוח מרומם ואגו בשמיים הגיעה יובנטוס למגרש הרותח בארטמיו פראנקי והובילה כבר במחצית הראשונה 2:0, רבים מאוהדי וככל הנראה גם שחקני יובנטוס האמינו שהניצחון נמצא בכיס - אך פיורנטינה חשבה אחרת ובתצוגת ענק של ג'וזפה רוסי הבלתי נלאה שכבש שלושער הפכה את התוצאה ל4:2 והנחילה ליובנטוס את הפסדה הראשון בכל המסגרות לעונת 2013/2014. ההפסד לא גרם ליובנטוס להתרגש, ולאחריו היא השיגה תשעה ניצחונות ליגה רצופים בדרך למפגש מול היריבה הגדולה ביותר שלה העונה: רומא של רודי גארסיה. רומא הגיעה ליובנטוס סטאדיום עם שאיפות לנצח את הביאנקונרי אך שלושה שערים של וידאל, בונוצ'י ו-ויצ'יניץ' קטעו את החלומות ונתנו ליובנטוס ניצחון 10 ברציפות, כשלאחר הניצחון הזה היה ברור שיובנטוס תדהר לאליפות שלישית ברציפות והיא אף הצליחה לרשום את שיא הנקודות לקבוצה בליגה האיטלקית עת השיגה 102 נקודות ליגה.


זכייה בסקודטו השלישי ברציפות עם 102 נקודות ליגה.

בניגוד לליגה שם יובנטוס דהרה וזרחה, בליגת האלופות העסק נקלע לקשיים רבים.
המשחק הראשון של יובנטוס בליגה הטובה בעולם הסתיים בתוצאת תיקו 1:1 מאכזב מאוד מול קופנהאגן, יובנטוס ספגה שער לא מחוייב בדקה ה-13 מרגלי יורגנסן והצליחה להשוות משערו של קוואליארלה אך החמצות רבות ותצוגת ענק של השוער הדני מנעו מיובנטוס לנצח את הקבוצה החלשה בביתה. לאחר האכזבה מהמשחק הראשון והדהירה בליגה אירחה יובנטוס את גלטסראיי הטורקית ונקלעה לפיגור מוקדם של 1:0, הזברות אמנם הצליחו להפוך את התוצאה לקראת סוף המשחק אך שער של בולוט בדקה ה-88 חתם תוצאת תיקו שנייה ברציפות ליובנטוס. בהמשך יובנטוס הפסידה לריאל מדריד 2:1 בברנבאו, סיימה עמה ב2:2 ביובנטוס סטאדיום וניצחה 3:1 את קופנהאגן בדרך למשחק מכריע מול גלטסראיי.

המשחק הראשון התחיל טוב עבור יובנטוס שהייתה מסוכנת יותר מהטורקים אך מזג אוויר משוגע עם שלג כבד מאוד הביא לכך שהמשחק יסתיים וימשיך מאותה נקודה ביום שלמחרת. כעבור מספר שעות הגיעו הקבוצות למפגש חוזר באותו איצטדיון ולעייני הנוכחים באיצטדיון נגלה מחזה בו חצי מגרש נמצא בתנאים מזוויעים וחצי מגרש אחר נמצע בתנאים מזוויעים הרבה פחות, עם זאת פיפ"א לא התרשמה והמשחק חודש. יובנטוס שהייתה זקוקה לתוצאת תיקו כמעט ועמדה במשימה אך שער של ווסלי סניידר מבישול של דידייה דרוגבה הדיח אותה מהמפעל החשוב ביותר ביבשת. יובנטוס השמיעה טענות רבות על תנאי המגרש אך תחינתם לא נענתה והקבוצה נשרה לליגת אירופה.


משחק השלג באיסטנבול.

בליגת אירופה פגשה יובנטוס את טרבזונספור הטורקית, פיורנטינה האיטלקית ואולימפיק ליון הצרפתית ועברה אותן בדרך למפגש חצי גמר מול יריבה מנוסה בדמות בנפיקה ליסבון. המשחק הראשון נערך באיצטדיון האור, ויובנטוס שהייתה טובה הפסידה 2:1 בעקבות שער מאוחר של לימה. במשחק השני שנערך ביובנטוס סטאדיום, לא הצליחו הבחורים של קונטה לנצח ואכזבו את אלפי האוהדים שפנטזו על גמר באיצטדיון הביתי.

בעונת 2013/2014 יובנטוס רשמה את שיא הנקודות לעונה, אך גם רשמה אכזבה עצומה כשהודחה כבר בשלב הבתים של ליגת האלופות ואף לא הצליחה להעפיל לגמר ליגת אירופה שנערך באיצטדיון הביתי שלה. עם זאת ניתן בהחלט לציין לטובה את ארתורו וידאל שהפך באותה עונה לשחקן החשוב ביותר של יובנטוס ואת קרלוס טבז שעשה עונת פתיחה מדהימה עם 19 שערי ליגה, וכמובן אנדראה פירלו הבלתי נגמר שהראה שגם בגיל 36 הוא עדיין אחד הקשרים הטובים באיטליה.


העונה שתהיה:
לאחר שהשתתפה בעונה שעברה בארבעה מפעלים, זכתה באליפות ונכשלה בליגת האלופות, החליטו ביובנטוס על שינוי קונספט מ 3:5:2 ל4:3:3 במטרה לנסות ולשפר עמדות במאבק מול אריות היבשת. כמו תמיד, גם הקיץ החלו שמועות על התעניינות של קבוצות כמנצ'סטר יונייד וריאל מדריד בכוכבי הקישור של הקבוצה ארתורו וידאל ופול פוגבה וכמובן על התעניינות בשחקנים כנאני, די מאריה, אלכסיס סאנצ'ז ועוד. אך ב16 לחודש יולי הורגשה רעידת אדמה גדולה באזור טורינו רבתי, כאשר אנטוניו קונטה, מי שהיה קפטן יובנטוס בעבר וגם המאמן שהחזיר אותה לקדמה הבמה עם שלוש אליפויות רצופות, עזב את הקבוצה בקול ענות חלושה, כלי התקשורת מפרסמים סיבות שונות ומגוונות לגבי עזיבתו של הדון, החל מטענות כי קונטה פוטר/התפטר בעקבות חילוקי דעות על שחקני הרכש וכלה בהתפטרות לצורך אימון הנבחרת.


אנטוניו קונטה - הגיעו מים עד נפש?

עד עזיבתו של קונטה הצליחה יובנטוס לגנוב מתחת לאפה של פאריס סן ז'רמן את הכישרון הצעיר קינגסלי קומאן בן ה-19 לו מנבאים עתיד מזהיר, לסכם על חזרתו של מארונה, לרכוש את סטורארו הצעיר מג'נואה (ולהשאיל אותה אליה) ולסכם על מעברו של אלבארו מוראטה, העיתונים באיטליה פרסמו גם על סיכום בעניין איטורבה אך עזיבתו של קונטה טרפה כנראה את הקלפים בעניין זה.

מי שמונה להחליף את קונטה ולעבוד על הפרוייקט של יובנטוס הוא מסימיליאנו אלגרי שפוטר אשתקד ממילאן ועל פי כל התכנונים מייעד לקבוצה את מערך ה 4:3:1:2 ולכן אנו צפויים לקיץ מעניין מאוד. בינתיים ברור שאלגרי מגיע למועדון שאפתני שמעוניין להמשיך ולשלוט בזירה המקומית ואף לשפר עמדות בזירה המרכזית של אירופה. האוהדים בטורינו לא יסתפקו בפחות. אך כמו שהעניין תלוי באלגרי - הוא גם תלוי במנהלי המועדון ואחראי הרכש, שאמורים להביא למאמן החדש את כל הכלים להצלחה ובראשם שקט תעשייתי.


ינסה לזכות בלב האוהדים - אלגרי.

נכתב ע"י Don Joan Roman.

אנחנו מרעננים עם דיון חדש וטרי בשעה טובה, אך עם חדשות קצת פחות טובות. רעידת אדמה הורגשה בכל רחבי הארץ.
מישהו הרגיש?

במהלך העונה שעברה נקבע דבר בכדורגל הארגנטינאי, אחרי תקופה ארוכה שמו סוף לטורנירים הקצרים ועוברים לעונה קאלנדרית ב-2015. אבל האירופאיים שביננו, או יותר נכון הישראלים, שציפו לליגה של שני סיבובים בסגנון הנהוג ברוב העולם לא קיבלו את רצונם - הליגה, כחלק ממדיניות הממשל אשר כיום הוא המממן הגדול ביותר של הכדורגל, תגדל ל-30 קבוצות אשר ישחקו סיבוב אחד בלבד בעונה + מחזור מיוחד בסיום. מה?!?! עזבו, בינתיים הטורניר הקצר האחרון יוצא לדרך תחת השם "טורניר מעבר". 19 מחזורים.



מלבד השינוי הגדול הטורניר יעמוד בצל מותו של אדריכל השינוי, שחשוב לציין שעשה תיקונים בחזון שלו על מנת להעביר את ההחלטה, חוליו גרונדונה. יו"ר ההתאחדות המבוגר נפטר בגיל 82 אחרי 35 (!!) שנה כנשיא ההתאחדות. אמרתם כדורגל ארגנטינאי, אמרתם (גם) גרונדונה... אז זהו, כבר לא. שבוע עבר ממותו, אשר דחה את פתיחת הליגה, ועדיין לא ברור מה עומד להשתנות אם בכלל. אין ספק שהכדורגל, שמשוחק מזה זמן ללא קהל חוץ ועם בעיות כלכליות קשות בקרב הרוב המוחלט של המועדונים, צריך את השינוי.

אבל די לחפור, מחר נפתחת אחת מהליגות המותחות והצמודות בעולם, לטורניר נוסף ואולי האחרון מסוגו. לכל העוקבים האתרים הבאים יכולים להוות שימוש:

פוטבול פארה טודוס - קצת ידיעות, קצת סטט', אבל בעיקר שידורים באיכות טובה ופתוחים לכל!
אולה - צהוב ולעתים מביך, אבל עיתון הספורט הכי מקיף שזה נוגע לליגה הבכירה.
פרומדיוס - אתר סטט' נחמד שהביא פומפידו בזמנו אם אני זוכר נכון.

דיונים קודמים:
טורנאו פינאל 2014
טורנאו אינסיאל 2013

הסיקור השנה צנוע מהרגיל, קשור למצב הרוח שלי לאחרונה אז עימכם הסליחה...

שתהייה לנו אחלה עונה!




האלופה היוצאת תנסה לחזר את הזכייה

המייג'ור ליג סוקר (הידועה בכינויה ה-MLS) נפתחה ב-1996. כרגע יש 19 קבוצות שמחולקות למזרח ומערב (10 במזרח, 9 במערב). השיטה כמו בהרבה ענפי ספורט אמריקאיים- עונה רגילה ופלייאוף. העונה הרגילה נמשכת 34 מחזורים, כשבסופה 3 הראשונות מכל איזור מעפילות אוטומטית לפלייאוף, בעוד שהמקום הרביעי והחמישי מכל איזור נלחמות במשחק אחד על מקום בפלייאוף (וויילד קארד)- ה-4 מהמערב מול ה-5 במזרח ולהפך. חצאי גמר הפלייאוף נקבעים בשני משחקי גומלין, והגמרים האזוריים והגמר הגדול ישוחקו במשחק אחד אצל הקבוצה בעלת המאזן היותר טוב בעונה הרגילה.
עם השחקנים הבולטים ששיחקו בליגה נמנים קרלוס ולדראמה, לותר מתיאוס, וולטר זנגה וחורחה קמפוס, אבל מי שהביא באמת את הכדורגל לצפון אמריקה היה כמובן פלה, ששיחק בניו יורק קוסמוס והטריף את האמריקנים עם 64 שערים ב-106 הופעות (1975-77).
העונה נפתחת ב-10 במרץ, ומסתיימת בנובמבר בגמר ה-MLS.

המזרח



יוסטון דינמו

בליגה משנת: 2006
איצטדיון: איצטדיון רוברטסון (32,000), ממאי 2012- איצטדיון קומפאס (30,000)
צבע תלבושת: כתום-לבן
הישג שיא: אליפות (2006, 2007)
בעונה האחרונה: אלופת המזרח
באו: ניית'ן סטורגיס (פ.צ. טורונטו), לואיז קמארגו (פראנה, ברזיל- הצטרף מהשאלה), מאקומבה קאנג'י (קולורדו ראפידס)
עזבו: דני קרוז (די.סי. יונייטד), האנטר פרימן (קולורדו ראפידס), ג'ייסון גארי (קרוליינה ריילהוקס), אדי רובינסון (פרישה), קרלו קוסטלי (אטלס, מקסיקו- חזר מהשאלה)
מאמן: דומיניק קיניר
כמה מעט היה חסר ליוסטון כדי לזכות באליפות. 18 דקות לסיום הגמר נגד לוס אנג'לס, לנדון דונובן הבלתי נלאה כבש את השער היחיד בגמר ומנע אליפות שלישית ב-5 שנים (הישג שלא שוחזר מאז 1999). למרות זאת, מההרכב שפתח באותו גמר בוצע שינוי אחד בלבד- דני קרוז שעזב לבירה. הכוכב הגדול של יוסטון בעונה שחלפה היה ללא ספק בראד דיוויס. הקשר השמאלי הנהדר בישל 16 (!) שערים, שזיכו אותו בתואר מלך הבישולים של העונה. לצערו, את הגמר הוא החמיץ בגלל קרע בשריר הארבע-ראשי וכנראה היה ההבדל בינה לבין התואר הנכסף. אך לא לדאוג, הוא כבר חזר לעניינים ויפתח את העונה. עוד שחקן ששווה לשים עליו עין הוא החלוץ הוותיק בריאן צ'ינג, בן ה-33, שכבש בעונה שעברה 5 שערים (מלך השערים של הקבוצה בעונה החולפת יחד עם 3 שחקנים נוספים). אבל עם כל הכבוד לשחקנים, הסיפור האמיתי ביוסטון הוא המאמן קיניר, שפותח את העונה ה-6 שלו בטקסס, הישג חסר תקדים ב-MLS, שמקנה לו השוואות מיידיות לאלכס פרגוסון (בנוסף לוותק, גם שיטת המשחק היעילה).

הרכב משוער: טאלי הול; אנדרו היינולט, בובי בוסוול, ג'ף קמרון, קורי אש; קולין קלארק, אדם מופאט, לואיז קמארגו, בראד דיוויס; וויל ברוין, בריאן צ'ינג






ספורטינג קנזס סיטי
בליגה משנת: 1996 (קנזס סיטי וויזארדס עד 2010)
איצטדיון: לייבסטרונג ספורטינג פארק (18,500)
צבע תלבושת: כחול
הישג שיא: אליפות (2000)
בעונה האחרונה: פיינליסטית המזרח
באו: פאולו נגאמורה (צ'יבאס USA), בובי קונבי (סאן חוזה ארת'קווייקס), מייקל תומאס (ליונגסקילה, שוודיה), ג'ייקוב פטרסון (סאן חוזה ארת'קווייקס)
עזבו: עומאר בראבו (קרוס אסול, מקסיקו), דייבי ארנו (מונטריאול אימפקט), ריאן סמית' (צ'יבאס USA), סת' סינוביץ' (מונטריאול אימפקט), שייבאר תומאס (מונטריאול אימפקט), קרייג רוקאסל (תראסיבולוס, יוון), מילוש סטויצ'ב
מאמן: פיטר ורמס
סוף סוף זה הגיע. אחרי שנתיים שחונות מחוץ לפלייאוף, הקבוצה מהעיר של דורותי הגיעה לגמר המזרח ונעצרה שם רק ע"י יוסטון (במגרש הביתי בקנזס). עכשיו הקוסמים (ע"ש הכינוי הקודם של הקבוצה) מוכנים ללכת עד הסוף. לשם כך, הובא בובי קונבי הבינ"ל (לשעבר ברדינג האנגלית) מסאן חוזה, שם היה מסוכסך עם המאמן פרנק יאלופ. הכוכב הגדול בעונה שעברה היה קיי קמארה מסיירה ליאון, שכבש 9 שערים. אליו בחוד הצטרף רוקי העונה, סי.ג'יי סאפונג, שכבש 5 שערים והוסיף 5 בישולים ב-34 משחקים. שימו לב גם לטיל בונבורי, הקנדי-אמריקאי ששיחק עד לפני שנתיים בנבחרות הצעירות של קנדה, ומאוד היסס כשקיבל את הזימון לנבחרת ארה"ב, אך לבסוף קיבל אותו וכבר כבש את שער הבכורה בפנדל, במשחק ידידות נגד צ'ילה. המאמן פיטר ורמס הוא שחקן עבר, שסיים את הקריירה בקבוצה ב-2002, והופיע 67 פעמים במדי נבחרת ארה"ב (בין היתר במונדיאל 1990 שנערך בארה"ב).

הרכב משוער: ג'ימי נילסן; צ'אנס מאיירס, אורליאן קולין, מאט בסלר, סת' סינוביץ'; גראהם זוסי, ג'וליו סזאר, רוג'ר אספינוזה, בובי קונבי; סי.ג'יי סאפונג, קיי קמארה






פילדלפיה יוניון
בליגה משנת: 2010
איצטדיון: PPL פארק (18,500)
צבע תלבושת: כחול-זהב
הישג שיא: חצי גמר המזרח (2011)
בעונה האחרונה: ראה הישג שיא
באו: כריס אולברייט (ניו יורק רד בולס), גבריאל גומס (אינדיוס, מקסיקו), ליונארד פאחוי (איטגואי, קולומביה), פורפיריו לופז (דליאן שידה, סין), רוג'ר טורס (אמריקה דה קאלי, קולומביה), חוסואה מרטינז (סאפריסה, קוסטה ריקה), כריס קונופקה (העברה חופשית)
עזבו: סבסטיאן לה טו (ונקובר ווייטקאפס), פאריד מונדראגון (דפורטיבו קאלי, קולומביה), ג'סטין מאפ (מונטריאול אימפקט), קייל נקזאווה (לוס אנג'לס גלאקסי), וליקו פאונוביץ' (פרישה), חואן דייגו גונזאלס, סטפאני מיגליורנזי
מאמן: פיוטר נובאק
עונה חלומית עברה על פילדלפיה ב-2011. הזולוס (כינויה של הקבוצה) הגיעה עד לחצי גמר המזרח, שם נעצרה ע"י אלופת האזור, יוסטון דינמו. הריצה המצוינת של הקבוצה היא בעיקר בזכות שני שחקנים: השוער הוותיק פאריד מונדראגון בן ה-40, שהנהיג את ההגנה שספגה הכי פחות שערים בעונה הרגילה (36 ב-34 משחקים, יחד עם ריאל סולט לייק), והראה שגם בגילו הוא עדיין שוער ענק. השחקן השני הוא החלוץ הצרפתי סבסטיאן לה טו, שעבר קודם לכן בקבוצות זניחות בארה"ב, אבל מאז שהגיע לפילי ב-2010 הכול התחבר. 11 שערים ו-9 בישולים היו מנת חלקו בעונה האחרונה, וכרגע הוא מחזיק בכל שיא הבקעות אפשרי כמעט של המועדון (25 שערים ו-20 בישולים ב-62 משחקים). לצערה של פילדלפיה, שניהם עזבו העונה (מונדראגון לעונת פרישה בקולומביה, ולה טו לקנדה לעזור לפרוייקט של ונקובר). המחליפים שלהם שנראה העונה הם השוער היהודי זאק מקמאת', שכבר טעם נסיון ב-MLS כשהחליף את מונדראגון שנפצע במהלך העונה, והראה ניצוצות של כישרון. את מלאכת הבקעת השערים אמורים ליישם שני שחקנים חדשים: ליונארד פאחוי מקולומביה וחוסואה מרטינז הקוסטריקני. שימו לב גם לפרדי אדו, שפותח עונה שנייה במועדון וינסה להחיות את היכולת שגרמה למועדוני על באירופה לעקוב אחריו כבר בגיל 14. המאמן הוא שחקן העבר הפולני פיוטר נובאק, ששיחק במשך 4 שנים בשיקאגו לפני שאימן שנתיים בדי.סי. יונייטד, ושנתיים נוספות את הנבחרת הצעירה של ארה"ב.

הרכב משוער: זאק מקמאת'; שאנון וויליאמס, דני קייליף, קרלוס ואלדז, פורפיריו לופז; פרדי אדו, בריאן קארול, גבריאל גומס, מייקל פרפאן; דני מוואנגה, ליונארד פאחוי (חוסואה מרטינז)






ניו יורק רד בולס
בליגה משנת: 1996 (ניו יורק מטרוסטארס עד 2006)
איצטדיון: רד בול ארנה (25,200)
צבע תלבושת: אדום-לבן
הישג שיא: גמר הפלייאוף (2008)
בעונה האחרונה: רבע גמר הפלייאוף
באו: ג'ונתן בוראחו (האם-קאם, נורווגיה), קני קופר (פורטלנד טימברס), מרקוס הולגרסון (הלסינגבורג, שוודיה), ג'רמי וולו (אולו, פינלנד), ויקטור פאלסון (היברניאן, סקוטלנד), תיירי הנרי (ארסנל, אנגליה- חזר מהשאלה), ווילמן קונדה (אטלס, מקסיקו), חוזה אנגולו (האריסבורג סיטי), ג'וני ארטאגה (פ.צ. ניו יורק), טיילר רות'בן (אטלנטה סילברבקס), ברנדון בארקלייג' (די.סי. יונייטד)
עזבו: קרלוס מנדס (קולומבוס קרו), טים רים (בולטון), ג'ון רוני (אורלנדו סיטי), כריס אולברייט (פילדלפיה יוניון), קרל רובינסון (פרישה), בונה קונדול (ואסאן פאלוסאורה, פינלנד), סטפן אובריי, פרנק רוסט (פרישה)
מאמן: האנס באקה
אח, ניו יורק, ניו יורק. 6 שנים עברו מאז שתאגיד רד בול רכש את המטרוסטארס במטרה להביא תואר לתפוח הגדול, ובכל שנה המטרה מתפספסת. השנה החליטו להנמיך ציפיות, ולהציב את הפלייאוף כמטרה ואת מה שבא אחריו- כבונוס. תיירי הנרי חזר מהשאלה של חודשיים בארסנל, ועליו באמת כל מילה מיותרת. בעונה האחרונה הוא הוביל את טבלת שערי הקבוצה עם 14 שערים, והשנה מצפים לסכום זהה. שחקן מנוסה נוסף בניו יורק הוא בלם/קשר ברצלונה לשעבר, רפאל מארקס, שייעדר משני המשחקים הראשונים של העונה בגלל עונש הרחקה. שימו לב גם לצוות המסייע- דיין ריצ'ארדס מג'מייקה וג'ואל לינדפר האסטוני, שבישלו 7 שערים בעונה שעברה. הבעיה העיקרית של ניו יורק השנה תהיה בעמדת השוער, אחרי שאיבדו את פרנק רוסט הוותיק (פרישה?) ואת בונה קונדול הסנגלי (מחפש קבוצה), יצטרכו כרגע הרד בולס להסתמך על שני שוערים צעירים- ריאן מיארה וג'רמי וולו, כשכרגע מיארה עדיף בשער, למרות שצפויה החתמה של שוער בכיר בחלון ההעברות ביולי (מגעים עם לואיס רובלס, שוערה האמריקאי של קרלסרוהה). המאמן הוא השוודי האנס באקה בן ה-60, שעבר בכל רחבי אירופה (שוודיה, נורווגיה, דנמרק, אוסטריה, אנגליה, יוון ועוזר מאמן בנבחרת מקסיקו לסוון-גוראן אריקסון).

הרכב משוער: ריאן מיארה; יאן גונאר סולי, מרקוס הולגרסון, ווילמן קונדה, רוי מילר; דיין ריצ'ארדס, רפאל מארקס, טימו טאיניו, ג'ואל לינדפר; לוק רודג'רס, תיירי הנרי







קולומבוס קרו
בליגה משנת: 1996
איצטדיון: איצטדיון קולומבוס קרו (20,460)
צבע תלבושת: צהוב-שחור
הישג שיא: אליפות (2008)
בעונה האחרונה: סיבוב הוויילד קארד
באו: קרלוס מנדס (ניו יורק רד בולס), אולמן ורגאס (הרדיאנו, קוסטה ריקה), מילובאן מירוסביץ' (אוניברסידד קתוליקה, צ'ילה)
עזבו: ג'וש גארדנר (מונטריאול אימפקט), עמנואל אקפו (מולדה, נורווגיה), סנטיאגו פרים (ראמפלה ג'וניורס, אורוגוואי), ג'ף קנינגהאם (קומוניקסיונס, גואטמלה), אנדרס מנדוסה (אטלנטה, מקסיקו), דיאן רוסמיר
מאמן: רוברט וורז'יצ'ה
הצוות (The Crew) מאוהיו עברה עונה בינונית אשתקד, שנגמרה בהפסד 1-0 לקולורדו בסיבוב הווילד קארד. הקבוצה איבדה את מלך שעריה בעונה שעברה, הקשר-חלוץ אנדרס מנדוסה הפרואני הבעייתי, שכבש 13 שערים ואחרי הרבה זמן הראה מה יש לו ברגליים. יחד איתו עזבו גם הקשר עמנואל אקפו הניגרי לנורווגיה, והחלוץ הוותיק בן ה-35 ג'ף קנינגהאם לאלופת גואטמלה, קומוניקאסיונס. המצטרף הבולט הוא ללא ספק מיודעינו, מילובאן מירוסביץ'. אחרי עונה וחצי בבית"ר ירושלים ועונה כושלת בארחנטינוס ג'וניורס, הצ'יליאני חזר לקבוצת הולדתו קתוליקה וזכה איתה באליפות ב-2010. בשלוש השנים האלה מירוסביץ' חזר לעצמו עם 46 שערים ב-108 הופעות, וכבר במשחקי ההכנה של קולומבוס מסתמן כבעל הבית בהתקפה. מי שבא במקומו של מנדוסה הוא אולמן ורגאס הקוסטריקני, שאחרי עונת פריצה בהרדיאנו (שאליה הושאל מסאפריסה, אחד ממועדוני העל במדינה) חתם על חוזה ארוך טווח במועדון וירצה להשיג זימון ראשון לנבחרת קוסטה ריקה בגיל 26. שימו לב גם לאנדי גרונבאום, השוער היהודי של הקבוצה, שיחליף את השוער הפצוע וויליאם הסמר בתחילת העונה. לקבוצה יש את אחת ההגנות הטובות בליגה, שכוללת את סבסטיאן מירנדה הצ'יליאני וצ'אד מרשל הקפטן (עונה שמינית בקבוצה), שאליהם הצטרף העונה קרלוס מנדס המנוסה מניו יורק. המאמן וורז'יצ'ה הפולני, עבר את כל השלבים במועדון: שחקן (96-02), עוזר מאמן (03-08) ומאמן (מ-2009).

הרכב משוער: אנדי גרונבאום (וויליאם הסמר); סבסטיאן מירנדה, צ'אד מרשל, קרלוס מנדס, שון פרנסיס (ג'וליוס ג'יימס); טוני טצ'אני, אדי גייבן, דילי דוקה, מילובאן מירוסביץ'; אולמן ורגאס, אמיליו רנטריה







שיקאגו פייר
בליגה משנת: 1998
איצטדיון: טויוטה פארק (20,000)
צבע תלבושת: אדום-כחול
הישג שיא: אליפות (1998)
בעונה האחרונה: מקום 6 במזרח
באו: רפאל רובאז'ו (מיז'ונאריוס, קולומביה), ג'יי נולי (ונקובר ווייטקאפס), קלי דובה (ניו אינגלנד רבולושן), פדריקו פופו (דאנוביו, אורוגוואי), ארנה פרידריך (העברה חופשית), פאולו טורנאגי (אינטר, איטליה)
עזבו: באג'יו הוסידיץ' (האמרבי, שוודיה), כריסטיאן נזאריט (דפורטיבו קאלי, קולומביה), דייגו צ'אבס (פלסטינו, צ'ילה), ג'ון קונווי (פרישה), יוסיפ מיקוליץ', מייק באנר
מאמן: פרנק קלופאס
על שיקאגו עברה עונה בינונית למדי ב-2011, ששיאה בניצחון על היריבה הגדולה מניו יורק, לראשונה מאז 2009. רוב הסגל מהעונה שעברה נשאר, למעט אדין "באג'יו" הוסידיץ' הקשר הבוסני, שעבר מהקור בשיקאגו לקור בשוודיה. דייגו צ'אבס המחליף עזב לצ'ילה, אך במקומו בא אורוגוואי אחר, פדריקו פופו, שינסה להשוות את התרומה של צ'אבס בעונה שעברה (6 שערים). השאלה הגדולה היא מי יהיה הפליימייקר של שיקאגו העונה, כשאל סבסטיאן גראסיני הארגנטינאי המשתפר הצטרף רפאל רובאז'ו, אחד משחקני המפתח של מיז'ונאריוס ושותף מלא לעונה המוצלחת של הקבוצה ב-2011, אז סיימה במקום השני. בחוד ימשיכו לשתף פעולה שני הגנאים, פטריק ניארקו ודומיניק אודורו, כשמהספסל יכנס תגלית העונה שעברה של שיקאגו, הישראלי אור ברוך (שכבר הספיק לשחק השנה בנבחרת הצעירה תחת גיא לוזון). בשער יעמוד עוד פוטנציאל של נבחרת ארה"ב, שון ג'ונסון, ואת ההגנה הצעירה יחסית ינהיגו קורי גיבס המנוסה וגונסאלו סגארס, שחקן נבחרת קוסטה ריקה. הקישור כולל חוץ מגראסיני ורובאז'ו, גם את פאבל פארדו המקסיקני הוותיק, בעל עבר בשטוטגרט הגרמנית, את לוגן פאוס הקפטן ואת כוכב נבחרת גואטמלה, מרקו פאפה. המאמן, פרנק קלופאס, מתחיל את שנתו השנייה כמאמן שיקאגו, כלפני כן שימש הרבה שנים בתור חבר הצוות המקצועי של הקבוצה.

הרכב משוער: שון ג'ונסון; דן גרגאן, ג'ליל אניבאבה, קורי גיבס, גונסאלו סגארס; פאבל פארדו, לוגן פאוס, מרקו פאפה, סבסטיאן גראסיני (רפאל רובאז'ו); דומיניק אודורו, פטריק ניארקו








די.סי. יונייטד
בליגה משנת: 1996
איצטדיון: איצטדיון RFK (45,600)
צבע תלבושת: אדום-שחור
הישג שיא: אליפות(1996, 1997, 1999, 2004)
בעונה האחרונה: מקום 7 במזרח
באו: חמדי סאליהי (ראפיד וינה, אוסטריה), אמיליאנו דודאר (יאנג בויז, שוויץ), מרסלו סראגוסה (רבאן באקו, אזרבייג'אן), מייקון סנטוס (פ.צ. דאלאס), רובי ראסל (ריאל סולט לייק), דני קרוז (יוסטון דינמו), אנדרו דיקסטרה (צ'רלסטון באטרי), לואיס ניל (אורלנדו סיטי)
עזבו: מארק בורץ' (סיאטל סאונדרס), קלייד סימס (ניו אינגלנד רבולושן), טבון מקטאביש (פרישה), סנטינו קוורנטה (בנגל טאסקרס, הודו), ברנדון בארקלייג' (ניו יורק רד בולס), בלייק ברטשניידר (ניו אינגלנד רבולושן), ג'ד זיינר, סטיב קרונין, ג'וזף אנגווניה
מאמן: בן אולסן
הקבוצה המעוטרת ביותר בליגה כבר 7 שנים ללא אליפות, וכבר 4 שנים שהיא לא הגיעה לפלייאוף. אך כעת נדמה שיש שינוי בבירת ארה"ב, בעיקר בזכות הגעתו באמצע העונה שעברה של ה-MVP של עונת 2011: דוויין די רוסאריו. הקנדי הבינ"ל עבר עונה מלאת תהפוכות כשנדד בשנה אחת ב-3 קבוצות שונות ב-MLS (טורונטו, ניו יורק וכעת בדי.סי.יונייטד), אך ביונייטד נתן את יכולת השיא שלו בקריירה (13 שערים ו-7 בישולים ב-18 משחקים) וסחט מחמאות מאנשי כדורגל רבים בארה"ב (ביניהם תיירי הנרי מהרד בולס). אליו מצטרפים הרכש האלבני החדש, חמדי סאליהי, שבא אחרי 4 וחצי שנים בליגה האוסטרית (שנתיים בריד, שנתיים וחצי בראפיד וינה) ויוסיף מחץ להתקפה. יחד איתם בהתקפה נמצאים החלוץ הוותיק ג'וש וולף בן ה-34 ואחד מכישרונות העתיד של המועדון, אנדי נאחאר ההונדורני. ברנקו בושקוביץ' המונטנגרי יהיה אחראי על אספקת הכדורים להתקפה, ואת ההגנה אמור להנהיג אמיליאנו דודאר הארגנטינאי אחרי תקופה מוצלחת בליגה השוויצרית. בשער נמצא אחת ההבטחות הגדולות של נבחרת ארה"ב, ביל האמיד, תוצר האקדמיה של היונייטד, שקיבל את הופעת הבכורה בנבחרת בינואר האחרון מול ונצואלה. שימו לב למאמן בן אולסן, שחקן העבר של הקבוצה ושל נבחרת ארה"ב, שמחזיק בשיא בתור המאמן הצעיר בתולדות הליגה (בן 34 בלבד!).

הרכב משוער: ביל האמיד; רובי ראסל, ברנדון מקדונלד, אמיליאנו דודאר, דניאל וולארד; פרי קיטצ'ן, אנדי נאחאר, כריס פונטיוס, ברנקו בושקוביץ'; דוויין די רוסאריו, חמדי סאליהי







פ.צ. טורונטו
בליגה משנת: 2007
איצטדיון: BMO פילד (21,140)
צבע תלבושת: אדום-שחור
הישג שיא: מקום 5 במזרח (2009, 2010)
בעונה האחרונה: מקום 8 במזרח
באו: ג'רמי הול (פ.צ. דאלאס), ז'ואאו פלאטה (LDU קיטו, אקוודור), ריצ'ארד אקרסלי (ברנלי, אנגליה), מיגל אסבאל (אוניברסידד קונספסיון, צ'ילה), ג'יאובני קייסדו (LDU קיטו, אקוודור), רג'י לאמב (איפסוויץ', אנגליה), לוגאן אמורי (פורטו ריקו איילנדרס), אפריין בורגוס ג'וניור (העברה חופשית)
עזבו: דנליי בורמן (סופרספורט יונייטד, דרא"פ), ניית'ן סטורגיס (יוסטון דינמו), אנדי איירו, ג'יאנלוקה זבאריסה, חבייר מרטינה, מיקאל יוראסובסקי, אדי ויאטור, אלבקאי בושיבה
מאמן: ארון ווינטר
כמו בכדורסל, גם בכדורגל- טורונטו ספגה עד עכשיו את מהלומת ההתאקלמות של קבוצה קנדית ראשונה בתוך ליגה של אמריקאיות. לליגת האלופות הצפון אמריקאית הם עדיין נכנסו ב-3 השנים האחרונות, אך זה בגלל ההישגים בגביע קנדה ולא ב-MLS. אבל עכשיו מתחילים סוף סוף להיראות סימנים של קבוצה שיוצאת מהמשבר. על המאמן, ארון ווינטר, לא צריך להגיד הרבה. כל מי שעקב אחרי אייאקס המופלאה של שנות ה-90 שם לב לקשר האחורי ממוצא סורינאמי (יש שיגידו שגם ממוצא יהודי) שהעביר אח"כ קריירה מפוארת בליגה האיטלקית (לאציו, אינטר) ובנבחרת (84 הופעות וזכייה ביורו ב-1988). הרבה בזכותו הגיעו בעונה שעברה שני הכוכבים הגדולים של הקבוצה: טורסטן פרינגס ודני קוברמאנס. הראשון הגיע לקנדה אחרי 6 שנים בורדר ברמן, שבסופה של האחרונה רב כמעט עם כל מה שזז בקבוצה. בינתיים בטורונטו הוא מונה לקפטן הקבוצה, ונותן המון נסיון בעמדת הקשר האחורי. קוברמאנס לעומתו, הוא סקורר מובהק עם הרבה נסיון (ושערים) בהולנד (ספרטה רוטרדם, אלקמאר, פ.ס.וו) שגם הוא כמו פרינגס, החליט בגיל 33 לסגור קריירה בצפון אמריקה. ההגנה (החלק החלש בעונה שעברה בקבוצה) חוזק בדמותו של ג'יאובני קייסדו האקוודורי ומיגל אסבאל מצ'ילה, שני שחקני הגנה לגיטימיים בליגות המקומיות שלהם, שלאחרונה הרוויחו את הופעות הבכורה שלהם בנבחרות הלאומיות (קייסדו כבר עם 8).

הרכב משוער: סטפאן פריי; ריצ'ארד אקרסלי, ג'יאובני קייסדו, מיגל אסבאל, אשטון מורגן; טורסטן פרינגס, ג'וליאן דה גוזמן, אריק אבילה; ריאן ג'ונסון, ז'ואאו פלאטה, דני קוברמאנס








ניו אינגלנד רבולושן
בליגה משנת: 1996
איצטדיון: איצטדיון ג'ילט (68,560)
צבע תלבושת: אדום-כחול-לבן
הישג שיא: גמר הפלייאוף (2002, 2005-07)
בעונה האחרונה: מקום 9 ואחרון במזרח
באו: קלייד סימס (די.סי. יונייטד), סאיר סנה (באיירן מינכן 2), קלייד סימס (די.סי. יונייטד), פרננדו קרדנאס (אמריקה דה קאלי, קולומביה), ג'ון לוסאנו (אמריקה דה קאלי, קולומביה), חוזה מורנו (אונסה קאלדאס, קולומביה- השאלה), לי נגוין (בין דונג, וייטנאם), בלייק ברטשניידר (די.סי. יונייטד), ג'רמיה ווייט (העברה חופשית), פלוריאן לכנר (קרלסרוהה, גרמניה)
עזבו: קלי דובה (שיקאגו פייר), מרקו פרוביץ' (הכוכב האדום בלגרד, סרביה), רייקו לקיץ' (לינגבי, דנמרק), ריאן קוצ'ריין (סאן אנטוניו סקורפיונס), מילטון קראליו (ריינג'רס, צ'ילה), מונסף זרקה (פטרולול פלויישטי, רומניה), איליה סטוליצ'ה, דידייה דומי, פאט פלאן, זאק שילוסקי
מאמן: ג'יי היפס
אם חשבתם שטורונטו עברה עונה קשה, אתם מוזמנים להסתכל במאזן של ניו אינגלנד ב-2011: מקום 9 (ואחרון) במזרח, הגנה מפוררת לחלוטין (ספגה 58 שערים, אחד פחות מטורונטו שיאנית הספיגות) והתקפה חלשה להחריד (38 שערים ב-34 משחקים- 3 יותר מונקובר, הקבוצה החלשה בליגה). נוסף לכל מאמן בשנתו הראשונה- ג'יי היפס, שחקן עם נסיון של 8 שנים בקבוצה, אך חסר נסיון לחלוטין (בן 35, המאמן השני הכי צעיר בליגה) ובעלים כמו רוברט קראפט המולטי-מיליונר (יהודי ובעליה של הניו אינגלנד פטריוטס, קבוצת הפוטבול של העיר) הפכה את העונה של הרבס (Revs) לגיהנום. השנה מקווים לצאת מהמשבר בכל דרך אפשרית, אך לשם כך הם יצטרכו עונה טובה של שאלרי ג'וזף, הקפטן הגרנדיני של הקבוצה בן ה-33, שגם בגילו המתקדם הוביל את טבלת הכיבושים של הקבוצה עם 8 שערים. השנה תהיה שנתו ה-9 ברציפות בקבוצה, וזאת תהיה כנראה אחת מההזדמנויות האחרונות שלו להביא אליפות למועדון, אחרי שכבר הגיע לגמר 3 פעמים עם הקבוצה. מי שישחק לצידו הוא כנראה חוזה מורנו הקולומביאני, שסיכם על השאלתו מאונסה קאלדאס וכרגע מחכה לשחרור מההתאחדות הקולומביאנית ולגרין קארד שיאפשרו לו להגיע לקבוצה. חיזוק קולומביאני נוסף שהגיע הם פרננדו קרדנאס (חלוץ) וג'ון לוסאנו (מגן) שירדו ליגה בעונה שעברה עם אמריקה קאלי, קבוצת הפאר הקולומביאנית. עוד שחקן שמוכר לאוהדי מכבי ת"א הוא בני פיילהאבר, היהודי-אמריקאי שהיה קרוב להצטרף לקבוצה אך מסיבות כספיות לא הגיע.

הרכב משוער: מאט רייס; קווין אלסטון, ג'ון לוסאנו, איי.ג'יי סוארס, כריס טירני; קלייד סימס, שאלרי ג'וזף, סאנה ניאסי, בני פיילהאבר; חוזה מורנו, סאיר סנה






מונטריאול אימפקט
בליגה משנת: 2012
איצטדיון: איצטדיון סאפוטו (20,340)
צבע תלבושת: כחול-לבן
הישג שיא: אין
בעונה האחרונה: עונה ראשונה ב-MLS
באו: דונובן ריקטס (לוס אנג'לס גלאקסי), סאנה ניאסי (קולורדו ראפידס), ג'ב ברובסקי (ונקובר ווייטקאפס), ג'סטין מאפ (פילדלפיה יוניון), נלסון ריבאס (אינטר, איטליה), גרסון מאיין (צ'יבאס USA), ג'סטין בראון (צ'יבאס USA), מיגל מונטאניו (סיאטל סאונדרס), שאבאר תומאס (ספורטינג קנזס סיטי), בריאן ארגואז (פורט לאודרדייל סטרייקרס), בובי בורלינג (סאן חוזה ארת'קווייקס), טייסון וואל (סיאטל סאונדרס), קולן וורנר (ריאל סולט לייק), ג'וש גארדנר (קולומבוס קרו), זארק ולנטין (צ'יבאס USA), פטריס ברנייה (לינגבי, דנמרק), פליפה מרטינס (לוגאנו, שוויץ), ג'יאניר גארסיה (קרוס אסול, מקסיקו), מתאו פרארי (בשיקטאש, טורקיה), ברנארדו קוראדי (אודינזה, איטליה)
עזבו: איימיר לוארי (קרוליינה ריילהוקס), לאונרדו די לורנסו (קונספסיון, צ'ילה), קמרון נואלס (פרישה), נביו פיצוליטו (פרישה)
מאמן: ג'סי מארש
מזל טוב לקבוצה החדשה ממונטריאול (הקנדית השלישית ב-MLS) שהוקמה על מועדון קיים באותו השם, ששיחק בליגת ה-NASL, הליגה המקצוענית השנייה בחשיבותה בארה"ב. המאמן הוא ג'סי מארש, שחקן עבר עם נסיון רב ב-MLS, שאחרי עזיבתו של מאמן ארה"ב בוב בראדלי לנבחרת מצרים, עזב את משרת עוזר המאמן והגיע לפרוייקט שנפתח במחוז קוויבק. השמות המוכרים לחובבי הכדורגל האיטלקי הם כמובן נלסון ריבאס הקולומביאני, שעזב את אינטר אחרי 4 שנים בקבוצה (ביניהם השאלות), אך נפצע בתחילת העונה וייעדר מספר חודשים. השם השני הוא מתאו פרארי, בעל 11 הופעות בנבחרת איטליה, שעזב לאחרונה בצורה מכוערת את בשיקטאש הטורקית, כשהוא נתבע ע"י הקבוצה ב-CAS (בית הדין הגבוה לספורט) על התרת חוזהו. כיום, בגיל 32, בונים עליו בתור השחקן שיביא את הנסיון להגנה של מונטריאול. מאחורי שני הבלמים האלה יעמוד דונובן ריקטס, שוער נבחרת ג'מייקה, שמחזיק בשיא ממוצע ספיגת השערים בתולדות ה-MLS. אבל הכוכב הגדול הוא דווקא שחקן מקומי, פטריס ברנייה יליד קוויבק, שהתחיל את הקריירה בקבוצה ומאז עשה חיל באירופה (נורווגיה, גרמניה ודנמרק) וחזר בגיל 32 כדי לסגור מעגל ובעיקר כדי להיות האיש שאיתו יזדהו האוהדים. בהתקפה יש כרגע שני חלוצים צעירים שעשו קפיצה בשנה האחרונה (פוסיטו בסיאטל, בראון בצ'יבאס) אך מעיידים להחתים חלוץ בכיר מהם במועד ההעברות ביולי.

הרכב משוער: דונובן ריקטס; זארק ולנטין, מתאו פרארי, נלסון ריבאס (טייסון וואל), ג'וש גארדנר; דייבי ארנו, פליפה מרטינס, פטריס ברנייה, ג'סטין מאפ; ג'סטין בראון, מייקל פוסיטו

אחרי חימום קליל בסופר-קאפ האירופי נגד סביליה, כמו ריצה במהירות 6 על הליכון בחדר כושר - ריאל מדריד קופצת כיתה ופוגשת את אתלטיקו מדריד בברנבאו(שלישי, 23:45, ספורט 1) לדרבי הראשון והחם של העונה, כשתואר הסופר-קופה מונח על כף המאזניים(משחק אחד מתוך 2), כשהחיוך מגמר ליגת האלופות והגול של סרחיו ראמוס עדיין לא יורד לנו מהפנים. התלבטות גדולה של קרלו בין חאמס לדי-מאריה(מודריץ' כנראה על הספסל) ובאתלטיקו נראה את מויה בין הקורות ואת שני החלוצים החדשים בהתקפה.

דרך טובה לפתוח את הפריויו::



מתחילים בפאסיו. זוכרים את ה-7 במאי 2008? סופר-קלאסיקו בברנבאו אחרי שריאל הבטיחה את האליפות. בארסה המושפלת עומדת ומכבדת את האלופה הנכנסת בפאסיו יפיפה. מחר תעשה זאת גם אתלטיקו מדריד שתקבל את מחזיקת הסופר-קאפ האירופי במסדרון המפורסם. מעניין אם איקר ושות' יקחו את הזמן כמו שעשו גאגו וראמוס באותו הערב, בעוד ראול היה נבוך. תיאורטית, בגמר ליגת האלופות אתלטיקו הייתה אמורה 'לזכות' למחווה דומה מצד ריאל, אחרי שהקולוצ'ונרוס הגיעו כאלופי ספרד - אבל אופ"א נגד המחוות הספורטיביות האלה ולכן זה לא קרה. אתלטיקו זכתה בעבר לפאסיו מול סביליה -ולנסיה בהתאמה כשזכתה בסופר-קאפ האירופי ב-2010 ו-2012. בטח באתלטיקו זוכרים את החגיגה של פלקאו על חשבון צ'לסי. נציין אגב שבדרך-כלל הסופר-קאפ האירופי נערך בשלב מאוחר יותר, אבל הפעם הוחלט להקדים את המשחק. אגב, כשריאל התקבלה בפאסיו בעונת 10-11 אחרי שזכתה בגביע המלך - היא פירקה 6:3 את ולנסיה במאסטייה.

מה קורה אלופת אירופה, ריאל מדריד?

"Ahora, a por la otra Supercopa" - רציתם תיאור של משחק הסופר-קופה הספרדי במשפט אחד? קיבלתם. אחרי שסימנה 'וי' על התואר הראשון שלה העונה, אחד מתוך שש, במשחק לא רע בכלל מול סביליה בסופר-קאפ(2:0) האירופי בפרמיירה הרשמית לעונת 14-15 - ריאל מחפשת תואר נוסף, שוב על הפרצוף של אתלטיקו מדריד. ה-24 במאי 2014, איך אפשר לשכוח.. את העונה שעברה ריאל פתחה ברגל שמאל מבחינת הדרבים, וזה הזמן לשנות פאזה וגם להשיג תוצאה טובה לקראת הגומלין בויסנטה קאלדרון. אנחנו בהחלט נסתפק ב-3:0 כמו שהיה בחצי גמר הגביע..



השבוע היה שקט הרבה יותר במדריד. דייגו לופז עזב רשמית ונפרד במכתב מרגש מהמועדון והאוהדים, איקר הציג משחק בטוח בין הקורות, טוני קרוס השתלב נפלא עם אחוזים מדהימים בדיוק המסירות("קייזר קרוס" כבר קוראים לו בספרד) וכריסטיאנו רונאלדו זכה בתואר היחיד שהיה חסר לו ברמת המועדונים. הפורטוגלי לא רק בא לעבודה, כמו שאומר מוטי(חביב) - הוא גם בא לעבוד. הצמד נגד סביליה הקפיץ את מאזנו ל-70 שערים במפעלים האירופים, כשהוא עוקף את מסי וגרד מילר האגדי ושני רק למלך ראול - הוא מה שכריסטיאנו חלם עליו ברגעים הקשים במונדיאל המיותר בברזיל. כריסטיאנו אגב מועמד לתואר שחקן השנה באירופה כמובן, יחד עם מנואל נוייר ואריאן רובן. נו באמת, יש מה להתלבט?

אנחנו ניתן לתקשורת להמשיך לקשקש על כך שריאל לא ניצחה באף אחד ממשחקי ההכנה שלה העונה. מול פיורנטינה ריאל כבר הובילה משער של..ניחשתם נכון, כריסטיאנו, אחרי בישול של די-מאריה שממשיך להעסיק את התקשורת(עובר או לא עובר? האם הוא יפתח בהרכב מחר?? יכול להיות), במתפרצת מהירה כמו בימים הטובים(11 שניות מרחבה לרחבה) - אבל ההמשך היה גרוע וריאל נכנעה 2:1. קיילור נאבס רשם בכורה טובה בין הקורות לפחות כולל הצלה אחלה נהדרת. דווקא בעמדת השוער ריאל סגורה לקראת המשחק מחר ואין ערפל.

איקר קסיאס, כמה מפתיע(לא באמת) - יהיה האיש בין הקורות מחר, כשאנצ'לוטי כבר שלח רמז עבה במסיבת העיתונאים שבגומלין עשוי לשחק הרכב שונה לגמריי. איקר הניף כבר 9 גביעים כקפטן והוא מחכה 'ללה-דסימה' האישית שלו. בתקשורת חגגו שוב על המאזן הנפלא של סאן איקר - 'מיסטר דרבי' - מול אתלטיקו מדריד במשחקים בהם פתח בהרכב - 21 נצחונות ו-6 תוצאות תיקו. בשנה האחרונה הוא לא ספג מול אתלטיקו בגביע המלך.

לגבי שאר ההרכב, בעיקר הקישור - אין קול ואין עונה, אנצ'לוטי לא מנדב שום אינפורמציה. "די-מאריה זמין והוא יכול לפתוח בהרכב", אמר המיסטר. צ'אבי אלונסו שלא שיחק כזכור נגד סביליה בגלל ההשעייה ההזויה - חוזר לסגל, אבל גם להרכב? "אפילו לשחקנים לא אמרתי מי ישחק. תדעו מחר, אני מעדיף לא לדבר", אמר קרלו. טוני קרוס אמור להיות באנקר והתחושה שלנו היא שחאמס רודריגס ימתין לצ'אנס על הספסל. למרות שמדובר במשחק בית, אתלטיקו כמובן קבוצה ברמה אחת מעל סביליה ואסור להפקיר את האמצע. ואולי דווקא נראה קישור של שלושה מוחות במרכז? אלונסו-קרוס-מודריץ'? לפני ימים ספורים אנצ'לוטי התראיין ואמר שהוא לא פוסל את העובדה שהם ישחקו יחד. שלישיית ההתקפה וגם רביעיית ההגנה(קונטראו במקום מרסלו וגם ואראן על הספסל) - ברורה לכל.

אנחנו יכולים רק לנחש. לפי ה-AS, הדילמה של קרלו היא בין חאמס שעוד צריך להתאקלם לבין אנחל די-מאריה שהפתיע ביכולת והמוטיבצייה הגבוהה נגד פיורנטינה. שניהם התאמנו מעט מאוד במדי הקבוצה אבל די-מאריה מרגיש הרבה יותר בנוח מן הסתם(והערת בייניים - אולי יכולת טובה תסייע למכור אותו). החשיבות של צ'אבי אלונסו בקבוצה לא תיפחת ואולי מודריץ' שממש לא קרוב ליכולת שלו מהעונה שעברה(מאוד עייף וכבד במשחקי ההכנה וגם נגד סביליה לא הרשים) - ישלם את מחיר הסגל הרחב ויפתח על הספסל.



על חאמס רודריגס אמר המאמן - "גם הוא יכול לשחק. אני חושב שהוא היה טוב נגד סביליה וגם הביא דברים טובים למשחק שלנו. הוא צריך להתרגל לעמדה מעט יותר אחורית". "אנחנו לא נשנה את השיטה מהעונה שעברה. אנחנו יכולים לשנות משהו תוך כדי משחק, לרגעים מסוימים ומשהו נקודתי מאוד, אבל ריאל מדריד תישאר זהה", אמר אנצ'לוטי(בטענה לא רשמית שה-4:3:3 הזה מביא את המקסימום מבייל וכריסטיאנו) שאמר גם שאין במשחק פייבורטית.

ריאל מדריד - הרכב משוער: קסיאס; קרבחאל, ראמוס, פפה, קונטראו; גארת' בייל, אלונסו, קרוס, די-מאריה(חאמס\מודריץ'), כריסטיאנו רונאלדו; בנזמה

מה קורה אתלטיקו?

אתלטיקו המשיכה את הנסיקה המדהימה שלה תחת הדרכתו של צ'ולו סימאונה הכריש והעונה הגדולה בתולדותיה הסתיימה עם אליפות היסטורית, ראשונה מאז הדאבל ב-1996, ו..כמעט עם זכייה עוד יותר היסטורית בגמר ליגת האלופות. אלא שההיסטוריה חזרה על עצמה, ונחשו מי ניפצה לה את החלום עם גרזן? נכון, הקבוצה שלנו.. אתלטיקו הובילה עד הדקה האחרונה כמו ב-1974, ואז הגיע סרחיו ראמוס עם הנגיחה, והשאר היסטוריה(4:1). רק לכתוב את המשפט הזה על ראמוס ויורדות לי דמעות של אושר...

נכון שאתלטיקו של העונה שעברה הייתה השתקפות יפה של המשפט 'השלם עולה על סך חלקיו', אבל היא די התקשתה לשמור על שחקני המפתח. עולם כמנהגו נוהג. זו'זה מוריניו עמד עם שלט וכתב 'לנהירה ההמונית לצ'לסי - פנו ימינה'. קודם כל החלוץ דייגו קוסטה שרשם עונת שיא(36 שערים ב-52 הופעות, רק שחבל שבמונדיאל היה נפקד) ובהמשך הצטרפו אליו גם המגן השמאלי הנהדר פיליפה לואיס והשוער הבלגי הענק(תרתי משמע) טיבו קורטואה(הזאמורה של הליגה). גם דויד ויאה אמר שלום כשעבר לשחק בליגת ה-MLS, דייגו לא נשאר ולאדריאן אף-אחד לא מתגעגע.



המחליפים שהגיעו, בעיקר לחיזוק החוד - לא רעים בכלל, אבל סימאונה מקווה שהקבוצה לא סיימה את מסע הרכש שלה. הוא משוכנע שיחד עם קאייחון וטורס שהוזכרו כמועמדים - אתלטיקו תלך שוב על כל התארים. בינתיים המצטרף הטרי הוא ראול חימנז(10 מליון יורו). הרכש הראשון היה מריו מנדג'וקיץ' מבאיירן, חלוץ רחבה קלאסי שיודע את העבודה, ובהמשך הגיע גם ילד הפלא הצרפתי אנטוניו גרייזמן בתמורה ל-30 מליון יורו. יאן אולבק הצעיר הפך לשוער היקר בתולדות הליגה הספרדית אחרי שאתלטיקו שילמה עליו 16 מליון יורו והמגן השמאלי החדש הוא סקירייה מגראנדה. גם חסוס גמס ממאלגה הגיע כדי לאתגר את חואנפראן בעמדת המגן הימני. קוקה שחוזר נמרצות ע"י הגדולות ביבשת עדיין כאן, כולל גודין ומיראנדה. הסגל עמוק יותר מהעונה שעברה אבל אולי קצת פחות איכותי מבחינת ה-11. אתלטיקו גם בתור אלופת ספרד שברה הקיץ את שיא ההעברות שלה והוציאה למעלה מ-100 מליון יורו. כמובן שהיא גם הכניסה הרבה מזומנים כתוצאה ממכירת כוכביה..

בפרה-טמפורדה אתלטיקו נראתה מאוד עייפה ולא מדויקת ובארבעת המשחקים הראשונים כבשה שער אחד בלבד(!). היא ניצחה את נומנסיה ולאחר-מכן סיימה בשלוש תוצאות תיקו מאופסות מול סאן חוסה, אמריקה(הפסידה בפנדלים 3:2) וגלטסראיי. ואז הגיעה ההתפוצצות, הניצרה השתחרר נגד וולפסבורג כשאתלטיקו הציגה משחק התקפה נהדר וניצחה 5:1. ראול גארסיה כבש צמד, מנדג'וקיץ הוסיף את שער הבכורה בפנדל וגם קוקה והקטור(שער שני במסע המשחקים) כבשו.

בדומה לריאל, גם אתלטיקו קיימה משחק הכנה אחרון ביום שבת בערב. בגמר טורניר ראמון דה-קראנזה היא גברה 2:0 על סמפדוריה במשחק שאין להסיק ממנו שום דבר לגבי יום שלישי. כל ההרכב הראשון קיבל מנוחה כשהשחקן הבולט ששיחק היה הרכש הטרי ראול חימנז(הוחלף בדקה ה-80) שקיבל הרבה קרדיט מחבריו וגם מהמאמן על השתלבותו המהירה. הוא בהחלט יהיה האופצייה ההתקפית הבולטת מהספסל(סימאונה ציין שמבנה הקבוצה לא השתנה גם אחרי עזיבת דייגו קוסטה, ושחימנז הוא שילוב של גרייזמן ומנדג'וקיץ' בעצם. יכול לשחק גם כחלוץ חוד וגם להצטרף מאחורה). גם חסוס גמז המגן הימני פתח בהרכב.

כל משחקי קדם העונה::



נומנסיה - אתלטיקו מדריד 1:0; הקטור
סאן חוסה ארטקוקס - אתלטיקו מדריד 0:0
אמריקה - אתלטיקו מדריד 0:0(2:3 לאמריקה בפנדלים)
אתלטיקו מדריד - גלטסראיי 0:0
וולפסבורג - אתלטיקו מדריד 5:1; ראול גארסיה(X2), מנדג'וקיץ', קוקה, הקטור.
קאדיז - אתלטיקו מדריד 1:0; ראול גארסיה
סמפדוריה - אתלטיקו מדריד 2:0; סאול וחימנז

בשבוע האחרון היו דיווחים רבים על כך שבאתלטיקו לא מרוצים מהשוער החדש אובלאק שהגיע עם פציעה בגב ואף הציעו אותו לבנפיקה בעיסקה מסוימת. זו תהיה ההפתעה לקראת המשחק מחר - מיגל אנחל מויה יהיה זה שיפתח בין הקורות. "אולבאק הצטרף אלינו בשלב מאוחר ולקח לו זמן להתאמן כמו שצריך בגלל פציעה", הוסיף סימאונה. "אני לא מבטיח הרכב לאף-אחד, הטובים ישחקו". מויה מתרגש לקראת הצ'אנס - "אני מוכן לשחק בסופר-קופה וגאה אם המאמן חושב שאני מתאים. עשיתי קדם עונה טוב מאוד עם הקבוצה". השוער כבר ניצח בעבר בסנטיאגו ברנבאו, עם מאיורקה בעונת 08-09(משחק הפרידה של ריאל מקנבארו) והוא חולם לשחזר את ההישג. בכלל, בשני המשחקים האחרונים הבאמת חשובים בברנבאו - אתלטיקו ניצחה. בגמר הגביע 2013 וגם בליגה אשתקד, ככה שהיא ממש לא פוחדת.

הקפטן גאבי שזוכר היטב את הגול של ראמוס, דוחה על הסף את הטענות על רצון לנקמה "אנחנו רוצים לזכות בתואר. תנצח הקבוצה שתהיה מוכנה יותר פיזית ונפשית". סימאונה מדבר על משחק טוב שיהיה הכנה לליגה 'נוכל לראות לאן פני הקבוצה העונה' והוא מנמיך ציפיות ואומר שאתלטיקו מסתכלת על סביליה, ולנסיה ובילבאו ולא על ריאל וברצלונה. ואחרי המחמאות לריאל 'טובה יותר מהעונה שעברה גם בזכות טוני קרוס', המאמן ניסה לעקוץ כשאמר - "אנחנו רכשנו 8 שחקנים ב-95 מליון יורו. ריאל רכשה שניים במחיר הזה". אין שום הפתעות בהרכב אתלטיקו. סיקיירה וצמד החלוצים יערכו גם כן הופעת בכורה. ראול גארסיה יפתח בהרכב במקום ארדה טוראן שמושעה.



אתלטיקו מדריד - הרכב משוער: מיגל אנחל מויה; חואנפראן, מיראנדה, גודין, סיקיירה; גאבי, טיאגו,, קוקה, ארדה טוראן(ראול גארסיה); גרייזמן ומנדג'וקיץ'.

supercopa de españa - שיעור היסטוריה::

מפעל הסופר-קופה הספרדי יצא לדרך בשנת 1982, ואולי תופתעו לשמוע - זו תהיה הפעם הראשונה שריאל מדריד ואתלטיקו מדריד נפגשות. המאזן של ריאל מדריד במסגרת הזו עומד על 9 זכיות(מדורגת שנייה אחרי בארסה לה 11 גביעים) לעומת 4 הפסדים. אתלטיקו זכתה בתואר פעם אחת בלבד(לעומת 4 הפסדים), בעונת 1985 כשניצחה 3:1 את בארסה בבית והפסידה 1:0 בגומלין בקאמפ-נואו, בדיוק כמו עוד שש קבוצות נוספות(ולנסיה, אתלטיק בילבאו, סביליה, סראגוסה, מאיורקה וריאל סוסיאדד), ומה שמדהים הוא שהיא תמיד פגשה את ברצלונה בסופר-קופה, כמו בעונה שעברה. אשתקד, ויאה כבש גולאסו מול האקסית בויסנטה קאלדרון אך ניימאר השווה בנגיחה, ובארסה זכתה בתואר אחרי תיקו מאופס בקאמפ-נואו.

כל הזכיות של ריאל מדריד בסופר-קופה::

זכייה מס' 1: 1988 - הופעת הבכורה של אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי במסגרת הסופר-קופה, הלא-היא 'הקינטה דל-בויטרה'. ב-1986 ו-1987 הטורניר לא שוחק. וריאל אחרי 3 אליפויות ברציפות פגשה את בארסה מחזיקת הגביע. המשחק הראשון נערך בברנבאו וריאל של לאו בינהאקר ההולנדי הייתה דומיננטית יותר ולא נתנה לבארסה הזדמנויות, אבל האוהדים שיחררו קיטור בשבעים דקות מאופסות, עד שראו את מיצ'ל(לא סאלגדו) כובש בדקה ה-71 ואת הוגו סאנצ'ז מכפיל(78) ומביא את ריאל עם יתרון מבטיח לגומלין. 'העייט' אמיליו בוטארגיניו כבש שער חוץ חשוב בקאמפ-נואו בדקה ה-17, ובאקרו אמנם הצליח להפוך ובארסה ניצחה אך את התואר היא..הפסידה.



זכייה מס' 2: 1989 - בעונה החולפת ריאל מדריד זכתה בדאבל(בגמר הגביע ניצחה 1:0 את ויאדוליד) ולכן לא נערך משחק סופר-קופה. זו הייתה הפעם השנייה בהיסטוריה שקבוצה זוכה בתואר מבלי לשחק. הפעם הקודמת הייתה אתלטיק בילבאו ב-1984. החוק ההזוי תוקן ע"י ההתאחדות בשנת 1996.

זכייה מס' 3: 1990 - הקבוצה של ג'ון טושאק, ריאל מדריד מודל 89-90, קבעה שיא שערים מדהים לעונה - 107, שיא שנשבר רק ע"י..ריאל מדריד של מוריניו. ברצלונה אמנם הצליחה להרוס את שאיפות הדאבל כשניצחה את ריאל בגמר הגביע, אבל בסופר-קופה ריאל הגיעה במטרה לנקום והשיגה דאבל אחר - ניצחון כפול על בארסה.

זה התחיל עם 1:0 קטן וטוב בקאמפ-נואו(ניצחון ראשון 'בביוב' אחרי 5 עונות) משער של מיצ'ל במחצית השנייה (54), במשחק בו רק 40,000 אוהדים הגיעו - ו-4-1 ענק בסנטיאגו ברנבאו, למרות שדווקא בארסה כבשה ראשונה. גיוקוטקסה כבש בדקה ה-20, אבל בוטארגיניו כבש את השיוויון כבר אחרי שתי דקות והשלים צמד שקבע מהפך ממש 'עם הבאזר'(44). הוגו סאנצ'ז, הפיצ'יצ'י של העונה הקודמת(38 שערים!) ביסס את הניצחון בדקה ה-56 וגם אראגון השתתף בחגיגה, חגיגה זו לא מילה אחרי שהפתיע את זוביזארטה הליצן עם שער מ-40 מטר! ריאל הייתה הרבה יותר משוחררת לאחר היתרון במשחק הראשון ודון די-סטפאנו זכה עם ריאל בתואר ראשון כמאמן.

"גיהנום משפיל עבור בארסה", כתבו באל-מונדו דפורטיבו לאחר המשחק. 'זה היה פיקניק עבור ריאל מדריד'. משחקי הסופר-קופה הפעם נערכו, תחזיקו חזק - רק בחודש דצמבר! המשך העונה היה הרבה פחות טוב, וריאל סיימה רק במקום השלישי כשהיא מפסידה 12 משחקים מתוך 38. אמיליו בוטארגיניו היה הפיצ'יצ'י החדש עם 19 שערים.



זכייה מס' 4: 1993 - ריאל ובארסה מחליפות תפקידים. בפעם השנייה בהיסטוריה של המפעל, ריאל מגיעה כמחזיקת הגביע, ובארסה כאלופת ספרד. הפעם היא גם זוכה בתואר. המשחקים שוב נערכו בחודש דצמבר, וריאל אירחה את המשחק הראשון בברנבאו. סטויצ'קוב המעצבן העלה את בארסה ליתרון, אבל אלפונסו השווה(35) והשלים צמד בהמשך עם שער חשוב מאוד לקראת הסיום(89) כשבאמצע כובש גם איבן זאמורנו. בניטו פלורו היה יכול להיות רגוע. שבועיים אחר-כך בארסה הייתה חדורת אמונה אבל שער של זאמורנו בדקה ה-21 החזיר אותה למציאות. באקרו הצליח רק לאזן בדקה ה-65, אבל התואר כבר הוכרע. זכייה רביעית ברציפות של ריאל מדריד בתואר.



זכייה מס' 5: 1997- יופ היינקס קיבל את המושכות אחרי שקאפלו שהביא אליפות חזר לאיטליה - וזה התחיל טוב. במשחק בקאמפ-נואו נפלו שני שערים בחלוף 11 דקות. ראול כבש שער בזק בנגיחה אחרי בישול מעולה, אבל נאדל הלא-מכוסה השווה לאחר כדור קרן. ג'ובאני ניצח לבארסה את המשק בפנדל סמוך לסיום, אבל בברנבאו זו הייתה הצגה של אלופה אמיתית. יופ היינקס פתח עם פאנוצ'י, קראנקה וזה רוברטו בנוסף לרדונדו שחזר להרכב לאחר פציעה.

ראול הראה תצוגת על כשכבש בדקה ה-42 אחרי כדור ארוך של קראנקה והוא לא נותן סיכוי לגוארדיולה שרודף אחריו(42), ובמחצית השנייה הכפיל(54), מיאטוביץ' הבקיע את השלישי, אפילו סיידורף(בישול של רדונדו) השתתף בחגיגה כשריאל מפרקת את ההגנה של בארסה עם כדורי עומק חכמים שוב ושוב ושוב, ושער מצמק של ג'ובאני, שוב הוא- ממש לא החזיר את הכבוד האבוד של בארסה ששימשה כשטיח באותו ערב. "איך סופגים כל-כך הרבה גולים באותה השיטה? ריאל צחקה על ההגנה המביכה של בארסה", קטלו באל-מונדו דפורטיבו. ראול נבחר לשחקן המשחק כמובן כאשר היירו, קראנקה, רוברטו קרלוס, סיידורף ומיאטוביץ קיבלו גם כן ציון גבוה(3 כוכבים) מהכתבים.



זכייה מס' 6: 2001 - אחרי ארבע שנים - ריאל חוזרת למעמד, וזוכה בו בפעם השישית, ובפעם הראשונה כשהיריבה היא לא ברצלונה. המשחק הראשון נערך בסראגוסה כמובן. זינדין זידאן, השחקן היקר בעולם - ערך הופעת בכורה בריאל מדריד, ששיחקה משום מה רק עם חלוץ אחד. הקשר הברזילאי פלאביו קונססאו כבש שער יתרון עבורינו, אבל יורדי הרס עם שער שיוויון(79). התקשורת קטלה קצת ('ריאל שיחקה קצת יותר טוב ונראתה רצינית, אבל שחקני העל לא מצליחים להתחבר)', כתבו במארקה, אבל בכל-מקרה לכולם היה ברור שלסראגוסה אין מה לחפש בסנטיאגו ברנבאו.

שבוע אחר-כך הקהל חיכה כמעט 75 דקות עד לגול הראשון, כשראול נוגח מקרוב את הראשון שלו לאותו ערב, ואחריו הגיעו שניים נוספים(79 ו-82). סראגוסה עוד הייתה במשחק במחצית הראשונה אבל איקר סיכל את הניסיונות הבודדים שלה. ראול אגב, נשדד ע"י איטורלדה הליצן עוד קודם לכן. השופט פסק על נבדל שנוי במחלוקת ופסל שער חוקי, אבל ראוליטו לא ויתר. "מדריד היא ראול", כתבו באל-מונדו דפורטיבו הברסאי לאחר המשחק, אכולי קנאה. "משחק ענק של החלוץ האפיל על הופעת הבכורה של זיזו בסנטיאגו ברנבאו". הצרפתי הוחלף בדקה ה-71 ע"י סאביו במצב של 0:0. במארקה כתבו כרגיל Asi Asi Gana Real Madrid - ראול כבש גולאסויים, כמו תמיד.



זכייה מס' 8: 2003 - הגלאקטיקוס של קיירוש עם דיוויד בקהאם בהרכב בהופעת בכורה רשמית(ובלי היירו, ועם מקאללה שעדיין היה בסגל ונכנס במחצית השנייה) - יצאו לדרך לקרב על התואר הראשון של העונה, אחרי מסע משחקים במזרח הרחוק שמטרתו הייתה כלכלית ו..כלכלית. בקהאם(התחיל מול מאיורקה ו..נפרד מריאל מול מאיורקה, תחשבו על זה) תופקד כקשר מרכזי לצידו של קמביאסו והמכונה התחילה לחרוק כבר אז. פיגו כבש שער יתרון בדקה ה-18 במהלך שהתחיל מקרן של בקהאם, אבל מאיורקה שהייתה פחות טובה ברוב המחצית הראשונה, השוותה בדיוק בסוף המחצית וסמואל אטו שאהב להתעלל בנו - קבע מהפך בדקה ה-48 אחרי עוד טעות בהגנה.

ברנבאו זה היה סיפור אחר, לפחות בתחילת העונה, לפני שהדברים השבשו, ובעיקר בזכות איקר שפשוט נעל את השער למרות ניסיונות חוזרים שוב ושוב של אטו ואיבאגזה. "בהשגחת קסיאס", כתבו בתקשורת לאחר המשחק. ראול כבש את השער החשוב דקה לפני ההפסקה, כשזידאן בעט לשער, לאו פראנקו הדף הצידה ורוברטו קרלוס שלח כדור רוחב לראול; ובמחצית השנייה הוסיפו גם רונאלדו-פנומנו, איך לא, אחרי מסירה של פיגו, וגם בקהאם בשער בכורה בנגיחה(!) אחרי בישול של רונאלדו(זה אמור להיות הפוך, לא?) 3:0 לריאל, סופר-קופה מס'7 בארון ותואר ראשון לראול כקפטן. ההמשך? - אפשר לוותר...



זכייה מס' 8: 2008 - ריאל פוגשת את ולנסיה במאסטייה ועולה בהרכב לא אידיאלי - בלי רוד, עם בלבואה, וראול כחלוץ בודד. המשחק נפתח כשראול צופה וחולף בחיוך מריר על פני גביע היורו. ראול לא היה חלק מההיסטוריה של ספרד. ולעניין - ריאל שיחקה לא מספיק טוב אך יצאה עם הפסד סביר של 3:2 במאסטייה כשרוד מגלה יכולת גבוהה עם צמד. רוד פתח את מסכת השערים עם 1:0 מקצה הרחבה(צד ימין) בדקה ה-13, אבל האקס מאטה השווה בפצצה משלו בדקה ה-53 ודויד ויאה נגח את שער היתרון לולנסיה - מהפך של העטלפים תוך חמש דקות.
שוסטר הבין שהוא חייב לשנות והקים מהספסל את אריאן רובן, ההולנדי שכאשר הוא לא פצוע - אז הוא מעופף על כר הדשא. ארבע דקות אחרי שנכנס, רובן פתח בריצה אדירה בכנף שמאל דווקא, יישר למרכז ושם חיכה רוד שקבע 2:2. המילה האחרונה הייתה של ויסנטה(שחקן העונה ב-2004) שניצל שגיאה איומה בהגנה.

במשחק בברנבאו ריאל הייתה צריכה בסה"כ 1:0 כדי לזכות, אבל איפה אנחנו ואיפה 1:0. ולנסיה פתחה מעולה ואחרי משחק מסירות יפה דויד סילבה כבש בבעיטה שטוחה. העניינים הסתבכו לחלוטין כשואן דר-וארט, הרכש היחיד באותו הקיץ - הורחק בדקה ה-39. ארבע דקות מפתיחת המחצית השנייה, רוד השווה בפנדל והאמונה הייתה שעם הטירוף של הברנבאו - ריאל תתגבר על הנחיתות המספרית, אבל רוד הורחק בצהוב שני מטופש בדקה ה-72. גמור? ממש לא. רובן הציג משחק ענק למרות שלא נכנס לסטט', וריאל פשוט ישבה על השער של ולנסיה.

ראמוס שעלה רק מהספסל כבש בנגיחה עם כל הלב בדקה ה-75 והעלה את ריאל ל-2:1. עשר דקות עברו ודה לה-רד הנפלא כבש שער מסובבת מחוץ לרחבה שהפתיעה את הידלבראנד. בדקה ה-88 היגואין הריח את הטעות בהגנה וניצל החזרת כדור איומה לעבר השוער הגרמני, עקף אותו וגילגל לרשת החשופה. שער מצמק של האקס מוריינטס, איך לא, הכניס את הקבוצה ללחץ גדול לקראת הסיום אבל ריאל ידעה לשמור על ה-4:2 וזכתה בתואר בפעם השמינית בתולדותיה. עוד רמונטדה ופתיחת עונה אופטימית, לפני המשפט ההוא של שוסטר שעלה לו במשרתו.



זכייה מס' 9: 2012 - אלופת ספרד הגאה חזרה מעט עייפה מהיורו וישר התייצבה לסופר-קלאסיקו ראש-בראש, עם זכרונות נעימים מהביקור האחרון של כריסטיאנו בקאמפ-נואו - 'שער האליפות', ובמטרה לנקום על ההפסד בסופר-קופה בעונה שעברה במשחק צמוד מאוד שכמעט נקלע להארכה(2:2 בברנבאו ו-3:2 לבארסה בקאמפ-נואו כשמסי כובש בדקה ה-80).

אחרי מחצית מאופסת, שהתאפיינה בעיקר בשליטה של בארסה בכדור אך במשחק הגנה טוב של ריאל - כריסטיאנו עקץ עם גול בנגיחה אחרי כדור קרן והעלה את ריאל ליתרון. ריאל לא סיימה להתחבק וכבר חטפה שיוויון מהיר מבארסה. פדרו קיבל כדור עומק ענק מאחורי הגב של קונטראו ובעט חזק לרשת. מסי קבע מהפך בדקה ה-70 וצ'אבי סיבך את המצב עם שער נוסף בדקה ה-78. אחרי שאינייסטה כידרר בחופשיות ומסר לו לשטח. ריאל הייתה בדרך הביתה עם תוצאה רעה מאוד, אבל אז הגיע די-מאריה, או יותר נכון ואלדז המברטז(אהבתם?). השוער הקטלוני שיחק באש מה שנקרא וניסה לכדרר בתוך הרחבה, די-מאריה אמר תודה וכבש שער חוץ יקר מפז. 3:2 בסיום. בברנבאו נעבור אותם..

ריאל של מוריניו הראתה מהרגע הראשון מי האלופה ופתחה את המשחק בטירוף. הברנבאו שאג כפי שלא שאג הרבה זמן, וריאל הפגינה עליונות מוחלטת. באותו משחק היא הייתה יכולה באמת לנקום על אותה חמישייה ארורה שנרצה לשכוח, אבל הסתפקה בניצחון צנוע. העיקר שתואר היה בידיים שלנו.

אחרי מספר החמצות בלתי-אפשרוית, הגיע השער הראשון. פפה שלח כדור ארוך, מסצ'ראנו הסתבך וראה את הגב של חברו לנבחרת, גונזלו היגואין, שהפעם עשה זאת נכון והכניע את ואלדז. 1:0 לריאל מדריד בדקה ה-11. הלחץ על כל המגרש נמשך, בארסה לא ידעה מאיפה זה בא לה. בדקה ה-19 קדירה חילץ כדור נהדר במרכז השדה והעיף קדימה לכריסטיאנו. תעצרו רגע ולכו לראות את המהלך ביוטיוב. כריסטיאנו הקפיץ עם העקב מעל ראשו של פיקה האומלל, הגיע מול ואלדז, חיכה מעט, שאל אותו לאיפה הוא רוצה את הגול ובעט לרשת. 2:0 לריאל מדריד. גול של פפה נפסל, היגואין שהיה יכול להתקרב לדי-סטפאנו באותו משחק לא הפסיק להחמיץ, ובדקה ה-28 לא נכבש שער שלישי אמנם אבל החגיגה המשיכה כשאדריאנו הורחק ובארסה הייתה על סף התפרקות.

במקום להמשיך לשחק, שוב חזינו באלמנט מרגיז בריאל מדריד של מוריניו, שהזמינה את בארסה לתקוף. ממש על סף השריקה להפסקה מסי סיבב כדור חופשי מקילומטר בערך ואיקר נרדם. בארסה מצמקת ל-2:1 והיא שוב במשחק, אוי העצבים.

עצבים, זו הייתה מילת המפתח במחצית השנייה. סמי קדירה עשה מהלך סולו ענק בדקה ה-68 ואחרי 'שהשכיב' חצי מבארסה הוא בעט על גופו של ואלדז, והלך גבר. מוריניו ניסה לרענן את השורות ברבע השעה האחרונה כשהכניס את קאייחון ובנזמה וגם את לוקה מודריץ', הרכש הטרי שהגיע מטוטנהאם - לדקות ראשונות בריאל מדריד. הקרואטי עזר לקבוצה להניע את הכדור בשקט ובביטחון וגם כמעט כבש סמוך לסיום אך בעט החוצה, אבל מה זה חשוב. שוב ריאל גוברת על בארסה וסופר-קופה מס' 9 בארון של ריאל מדריד. הכותרת שלנו באתר הייתה 'יפת תואר'. "הראשון של מדריד", כתבו במארקה. '30 דקות ענקיות של ריאל מדריד הביאו את הניצחון. בארסה הייתה עלובה אבל הפחידה את הברנבאו'. ככה רצינו לראות את ריאל מדריד, אבל הסיפור של עונת 2012-13 לא נכתב ככה כנראה..



ההפסדים:
1982 - ריאל ניצחה 1:0 במשחק הראשון משער של מטהוד, אבל נפלה חזק בגומלין עם תבוסה 4:0 לסוסיאדד שניצחה 4:1 בסיכום.

1995 - תבוסה 3:0 בריאזור לא הותירה לריאל מדריד יותר מדי סיכוי בגומלין. היירו כבש בדקה ה-30 אבל דפור הפכה את התוצאה בעשר הדקות האחרונות ורשמה ניצחון כפול, 2:1 בברנבאו ו-5:1 בסיכום הכללי.

2007 - ריאל הפסידה 1:0 קטן בפיחואן(לואיס פביאנו בפנדל) והאמינה שבברנבאו היא תתקן, אבל משחק הגנה עלוב הסתיים בהפסד 5:3 מביך לסביליה, בו נזכור בעיקר את הגולאסו המדהים של דרנטה לחיבורים מ-35 מטר. רנאטו(צמד) וקאנוטה(שלושער) חגגו על האין הגנה של ריאל. פפה היה נוראי. ראמוס וקנבארו כבשו לריאל אבל זה לא חיפר על משחק הגנה מביך.

2011 - סופר-קלאסיקו כבר בחודש אוגוסט, איזה כיף. ריאל הציגה משחק מעולה והובילה כשבנזמה מבשל לאוזיל, אבל ויאה הפגיז גולאסו מחוץ לרחבה ומסי הפך את התוצאה. צ'אבי אלונסו איזן ל-2:2 במחצית השנייה במשחק בו קונטראו ערך את הופעת הבכורה בריאל, שיצאה פראיירית גדולה.

הגומלין בקאמפ-נואו היה אתגר גדול עבור ריאל מדריד שנקלעה פעמיים לפיגור משערים של איניייסטה מסי, אבל פעמיים הצליחה לאזן - כריסטיאנו בדקה ה-20, ובנזמה בדקה ה-85. היה נראה שהמשחק הולך לעוד 30 דקות מטורפות בהארכה, אבל אז הגיע מסי הרשע וניצח לבארסה את המשחק עם 3:2(5:4 לבארסה בסיכום שני המשחקים). המשחק התחמם לקראת הסיום כשמרסלו הורחק מהספסל וגם אוזיל ראה את הכרטיס האדום. מוריניו באקט מכוער שלח אצבע לעבר עיניו של עוזרו של גוארדיולה, טיטו וילאנובה.



ובמעבר חד, ראול הוא המבקיע הבולט של ריאל מדריד בסופר-קופה עם 7 כיבושים. השחקן שכבש הכי הרבה במפעל חוץ מלאו מסי(10). בסגל הנוכחי, רונאלדו כבש 3 פעמים, ראמוס עם 2 שערים ובנזמה, די-מאריה וצ'אבי אלונסו עם שער אחד כ"א. כל הכובשים של ריאל - בוטארגיניו ורוד(3) ומיצ'ל, הוגו סאנצ'ז, אלפונסו זאמורנו והיגואין (2). היירו, מטהוד, ארגון, מיאטוביץ', סיידורף, דרנטה וקנבארו עם שער אחד כ"א מסוט אוזיל, גונזלו היגואין, רובן דה-לה רד ופלאביו קונססאו.

מפגש צפייה - לא ייערך הפעם חבר'ה כתוצאה מאילוצים(וגם שעה לא נוחה) - עמכם הסליחה. היות וגומלין הסופר-קופה ביום שישי - כנראה שגם עליו נאלץ לדלג. אנחנו מכוונים לקראת משחק הפתיחה של הליגה, נגד קורדובה ביום שני. צפוי לעדכונים.

600 עמודים פלוס (650 אלף צפיות!) היו הסיבה לפור. עברנו ומרחנו כל כך הרבה עמודים שאם תלכו לעמוד הראשון עוד תראו איצטדיונים בבנייה. אז הגיע הזמן לעשות סדר, לדעת מה קיים, מה שופץ ומה טומן חובו העתיד. יקרה? כנראה שבשביל זה נצטרך את דיון איצטדיונים 3.0, ואם הוא באמת יגיע בעוד 6-7-8 שנים, נדע שאנחנו גם מבוגרים כבר, אבל שיש התקדמות אמיתית. נוכל להשוות להודעה הראשונה אי שם בשנת 2008 בדיון הראשון ונראה איפה היינו ואיפה אנחנו בנמצאים. אז יאללה בואו נתחיל. נכון להיום, המינימום לליגת העל הוא 5,000 מקומות ישיבה. החל מעונת 2014/15, יעלה המינימום ל-6,000 מקומות ישיבה. איצטדיונים שעומדים בתקן של 5,000 מקומות ומעלה, עשויים להמשיך כחריגים, אולם, סביר מאוד להניח כי אם המינימום יעלה בעוד מספר שנים ללמעלה מ-7,000 מקומות, יצטרכו איצטדיונים אלה להוסיף יציע או אפילו מעבר, תלוי במינימום שייקבע.

איצטדיונים קיימים/עתידיים - ליגת העל, אלה שנבנו, לשמחתנו.
ואלה שלצערנו, עדיין איתנו (לפי תכולה)
את איצטדיון קריית אליעזר, לא נשים בדיון, מאחר ועוד 4 חודשים
הוא כבר לא יהיה איתנו, אז נכניס את סמי עופר, מגיע לו בכל זאת:

איצטדיון טדי, ירושלים.
בנייה ושיפוצים: 1991, 1999, 2011
תכולה: 34,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: יש דיבורים קצת רחוקים על הגדלת
התכולה בין 45 ל-50 אלף מקומות ישיבה
קבוצות: בית"ר ירושלים, הפועל ירושלים, הפועל קטמון ירושלים



איצטדיון סמי עופר, חיפה
בנייה ושיפוצים: 2014
תכולה: 30,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: -
קבוצות: מכבי חיפה, הפועל חיפה
נכון לשורות אלה, מכבי והפועל חיפה עדיין משחקות באיצטדיון קרית אליעזר (14,000)
אולם מדובר בחודשים האחרונים בלבד, את העונה הבאה יפתחו הקבוצות בסמי עופר החדש


איצטדיון בלומפילד, תל אביב.
בנייה ושיפוצים: 1962, 2000, 2008, 2010, 2012
תכולה: 14,413
שיפוץ עתידי מתוכנן: הרמת היציעים מאחורי השערים
והגדלת התכולה לבין 18 - 19.5 אלף.
קבוצות: הפועל ת"א, מכבי ת"א ובני יהודה ת"א



איצטדיון היהלום, נתניה
בנייה ושיפוצים: 2012
תכולה: 13,600
שיפוץ עתידי מתוכנן: הגדלה ל-25 אלף, בעתיד הרחוק
קבוצות: מכבי נתניה, הפועל רעננה (2013-14)



איצטדיון וסרמיל, באר שבע
בנייה ושיפוצים: 1960, 2001
תכולה: 13,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: בעונת 2016/17
צפוי להיחנך האיצטדיון החדש בעיר
שתכולתו 16 אלף מקומות ישיבה.
קבוצות: הפועל באר שבע



האיצטדיון החדש: איצטדיון ע"ש יעקב טרנר (16,000)


איצטדיון המושבה (ראש הזהב), פתח תקווה
בנייה ושיפוצים: 2011
תכולה: 11,500
שיפוץ עתידי מתוכנן: הגדלה ל-20 אלף בעתיד הרחוק
קבוצות: הפועל פ"ת, מכבי פ"ת



איצטדיון דוחא (השלום), סכנין
בנייה ושיפוצים: 2006, 2009
תכולה: 8,500
שיפוץ עתידי מתוכנן: עם השלמת
היציע האחרון, תכולת המגרש
צפויה לקפוץ בין 10 עד 15 אלף
מקומות ישיבה
קבוצות: איחוד בני סכנין


איצטדיון ה-י"א חללי מינכן, אשדוד
בנייה ושיפוצים: 1966
תכולה: 8,200
שיפוץ עתידי: אין, יש תוכניות
לאיצטדיון חדש בתחומי העיר
עם 14 אלף מקומות ישיבה
קבוצות: מועדון ספורט אשדוד


איצטדון עירוני, קריית שמונה
בנייה ושיפוצים: 1989, 2008
תכולה: 5,300
שיפוץ עתידי מתוכנן: אין
קבוצות: עירוני קרית שמונה



איצטדיון עירוני, עכו
בנייה ושיפוצים: 2011
תכולה: 5,000
שיפוץ עתידי מתוכנן: עם הוספת יציעים מאחורי השערים
תגדל התכולה ל-10 אלף, תלוי במינימום למגרש והצלחת
הקבוצה.
קבוצות: הפועל עכו



איצטדיון גרונדמן, רמת השרון

בנייה ושיפוצים: 1998, 2012
תכולה: 4,300
שיפוץ עתידי: אין
קבוצות: עירוני ניר רמת השרון

כמדי שנה, הרעב לקבוצות הכדורגל שלנו כה גדול, עד שאנחנו מוכנים לשבוע מהריח של התלבושות.

ראשונה לפתוח לנו את התאבון לקראת עונת המשחקים 2014/5 היא מכבי תל אביב. בשעה טובה ומוצלחת, האלופה חוזרת לגוון הכחול המקורי, לאחר מספר שנים בהן שיחקה עם גוון כהה במיוחד של כחול, שלעיתים הזכיר את הצבע השחור.













התמונות האדיבות אתר ספורט2 והאתר הרשמי של מכבי תל אביב.

הליגה הצרפתית - עונת 2014-2015

בעונה האחרונה בצרפת נוכחנו לדעת ששוב, נראה שאין קבוצה שמסוגלת לעמוד בפני הענקית מעיר הבירה - גם לא מונאקו והשייח' הפרטי שלה. פריז סן ז'רמן שוב הוכיחה שאין דבר שמסוגל לעצור בעדה בדרך אל הנפת הצלחת, והיא לקחה בפעם השנייה ברציפות את תואר האליפות אליה הביתה לפריז. המאבק בצמרת התנהל בעיקר בינה לבין מונאקו, שסיימה שנייה בטבלה עם 80 נק' - 9 פחות מלאלופה. שאר הליגה התרכזה בעיקר במאבקים על כרטיסים במפעלים האירופאיים, וכמובן במאבק ההישרדות בליגה הבכירה. ליל דלקה אחרי השתיים הנ"ל כשהיא סיימה במקום השלישי וזכתה במקום הנוסף במוקדמות ליגת האלופות, בעוד סנט.אטיין וליון סיימו במקומות 4-5 ומיקמו את עצמן בליגה האירופאית בעונה הקרובה.

סיפור יפה ששווה להזכיר הוא זה של גנגאן, ששרדה את העונה האחרונה ונשארה בליגה הראשונה כשהיא מסיימת 2 מקומות ו2 נק' מעל הקו האדום, אבל גם זכתה בגביע הצרפתי. היא עשתה זאת בעיקר אחרי שלא זכתה להתקלות קשות משלב לשלב, ורק בחצי הגמר היא עשתה סנסציה כשפגשה את מונאקו, ובמשחק שנגמר 1-1 ב90 דק' היא התעלתה על עצמה בהארכה וניצחה 1:3 גדול שהוביל אותה לגמר. בגמר היא פגשה את ראן, והצליחה לגבור עליה ולהניף את הגביע הצרפתי - לראשונה בתולדות המועדון. בניגוד אליה, הליג 1 נפרדה מסושו, ולנסיאן ואז'קסיו, אך קיבלה בחזרה גם את מץ, לאנס וקון.

***

העונה הקרובה תהיה אולי מסקרנת יותר, לאור מס' דברים שקרו בקיץ האחרון. נתחיל עם האלופה, פ.ס.ז', שעשתה את אחת הרכישות הכי גדולות של הקיץ באירופה, כשהחתימה את דויד לואיז מצ'לסי תמורת 50 מיליון אירו. אליו מצטרף גם סרג' אורייר, מגנה הימני של טולוז, שמגיע בהשאלה. המחיר הגבוה של הבלם הברזילאי יוצר לפ.ס.ז' בעיה מבחינת חוקי הפייר-פליי הפיננסי של אופ"א, ונכון לעכשיו פריז שמה לה למטרה את אנחל די מאריה מריאל מדריד, אך הבעיה שהזכרנו מונעת כרגע את העברתו.

היריבה הגדולה ביותר בליגה של פריז נכון לעכשיו היא מונאקו, אבל היא זכתה לזעזוע רציני הקיץ, כשהשם הגדול של הקיץ - חאמס רודריגז הקולומביאני - עזב אותה לטובת ריאל מדריד. על המחיר מונאקו בוודאי לא תתאבל - 70 מיליון פאונד, שצריכים להיות מספיק טובים כדי למצוא לקשר תחליף ראוי. עד כה מונאקו חיזקה את עצמה בעיקר בחלק האחורי של ההרכב, כשרכשה את איימן עבדנור מטולוז תמורת כ-12 מיליון פאונד, והבלם הטוניסאי צפוי להיכנס להרכב הראשון. אליו מצטרף גם תיימו באקאיוקו, הקשר האחורי בן ה21, שנרכש תמורת 7 מיליון פאונד ויחזק את הקישור האחורי של מונאקו. צריך להזכיר שגם בעמדת המאמן נעשו שינויים במועדון, כאשר קלאודיו רניירי עזב בתום העונה האחרונה אחרי שנתיים בתפקיד, ואותו מחליף לאונרדו חארדים הפורטוגלי, שאימן אשתקד את ספורטינג ליסבון.

אבל הרכש הגדול של הקיץ עבור מונאקו הוא כנראה רדמאל פלקאו, החלוץ הקולומביאני שחוזר מפציעה קשה ונכון לעכשיו, למרות דיווחים רבים על מעברים אפשריים, נשאר כחלוצה של מונאקו ולא עובר (עדיין) לשום מקום. יכול להיות שאיתו מונאקו הייתה יכולה לקחת אליפות, שכן המרחק בינה לבין פ.ס.ז' לא היה כ"כ רחוק בתום העונה, ובמידה והוא ישוב להראות את מה שהוא יודע לעשות - לכבוש ובצרורות - אז למונאקו יש סיבה לאופטימיות.

***

עוד דברים שקרו הקיץ: מת'יו ולבואנה, הקשר הצרפתי של מארסיי שיחגוג 30 בחודש הבא, עוזב אותה אחרי 8 שנים לדינמו מוסקבה הרוסית. ולבואנה היה אחד משחקני המפתח של מארסיי בשנים האחרונות, אם לא ה-שחקן, ולא בטוח שהסכום אותו קיבלה מארסיי תמורתו, כ-7 מיליון פאונד, מספק אותה דיו. גם ג'ורדן אייו עוזב את המועדון לטובת לוריין. אבל מארסיי גם התחזקה, והיא הנחיתה את מיצ'י בטשואני, שפיקד עליו גיא לוזון בשנה האחרונה, כאשר החלוץ הבלגי ממוצא קונגולזי כבש 18 שערים ב29 הופעות בליגה הבלגית, והוא אבידה קשה לסטנדרד ליאז'.

גם מארסיי, בדומה למונאקו, עשתה שינוי משמעותי בעמדת המאמן. אחרי שבדצמבר האחרון פוטר אלי באופ מתפקידו והחליף אותו במחצית העונה שנותרה חוסה אניגו, מארסיי הנחיתה את מרסלו ביילסה, המאמן הארגנטינאי הוותיק שבעונה האחרונה לא פיקד על אף קבוצה ונח במקצת אחרי שנתיים באתלטיק בילבאו. בכך הופכת מארסיי לאחת הקבוצות שיהיה יותר ממעניין לעקוב אחריהן העונה, שכן ביילסה מגיע למדינה שלא אימן בה מעולם, לשפה שכנראה לא השתמש בה ולתרבות אחרת ממה שהוא רגיל אליה, אחת ששונה מזו הדרום-אמריקאית/ספרדית.

***

המחזור הראשון::

האלופה מפריז תתכבד לפתוח הערב, יום שישי, את העונה החדשה בצרפת כשתתארח אצל ריימס. מחר, כרגיל, נקבל את מסת המשחקים הגדולה מהליגה הבכירה, כאשר ביילסה ומארסיי יתארחו אצל באסטיה, סנט.אטיין תתארח אצל מחזיקת הגביע, גנגאן, איתי שכטר ונאנט יפגשו את העולה החדשה, לאנס, ומץ תנסה לעשות צעד ראשון מוצלח בחזרתה לליגה הראשונה כשתפגוש במשחק חוץ קשה את ליל. ביום ראשון המחזור יינעל, אז ליון תארח את ליל, ומונאקו תצא לדרך חדשה כשתפגוש בבית את לוריין.

רשימת המשחקים המלאה:

שישי, 21:30
ריימס - פריז סן ז'רמן

שבת, 22:00
באסטיה - מארסיי
אביאן - קון
גנגאן - סנט.אטיין
ליל - מץ
מונפלייה - בורדו
נאנט - לאנס
ניס - טולוז

ראשון, 18:00
ליון - ראן

ראשון, 22:00
מונאקו - לוריין



בברכת עונה מוצלחת, מהנה ודיון פורה לכולנו,

צוות אייסוקר

לא אינפורמטיבי כמו הדיון שנפתח לפני חודשיים, אבל מה זה משנה? העיקר שאייסוקר חזר!

מכבי תל-אביב 2014/15

התחלנו את העונה באופטימיות עם החזרה של אוסקר גארסיה וסיכוי להגיע לליגת האלופות.
מה קרה לנו מאז? מבצע 'צוק איתן' יצא לדרך, בלי הביתיות הקבוצה נראתה כבויה, גארסיה עזב בפעם השנייה בגלל המצב הביטחוני הרעוע (והספיק מאז גם לעזוב את ווטפורד אחרי שבוע בגלל בעיות בריאותיות) וקיבלנו את פאקו אייסטרן, שהיה עוזר המאמן של בניטז, במקומו. לליגת האלופות ולליגה האירופית אמרנו שלום (ואפילו הספקנו...

מכבי תל-אביב 2014/15 - פעם שלישית גלידה?

---------------------הפועל ת"א 2014/15-------------------



העונה שעברה נפתחה בבאז עצום שלא היה בהפועל מאז עונת ליגת האלופות(11/12). רב"ש, היה המאמן(המבטיח?) וישב לצידו איתי שכטר, הבן האובד שחזר מחו"ל בקול תרועה רמה בשכר אסטרונומי ועם ים של זכרונות מהדאבל, במסיבת עיתונאים מפוארת. עם שחקנים זרים...

הפועל ת"א מודל 2014/15:: לא תשברו אותנו

הפורום מתאושש ואני מקווה גם אנחנו...

אני אנסה בימים הקרובים קצת להשקיע בדיון כדי שזה ייראה קצת יותר מכובד. לצער כולם המון מידע נעלם ולצערי הסקירות שהכנתי ביחד אתכם כבר לא נוכל לעלות. נצטרך לבנות הכל מחדש, אבל יהיה בסדר.

מכבי נתניה
מאמן:יוסי מזרחי
הגיעו:רן רול(הפועל נצרת עילית), קובי חסן(הפועל רעננה), אדיר טובול(בני סכנין), טובריאנו פינס(הפועל חיפה), עידן שריקי(מכבי פתח תקווה), שניר דורי(הפועל פתח תקווה), ערן לוי(בית"ר ירושלים), שליו מנשה(בני יהודה), אוהד לויטה(אומוניה ניקוסיה), סביטי ליפניה(עירוני רמת השרון), ליאור ז'אן(הפועל פתח תקווה)
עזבו:אחמד סבע(הפועל קריית שמונה), קובי דג'אני(הפועל באר שבע), בן בנימין(הפועל...

הליגה הלאומית 13/14

ברוכים הבאים לדיון של ג'קסון מרטינס והליגה הפורטוגזית...

סתם, סתם. כאן כאמור אנחנו מרכזים כל נושא כללי שאין לו דיון ספציפי לגבי כל ליגה, ידיעה, משחקים ותוצאות מכל טורניר אפשרי על הפלנטה.
החל מהליגות של קפריסין, פורטוגל, בלגיה ואוסטריה וכלה בליגות הדרום אמריקאיות של ונסואלה, צ'ילה ואקואדור.

טוב, נדמה לי שהרעיון די ברור מהכותרת - אז יאללה, להתחיל להמליץ על שירים!

בפלייליסט שלי מככבים כרגע פינק פלוד (pink floyd) עם השיר another brick in the wall, המורכב בעצם משלושה חלקים - אני במיוחד אוהב את חלק 1 + 2. מהשלישי לא הכי התלהבתי. עוד שיר מומלץ שלהם - mother.

עוד שירים מומלצים :

soundgarden - the day i tried to live
muse - micro cuts
bob marley - iron lion zion
the clash - spanish bombs

תורכם.

דיון המוזיקה הרשמי

נכון תמיד הציקו לכם בראש שאלות כמו "למה פוצץ המשחק בין איי סיינט קיט לגואטמלה במוקדמות מונדיאל 1962?", "זה נכון שמתישהו בשנות ה70 בליגה המקדונית עלה שחקן מהספסל בלי אישור וכבש שער אליפות שנחשב?" או "נכון היה פעם שחקן בליגה האוזבקית בגובה 1.20 ועם עין אחת? מי זה היה?"
ולא היה לכם איפה לשאול ולא רציתם בדיון אוף טופיק של פורום אוף טופיק כי זה קשור לכדורגל?
אז עכשיו יש לכם.

ואני אפתח את הדיון עם שאלה באמת מציקה לי הרבה זמן: באילו קבוצות שיחק ולדרמה באירופה?

האוף טופיק העולמי

החוקים לדיון פשוטים בלי Porn ובלי צילומים פוגעניים.
כל השאר בסדר.
תשתפו בדברים שאתם מכירים.
It's real.. :aaa12:

-----------

---
Clam down bitches....

----


Funny Pics הדיון הרשמי

לא יצא לכם אף פעם לראות כדורגל ופתאום לקלוט שאיזה שחקן נראה בול כמו מישהו מוכר אחר?
אם כן יצא לכם אז זה הדיון בשבילכם. אני אתחיל:
1)מאורו קאמורנסי ועידן טל:
מאורו:


ועידן:


2)פרדריק ליונגברג והגיטריסט של הרד הוט צ'ילי פפרז פלי:
פלי:


פרדי:...

כפילים

הפועל פתח-תקוה עונת 2014/2015

העונה החולפת:
אחת העונות הכי משוגעות שקבוצת כדורגל במדינת ישראל עברה. זה לא קל לפתוח עונה שנייה ברציפות בליגה לאומית שקוראים לך הפועל פ"ת אתה הרי אוהד אימפריה ולא קבוצה קטנה כמו שאר הליגה הזאת. על פניו בקיץ שעבר הכל נראה טוב , יש בעלים יש סגל טוב...

הפועל פתח תקווה 2014/15: רק רוצים לשרוד