Quantcast
Channel: Asoccer.co.il - לאנשים שאוהבים כדורגל
Viewing all 43761 articles
Browse latest View live

קוסטה ריקה - כשהגלים מתחזקים, ה"טיקוס" מתגלים!

$
0
0
נבחרת קוסטה ריקה
[​IMG] [​IMG]

משחק בינ"ל ראשון: קוסטה ריקה - אל סלבדור 0-7 (ספטמבר 1921 בגוואטמלה)
הניצחון הכי גדול: 12-0 (נגד פורטו ריקו בקולומביה, דצמבר 1946)
ההפסד הכי גדול: 7-0 (נגד מכסיקו במכסיקו סיטי, אוגוסט 1975)
שיאן ההופעות: וולטר סנטנו (137)
מלך השערים: רולאנדו פונסקה (47)
הופעות בגביע העולם: 3 (1990, 2002, 2006)
הישג שיא בגביע העולם: שמינית הגמר (1990)

קוסטה ריקה נחשבת באופן היסטורי לבכירה בנבחרות מרכז אמריקה (מכסיקו וארה"ב שייכות להתאחדות הצפון אמריקנית). במשך שנים רבות באמצע המאה הקודמת היא נחשבה לנבחרת השנייה בטובה בכל היבשת, אבל קונקאקאף קיבלה מקום אחד בלבד במונדיאל, וה"טיקוס" לא הצליחו לנצח את מכסיקו במאבק עליו. אחרי שאיבדה גובה ביבשת בשנות ה-70 וה-80, הצליחה קוסטה ריקה להעפיל למונדיאל לראשונה ב-1990. באיטליה היא גם רשמה את הישג השיא שלה - העפלה לשמינית הגמר, תחת בורה מילוטנוביץ'. במשחקה הראשון אי פעם במונדיאל, הצליחה הנבחרת הקוסטה ריקנית, שהתבססה על שחקנים מהליגה המקומית בלבד, להפתיע את נבחרת סקוטלנד 1-0 משער של חואן קייאסו. במחזור היא היא רשמה הפסד מינימלי לברזיל, והיתה צריכה תיקו בלבד מול שבדיה במחזור האחרון ע"מ להעפיל לשלב הבא. הסקנדינבים עלו ליתרון במחצית הראשונה, אבל בשלהי המחצית השנייה הקפטן רוג'ר פלורס השווה את התוצאה, והמחליף הצעיר הרנאן מדפורד, ש-12 שנים מאוחר יותר יהיה השריד היחיד מאותה נבחרת במונדיאל באסיה, כבש את שער הניצחון ושלח את קוסטה ריקה לשמינית הגמר, שם היא הובסה 4-1 ע"י צ'כוסלובקיה. לשני המונדיאלים הבאים הטיקוס שוב לא הצליחו להגיע, לפני שחזרו בכל תרועה רמה למונדיאל ב-2002, אחרי שסיימו במקום הראשון בבית הצפון אמריקני, הרבה לפני מכסיקו וארה"ב. למרות שהוגרלה לבית קשה, קוסטה ריקה הרשימה בקוריאה וסיימה במקום השלישי אחרי טורקיה רק בגלל הפרש שערים, אחרי תבוסה 5-2 לברזיל במחזור האחרון באחד המשחקים המהנים בטורניר. ב-2006 קוסטה ריקה שוב העפילה למונדיאל, אך הפעם היא לא הצליחה להשיג ולו נקודה אחת והלכה הביתה בתום שלב הבתים. לאחר שלא הצליחה להעפיל למונדיאל האחרון, קוסטה ריקה חוזרת למונדיאל הנוכחי.

[​IMG]
נבחרת קוסטה ריקה במונדיאל 2002

הסגל הקוסטה ריקני למונדיאל מורכב ממספר שחקנים המשחקים באירופה המחוזקים בשחקנים מסקנדינביה וה-MLS, וגם בליגה המקומית. שמות בולטים ומוכרים בו הם הקפטן ברייאן רואיז מפ.ס.וו., השוער קיילור נאבאס מלבאנטה, ג'וניור דיאז ממיינץ ויואל קמפבל מאולימפיאקוס. הטיקוס ספגו מכה לא פשוטה כאשר ברייאן אוביידו מאברטון שבר את רגלו בינואר ויחמיץ את המונדיאל, וגם אלבארו סאבוריו, החלוץ הותיק, נפצע במהלך ההכנות לטורניר ולא יזכה לקחת בו חלק. שחקנים משמעותיים נוספים בסגל של חורחה לואיס פינטו הם רוי מילר, מגנה המצויין של ניו יורק רד בולס, והקשר סלסו בורחס מא.י.ק. השבדית. למונדיאל הנוכחי העפילה קוסטה ריקה בקלות רבה לאחר תצוגה מרשימה בבית הגמר הצפון אמריקאי, בו סיימה שנייה ורשמה נצחונות מול ארה"ב ומכסיקו. למעשה, את האחרונה היא כמעט הדיחה לחלוטין מהמונדיאל, כאשר ניצחה אותה בסן חוזה במחזור האחרון, אך הפסד דרמטי של פנמה מול ארה"ב מנע מהטיקוס להדיח את המכסיקנים השנואים עליהם. לכל אורך המוקדמות קוסטה ריקה הראתה יכולת קבוצתית טובה מאוד, עם הגנה מצויינת לצד חוליית התקפה מוכשרת אך לא יציבה. בהתחשב ביריבות של קוסטה ריקה בבית ד' - אורוגוואי, איטליה ואנגליה - זה יוכל להספיק, אולי, לשלושה הפסדים מכובדים.


המאמן

חורחה לואיס פינטו
[​IMG]

זוהי הקדנציה השנייה של חורחה לואיס פינטו בנבחרת קוסטה ריקה. הקודמת היתה בין 2004 ל-2005, אך הוא פוטר בעקבות תוצאות לא טובות ויכולת לא מרשימה. למאמן הותיק בן ה-61 יש קריירה מכובדת מאוד בקולומביה, שם אימן מספר קבוצות בעלות שם ואף זכה באליפות אחת עם קוקוטה ב-2006. ב-2002 הגיע לראשונה לקוסטה ריקה, והוביל את אלחאולנסה לשלוש אליפויות מקומיות. ב-2007 מונה פינטו למאמן נבחרת קולומביה, פתח טוב את קמפיין מוקדמות המונדיאל אך פוטר לאחר נסיגה ביכולת וקולומביה נכשלה במשימת ההעפלה. ב-2011 מונה שוב למאמנם של הטיקוס, והוביל אותם בהצלחה לא מבוטלת בטורנירים בצפון אמריקה, וכמובן למונדיאל הנוכחי.

שחקני המפתח

קיילור נאבאס

[​IMG]

מה זה אומר על נבחרת, אם השם הכי גדול שלה הוא שוער? דבר אחד בטוח, קיילור נאבאס ביצע השנה פריצה מרשימה בלבאנטה, והוא מדיע למונדיאל כאחד השוערים הטובים בלה ליגה, ואולי באירופה בכלל. נאבאס התחיל את הקריירה שלו בסאפריסה מסן חוזה, וב-2008, בהיותו בן 22, קיבל את אפודת השוער הראשון. בעונתו הראשונה כשוער ראשון הוא זכה באליפות, וערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת. ב-2009 הוא הגיע לחצי גמר גביע הזהב עם קוסטה ריקה וזכה בתואר השוער המצטיין, ושנה לאחר מכן הוא עבר לספרד, שם חתם באלבסטה מהליגה השנייה. הוא הציג יכולת טובה, אך אלבסטה ירדה לליגה השלישית והוא עבר ללבאנטה, שם שימש כמחליף של גוסטאבו מונואה במשך שנתיים. לקראת סוף העונה שעברה, לאחר תבוסה ביתית 4-0 לדפורטיבו, נטען כלפי מונואה ומספר שחקנים נוספים שהם מכרו את המשחק, והם הודחו מההרכב. נאבאס קיבל את אפודת השוער הראשון, וניצל את ההזדמנות עד תום עם יכולת מצויינת, שנמשכת עד היום. השמועות על מעבר לקבוצה גדולה יותר לא איחרו להגיע, וליברפול ומילאן הוזכרו כמועמדות. בהתחשב בזהות היריבות של קוסטה ריקה במונדיאל, לנאבאס יהיו הזדמנויות רבות להציג את כישוריו, ואולי להשיג מחזרות נוספות לשירותיו.

ברייאן רואיז

[​IMG]


עד לפני מספר חודשים, למאמן הפינטו היו סיבות רבות לדאגה מכושרו של הקפטן שלו, ברייאן רואיז. אחרי שתי עונות טובות בפולהאם, חלה העונה ירידה בכושרו של רואיז, והוא איבד את מקומו בהרכב של הקבוצה המדרדרת מלונדון. אבל בינואר רואיז סידר לעצמו מעבר בהשאלה לפ.ס.וו. ההולנדית, שם הוא חוזר לכושר שאפיין אותו בקדנציה הראשונה שלו בהולנד במדי טוונטה. מדובר בבשורות טובות מאוד לקוסטה ריקה, שהרבה ממשחק ההתקפה שלה נשען על היצירתיות של "לה קומרדחה" ("הסמור).
את הקריירה שלו התחיל רואיז באלחואלנסה, הקבוצה של אלחואלה, העיר השנייה בגודלה בקוסטה ריקה. לאחר שלוש עונות בבוגרים, בהן היה בורג מרכזי בזכייה של אלחואלנסה באליפות מקומית אחת, אליפות המועדונים של מרכז אמריקה, וגולת הכותרת - גביע האלופות של קונקאקא"ף, עבר רואיז לגנט בקיץ 2006. כבר לאחר עונה אחת הוא קיבל את סרט הקפטן, ובעונתו השנייה היה גם מלך השערים של הקבוצה. ביולי 2009 המשיך רואיז בהתקדמות וחתם בטוונטה ההולנדית. במשך השנתיים שלו בטוונטה, היה רואיז אחד מכוכבי הקבוצה שב-2010 זכתה באליפות סנסציונית בהולנד, ושנה לאחר מכן סיימה במקום השני וזכתה בגביע. רואיז עצמו סיים את עונת האליפות כסגן מלך השערים של הליגה עם 24 כיבושים. את עונת 2011 התחיל רואיז עם טוונטה, אך ביום האחרון של מועד ההעברות עבר לפולהאם, שם, כאמור, הוא לא הצליח לשחזר את יכולתו הנהדרת מהולנד. עתה מקווה רואיז לסיים חצי עונה עם הופעה מכובדת בגביע העולם, ואולי לסדר לעצמו חוזה בקבוצה אחרת בעונה הבאה.


סלסו בורחס

[​IMG]

כמו ללא מעט נבחרות בקיץ הקרוב, גם לקוסטה ריקה יש בסגל נציג ממוצא ברזילאי. הנציג הזה הוא סלסו בורחס, בנו של אלשנדרה גימראייס, מתאזרח ברזילאי ששיחק במדי הטיקוס במונדיאל 1990, וגם אימן אותם במונדיאלים של 2002 ו-2006. בניגוד לאביו ששיחק כחלוץ, בורחס משחק כפליימייקר, בעל טכניקה וגבוהה ויכולת כיבוש מרשימה מרחוק. אחרי שכיכב במדי הנבחרות הצעירות של קוסטה ריקה וזכה ספריסה, קבוצת נעוריו,בארבע אליפויות מקומיות רצופות, זומן בורחס לנבחרת הבוגרת לראשונה בקיץ 2008, ומאז הוא הפך לאחד מהשחקנים המרכזיים שלה. חצי שנה ואליפות אחת נוספת לאחר הבכורה בנבחרת, הקשר המוכשר עבר לפרדריקסטאד הנורבגית. אחרי שלוש עונות מצויינות בורחס הגיע למדינה סקנדינבית אחרת - שבדיה, שם חתם בא.י.ק. משטוקהולם. מאז עברו עוד שתי עונות מוצלחות ופוריות, והשמועות אומרות שבורחס מחפש מעבר לליגה גדולה יותר בקיץ. אבל עוד לפני כן, מצפה לו משימה מסובכת ביותר - להתמודד עם הקישור של איטליה, אנגליה ואורוגוואי, ולהוכיח שהוא ראוי לשחק ברמה גבוהה יותר.

שימו לב ל...

יואל קמפבל

[​IMG]

כבר שנים שקמפבל נחשב לכוכב העולה של הכדורגל הקוסטה ריקני. לפני חמש שנים, קמפבל כבר הראה ניצוצות כשהיה הכוכב של הנבחרת שהודחה בשלב הבתים של המונדיאל עד גיל 17 ב-2009. ב-2011, הוא הוביל את קוסטה ריקה לסגנות אליפות צפון אמריקה עד גיל 20, וסיים כמלך השערים עם שישה כיבושים. בקיץ של אותה שנה, צמד שלו מול אוסטרליה בשלב הבתים של המונדיאליטו העלה את קוסטה ריקה לשמינית הגמר. יכולתו של קמפבל באותו טורניר הובילה להחתמתו ע"י ארסנל, ממנה הושאל מיידית ללוריין, והציג שם יכולת טובה. בעונה לאחר מכן הגיעה השאלה מוצלחת פחות לבטיס, והעונה הוא הושאל שוב, הפעם לאולימפיאקוס היוונית, והפך לאחד מכוכבי הקבוצה, עם דאבל-דאבל בכל המסגרות של כיבושים ובישולים, כולל שער בשמינית הגמר מול מנצ'סטר יונייטד. גם בנבחרת הבוגרת קמפבל הפך לשחקן משמעותי, ויש באמתחתו כבר מעל ל-30 הופעות בה. לאחרונה עלה קמפבל לכותרות, לאחר שרכש לא פחות מ-500 מדבקות של שחקני מונדיאל בתקווה למצוא שם מדבקה של עצמו, אך לשווא. בברזיל הוא ינסה לגרום לכך שגם אחרים יחפשו את המדבקה שלו.

הסגל המלא:


שוערים: קיילור נאבאס (לבאנטה), פטריק פמברטון (אלחואלנסה), דניאל קמברונרו (הרדיאנו)
הגנה: מייקל אומניה (ספריסה), ג'וניור דיאז (מיינץ), רוי מייר (ניו יורק רד בולס), ג'יאנקרלו גונזאלס (קולומבוס קרו), יוני אקוסטה (אלחואלנסה), כריסטיאן גמבואה (רוזנבורג), אוסקר דוארטה (קלאב ברוז'), היינר מורה (ספריסה), וויילון פרנסיס (קולומבוס קרו)
קישור: סלסו בורחס (א.י.ק. סולנה), כריסטיאן בולאניוס (קופנהאגן), מייקל בראנטס (אאלסונד), חוזה מיגל קוברו (הרדיאנו), ילצין טחדה (ספריסה), אסטבן גרנאדו (הרדיאנו), דייגו קאלבו (ואלרנגה)
התקפה: בריאן רואיז (פ.ס.וו), יואל קמפבל (אולימפיאקוס), רנדאל ברנס (קרטחינס), מרקו אורניה (קובאן)


לוח המשחקים:

אורוגוואי - קוסטה ריקה (קסטלאו, פורטלזה (סיארה), 14.6, 22:00 שעון ישראל)
איטליה - קוסטה ריקה (ארינה פרנאמבוקו, רסיפה (פרנאמבוקו), 20.6, 19:00 שעון ישראל)
קוסטה ריקה - אנגליה (מינייראו, בלו הוריזונטה (מינאס ז'ראיס), 24.6, 19:00 שעון ישראל)

זהירות: יצרניות החומוס העלו את אחוזי השומן במוצרים באופן חד

$
0
0
כמה ממכם מרימים מהמדף חומוס בלי לבדוק כמה אחוזי שומן יש בו?
בדיוק את זה מנצלות כעת היצרניות.
עד לפני כמה חודשים, על המדפים הופיע חומוס מסוג חדש: "חומוס 9% שומן". 9% שומן, בקטגורית
החומוס, נחשב מוצר טוב. מרבית היצרנים כולל הגדול ביותר, שטראוס, ייצרו חומוס עם 15% שומן.
אלא שמוצר 9% ירד מהמדפים. ובמקביל, החלו אחוזי השומן אצל היצרניות לעלות בחדות.

בנוסף לעליית המחירים החדה (בעיקר עקב העדר תחרות בקטגוריה), מצאו לאחרונה
היצרנים דרך חדשה להוזיל עלויות, כמובן חלילה לא להוזיל את המוצרים כי כאמור, אין ממש תחרות.
ובכן הדרך הזו היא בהעלאת אחוז השומן. שומן הוא מוצר זול, וככל שיותר ממנו יהיה במוצר, הוא
מוזיל ליצרן עלויות, והופך כמובן את המוצר למשמין הרבה יותר ובריא הרבה פחות.

לפני 4 שנים, פורסם תחקיר על אחוזי השומן. בעקבותיו, היצרנים הורידו את אחוז השומן ל-13-15%
לאחר שבעבר היו מעל 20%. כנראה שהם בונים על הזמן שחלף מאז, והמחסור החמור בארגוני
צרכנים אמינים בישראל שיזהירו את הציבור מתכסיסים כאלו, אז לאחרונה העלו מחדש את אחוזי
השומן במוצרים.
למשל, בסלטי צבר יש כבר חומוס לבנוני, חומוס מסעדות וחומוס צבר רגיל עם 28-30% שומן.
כלומר, כמות שומן כפולה מאותם מוצרים זהים. חלק מהיצרנים העלו מ-13-15% ל-18% שומן.
עליות קטנות, אך משמעותיות. תארו לכם שניצבו מולכם גבינה לבנה 9%, ולידה גבינה לבנה 18%.
ברור שהייתם בוחרים במוצר בעל טעם זהה עם חצי מכמות השומן.

אז נשאלת השאלה: למה יצרניות החומוס לא מדגישות (מתחרות) את נושא הורדת אחוז השומן בחומוס?
התשובה פשוטה להפליא. החוק לא מחייב אותן לציין על האריזות כמה אחוז שומן במוצר.
הרבה מעבר לכך: החוק אפילו לא מחייב להציג את אחוז השומן והתוית עצמה במקום נגיש בצידי המוצר
או על גבי המכסה. אין גם כללים לגבי גודל הפונט (גודל האותיות). אין שום פיקוח בשום צורה.
ולכן מרבית היצרנים מצאו פטנט: את הרכיבים הם שמים במדבקה בתחתית המוצר, היכן שהצרכן
לא יוכל לראות אותה אלא אם ירים את המוצר יהפוך אותו יקרב אותו (כיתוב מזערי). כמה מאיתנו נעשה
זאת בבחירת חומוס? ובדיוק כך אפשר לשחק באחוזי השומן, והצרכן ממשיך לחשוב שמדובר באותו מוצר.
לא רק זה, על ידי כיתוב מטעה שאין שום בקרה גם לגביו כמו "חומוס מסעדות" "חומוס השף" וכו',
החברות גובות הרבה יותר על הרבה פחות מוצר עם הרבה יותר שומן. אם לפני שנתיים נמכר 1 ק"ג
חומוס של יצרן מסויים ב-12 שקל, הרי שכיום הפטנט הוא אריזת 400 גרם ב-9 שקל ואפילו אריזות
400 גרם ב-13-14 שקל, כאשר ה"מבצע" הוא 2 ב-20-24 שקלים. כלומר, 800 גרם חומוס ב-20-24 שקל,
עלייה של מעל 200% ממחירו לפני שנתיים.

הבעיה לא רק בהעדר תחרות, בסימון מטעה ללא פיקוח בתחתית המוצרים, אלא בהרכב התזונתי
ההולך ומדרדר - שוב - בגלל העדר תחרות והעדר פיקוח. חומוס של 30% שומן, כבר מזיק כמו חטיף
או שוקולד.. אלא שבעוד אלו בתודעת הצרכן הישראלי בקטגוריה 'לא בריא', החומוס עדיין מוחזק
בקטגוריה אחרת, של ממרח בריא. האם הייתם קונים גבינה לבנה למריחה 30% שומן? אז למה חומוס?

מי תהיה אלופת העולם?

$
0
0
ועכשיו בלי יותר מידי דיבורים, כדרך המסורת, לאחר שהסגלים הסופיים מפורסמים, מנחשים את הזוכה.

חושב שאתה יודע? תצביע וגם נימוק עשוי להתקבל בברכה.

אורוגוואי - שלושה מיליון חלומות... ואמוס אורוגוואי!

$
0
0
[​IMG] [​IMG]



אורוגוואי בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: אורוגוואי 2 - 3 ארגנטינה (מונטבידאו, אורוגוואי, 16 במאי 1901)
הניצחון הכי גדול: בוליביה 0 - 9 אורוגוואי (לימה, פרו, 9 בנובמבר 1927)
ההפסד הכי גדול: אורוגוואי 0 - 6 ארגנטינה (מונטבידאו, אורוגוואי, 20 ביולי 1902)
הכי הרבה הופעות כשחקן: דיאגו "קאצ'אבאצ'ה" פורלאן קוראסו (108)
מלך השערים: לואיס אלברטו סוארס דיאס (39)

ההיסטוריה של הסלסטה (התכולה) במונדיאלים הייתה, עד למונדיאל האחרון, היסטוריה במלוא מובן המילה. למה הכוונה, ובכן אורוגוואי זכתה במונדיאל הראשון, זכתה שוב ב-1950 עם המאראקאנסו המיתולוגי בברזיל. סיימה עוד פעמיים במקום הרביעי עד שנות ה-70. תוצאות מדהימות למדינה הקטנטנה שכיום מונה מעט יותר מ-3 מ' אזרחים ובעבר מנתה הרבה פחות. אבל ההיסטוריה המודרנית יותר הייתה פחות מרשימה, מאז מונדיאל 70 נכשלה אורוגוואי להעפיל ל-5 טורנירים ורק פעמיים הצליחה לעבור את שלב הבתים. בשני המקרים הודחה בשמינית, עם הדור המוכשר של שנות ה-80. אורוגוואי האגדית של הכדורגל בחיתוליו הפכה להיות עוד נבחרת, עד שהגיע המונדיאל האחרון בו הדהימה את כולם עם מקום רביעי. את התוצאות המדהימות במונדיאל המשיכה הסלסטה עם זכייה בקופה אמריקה על אדמת ארגנטינה השכנה.

[​IMG]
האורוגוואים חוגגים תואר - לא רגילים להיות פייבוריטים

כך ברגע קצר של שנה אחת מטורפת הצליחה אורוגוואי להפוך מאנדרדוג בכדורגל העולמי, ליגה מקומית מבולגנת ומדינה קטנה מאוד שמרימה את הראש בעיקר בזכות המסורת, לנבחרת שכולם חוששים ממנה. לא בטוח שהשינוי הזה יעשה טוב לסלסטה, אשר התקשו במוקדמות והעפילו רק אחרי משחקי מבחן מול ירדן, למרות שהמוקדמות כללו רק תשע נבחרות הפעם. אחרי פתיחה סבירה עם רצף של חמישה משחקים ללא הפסד, כיאה למעמד החדש של אורוגוואי כנבחרת החזקה במוקדמות, הגיעה נפילה קשה. שישה משחקים ברצף ללא ניצחון, כולל תבוסות קשות לקולומביה, ארגנטינה ובוליביה ואורוגוואי נראיתה עם רגל מחוץ למונדיאל. הסלסטה התאוששו עם רצף משחקים מוצלח בסיום, להוציא הפסד לאקואדור בחוץ, ונהנהו גם מאיבודי נקודות רבים של ונסואלה כדי לתפוס את המקום בפלייאוף. בניגוד ל-2006, הפעם לא חיכתה משוכה קשה בדמותה של קוסטה ריקה, אותה תפגוש בטורניר עצמו, אלא ירדן הצנועה. הסלסטה לא נכשלה מול הירדנים ושוב אורוגוואי מגיעה למונדיאל מדלת האחורית.

את המוקדמות סיימה אורוגוואי במקום ה-5 (מתוך 9) עם 25 נקודות ומאז שערים מאוזן של 25 כדורים בכל רשת. סוארס היה מלך השערים של הנבחרת ובכלל של המוקדמות עם 10, קאבאני אחריו עם 5.

לוח המשחקים:
14 ביוני, 22:00 [​IMG] קוסטה ריקה - פורטלזה.
19 ביוני, 22:00 [​IMG] אנגליה - סאו פאולו.
24 ביוני, 19:00 [​IMG] איטליה - נאטאל.

*שעות המשחקים לפי שעון ישראל

סגל השחקנים:

טאבארס נמצא כבר נצח בתפקיד, ובנצח הזה הצליח לגבש סגל יציב מאוד שהשחקנים המרכזיים שלו מוחלפים אך ורק כשהם ממש לא מתאימים לרמה ולעתים גם אחרי. המוטיב המנחה הוא לשמור על סגל מגובש וחדר הלבשה חיובי, גם אם זה אומר לשמור כוכב זה או אחר בחוץ לטובת הקבוצה. לא שזה הכרחי הפעם כי גם ככה אין יותר מדי כוכבים אורגוואים ואם כבר יש לרוב אין להם בהם בעיות אגו.

אז מה יש להם להציע? הגנה מאוד מנוסה עם מרכז פיזי מאוד ואגפים שמשלבים הגנה עם תמיכה בהתקפה. על הספסל יהיו כמה שמות חדשים אולי, אבל הבשר לא השתנה כמעט בזמן האחרון עם לוגאנו, מקסי, פוסילה ששב לנבחרת, קאסרס וגודין. כולם מכירים אחד את השני היטב. גם החלק ההגנתי יותר של הקישור כמעט זהה לאורך השנים שחלפו מהמונדיאל הקודם ועד היום, אסופת קשרים אגרסיביים, לוחמניים ועם הרבה נשמה ותשוקה בהתאם למסורת הגארה צ'רואה האורוגוואית. דיאגו פרס, ארבאלו ריוס, טאטה ואגורן, שחקנים שאתה יודע בדיוק מה תקבל מהם לטוב ולרע. בחלק הקדמי של הקישור היו עיקר סימני השאלה והאופציות לגיוון של טאבארס, אבל הוא שמר על סולידיות. סבוז'ה רודריגס, שהחמיץ את המונדיאל הקודם בגלל הרחקה מפגרת והחלטה מפוקפקת של טאבארס, יקבל הזדמנות הפעם. רודריגס, סטואני ולודיירו הצעיר, מהאופציות ההתקפיות של הקישור, הם דוגמה נוספת לשחקן אורוגוואי טיפוסי, שגם אם הוא שחקן התקפה קודם כל יודע להתלכלך בגליצ'ים ומלחמה. בשפיץ משחקים עיקר השמות הגדולים של הנבחרת, קאבאני וסוארס, עם גיבוי מפורלאן שאיבד הרבה מהחדות שלו אבל עדיין מוצא מקום בסלסטה. במקום אבראו האהוב על הסגל, האס מהספסל יהיה הפעם אבל הרנאנדס המהיר או סטואני הלוחם שיכול לשחק גם בקישור.

סגל מאוד מאוד אפור, עושה משחק כמו סבוז'ה מעיד על כך, אבל עם יכולת הגנתית קבוצתית מרשימה ובמידה וכולם כשירים גם מהירות רבה ביציאה להתקפה. במונדיאל הקודם ההפתעה הייתה פורלאן כחלוץ נסוג, מה מתכנן הפעם מאמן הסלסטה?

שוערים: פרנאנדו "הילד" מוסלרה (גאלאטסריי, תורכיה), מרטין "הרזה" סילבה (ואסקו דה גאמה, ברזיל), רודריגו "פופי" מוניוס (ליברטאד, פאראגוואי).

הגנה: דיאגו "טוטה" לוגאנו (ווסט ברומיץ' אלביון, אנגליה), דיאגו "הרזה" גודין (אתלטיקו מדריד, ספרד), סבאסטיאן קואטס (ליברפול, אנגליה), חורחה "הנאה" פוסילה (פורטו, פורטוגל), מרטין "הקירח" קאסרס (יובנטוס, איטליה), מקסימיליאנו "הקוף" פריירה (בנפיקה, פורטוגל), אלחאנדרו סילבה (לאנוס, ארגנטינה), חוסה מריה חימנס (אתלטיקו מדריד, ספרד).

קישור: וואלטר "הנקודה" גארגאנו (פארמה, איטליה), אחידיו "הידית" ארבאלו ריוס (מורליה, מקסיקו), סבאסטיאן "סבא" אגורן (פאלמייראס, ברזיל), דיאגו "הרוסי" פרס (בולוניה, איטליה), אלבארו "טאטה" גונסאלס (לאציו, איטליה), אלבארו "פאליטו" פריירה (סאו פאולו, ברזיל), ניקולאס "ניקו" לודאירו (בוטאפוגו, ברזיל), כריסטיאן "הבצל" רודריגס (אתלטיקו מדריד), גאסטון "האריה" ראמירס (סאות'המפטון, אנגליה)

התקפה: דיאגו "קאצ'אבאצ'ה" פורלאן (סרזו אוסקה, יפן), לואיס "האקדוחן" סוארס (ליברפול, אנגליה), אדינסון "המאטאדור" קאבאני (פ.ס.ז', צרפת), אבל "התכשיט" הרנאנדס (פאלרמו, איטליה), כריסטיאן "המאטאדור" סטואני (אספניול, ספרד).


האיש על הקווים:

אוסקאר וואשינגטון "אל מאסטרו" טאבארס סילבה

[​IMG]

גיל: 67
רזומה כמאמן: בלה ויסטה (80-3), אורוגוואי עד 20 (83), דנוביו (84), מונטבידאו וואנדרס (85-6), פניארול (87), אורוגוואי עד 20 (87), דפורטיבו קאלי (88), אורוגוואי (88-90), בוקה (91-3), פניארול (93-4), קליארי (94-5), מילאן (96), אוביידו (97-8), קליארי (98-9), ולס סארספילד (01), בוקה (02), אורוגוואי (2006 - ?)
מאזן בנבחרת: 137 משחקים בהם רשם 65 ניצחונות, 38 תוצאות תיקו ו-34 הפסדים.


כבר במונדיאל הקודם אל מאסטרו, המורה, היה מוותיקי המאמנים, אבל זה לא עוצר ממנו מלרשום עוד מונדיאל לרזומה. התחלת דרכו כמאמן לא הייתה מרשימה במיוחד, אך מספיק טובה בשביל לקבל את משרת המאמן הלאומי ב-88. טאבארס הוליך את הדור המוכשר ההוא לקמפיין מוקדמות מצוין אך באיטליה הודח בשמינית הגמר מול המארחת ושב במהרה לאימון קבוצות. אחרי נדודים במספר מדינות, עם כמה הצלחות וכמה כשלונות, הוזעק אל מאסטרו חזרה אל הנבחרת באחת התקופות הקשות שלה אחרי נכשלה להעפיל ל-3 מונדיאלים מתוך ה-4 האחרונים ובזה אליו העפילה לא הצליחה לנצח משחק אחד. טאבארס קיבל ציון עובר על הטורניר הראשון בקדנציה הזו עם מקום רביעי בקופה אמריקה ואז התפנה למשימה העיקרית שלו - העפלה למונדיאל. זה לא הלך חלק, אורוגוואי דישדשה וסיימה כשהיא משיגה את המקום בפלייאוף ברגע האחרון ומציגה כדורגל מאוד אפור. אבל אז הגיע המונדיאל, מקום שלישי מרגש, הביקורות מתחילת הדרך נשכחו ונעלמו לחלוטין אחרי הזכייה בקופה אמריקה. טאבארס זכה גם להערכה מחוץ לארגנטינה עם פרס של מאמן השנה בדרא"מ במשך שנתיים ברצף (2011, 2010).

בניגוד לטרום המונדיאל דרא"פ המעמד של המאמן הוותיק יציב כיום, גם אחרי עוד טורניר מוקדמות בינוני מאוד בו אורוגוואי נזקקה (שוב) לעבור דרך הפלייאוף על מנת להעפיל. המורה קנה את כבוד האוהדים עם ההישגים הנהדרים של אורוגוואי בקדנציה השנייה שלו, האופי השקט והרגוע שהוא מפגין, ולמרות היכולת הלא מבטיחה הם מאמינים ונותנים לא שקט. טאבארס דמות מטעה קצת, הכינוי, הגיל ולעים גם הכדורגל מצביעים על מאמן מיושן. אבל זה לא מדויק. טאבארס משתמש לא מעט בעזרים טכנולוגיים וניתוח מתקדם של המשחק, לאורך הקדנציה הוא שינה כמה פעמים את הסגנון למרות שהסגל עצמו שמר על יציבות. את רוב הצלחותיה השיגה אורוגוואי עם משחק מהיר וישיר ופחות החזקה בכדור, כיום הסלסטה כבר מנסים לשמור על הכדור אצליהם יותר. אז מה יש לאורוגוואי? מאמן וותיק ומנוסה שמשתמש בטכנולוגיות חדשות לשיפור קבוצתו. מאמן שדואג פעם אחר פעם להזכיר לכולם לשמור על צניעות ומטרות ריאליות. ששמר על סגל מאוד מגובש ומעדיף לוותר על שחקנים בעלי אגו בעייתי.


שחקני מפתח:

הברך של לואיס אלברטו סוארס דיאס

[​IMG]

גיל: 27.
קבוצה: הברך שייכת כנראה לליברפול, כרגע בהשאלה לאורוגוואי.
תפקיד: מפרק ברגל המחבר בין השוקה לעצם הירך.

כאבים בברך במהלך אימון הובילו את הנבחרת לערוך בדיקות לכוכב הגדול של הסלסטה לואיס סוארס, התוצאות היו לא טובות והחלוץ הובהל במיידי לניתוח שהשיקום ממנו מוערך בכ-3 עד 4 שבועות בצד האופטימי של הסקאלה. יותר מבכל תקופה אחרת בעידן טאבארס הפציעה של סוארס היא מכה קשה, הדור הוותיק של החלוצים נעלם מהנבחרת עם פורלאן הדועך כשריד האחרון, והדור הצעיר עוד לא הצליח להתקרב לקרסוליים של קודמיו וקודמיהם. הפציעה מגיעה גם אחרי העונה הכי טובה בקריירה של האקדוחן הלוחם, שהצליח לסיים עונה שלמה כמעט ללא שערוריות צלילה, נשיכת מגנים, גילויי גזענות ושאר הירקות. כבונוס, סוארס כמעט הוביל את ליברפול לאליפות אבל כן קינח בתואר מלך השערים עם מאזן מדהים (31) ושחקן העונה בפרמיירליג. מונדיאל טוב יכול להיות הדובדבן שעל הקפצת בעונה כמעט מושלמת, אבל בשביל זה אורוגוואי וסוארס צריכים עזרה מהברך של החלוץ.

דיאגו רוברטו גודין לאל

[​IMG]

גיל: 28.
קבוצה: אתלטיקו מדריד (ספרד).
תפקיד: בלם.

לוגאנו הוא עדיין הקפטן ואחד המנהיגים הבלתי מעורערים של הסלסטה, אבל עם הירידה בכושרו של הקצב הבלונדיני הגיע תורו של קצב אחר להוביל את ההגנה התכולה. בדומה לכל בלם אורוגוואי שמכבד את עצמו גודין לא נותן חשיבות רבה מדי לבריאות של יריביו ובכל רגע עלול לגרום להם נזק. יש לו משחק ראש מצוין והרבה נשמה. בצד השלילי הוא מאבד את הריכוז אחת לכמה זמן עם טעות קשה ומאבד לא מעט כדורים, ובטורניר כמו מונדיאל זה יכול לעלות ביוקר. גודין מגיע אחרי עונה נהדרת נוספת במדי אתלטיקו מדריד, כאחד הבלמים הטובים בלה ליגה העונה וכובש שער האליפות של הקולצ'ונרוס, ובסלסטה רוצים לראות אותו באותה יכולת מאתלטיקו וממוקדמות המונדיאל גם בברזיל. משהו מעניין לגבי גודין, במרבית הקבוצות בהן שיחק בקריירה (מלבד נאסיונאל) הוא עזר למועדון להגיע רחוק יותר מהצפוי, בין אם בסרו המקומית, ויאריאל ועונת השיא שלה, או אתלטיקו והאליפות הטרייה. אפשר לצרף את המונדיאל והקופה אמריקה עם הסלסטה לרשימה. אולי מדובר בקמע של אנדרדוגים?


אדינסון רוברטו קאבאני גומס

[​IMG]

גיל: 27.
קבוצה: פ.ס.ז' (צרפת).
תפקיד: חלוץ - קשר בעת הצורך.

קאבאני מוכר בעולם הכדורגל האירופאי כסקורר חסר רחמים, תדמית שבנה לעצמו בעיקר בנאפולי, אבל בנבחרת אורוגוואי הוא פחות בולט ומצטיין בעיקר במשימות מיוחדות. אמנם מאזן השערים שלו טוב, אבל מי שיבדוק יראה שבמפעלים הרשמיים הוא ממעט לכבוש ורק במוקדמות האחרונים התעורר יחסית עם 5 גולים לאחר שבאולימפיאדה, קופה אמריקה, מונדיאל והמוקדמות האחרונים כבש סה"כ שער אחד. אז למה שחקן מפתח? ובכן כבר זמן מה שקאבאני חזר לשחק בשפיץ של הנבחרת ולא כקשר, כמו שהמספרים מעידים. בנוסף, פציעתו של סוארס ודעיכתו של פורלאן הופכת אותו לסקורר הכשיר הבכיר. אז חלוץ מריח שערים, קשר אגף מהיר וממושמע, קיצוני שמאיים על השער, בכל תפקיד בו טאבארס ישים אותו, אורוגוואי תצטרך אותו מפוקס אחרי שנה לא פשוטה מבחינה מקצועית בצרפת ואישית באורוגוואי עם גירושים מתוקשרים.

לשים לב ל...:

אבל מתיאס הרנאנדס פלאטרו

[​IMG]

גיל: 23.
תפקיד: חלוץ.
קבוצה: פאלרמו (איטליה).

מי שהיה הבטחה גדולה מאוד בפאלרמו, שניאותה לשחרר את קאבאני בלי חשש מתוך אמונה בילד, ואורוגוואי לא הצליח לפרוץ עד עתה. הילד כבר לא ילד, למרות שבסגל הנוכחי של אורוגוואי הוא מהצעירים, ואולי אחרי עונה מוצלחת עם 14 שערים בליגת המשנה הגיע הזמן שלו לפרוח בבמה מרכזית. במצב רגיל התכשיט לא צפוי לשחק, אופציה אחרונה של טאבארס בהתקפה. לא שותף כלל בבית המוקדמות. למרות שכמעט כל פעם ששיחק במסגרות ידידות הוכיח עצמו. אבל אם הוא ישחק מסיבות של פציעות/הרחקות שווה לשים לב על השחקן המהיר שפעם נחשב כישרון גדול יותר מקאבאני.


מרסלו ניקואלס לודיירו בניטס

[​IMG]

גיל: 25.
תפקיד: קשר התקפי.
קבוצה: בוטצ'אפוגו (ברזיל).

הנבחרת האפורה יחסית של אורוגוואי מחפשת את הברק שלה איפה שהיא יכולה למצוא אותו, עם אוכלוסייה של כ-3 פלוס מ' תושבים ואתוס של לחימה לחימה ועוד קצת לחימה, קשה למצוא את הברק הזה. במונדיאל הקודם היה זה פורלאן שהוסט לעמדת עושה המשחק והצטיין, הפעם יש סיכוי שהשפן יהיה ניקו הקטן. הילד פרץ בנאסיונאל ובנבחרות הצעירות לפני כמה שנים ונחשב לכישרון גדול, אייאקס עטה על המציאה אך גילתה שלא מדובר בסוארס נוסף. ניקו עבר לברזיל ואושש את הקריירה, כשבשני המשחקים מול ירדן בפלייאוף טאברס נתן לו את חולצת ההרכב. כוכב עולמי לודיירו כבר לא יהיה, אבל מדובר בשחקן מהיר עם שליטה מצוינת בשתי הרגליים שכיאה לשחקן הסלסטה לא פוחד גם "להתלכלך" בהגנה. במונדיאל הקודם רשם כמה דקות וכרטיס אדום אחד, הפעם הוא מקווה לתרום יותר.


משחזרים את המאראקאנסו? האורוגוואים משתעשעים ברעיון של שחזור הזכייה במונדיאל בברזיל לפני יותר מחצי מאה, אז הדהימו את העולם ו-180 אלף הצופים באצטדיון שגברו על ברזיל המארחת, אבל בתסריט היותר ריאלי שחזור של המקום השלישי מהמונדיאל הקודם יהיה הישג עצום. היכולת בדרא"פ והזכייה בקופה אמריקה, יחד עם הנוכחות של קאבאני וסוארס, מסתירה את העובדה שהסלסטה מורכבת משחקנים שלא מהטופ העולמי ושבשנים האחרונות הם מוציאים 150% מפוטנציאל הסגל בזכות גיבוש מדהים, התעלות של שחקנים בנבחרת ויכולת גבוהה של שחקן וורלד קלאס אחד. השאלה היא האם הם יוכלו להמשיך בכך גם בטורניר הזה, או שאולי איבוד מעמד האנדרדוג יוביל לאכזבה מהדחה מוקדמות יחסית לדרא"פ?

[​IMG]
היו ימים... הברזילאים עדיין מפחדים.

בכל מקרה, אורוגוואי כמיטב המסורת של הגארה צ'רואה (רוח הלחימה של הילידים שהוכחדו) תבוא להילחם מול כל המדינות הגדולות ממנה על מנת להוכיח שבכדורגל זה לא רק המספרים והכישרון כמו גם הרצון. בשנים האחרונות רוח הלחימה לא באה על חשבון הכישרון שתיבל אותה היטב, אבל לא תמיד זה הספיק לאורוגוואים. הדחה בתים או בשמינית בוודאי תאכזב את האורוגוואים, גם אם היא לא בהכרח הפתעה כזו גדולה.

דיון התקשורת לעונת 2013-2014

$
0
0
[​IMG] [​IMG]

אז גם העונה אנחנו צפויים לראות את המאבק בין ערוצי התקשורת השונים, כאשר המלחמה המרכזית, שוב, תהיה בין ערוץ הספורט לבין צ'רלטון. הראשונים ישדרו את משחקי גביע הטוטו, גביע המדינה והליגה הלאומית, צ'רלטון ימשיכו את המסורת של שידורי המשחקים מליגת העל. כמובן שלאלו יצטרפו גם משחקי הישראליות באירופה, שמעניין יהיה לראות באילו ערוצים ישודרו. נכון לכתיבת שורות אלו משחקי הבית שלהן ישודרו בצ'רלטון (למעט משחקיה של מכבי תל אביב), משחקי החוץ על פי חוק מחוייבים להיות משודרים בערוצים פתוחים.
בעונה החולפת אתר האינטרנט וואן, לו הוקם ערוץ משלו, לא הצליח להטביע את חותמו על שידורים אטרקטיבים ולמעשה מלבד תוכנית הרדיו ומסיבות עיתונאים למיניהם, האתר לא נתן תוכן מספק כדי לגרום לצופים לרכוש את הערוץ. העונה נראה כי הערוץ התחיל ברגל ימין ורכש את זכויות השידור לשני משחקיה של מכבי תל אביב בליגת האלופות.

זהו המקום גם לדבר על תוכניות הדגל של "יציע העיתונות", "שער השבת" תוכנית סיכום המחזור עם כלל התקצירים ועל "שבת ביציע" שמתחילה מיד לאחריה.
לא נשכח את ערוץ 1 היקר, ותקלות השידור שכל כך מאפיינות אותו. הערוץ ימשיך לשדר את המשחק המרכזי מידי שבוע עם הצמד חמד הקבועים- יורם ארבל ודניאל נוימן.


תבלו.

NBA Finals 2014

$
0
0
[​IMG]


סוף סוף היא חוזרת - ליגת הכדורסל הטובה בעולם - ליגת ה-NBA.
העונה יהיו לישראל 2 נציגים בליגה - גל מקל בדאלאס, ועומרי כספי ביוסטון. כבר בשבת לפנות בוקר הם יפגשו לדרבי טקסני חם.
למרות ש-ESPN הפסיק את שידורי הליגה, גם העונה נהנה משידורים רבים אחרי שערוץ הספורט רכש את זכויות שידור ה-NBA בישראל.
העונה תפתח מחר עם 3 משחקים, כששניים מהם גדולים במיוחד - האלופה מיאמי תארח את שיקגו, והלייקרס יארחו בדרבי את הקליפרס.
במשחק נוסף, אינדיאנה תארח את אורלנדו.
אחרי 30 שנה ישונה העונה פורמט גמר ה-NBA, ויעבור לשיטת 2-2-1-1-1 במקום 2-3-2.
העונה גם תהיה האחרונה של הקומישינר של הליגה ב-30 שנה האחרונות, דייויד סטרן, שב-1 לפברואר יפרוש ויפנה את מקומו לעוזרו, אדם סילבר.
העונה הסדירה תסתיים ב-16 לאפריל 2014, ושלושה ימים אח"כ יתחיל הפלייאוף.



כתבות מעניינות וסיקורי הקבוצות לקראת העונה:

תקשיבו להם, הם מבינים - מארק שטיין מ-ESPN וכריס שרידן מ-Sheridan Hoops מנתחים את העונה שבפתח.

קח אותו לאט את הזמן: לקראת עונת הבכורה של גל מקל ב-NBA.

לעוף כמו טיל: לקראת העונה של עומרי כספי ביוסטון רוקטס.

סקר הג'נרל מנג'רים ב-NBA: הכל לקראת העונה החדשה.

קווין דוראנט: "לא ישנתי מרוב שרציתי אליפות, לא הייתי אני".

גורטאט עבר לוושינגטון, אוקאפור לפיניקס.

בראיינט ייעדר מהדרבי: "סופרמן לא יכול לרוץ".


מיאמי היט: מי מהמר על תריפיט?

סן אנטוניו ספרס: הגורם האנושי.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר: חייל בודד.

ניו יורק ניקס: ברוכים הבאים לקן הקוקייה.

לוס אנג'לס לייקרס: טלנובלה בע"מ.

שיקגו בולס: הגלדיאטור חוזר לזירה.

לוס אנג'לס קליפרס: אז מה נשמע, דוק?

בוסטון סלטיקס: לקום מההריסות.

ברוקלין נטס: מה שלא הולך בכסף, הולך ביותר כסף.

ממפיס גריזליס: תכבו ותדליקו מחדש.

דנבר נאגטס: שואו ביזנס.

דאלאס מאבריקס: פתרון לא הכי מבריק.

יוסטון רוקטס: הספירה לאחור החלה.

ניו אורלינס פליקנס: משחק ילדים.

קליבלנד קאבלירס: רק שהכוכבים יסתדרו בשמיים.

גולדן סטייט: לחצות את הגשר.

סקרמנטו קינגס: זה ייגמר בוועדת חקירה ממלכתית.

פורטלנד טרייל בלייזרס: שוק האון.

פיניקס סאנס: רצים לשום מקום.

מינסוטה טימברוולבס: להסיר את הקללה.

יוטה ג’אז: כאבי גדילה.

שארלוט בובקאטס: רצים בצעדים קטנים.

אטלנטה הוקס: כאן מזיעים בכיף.

טורונטו ראפטורס: מסודרים.

פילדלפיה 76': בין בושה לחרפה.

אינדיאנה פייסרס: המרד הגדול.

מילווקי באקס: מסובבים את הרולטה מחדש.

דטרויט פיסטונס: ואף על פי כן נוע תנוע.

אורלנדו מג’יק: מחפשים את שיקוי הקסם.

וושינגטון וויזארדס: לשבור את הקיר.


שתהיה עונה מהנה ודיון פורה לכולנו :sm_icon_thumright:

שאלקה 04 13/14 :: תפנית בסיבוב השני, משיגים את המקום ה-3

$
0
0
[​IMG] שאלקה 04, עונת 2013-2014 [​IMG]

[​IMG]

"לא הניצחון חשוב, אלא ההשתתפות"
מייסד המשחקים האולימפיים הצרפתי, פייר דה קוברטן, היה זה שטבע את המשפט הנ"ל. המונח הזה הוטבע לפני יותר משמונים שנה, בהמחשת ראיית עולמו של דה קוברטן ששמה את ההשתתפות בספורט כערך עליון, ולא את הניצחון. אם נסתכל קצת קדימה, יותר לכיוון יולי 2013, אפשר להסיק דבר אחד לגבי מועדון הכדורגל שאלקה 04: את המשפט הזה היא מגשימה טוב-טוב כבר 55 שנה, היות וגם בעונה שעברה הצליחה חבורת הכדורגל מגלזנקירכן להציג יכולת שלא מספיקה לתואר, ובטח לא להנפת קנקני בירה גדולים.

פתיחת העונה הרשמית הייתה למעשה במסגרת הגביע, אז שאלקה התארחה אצל סארברוקן וניצחה 5:0 בקלות יתרה. האוהדים שחגגו ביציע באווירת שכונה לאור הבדלי הרמות זכו לתצוגת תכלית של ההרכב השני ושאלקה קפצה עוד שלב בגביע הגרמני. אחר כך הגיע המועד המיוחל, וב26/8 שאלקה פגשה את האנובר במשחק חוץ במסגרת המחזור הראשון של הבונדסליגה. החניכים של הוב סטיבנס (דאז) הציגו יכולת טובה אך לא מספקת, כאשר הולטבי והונטלאאר כובשים כל אחד בדרך לתיקו 2:2 מול הקבוצה הביתית. לאחר מכן הגיעו צמד ניצחונות מול אאוגסבורג וגרויתר פירת', כשלאחריהם, כמיטב המסורת, שאלקה הפסידה במפגש מול באיירן (2:0) בבית. הקוניגסבלאו התאוששו והתפוצצו על מיינץ (0:3) בבית, אך לאחר מכן שוב מעדה הקבוצה - הפעם אצל דיסלדורף, עם תיקו 2:2 מאכזב אחרי ששאלקה כבר הובילה 2:0. שוב הגיע משחק בית אחרי מעידה קבוצתית במשחק שלפני והפעם וולפסבורג הייתה הקורבן כששאלקה, שוב, מנצחת 0:3. אחר כך הגיע הדרבי הגדול של חבל הרור ושאלקה הגיעה לווסטפאלן-שטדיון. איברהים אפלאיי בתצוגה יוצאת מן הכלל וגם מרקו הגר קבעו 2:1 ע-נ-ק שחתם שנתיים וחצי מיותמות מניצחון בדרבי.

[​IMG]
סוף סוף זה הגיע. שאלקה חוגגת עם האוהדים על אדמת הווסטפאלן-שטדיון

שבוע לאחר הדרבי שאלקה השיגה ניצחון ביתי נוסף, הפעם 0:1 על נירנברג, אבל אז - הגיעה המכה. כמדי שנה שאלקה יודעת להיכנס למשברים בזמן הכי לא טוב ובעצם לחסל לעצמה את העונה. כך גם היה בעונה החולפת, ושאלקה את המשבר התחילה אצל הופנהיים, אצלה הפסידה 2:3 עם שער של המארחת בדקה ה90. אחר כך הגיע ניצחון 0:1 על ברמן בבית, אבל זה לא עצר את כדור השלג שהמשיך להתגלגל גם לכיוון לברקוזן, פרנקפורט, המבורג, גלדבאך, שטוטגרט ופרייבורג, שהצליחו כל אחת לחלץ נקודות משאלקה, עד שהגיעה פגרת החורף. עם הגיעה של הפגרה החליטו במועדון להיפרד מהוב סטיבנס ההולנדי בצעד חד ומפתיע, כאשר יינס קלר (עליו נרחיב בהמשך) נקרא לדגל במקומו.

את הסיבוב השני שאלקה פתחה עם 4:5 מטורף בבית על האנובר, כשבמחצית הובילו המארחים 0:1. זה היה ספתח מצוין לקלר, אבל שאלקה לא הצליחה לשמור על המומנטום ושוב מצאה את עצמה עם רצף של ארבעה משחקים ללא ניצחון, כשאאוגסבורג, פירת', באיירן ומיינץ לוקחות לה את הנקודות. כשדיסלדורף הגיעה לפלטינס ארנה המצב החל להשתנות ושאלקה חזרה לנצח, לאחר מכן הביסו חניכיו של קלר 4:1 את וולפסבורג בחוץ ואז הגיע הדרבי הביתי, שבו שאלקה שוב לא התבלבלה והראתה לדורטמונד מי שולטת בחבל עם ניצחון 1:2 נוסף. נירנברג ניצלה את האופוריה הכחולה כדי לשים שלישייה ברשת של שאלקה שבוע לאחר מכן, אבל שאלקה חזרה לעצמה מהר עם שני ניצחונות על הופנהיים ו-ורדר ברמן. משחק החוץ בלברקוזן הסתיים בתיקו 2:2, כשלאחריו שאלקה הפסידה בפרנקפורט 0:1. אחר כך הנחילו הקוניגסבלאו תבוסה להמבורג עם 1:4 בפלטינס ארנה והמשיכו המומנטום עם ניצחון חוץ על גלדבאך. שטוטגרט קצת הרסה את חגיגות סיום העונה כשניצחה את שאלקה במשחק הבית האחרון 2:1, וכך גם הלחיצה קצת יותר את הכחולים שהמאבק על המקום הרביעי נותר עד למחזור האחרון של העונה. בקרב ישיר על המקום הנ"ל התארחה שאלקה אצל פרייבורג והצליחה להשיג את הניצחון המיוחל ועם 2:1 משערים של דרקסלר וג'ונס סיימה בטעם טוב את העונה והשיגה את המקום במוקדמות ליגת האלופות.

הכירו נא:: יינס קלר, האיש על הקווים

[​IMG]

כפי שציינו כבר קודם, בעת שהגיע החורף לגרמניה שאלקה נכנסה למשבר קבוצתי ממנו לקח לה זמן להתאושש. הוב סטיבנס, שבשנת 1997 הביא גביע אופ"א לארון התארים השוכן בגלזנקירכן, היה זה שפיקד על הקבוצה שנכנסה למשבר, והיה זה שגם נשא בתוצאות. בצעד מפתיע הוחלט על סיום שיתוף הפעולה בין המועדון המדשדש לבין סטיבנס, שסיים בצורה מרה את הקדנציה השנייה שלו בשאלקה. אבל אל תדאגו לו: בחודש שעבר הוא הוכרז כמאמנה החדש של פאוק סלוניקי. ואם נחזור לרגע לענייננו, אז שאלקה תכננה היטב את המהלך שלה. אמנם הקבוצה נותרה ללא מאמן חדש, אבל הורסט הלדט סימן את האיש שהוא רואה לנכון שיירש את התפקיד והיה לו מאוד קל לשים את סוגיית המאמן החדש מאחוריו. יינס קלר, שאימן את קבוצת הU-17 של המועדון, הוקפץ לקווים של הפלטינס ארנה וקיבל הזדמנות פז להוכיח את יכולות האימון שלו בליגה של הגדולים.

קלר עצמו נזרק למים העמוקים כשעל גבו הרבה אחריות, אבל את המשחק הראשון והמרתק, ה4:5 מול האנובר, הוא צלח כמו גדול. קלר בחר שלא לערוך שינויים במערך הקבוצתי של שאלקה והמשיך עם ה4-2-3-1 שהנחיל הוב סטיבנס לקבוצה. עם זאת, לא מן הנמנע שבעונה הקרובה המערך הזה ישתנה במקצת, היות ובקבוצה מאוכזבים מעט מיכולתו של קלאס יאן הונטלאאר בעונה שעברה, ועל כן הגיע אדם שאלאי לעמדת החלוץ, עליו נרחיב בהמשך. על אף כי הכדורגל המודרני בנוי על קישור מעובה ורב יכולות, בהחלט ניתן לצייר תמונה בה המערך הכחול-לבן יהיה 4-4-2.

בריאיון סיכום עונה שערך קלר עם האתר הרשמי של שאלקה, הוא מספר על חצי העונה שעברה עליו. כשנשאל על ההבדלים בין אימון קבוצת הבוגרים לבין אימון קבוצת נערים, אמר: "בכדורגל של היום קבוצות הנערים עובדות כמעט באותו בסיס מקצועי. הייתי קצת מופתע מתשומת הלב של התקשורת. לפני כמה שנים הייתי עוזר מאמן ואחר כך גם מאמן בשטוטגרט, שיחקתי כדורגל באופן מקצועי הרבה שנים גם כן אך מעולם לא חוויתי חוויה כה "אקסטרימית" כמו שאני חווה עם שאלקה. התחלתי את העבודה שלי כשרבים מאנשי התקשורת לא העניקו לי צ'אנס להצליח, כמו גם אחרים בציבור. הלחץ עליי היה עצום. זה נורמלי שיש סקפטיות לגבי יכולתו של מאמן U-17 להצליח בקבוצת בוגרים. אבל לא לקבל שום צ'אנס היה משהו שלא הייתי יכול לחזות". כשנשאל לגבי מה היה טוב בחצי העונה הזו ומה יכול להשתפר, אמר: "אנחנו רוצים להתחזק בכל העמדות. אם אנחנו לא דורשים זאת מעצמנו אז אנחנו לא עושים את עבודתנו כראוי. הסגל רעב, הוא תמיד נותן את כל כולו באימונים. השחקנים לא הורידו את הראש בשום שלב בשבועות והחודשים האחרונים. היה לחץ עצום כל הזמן הזה. אם תסתכלו בסטטיסטיקות אז תכה בכם העובדה שאנחנו חייבים לספוג פחות שערים בעתיד. זה מה שאנחנו רוצים לעשות וזה מה שאנחנו הולכים לעבוד עליו". את העבודה הקבוצתית בסיבוב השני סיכם קלר בשלוש מילים: "השגנו את המטרה".

קלר, שבעברו שיחק באיינטרכט פרנקפורט, וולפסבורג ושטוטגרט, זכה גם למאמן בקבוצה האחרונה למשך תקופה של חודשיים, כשהחליף את מי שהיה לו לעוזר, כריסטיאן גרוס השוויצרי. אחרי תקופה מאוזנת הוחלף ע"י ברונו לבאדיה, וב2012 הגיע למחלקת הנוער של שאלקה. על כן, אחת המעלות של קלר היא יכולתו לעבוד עם שחקנים צעירים; לראייה, שיתופם של מקס מייר וסיאד קולסינאק בקבוצה הבוגרת, בעיקר האחרון, שתפס את מקומו של כריסטיאן פוכס בעמדת המגן השמאלי. בסופו של יום, העבודה של קלר במהלך הסיבוב השני הסתכמה כמוצלחת היות ושאלקה השיגה את ההזדמנות לקחת חלק בשלב הבתים של ליגת האלופות - עם סיומה במקום הרביעי בבונדסליגה. לאור ההצלחה בטבילת האש הראשונה שלו, החליטו בהנהלת הקבוצה להאריך את חוזהו של קלר עד 2015 - במטרה לתת לו את הביטחון ואת השקט התעשייתי לעבוד כמו שצריך ולהוביל את הקבוצה להישגים טובים משהיו בעונה האחרונה.

ובנימה אישית. הייתי מופתע ורציתי למרוט את שערות ראשי כל הנהלת המועדון כשראיתי שסטיבנס פוטר ואין מחליף ראוי על הפרק. בטח לא שמחתי לראות שמגיע מאמן מהנוער להצעיד אותנו בדרך אל השגת המקום בליגת האלופות. קלר מזכיר בריאיון שלו את העובדה שלא נתנו לו צ'אנס - ואולי טעיתי. עם הזמן הבחור החל להתחבב עליי יותר ויותר ולמרות שהקבוצה לא הייתה קבוצת-על המטרה עדיין הושגה. החיפושים אחרי מאמן חדש בקיץ לא צלחו ואולי טוב שכך; קלר כבר מכיר את המערכת והתחבר לשחקנים, עוד שינוי בעמדת המאמן תוך פרק זמן קצר לטעמי לא היה מוסיף למועדון. מאחל לקלר את כל ההצלחה האפשרית, סומך עליו ומאמין בו.

[​IMG]
יינס קלר מדריך את השחקנים. המפתחות בכיס, סע!

ילד ששווה זהב:: יוליאן דרקסלר ממשיך לפרוץ קדימה

[​IMG]

יוליאן דרקסלר יפתח באוגוסט הקרוב את עונתו הרביעית בקבוצת הבוגרים של שאלקה, והוא יחגוג 20 רק בספטמבר. העונה האחרונה הייתה הטובה ביותר שלו עד כה, אבל העתיד עוד לפניו. את זה קשה שלא לקבוע כאשר בחודש מאי האחרון הוא חתם על הארכת חוזה עד 2018 בקבוצת נעוריו, וגם זכה לקבל את החולצה מס' 10, ששימשה בעונה האחרונה את לואיס הולטבי, שמשחק היום בטוטנהאם הוטספר. הבעיה היא שברור שזה לא ימשיך לעד ואפשר לחזות כי בקרוב מאוד דרקסלר לא יישאר בשאלקה. אבל למה להתעסק בשלילי כשיש כל כך הרבה חיוביות לבחון?

בעונה האחרונה דרקסלר שיחק 39 משחקים. 30 במסגרת הבונדסליגה, 6 במסגרת ליגת האלופות ועוד שלושה במסגרת הגביע. מבחינה מספרית דרקסלר סיפק 13 שערים ו7 בישולים בכל המסגרות הנ"ל. למרות שנפצע בנובמבר ושבר את ידו, הדבר לא שבר את רוחו של דרקסלר שחזר כמו גדול תוך חודש לכשירות מלאה. דרקסלר פתח את העונה כשהוא ממשיך להיות מתורגל בכנף שמאל של ההתקפה, אך עם עזיבתו של לואיס הולטבי את הקבוצה בחודש ינואר, דרקסלר החל לנטות ימינה ולתפוס את המקום במרכז ההתקפה מתחת לחלוץ. בכך למעשה דרקסלר עשה את הצעד הראשון שלו בדרך למיקום החדש שלו על המגרש, והנה נמצא המחליף האידיאלי לראול, שהשאיר נעליים גדולות כשעזב לפני שנתיים ודרקסלר מגיע כדי להוכיח את עצמו גם בעמדה הזו.

ניהול המשחק שלו הוא אחד הטובים שיצא לי, באופן אישי, לראות. מעבר לעובדה שיש לו משחק מצוין בשתי הרגליים שמשפיע מאוד על יכולת המסירה והדיוק שלו, ראיית המשחק שלו היא יוצאת מן הכלל והוא קורא את המשחק מצוין. על כן בגיל 20 זה כבוד גדול לדעת שיש לך יהלום שכזה בקבוצה. תוסיפו לכך את העובדה שהוא גם בעל יכולת כיבוש מצוינת (עוצמת בעיטה מהטובות לשכבת הגילאים שלו) והוא אף מייעל את עצמו עוד יותר. אי לכך דרקסלר גם קיבל את החולצה מס' 10 עם חתימתו על החוזה החדש והעונה עליו להוכיח שהוא באמת ראוי לחולצה הזו.

אבל וזה אבל גדול: סביר להניח שהעונה הקרובה היא האחרונה של דרקסלר במדי קבוצת הבית שלו. רק בחודש האחרון פורסם ב"בילד" כי ריאל מדריד, מנצ'סטר סיטי ומועדון אנגלי נוסף (קרוב לוודאי צ'לסי, לאור התעניינותה בשחקן בחודשים האחרונים) הציעו לדרקסלר 12 מיליון אירו לעונה וחוזה לחמש שנים. יכול להיות שאם ההצעה של אחת מהן הייתה בסך 45 מיליון אירו הוא היום כבר לא היה לובש את המדים של הכורים, אבל כנראה שהצעה כזו לא הייתה (סעיף היציאה החדש בחוזהו), ודרקסלר בחר לדחות הצעות אלו. ההשערה של עבדכם הנאמן היא שדרקסלר חושב הרבה יותר קדימה לכיוון הקיץ הבא ולכיוון ריו דה ז'נרו; הילד שואף להיות שם יחד עם נבחרת גרמניה ויודע שרק עונת שיא תביא אותו למשוך את עיניו של יואכים לאב ולקבל זימון לנבחרת. מעבר לזה, עונת שיא רק תמשוך עוד עיניים של קבוצות מדרג א' באירופה והמעבר לתחנה הבאה באירופה רק יתקרב עוד יותר. מאידך שאלקה לא תפסיד מעזיבתו ותקבל סכום מספק בהחלט כדי למצוא לדרקסלר מחליף ראוי. ואנחנו מה? לנו נשאר רק לקוות שהעונה הקרובה באמת תהיה עונת השיא שלו, כי אנחנו אמנם אוהבים אותו - אבל הוא חלק מקבוצה, ועונת שיא שלו יכולה בהחלט להביא לעונת שיא קבוצתית, בטח כשמשחק ההתקפה בנוי בעיקר סביבו.

לקריאת כתבה מורחבת על דרקסלר - לחצו כאן

[​IMG]
בדרך לעונת שיא במדי שאלקה? Die neue Nummer 10

שולפים פנקסים: מה קרה בחלון ההעברות?
חלון ההעברות בצד הכחול של חבל הרור פעיל ביותר עד כה. אמנם לא הגיעה כמות עתק של שחקנים חדשים לאור בעיות תקציביות ידועות, אבל כן העזו בשאלקה ללכת עם האמונה ולא פחות מ15 מיליון אירו הוצאו עד כה על שחקני רכש. הראשון שהגיע היה פליפה סנטנה, בלמה בן ה27 של בורוסיה דורטמונד בחמש השנים האחרונות. סנטנה הגיע תמורת מיליון אירו. עם סיום אליפות אירופה עד גיל 21, שנערכה ממש כאן בישראל, חתם כריסטיאן קלמנס בן ה21 על חוזה לארבע שנים בשאלקה. קלמנס, שמגיע מפ.צ קלן, יחזק את הקישור ההתקפי. לאחר השניים האלו הוחלט ללכת גם על חלוץ נוסף והנבחר היה אדם שאלאי, חלוצה בן ה25 של מיינץ 05 בשלוש וחצי השנים האחרונות. שאלאי כבש בעונה שעברה 15 שערים ב32 משחקים (ליגה וגביע), ונקנה תמורת 8 מיליון אירו. ההונגרי צפוי להיאבק עם הונטלאאר ההולנדי על חולצת ההרכב במידה ומערך הקבוצה יוותר כ4-2-3-1. אחרון השחקנים שהגיעו עד כה לפלטינס ארנה הוא לאון גורצקה, קשרה בן ה18 של בוכום. גורצקה הגיע אחרי סאגה שהתעקשה שלא להסתיים ורק לאחר שהבינו הצדדים כי ההעברה עומדת להגיע לבית המשפט, הושגה הסכמה על העברתו של גורצקה לגלזנקירכן. בוכום קיבלה 3.3 מיליון אירו.

בגזרת השמועות והספקולציות על שחקנים שמדווחים כבעלי מעבר אפשרי לגלזנקירכן, רק שניים עומדים על הפרק, אך גם זה נראה קלוש מהמציאות. סשה ריטר, מגנה הימני של פולהאם, דווח כמי שבדרך להיות המגן החדש של שאלקה, אך כרגע העסקה לא יוצאת לפועל. יתר על כן, מרק אנדרה טר-שטגן דווח כמי ששאלקה מעוניינת בו, זאת לאחר משחק האימון של הקבוצה מול זלצבורג, בו ספג טימו הילדרברנד שער מלמעלה מ60 מטרים. שתי ההעברות כרגע לא ממשיות, וכרגע לא נראה שיגיעו שחקנים נוספים לפלטינס ארנה.

ומן העבר השני?
לספרטק מוסקבה הספיקה עונת השאלה אחת כדי לדעת שהיא רוצה את חוסה מנואל חוראדו כשחקן קבע בסגל שלה. אחרי משא ומתן מול שאלקה הרוסים סיכמו על העברתו של הקשר הספרדי, ממנו שאלקה מנסה להיפטר כבר תקופה ארוכה והוא נחשב לנטל כלכלי עצום על הקבוצה (משכורת עתק), תמורת 3 מיליון אירו. ספרדי נוסף שעזב את הסגל הוא סרחיו אסקודרו, המגן השמאלי הצעיר שעובר לחטאפה תמורת חצי מיליון אירו. מעבר להם גם כריסטוף מצלדר, הבלם הוותיק, עזב כשפרש מכדורגל בסיום העונה האחרונה. כריסטוף נוסף, הפעם כריסטוף מוריץ, סיים את חוזהו ועזב בהעברה חופשית למיינץ 05. גם כריסטיאן מריקה סיים את חוזהו בקבוצה ושוחרר פיליפ הופמן, החלוץ הצעיר, הושאל לאינגולשטדט למשך שנתיים, זאת לאחר שהאריך את חוזהו בקבוצה עד יוני 2016. בגזרת המושאלים, איברהים אפלאיי ו-רפאל שבו לקבוצותיהם, ברצלונה ודינמו קייב בהתאמה.

[​IMG]
אדם שאלאי. הרכש היקר ביותר מגיע במטרה לתפוס את המקום בהרכב

הכירו את:: פליפה סנטנה

[​IMG]

גיל: 27
מועדוני עבר: פיגיירנסה (ברזיל), בורוסיה דורטמונד
עמדה: בלם
חתם עד: 30.6.2016

הרכש הראשון של שאלקה לעונת המשחקים הנוכחית הגיע כדי לחזק את ההגנה. בדומה ליוליאן דרקסלר, גם סנטנה כבר חושב על המונדיאל שייערך במולדתו, ברזיל. על אף שכן היה שותף במשחקיה של דורטמונד בעונה האחרונה, סנטנה הבין כי רק דקות משחק שוטפות יוכלו להביא אותו לקבל זימון לנבחרת ברזיל לקראת המונדיאל, ובחר בשאלקה כמקום הראוי לעשות את הצעד הראשון בדרך לאותו זימון. המועדונים היריבים סיכמו על מחיר נמוך בסך מיליון אירו עבור סנטנה, שיצטרך להתמודד עם שלושה בלמים מוכשרים במיוחד, כדוגמת קיריאקוס פאפאדופולוס, בנדיקט הוודס וג'ואל מאטיפ.

הכירו את:: כריסטיאן קלמנס

[​IMG]

גיל: 21
מועדוני עבר: פ.צ קלן
עמדה: קשר התקפי - ימין (יכול לשחק גם במרכז ובשמאל)
חתם עד: 30.6.2017

אחרי עזיבתו של איברהים אפלאיי בחזרה לברצלונה הבאת קשר התקפי חדש לסגל הקבוצה הייתה בלתי נמנעת. שמו של כריסטיאן קלמנס עלה כבר לפני מס' חודשים אך בקבוצה המתינו עם החתימה הרשמית עד לאחר אליפות אירופה U-21 שנערכה כאן בישראל. קלמנס עצמו שותף במשחקיה המאכזבים של גרמניה והציג יכולת לא רעה, ולאחר סיום השתתפותה של הנבחרת הגרמנית הוצג רשמית בשאלקה. קלמנס יהיה כאן בארבע השנים הקרובות אך לא ברור עדיין מה עומד להיות תפקודו; היות ותפקידו הטבעי הוא קשר התקפי ימני, בלתי אפשרי לחזות כי הוא יתפוס את מקומו של ג'פרסון פארפאן, ועל כן לא מן הנמנע שהוא ייאבק מול מישל באסטוס על עמדת הקיצוני השמאלי. קלמנס מפגין פיזיות רבה במשחקו ואחד מיתרונותיו האישיים הוא יכולת כיבוש מצוינת גם מרחוק.

הכירו את:: אדם שאלאי

[​IMG]

גיל: 25
מועדוני עבר: שטוטגרט (מילואים), ריאל מדריד קסטייה, מיינץ 05
עמדה: חלוץ
חתם עד: 30.6.2017

בעונת 2011-2012 סיים קלאס יאן הונטלאאר את העונה כשקיבל את תואר מלך השערים של הבונדסליגה עם 29 כאלו. בעונה האחרונה הוא לא הציג יכולת שאפילו מתקרבת למה שהציג עונה קודם לכן, כשאת העונה סיים עם 10 שערי ליגה וארבעה בישולים. לצד פציעה שעבר בחודש מרץ היכולת של הונטלאאר אותתה לצוות המקצועי לחפש חלוץ חדש כי ככה זה לא יכול להימשך, והפור נפל על אדם שאלאי - חלוצה ההונגרי של מיינץ בשלוש וחצי השנים האחרונות. שאלאי ההונגרי בן ה25 מגיע אחרי עונה טובה יחסית עם 15 שערים ו-7 בישולים בליגה ובגביע, ועל כן גם מחירו בהתאם - 8 מיליון אירו. יש שיגידו שזה מחיר גבוה מדי עבור חלוץ שעדיין לא הוכיח את עצמו, אבל לשאלקה לא היה זמן להתלבט והוחלט ללכת עם שאלאי. השם הונטלאאר ממש לא זר לשאלאי - בעת ששיחק בריאל מדריד קסטייה, הונטלאאר שיחק בקבוצה הבוגרת של ריאל ולגבי זה אמר שאלאי: "עצם העובדה שבעבר נהגתי לראות את הונטלאאר מהיציע והיום אני משחק איתו באותו הקבוצה, כמו גם עם אחד מהכישרונות הגדולים של גרמניה, יוליאן דרקסלר ושחקן כמו מישל באסטוס, גורמת לי להיות גאה בקריירה שלי".


הכירו את:: לאון גורצקה

[​IMG]

גיל: 18
מועדוני עבר: בוכום
עמדה: קשר מרכזי (יכול לשחק גם קשר אחורי)
חתם עד: 30.6.2018

אחת הסאגות המעצבנות והמיותרות של הקיץ האחרון הגיעה מכיוון בוכום. אחרי ששאלקה סיכמה עם גורצקה על תנאי החוזה שלו נותר רק לסכם בין המועדונים על תנאי ההעברה. בוכום הערימה קשיים גדולים וזאת על אף העובדה שבחוזהו של גורצקה יש סעיף יציאה בסך 2.75 מיליון אירו. אחרי שהצדדים הגיעו למבוי סתום הוחלט לפנות לבית המשפט, אך זה קבע את תאריך הדיון לאחרי סיום חלון ההעברות מה שלא נראה אידאלי. זמן קצר לאחר מכן בוכום התפשרה וגורצקה חתם רשמית בשאלקה לחמש שנים. גורצקה מסומן כאחד מהקשרים הדפנסיביים הבאים של גרמניה, ואם להשוות אותו לשחקן בשאלקה, אז הוא הרומאן נוישטטר הבא. כמעט אותו הגובה (1.89 של גורצקה לעומת 1.90 של נוישטטר), סגנון משחק זהה - קשרים דינמיים שיודעים לעשות גם התקפה וגם הגנה ויודעים לעשות הרבה עבודה שחורה. גורצקה משלים את הסגל של שאלקה ומצטרף לשאר השחקנים הצעירים שבונים את הדור הבא של הקבוצה - דרקסלר, מייר, קלינגנבורג, אייחאן, קולסינאק, קלמנס, מאטיפ. יש על מי לסמוך, וטוב שכך.

אופטימיות, פסימיות, למי אכפת? יש חולצות חדשות

המועדון הציג בחודשיים האחרונים את שתי חולצות החוץ החדשות שישמשו את הקבוצה בשנתיים הקרובות. החולצה הירוקה מציגה חזרה לגוונים הישנים יותר והעירוניים יותר (יש שיגידו "מחווה" לצבעי העיר), בעוד החולצה הלבנה היא המשך של צבע חולצת החוץ בשנים האחרונות, תוך שיפור משמעותי בעיצוב לעומת החולצה הקודמת.

[​IMG]

ולתחזית האופטימית כי אנחנו לא אוהבים להיות פסימיים: שאלקה עברה שינוי בשנה האחרונה. גם הרכישות החדשות, גם המאמן הדי חדש, גם העזיבות של שחקנים מסוימים שמשנים את פני התמונה בקבוצה. הכל משתנה. הכל דינאמי. ועל כן אי אפשר לחזות באמת את עתידה העונתי של קבוצת כדורגל. הבונדסליגה, באופן כללי, הוא המקום שבו הבלתי אפשרי קורה. ולכן, על אף ההתחזקות המשמעותית של הטרבליסטית ובורוסיה דורטמונד, אין לדעת מה יעלה בגורלה של שאלקה בעונה הקרובה. הכל אפשרי: מאליפות ועד מסע ענק באחד מהמפעלים האירופאיים, מגביע ועד עונה מחרידה בליגה (זוכרים את 2011?) ומאפס תארים אבל שמירה על המקום השלישי כדי להשאיר לעצמנו צ'אנס לעונה שאחרי. מקווים לטוב ביותר, שואפים להימנע מהרע ביותר, מאמינים ומצפים - כי אנחנו לא רוצים לחכות עוד 55 שנה לאליפות. Auf geht’s Schalke k

ברזיל רוצה למחוק את טרגדיית 1950

$
0
0
נבחרת ברזיל
[​IMG] [​IMG]

משחק בינ"ל ראשון: ארגנטינה 3 - 0 בראזיל (20 בספטמבר 1914 בארגנטינה)
הניצחון הכי גדול: 0-14 (נגד ניקראגואה במכסיקו סיטי, 1975)
ההפסד הכי גדול: 6-0 (נגד אורוגואי בצ'ילה, 1920)
הכי הרבה הופעות כשחקן: מרקוס אבנגליסטה דה מוראס ("קאפו") (142)
מלך השערים: אדסון אראנטס דו נאסימנטו ("פלה") (77)
הופעות בגביע העולם: 19 (הנבחרת היחידה שהשתתפה בכל טורנירי גביע העולם)
הישג שיא בגביע העולם: אלופת העולם (2002, 1994, 1970, 1962, 1958)


64 שנים חיכו לזה אוהדי נבחרת ברזיל. 64 שנים חיכה העם הברזילאי שוב לארח את המונדיאל וביוני 2014 זה יקרה. 64 שנים לאחר אותו הפסד מפורסם במאראקנה מול אורוגאי, למה שהפך לאחר הטרגדיות הספורטיביות (ואף מעבר לכך) בברזיל, הסלסאו מקבלים הזדמנות אדירה לזכות בגביע בפעם השישית לעיני האומה כולה.
אין בכלל עוררין על כך שברזיל היא האומה הטובה ביותר לאורך ההיסטוריה של המונדיאלים. היא היחידה שלא פיספסה שום מונדיאל מיום הקמתו והנבחרת שזכתה הכי הרבה פעמים בגביע הנכסף - 5 במספר. נבחרות שונות שלה בהיסטוריה נכנסו לפנתאון בזכות הכדורגל המרהיב שהציגו כמו ברזיל של 1970 וברזיל של 1982, למרות שהאחרונה לא הצליחה לזכות בתואר.
הגביע העולמי הראשון של ברזיל הגיע "רק" ב-1958 וגילה לעולם ילד בן 17 שכונה פלה, אבל עוד לפני כן חשבו הברזילאים שהם יזכו בתואר כאשר ב-1950 אירחו את הטורניר והיו משוכנעים שהגביע שלהם. ברזיל דרסה כל מה שנקרה בדרכה והגיעה למשחק הגמר במראקנה שנבנה במיוחד לאותו אירוע, מול נבחרת אורוגואי. תיקו היה מספיק לברזיל, שעוד הוליכה בפתיחת המחצית השניה, אבל מהפך מדהים שביצעה אורוגואי ראה אוצה מנצחת 1-2 וחוטפת לברזיל את הגביע מהידיים. ההפסד השפיע רבות על אוהדי הנבחרת, ואף דווחו על חלק ממקרי התאבדות ברחבי המדינה בגין ההפסד.

הגביע הראשון הגיע כאמור שמונה שנים מאוחר יותר, כאשר בברזיל מגלים לעולם את אדסון אראנטס דו נאסימנטו המכונה "פלה", שלימים יהפוך לאחד מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה ויש שיגידו הגדול מכולם. ברזיל זכתה בשלושה מארבעת המונדיאל הבאים, כאשר רק ב-1962 פלה לא ממש היה פקטור עקב פציעה שהשביתה אותו משלב הבתים. ב-1970 הוא הוביל חבורה מאוד מוכשרת שכללה בין היתר שמות כמו ריבלינו, פאולו סזאר, טושטאו וקרלוס אלברטו לזכיה על חשבון איטליה, אותה הם רמסו בגמר 1-4 וזכו בגביע ז'יל רימה לצמיתות.

[​IMG]
יש המחשיבים אותה כנבחרת הגדולה בכל הזמנים. ברזיל של 1970

ברזיל נכנסה לתקופת יובש לא פשוטה של 24 שנים עד שהספיקה להניח ידיה על הגביע הרביעי, לראשונה בצורתו החדשה. אומנם ב-1982 הציגה נבחרת לא פחות מלהיבה מזו של 1970, רק ששם היא נעצרה בסיבוב השני ע"י איטליה ופאולו רוסי שכבש שלושער כדי להעניק לנבחרתו 2-3 ואת הכרטיס לחצי הגמר.
את הכרטיס למונדיאל 1994 הבטיחה ברזיל רק במחזור האחרון מול אורוגואי, אבל אז לא הביטה לאחור, כשהצמד רומאריו את בבטו מוביל את החוד שלה. עם הקפטן דונגה, המגן ז'ורז'יניו והשוער טאפארל, ברזיל הגיע למשחק הגמר שוב מול איטליה ולאחר תיקו מאופס ב-120 דקות, זכתה בגביע הנכסף בדו קרב פנדלים.
הגביע החמישי והאחרון עד כה הושג לפני 12 במונדיאל שנערך ביפן וקוריאה ושם הציגה ברזיל צמד מוכשר לא פחות - רונאלדו את ריבאלדו וגם רונאלדיניו היה שם. רונאלדו סיים כמלך השערים בטורניר עם 8 כיבושים והפך גם למבקיע הגדול ביותר בתולדות הגביע העולמי עם 15 שערים במצטבר וזכייה שניה בגביע העולמי, הפעם כשחקן המרכזי (בזכיה ב-1994 היה בסגל כנער מוכשר בן 17). הוא גם האיש שהכניע את אוליבר קאן, השוער הגרמני המצטיין בטורניר, פעמיים במשחק הגמר והפך את ברזיל לנבחרת עם הכי הרבה זכיות בתואר.
בשני המונדיאלים הבאים איכזבה ברזיל וסיימה דרכה כבר ברבע הגמר למרות שנחשבה כמו תמיד ללכת עד הסוף אבל עכשיו, 12 שנים לאחר זכייתה האחרונה, מקבלת הסלסאו הזדמנות פז לזכות בביתה לראשונה בהיסטוריה מול הקהל הביתי.

[​IMG]
ריבאלדו ורונאלדו עם הגביע העולמי ב-2002

ברזיל כמובן לא שיחקה משחקי מוקדמות והעפילה אוטומטית לטורניר הגמר, אבל הדברים לא דפקו בהתחלה כמו שצריך והאמת שהם עדיין חורקים למרות מגמת שיפור בחודשים האחרונים. זה החל עם המינוי הלא ברור של מאנו מנזס כמאמן הנבחרת, המאמן שהיה אמור להוליך את ברזיל במונדיאל הביתי, אבל טורניר קופה אמריקה מאכזב למדי, הפסד בגמר הטורניר האולימפי ושורה של משחקי ידידות לא משכנעים, גרמו לראשי ההתאחדות לתקן את הטעות לפני שיהיה מאוחר מדי ובנובמבר 2012 פוטר ובמקומו מונה לואיס פליפה סקולארי, מי שהוליך את ברזיל לזכייה האחרונה שלה. פתיחת הקדנציה המחודשת שלו אומנם כללה הפסד לאנגליה בוומבלי, אבל רוב התוצאות היו משכנעות וחיוביות, כולל תבוסה 0-3 שהנחילה לאלופת העולם ספרד, וניצחונות על איטליה, צ'ילה, פורטוגל, אורוגואי וצרפת בין היתר. בין לבין הספיקה ברזיל גם לא לאכזב את הקהל הביתי ולזכות בגביע הקונפדרציות ביוני 2013.


האיש על הקווים

לואיס פליפה סקולארי

[​IMG]

לואיס פליפה סקולארי בן ה-65 ידריך את נבחרת ברזיל זו קדנציה שניה ומונדיאל שני שלו עם הסלסאו ויקבל הזדמנות פז להיות המאמן הראשון שזוכה עם ברזיל בשני גביעי עולם. הראשון כאשר הוליך את הנבחרת לזכיה במונדיאל ב-2002 והשני במונדיאל הביתי שייערך בעוד ימים ספורים.
סקולארי בכלל לא היה האיש שהיה אמור להיות מופקד על המשימה הלאומית. הכבוד הונח על כתפיו של מאנו מנזס, אבל הוא נכשל טוטאלית בקופה אמריקה וברוב משחקי האימון שהנבחרת ערכה, מה שהביא את ראשי ההתאחדות לפטרו בנובמבר 2012 ומנות במקומו את סקולארי. הנבחרת תחת פליפה סקולארי חזרה חהיות ברזיל המאיימת, שיפרה את תוצאותיה וזכתה גם בגביע הקונפדרציות. כנראה שבתפקיד המאמן של הנבחרת, מוציא מעצמו סקולארי את הטוב ביותר. הקריירה העשירה שלו כמאמן קבוצות מתרכזת כמעט כולה בליגה הברזילאית וקצת באיזור אסיה, כאשר סקולארי אימן כמה שנים בערב הסעודית, יפן, כוויית ואוזבקיסטאן. הישגו הגדול ביותר - הקופה ליברטאדורס ב-1995 עם גרמיו וב-1999 עם פאלמייראס. בעונת 2008-09 קיבל הזדמנות ראשונה באירופה אצל צ'לסי של אברמוביץ', אבל התוצאות היו רעות וכעבור חצי שנה פוטר. ברמת הנבחרת כאמור הולך לסקולארי הרבה יותר טוב ומעבר לגביע העולמי ב-2002 הוא גם אימן את פורטוגל במשך 5 שנים, אותה הוליך לגמר היורו 2004 (הפסידה בבית ליוון) ולמקום הרביעי במונדיאל 2006.


סגל הנבחרת

שוערים: ז'וליו סזאר (טורונטו, ארה"ב), ג'פרסון (בוטאפוגו), ויקטור (אתלטיקו מיניירו)

הגנה: דני אלבס (ברסלונה, ספרד), מאיקון (רומא, איטליה), מרסלו (ריאל מדריד, ספרד), מקסוול (פ.ס.ז'., צרפת), טיאגו סילבה (פ.ס.ז'., צרפת), דויד לואיז (צ'לסי, אנגליה), דאנטה (באיירן מינכן, גרמניה), הנריקה (נאפולי, איטליה)

קישור: לואיס גוסטאבו (וולפסבורג, גרמניה), פאוליניו (טוטנהאם, אנגליה), הרנאנס (אינטר, איטליה), פרנאנדיניו (מנצ'סטר סיטי, אנגליה), אוסקר (צ'לסי, אנגליה), ראמירש (צ'לסי, אנגליה), וויליאן (צ'לסי, אנגליה)

התקפה: ניימאר (ברסלונה, ספרד), פרד (פלומיננזה), ז'ו (אתלטיקו מיניירו), הולקי (זניט פטרסבורג, רוסיה), ברנאר (שחטאר דונייצק, אוקראינה)


שחקני המפתח

[​IMG]
ניימאר דה סילבאס סאנטוס ג'וניור (ניימאר)
חלוץ, בן 22
ברסלונה (ספרד)


כבר כמה שנים שהשם ניימאר מסתובב באוזניהם של הסקאוטים באירופה ושל חובבי הכדורגל ונראה כאילו שהוא נמצא בשטח הרבה זמן, אבל הילד בן ה-22 עבר רק בקיץ שעבר לראשונה בחייו לאירופה ולאחד המועדונים הגדולים בעולם, ברסלונה, ששילם עליו לא פחות מ-87.2 מיליון יורו (סכום שעורר אח"כ שערורייה לא קטנה, כאשר התברר שבארסה שילמה 57 מיליון לסאנטוס ו-בערך 40 מיליון נוספים הלכו למשפחתו של ניימאר), אבל לצערו הרב לא ממש מימש את ההבטחה הגדולה שתלו בו. יש כאלו שקוראים לו בלוף אחרי עונה מאכזבת אחת, אבל רק מי שעקב אחרי הבחור הצעיר בליגה הבראזילאית ובסלסאו, יכול לזהות את הכישרון האדיר הטמון בו ואת העובדה שרוב המבקרים פשוט הספידו אותו מוקדם מדי ואין כמו המונדיאל כדי לענות לכולם. ניימאר גדל בסאנטוס, קבוצה שכבר הוציאה לעולם את פלה הגדול, והפך במהרה לאליל האוהדים עם הדריבלים הוירטואוזים שלו, שגררו לא מעט תיקולים חריפים גם מצד שומריו, שלא אהבו בלשון המעטה את "ההתעללות" שלו בהם. במקביל, פיתח לעצמו ניימאר שם של "צוללן" לא קטן, כאשר כמות הצהובים שלו עבור התחזויות ונפילות גדולה מדי עבור שחקן צעיר שמשחק כחלוץ והוא הפך במהרה למטרה עבור השופטים, שלעיתים פשוט לא מבחינים בין ההתחזויות שלו לבין עבירות אמיתיות שמתבצעות עליו. הוא ערך את הבכורה בסאנטוס בגיל 17 וכבר אז ראו כמה הילד ענק, כשסיים עם 14 גולים ב-48 הופעות בכל המסגרות. מכאן והלאה הילד פשוט לא הסתכל לאחור ורק הלך ונהיה טוב יותר מעונה לעונה. עונתו הטובה ביותר היתה ב-2012, כאשר כבש בכל המסגרות 43 גולים ב-47 הופעות! היה שותף מלא לשלוש אליפויות של סאנטוס, קופה ליברטאדורס ורקופה, לפני שעבר לבלאו גראנה. עונת הבכורה שלו כאמור לא היתה מהמוצלחות, לצד הברקות נדירות, ראינו יותר ניימאר כבוי שנמצא בצילו של מסי ועונה של 15 שערים ב-40 משחקים בכל המסגרות היא לא רעה, אבל בוודאי לא מה שציפו מניימאר.

מצד שני, בסלסאו ניימאר פשוט פורח. הוא עבר את כל הנבחרות מגיל הנוער והבריק בכל אחת מהן. ההחמצה הגדולה ביותר שלו היתה ככל הנראה באולימפיאדה ב-2012, שם נבחרת עטורת כוכבים כברזיל הופתעה בגמר ע"י מכסיקו והפסידה את הזהב. עוד לפני כן הוא רשם הופעה בקופה אמריקה של 2011 וכבש שני שערים, בטורניר לא מרשים בלשון המעטה של הבראזילאים. מצד שני, החזרה הגנרלית לגביע העולם בשנה שעברה, היתה שלו. בקופה קונפדרציות שברזיל אירחה, ניימאר היה השחקן המצטיין (וגם נבחר לשחקן הטורניר) והפגין יכולת נהדרת לאורך כל הטורניר, כאשר הוא מוליך את ברזיל לזכייה וסיים עם 4 שערים ב-4 משחקים, מה שהעלה עוד יותר את הציפיות ממנו לקראת המעבר לברסלונה. בסך הכל המאזן שלו נהדר בנבחרת ועומד על 30 שערים ב-47 משחקים ושוב, מדובר בילד בן 22.

ניימאר משחק לרוב כחלוץ שני באגף שמאל, שם הוא מביא לידי ביטוי את היכולת הטכנית הגבוהה שלו ואת האפשרות להשאיר את שומריו מאחור בזכות דריבל הנהדר בשילוב המהירות. בתחילת דרכו עוד החשיבו אותו לאנוכי, אבל עם השנים הוא למד יותר להרים את הראש ולמצוא את האיש הפנוי. גם הסיומת שלו נהדרת, אם כי רוב הגולים שלו הם ברגל, נדיר לראות אותו כובש בנגיחות. בסך הכל ניימאר מסומן כבר הרבה זמן כאיש המרכזי של המונדיאל הקרוב וכזה שאומה שלמה של 201 מיליון אנשים תולה בו תקווה להביא לה את הגביע העולמי אחרי 12 שנים.

[​IMG]
ז'יבאנילדו ויאיירה דה סוזה (הולקי)
חלוץ, בן 27
זניט סנט פטרסבורג (רוסיה)


השם החם בפגרה לפני שנתיים באירופה היה הולקי (או הולק, כמו שרובנו מכירים אותו), שעבר בסכום ענק של 60 מיליון יורו מפורטו לזניט. בניגוד לכישרונות ברזילאים צעירים אחרים, הקריירה של החלוץ החסון לא ממש המריאה בתחילתה, ולאחר עונה בויטוריה הברזילאית, הוא עזב לליגה היפנית לקבוצת קאוואסקי שתאמינו או לא, השאילה אותו לקונסאדול ואח"כ לטוקיו ורדי, שתיהן מהליגה היפנית השניה! מה שבקאוואסקי לא ראו, בפורטו הבינו מהר והם מיהרו לרכוש 50% מכרטיסו של הברזילאי תמורת 5.5 מיליון יורו. הולק קיבל את הצ'אנס שלו לאחר שהחלוץ המארוקאי, טאריק סקטיווי, נפצע והולק יצר משולש קטלני בפורטו יחד עם סבוז'ה רודריגס האורוגואי וליצ'ה לופס הארגנטינאי. מהר מאוד הפך לשם החם באגף ימין של פורטו ובסיום העונה באירופה נבחר לאחד מ-10 הכוכבים העולים של היבשת. בפורטו מיהרו להאריך לו את החוזה וקבעו סעיף ביי-אאוט של 100 מיליון יורו. הולק המשיך להפציץ בפורטוגל, גם כאשר ליצ'ה עזב ופאלקאו הגיע במקומו. הסטטיסטיקה שלו נהדרת במדי פורטו, שם רשם 78 שערים ב-169 הופעות בכל המסגרות. אז כאמור הגיע ההצעה המפתה מרוסיה (להזכירכם, פורטו שילמה 5.5 מיליון על 50% ומכרה ב-60 מיליון) ולמרות שהספקולציות הימרו על קבוצה אירופאית גדולה, ארז הולק את המזוודה וטס לרוסיה. העונה הראשונה היתה בינונית להחריד וכבר נשמעו הדיבורים שאולי זניט סתם זרקה כסף. זה לא פשוט להתאקלם ברוסיה וכנראה שהיה קשה שם לברזילאי, שסיים עונה שלמה עם 11 שערים בלבד ב-30 הופעות. העונה הנוכחית כבר הרבה יותר טובה כאשר זניט נאבקת על האליפות והולק כבר עם 20 שערים ב-30 הופעות.

את הבכורה בסלסאו ערך ב-2009, אבל דווקא עם כניסתו של סקולארי לתפקיד, הולק מקבל מקום של קבע בהרכב לצידם של ניימאר וככל הנראה פרד. משחק בשני האגפים, או כווינגר או כקשר התקפי שתומך בחלוץ. שחקן מהיר וחסון, בעל שליטה טובה מאוד בכדור ורגל זמאל אימתנית מרחוק. שיחק עד כה 33 משחקים בנבחרת וכבש 8 שערים וכמו כן היה שותף לנבחרת שהפסידה את הזהב למכסיקו באולימפיאדת לונדון. אם יגיע במצב הרוח המתאים למונדיאל, התקפה שתכלול אותו, את ניימאר וככל הנראה פרד, תהיה קטלנית לכל יריבה ולזה ברזיל מחכה.

[​IMG]
אוסקר דוס סאנטוס אמבואבה ג'וניור (אוסקר)
קשר, בן 22
צ'לסי (אנגליה)


ניימאר לא יהיה שחקן המפתח הצעיר היחיד בסגל הזה ומלאכת הקישו ההתקפי, ניהול המשחק והמסירות לחלוצים תופקד על רגליו של אוסקר בן ה-22, כוכבה של צ'לסי האנגלית. לא רק בשל מראהו אלא גם בשל סגנון משחקו, כבר מתחילת דרכו הישוו את אוסקר לקאקא, חתיכת השוואה עם ציפיות בשמיים. הילד עדיין בתחילת דרכו, אבל באירופה הוא כבר נחשב לכוכב עולה שרק ימשיך להשתפר עם הזמן. החל את דרכו המקצוענית במועדון הפאר הברזילאי, סאו פאולו, שם ערך את הופעת הבכורה כשהוא בן 17 בלבד וסיים עם 11 הופעות באותה עונה. אחרי שנתיים בסאו פאולו, נקלע השחקן בין המועדון לבין סוכניו, שהתלוננו על כך שהמועדון הברזילאי לא שילם משכורות ולפיכך החוזה עם אוסקר מבוטל וביקשו להעביר אותו בהעברה חופשית לאינטרנאסיונל. סאו פאולו מצידה עירערה על כך וטענה שהשחקן שייך לה באופן חוזי ומנעה מאוסקר לשחק במפעלים היבשתיים בדרום אמריקה. הפשרה לבסוף הושגה רק כעבור שנתיים בין שני הצדדים, אבל בינתיים אוסקר החל לבנות את שמו באינטרנאסיונל (למרות שדרכו לא החלה חלק בגלל פציעה) וסיים שנתיים בקבוצה מפורטו אלגרה כאשר הוא מבקיע 19 שערים ב-70 משחקים וצד את עיני הסקאוטים באירופה גם ובעיקר בזכות הופעותיו המרשימות עם ברזיל הצעירה. זה הספיק לצ'לסי לרכוש אותו תמורת סכום לא קטן עבור כוכב צעיר של 19.35 מיליון ליש"ט ולא פחות מכך, הוא עוד קיבל את החולצה מספר 11 של האליל בסטמפורד ברידג', דידייה דרוגבה, שעזב חודש מוקדם יותר את המועדון. הבכורה שלו באירופה היתה חלומית ובמשחק בית מול יובנטוס, כבש שני שערים נהדרים, נבחר לאיש המשחק והציפיות ממנו, שגם כך היו גבוהות, רק עלו עוד יותר. בסך הכל הוא נתן עונת בכורה טובה עם 12 שערים ו-9 אסיסטים ב-64 משחקים, כאשר גם הושבת יותר על הספסל לאחר מינויו של רפא בניטס למאמן באמצע העונה במקומו של די מתאו. העונה בכל זאת הסתיימה בטעם טוב אחרי שהיה שותף 90 דקות לזכייתה של צ'לסי בליגה האירופאית והשער שלו מול יובה נבחר אף לשער העונה של צ'לסי.

העונה כבר הפך לשחקן יותר מרכזי בצ'לסי, כבש שער אחד פחות מהשנה שעברה אבל גם בהרב פחות משחקים. בזירה המקומית צ'לסי נפלה בישורת האחרונה מול ליברפול, בעוד שבאירופה הפסידה בחצי גמר הצ'מפיונס מול אתלטיקו מדריד. אוסקר לא שיחק באף אחד מהמשחקים עקב פציעה טורדנית, ממנה הביע חשש גם לקראת המונדיאל וכשירותו להופיע בו. משחק בעיקר כקשר התקפי מאחורי החלוץ או כפליימייקר, כאשר יש לו גם את היכולת לשחק מעט יותר לכיוון האגפים. דריבלר נהדר ובעיקר ראיית משחק יוצאת מן הכלל, שמאפשרת לו להעמיד חלוצים במצבים קורצים. מנהל משחק ברמות הגבוהות ביותר עם דיוק גבוה במסירות ארוכות, כמו גם קצרות. ברזיל כולה מחזיקה לו אצבעות שיהיה כשיר ב-100% כדי לסחוב את הסלסאו יחד עם ניימאר, כפי שעשו בנבחרת הצעירה.

שווים מעקב

[​IMG]
וויליאן בורז'ס דה סילבה
קשר, בן 25
צ'לסי (אנגליה)


קצת קשה לקרוא לשחקן שצ'לסי שילמה עליו 32 מיליון פאונד "שחקן ששווה מעקב", אבל וויליאן בניגוד לצ'לסי, טרם הראה את הכישורים שלו בנבחרת הסלסאו ובכל מקרה לא אמור להיות בורג מרכזי בה. הוא גדל והחל את הקריירה בקורינתצ'יאנס ורשם את הופעתו הראשונה כאשר היה בן 18. הספיק לשחק עונה אחת בלבד (בקושי בקבוצה הברזילאית, שם רשם 16 הופעות ושני שערים, לפני שנחטף תמורת 14 מיליון יורו ע"י שאחטאר דונייצק האוקראינית. אצל שאחטאר הוא בילה את מרבית הקריירה שלו עד כה ועשה זאת בהצלחה רבה, כשהוא הופך לאחד השחקנים החשובים בשנים האחרונות אצל דונייצק, שגם רשמה הישגים מצויינים להם וויליאן היה שותף, כמו 4 אליפויות אוקראינה, 3 גביעים, 3 גביעי סופר קאפ וגביע אופ"א אחד. בינואר אשתקד, החליטה אנז'י מחצ'קלה לרכוש את הברזילאי בסכום שנע באיזור ה-35 מיליון יורו, אך ברוסיה הוא מיעט לשחק ולא הרשים. עקב הגבלות כלכליות, הועמד כל הסגל של אנז'י למכירה וביניהם גם וויליאן, מה שאיפשר לצ'לסי לרכוש אותו באוגוסט תמורת 32 מיליון פאונד. בשביל עונת בכורה באנגליה ובקבוצה כמו צ'לסי, בסה"כ הוא רשם הופעות סבירות. לא נחשב תמיד לשחקן הרכב ולא שיחק בכל המשחקים, אבל הראה שיש לו כדורגל וכישרון ואולי המונדיאל יהיה הבמה שיקפיץ אותו עוד יותר קדימה לקראת השנה הבאה. גם בנבחרת הוא לא ממש קיבל יותר מדי הזדמנויות וסה"כ רשם 5 משחקים במדי הסלסאו, כולל גול במשחק ידידות מול הונדוראס. הוא יכול לשחק כווינגר באגפים או כקשר אמצע ולנהל את המשחק אם צריך. לא צפוי להיות בהרכב הפותח של סקולארי, אבל כן עתיד להיות השפן מהספסל במידת הצורך. בכל מקרה, יהיה מעניין לעקוב אחריו.

[​IMG]
ברנאר אניצ'ו קאלדיירה דוארטה (ברנאר)
קשר, בן 21
שאחטאר דונייצק (אוקריאנה)


השחקן הצעיר בסגל של פליפה סקולארי, החל את דרכו בקבוצת הנוער של אתלטיקו מיניירו ב-2006, אך בגלל גובהו הנמוך (1.64 מ') שוחרר ממנה פעמיים. לאחר שהרשימ בקבוצת הבת של המועדון, דמוקראטה, הוא חזר למיניירו וערך את הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת ב-2011, כשהוא בן 18., תחת המאמן דוריבאל. אחרי שיחרורו של דוריבאל ומינויו של קוקה, החל ברנאר לקבל מקום של קבע בהרכב של מיניירו וערך את הופעת הבכורה שלו בסריה הבראזילאית במאי 2011 מול פראנאנסה, ומסיים את העונה כשהוא מופיע 23 פעמים עבור הקבוצה וגורם לנשיא המועדון, אלשנדרה קאליל, לדחות הצלעה מקטאר בגובה של 3.4 מיליון ליש"ט. בדיעבד הדחייה היתה צודקת, כי עונה אח"כ נתן ברנאר עונת שיא, כאשר הוא כובש 11 שערים ב-36 הופעות, הכובש המוביל יחד עם רונאלדיניו וז'ו, הוליך את הקבוצה לזכייה כפולה באליפות ברזיל (2012, 2013) וגם ההצעות החלו להגיע כשהגבוהה מביניהן, 9.8 מיליון ליש"ט ע"י ספרטאק מוסקבה, גם כן נדחתה. ברנאר עזר לקבוצה גם לזכות בגביע הליברטאדורס היוקרתי לראשונה בתולדותיה ב-2013 ונבחר לתגלית העונה בליגה הבראזילאית ולנבחרת השנה בדרום אמריקה. אז הגיע הצעה ראויה משאחטאר דונייצק ע"ס 25 מיליון יורו ולמרות שבני משפחתו של השחקן טענו שהוא בדרך לפורטו, הנשיא קאליל אמר שדונייצק היתה ההצעה היחידה ושהקשר ישחק שם. הקבוצה האוקראינית אכן אישרה את ההחתמה והחל מאוגוסט 2013, משחק ברנאר באוקראינה, שם כבש 3 שערים ב-27 הופעות. לנוכח הבלאגן במדינה, אמר ברנאר כי הוא עשוי לעזוב בכל עת במקרה חירום.

לסגל של ברזיל זומן לראשונה ע"י המאמן הקודם, מנזו מנסס, בספטמבר 2012 למשחק הקלאסיקו של דרום אמריקה מול ארגנטינה ומאז מיניו של סקולארי, הפך כבר לדייר של קבע בסגל של הסלסאו, כולל לגביע הקונפדרציות אשתקד, גביע שברזיל זכתה בו במגרשה הביתי וכמובן שעבר את הניפוי הסופי כדי להיות בין 23 המאושרים שיזכו לשחק עבור ברזיל במונדיאל הביתי שלה. עד כה רשם 10 הופעות וכבש שער אחד במשחק ידידות מול הונדוראס. הוא משחק בעיקר באגף שמאל, שחקן זריז מאוד, טכני, עם שליטה אבסולוטית בכדור שגם אוהב לעיתים להתחכם בדריבלים בדומה לניימאר, אבל כשזה מצליח לו, פשוט תענוג לראות. השפן שעשוי סקולארי לשלוף מהכובע כשברזיל תצטרך.

האם יהיה גביע שישי?

ברזיל הוגרלה לבית סביר שיכלול את קרואטיה, מכסיקו וקמרון, בית שממנו היא אמורה צריכה להעפיל לשלב הבא מהמקום הראשון, אבל עלולה לפגוש ככל הנראה יריבה מאוד חזקה כבר בשמינית הגמר - האלופה ספרד או סגניתה הולנד, אם הכל יילך לפי התוכנית. די ברור שברזיל כיום היא הנבחרת הלחוצה בעולם, שכן כל דבר פחות מתואר ביתי ייחשב לכישלון. לפני 64 שנים הם לא עמדו בלחץ ונכשלו במשחק הגמר, הפעם הם רוצים להסב נחת לאומה שלהם, אבל זה לא יהיה פשוט. בניגוד למונדיאלים קודמים, לברזיל אין איזו נבחרת מבריקה או מלהיבה, אבל יש לה נבחרת מאוד יעילה שכבר הוכיחה שהיא יכולה להתעלות ברגעים גדולים כפי שהיה בקונדפרציות. האם סקולארי יצליח לעשות זאת שוב ולהפוך למאמן הראשון שזוכה פעמיים עם ברזיל בגביע העולם?

נבחרת יוון:: אין לנו כסף, יש לנו נשמה!

$
0
0
נבחרת יוון

[​IMG] [​IMG]

תעודת זהות

תאריך לידה:
יוון 4:1 איטליה (אתונה, יוון; 7.4.1929)
ההפסד הכי גדול: הונגריה 1:11 יוון (בודפשט, הונגריה; 25.3.1938)
הניצחון הכי גדול: יוון 0:8 סוריה (אתונה, יוון; 25.11.1949)
מלך השערים: ניקוס אנסטופולוס (29)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: גיורגוס קראגוניס (131)
דירוג נוכחי: 12
הישגים: זכייה ביורו 2004

היסטוריה
בשביל ללמוד על ההיסטוריה של נבחרת יוון לא צריך להרחיק לכת יותר מדי; הסיפור הבינלאומי של היוונים מתחיל אי שם ב1980, כשערכו את הופעת הבכורה שלהם במפעל בין-לאומי נחשב. אז זו הייתה אליפות אירופה שנערכה באיטליה, כשהיוונים חוזרים הביתה בלי הרבה תהילה, עם תיקו אחד בלבד בשלב הבתים - שהיה בעצם לנקודה הראשונה בהיסטוריה של יוון באליפויות אירופה. 14 שנים יבשות עברו על 'ספינת הפיראטים' עד ששוב מצאו את עצמם מוקפים בדגלים של מדינות אחרות, הפעם זו הייתה הופעת הבכורה בגביע העולם; הפיראטים הרחיקו עד ארצות הברית כדי לחזור משם מושפלים ביותר, עם שלושה הפסדים בשלב הבתים, אפס שערי זכות ועשרה שערי חובה. Not a WC to remember! אבל עשר שנים לאחר מכן, הגיעה הישועה. בינינו, אף אחד לא באמת חשב שיוון תצליח לזכות בתואר בינלאומי בשנים האחרונות, גם לא בשנים הבאות עלינו לטובה. אבל ב2004, תחת הדרכתו של אוטו רהאגל הגדול, יוון עשתה דרך מדהימה באליפות אירופה שנערכה בפורטוגל, גברה בשלב הבתים על ספרד ורוסיה וסיימה שנייה לפורטוגל, הדיחה ברבע את צרפת ובחצי את צ'כיה, ובגמר שוב פגשה את פורטוגל, המארחת, וגברה עליה 1:0 - שזו בדיוק התוצאה שהשיגה גם ברבע ובחצי הגמר. 4 שנים מאוחר יותר חזרו אלופי אירופה ליורו שנערך בשוויץ אבל סיימו את הסיפור מוקדם מהצפוי עם 3 הפסדים בשלב הבתים, ושנתיים מאוחר יותר חזרו למונדיאל לראשונה מזה 16 שנה, אבל גם שם לא הבריקו והודחו אחרי שלב הבתים. ביורו 2012 הגיעה יוון עד לרבע הגמר - שם הודחה נגד גרמניה - והשנה חוזרת יוון למונדיאל בברזיל, ולראשונה בהיסטוריה שלה היא תשתתף בשני מונדיאלים ברציפות.

[​IMG]
רגע השיא של הנבחרת היוונית - הזכייה באליפות אירופה 2004

הדרך למונדיאל
הדרך לגביע העולם בברזיל הייתה כמעט חלקה. יוון הוגרלה לבית עם בוסניה, סלובקיה, ליטא, לטביה וליכטנשטיין - יריבות שיוון כבר התרגלה לחלקן בשלבי המוקדמות הללו. בעשרת משחקיה היא השיגה שמונה ניצחונות, תוצאת תיקו אחת והפסד אחד - כשבשני המשחקים שהיא לא מנצחת, היא פוגשת את בוסניה. זה למעשה מה שהכריע את הכף לטובת הבוסנים, שסיימו ראשונים בבית, כשדבר משמעותי נוסף מבחינת יוון היה הפרש השערים; בוסניה ויוון סיימו באותו מאזן משחקים ובשל כך, עם אותו מס' נקודות. אבל הנבחרת היוונית המעיטה לכבוש במוקדמות (רק 12 שערי זכות ו4 שערי חובה), והבוסנים נהנו מכך והעפילו מהמקום הראשון היישר אל המונדיאל.

יוון סיימה שנייה, אם כן, והגיעה אל שלב ההצלבה; מהצד השני חיכתה לה רומניה, יריבה נוחה יחסית עבור היוונים. במשחק הראשון בפיראוס ניצחה יוון 1:3, ובבוקרשט השיגו חניכיו של סנטוש תיקו 1:1 - מה ששלח אותם היישר אל שלב הבתים של גביע העולם. הניצחון במשחק הראשון על הרומנים היה המשחק שבו יוון כבשה הכי הרבה שערים בכל שלב המוקדמות, מה שמצביע על הקושי ההתקפי שלה.

המאמן: פרננדו סנטוש

[​IMG]


המאמן הפורטוגלי בן ה59 יערוך בחודש יוני הקרוב את הופעתו השנייה על הקווים הבינלאומיים של יוון. בפעם הראשונה זה היה ביורו של אופ"א (2012), הפעם השנייה היא המונדיאל של פיפ"א. אבל מה בעצם עומד מאחוריו? אז כמו רבים וטובים אחרים, גם סנטוש התחיל כשחקן. הוא נולד בליסבון ומכאן שבחר לשחק במחלקת הנוער של בנפיקה כנער צעיר, כאשר הוא מאייש את עמדת המגן הימני. ב1971 הוא שיחק במריטימו כחלק מסגל הבוגרים, וב1973 עבר לאשטוריל. שנתיים אח"כ הוא פרש ממשחק פעיל כשהוא רק בן 21. הוא החליט ללכת לכיוון אחר בחייו ולמד באוניברסיטה כשהוא יוצא משם כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה. 10 שנים לאחר מכן הוא חזר לכדורגל וקיבל לאמן את אשטוריל, שהייתה מי שפרש במדיה מכדורגל. במשך שבע שנים רצופות השיג סנטוש עם אשטוריל שתי עליות ליגה, ומיקם את קבוצתו בליגה הבכירה של פורטוגל. ב'94 עבר לאסטרלה וב'98 הגיע לפורטו, שם השיג את ההישג הכי גדול שלו עד כה כמאמן - אליפות פורטוגל וארבעה גביעים - שני גביעי פורטוגל ושני גביעי הסופר-קאפ הפורטוגלי. ב'02 עבר לא.א.ק אתונה וזכה עמה בגביע היווני, ושם הוא החל לעשות לעצמו שם במדינה היוונית. עונה אחת בא.א.ק הספיקה לו והוא עבר לצד אחר של אתונה - פנאתנייקוס. כאן למעשה סנטוש החל לדעוך מעט, ולא הכניס לשק תארים נכספים נוספים. אחרי פאו הוא אימן גם בספורטינג ליסבון, חזר לעוד סיבוב אצל א.א.ק, היה עונה בבנפיקה ליסבון - קבוצתו האהודה, שלוש שנים בפאוק סלוניקי ומשם - נסללה דרכו לנבחרת היוונית. ביורו 2012 סנטוש הגיע עד לרבע הגמר, שם הודח מול גרמניה, והקיץ הוא ינסה למתוח את החבל לפחות עוד שלב אחד, ואם יצליח - זו תהיה הצלחה אדירה בכל קנה מידה.

סגל השחקנים

שוערים:
אורסטיס קרנזיס (גרנאדה), פנאגיוטיס גליקוס (פאוק סלוניקי), סטפנוס קאפינו (פנאתנייקוס).

הגנה:
ואסיליס טורוסידיס (רומא), סוקרטיס פאפאסטאתופולוס (בורוסיה דורטמונד), ג'יאניס מניאתיס (אולימפיאקוס),לוקאס וינטרה (לבאנטה), ואנגליס מוראס (הלאס ורונה), גיורגוס צאבלאס (פאוק סלוניקי), קוסטס מנולאס (אולימפיאקוס), חוסה הולבאס (אולימפיאקוס).

קישור: אלכנסדרוס ציוליס (קייסריספור), קוסטס קצוראניס (פאוק סלוניקי), גיורגוס קראגוניס (פולהאם), אנדראס סמאריס (אולימפיאקוס), פנאגיוטיס טאחיסידיס (טורינו), פנאגיוטיס קונה (בולוניה), ג'יאניס פצפאטסידיס (גנואה), לזארוס כריסטודולופולוס (בולוניה).

התקפה: גאורגיוס סמאראס (סלטיק), קוסטס מיטרוגלו (פולהאם), פאניס גקאס (קונייאספור), דימיטריס סאלפינגידיס (פאוק סלוניקי).


שחקני מפתח

גאורגיוס סמאראס
עמדה: חלוץ
מועדון: סלטיק

[​IMG]

החלוץ בן ה29 של סלטיק שוב מגיע עם יוון למפעל בין-לאומי, הפעם זה לברזיל 2014 והוא ינסה להצעיד אותה קדימה ככל האפשר. את העונה האחרונה במדי סלטיק סיים סמאראס עם אליפות ועם 33 הופעות בכל המסגרות בהן כבש 11 שערים. החלוץ המנוסה, שנולד בהראקליון שביוון, ניחן בכוח פיזי אדיר, משחק ראש מצוין ודריבל טוב מאוד, על אף הגובה שלו (1.93 מטרים). כשהחל את הקריירה שלו הוא הגיע בגיל 15 להולנד ושיחק אצל הירנביין, וכשעלה לבוגרים תופקד כקשר שמאלי, מה שלא ריצה אותו והוא אמר בקול תרועה למאמנו דאז, סוון-גראן אריקסון: "אני לא קשר שמאלי, אני חלוץ ואני רוצה לשחק כחלוץ". עם זאת, כשהגיע לסלטיק, גם שם תופקד כקשר שמאלי לעתים, אבל החלוץ היווני היה פתוח יותר לשינויים מכיוון שהיה מרוצה יותר בסלטיק, ולכן נתן את חלקו במטרה להיות לשחקן קבוצתי. נבחרת יוון יודעת שחוד החנית שלה זה השחקן הזה, ופרננדו סנטוש יצטרך לבנות את תכנית המשחק שלו על סמאראס. אין ספק שאנחנו צפויים לראות הרבה מאוד כדורי גובה משחקני הכנף של יוון, שיחפשו את הראש של סמאראס, כאשר שוערי יפן, קולומביה וחוף השנהב צפויים להתקשות במעט, מכיוון שסמאראס גבוה מכל השוערים הבכירים של הנבחרות בבית C.

גיורגוס קראגוניס
עמדה: קשר מרכזי
מועדון: פולהאם

[​IMG]

מה עוד אפשר להגיד על גיורגוס קראגוניס בהקשר של נבחרת יוון? השחקן הכי ותיק בסגל היווני (בן 37), שיאן ההופעות של הנבחרת (134 כאלו) והקפטן של יוון לא מתכוון לוותר על מונדיאל 2014, על אף שזו עשויה להיות הפעם האחרונה שקראגוניס ילבש את מדי הנבחרת היוונית במעמד בין-לאומי שכזה. קראגוניס נולד בפירגוס ובגיל 16 הצטרף לפנאתנייקוס, במה שהפך להיות סיפור אהבה לעולם. בגיל 19 עלה לבוגרים וב5 שנים ערך 118 הופעות במדי פאו, כאשר בתווך הוא מושאל ב1996 למשך שנתיים לאפולון סמירני לזמן "התחספסות" בליגה הבכירה. ב2003 עבר לאינטר ובמשך שנתיים לא מצא את מקומו באיטליה, והמשיך את דרכו אל ליסבון והתחדש בחוזה אצל בנפיקה. כעבור שנתיים הוא החליט שהוא חוזר הביתה וחתם שוב אצל פנאתנייקוס כשהוא רושם 133 הופעות במדיה. בתום עונת 2011-2012 הוא חתם אצל פולהאם, בה שיחק שנתיים ובתום העונה הנוכחית ירד עמה לליגה השנייה ושוחרר מהקבוצה. קראגוניס הוא קשר כלבו, אגרסיבי מאוד אבל מאוד טכני, הוא משיג לעצמו מצבים חופשיים וכשהוא בשיאו הוא שולח אותם בדיוק לאן שהוא רצה. יש לו יכולת כדרור נהדרת ורבים נוהגים להשוות אותו למימיס דומאזוס, שחקן יווני בעבר שנחשב לאחד הכדורגלנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של יוון. בגיל 37 קראגוניס ירצה להשיג כמה שיותר עם הנבחרת שלו אליה הוא מחובר כל כך, והמונדיאל הקרוב יהיה כנראה מנגינת הפרידה של קראגוניס מגביע העולם.

שימו לב ל...

סוקרטיס פאפאסטאת'ופולוס
עמדה: בלם, מגן ימני
מועדון: בורוסיה דורטמונד

[​IMG]

סוקרטיס בן ה25 יחגוג בימים הקרובים 26 קיצים ויערוך את הופעת הבכורה שלו במונדיאל כלשהו. הפעם הראשונה שהיה במעמד בין-לאומי שכזה הייתה לפני שנתיים, אז הגיע עם נבחרתו ליורו 2012 והיה לשחקן הראשון שמורחק בטורניר הזה בכרטיס אדום נגד פולין המארחת אחרי שתי החלטות שנויות במחלוקת של השופט. סוקרטיס נולד בקלמאטה וגדל במחלקת הנוער של א.א.ק אתונה, כאשר בשנת 2008 הוא הגיע לגנואה ושם למעשה עשה את הפריצה שלו. מילאן שמה עליו עין ובסוף גם את ידיה כאשר רכשה אותו תמורת 14 מיליון אירו. האמנם, הבלם היווני לא קיבל הזדמנות במילאנו, ובמאי 2011 חזר לגנואה. הוא הושאל לורדר ברמן ועשה שם רושם טוב, כאשר בקיץ 2012 הוא נרכש ע"י ברמן תמורת 5 מיליון אירו. בקיץ 2013 דורטמונד החליטה שהיא הולכת עליו בכל הכוח, ורכשה אותו תמורת 9 מיליון אירו. זו הפכה להיות אחת מההחתמות הטובות והיעילות של דורטמונד בשנים האחרונות, כאשר בעונה האחרונה סבלה הקבוצה ממכת פציעות הזויה בחלק האחורי, וסוקרטיס, שהיה אמור לשמש כשחקן רוטציה עם הומלס וסובוטיץ', הפך להיות למעוז ההגנה של דורטמונד. הוא רשם העונה 43 הופעות בכל המפעלים, בהן כבש שער אחד ובישל פעמיים. סוקרטיס לא נעלם מעיניו של סנטוש והוא צפוי גם בנבחרת יוון להיות לאיש המרכזי בחלק האחורי. הבלם אמנם לא גבוה במיוחד (1.85 מטרים) אבל היתרון שלו הוא הכוח הפיזי המשמעותי שלו ומשחק הראש המצוין. הוא מהיר מאוד ויודע לשחק תחת לחץ, נינוח במשחקו ולא מפחד לקחת החלטות קשות.

ובגדול...
הנבחרת היוונית היא לא הנבחרת הפייבוריטית לעלות מבית C, אבל היא לא נבחרת שיש לפקפק בה. היא אוגרת בתוכה כמה שחקנים מנוסים מאוד, שעשויים לתת את הערך המוסף שלנבחרות אחרות אין את היכולת לתת. עם איך שאני רואה את זה, היא בהחלט מסוגלת להיאבק על מקומות 1-2 בבית שלה, אבל מה שבטוח זה שלחיים קלים היא לא תזכה, כאשר במידה ותעפיל ממקומות 1-2 היא תצטרך לפגוש את אחת הנבחרות מבית D, שמאכלס את אורוגוואי, איטליה, אנגליה וקוסטה ריקה, כאשר סביר להניח ששתיים משלושת הראשונות תאיישנה את המקומות הראשונים. אולי עם התמיכה של הקהל החם שיגיע מיוון והמזג החם שמאפיין את הנבחרת היוונית, היא תצליח לעשות קסמים במונדיאל הקרוב.

צ'לסי 2013/14

$
0
0
קצת חדשות מהימים האחרונים:

- ואן חינקל קרוב מאוד, על פי דיווחים הוא קיבל הבטחות ממוריניו לגביי מקומו בקבוצה בעונה והשתכנע. יש גם ציטוט של הסוכן שמאשר את זה אבל המקור שלו הוא בטוויטר? (חשבון של אתר כדורגל הולנדי עם יותר מ100 אלף עוקבים) ולא ראיתי שום אתר אחר משתמש בו אז האמינות מוטלת בספק. עכשיו שהוא סיים עם אליפות אירופה ההעברה יכולה להיחתם כול רגע. סכום ההעברה צפוי ליהות 7-8 מיליון יורו.

- שם חדש/ישן עלה לעמדת הבלם: קורט זומה מסנט אטיין, בלם בן 18 שעשה את הבכורה שלו בגיל 16 ויש לו כבר יותר מ40 הופעות בקבוצה הבוגרת. בRMC מדווחים על הצעה קרבה של 12 מיליון יורו והוא בנתיים שולח מסר ואומר שהוא שמח עם התעניינות של צ'לסי ומויריונ?. בכול אופן עכשיו הוא נמצא בטורקיה באליפות העולם עד גיל 20 עם צרפת אז שום דבר לא צפוי להיסגר סופית עד לסיום ההתמודדות שלו בטורניר.

- גם חברו לנבחרת ג'ופרי קונדוגביה, קשר בן 20 מסביליה, מקושר אלינו בהקשר חיזוק הקשר האחורי. גם הוא מפלרטט. עוד שמות שקושרו לעמדה הוא פאולינו (יש דיווחים של ניסיון "לגנוב" אותו מתחת לאפם של טוטנהאם כמו שעשינו עם אוסקר בעונה שעברה - רק בשביל זה שווה לרכוש אותו :D ), לואיס גוזטבו, ויקטור ואניימה ונמניה מאטיץ' (שככול הנראה לא יגיע בשל מחירו).

- יש דיווחים שמוריניו מתכוון לעשות שימוש נרחב יותר במחלקת הנוער בעונה הבאה. השמות של לואיס בייקר (מבחינתי השחקן מספר 1 בקבוצות המילואים בעונה שעברה - שחקן מדהים), רובן לופטוס-צ'יק, ניית'ן אקי, מילאן לאלקוביץ', ג'מל בלקמן וכמובן נתניאל צ'לובה (שעליו נאמר שמוריניו "keep close eye" - וככול הנראה הוא הגיע למשחק הפלייאוף של הצ'אמפיונשיפ בשביל לצפות בו). על פי הנאמר הוא ביקש קלטות של השחקנים הטובים ביותר.

- קורטואה יישאר באתלטיקו מדריד לעוד עונה. ככול הנראה נקבל כמיליון יורו דמי ההשאלה.

מהדיווחים האלו ואופי הפעילות שלנו בחלון ההעברות (למעט ההתעניינות בקבאני) אפשר לראות את התוכניות של צ'לסי ומוריניו לבנות קבוצה חזקה לעתיד ולאו דווקא להווה. מבחינתי זה צעד מבורך, במיוחד הרעיון שנראה יותר צעירים מהנוער משתבלים בקבוצה הבוגרת. יש שם כשרונות מדהימים ואם הם יקבלו את ההזדמנות אני בטוח שהם לא יהיו פחות טובים מאף שחקן אחר שנוכל לרכוש באותו הגיל. לא כיף לראות כששחקן כמו פאביו בוריני, מישהו שלעולם לא היה צריך לשחרר אותו, מצליח בעונה הקודמת (11/12) באיטליה בזמן ששני החלוצים הבכירים שלנו בקושי מגרדים את ה10 שערים בפריימרליג או את ג'ק קורק נותן עונת בכורה מצויינת בפריימרליג בזמן שהקישור שלנו מתקשה.

בלגיה - שוקולד מתוק או מריר?

$
0
0
נבחרת בלגיה

[​IMG]
[​IMG]

משחק בינ"ל ראשון: בלגיה - צרפת 3-3 (מאי 1904, בריסל)
הניצחון הכי גדול: 0-9 (נגד זמביה, יוני 1994), 1-10 (נגד סן מרינו
ההפסד הכי גדול: 2-11 (נגד אנגליה ב', אפריל 1909)
הכי הרבה הופעות כשחקן: יאן קולמנס (96)
מלך השערים: פול ון הימסט, ברנרד וורהוף (30)
הופעות בגביע העולם: 11 (1930, 1934, 1938, 1954, 1970, 1982, 1986, 1990, 1994, 1998, 2002)
הישג שיא בגביע העולם: מקום רביעי (1986)
דירוג נוכחי: 12

היסטוריה

ההיסטוריה של נבחרת בלגיה במונדיאל מתחילה כבר ב 1930 כאשר הוזמנה להשתתף במונדיאל הראשון שנערך באורוגוואי. בלגיה לא הצליחה לעבור את השלב הראשון וסיימה אחרונה בבית. ארבע שנים לאחר מכן השתתפה בלגיה גם במונדיאל 1934 ומונדיאל 1938 לא הצליחה בלגיה לעבור את השלב הראשון כשהודחה על ידי גרמניה וצרפת בהתאמה. ממוקדמות מונדיאל 1950 פרשה בלגיה ובמונדיאל 1954 שוב לא הצליחו השדים האדומים לעבור את השלב הראשון. 16 שנים ללא הופעה בגביע העולם הסתיימו לבסוף כשהבלגים הצליחו להעפיל למונדיאל 1970 ולמרות שלא הצליחו לעבור את השלב הראשון סיימו במקום השלישי בבית. בשנות ה 80 החל תור הזהב של הנבחרת הבלגית. בתקופה זו העפילה בלגיה שש פעמים ברציפות (שיא אשר נשבר רק ע"י ספרד ב 2010) והסגל שלה כלל שחקנים כמו יאן קולמנס, אנזו שיפו, פרנקי ורקאוטרן, ניקו קלאסן ועוד. גם ביורו חוותה בלגיה הצלחה כשבטורניר שנערך בשנת 1980 בגרמניה סיימה בלגיה במקום השני. במונדיאל 1986 הגיעה בלגיה עד להישג השיא שלה בכל הזמנים במונדיאל וסיימה במקום הרביעי אחרי שהפסידה בחצי הגמר לארגנטינה. בשלושת ההופעות שלה מאז (1990, 1994 ו 2002) הגיעה בלגיה לשמינית הגמר כשלמונדיאל 2006 ו 2010 לא הצליחה בלגיה להעפיל.

[​IMG]
תור הזהב של בלגיה במונדיאל 1986. אז הם הגיעו עד למקום הרביעי, האם בלגיה תשחזר את הישג השיא?

הדרך למונדיאל

את הדרך למונדיאל 2014 עשתה בלגיה כמעט ללא בעיות. ההגרלה זימנה לה בית דיי קל (על הנייר לפחות) כשהיא מקבלת את קרואטיה, סרביה, סקוטלנד, ויילס ומקדוניה בבית א' במוקדמות המונדיאל. כפי שציפו ממנה, את הבית הזה דרסה בלגיה כשהיא מסיימת במקום הראשון עם מאזן מרשים למדי של שמונה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ואפס הפסדים בנוסף למאזן שערים חיובי של 4-18 תוך הצגת הגנת ברזל והתקפה ורסטילית. כאמור השדים האדומים סיימו את הבית במקום הראשון עם 26 נקודות מתוך 30 אפשריות והעפילו לראשונה מאז 2002 למונדיאל.

[​IMG]
השדים האדומים חוגגים העפלה למונדיאל ראשון מאז 2002. ישחזרו את הישג השיא?

המאמן: מארק וילמוטס

על הקווים של נבחרת בלגיה עומד קפטן הנבחרת ואחד מכוכביה הגדולים של הכדורגל הבלגי בעבר, מארק וילמוטס. את הקריירה שלו כשחקן החל וילמוטס בסנט טרוידן הקטנה משם עבר למכלן בה שיתף פעולה עם אלי אוחנה וזכה בסופרקאפ אירופאי ואליפות. בהמשך הגיע לסטנדרד ליאז' איתה זכה בגביע הבלגי. אחרי שהפך לאחד השחקנים הבולטים בבלגיה עבר וילמוטס לגרמניה שם שיחק במדי שאלקה עימה העביר שתי קדנציות נהדרות בהן זכה בגביע אופ"א ובגביע הגרמני. בין לבין העביר עונה בבורדו. לקראת סוף עונת 2002/03 פוטר מאמן שאלקה דאז פרנק נויבאר ו-וילמוטס שתפקד בזמנו כקפטן נקרא אל הדגל ואימן את הקבוצה בשמונת המחזורים האחרונים של העונה. בסיום העונה פרש וילמוטס מכדורגל. בנבחרת בלגיה היה וילמוטס קפטן הנבחרת וערך במדיה 70 הופעות בהן כבש 28 שערים. לאחר הפרישה פתח וילמוטס בקריירה פוליטית ואחרי שנתיים מאס בפוליטיקה וחזר לכדורגל. תחילה אימן את קבוצת נעוריו סנט טרוידן בה לא נחל הצלחה ועזב אחרי שנה אחת בלבד. ארבע שנות הפסקה מהכדורגל בהן שימש במספר תפקידים בתקשורת הסתיימו לבסוף כשהתמנה לעוזר של דיק אדבוקאט בנבחרת בלגיה. בתור עוזר מאמן תיפקד וילמוטס תחת שני מאמנים ולאחר מספר קמפיינים כושלים וכשהנבחרת הבלגית לא מצליחה להתקדם למרות אקדמיות חדשות והשקעה מסיבית בנוער החליטה ההתאחדות הבלגית בשנת 2012 למנות את וילמוטס למאמן ראשי. תחת וילמוטס החלה הנבחרת הבלגית להראות מעט מהפוטנציאל העצום הטמון בה (12 כוכבי פריימרליג) כשהשיא הגיעה בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2014 בו דרסה בלגיה את הבית אותו קיבלה תוך כדי שהיא מציגה כדורגל התקפי, סוחף ויפה לעין. אין ספק שתחת וילמוטס עשו הבלגים שיפור אדיר אך זה עדיין לא מספיק. אם המאמן הצעיר ירצה להגיע רחוק בקריירה הוא צריך לספק קבלות. אם לא במונדיאל הקרוב אז ביורו 2016, שם אמורה להיות הנבחרת אחת הפייבוריטיות לזכייה.

[​IMG]

סגל השחקנים

שוערים: טיבו קורטואה (אתלטיקו מדריד), סימון מיניולה (ליברפול), קואן קסטיילס (הופנהיים), סילביו פרוטו (אנדרלכט)

הגנה: טובי אלדרוויירלד (אתלטיקו מדריד), אנטוני ואנדן בורה (אנדרלכט), לורן סימאן (סטנדרד ליאז'), וינסנט קומפאני (מנצ'סטר סיטי), דניאל ואן בויטן (באיירן מינכן), תומאס ורמאלן (ארסנל), ניקולאס לומבארטס (זניט סנט פטרסבורג), יאן ורטונגן (טוטנהאם)

קישור: אקסל ויטסל (זניט סנט פרטסבורג), סטיבן דפור (פורטו), מרוואן פלאיני (מנצ'סטר יונייטד), מוסא דמבלה (טוטנהאם), נאסר שאדלי (טוטנהאם), קווין דה ברויין (וולפסבורג),

התקפה: רומלו לוקאקו (אברטון), דיבוק אוריגי (ליל), אדן הזאר (צ'לסי), דרייס מרטנס (נאפולי), קווין מיראלאס (אברטון), עדנאן יאנוזאי (מנצ'סטר יונייטד)

שחקני מפתח

טיבו קורטואה


[​IMG]

גיל: 22
תפקיד: שוער
קבוצה: אתלטיקו מדריד (מושאל מצ'לסי)

אם יש עמדה בה נבחרת בלגיה מסודרת לשנים הבאות היא ללא ספק בשער. מלבד סילביו פרוטו הוותיק וקואן קסטיילס מהופנהיים גם סימון מיניולה, אחד השוערים הטובים בפריימרליג העונה נמצא בסגל של המאמן וילמוטס. אך גם שלושת אלו לא אמורים לפתוח בין הקורות של בלגיה לרשותה עומד אחד השחקנים הצעירים הטובים בעולם כיום, שאמור להיות בעוד כמה שנים גם הטוב בעולם בעמדה בה הוא משחק. טיבו קורטואה נולד ב-11 במאי 1992 וכבר בגיל 9 החל לשחק במחלקת הנוער של גנק. בגיל 17 עלה לקבוצת הבוגרים של המועדון ולקראת סיום עונת 2008/09 ערך את הופעת הבכורה שלו. רק לאחר עונה שלמה כשוער שני קודם קורטואה לעמדת השוער הראשון ובעונת 2010/11 ערך 40 הופעות במדי הקבוצה. באותה עונה זכתה גנק באליפות בלגיה כשקורטואה שומר על רשת נקייה ב-14 משחקי ליגה והוא עצמו נבחר לשחקן השנה של גנק ושוער השנה בבלגיה. בסיום העונה צד קורטואה את עיניי הסקאוטים של צ'לסי והיא מיהרה להחתימו תמורת 7.5 מיליון אירו. אצל צ'לסי משחק פטר צ'ך ובכדי לא לייבש את קורטואה הצעיר על הספסל הוחלט להשאילו לאתלטיקו מדריד. במדי אתלטיקו הפך קורטואה במהרה לשוער הפותח של הקבוצה וזכה עימה בליגה האירופאית ובסופר קאפ האירופאי. גם בעונה שלאחר מכן המשיך קורטואה לשחק כמושאל באתלטיקו ועשה התקדמות אדירה במדי הקולצ'ונרוס כשבסיום עונת 2012/13 זכה בפרס הזאמורה, פרס שוער השנה בליגה הספרדית ובגביע הספרדי. למרבה ההפתעה צ'לסי בחרה להשאילו עונה שלישית ברציפות לאתלטיקו גם העונה. קורטואה המשיך בתהליך ההתקדמות שלו והעונה זכה בפעם השנייה ברציפות בפרס הזאמורה כשבנוסף לכך זכה באליפות ראשונה עם אתלטיקו מדריד מזה 19 שנים. הרבה אנשים לא מבינים מדוע צ'לסי בוחרת להשאיל את קורטואה עונה אחר עונה כשלדעת רבים הוא נמצא כיום בכושר יותר טוב מצ'ך הוותיק. בכל אופן, גם לצ'לסי וגם לבלגיה יש שוער עתיד מעולה המשלב משחק גובה (קורטואה מתנשא לגובה של 1.99 מטר) מצוין, אתלטיות וגמישות ובקרוב מאוד הוא אמור לעשות את הקפיצה לקבוצה גדולה יותר מאתלטיקו מדריד. בינתיים, הם נהנים משירותיו כל עוד הם יכולים.

אדן הזאר

[​IMG]

גיל: 23
תפקיד: קשר התקפי
קבוצה: צ'לסי

הסגל של בלגיה עשיר בכוכבים ובשחקנים מצוינים אך עושה רושם שהשחקן הבולט בנבחרת הוא אדן הזאר. הקשר הצעיר החל את הקריירה שלו כבר בגיל 14 כשהצטרף אל מחלקת הנוער של ליל מהליגה הצרפתית. בעונת 2007/08 כשהוא בן 17 בלבד עלה הזאר לקבוצה הבוגרת של המועדון. באותה עונה שיחק בארבעה משחקים בהם לא כבש. בעונה הבאה הפך הזאר לחלק משמעותי הרבה יותר ברוטציה של המועדון וצבר 30 הופעות בליגה הצרפתית בהן כבש ארבעה שערים. באותה עונה נבחר הזאר לשחקן הצעיר של העונה בליגה ומעמדו בקבוצה ובליגה החל לגדול. בשתי העונות הבאות הזאר המשיך בתהליך הצמיחה, צבר 75 הופעות במדי ליל בהן כבש 12 שערים, זכה בדאבל היסטורי עם ליל, נבחר שוב לשחקן הצעיר של העונה, נכנס פעמיים ברציפות לנבחרת העונה ולשחקן העונה של הליגה. הזאר לא הפסיק שם. עונה לאחר מכן חווה השחקן הצעיר שכבר הפך לסטאר מקומי את עונת השיא שלו מבחינה אישית. הזאר שיחק בכל המשחקים בליגה, הבקיע 20 שערים ולמרות שלא זכה בתואר עם ליל נבחר לשחקן העונה של הליגה הצרפתית פעם שנייה ברציפות. בסיום אותה עונה גם הזאר וגם ליל הבינו שהשחקן צריך לבצע את ההתקדמות לה כולם ציפו ובקיץ 2012 חתם בצ'לסי שרכשה אותו תמורת 32 מיליון אירו. כבר בעונתו הראשונה אצל קבוצתו החדשה זכה הזאר עם הבלוז בליגה האירופאית כשבליגה הוא משחק ב 34 משחקים בהם הוא כובש תשעה שערים. עונה זו הסתיימה בהצלחה חלקית שכן למרות הזכייה בתואר האירופאי צ'לסי לא הצליחה לשים את ידה על תואר האליפות. בעונתו השנייה בקבוצה תחת אימונו של ז'וזה מוריניו ביצע הזאר עוד קפיצת מדרגה בקריירה שלו כשהפך לשחקן המוביל בצ'לסי וסחב אותה אחריו למאבק אליפות שהוכרע מחזורים ספורים לסיום העונה. הזאר כבש בעונה זו 14 שערים ובישל שבעה נוספים והיה מועמד מרכזי לתואר שחקן העונה באנגליה. לבסוף נאלץ הזאר להסתפק בתואר השחקן הצעיר של העונה. כעת, מגיע הזאר אל הטורניר הגדול הראשון שלו במדי הנבחרת ולא רק זה, הוא מגיע אל הטורניר הזה ככוכב הגדול של הנבחרת וזה שאמור לסחוב אותה אל ההצלחה. אם לשפוט לפי העונה שלו במדי צ'לסי, אוהדי בלגיה יכולים להיות מעט אופטימיים.


רומלו לוקאקו

[​IMG]

גיל: 21
תפקיד: חלוץ
קבוצה: אברטון (מושאל מצ'לסי)

הליגה הבלגית ידועה כליגה המפתחת שחקנים צעירים ומוכשרים, אחד השחקנים המבטיחים ביותר שיצאו בשנים האחרונות מבלגיה הוא רומלו לוקאקו. הבלגי הצעיר (יליד אנטוורפן ובן להורים מקונגו) הוביל את טבלת המבקיעים של הליגה הבלגית כבר בגיל 16.5, עוד כשהוא תלמיד תיכון. לוקאקו החל את דרכו בכדורגל במחלקת הנוער של ליירסה. אחרי שנתיים במחלקה בהן הבקיע 121 שערים ב 68 הופעות עזב לוקאקו לקבוצת הנוער של אנדרלכט בה שיחק עוד שלוש שנים בהן כבש 131 שערים ב 91 הופעות. לאור הנתון הזה היה צפוי שלוקאקו יגיע במהרה לקבוצה הבוגרת אך אף אחד לא חשב שזה יקרה כל כך מהר. כשהיה בן 16 כבר חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו והחל לשחק בליגה הבכירה בבלגיה. במשך שנתיים תפקד לוקאקו כחלוץ הפותח של אנדרלכט, הוביל אותה לאליפות וזכה בתואר מלך השערים של הליגה כשכבש 15 שערים בעונת 2009/10. בסך הכל לוקאקו כבש 33 שערים ב 72 הופעות במשך שנתיים באנדרלכט. אחרי שכבר הפך לקונצנזוס בבלגיה, המועדונים הבכירים ביבשת החלו לשים עליו עין וצ'לסי (שכבר בנתה לעצמה מיני חממה בלגית) רכשה אותו תמורת 12 מיליון אירו. בעונתו הראשונה באנגליה לוקאקו לא הצליח להשתלב כראוי והופיע רק ב 12 משחקים בכל המסגרות בהם לא כבש אף שער. בתחילת עונת 2012/13 הבינה צ'לסי כי ללוקאקו אין מקום כיום בסגל הבכיר של צ'לסי ועליה להשאילו כדי שיצבור דקות משחק. ווסט ברומיץ' שמה ידה על היהלום הבלגי והוא החזיר לה כל פאונד שהשקיעה בו. 17 שערים ב 35 הופעות היו ללוקאקו באותה עונה כשהוא סוחב אחריו את ברומיץ' עד למקום השמיני. גם בעונה הבאה לוקאקו שיחק כמושאל, אך הפעם באברטון. גם אצל הטופיז לוקאקו הפציץ כשהוא מרשית 15 שערים ב 31 הופעות. לוקאקו משלב כוח פיזי גדול (גובהו מגיע ל 1.91 מטר) שעוזר לו בפריימרליג וכמובן רגל שמאל טבעית וקטלנית. לאחר פציעתו של כריסטיאן בנטקה, לוקאקו יצטרך להיות הכוח המרכזי בהתקפה של השדים האדומים ואם לשפוט לפי שתי העונות האחרונות שלו באנגליה, הוא בהחלט מסוגל לכך.

שימו לב ל...

אדנאן ינוזאי


[​IMG]

גיל: 19
תפקיד: ווינגר
קבוצה: מנצ'סטר יונייטד

There's a star man, on the left hand side, He plays for Man United and his name is Januzaj-זוהי קריאת העידוד שהדביקו אוהדי מנצ'סטר יונייטד לאדנאן ינוזאי, לפי מנגינת שירו הקלאסי של דיוויד בואי מתוך "זיגי סטארדאסט". אפשר להבין את ההתלהבות-השחקן הצעיר היה בין נקודות האור הבודדות בעונה המזוויעה של השדים האדומים. ינוזאי נולד בבריסל, התחיל את דרכו באנדרלכט וב-2011 הסקאוטים של יונייטד הביאו אותו לאקדמיה במנצ'סטר, שם החל להראות מכשרונו הגדול ובשנה שעברה נבחר לשחקן העונה של המילואים. אלכס פרגוסון הכליל אותו בסגל במשחקו האחרון כמנג'ר יונייטד, ה5-5 ההזוי מול ווסט ברומיץ', אך לא נתן לו דקות. מחליפו, דיוויד מויס, נתן אמון רב בינוזאי ולמעשה ניתן לומר שזה מהדברים החיוביים הבודדים שהוא עשה בקדנציה האיומה שלו. בתחילת העונה ינוזאי קיבל דקות פה ושם, אך נקודת המפנה הגיעה בתחילת אוקטובר, כאשר כבש צמד מול סנדרלנד והפך את התוצאה מפיגור לניצחון. מכאן הוא הפך לשחקן לגיטימי לכל דבר בהרכב של הקבוצה, ואף התפתח סביבו הייפ שהזכיר מעט את מה שעבר ראיין גיגס הצעיר לפני 20 שנה. ינוזאי רחוק מלהיות המוצר המוגמר-הוא עדיין לוקה בקבלת ההחלטות, הוא רזה וצריך להתחזק פיזית, והוא מכתים את משחקו עם צלילות רבות, אבל הוא הביא רוח רעננה למשחק של יונייטד, מה שאף שחקן אחר לא ממש עשה בעונה החולפת. העניין הרב שגרר ינוזאי התבטא גם בסוגיה באיזו נבחרת יבחר לשחק. לא פחות משבע נבחרות שונות התמודדו על שירותיו, מכיוון שמוצאו הוא ממקומות רבים באירופה-בלגיה, אלבניה, סרביה, קרואטיה, טורקיה, קוסובו, ואליהם התווספה אנגליה, שאם הוא היה מחכה שנתיים הוא היה יכול לשחק בה כאזרח בריטי. בחודש שעבר הוא החליט לבחור במולדתו, ומיד זומן לסגל לברזיל. לא הרבה שחקנים עורכים את הופעת הבכורה במדים הלאומיים בגביע העולמי, וזה סימן נוסף ליחודו של ילד הפלא המסקרן.



ובגדול...

לבלגים יש את אחת הנבחרות המעניינות והכישרוניות ביותר כיום. עם סגל שחקנים שמורכב ברובו משחקני פריימרליג בולטים, אחד השוערים הטובים בעולם וקפטן הנבחרת לשעבר על הקווים המטרות של בלגיה למונדיאל הקרוב הן לפחות רבע גמר כשיותר מזה יחשב להצלחה. עד ליורו 2016 הם כבר אמורים להגיע כמועמדים בכירים לזכייה בתואר ובינתיים בבלגיה ימשיכו לפתח את מחלקות הנוער הנהדרות שלהם בתקווה שתור הזהב הנוכחי יימשך גם עוד שנים רבות.


תודה רבה לאורי (Michael Carrick) על כתיבת החלק של אדנאן ינוזאי.

דיון החדשות 2014/2015

$
0
0
עונת 2013/2014 הסתיימה והעיניים נשואות כבר לקיץ 2014 ולעונת המלפפונים שכבר החלה להתחמם בגזרת המאמנים והשחקנים.

כאן זה המקום לדון בכל השמועות, החדשות וההעברות שנחתמות בשתי הליגות בכירות.

שיהיה לנו דיון פורה ומהנה */aaa031

הנבחרת הגיעה, אבל את הכוכב השאירו בבית

$
0
0
[​IMG]

כשהמוקדמות נגמרו ונקבעו הנבחרות שישתתפו במונדיאל הייתה גם לא מעט התעסקות סביב נושא שולי לכאורה, שחקני העל שלא ישחקו בברזיל 2014. שבדיה נותרה בחוץ וזלאטן איברהימוביץ', שכמובן הצהיר שבלעדיו אין טעם לצפות בטורניר, לא ייקח חלק בטורניר הנבחרות הגדול של הענף. גארת' בייל וארון ראמזי מוויילס, האמשיק הסלובקי, לבנדובסקי הפולני וחוסליטו ואקה הבוליביאני וכוכבי על אחרים שלא יגיעו אחרי שנכשלו עם נבחרותיהם או פשוט נולדו למדינה "הלא נכונה".

יש גם את הקבוצה השנייה של הכוכבים שהנבחרות שלהם יהיו בברזיל אבל יחסרו אותם בשל פציעות. קווין סטרוטמן ההולנדי של רומא, שאחרי תחילת עונה מצוינת קרע רצועה בברכו וייעדר. הכוכב הקולומביאני ראדמל פאלקאו, שעבר ניתוח בברכו והסיכויים שלו לקחת חלק בטורניר נמוכים מאוד. בנטקה הבלגי, גונדוגאן הגרמני ורבים ומוכשרים אחרים שסבלו מפציעות ולצערם לא יוכלו לקחת חלק במונדיאל למרות העפלת נבחרותיהם.

אבל הדיון הזה הוא בשביל הקבוצה השלישית, שחקנים כשירים, מוכשרים ובולטים, שהנבחרות שלהם יהיו בברזיל אך הם לא יהיו בו. כל כמה ימים נשתדל לעלות פוסט על כוכב כדורגל שהושאר מחוץ לטורניר בשל החלטה של המאמנים, גם אתם מוזמנים לשתף אותנו בשחקנים שרציתם שיקבלו את הזימון ומאמן נבחרתם חלק על דעתכם.

מונדיאל ברזיל 2014 - דיון חדשות

$
0
0
[​IMG]

אחרי שנתיים וחצי של טורניר מוקדמות ארוך ומייגע, הספתח לחגיגה הגדולה של הכדורגל ב-2014 יהיה היום בבאהיה, כאשר תוגרלנה 32 הנבחרות שהעפילו לטורניר המונדיאל שייערך בברזיל ל-8 בתים ולשאחר מכל יחלו ספקולציות, הכנות ומעקבים של 7 חודשים עד לתחילת הטורניר. המון חילוקי דעות יש ברחבי העולם על חלוקת ראשי הבתים שהחליטה עליהם פיפ"א, כאשר בד"כ היה מדובר על הנבחרות המסורתיות בעלות הישגי עבר והפעם קבעה פיפ"א כי ראשי הבתים יהיו ברזיל המארחת ועוד מקומות 1-7 בדירוג העולמי של אוקטובר 2013, וכל יוצא שראשי הבתים הם ברזיל, ספרד, גרמניה, ארגנטינה, קולומביה, שוייץ, אורוגואי ובלגיה, בעוד שנבחרות כמו אנגליה, הולנד, איטליה וצרפת, שבעברן היו רגילות להיות ראשי בתים, נותרו בחוץ. שאר החלוקה לדרגים פחות מעניינת ואינה קובעת את רמת הנבחרות אלא את החלוקה לאיזורים גיאוגראפיים. כך אפשר למצוא בקבוצת הדירוג השניה את איזור אפריקה + שתי הנבחרות הנותרות מדרום אמריקה; בקבוצת הדירוג השלישית את אסיה + צפון ומרכז אמריקה ואת האירופאיות בקבוצת הדירוג הרביעית. מאחר ויש כאן 9 נבחרות במקום 8, תוגרל נבחרת אירופאית אחת לקבוצת הדירוג השניה וכך למעשה עשוייה להינזק מכל העניין שכן היא תקבל נבחרת מהדרג הראשון ועוד נבחרת אירופאית, מה שעשוי ליצור למשל בית שיכלול את ברזיל, הולנד ואיטליה - בית מוות אדיר לכל דבר. צרפת היתה הנבחרת האירופאית עם המאזן הפחות טוב והיתה צריכה אוטומטית לעבור לקבוצת הדירוג השניה, אבל שמועות טענו שהתערבותו של פלאטיני בדבר גרמה לכך שתהיה הגרלה בין האירופאיות, כדי לראות מי תהיה הנבחרת שתעבור לקבוצה השניה. אגב, רק שתי אירופאיות יכולות להיות מוגרלות לאותו בית וכל אחת משש הדרום אמריקאיות שהעפילו, תשחק בבית משלה, כך שגם הן לא תפגשנה אחת עם השניה בסיבוב המוקדם.

[​IMG]

ערוץ 1 יעביר את ההגרלה בשידור ישיר החל מ-18:00 שעון ישראל


אגב, פיפ"א גם הציגה את הבראזוקה, הכדור הרשמי של מונדיאל 2014

[​IMG]

צבא הגנה לישראל

$
0
0
לצעירים שבנינו- איפה אתם מעוניינים לשרת.?
לפז''מניקים שבנינו -איפה אתם משרתים?
ולאלו שכבר הצבא מאחוריהם- איפה שירתתם?

הליגה הארגנטינאית - ריבר אלופה

$
0
0
היום ייפתח הטורניר הסוגר של העונה בארגנטינה, טורנאו איניסיאל 2013, הטורניר הפותח של העונה, לא הציג בשורות גדולות במיוחד. הכדורגל של קבוצות הצמרת היה חיובי ופה כן הייתה מגמת שיפור, אבל אף אחת מהן לא הצליחה לשמור על יציבות ולהפגים עליונות ברורה על קבוצות מרכז הטבלה. היכולת הצמודה הזו הביאה לסיום מותח מהסרטים, בו ארבעת הראשונות עם הסיכויים לתואר נפגשו במחזור האחרון ראש בראש. הייתה דרמה גדולה בשני המגרשים עם תוצאות צמודות, כולל הצלה גדולה אחת שהביאה את התואר בדיעבד, כשבמגרש אחד כדורגל פתוח ורב שערים ובאחר פחות. גם ביציעים הייתה חגיגה גדולה רק במגרש אחד, כשבשני היציעים מוגבלים עקב בעיות האלימות. אלו פניו של הכדורגל הארגנטינאי, אלימות ובעיות ניהול קשות (ברמת ההתאחדות והמועדונים), הרבה מתח ועניין אבל רמת כדורגל שמתקשה להתעלות. בסיום הטורניר הדרמטי הייתה זו סאן לורנסו, הפייבוריטית טרם העונה, שזכתה בתואר לשמחתו של האפיפיור.

[​IMG]

האלופה היוצאת ומועמדת חזקה לדאבל




Torneo Final 2014


השיטה:
האלופה:


פה אין חדש, מדובר בראשונה בטבלה בסיום הטורניר, טורניר? כן, טורניר. העונה בארגנטינה מתחלקת לשני טורנירים הנקראים כיום איניסיאל ופינאל. בכל אחד מהטורנירים הקבוצות מתחילות מחדש עם אפס נק', כך שיש שתי אלופות בעונה אחת. במקרה של שוויון נק' במאבק האליפות אין משמעות להפרש שערים והקבוצות יפגשו למשחק מכריע.


היורדות:

הדבר הכי מושמץ בשיטה הארגנטינאית הוא שיטת הירידות, או כמו שנקרא במקור הארגנטינאי - "הממוצעים". בסיום העונה (סיום הטורניר הנוכחי) שלושת האחרונות בטבלת הממוצעים יורדות ל-B נאסיונאל.

טוב אז איך הולכים הממוצעים? פשוט מאוד ( ;) ), לוקחים את סך הנקודות של כל קבוצה בשלוש העונות האחרונות (שתי העונות הקודמות וזו שמשוחקת באותו רגע) ומחלקים במספר המשחקים, והנה קיבלנו את הממוצע! לקבוצות שעלו באותה עונה פשוט מוציאים ממוצעים רק מהעונה הזו, לכאלו שעלו לפני שנה מוציאים על סמך 2 עונות ולקבוצה שירדה ועלתה חזרה מתייחסים כעולה חדשה ולא משקללים את הנק' מעונת הירידה.

כמו במאבק האליפות, במקרה של שוויון בממוצעים ההכרעה תיקבע ע"י משחק קובע במגרש נייטרלי.


המשתתפות בגביעים היבשתיים:

הגביע הרלוונטי לטורניר האיניסיאל הוא ה-סודאמריקנה 2014, בו כבר הבטיחה את השתתפותה לאנוס שזכתה בגביע בעונת 2013. הזכייה תעניק לארגנטינה עוד מקום למעשה, כך שמלבד לאנוס שש קבוצות נוספות יישתתפו במפעל. איך ייקבעו העולות? "פשוט מאוד" - זוכת משחק הסופר אליפות של העונה (סאן לורנסו נגד האלופה החדשה, או נגד השנייה הכי טובה אם תשלים דאבל), ואח"כ 5 הקבוצות הכי טובות ע"פ הטבלה המצטברת של העונה (שני הטורנירים יחדיו) מלבד אלו משחקות כרגע בליברטאדורס.

המשתתפות בליברטאדורס 2014, שנערך במקביל לטורניר, הן ולס (מנצחת משחק הסופר אליפות 12-13) ניואלס (אלופת הפינאל 2013), סאן לורנסו (אלופת האיניסיאל 2013), ארסנל (מחזיקת גביע ארגנטינה) ולאנוס (זוכת הסודאמריקנה).


גביע ארגנטינה

הגביע נמצא כרגע בשלב מוקדם יחסית עם קבוצות מהליגות הנמוכות של ארגנטינה, בשלבים המאוחרים יותר ייכנסו הקבוצות הבכירות, המשחקים ייערכו ברחבי ארגנטינה במגרש נייטרלי (שיטת משחק אחד) עד לגמר. הזוכה תקבל כרטיס לליברטאדורס 2015 וכותרות בעיתונים. קצת לפחות.


החתמות:

בפגרה הנוכחית, זו שבין הטורנירים ובאמצע העונה, יש מגבלת רכש על הקבוצות אשר להוציא מקרים חריגים של פציעות/השתתפות בגביעים יכולות להחתים רק 2 שחקנים חדשים.

הקבוצות:

איראן - מתקמצנים על חולצות נורמליות

$
0
0
איראן - ايران
[​IMG]


איראן בפורטרט:

משחק בינלאומי ראשון: אפגניסטן 0 - 0 איראן (25-08-1941)
הניצחון הכי גדול: אלג'יריה 19 - 0 גואם (24-11-2000)
ההפסד הכי גדול: דרום קוראה 5 - 0 איראן (28-05-1958), טורקיה 6 - 1 איראן (28-05-1950)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: עלי דאי (149 הופעות)
מלך השערים: עלי דאי (109 שערים)


איראן במונדיאלים קודמים:

טים מלי, הנבחרת הלאומית כפי מכנים אותה בפרסית, החלה להשתתף במשחקי מוקדמות גביע העולם די מאוחר, רק במאי 1973 עשתה הנבחרת האיראנית את הבכורה שלה ואחרי שהעפילה מהבית המוקדם שכלל את סוריה, כווית וצפון קוראה, לא הצליחה להדיח את אוסטרליה שלבסוף ייצגה את אסיה במונדיאל 1974. במוקדמות מונדיאל 1978 האיראנים הצליחו להפעיל למונדיאל בפעם הראשונה לאחר מסע משחקים כמעט מושלם שכלל תשעה נצחונות וצמד תוצאות תיקו נגד דרום קוראה. את הבכורה רשמה הנבחרת מול הולנד המבריקה באצטדיון של גודוי קרוס במנדוסה, אז הפסידה לכתומים 3-0 משלישיה של רוב רנסנברינק. בקורדובה, נגד סקוטלנד המוכשרת של דלגליש וג'ורדן הצליחה להוציא תיקו 1-1 (השער הראשון היה של איראג' דאנאיפרד), אך את הטורניר סיימה בהפסד לפרו 4-1. כדורגלנים רבים עזבו וגלו ממולדתם (בעיקר לארה"ב), לאחר המהפכה האיסלאמית וכינון הרפובליקה של חכמי הדת השיעים, נערכה מלחמה ארוכה ועקובה מדם נגד המשטר העיראקי. תור הזהב של הכדורגל האיראני הסתיים עם האירועים ההיסטורים הללו, מאז 1976 איראן לא הצליחה להגיע לגמר גביע אסיה ונעצרה בדרך כלל בחצי הגמר או ברבע הגמר, בזמן שנבחרות כמו, ערב הסעודית, יפן ודרום קוריאה תופסות את הבכורה בכדורגל האסייתי.

איראן חזרה לשחק במוקדמות המונדיאל רק ב-1989, אך ההופעה השנייה הגיעה רק ב-1998: לאחר שסיימה שנייה לאחר ערב הסעודית והפסידה במשחק ההצלבה ליפן, ההזדמנות האחרונה להעפיל לגביע העולם הייתה מול אוסטרליה. כרבע שעה לפני סיום משחק הגומלין במלבורן, אוסטרליה הובילה 3-1 בסיכום שני המשחקים והנבחרת של באדו ויירה הברזילאי הייתה זקוקה נואשות לנס, כרים באגרי וחודאדאד עזיזי כבשו והשוו את התוצאה - שערי החוץ שלחו את האיראנים לרחובות לחגוג. איראן הפסידה ליוגוסלביה ולגרמניה, אבל רשמה את הניצחון היחיד שלה עד כה בשלב הגמר של גביע העולם, על ארצות הברית (2-1). בנובמבר 2001 יכלה איראן לרשום את הופעה השניה ברציפות במונדיאלים, אך הפסידה בדבלין לאירלנד 2-0 ולא הצליחה לחזור מהפיגור במשחק הגומלין באצטדיון אזאדי הענק. ביוני 2005, לאחר נצחון מינימלי על בחריין בטהראן, יצאו שוב אוהדי הנבחרת לחגוג הופעה שלישית במונדיאל. המשחק הזה שימש כרקע לצילום הסרט של ג'עפר פנאהי, "אופסייד", שמתאר נסיונות כושלים ומוצלחים של בחורות מחופשות לבחורים להכנס למשחק הכדורגל הקריטי. במונדיאל בגרמניה, בראנקו איבנקוביץ' הזמין סגל רווי בשחקני בונדסליגה כמו עלי קרימי ומהדי מהדוויקיה, אך ההופעה לא הייתה מוצלחת והנקודה היחידה הושגה בתיקו 1-1 נגד אנגולה.

[​IMG]
מהדי מהדוויקיה כובש את השער השני נגד ארצות הברית במשחק המפורסם בליון שנערך ביוני 1998.

איך העפילה:

עקב המספר הגדול של ההתאחדויות באסיה וההבדלים העצומים ברמה ובאיכות בין הנבחרות, אין בתים כמו במוקדמות ביבשת האירופאית. בשביל לסנן את הנבחרות החלשות כמה מהנבחרות החזקות נאלצו לסוע לכל מיני מקומות נידחים, איראן לא נסעה לגואם, אלא למלדיבים ובצמד המשחקים כבשה חמישה שערים והעפילה לשלב הבתים הראשון. הנבחרת של קרלוש קיירוש לא הרשימה במיוחד ורשמה צמד תוצאות תיקו נגד קטר והוציאה בקושי עוד נקודה מבחריין, אך היא סיימה במקום הראשון עם 12 נקודות והמשיכה הלאה לשלב הבתים המכריע. ביוני 2012 החלו המשחקים החשובים: מול הנבחרות החזקות איראן הצליחה במיוחד, את אוזבקיסטן היא ניצחה בתוספת הזמן בטשקנט אך מול קטר היא רשמה עוד תיקו מאכזב. ההפתעה הגדולה הייתה ההפסד בביירות ללבנון, מצד שני, דרום קוריאה הפסידה פעמיים לאיראן; 1-0 משער של נקונאם בטהראן ועוד 1-0 באולסן משער של גוצ'אנז'אד. אף על פי שהפסידה בבית לאוזבקיסטן והובכה ע"י לבנון, איראן סיימה את הבית במקום הראשון עם 16 נקודות. ההכנה לגביע העולם לא הייתה אידיאלית, עקב הסנקציות על הכלכלה האיראנית, ההתאחדות לא מצליחה לקבוע משחקי ידידות נגד נבחרות ברמה של ארגנטינה. מחנות האימונים הראשונים לא היו מוצלחים ורק למחנה האימון האחרון באוסטריה הצטרפו הכדורגלנים שמשחקים מחוץ לאיראן. עם נבחרות כמו מונטנגרו, אנגולה ובלארוס, הנבחרת של קיירוש לא הרשימה רבות וסיימה בתוצאות תיקו מינימליות. שניים מהעוזרים של קיירוש בצוות הטכני התפטרו, והשחקנים אפילו התלוננו על האיכות הירודה של החולצות, ונטען ש-uhlsport לא סיפקה מספיק לבוש לחברי הנבחרת. האוהדים מקווים שהבעיות הכספיות לא ישפיעו יותר מדי על ההופעה, והשחקנים בראיונות הבטיחו שאיראן לא תהיה בשר תותחים במונדיאל הזה.

[​IMG]
בתקווה לתת הופעה מכובדת ואולי אפילו להעפיל לשמינית הגמר.


לוח המשחקים:

16 ביוני, 22:00 [​IMG] ניגריה - קוריצ'יבה.
21 ביוני, 19:00 [​IMG] ארגנטינה - בלו הוריזונטצ'י.

25 ביוני, 19:00 [​IMG] בוסניה הרצגובינה - סלבדור.

*שעות המשחקים לפי שעון ישראל

סגל השחקנים:

שוערים: דניאל דאוורי (איינטראכט בראונשווייג), עלירזה הגיגי (ספורטינג קוביליה), רהמאן אהמדי (ספאהאן אספהאן).

הגנה: חוסרו היידארי (אסתגלאל טהראן), הוסיין מאהיני (פרספוליס טהראן), סטיבן מהרדאד בייתאשור (ונקובר ווייטקאפס), פז'מאן מונטזרי (אום סלאל), סייד ג'לאל הוסייני (פרספוליס טהראן), אמיר הוסיין סאדגי (אסתגלאל טהראן), אחמד אל נעמה (נפט טהראן), האשם בייכּזאדה (אסתגלאל טהראן), אהסן האג'ספי (ספאהאן אספהאן), מהרדאד פולאדי (פרספוליס טהראן).

קישור: ג'וואד נקונאם (אל כוויית), אנדראניק טיימוריאן (אסתגלאל טהראן), רזה הגיגי (פרספוליס טהראן), גאסם הדאדיפר (זוב אהאן אספהאן), בחתיאר רהמאני (פולאד אהווז).

התקפה: מסעוד שוג'ואעי (לאס פלמאס), רזה גוצ'אנז'אד (צ'רלטון), כרים אנסאריפרד (טרקטור סאזי טבריז), עלירזה ג'האנבחש (ניימיכן), אשקאן דז'אגה (פולהאם).


האיש על הקוים

קרלוש קיירוש

[​IMG]

גיל: 61

קרלוס מנואל בריטו לאל קיירוש נולד באחת הערים הקולוניאליות שהקימו הפורטוגזים באפריקה המזרחית, עיר ששמה נאמפולה וכיום היא שוכנת במוזמביק. קריירת המשחק של קיירוש לא הייתה מוצלחת במיוחד, הוא שיחק בקבוצה המקומית של נאמפולה ולמד הנדסת מכונות באוניברסיטת לורנסו מרקש (כיום מאפוטו, בירת מוזמביק) עד מהפכת הציפורנים של 1974, נפילת האימפריה הפורטוגזית ועצמאותן של מדינות כמו מוזמביק. משפחת קיירוש היגרה לפורטוגל, והוא התקבל לצוות הטכני של התאחדות הכדורגל הפורטוגזית ב-1987 לאחר הכשרה שקיבל בחינוך גופני באוניברסיטת ליסבון. קיירוש זכור בפורטוגל כמאמן הנבחרת הצעירה במעבר משנות השמונים לתשעים, הוא הוביל את דור הזהב לצמד זכיות רצופות במונדיאליטו עם כשרונות כמו פאולו סוזה, פרננדו קואטו, רוי קושטה, לואיש פיגו, ז'ואאו פינטו וקאפושו. הקדנציה הראשונה שלו כמאמן נבחרת פורטוגל הבוגרת נמשכה כשנתיים, כמחליפו של ארתור ז'ורז', אך הוא לא הצליח להעפיל ליורו 1992 ולא למונדיאל 1994. בעונה היחידה שלו כמאמן קבוצה פורטוגזית, ספורטינג זכתה בגביע המקומי ביוני 1995. לאחר מכן הוא התנסה בכל מיני חוויות בעולם, בארה"ב, ביפן, באמירויות המאוחדות, את נבחרת דרום אפריקה הוביל למונדיאל 2002 אך הצטרף למנצ'סטר יונייטד כעוזרו של אלכס פרגוסון. ריאל מדריד החתימה אותו לשנתיים בקיץ 2003, אך העונה הראשונה הייתה אכזבה גדולה והמרנגס הסתפקו רק בסופרקופה. הוא לאחר עונה חזר לאנגליה, שם היה חלק מהצוות הטכני במנצ'סטר יונייטד. ב-2008 מונה שוב למאמן הנבחרת הלאומית של פורטוגל, והפעם גם הופיע כמאמן במונדיאל בדרום אפריקה. למרות מסע מוקדמות לא מרשים, פורטוגל עלתה לשמינית הגמר, שם הודחה ע"י אלופת העולם ספרד בדו-קרב קשה. קיירוש חתם באפריל על חוזה עם התאחדות הכדורגל האיראנית במטרה להעפיל למונדיאל, מטרה שהושגה. הוא אחראי גם על הבאת כדורגלנים אירופאים ממוצא איראני לנבחרת, כמו דניאל דאוורי, רזה גוצ'אנז'אד ואשקאן דז'אגה. שחקנים אלו מקווים שקיירוש ימשיך לאמן את הנבחרת, אך כרגע עושה רושם שקיירוש יחזור לאמן את דרום אפריקה לאחר הטורניר הזה.

אנשי המפתח

אשקאן דז'אגה

[​IMG]

גיל: 27
תפקיד: קשר התקפי/שחקן כנף
קבוצה: פולהאם (אנגליה)

דז'אגה ידוע לאוהדי הכדורגל בישראל עקב אותו מקרה בו סירב להגיע לישראל ולשחק במדי נבחרת גרמניה הצעירה נגד המקבילה הישראלית, הוא טען שאין לו דבר נגד ישראל, ודאג להבהיר שלא יוכל לסוע עוד לאיראן עקב מדיניות המשטר המהפכני במידה והיה בדרכונו חותמת ישראלית. בניגוד לכדורגלנים אחרים ממוצא איראני שהיו אמורים להגיע לישראל והמציאו כל מיני פציעות מסתוריות, דז'אגה היה הגון וגילה כנות רבה. במדי נבחרת איראן אשקאן דז'אגה לעיתים קרובות מאוד נאלץ לשחק עם שרוולים ארוכים. הוא נולד בטהראן, אז לאחר זמן קצר הוריו היגרו לברלין ושם אשקאן גדל. כמו הרבה בני נוער וספורטאים בימינו, גם הוא מילא את גופו בקעקועים אופנתיים, בזרוע אחת כתובה שם העיר בה נולד ובזרוע השניה שם העיר בה גדל, כמו גם הביטוי "אל תשכח מהיכן באת" חקוק על צווארו. כילד שיחק בכמה קבוצות ברלינאיות עד שהגיע להרטה ברלין, שם גם פתח בקריירה המקצוענית שלו. את הפריצה שלו בבונדסליגה אפשר לזקוף לזכות פליקס מגאת, מאמנה של וולפסבורג דאז, שם גם זכה באליפות בעונת 2008-09. למרות שקיבל אזרחות גרמנית רק בגיל 16, כמעט עשור הוא שיחק בנבחרות הצעירות של גרמניה. קרלוש קיירוש ניצל את ההזדמנות והזמין אותו לנבחרת האיראנית, אך בשביל העולמאא (אנשי הדת) שאחראי על המשמעת בהתאחדות הכדורגל הלאומית, אשקאן מהווה דוגמה רעה עקב קעקועיו הרבים, לכן הוא משחק עם השרוולים הארוכים. תעשיית הקעקועים באיראן אסורה על פי חוק, אך למעשה היא משגשגת בעיקר בעיר הבירה, בה יש מספיק צעירים שמוכנים לשלם כסף למען הזרקת דיו מחתרתית. אם דז'אגה היה עוד כדורגלן, סביר להניח שהוא לא היה מוזמן לנבחרת, אך כשרונו ונסיונו ברמה האירופאיות הביאו אותו לעמדת מפתח בפרויקט של קרלוש קיירוש. בשנתיים האחרונות הגשים אשקאן את חלומו לשחק באנגליה ולחיות בלונדון, בפולהאם הוא לא תמיד פתח בהרכב אך תמיד ניסה לעזור לקבוצתו להשאר בפרמייר ליג אך העונה זה לא הצליח.

ג'וואד נקונאם

[​IMG]

גיל: 33
תפקיד: קשר הגנתי
קבוצה: אל כוויית (כוויית)

במונדיאל הקרוב לא ישחקו הרבה כדורגלנים מנוסים וותיקים כמו ג'וואד נקונאם. לא מדובר בכוכב בעל שם עולמי, למרות זאת נקונאם כבר רשם כמעט 140 הופעות במדי נבחרת איראן, והוא המנהיג הבלתי מעורער של טים מלי. בגביע העולם הקודם שלו בגרמניה לפני 8 שנים, הוא נחשב לאחד השחקנים החשובים בנבחרת, אך אז היו שחקנים מפורסמים יותר ובעלי אגו, כמו עלי קרימי ועלי דאי שלהם ניסיון מהכדורגל של הבונדסליגה בעיקר. לא כמו לפני המונדיאל הזה, אז לפני 8 שנים הציפיות היו גבוהות יותר עקב הסגל המוכשר, אך הפעם עושה רושם שג'וואד נקונאם למד מהחוויות ההם והוא ירצה לנצל אותם לטובה במונדיאל האחרון שלו, בברזיל. נקונאם התחיל את הקריירה בפאס טהראן, איתה זכה באליפות ב-2004, ולפני שקבוצות מאירופה רצו בשירותיו, הוא הרשים גם בליגה של האמירויות הערביות. עוד שחקן קבוע בנבחרת איראן מ-2000, נקונאם חתם באוסאסונה לשנתיים לאחר שהופיע במונדיאל 2006. אחרי עונה ראשונה מוצלחת של האיראני הראשון בליגה הספרדית, נפצע בברכו הימנית והחמיץ את עונת 2007-2008. אף על פי כן, הנהלת אוסאסונה הביעה בנקונאם אמון והוא המשיך לשחק בפמפלונה עוד ארבע עונות בהצלחה. ב-2012 חזר לאיראן וחתם עם אסתגלאל מכיוון שבספרד לא יכלו להציע לו משכורת יותר גדולה, שם גם זכה בעוד אליפות. את העונה האחרונה העביר בכווית, שם זכה עם הקבוצה המקומית בגביע.

מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

$
0
0
מכבי חיפה 2013/14

[​IMG]

העונה שעברה

אילו הייתם מאתרים ברחוב את חובב הכדורגל הישראלי הממוצע, ומבקשים ממנו לתאר במילה אחת את מכבי חיפה של שנות ה2000, סביר להניח שהתשובה שהייתם זוכים לשמוע במרבית המקרים היא המילה "יציבות". ואכן - כל אדם מן הישוב, אשר יבחן את הפעילות של המועדון מתחילת המילניום, יבין במהרה עד כמה נכונה קביעה זו - הן ברמת המאקרו (מכבי חיפה ביססה את מעמדה כחברה קבועה בצמרת ובמירוץ לאליפות), הן מבחינה נקודתית (בכל העונות האחרונות - כולל אלו שהוכתרו ככשלון - לא חלו תמורות תכופות ביכולת של הקבוצה, וכבר ממחזורי הפתיחה ניתן היה לעלות על הכיוון אליו תנשוב הרוח בשנה הקרובה) והן ברמה הניהולית (מאז מרץ 2000, לא פיטר יעקב שחר אפילו מאמן אחד באמצע העונה). אולם, העונה החולפת ניפצה את הקונספציה האמורה לעיל לרסיסים.

עם תחילת האימונים לקראת עונת 2012/13, התגבש בקרב קברניטי הקבוצה רושם הגורס כי תקופה גדולה עומדת בפתח: אחרי ארבע שנים עם אלישע לוי, הועבר שרביט האימון לרשותו של ראובן עטר - סמל עבר ומאמן מצליח (באופן יחסי); האוהדים עטו על שלל המנויים אשר הוצעו למכירה, בציפייה דרוכה לחזות בקבוצה החדשה, אשר נבנתה על ידי אליל ילדותם; ובנוסף לכל אלו, הקיץ הקשה שעבר על התל אביביות סימן את הירוקים כמועמדים טבעיים להנפת הצלחת בחודש מאי. מיותר לציין כי כל התחושות החיוביות והציפיות הגרנדיוזיות נמוגו במהרה, בעקבות פתיחת עונה קטסטרופלית (שתי נקודות בלבד השיגה מכבי חיפה ב5 המשחקים הראשונים). כך, תוך זמן קצר, הפך עטר מיקיר האוהדים לדמות שנואה ומסואבת, אשר דרדרה את הקבוצה לתהומות הליגה. בסופו של דבר, גם יעקב שחר, הבוס הגדול, איבד את סבלנותו האופיינית והודיע לעטר על סיום דרכו בקבוצה - כשהקבוצה אספה 7 נקודות בלבד מתוך 27 אפשריות והתבוססה בירכתי הטבלה.
עם פיטורי הכוכב המתולתל משנות ה90, קודמה למשרת המאמן הראשי בכרמל דמות מיתולוגית אחרת - אריק בנאדו. בשלב ראשון, נראה היה כי מינוי בלם העבר מהווה פתרון זמני בלבד (הוא בכלל "הוקפץ" למשרה מקבוצת הנוער). אולם, משעלו בתוהו המאמצים לאתר מועמד אחר, זכה בנאדו למעמד של קבע על הקווים. מאותו רגע, חל המפנה הגדול: בדומה לעוף החול המיתולוגי, הצליחה הקבוצה לקום לתחיה משאריות האפר שנותרו מתקופת עטר - ובן רגע, הפכה למכונת כדורגל דורסנית ועוצמתית. רצף משחקים פנטסטי, אשר כלל 12 נצחונות מתוך 14 הופעות, הזניק את מכבי חיפה בחזרה לצמרת הגבוהה - עד שנראה היה, בשלב מסוים, כי היא מסוגלת לקרוא תיגר על התואר ואף להשלים קאמבק היסטורי. לרוע המזל, גם היריבה הצהובה מתל אביב פתחה רצף נצחונות משלה - שנמשך גם כשלירוקים אזל הדלק. בסופו של דבר, המועדון סיים את עונת הליגה כ"סגן של בר כוכבא" בלבד (מקום שני, בפער 13 נקודות מהפסגה) ונחל מפלה צורבת במפעל הגביע, כמיטב המסורת, בדמות הדחה מאכזבת מול קרית שמונה בחצי הגמר.

[​IMG]
הצליח לעשות סדר בבלגאן של עטר, אך סיים את העונה עם טעם מריר. העונה הקרבה, מקווה אריק בנאדו, תיראה אחרת.

מה עשינו בשוק ההעברות?

אם פגרת הקיץ הקודמת התאפיינה במעורבות ירוקה מינימלית בשוק השחקנים, מדיניות אשר גבלה לעתים בזחיחות - את ההתנהלות של מכבי חיפה במסגרת חלון ההעברות הנוכחי, יש להגדיר באופן שונה לחלוטין. כבר בתחילת חודש יוני, נרשם איתות ראשון מכיוון הכרמל על העתיד לבוא בקיץ - בדמות החתמתו של רובן ראיוס. בקורות חייו של הקשר ההתקפי מספרד, אשר מתופקד בדרך כלל באגף השמאלי, ניתן למצוא עונה אחת במדי ברצלונה ב', יחד עם שנתיים מוצלחות במדי אסטראס טריפוליס מיוון (בעונה האחרונה, הוא הוביל את הקבוצה למקום הרביעי בליגה ולהופעה בגמר הגביע).
לאחר מכן, התפנתה מכבי חיפה לטפל בשתי עמדות נוספות; בזה אחר זה, הוחתמו בקבוצה שמעון אבוחצירא ואלעד גבאי, אשר זכו באליפות היסטורית עם קרית שמונה אך לפני שנה. אבוחצירא, חלוץ ליגה לגיטימי (ואולי אף מעלה מכך), אמור להוסיף נוכחות ואיכות מסוימת לחלק הקדמי החלש של הקבוצה - אך מידת התאמתו למשבצת החלוץ הראשי מוטלת בספק, בעיקר בגלל נטייתו להחמיץ מצבים קורצים. גבאי, לעומת זאת, נתפס כרכש "בטוח" יותר מבחינת מרבית האוהדים; הם סבורים כי יש ביכולתו של המגן בן ה27 לשדרג את משחק האגפים ולהפוך את הצד הימני לחלק אינטגרלי מהתקפת הקבוצה (כזכור, לא כך היה המצב בעידן אייל משומר).
לאחר הרכישות ה"בומבסטיות", בישר המועדון על החתמתו של רן אבוקרט - קשר הפועל חיפה באותה עת, ובנו של אברהם אבוקרט האגדי. בהתחשב בחזרתם של סארי פלאח וסינטאיהו סלליך המושאלים, קל להסיק כי עמדות המחליפים מאוישות כראוי.
למרות הנימה החיובית העולה מן הפסקות הנ"ל, מוטב שלא תשגו באשליות על סיום קמפיין הרכש לעונה הקרובה: לאור הצורך של הקבוצה בחוד חזק והתקרבות ההופעה האירופית הראשונה לעונה בצעדי ענק, במועדון עומלים במרץ על החתמת חלוץ זר ומוכח. עד עתה, הועלו מספר שמות פוטנציאליים (הבולט שבהם הינו ג'ייקוב מולנגה, הזמבי המאסיבי של אוטרכט), אך לא דווח על התקדמות משמעותית בגזרה זו.

משסיימנו לסקור את גזרת ההחתמות הפעילה, נעבור גם על מצבת השחקנים העוזבים, אשר מונה העונה מספר שמות מעניינים. בין פליטי מחלקת הנוער למיניהם (רז שטיין, דור כוכב, אמרי זייד ואחרים) ניתן למצוא את תמיר כהן - אשר הגיע למועדון בקול תרועה רמה ונזרק ממנו בבושת פנים, לאחר כשלון טוטאלי; את עודד אלקיים ולירוי צעירי - אשר הסתלקו כלעומת שבאו; את שלומי אזולאי ו-וויאם עמאשה, אשר שילמו את המחיר על חוסר המחץ והאנמיות של ההתקפה בעונה החולפת וקיבלו הודעת שחרור ללא תנאי (אם כי יש להסתייג ולומר שעזיבתם עדיין לא בטוחה במאת האחוזים. עמאשה, למשל, כבר הצהיר כי אין בכוונתו לחפש קבוצה חלופית - גם במחיר ייבוש ביציע). אולם, מעל כולם עומדת פרישתו של ניר דוידוביץ' - התמנון, השוער מספר 1, הסמל הנערץ ששירת את המועדון נאמנה במשך 19 שנים, 386 משחקים ואינספור הצלות, זינוקים וירטואוזים ופציעות קשות. במחזור סיום העונה, מול הפועל תל אביב, זכה דוידוביץ' לרשום את הופעת הפרידה שלו מהמועדון, לעיני 15,000 צופים נרגשים ומריעים.


תודה לאגדה שלא תישכח. "התמנון" תולה את הכפפות

ולתחזית...

אחד מערכי היסוד של אוהדי הכדורגל בכלל, ואוהדי קבוצות צמרת בפרט, גורס כי יש להתייחס לכל עונה כראשונה בין שוות; כלומר - על הקבוצה להתמקד בהשגת המטרות שלה ולהשקיע את מאת האחוזים כדי להצליח במהלך שנת המשחקים, ללא קשר למשתנים חיצוניים כאלו ואחרים (כדוגמת מעבר לאצטדיון חדש, שובע לאחר זכיה ברצף אליפויות ושאר ירקות). אם כך, נראה כי האוהדים הדוגלים בגישה זו לא ישמחו לשמוע על האווירה המיוחדת השוררת במכבי חיפה, לקראת השנה הקרבה. במהלך עונת 2013/14, יציין מועדון הכדורגל של מכבי חיפה 100 שנים להיווסדו - ואם מוסיפים לעובדה זו את המעבר לאצטדיון "סמי עופר" החדיש (הוא צפוי להתבצע במהלך העונה או מיד עם סיומה), קל יהיה להבין מדוע מעוניינת ההנהלה לקשט את המועדון במעטה של חגיגיות ואופטימיות. ומהי הדרך הטובה ביותר להפוך את חודש מאי הקרוב לחג צבוע בירוק, אם לא להחזיר את צלחת האליפות למקומה הטבעי?
על פניו, נראה כי באמתחתה של מכבי חיפה מצויים כל המרכיבים הדרושים להצלחה: מאמן צעיר ורעב, סגל מוכשר ומאוזן, ואווירה חיובית בקרב מחנה האוהדים. כעת, נותר רק לקוות שחומרי הגלם הללו אכן יתחברו למתכון מנצח - ושנדע עונה רווית הצלחות ושמחה.

דיון פורה ומהנה לכולם!

אז מי הנבחרת שלכם בברזיל?

$
0
0
ביום העצמאות צצים בישראל דגלי הלאום כפטריות לאחר הגשם. פעם ב-4 שנים מגיעה התקופה הזו, כחודש-חודשיים בקיץ, בה ממרפסות וגגות הבתים בישובים שונים מציצים להם דגלים של מדינות כמו ברזיל, ספרד, ארגנטינה ואחרות ושונות. לא מדובר בטקס אלטרנטיבי ליום העצמאות, מחאה פוסט מודרניסטית כלשהי או בחירה עיצובית תמוהה. מדובר במונדיאל!

אתם מוזמנים לשתף אותנו בזהות הנבחרת האהודה עליכם במונדיאל, בין אם זו בחירה שנייה או שלישית כי הראשונות לא הגיעו, למה ואיך הגעתם לאהוד אותה וכל סיפור שקשור לאהדה הזו ("עבדתי בזנות לממן את הכרטיס למשחק ידידות של הנבחרת האוהדה בליטא" לדוג'). זיכרונות ילדות מהאהבה השנייה הזאת, משחקים זכורים לטובה או לרעה וכל מה שעולה על מקלדתכם :)

[​IMG]

[​IMG]

אינטר 2013/14 :: המושבה הארגנטינאית מתפרקת

$
0
0
[​IMG]
אינטר 2013/14

העונה שעברה
לאחר הכישלון עם ראניירי בעונת 2012/13, מוראטי החליט להשקיע במרקאטו(יחסית כן?) על מנת להחזיר את אינטר לצמרת בהנהגתו של אנדראה סטרמאצ'יוני, שהחליף את ראניירי לקראת סוף העונה הקודמת והצליח להחזיר קצת מהכבוד האבוד של הנראזורי. מי שהגיעו היו סמיר הנדנוביץ', שוערה הנהדר של אודינזה. רודריגו פלאסיו המצוין מגנואה, שבהתחלה נשמעו ביקורות על הבאתו של שחקן בן 30 ל"פרוייקט הצערה" אך עד מהרה הבינו שפלאסיו רכש נהדר, מתיאס סילבסטרה שהיה אחד הבלמים הטובים בליגה בימיו בקטאניה, וולטר גרגאנו שהגיע בהשאלה מנאפולי, אלברו פריירה האורוגוואי והרכישה המתוקשרת ביותר הייתה רכישת אנטוניו קסאנו, אוהד הקבוצה ושחקן היריבה העירונית מילאן דאז, שהגיע לאינטר ביחד עם 7 מיליון יורו תמורת החלוץ ג'יאמפאולו פאציני, שעזב אחרי שנה וחצי די טובות בנראזורי.

עוד בגזרת העוזבים, אינטר ביצעה כמה פרידות לא קלות – לוסיו, שותף פעיל בעונת הטראבל, עזב את המועדון בהעברה חופשית ליובנטוס שלוותה בטונים צורמים מצד השחקן כלפי אינטר. מי שעוד עזבו את המועדון, וזה היה הרבה יותר קשה מההעברה הנ"ל, היו מייקון וז'וליו סזאר, שעזבו כחלק ממדיניות קיצוץ הר המשכורות של המועדון לאי האנגלי, ועזבו את המועדון לאחר תקופה נפלאה ביחד. אליהם הצטרף גם פורלאן הכושל ולוק קאסטאניוס.
אז כאמור עם לא מעט שינויים בסגל, אינטר פתחה את עונת 2012/13 תחת אנדראה סטרמאצ'יוני עם ציפיות לחזור לצמרת הגבוהה, וכאמור בהתחלה כך היה. העונה נפתחה בזיגזג של שני הפסדים ושני ניצחונות בארבעת המחזורים הראשונים, אך אחריהם הגיע רצף ניצחונות של 9 ניצחונות בכל המסגרות, כולל ניצחונות על פיורנטינה, מילאן ויובנטוס, ניצחון ששבר את רצף המשחקים ללא הפסד של הגברת הזקנה.

אך מאז אותו משחק, הנפילה הגדולה החלה. 8 ניצחונות, 14 הפסדים ו-6 תוצאות תיקו, זה המאזן של אינטר מאז אותו משחק נגד אטלנטה ועד סיום העונה, מאזן שמתאים לקבוצות קטנות בסרייה א' ולא לאימפריה אירופאית שעד לא מזמן הייתה שליטת איטליה וזכתה בגביע האלופות. בחלון ההעברות בינואר אינטר ביצעה כמה עסקאות מעניינות, כשבין היתר עזבו את הקבוצה ווסלי סניידר שעזב בטונים צורמים לגלאטסראיי הטורקית ופליפה קוטיניו הצעיר, שעושה חיל במדי קבוצתו החדשה ליברפול, בעסקה שיש תמימות דעים לגביה שאינטר עוד תצטער עליה(וחלקינו מצטערים כבר עכשיו). השחקן המרכזי שהגיע מנגד היה היהלום הקרואטי מתיאו קובאצ'יץ', פוטנציאל בקנה מידה עולמי שכבר בהתחלה הראה את כישרונו במרכז המגרש הנראזורי והיה מנקודות האור היחידות בעונה שחורה זו.

אחרי ינואר המשיכה הנפילה. אינטר קיבלה תבוסות בליגה, כשהזכורות ביותר הם ההפסדים 1-3 לסיינה וה-1-4 בפירנצה לפיורנטינה, משחק שבקלות היה יכול להיכנס לדפי ההיסטוריה אלמלא יום גדול של הנדנוביץ' בשער הנראזורי. חוסר היציבות ביכולת של הקבוצה המשיך, ובליגה האירופאית הדבר התבטא בצורה הכי טובה – בשלב שמינית הגמר של המפעל אינטר שיחקה מול טוטנהאם החזקה, וספגה תבוסה 0-3 בוויט הארט ליין, שגם היא בקלות יכלה להיכנס לדפי ההיסטוריה אם לא רשלנות של שחקני טוטנהאם בהתקפה. אך בגומלין במיאצה אינטר הצליחה להשוות את התוצאה, אך בהארכה אדאביור כבש שער חוץ לטוטנהאם שסגר את הסיפור ושלח את אינטר הביתה, לא לפני שריקי אלבראז הצליח לכבוש שער מצמק באחד המשחקים הטובים היחידים של אינטר בעונה האחרונה.

ככל שסיום העונה התקרב, כך החלה באינטר מכת פציעות יוצאת דופן – שחקן אחרי שחקן אחרי שחקן אחרי שחקן, אינטר פשוט איבדה כל שחקן מרכזי שהיה לה. בהתחלה זה היה מיליטו שנפצע בצורה קשה וקרע את הרצועות, אחר כך פלאסיו, קסאנו וגוארין בהתאמה. אך הפציעה הכי קשה הייתה של קאפיטנו זאנטי, שקרע את גיד אכילס בהפסד לפאלרמו, גמר את העונה ואחרי בדיקות התברר שיעדר מהמגרשים לתקופה ארוכה. כמובן שזאנטי לא השחקן הכי משמעותי לקבוצה, אבל לראות את הפנים שלו בזמן שמעלים אותו על האלונקה, היה כואב לכל נראזורי ולכל אוהד כדורגל איטלקי בכלל לראות. לשמחתנו, זאנטי לא פרש אחרי הפציעה והאריך את חוזהו באינטר במטרה לשבור את שיא ההופעות של הכדורגל העולמי לשחקן שדה, שיא אותו מחזיק רוברטו קרלוס וזאנטי רחוק רק 26 הופעות ממנו.

בסיום העונה אינטר המשיכה להתבזות, וסיימה את העונה עם מאזן של ניצחון אחד בתשעת המשחקים האחרונים שלה ותבוסה ביתית 5-2 לאודינזה. שבועיים לערך אחרי סיום העונה, הגיעה ההודעה באתר אינטר שסטרמא מפוטר מאימון הקבוצה. ומי המחליף?

וולטר מצארי
[​IMG]
לאחר סדרת מינויים מוזרה שכללה את לאונרדו, גאספריני, ראניירי וסטרמאצ'יוני הבינוניים, מוראטי החליט לשים סוף ולהנחית במילאנו מאמן בעל שם ומוניטין שיצעיד את הקבוצה חזרה לצמרת, והפור נפל על מאמן נאפולי בעונות האחרונות, וולטר מצארי. האם סוף סוף אינטר תזכה לחזור לצמרת? לפי הרקורד של מצארי, נראה מאוד שכן. האיטלקי הצליח בכל מקום בו דרך, כשכמובן גולת הכותרת היא ההצלחה האחרונה בנאפולי, שחזרה לקדמת הכדורגל האיטלקי בעיקר בזכותו של מצארי. השאלה היא האם באינטר מצארי יצליח לעשות את קפיצת המדרגה שלא הצליח לעשות בנאפולי, וזה גם להפוך את הכדורגל האטרקטיבי והמנצח לכזה שמביא תארים? כי נאפולי אמנם מסיימת בצמרת, אבל באף עונה היא לא התמודדה על האליפות עד הסוף. באינטר מצארי ינסה בעזרת ה-3-5-2 המפורסם שלו להביא אליפות ראשונה לארון הפרטי שלו ואליפות מספר 19 לארון הנראזורי. משימה קשה בהחלט לאור היריבות האיכותיות שיש מנגד ואחד משלושת המקומות הראשונים לא יהווה אכזבה כלל, אך המטרה תמיד הייתה ותמיד תהיה הסקודטו.

העברות והקיץ הקרוב
[​IMG]
הגיעו(רשמית):
מאורו איקארדי – חלוץ בן 19 מסמפדוריה – סכום העברה לא ידוע.
איסק בלפודיל – חלוץ בן 21 מפארמה – 7.5 מיליון יורו ואנטוניו קסאנו.
הוגו קאמפנייארו – בלמה בן ה-33 של נאפולי – העברה חופשית.
מרקו אנדראולי – בלמה בן ה-27 של קייבו – העברה חופשית

עזבו:
דז'אן סטנקוביץ' – הסרבי הנהדר עוזב את הקבוצה לאחר קדנציה ארוכה בת 10 שנים בהתרת חוזהו.
אנטוניו קסאנו – אחרי עונה אחת בלבד במועדון האהוד עליו אנטוניו עוזב לפארמה במסגרת עסקת בלפודיל.
תומאסו רוקי – מסיים חוזה
וולטר גרגאנו – מסיים השאלה.
מרקו דונאטי – נמכר ללברקוזן תמורת 2.5 מיליון יורו.
לוקה קלדירולה – נמכר לורדר ברמן תמורת 3 מיליון יורו.

מועמדים להגיע: כמו שזה נראה כרגע, מצארי ואינטר מתמקדים ברכש בעיקר לקישור לאחר שההתקפה קיבלה חיזוק בדמות שני החלוצים הצעירים. שני השמות המרכזיים שאינטר רוצה הם:
1. מאוריציו איסלה – שחקן האגף הצ'יליאני, שיכול לשחק גם בקישור המרכזי, כבר קושר רבות בעבר לאינטר אך הפעם נראה שזה הכי רציני. איסלה לא הצליח להשתלב ביובנטוס כראוי, והוא יודע טוב מאוד שבאינטר תחת מצארי הוא יוכל לחזור ולהיות אחד משחקני האגף הטובים ביותר בסרייה א' ולכן המעבר לאינטר מאוד קורץ לו, וראייה לכך ההיא ההסכמה שלו לקצץ במשכורת על מנת לעבור לאינטר. המו"מ בין הקבוצות נמצא בשלב מתקדם, והסוכן של איסלה כבר אמר: "בעונה הבאה זה או יובה או אינטר, אין אופציה אחרת". נחכה ונראה אם איסלה ישאר ביאנקונרו או יהפוך להיות נראזורו כרצונו.
במקרה שאיסלה לא יגיע לאינטר, אין עדיין אלטרנטיבה ספציפית, כשהשמות המדוברים הם גרגורי ואן דר ויל ההולנדי מפ.ס.ז', כשגם דושאן באסטה של אודינזה מועמד. אך בינתיים, באינטר מעדיפים להתמקד באיסלה.

2. ראג'ה נאינגולאן – השם המרכזי ביותר עד כה של אינטר למרקאטו הנוכחי. הקשר הבלגי הנהדר נמצא בראש רשימת הרכש של מצארי עוד מימיו בנאפולי, שהייתה קרובה מאוד לסגור את העברתו של נאינגולאן אליה בינואר, ולכן באינטר משקיעים את מירב המאמצים במטרה לסגור את העסקה, לרצות את מצארי ולהנחית את נאינגולאן במיאצה. אך הבלגי עולה לא מעט, 15 מיליון יורו לפחות, וכידוע צ'לינו נשיא קליארי הוא לא בדיוק האדם האידיאלי לנהל איתו מו"מ. נאינגולאן מסכים למעבר, ואחד הדברים שלטענת התקשורת האיטלקית דוחפים אותו להעדיף את אינטר על פני קבוצות אחרות הוא הגעתו הצפויה של אריק טוהיר, עליו ידובר כאן בהמשך.
לנאינגולאן יש אלטרנטיבות רבות במקרה שלא יגיע, ביניהן פלורנצי הנהדר של רומא, וולינגטון הברזילאי ולוקה מארונה הכישרוני של יובנטוס.

כמובן שאין לשלול רכישות בעמדות אחרות בהמשך הקיץ. לדוגמה, בתקשורת השוויצרית בטוחים שאינטר סגרה את העברתו של אלכסנדר דראגוביץ', בלמה האוסטרי המוכשר של באזל, לשורותיה. גם בהתקפה יש עדיין שמות שמוזכרים כמועמדים לחזק את אינטר, אך זה לא כל כך רציני. בינתיים, השמות הנ"ל הם השמות החמים בשוק ההעברות של אינטר.

לוח משחקים - קיץ 2013:
22.7 – אינטר נגד ויצ'נזה.(ליגה שלישית)
23.7 – אינטר נגד פארלפי סאלו.(ליגה שלישית)
27.7 – אינטר נגד המבורג.
1-7.8 – טורניר גינס בהשתתפות אינטר, מילאן, יובנטוס, ריאל מדריד, צ'לסי, ל.א. גלאקסי, ולנסיה ואברטון:
1.8 – אינטר נגד צ'לסי ומוריניו.
4.8 – אינטר נגד ולנסיה/מילאן
7.8 – יקבע במהלך הטורניר לפי התוצאות.
10.8 – אינטר נגד ריאל מדריד
17.8 – שלב מוקדמות שלישי בגביע האיטלקי.
25.8 – עידן מצארי נפתח רשמית והליגה מתחילה.

Welcome to the new age(?)
[​IMG]
עוד דבר שמעסיק רבות הקיץ את התקשורת האיטלקית בכל מה שקשור לאינטר זו עסקת הרכישה שכל הזמן נמצאת ברקע. כבר זמן רב שמתעניין באינטר אריק טוהיר, משקיע אינדונזי צעיר, שנמצא במו"מ תמידי עם מוראטי לרכישת הקבוצה, ויכול מאוד להיות שכבר בחודש אוגוסט הקרוב אינטר הקלאסית של משפחת מוראטי תעלם מעולם הכדורגל ובמקומה נקבל אינטר חדשה – ישנה, עם בעלים חדשים שאולי יחזיר את הנראזורי לימי המרקאטו המפוארים, שבהם משפחת מוראטי ואינטר היו שם דבר באירופה. די בטוח שעוד תשמעו לא מעט על העניין הזה במהלך הזמן הקרוב, אז תישארו מעודכנים.
Viewing all 43761 articles
Browse latest View live