אין כמו טורניר גדול כדי להזכר ברגעים שלו מן העבר, מטורנירים גדולים קודמים. הרי כולנו התחלנו לאהוב את המשחק הזה בגלל משחק כזה או אחר, רגע בלתי נשכח שראינו בתחרות, טורניר או ליגה מסויימים. אז מאחר ואנחנו בשנת מונדיאך, בפורום מונדיאל וכולנו עברנו כאן לפחות מונדיאל אחד בחיים, זה המקום לדבר על רגעים בלתי נשכחים שחוויתם מטורנירים קודמים, להעלות קטעי וידאו, לכתוב פוסטים, מרגשים, מצחיקים, עצובים על חוויות קודמות במונדיאלים קודמים. על המונדיאל הראשון שלי, על המונדיאל המהנה שלי וכו'. אז יאללה, תתחילו להתפרע.

בנימה אישית, אני אפתח עם הטורניר הראשון שלי, איטליה 1990. שני דברים צדו לי אתהעין באותו טורניר: נבחרת קאמרון שהיממה את ארגנטינה במשחק הפתיחה ורצה לטורניר מדהים שנעצר רק ברבע הגמר. קשה לשכוח את הנגיחה הנהדרת של פרנסואה אומאם-ביאיק שהכניע את נרי פומפידו וקבע את אחת הסנסציות הגדולות אי פעם במונדיאלים מול אלופת העולם. אה, וסיריל מקאנאקי . וכמובן נבחרתי האהובה שאז עוד לא היתה אהובה, אלא רק סימפטית. אבל את תחושת התפרצות השמחה שליוותה אותי אחרי שער השיוויון של פרדי רינקון מול מערב-גרמניה בדרה ה-92, שהעלה אותנו לשמינית הגמר, לא אשכח לעולם. זה מה שהפך אותי רישמית ל"אוהד הקולומביאני הגדול ביותר שאינו קולומביאני "





לשמוע את וויליאם וינאסקו, השדר הקולומביאני, עושה לי צמרמורת כל פעם מחדש

דיון החדשות לעונת 2013/14. כאן אפשר לכתוב את כל השמועות, הדיווחים, הפיטורין וכל מה שעולה בראשכם בעונת 2013/14 הבאה עלינו לטובה.


-----------------


אחד הסיפורים הפסיכיים שיצא לי לשמוע: גלן ווילאן לקח את ה-banter של חדרי ההלבשה רחוק מדי, ו"הטמין" בתא של קנווין ג'ונס ראש של חזיר. ג'ונס (ראסטפרי שלא אוכל חזיר) לא אהב את המחווה וניפץ לווילאן את השמשה של האוטו. בסטוק פותחים בחקירה, וברק שאה העלה תמונה שלו עם הכוכב הראשי לאינסטגרם...

http://www.bbc.co.uk/sport/0/football/2257...rce=twitterfeed

Associazione Sportiva Roma 2013/14

רקע כללי:
שנת ייסוד - 1927
אליפויות - 3
גביעים - 9
אצטדיון - סטאדיו אולימפיקו
מתקן אימונים - טריגוריה
בעלים - ג'יימס פאלוטה
קפטן - פרנצ'סקו טוטי, דניאלה דה רוסי



בעונה החולפת:
אין ספק בכך שהנהלת רומא לקחה הימור שהחליטה להחזיר את זמאן לאמן את הקבוצה. בכך יצאה רומא להרפתקה שלא כל קבוצה בסדר גודל שלה מוכנה לצאת אליה. אהדת הקהל, החיבור עם טוטי, היכולת שלו לשבח שחקנים צעירים והעונה האחרונה שלו בפסקארה, כל אלו היו הסיבות שבגינם חזר הצ'כי לאולימפיקו רגע אחרי שלואיס אנריקה פינה את מקומו על הקווים. אמנם זה הצטייר כצעד חיובי ורומנטי עבור כל מי שמכיר במעט את ההיסטוריה של המועדון, אך עדיין אי אפשר היה שלא לתהות אם זהו אכן הצעד הנכון והמתבקש עבור הקבוצה שנמצאה דאז בצומת דרכים.

לזמאן לא היו דרישות רכש יוצאות דופן והוא פתח את הכנות טרום העונה עם שחקני רכש די אלמונים. זה בטח לא מה שמנע מרף הציפיות לטפס לגבהים הרגילים שרומא רגילה אליהם ולמרבית האוהדים הייתה סיבה להאמין שעם השיטות ההתקפיות המוכחות של הצ'כי אפשר להגיע להישגים.
מכיוון שכל משחק של רומא תחת זמאן היה מרתק במיוחד(כל אוהד ניטרלי יוכל לאשר זאת) החלטתי לציין מספר משחקים בולטים.

26.8.12: 50,000 אוהדים נלהבים הגיעו לבכורה המחודשת של זמאן באולימפקיו כדי לחזות בקבוצה מחלצת ברגע האחרון נקודה ביתית מול קטאניה. 2-2

קבלת פנים חמה

2.9.12:נצחון חוץ ענק במחזור השני (3-1 על אינטר בסן סירו) תוך הפגנת יכולות מרשימות של כל חוליות הקבוצה השאירו רושם מצוין לקראת המשך העונה. אוסבלדו, אחד מהמצטיינים בשורות רומא, מקבל כרטיס אדום שטותי בדקה ה90 שפותח חשבון ארוך עם זמאן.

16.9.12:הפסד מזעזע לבולוניה 3-2 באולימפיקו. רומא פותחת מצוין, עולה ל2-0 מהיר אחרי רבע שעה, מציגה כדורגל סוחף ומשובח. פספוסים, החמצות, אולי גם שאננות ורומא מתחילה להתפרק ללא כל סימנים מקדימים. ג'ילארדינו ודיאמנטי משווים בתוך דקה(72,73) ובסוף ג'ילא דואג גם להכניס לנו בתוספת הזמן. אין מילים לתאר.

אלו היו שלושת המחזורים הראשונים של העונה. כמו שרומא יודעת, גם השנה(בעיקר השנה) הייתה חסרה יציבות. הנה עוד מס' משחקים בולטים-

29.9.12 מחזור 6:רומא מגיעה לטורינו למפגש טעון במיוחד מול יובה. עקיצות רבות שלח זמאן לכיוון יובה בראיונות לפני המשחק וקנה בצדק קבלת פנים עוינת כשהגיע לאצטדיון. התעללות, זו הדרך הטובה ביותר לתאר את מה שרומא חוותה ב-19 הדקות הראשונות של המשחק. משחק הגנה נוראי של הקבוצה, הפקרות לא מוסברת ובעיקר הלם אפשרו ליובנטוס לחתוך את רומא עם שלישייה אחרי 19 דקות בודדות. זה יכל להיגמר הרבה יותר רע אילו יובה רצתה אך לבסוף זה נגמר 4-1.

21.10.12 מחזור 8: רומא מגיעה ללואיג'י ומוכיחה הרבה אופי. הפעם היא זו שנקלעת לפיגור מוקדם 2-0 אחרי רבע שעה. שער של טוטי, צמד של אוסבאלדו וקינוח של לאמלה מביאים לרומא ניצחון חוץ צודק ו3 נקודות יקרות. מהפך אדיר. אבל אז..

28.10.12 מחזור 9:הפעם אודינזה היא זו שמגיעה לאולימפיקו. שוב רומא עולה ליתרון 2-0 מהיר, שוב משחקת יוצא מן הכלל, שולטת במשחק ללא עוררין ושוב מפסידה 3-2. פנדל של די נטאלה בדקה ה-88 מותיר את רומא חסרת עונים.

22.12.12 מחזור 18 אולי המשחק הטוב של רומא השנה. 3-0 אחרי 30 דקות. עוד תצוגה התקפית מושלמת. מילאן מתפרקת באולימפיקו. 5-0 בקלות יכל להיגמר אך צמד שערים על סף הסיום מצמקים את זה ל4-2.

1.2.13 מחזור 23:רומא מגיעה לאולימפיקו למפגש מול קליארי ומנסה להתאושש מרצף של 4 משחקים ללא ניצחון. מהר מאוד מגיעה התפרקות נוספת(למרות 31 בעיטות ויותר מ-60 אחוזי החזקה בכדור) ורומא יורדת מובסת 4-2 במה שמתברר כמשחקו האחרון של זמאן על הקווים באולימפיקו.



סיכום הקדנציה:
ההחלטה על סיום תפקידו של זמאן מגיעה בתום המחזור ה23 כשהקבוצה צוברת 2 נקודות בלבד ברצף של חמישה מחזורים ללא נצחון. רומא נמצאת במקום ה-8 בטבלה ורחוקה 10 נקודות מהמקום ה-3 שמוביל למוק' הצ'מפיונס.
רומא של זמאן כבשה 49 שערים וספגה 42 ב-23 מחזורים. בחישוב מהיר זה יוצא כמעט 4 שערים למשחק.

נגד זמאן אפשר לומר הרבה דברים.משחק הגנה רע, סף שבירה נמוך של הקבוצה, ריבים לא נגמרים עם דה רוסי ואוסבאלדו, אך מעל הכל הייתה הרגשה שהכדורגל שהקבוצה מציגה יכול להביא תוצאות הרבה יותר טובות.
לזכותו יאמר שעבד עם סגל שחקנים שלא כל כך מתאים לשיטה שלו. עם מינויו של זמאן היה ראוי שסבאטיני יפעל גם לחיזוק חוליית ההגנה. סבאטיני ידע מראש מה הסיכון בהחתמת זמאן ולא היה מפוקח מספיק כדי להבין ששחקנים כמו פיריס ובורדיסו לא יכולים להחזיק הגנה בקבוצה שמאמן הצ'כי. היכולות ההתקפיות של הקבוצה לא עמדו בספק אפילו לרגע אחד ועם חוליית הגנה מושקעת וחזקה יותר בהחלט ניתן לומר שאפשר היה להצליח.

אפשר לאהוב אותו ואפשר לא לאהוב אותו, אך זמאן הנחיל שיטה ברורה ברומא של 2012. מעבר לכך,רומא הרוויחה בזכותו את מארקיניוס(ילד ברזילאי אלמוני עד לפני שנה,היום מוערך בכ-30 מיליון יורו) ואת פלורנצי, שחקן בית דומיננטי שמזמן לא צמח בשורות המועדון. מטוטי הצליח להוציא את מיטב הכדורגל שעוד נשאר ברגליו הקסומות בעוד לאמלה הפך תחתיו מהר מאוד לשחקן אדיר כשאת העונה מסיים עם 15 שערים ו5 בישולים. אפילו אוסבאלדו שהפך אט אט לשק החבטות הרשמי לעונה החולפת הצליח לסיים את העונה עם 16 כיבושים.
ההחלטה על סיום תפקידו בעיצומה של העונה סתרה ברגע אחד את כל שאיפות הפרוייקט הארוך שרומא ניסתה להריץ. אז למה בכל זאת בחרו להיפרד ממנו?
שבוע לפני פיטוריו במסיבת העיתונאים לפני משחק החוץ בבולוניה בחר זמאן להתנגח בהנהלה כשירה -"אין קוד אתי בקבוצה. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. ההנהלה לא מגבה אותי" בהתייחסות שמכוונת כנראה לשחקנים בכירים דוגמת דה רוסי ואוסבלדו.
בהנהלה לא אהבו את העובדה שהשוער הבכיר נדחק ע''י גויקוצ'אה, דה רוסי(שרק בקיץ האחרון נלחמו אלפי אוהדים שיישאר בקבוצה) יובש לטובת טאקסידיס ואילו אוסבלדו הפך לשעיר לעזאזל, הכל עקב עקשנותו הרבה של הצ'כי שדוגל במשמעת גבוהה בקרב קבוצותיו. שלא תטעו, לתוצאות לא היו שום משקל בהחלטה להיפרד מזמאן, ההנהלה התקפלה אך ורק מכיוון שלא ראתה בזמאן כאישיות הנכונה להוביל את חדר ההלבשה הנפיץ של הקבוצה.

למקומות, הכן, צא!

מכאן והלאה תפס פיקוד אאורליו אנדראצולי, עוזר בצוות המקצועי שמכיר היטב את הקבוצה הבוגרת. הוא מונה כמאמן זמני עד לסיום העונה כשמטרותיו היו תפיסת מקום שמוליך לאירופה וזכייה בגביע.
תחילה נראה היה שהוא מצליח לייצב את המערכת כאשר השיג מספר נצחונות יפים(כולל 1-0 היסטורי על יובה באולימפיקו)ומצליח לאיים(לא באמת) גם על המקום השלישי, אך בסופו של דבר הוא נכשל בשתי המשימות כאשר סיים את העונה במקום ה-6 ונחל הפסד נוראי בגמר הגביע 1-0 ללאציו, משחק שהתרחש באולימפיקו.


המצטיינים:
פרנצ'סקו טוטי- שוב טוטי מתעלה מעל כולם כאשר מציג עונה יוצאת מן הכלל עם 12 כיבושים ומספר זהה של בישולים. משנה לשנה אוזלות המילים על הקפטן הנצחי של המועדון שפשוט מסרב להיגמר. העונה טוטי הגיע למקום ה-2 ברשימת כובשי השערים בתולדות הסרייה א' עם 227 כיבושים.
אריק לאמלה-אין ספק שקפיצת המדרגה הגיעה השנה בגדול. 15 שערים ו5 בישולים מעידים על כך שהילד התבגר. הוא רק בן 21, ואם ימשיך להשתפר הוא יהיה שחקן בקנה מידה עולמי.
מארקיניוס- מדהים כמה טוב אפשר להיות בהגנה כל כך גרועה. הילד בן ה19 שהגיע בשנה שעברה מקוריניתיאס הוכיח מהר מאוד שהוא עולה בקלות על כל שחקני ההגנה בסגל הקבוצה. 4.5 מיליון יורו שם עליו סבאטיני, שהיום יכולים בקלות להפוך ל-30.

ימשיכו להוביל את ההתקפה של רומא. טוטי ולאמלה

עוד מספר שחקנים שאפשר לציין אלו הם פלורנצי שנתן עונת בכורה נהדרת בבוגרים ונראה כמו שחקן בית שירוץ אצלנו הרבה בשנים הקרובות, ליאנדרו קסטן שצלח את המעבר לאירופה בצורה יפה והצליח להשתלב די מהר בקבוצה ואילו טורוסידיס שהגיע בחלון ההעברות של ינואר הוסיף לקבוצה ורסטיליות ונסיון.

מאכזבים:
דניאלה דה רוסי- עונה נוספת שקפטן העתיד לא מצליח לממש את יכולותיו בקבוצה בניגוד להופעות מצויינות בנבחרת. פציעות, אגרופים ובעיקר 1 רס''ר צ'כי הובילו לעוד גל שמועות על עזיבה אפשרית בקיץ הקרוב.
פאבלו אוסבלדו- 16 שערי ליגה ב27 הופעות. כמות לא רעה בכלל יש לציין. אם הראש היה במקום יכל להיות לרומא חלוץ 9 נהדר לשנים הבאות. אין-ספור ריבים ובעיות משמעת(עם כל מי שעמד לו בדרך) גורמות להנהלה להראות לו בצדק את החץ לכיוון היציאה מהאולימפיקו.
מארטן סטקלנבורג- עוד אחד מנפגעי המאמן הצ'כי. לא הצליח לשחזר יכולותיו משהותו באייאקס ומטורנירי נבחרת הולנד, שם משמש כשוער הראשון. למרות שעשה כמה טעויות מחפירות ולא כל כך הצליח להביא נקודות לקבוצה, צריך להיות הוגנים ולהודות שזו משימה קשה ביותר להצליח כשלפניך אין הגנה ראויה.

דה רוסי ואוסבלדו. בדרך החוצה?

לרשימת המאכזבים אפשר לצרף מבחינתי גם את פיאניץ', בלזארטי, פיריס, טאקסידיס ובורדיסו.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------

עונת 2013/14:

רודי גרסיה הוא המאמן החדש

רומא פותחת עונה וממנה את רודי גרסיה לתפקיד המאמן. גרסיה מגיע לבירה האיטלקית לאחר 5 שנים בליל הצרפתית שבמהלכן הוביל אותה להישג עצום בדמות זכייה בדאבל.

גרסיה, צרפתי בן 49, הגיע בסופו של דבר לרומא לאחר שמועמדותם של מצארי, אלגרי ולאורן בלאן ירדו מהפרק בזה אחר זה. אבל שלא תטעו, לא מדובר כאן בברירת מחדל הרי שכל מי שבבעלותו זיכה כלשהי לרומא מייחל שיגיע לפה מאמן שישלים יותר משנה אחת בתפקיד(מה שלא קרה מאז ימי ספאלטי וראניירי). 5 שנים בקבוצת צמרת והובלתה להישגים + סגנון כדורגל התקפי הובילו את הנהלת רומא לבחור בגרסיה ולמנות אותו לתפקיד המאמן. בשונה מלואיס אנרקיה וזנדק זמאן, מדובר במאמן פתוח וקשוב יותר לשחקניו(אך עם זאת סמכותי) ובטח אישיות פחות עקשנית ומלאת אגו.

גרסיה צפוי לשחק בשיטת ה4-3-3 או ה4-5-1 המוכרות. הוא אוהב שקבוצתו מחזיקה בכדור ושולטת בקצב המשחק, לכן ריבוי קשרים טכנים ויצירתיים בקבוצה נחוץ לשיטות של הצרפתי. בפן ההגנתי אנחנו צפויים לראות לחץ בשטח המגרש של היריב שיגרום לקבוצה לשחק עם קו הגנתי יחסית גבוה.
גרסיה כבר הצהיר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו בטריגוריה שבשבילו טוטי הוא דמות מפתח גם על המגרש וגם מחוצה לו. יהיה מעניין כמו תמיד לראות איך מאמן חדש משתמש בתכונותיו של טוטי ואיפה ימקם אותו על המגרש.

למי שפספס, מסיבת העיתונאים המלאה של גרסיה בטריגוריה מתורגמת לאנגלית.


שוק ההעברות:
ראשית הפרשה המביכה בה דלפה שיחה בין המנהל המקצועי וולטר סבאטיני לבין אחד הדירקטורים של המועדון קלאודיו פנוצ'י.
תחילת הפרשה כאשר סבאטיני התאריין לתחנת רדיו מקומית בזמן ששהה עם פנוצ'י במשרדי המועדון. מסתבר כי סבאטיני שכח בטעות לנתק את השיחה עם העיתונאי, ומיד לאחר מכן החל לדבר עם פנוצ'י על מספר סוגיות בוערות שקשורות למרקאטו. בשיחה דברו השניים על כך שרומא אולי תנסה למכור את דה רוסי, מארקיניוס ואוסבלדו. פנוצ'י הציע ש"צריך לשקול להיפטר מהחוזה הכבד של דה רוסי(12 מיליון יורו ברוטו לעונה), זה יקל על התקציב ויעזור להתחזק במקומות אחרים". סבאטיני לעומת זאת דיבר על "25 מיליון יורו שנוכל להשיג על הבחור הצעיר (מארקיניוס)". לגביי סוגייתו של החלוץ אוסבדלו התברר עד כמה רחוק סבאטיני מוכן ללכת כדי לגרום לעזיבתו: "המטרה שלנו היא שהוא יגיע (לטריגוריה) ויחטוף מטר קללות מהאוהדים, מה שיגרום לו להסכים למעבר לסאותהמפטון, וזו הרי האופציה הטובה ביותר עבורנו מכיוון שהם הגישו את ההצעה הגבוהה ביותר". מצחיק, הזוי או עצוב, תשפטו בעצמכם.


נכנסים:
לוקאש סקורופסקי- שוער פולני בן 22, 1.90. לא צפוי לקבל דקות משמעותיות העונה. 800 אלף יורו.
מאהדי בנעטיה- בלם מרוקאי בן 26. הגיע אחרי 3 וחצי עונות מאודינזה כדי להוביל את מרכז ההגנה. גבוה, חזק, דומיננטי ובעל מיקום יוצא מן הכלל. בקיצור, מזמן לא הגיע לרומא בלם בקליבר שלו. 13.5 מיליון יורו.
טין ייבדאי- בלם קרואטי בן 17 שמוגדר כילד פלא. הגיע מדינמו זאגרב תמורת 4.5 מיליון יורו וצפוי לשמש כרגע כבלם ה-4 ברוטציית הבלמים.
מייקון- הגיע בהעברה חופשית ממנצ'סטר סיטי. הוא אמנם כבר לא ילד אבל הניסיון ברמת הסרייה א' ורצונו לשוב לאיטליה הפכו את העסקה לפשוטה עבור שני הצדדים.
קווין סטרוטמן-הרכש הבולט הקיץ. קשר 50/50 הולנדי בן 22 עם מגוון יכולות מרשימות. טכניקה, חילוצים, מסירות, פריצות, הצטרפות להתקפה ויכולת לאיים על השער על רגל שמאל נהדרת. הכל מהכל. ישתלב נהדר בסגנון המשחק של גרסיה. 17 מיליון יורו מפ.ס.וו.

*מורגן דה סאנטיס אמור להגיע מנאפולי לאייש את עמדת השוער הראשון.
*גם רכש להתקפה צפוי להגיע עד תם חלון ההעברות. כרגע בורייאלו חזר מעוד עונת השאלה ולא ברור אם יישאר.

יוצאים:
כפי שניתן להסיק, מי שאמור לממן את כל חגיגת המרקאטו הזה אמור להיות מארקיניוס, שנכון לכתיבת שורות אלה אמור לעבור לפ.ס.ז תמורת הון עתק של 30-35 מיליון יורו. לכן, דה רוסי ופיאניץ' שאמורים לפרוח וחשובים לשיטה של גרסיה צפויים להישאר. אוסבלדו עדיין לא נחוץ מבחינתו של סבאטיני ועדיין לא ברור איפה ימצא עצמו בסוף חודש אוגוסט.

מארטן סטקלנבורג- סיים 2 עונות מאכזבות באולימפיקו ונמכר לפולהאם ב-6 מיליון יורו.
מאורו גויקוצ'אה- נזכור.
איבן פיריס- נכנס לקטגוריית המגנים הגרועים ששיחקו ברומא.
פנאג'יוטיס טאקסידיס- חוזר לג'נואה אחרי שלא הצליח להרשים והיה אחראי ביחד עם פיריס ללא מעט מבוכות בהגנה.

סימונה פרוטה-אחרי 579 הופעות(כולן באיטליה) ומתוכן 326 הופעות ו49 שערים ברומא, החליט הקשר הותיק לתלות את נעליו. הגיע לרומא ב2004 תמורת 7.5 מיליון יורו מקייבו והיה שותף בכיר לקבוצה הנהדרת של ספאלטי שהלהיבה בזמנו את כל איטליה ואירופה. באמתחתו 2 גביעי איטליה, סופר קאפ איטלקי, אליפות העולם לנבחרות צעירות וזכייה במונדיאל 2006 שמלווה ב-49 הופעות במדים הלאומיים ו-2 שערים. שחקן מיוחד במינו ומקצוען למופת. ישתלב בצוות הקבוצה.


הסגל הנוכחי:
שוערים- לוקאש סקורופסקי, בוגדן לובונוט, ג'וליו סרגי'ו
הגנה-מייקון, ואסיליס טורוסידיס, בורדיסו, מאהדי בנעטיה, לאנדרו קסטן, אלסיו רומניולי, טין ייבדאי, פדריקו בלזארטי, דודו
קישור- דניאלה דה רוסי, אלסנדרו פלורנצי, מייקל בראדלי, מיראלם פיאניץ', קווין סטרוטמן, רודריגו טאדיי, מארקיניו
התקפה- פרנצ'סקו טוטי, אריק לאמלה, מרקו בורייאלו, פאבלו אוסבלדו, מת'יה דסטרו

אלסנדרו קרשנצי, ג'ונתן לוקה, ג'יאנלוקה קפרארי וג'וניור טאלו הצעירים עשויים להשתלב.


לו''ז משחקי טרום העונה:
21.7- בטורקיה מול בורסאספור
26.7- ביוון מול אריס סאלוניקי
31.7- בארה''ב מול קבוצת הכוכבים של ה-MLS
7.8- בקנדה מול הקבוצה המקומית FC טורונטו
10.8- מפגש פסגה בוושינגטון מול צ'לסי

סיכום:
הציפיות מגרסיה ברורות.
1- נצחונות בדרביים: 4 הפסדים(1 בגמר הגביע) ותיקו ב2 העונות האחרונות. ברומא לא זוכרים רצף עלוב שכזה וזה מצב שלא מוכנים לסבול יותר.
2- העפלה לאירופה: צ'מפיונס או אוופ''א, גם פה אנחנו שנתיים ללא מפעל אירופאי.
3- הגנה: ברור מאליו שזו הייתה נקודת התורפה של רומא בשנים האחרונות. עושה רושם ש3 שחקני הגנה עם נסיון מוכח בסרייה א'(דה סאנטיס, מייקון, בנעטיה) מצטרפים ע''מ לנסות לשפר את החוליה הבעייתית.
4- שיפור השחקנים הצעירים: במוקד- לאמלה, דסטרו ופלורנצי.
5- כדורגל אטרקטיבי: מישהו זוכר את רומא לא אטרקטיבית? אך פה אפשר להיות רגועים. טוטי יהיה שם כרגיל.

חוליית הקישור יכולה לקחת את הקבוצה צעד קדימה. ההגעה של סטרוטמן יכולה ליצור אפקט משולש, שתחזיר את דה רוסי למיטבו ולפיאניץ' אמורה לתת BOOST לקריירה ברומא. אם שלושתם מתחברים ומסוגלים להשלים אחד את השני, רומא יכולה להרוויח חוליית קישור דומיננטית בלתי נשכחת. אבל רק בתנאי..



שיהיה לכולם דיון פורה ומהנה. פורצה רומא!

הנציגים שלנו בחו"ל


ליגיונרים מובילים:



ביבראס נאתכו - רובין קאזאן (רוסיה)

ביבראס נאתכו הצטרף לרובין קאזאן בינואר 2010. הקשר הישראלי ממוצא צ'רקסי נרכש ב-650 אלף יורו מהפועל ת"א בעקבות צמד המשחקים של קאזאן נגד קבוצת נעוריו של נאתכו. נאתכו השתלב מצוין בקאזאן והפך לשחקן הרכב במועדון הצמרת הרוסי, ובעונת 11/12 זכה עם הקבוצה בגביע הרוסי ומספר חודשים לאחר מכן גם בסופר-קאפ הרוסי. בעונה שעברה נאתכו שידרג אף יותר את מעמדו, הוא נתן עונה נהדרת במדי קאזאן בה כבש 12 שערים בכל המסגרות ובישל עוד 15 שהספיקו לקאזאן רק למקום השישי בליגה ולרבע גמר הליגה האירופאית שם כבש נאתכו 2 שערים בצמד המשחקים נגד צ'לסי שזכתה בסופו של דבר בתואר. נאתכו שהפך לשחקן מרכזי בנבחרת ישראל הוזכר בעונה שעברה כמועמד להצטרף לטוטנהאם, סביליה וצסקא מוסקבה וכיום ע"פ דיווחים ברוסיה מי שרוצה לרכוש את הקשר הישראלי היא דינאמו מוסקבה שתהיה מוכנה לשלם עליו סכום שעולה על 10 מיליון יורו.



בירם כיאל - סלטיק (סקוטלנד)

בירם כיאל מתחיל עונה רביעית בסלטיק, הקשר נרכש בקיץ 2010 ממכבי חיפה בסכום 1.8 מיליון יורו ונתן עונת בכורה מצוינת שזיכתה אותו במספר התעניינויות של קבוצות מהפרמיירליג באנגליה, באותה עונה הוא זכה אפילו לענוד את סרט הקפטן מספר פעמים. עונה לאחר מכן הגיעה ירידה ביכולת של כיאל שגם החמיץ את החלק השני של העונה בגלל פציעה. בעונה שעברה כיאל היה שותף מלא להישג הגדול של סלטיק שהעפילה לשמינית גמר ליגת האלופות וכמובן גם לקח חלק במשחקים נגד ברצלונה ויובנטוס. בעקבות המכירה של הקשר הקנייתי ויקטור וואניאמה נראה שכיאל יתפוס את מקומו במרכז השדה והמנג'ר ניל לנון אף התייחס לכך ואמר שכיאל חוזר לכושר שאפיין אותו בעונתו הראשונה במועדון הפאר הבריטי והוא יהיה כמו החתמה חדשה עבור סלטיק.



תומר חמד - מאיורקה (ספרד)

את הקיץ הנוכחי חמד היה צריך לפתוח בקבוצה אחרת בליגה אחרת אבל הדקה ה-30 בויסנטה קלדרון שינתה הכל, החלוץ הישראלי קרע את גיד האכילס במהלך תנועה רגילה והמשמעות היא שיעדר 4-5 חודשים מהמגרשים. לאחר עונת בכורה טובה במאיורקה שהסתיימה עם 10 שערים בכל המסגרות התעלה העונה חמד על עצמו עם 11 שערי ליגה ועוד 7 שערים במדים הלאומיים כולל אחד לרשת של פורטוגל והיה נדמה שחמד בדרך לקבוצה גדולה כאשר קבוצות מאנגליה, גרמניה ואיטליה כבר שמו עין על החלוץ הישראלי. אבל כאמור הפציעה של חמד נגד אתלטיקו תשאיר אותו לפחות לחצי עונה נוספת במאיורקה בליגת המשנה אלא אם יצליח למצוא קבוצה שתרכוש אותו למרות הפציעה אם כי הסיכויים נמוכים מאוד.



דודו אוואט - מאיורקה (ספרד)

השוער הותיק השלים העונה 10 עונות רצופות בספרד, אוואט שעבר בקיץ 2003 לראסינג סנטאנדר על תקן של שוער שני והתקדם בסיום אותה עונה למשבצת השוער הראשון והספיק לעבור מאז גם בדפורטיבו לה קורוניה משחק ב-4 וחצי השנים האחרונות במועדון מהאיים הבלאריים שבים התיכון. אוואט עבר עונה לא קלה הוא ספג מספר גדול של שערים כאשר גם בנבחרת הוא ספג כמה שערים באשמתו הישירה והיה נראה שהוא חווה ירידה גדולה ביכולת בנוסף הוא גם ירד ליגה עם מאיורקה ובעונה הקרובה ישחק לראשונה בקריירה בליגה השניה בספרד. אוואט החליט להישאר עונה נוספת במאיורקה ולנסות לעזור לה לחזור לליגה הראשונה, חזרה לארץ לא נראית באופק מבחינת אוואט ששואף לסיים את הקריירה בספרד.



ליאור רפאלוב - קלאב ברוז' (בלגיה)

רפאלוב שנרכש ממכבי חיפה בקיץ 2011 ע"י מועדון הפאר הבלגי קלאב ברוז' תמורת 2.5 מיליון יורו מצדיק בינתיים את ההשקעה. הקיצוני השתלב מצוין בברוז' ולאחר עונת בכורה טובה הצליח לשדרג את המספרים שלו בעונה החולפת כאשר כבש 12 שערים והוסיף 10 בישולים בכל המסגרות. היכולת המצוינת של רפאלוב הקנתה לו גם מקום קבוע בסגל של אלי גוטמן והוא הוסיף השנה גם 2 שערים במדי הנבחרת נגד צפון אירלנד ופינלנד. רפאלוב זוכה להתעניינות ממספר קבוצות בבונדסליגה ביניהן גם וולפסבורג ובורוסיה מנשנגלדבאך וגם מצסקא מוסקבה הרוסית אבל נראה שרפאלוב בדרך לעונה נוספת בבלגיה.



עדן בן בסט - טולוז (צרפת)

המעבר של בן-בסט בקיץ 2011 מהפועל חיפה לברסט הצרפתית עורר לא מעט ספקות אצל אוהדי הכדורגל הארץ, בן-בסט שנתן עונה טובה אחת בליגת העל במדי הכרישים עבר לקבוצה קטנה בליגה הצרפתית, לא מעבר שכיח בארצנו ולא היה נראה שלחלוץ יש את מה שצריך על מנת להצליח בצרפת. בן-בסט הוכיח אחרת ואחרי עונת בכורה סבירה עם 4 שערים העונה החלוץ עשה את הפריצה לה חיכה באירופה. בן-בסט כבש 9 שערים בחצי הראשון של העונה במדי ברסט שזיכו אותו במקום בנבחרת של גוטמן ובמעבר לטולוז שנחשבת לקבוצת שולי-צמרת בצרפת, במדי טולוז בן-בסט הספיק להבקיע 3 בחצי עונה למרות שסחב פציעה. בן-בסט שהפך לחלוץ הפותח של גוטמן בנבחרת וכבש העונה במדים הלאומיים 5 שערים צפוי העונה להפוך לשחקן מוביל גם במועדון מדרום צרפת ולהמשיך את ההתקדמות שלו.



מאור מליקסון - ואלנסיין (צרפת)

לאחר שנתיים מוצלחות בויסלה קראקוב בהם זכה באליפות פולין ובתואר שחקן העונה כבר בעונתו הראשונה בקבוצה ואפילו קיבל הצעה להתאזרח על מנת ליצג את נבחרת פולין ביורו 2012 שנארח במדינה זכה מליקסון גם לשדרוג מקצועי ועבר לואלנסיין מהליגה הצרפתית החזקה. הקשר הישראלי בן ה-28 שמיצה את עצמו בויסלה התאקלם טוב בצרפת ובחצי עונה כבש פעמיים והוסיף עוד 2 בישולים. את העונה הנוכחית מתחיל מליקסון בואלנסיין החל מהקיץ והוא צפוי להפוך לשחקן דומיננטי יותר במערך של ואלנסיין גם לאור מכירתו של גאל דאניק לליון.

ממריאים:



אלירן עטר - סטאד ריימס (צרפת)

לאחר עונה ענקית במכבי ת"א שבה זכה באליפות עם מכבי וכבש 22 שערי ליגה(מלך השערים) ובנוסף זכה בתואר כדורגלן העונה של מעריב יוצא עטר להגשים את החלום האירופאי. החלוץ בן ה-26 שציפה לקבל חוזה חדש וארוך במכבי ת"א לא קיבל את מבוקשו ופנה לחפש אופציות מעבר לים. מי שתהנה משירותיו של עטר בעונה הקרובה היא סטאד ריימס שרכשה אותו ממכבי בסכום שמוערך ב1.5 מיליון יורו, ריימס שנחשבה בעבר לאחד המועדונים הגדולים בצרפת אך ירדה מגדולתה בעשורים האחרונים סיימה את העונה שעברה במקום ה-14 וגם העונה צפויה להיאבק בחלק התחתון של הטבלה, בריימס מקווים כי עטר יוכיח את עצמו ויעזור לקבוצה להישאר עונה נוספת בליגה.



אבי ריקן - פ.צ. ציריך (שוייץ)

בדומה לעטר וקדוסי גם אבי ריקן עובר לאירופה לאחר עונה מצוינת מבחינה אישית. הקשר הנמוך סומן כבר מגיל נערים ככישרון גדול וזכה לענוד את סרט הקפטן של קבוצת הנוער של דור הזהב(87'-88') של בית"ר ירושלים וגם שימש כקפטן נבחרת הנוער. ריקן לא הצליח להשתלב בקבוצת המיליונים של בית"ר ונשלח לעונות השאלה במכבי הרצליה והפועל פ"ת, בקיץ 2009 חזר לבית"ר ירושלים שם שיחק במשך 3 עונות בעיקר בתפקיד המגן השמאלי, עם הגעתו של אלי כהן "השריף" לבית"ר חזר ריקן לקישור וניפק לא מעט קבלות. ריקן הפך לשחקן המוביל של בית"ר ירושלים ובעונה האחרונה כבש 11 שערי ליגה והוסיף 5 בישולים שסידרו לו גם מקום בנבחרת של אלי גוטמן שם רשם כבר 2 הופעות. היכולת המצוינת של ריקן אשתקד סידרה לו חוזה ל-3 שנים בקבוצת פ.צ. ציריך השוייצרית, ריקן ששיחק בעונה האחרונה בעיקר כקשר התקפי מיועד לשחק בקבוצתו החדשה בתפקיד של קשר מרכזי(50-50).



גיא לוזון - סטאנדרד ליאז' (בלגיה)

אולי המשתדרג הגדול ביותר בחלון ההעברות הנוכחי מבין הישראלים. המאמן בן ה-37 שהחל את קריירת האימון שלו כבר בגיל 26 "במועדון המשפחתי" מכבי פ"ת שם אימן במשך 6 עונות שבהם הוליך את מכבי פ"ת לזכיה בגביע הטוטו ומקום 3(03/04) מקום 2 והופעה ראשונה בגביע אופ"א(04/05) והעפלה לשלב הבתים של גביע אופ"א(05/06) לאחר ניצחון ענק 2-5 על פרטיזן בלגראד בסרביה. בקיץ 2007 מונה לוזון למאמן הפועל ת"א ולמרות שהעפיל גם איתה לשלב הבתים של גביע אופ"א הוא נכשל טוטאלית בליגה ופוטר במחזור ה-10 שהפועל ת"א מדורגת במקום האחרון בטבלה עם 6 נקודות בלבד מתוך 30 אפשריות. לוזון חזר באותה עונה למכבי פ"ת וכמעט ירדה איתה ליגה עד שהתפטר מספר מחזורים לפני סיום העונה. בקיץ שלאחר מכן חתם בבני יהודה ולמרות פתיחה רעה הוביל את הקבוצה לשנתיים מצוינת בהם סיימה הקבוצה בצמרת, העפילה לגמר גביע המדינה ופלייאוף הליגה האירופאית שם נכנעה לפ.ס.וו איינדהובן ההולנדית. באוגוסט 2010 מונה למאמן הנבחרת הצעירה(עד גיל 21) תחת שרביטו של לוזון שיחקה הנבחרת באליפות אירופה שנערכה בארץ(העפילה אוטומטית) לוזון לא צלח את שלב הבתים למרות ניצחון על אנגליה ותיקו מול נורבגיה, עוד לפני פתיחת הטורניר הודיע לוזון ביחד עם סוכנו דודו דהאן על מינויו של לוזון למאמן סטאנדרד ליאז' הבלגית. למרות התנגדות חריפה של אוהדי הקבוצה צפוי לוזון להתחיל את העונה במועדון הפאר הבלגי.



עמית בן שושן - אנורתוזיס פמאגוסטה (קפריסין)

בן-שושן שגדל במחלקת הנוער של בית"ר החל מגיל 12 עוזב לראשונה בקריירה את הבית וישחק בעונה הקרובה בקפריסין. בן-שושן החזיק בעבר במספר הצעות מהליגה הבלגית אבל העדיף להישאר בקבוצה בה גדל אך בקיץ הנוכחי לאור הקשר-חלוץ בן ה-28 לא הגיע להבנות כספיות עם ראשי בית"ר ופנה לבדוק אופציות אחרות ובעזרת סוכנו אבי נימני חתם בסגנית אלופת קפריסין שם ישתף פעולה עם משה אוחיון ורוברטו קולאוטי, בן-שושן שכבש בעונה שעברה 7 שערי ליגה חתם לעונה אחת וישתכר בסכום שמוערך ביותר מ-200 אלף יורו לעונה.



רוברטו קולאוטי - אנורתוזיס פמאגוסטה (קפריסין)

ליגיונר חדש-ישן. קולאוטי הגיע ארצה בקיץ 2004 כשחקן זר כשחתם במכבי חיפה, קולאוטי התגלה כסקורר נהדר וזכה עם מכבי חיפה ב-2 אליפויות ובנוסף העפיל עימה לשמינית גמר גביע אופ"א ובנוסף התחתן עם ישראלית במה שזיכה אותו באזרחות ובאפשרות ליצג את נבחרת ישראל. באוגוסט 2007 חתם קולאוטי בבורוסיה מנשנגלדבאך מליגת המשנה הגרמנית ועזר לה לעלות ליגה, קולאוטי כבש רק 9 שערים ב-3 שנים במדי הקבוצה הגרמנית וחזר ארצה לחוזה עתק במכבי ת"א. גם במכבי החלוץ איכזב, הוא לא סיפק את מה שציפו ממנו כאשר הגיע למרות שהבקיע לא מעט בשתי העונות הראשונות הקבוצה לא התמודדה על האליפות. דווקא בעונה החולפת כחלוץ ספסל מכבי הסתערה על התואר וזכתה בו, קולאוטי הפך לחלוץ רביעי בסגל של קרלוס גארסיה וכבש רק 2 שערי ליגה. הקיץ הסתיים החוזה של קולאוטי במכבי והוא יצא לחתום באנורתוזיס הקפריסאית על מנת לשקם את הקריירה.



אוהד קדוסי - לוזאן (שוייץ)

בגיל 28 לאחר שהספיק לעבור ולהבקיע בלא מעט קבוצות בינוניות וקטנות בישראל כמו מכבי פ"ת בה גדל, מכבי הרצליה, בני סכנין, הפועל ב"ש, הפועל פ"ת והפועל עכו החליט קדוסי לממש את החלום האירופאי וחתם לשנתיים בלוזאן מהליגה השוייצרית, החלוץ שנתן עונה מצוינת בהפועל עכו בה כבש 14 ובישל עוד 5 שעזרו לעכואים להישאר בליגה לא זכה לחיזורים מצד הקבוצות הגדולות של הליגה. לוזאן סיימה בעונה החולפת במקום התשיעי בליגה מתוך 10 קבוצות.



חנן ממן - וואסלנד בוורן (בלגיה)

בנו של שחקן העבר של מכבי חיפה ברוך ממן גדל דווקא בצד השני של הכביש בהפועל חיפה, בגיל 18 הועלה לקבוצת הבוגרים של המועדון אבל רק בעונת 10/11 תחת ניצן שירזי הפך ממן לשחקן הרכב בהפועל חיפה. לאחר שנתיים טובות בקרית חיים עבר הקשר בתחילת העונה הנוכחית להפועל ת"א בהשאלה עם אופציה לרכישה, ממן שהגיע על תקן שחקן משלים להפועל ת"א פתח נהדר את העונה בקבוצה האדומה אך נחלש ככל שהתקדמה העונה יחד עם כל הקבוצה. ממן סיים את העונה עם 7 שערים ו-9 בישולים בכל המסגרות ועם תחילת הקיץ העדיף לחתום בבוורן הבלגית מאשר להישאר עונה נוספת בליגת העל, ממן מצטרף לרמי גרשון שחתם גם הוא הקיץ בשורות הבלגים.

נציגים נוספים:



בן שהר - הרטה ברלין (גרמניה)

אירוע נדיר מאוד בכדורגל הישראלי - בן שהר צפוי להתחיל עונה שניה ברציפות באותה קבוצה! החלוץ שחתם בצ'לסי בגיל 17 הספיק לעבור מאז בעוד 7 קבוצות נוספות ברחבי אירופה כולל הפועל ת"א ובתחילת העונה שעברה חתם בתחנה התשיעית שלו בקריירה - הרטה ברלין. שהר רשם בעונה שעברה רק 18 הופעות ליגה(12 מתוכן כמחליף) והבקיע רק 2 שערים, למרות זאת החלוץ נחוש להמשיך עם הקבוצה גם בעונה הקרובה בבונדסליגה, אולי כדי להינות מהחווייה באחת הליגות הטובות בעולם ואולי כדי לשמור על מעט יציבות בקריירה ההפכפכה שלו.



רמי גרשון - וואסלנד בוורן (בלגיה)

הבלם-מגן בן ה-25 ממשיך כבר לתחנה הרביעית שלו באירופה וכל זה בלי דקת משחק אחת בליגת העל הישראלית. גרשון שנרכש ב-2009 ע"י מועדון הפאר הבלגי סטאנדרד ליאז' בתיווכו של הסופר אייג'נט דודו דהאן לא קיבל הזדמנויות ממשיות בליאז' ושיחק עונה וחצי בהשאלה בקורטרייק מהליגה המקומית בבלגיה ועוד חצי עונת השאלה אשתקד בסלטיק הסקוטית. עם תחילת הקיץ נרכש גרשון ע"י בוורן ולאחר שלא שיחק כמעט בעונה האחרונה בליאז' ובסלטיק הוא צפוי להפוך העונה לשחקן הרכב ראשון בקבוצתו החדשה.



משה אוחיון - אנורתוזיס פמאגוסטה (קפריסין)

הקשר האשדודי של סגנית אלופת קפריסין יתחיל את עונתו החמישית באירופה. אוחיון שרשם הופעות רבות בנבחרות הנוער של ישראל והיה גם קפטן הנבחרת הצעירה סומן כהבטחה מגיל צעיר. לאחר 6 עונות בבוגרים של מ.ס. אשדוד עבר אוחיון לווינטרטור מהליגה השניה בשוייץ, הקשר הצטיין במדי הקבוצה השוייצרית ובעונתו השניה הפך גם להיות הקפטן של הקבוצה. לאחר עונה וחצי בשוייץ חזר אוחיון לאשדוד על מנת להשאיר את הקבוצה בליגה וכעבור 3 עונות נוספות בישראל(חצי עונה בבית"ר והשאר באשדוד) חזר אוחיון לנסות את מזלו באירופה. הקשר חתם בלגיה ורשה הפולנית ולאחר חצי עונה בינונית עבר ללוצרן מהליגה השוייצרית. את העונה שעברה העביר תחת רוני לוי ולצד ברק יצחקי באנורתוזיס הקפריסאית בה גם יחל את העונה הקרובה. לאחרונה פורסמו ידיעות על כך שקבוצת הפאר היוונית פנאתינייקוס בודקת אפשרות לצרף את אוחיון בחלון ההעברות הנוכחי.



דודו ביטון - סטאנדרד ליאז' (בלגיה)

עוד ליגיונר מיני רבים תוצרת דודו דהאן. החלוץ בן ה-25 יצא לאירופה בינואר 2011 לאחר ששרלרואה קנתה את כרטיסו ב-500 אלף יורו מבית"ר טוברוק. ביטון הבקיע במדי שרלרואה 5 שערים בחצי עונה שלא הספיקו לקבוצה להישאר בליגה. ביטון עבר לחפש אתגר אחר והושאל לויסלה קראקוב אלופת פולין, ביטון רשם עונה מצוינת במדי ויסלה וכבש 16 שערים בכל המסגרות. היכולת המצוינת של ביטון הרשימה את סטאנדרד ליאז' שרכשה אותו משרלרואה תמורת 800 אלף יורו. ביטון לא השתלב בליאז', בקושי שיחק וכבש רק שער אחד. בינואר עבר החלוץ ליעד חדש - אפואל ניקוסיה הקפריסאית, ביטון כבש 6 בחצי עונה שעזרו לאפואל לזכות באליפות. ביטון חזר מתקופת ההשאלה בקפריסין והוא ישחק העונה בליאז' תחת גיא לוזון, החלוץ בינתיים מרשים במשחקי ההכנה וכובש לא מעט וצפוי העונה לקבל דקות משחק משמעותיות יותר מאשר בעונה שעברה.



שלומי ארבייטמן - מונס (בלגיה)

לאחר עונת שיא במכבי חיפה עם 28 שערי ליגה נרכש שלומי ארבייטמן ע"י גנט הבלגית במיליון יורו. לאחר עונת בכורה סבירה עם 10 שערים בכל המסגרות הושאל ארבייטמן בקיץ הקודם לווסטרלו, ארבייטמן פתח טוב את העונה בווסטרלו עם 5 שערים אבל נפצע בנובמבר והחמיץ את שארית העונה ולא עזר לקבוצתו שירדה לליגה השניה. את תחילת העונה החולפת פתח ארבייטמן בגנט והחל מצוין את העונה עם צמד ניצחון במחזור הפתיחה אך לא הצליח לשמור על המשכיות ואיבד את המקום בהרכב. בינואר הושאל למונס בה כבש 3 שערים ובישל עוד 2, בקיץ החליטו במונס לרכוש את ארבייטמן מגנט ולהחתים אותו על חוזה ל-3 עונות.



גיא אסולין - הרקולס אליקנטה (ספרד)

כבר בגיל 12 יצא גיא אסולין לאירופה ולא סתם אלא לאחד המועדונים הגדולים בעולם אם לא הגדול ביותר - ברצלונה. הקשר שנחשב לכישרון גדול החל לשחק בקבוצה השניה של ברצלונה כבר בגיל 16, באותה שנה גם ערך את הופעת הבכורה בנבחרת הבוגרת של ישראל במשחק ידידות מול צ'ילה. למרות ששיחק בקבוצה הראשונה של ברצלונה במספר משחקים לא רשמיים לא התקדם הקשר לקבוצה הראשונה של המועדון וב-2010 חתם במנצ'סטר סיטי, גם בסיטי אסולין לא השתלב בקבוצה הראשונה ובעונתו השניה במועדון עבר לחצי עונת השאלה בברייטון מליגה המשנה שם רשם הופעות ראשונות בקבוצת בוגרים בגיל 21(!). בתחילת העונה הנוכחית חתם אסולין בראסינג סנטאנדר מהליגה השניה בספרד שם רשם 27 הופעות בהם כבש 3 שערים ובישל 2 נוספים. בקיץ הנוכחי חתם אסולין ל-3 שנים בגראנדה שבצעד ראשון השאילה אותו לעונה להרקולס אליקנטה מליגת המשנה שם ינסה להרשים ולחזור לגראנדה מהליגה הראשונה.



דן מורי - ויטסה ארנהיים (הולנד)

הבלם בן ה-24 שגדל בבני יהודה בה שיחק בקבוצה הבוגרת במשך 4 שנים כשחקן הרכב ראשון והגיע דרך הזהובים גם לנבחרת ישראל סיים חוזה בקיץ שעבר וחתם בויטסה ארנהיים מהליגה ההולנדית, מורי שהגיע על מנת לשמש כבלם שלישי רשם רק 11 הופעות בכל המסגרות בקבוצה שסיימה במקום הרביעי בליגה ההולנדית ותשתתף בעונה הקרובה גם בליגה האירופאית עונה שניה ברציפות, למרות שגם העונה נדמה שמורי יהיה בלם מחליף הוא לא צפוי לחזור לארץ לפחות לא בקיץ הקרוב.



מתן אוחיון - שרלרואה (בלגיה)

הבלם-מגן בן ה-27 חתם במועדון הבלגי בינואר 2011. אוחיון יחד עם חבריו הישראלים דודו ביטון ותמיר כחלון ירד ליגה ובניגוד לשניים האחרים נשאר בשרלרואה בליגה השניה. לאחר חצי עונה בליגת המשנה עבר אוחיון לחצי עונה במכבי פ"ת אבל הציג יכולת חלשה ורשם ירידת ליגה עונה שניה ברציפות, בעונה החולפת חזר אוחיון לשרלרואה שהספיקה לחזור לליגה הבכירה, הבלם-מגן רשם 17 הופעות בעיקר בעמדת המגן הימני. אוחיון צפוי להמשיך בשרלרואה גם העונה אבל כמו כל שחקן של דודו דהאן עדיין יכולות להיות התפתחויות בנושא שלו.



פיראס מוגרבי - לאנס (צרפת)

הקשר המוכשר שכבר בגיל 17 הוקפץ לסגל הקבוצה הבוגרת של מכבי נתניה העביר במדי היהלומים 4 עונות מוצלחות ולאחר שסיים חוזה הצטרף בקיץ שעבר ללאנס מהליגה השניה בצרפת. מוגרבי חתם על חוזה ל-3 עונות בקבוצה מצפון צרפת אך לא הצליח להשתלב בחצי העונה הראשונה שלו במועדון ורשם רק הופעה אחת בה שיחק 30 דקות, מוגרבי חזר בינואר למכבי נתניה אך לא הצליח לעזור לה להישאר בליגה ולא הצליח להזכיר את היכולת מהקדנציה הקודמת בנתניה. מוגרבי חזר ע"פ החוזה שלו ללאנס והצטרף לאימונים וצפוי להיכלל בסגל הקבוצה לעונה הקרובה ולקבל יותר הזדמנויות בניגוד לעונה שעברה.

מתנדנדים:



יוסי בניון - שחקן חופשי

הקשר בן ה-33 סיים העונה 11 עונות באירופה שמתוכם 3 בלה-ליגה הספרדית ועוד 8 בפרמיירליג האנגלית. הקריירה של בניון בדעיכה כבר 3 שנים והעונה נדמה שהגיע השיא, הקשר הותיק החל את העונה בהשאלה בווסטהאם אבל כבר לאחר חצי עונה חזר לצ'לסי שם בקושי ראה דשא וגם ספג יחס עוין מאוהדי הקבוצה. בניון בודק אופציות בפרמיירליג ובMLS כאשר במקביל מדווחות התעניינויות מקבוצות ברוסיה, תורכיה, גרמניה, איטליה וספרד. נכון לעכשיו בניון שחקן חופשי והאפשרות לחזור לארץ כלל לא עולה על הפרק ובניון כבר אמר שבעד שום מחיר לא יחזור לשחק בליגה הישראלית וההעדפה העיקרית של השחקן היא להישאר באנגליה כאשר ווסט ברומיץ' הוזכרה כמועמדת הבולטת לקלוט אותו.



אלמוג כהן - נירנברג (גרמניה)

אלמוג כהן אמור להתחיל העונה את עונתו הרביעית והאחרונה ע"פ החוזה בנירנברג הגרמנית. הקשר הישראלי נמוך הקומה אמנם פתח בסערה את הקריירה האירופאית שלו עם עונת פתיחה מצוינת בנירנברג שכללה 25 הופעות(רובן בהרכב) ו-2 שערים, בעונתו השניה בנירנברג החלה הדעיכה, הקשר אמנם שותף ברוב משחקי הקבוצה אך נע בין ההרכב לספסל והתקשה לרשום 90 דקות. גם את העונה החולפת החל כהן בנירנברג, אבל שוב התקשה במציאת דקות משחק ורשם רק 9 הופעות כאשר 6 מתוכן שהוא עולה מספסל. עם סיום חלון ההעברות הישראלי בתחילת פברואר הפתיע אלמוג כהן וחתם לחצי עונה בהפועל ת"א, כהן רשם בהפועל 14 הופעות בהם הבקיע שער ניצחון נגד בני יהודה בתוספת הזמן ועזר להפועל להשיג מקום באירופה. ע"פ החוזה של הישראלי הוא היה צריך לחזור לנירנברג אך לא הופיע לתחילת האימונים ועורר את זעמם של אנשי הקבוצה שלא מוכנים לשמוע על אפשרות להחזירו לקבוצה. מי שמעוניינת בכהן כרגע היא ראפיד וינה האוסטרית כאשר גם אופציית הפועל ב"ש עלתה על הפרק, נכון להיום קשה לראות את כהן ממשיך בנירנברג עונה נוספת והקשר ינסה למצוא קבוצה חדשה עד תום מועד ההעברות.



טל בן חיים - שחקן חופשי

עוד ליגיונר דועך הוא טל בן-חיים, הבלם בן ה-31 עומד בפני עונה עשירית מחוץ לגבולות ישראל. בן-חיים החל את הקריירה האירופאית שלו בבולטון תחת סם אלרדייס ורשם שם 3 עונות מצוינות שזיכו אותו בחוזה בצ'לסי אחת הקבוצות הטובות בעולם דאז. בן-חיים שיחק עונה אחת בצ'לסי ומאז הספיק לעבור במנצ'סטר סיטי, סאנדרלנד, פורטסמות', ווסטהאם ובחצי העונה האחרונה הוא שיחק בקווינס פארק ריינג'רס וירד איתה לליגה השניה. לפני חודשיים היה נראה שבן-חיים בדרך לMLS לקבוצת טורונטו הקנדית אבל הבלם לא הגיע לסיכום עם ראשי הקבוצה על הסכומים בחוזה וכיום הוא שחקן חופשי. בן-חיים לא צפוי לחזור לישראל בקרוב וכמו בניון הוא יחפש קבוצה באנגליה או בMLS.



יובל שפונגין - שחקן חופשי

המגן שנחשב מגיל צעיר להבטחה גדולה במכבי ת"א וכבר בגיל 20 לבש את המדים של הנבחרת הבוגרת עבר ירידה ביכולת לפני שעזב את מכבי לקפריסין. בקיץ 2010 חתם שפונגין ל-3 שנים באומוניה ניקוסיה והחזיר את הקריירה שלו למסלול הנכון, שפונגין הפך לשחקן הרכב קבוע ורשם 72 הופעות ליגה(הבקיע 2 שערים) במדי אומוניה שם זכה פעמיים בגביע הקפריסאי ועוד פעמים בסופרקאפ הקפריסאי וגם חזר לנבחרת ישראל שם הוא משמש כמגן הימני הפותח של אלי גוטמן. שפונגין שסיים חוזה בקיץ הנוכחי וזוכה להתעניינות ממונס הבלגית וממכבי ת"א עדיין לא מצא קבוצה וכרגע הוא שחקן חופשי.



גל שיש - שחקן חופשי

המגן השמאלי בן ה-24 שגדל בהפועל ת"א העביר עונה לא רעה בבוורן הבלגית, שיש שיחק 25 פעמים, כבש שער אחד והוסיף 3 בישולים וגם זומן לנבחרת ישראל וכיום הוא המגן השמאלי המחליף של הנבחרת. שיש שוחרר עם תחילת הקיץ מבוורן והוא מחפש קבוצה באירופה כאשר בית"ר ירושלים הוזכרה כמועמדת לקלוט אותו בארץ.



לירוי צעירי - מכלן (בלגיה)

צעירי חתם בקבוצה הבלגית בקיץ 2011 לאחר 4 עונות מוצלחות בבוגרים של בני יהודה, לאחר עונת בכורה סבירה במכלן(17 משחקים) הושאל הקשר העונה למכבי חיפה. גם בחיפה צעירי לא הצליח להראות משהו מיוחד והקבוצה מהכרמל לא מימשה את אופציית הרכישה שלו, צעירי חזר אוטומטית למכלן ומספר קבוצות ביניהן גם בני יהודה בה גדל מעוניינות בו ומחכות להחלטה של מכלן לגביו.



דור מלול - שחקן חופשי

מלול סיים שנתיים בבירסחוט הבלגית וירד עם קבוצתו לליגה השניה בעונה חולפת. הקשר-מגן אמנם רשם עונת בכורה מצוינת וכרטיסו נקנה ממכבי ת"א בסיום אותה עונה אבל בעונה החולפת בקושי שיחק במדי בירסחוט שגם ירדה לליגה השניה והלכה לתהליך של פירוק שבעקבותיו שוחרר מלול מהקבוצה. מלול שנחשב שחקן חופשי היה מועמד להצטרף להפועל ת"א אבל זאת העדיפה לצרף את אוראל דגני במקומו, מלול בודק אופציות בבלגיה וקפריסין ומי שהוזכרה כמועמדת לקלוט אותו היא אנורתוזיס פמאגוסטה סגנית אלופת קפריסין.



רועי דיין - שחקן חופשי

כמו דור מלול גם רועי דיין הצטרף לבירסחוט לפני שנתיים. החלוץ שגדל במכבי ת"א ושיחק גם בהפועל ת"א, הפועל כפ"ס והכח ר"ג עשה את הפריצה שלו בהפועל עכו ולאחר שנתיים בקבוצה הצפונית הצטרף למועדון מהליגה הבלגית. דיין שכבש 11 שערים בשנתיים במדי בירסחוט ירד עם קבוצתו ליגה בסיום העונה. עם ירידת בירסחוט לליגה השניה המועדון התפרק ודיין כמו מלול שאר השחקנים שוחרר. כיום דיין שחקן חופשי והוא ממשיך לבדוק אופציות נוספת באירופה.



דני בונדר - שחקן חופשי

המגן הימני יליד בריה"מ שגדל בהפועל ת"א ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הפועל כבר בגיל 17 ושיחקה במדיה עוד 7 שנים נוספות בהם היה שותף בדאבל ובהצלחות באירופה. לאחר שסיים חוזה בקיץ 2011 הוא חתם בקבוצת וולגה ניז'ני נובוגורד מתחתית הליגה הרוסית, בונדר שיחק בקביעות בתחילת דרכו בקבוצה הרוסית אך איבד את מקומו בהרכב ובסגל בהמשך ולאחר שנה וחצי בקבוצה הרוסית הוא שוחרר העונה בחודש פברואר כשהוא רושם סה"כ 13 הופעות. בונדר כבר 5 חודשים שחקן חופשי ונכון להיום לא ברור היכן ישחק בעונה הקרובה.

חוזרים הביתה:

איתי שכטר - לאחר שנתיים מוצלחות בהפועל ת"א שכללו דאבל, גביע, שלב בתים בליגת האלופות והעפלה ל-32 האחרונות בליגה האירופאית יצא שכטר בקול תרועה לגרמניה וחתם בקייזרסלאוטרן תמורת 2.5 מיליון יורו. החלוץ פתח טוב את העונה בגרמניה אבל דעך עם הזמן והיה שותף לירידת הליגה של הקבוצה, בסה"כ כבש 4 שערים בגרמניה. את העונה שעברה פתח בסוואנזי הוולשית אליה הושאל אך שכטר לא זכה לדקות רבות בקבוצה מהפרמיירליג וכבש רק שער אחד לקראת סיום העונה. בתחילת הקיץ למרות התעניינות של מכבי חיפה ומכבי ת"א חתם השחקן ל-5 שנים בהפועל ת"א שם הוא ינסה לשחזר את ההצלחה מהקדנציה הקודמת באדום.

אליניב ברדה - לאחר 6 שנים מאוד מוצלחות בראסינג גנק הבלגית אליניב ברדה חוזר הביתה ולא סתם אלא למועדון נעוריו הפועל ב"ש. החלוץ שיצא לגנק בקיץ 2007 ופתח את הדלת לעוד(יותר מדי) ישראלים. ברדה זכה במדי גנק באליפות אחת, 2 גביעים ובסופר קאפ הבלגי, כמו כן העפיל ברדה לליגת האלופות עם גנק על חשבון מכבי חיפה כאשר הוא מבקיע באיצטדיון ר"ג לרשת של החיפאים. ברדה רשם במדי גנק 196 הופעות, כבש 67 שערים ובישל עוד 50 והוא השחקן הזר שהבקיע את מספר השערים הגדול ביותר עבור גנק, לברדה היו הצעות נוספות מבלגיה אבל הוא העדיף לחתום בהפועל ב"ש ולנסות להחזיר את המועדון לקדמת הבמה לאחר שבשנים האחרונות המועדון דישדש בליגה השניה ובתחתית הליגה הראשונה.

ברק יצחקי - לאחר הכישלון במכבי ת"א בה העביר עונה אחת על מיטות הטיפולים ועוד עונה רעה מאוד בליגה בה דובר על מחנאות וסכסוכים פנימיים שיצר במועדון הושאל יצחקי לאנורתוזיס הקפריסאית, תחת המאמן הישראלי רוני לוי חזר יצחקי לעצמו ורשם עונה מצוינת עם 14 שערי ליגה שהספיקו לאנורתוזיס למקום השני. בעקבות העזיבה של אלירן עטר לריימס הצרפתית הוחלט במכבי ת"א להחזיר את ברק יצחקי למועדון והחלוץ בן ה-29 ינסה לעזור למכבי לשמור על תואר האליפות ולהעפיל אל שלב הבתים של ליגת האלופות.

מאור בוזגלו - לאחר שנתיים כושלות בסטאנדרד ליאז' בהם שותף רק ב-31 משחקים(18 מתוכם כמחליף) והבקיע רק שער אחד ובישל עוד שניים חוזר בוזגלו לארץ. הקשר שסירב להאריך את חוזהו בקבוצה הבלגית קושר למספר קבוצות בארץ אבל לבסוף החליט לחתום בהפועל ב"ש כדי לנסות לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי דרך המועדון הדרומי.

עמרי אלטמן - הקשר/חלוץ המוכשר עבר בקיץ 2011 כשהוא רק בן 17 לקבוצת הנוער של פולהאם, אלטמן שגדל במכבי ת"א זכה עם הנוער של פולהאם באליפות אנגליה בעונתו הראשונה בקבוצה תוך כדי שהוא כובש 16 שערים. העונה הטובה בנוער זיכתה את הכישרון הגדול בחוזה מקצועני בקבוצה הלונדונית, את העונה שעברה אלטמן העביר בקבוצת המילואים של פולהאם וכבש 2 שערים ב-20 משחקים. כבר בגיל 18 קיבל אלטמן זימון לנבחרת הצעירה של ישראל(עד גיל 21) והיה בסגל ליורו שנערך בארץ בקיץ וגם בישל לאופיר קריאף את שער הניצחון מול אנגליה. אלטמן הושאל לעונה אחת למכבי ת"א על מנת לקבל דקות משחק ולהשתפשף קצת לפני שהוא חוזר לפולהאם.

גיא חיימוב - גיא חיימוב חוזר לארץ אחרי עונה אחת באא"ק לרנקה שם שיחק תחת רן בן-שמעון המאמן שתחתיו הוא פרח בעירוני ק"ש. חיימוב היה אמור להישאר בק"ש גם בעונת האליפות אבל מכבי ת"א דרשה עבורו סכומים גדולים ולבסוף השאירה אותו בסגל שלה, חיימוב התרסק יחד עם מכבי ואיווניר וק"ש זכתה באליפות, לאחר עונת "צינון" בקפריסין חוזר חיימוב לצפון ובניגוד לפעם הקודמת שהתחרה עם דני עמוס על אפודת השוער הראשון הפעם מקומו של חיימוב בהרכב של הקבוצה הצפונית מובטח.

ברק בדש - החלוץ בן ה-30 שהעביר עונה טובה בבוורן הבלגית חוזר מהשאלה אל עירוני ק"ש. בדש שיצא בקיץ הקודם בגיל מאוחר לראשונה לאירופה ורשם 25 הופעות בהם הבקיע 8 שערים רצה להישאר בבלגיה אבל כשהבין שהוא לא בתוכניות של המאמן החליט לחזור ארצה, הפועל ב"ש ובית"ר י-ם הוזכרו כמועמדות להחתים את בדש אך בסופו של דבר החליט החלוץ לממש את החוזה שלו בעירוני ק"ש בה שיחק שנתיים לפני המעבר לאירופה וגם זכה באליפות היסטורית.

ניסו קפילוטו - לאחר עונה סבירה באלקי לרנקה מתחתית הליגה הקפריסאית חוזר קפילוטו לליגת העל. הבלם הצעיר שגדל במכבי ת"א הספיק לשחק בארץ גם בהפועל עכו ומ.ס. אשדוד. קפילוטו שלא קיבל שכר בחודשים האחרונים בקפריסין בעקבות המשבר הכלכלי מיהר לחזור לארץ וחתם בבית"ר ירושלים שם צפוי להיות הבלם הפותח של המאמן אלי כהן שאימן אותו בעכו ומחזיק ממנו.

אוהד לויטה - השוער בן ה-27 תוצר מחלקת הנוער של הפועל כפ"ס הספיק כבר לרשום 2 עונות במדי ר.ק.ס וואלבייק ההולנדית ולחזור לארץ להפועל ב"ש. במועדון הדרומי הציג לויטה יכולת טובה ועזר לקבוצה להישאר בליגה אך בקיץ בעקבות חילופי המאמנים בבירת הנגב הוחלט לוותר על לויטה ולהחתים את אוסטין אג'ידה הניגרי. לויטה חתם באומוניה ניקוסיה שם רשם 18 הופעות ליגה ואיבד את המקום בהרכב לקראת סיום העונה. לויטה החליט הקיץ לחזור לארץ וחתם במכבי נתניה מהליגה השניה.

מוחמד גאדיר - הווינגר שכבר בגיל 17 הוקפץ לקבוצת הבוגרים של מכבי חיפה עבר בקיץ הקודם למושבה הישראלית בבוורן הבלגית לאחר עונה מאכזבת בירוק. גאדיר שלא היה בתוכניות של ראובן עטר ציפה לקבל את הצ'אנס בבוורן אבל ראה את רוב העונה מהצד ורשם רק 6 הופעות בכל המסגרות, גאדיר שכרטיס השחקן שלו שייך למכבי חיפה יושאל בעונה הקרובה לבני סכנין.

ידין זאריס - בדומה לרמי גרשון גם ידין זאריס דילג על ליגת העל בדרך לאירופה וכל זאת הודות לדודו דהאן. זאריס שרשם עונה טובה(15 שערים) בליגה הלאומית במדי מכבי הרצליה נרכש ע"י סטאנדרד ליאז' והושאל מיד לאויפשט ההונגרית, זאריס הספיק לכבוש פעמיים במדי הקבוצה ההונגרית עד ינואר ואז הושאל פעם נוספת והפעם לסנט טרוידן מליגת המשנה הבלגית, זאריס כבש שער אחד ב-6 משחקים. בעונה הקרובה ישחק זאריס לראשונה בליגת העל במדי מ.ס. אשדוד.

עמרי קנדה - המגן הימני ששוחרר בתחילת העונה שעברה מהפועל ת"א לאחר 4 וחצי עונות בוולפסון חתם רק באוקטובר באסטרה גיורגיו מהליגה הרומנית הראשונה. קנדה לא הצליח להשתלב בקבוצתו החדשה ורשם רק 2 הופעות עד ששוחרר מהקבוצה עם תחילת ינואר. קנדה חזר להתאמן בארץ ועם תחילת הקיץ חזר לליגת העל וחתם בהפועל חיפה שם תחת שלומי דורה הוא מקווה לפתוח דף חדש בארץ.

רועי בקל - בקל שגדל במחלקת הנוער של מכבי פ"ת ונחשב לכישרון גדול העביר מספר עונות בהשאלה עד שחזר לקבוצת האם שלו בעונת 10/11. לאחר עונה סבירה(25 מש', 2 ש', 3 ב') אצל הלוזונים סיים בקל חוזה ופנה לחפש אופציות אחרות. הקשר שסיכם באלקי לרנקה הקפריסאית גילה שמכבי פ"ת דורשת עליו סכום גבוה מאוד של דמי השבחה, בקל פנה לועדה למען השחקן שם נקבע כי כל קבוצה שתרצה את השחקן תצטרך לשלם ללוזונים 1.2 מיליון ש"ח. לאחר חצי עונה מחוץ למגרשים הצטרף בקל לקבוצה הקפריסאית ולאחר עונה וחצי באי השכן החליט לחזור הקיץ לארץ. בקל אמנם ניהל מו"מ עם הפועל ת"א אבל בסופו של דבר העדיף לחתום במ.ס. אשדוד.

אורי פסו - הבלם/מגן הירושלמי בן ה-25 שגדל בהפועל ירושלים שם שיחק במשך 7 שנים למעט עונת השאלה אחת בבית"ר ת"א. פסו שנחשב בגיל צעיר לשחקן עם פוטנציאל גדול לא הצליח להתקדם לליגת העל באף שלב בקריירה ולממש את ההבטחה אך לפני שנה חתם במפתיע איה נאפה מליגה בקפריסין. פסו שירד עם קבוצתו לליגה השניה חזר הקיץ לארץ וחתם בהפועל פ"ת במטרה לחזור עם הקבוצה ממלאבס לליגת העל.

ניר מנצור - כבר מגיל נערים נחשב ניר מנצור לאחד הכישרונות הגדולים ביותר שצמחו בבית וגן, המגן השמאלי אף הגדיל לעשות וחתם בעונת 07/08 במועדון הפאר הספרדי ריאל מדריד. מנצור ששיחק בקבוצת הנוער ובקבוצה השלישית של ריאל מדריד סיים חוזה תלת-שנתי בקיץ 2010 והצטרף לשנתיים לפנאתינייקוס היוונית. גם בקבוצה היוונית התקשה מנצור למצוא את מקומו ובילה בעיקר בקבוצת המשנה של מועדון הפאר היווני. למרות שנבחן בבירסחוט ופ.ס.וו חתם מנצור בסופו של דבר באקריטאס חלוראקאס מהליגה השניה בקפריסין, מנצור ירד עם קבוצתו בסיום העונה לליגה השלישית. לאחר 6 שנים מחוץ לישראל החליט מנצור לחזור לבית"ר ירושלים בה גדל וכיום הוא מתאמן עם הקבוצה וצפוי בקרוב לחתום על חוזה.

הדיון הזה הוא לטובת כל מה שקשור בצורה כלשהי למונדיאל אך איננו קשור לכדורגל. לתשומת ליבכם, גם לבחורות, בחורים והצבע מהיציעים יש דיון נפרד וצבעוני משלהם. אבל חוץ מאלו, הבמה פה היא שלכם

בניתי ליגה בנבחרת החלומות של ספורט 5. לליגה קוראים ASOCCER ואתם מוזמנים להצטרף: 847136719

תעודת זהות
תאריך לידה: רוסיה 0:2 מקסיקו (מוסקבה, רוסיה; 13.8.1992)
ההפסד הכי גדול: פורטוגל 1:7 רוסיה (ליסבון, פורטוגל; 13.10.2004)
הניצחון הכי גדול: רוסיה 0:7 סן מרינו (סן מרינו; 7.6.1995)
מלך השערים: ולדימיר בסצ'סטניך (26)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: ויקטור אונופקו (109)
דירוג נוכחי: 18
הישגים: חצי גמר יורו 2008
היסטוריה
הנבחרת הרוסית היא נבחרת צעירה יחסית אשר הוקמה ב 1992 עם התפרקות ברית המועצות, אך שלא כמו מעצמת הכדורגל הסובייטית, רוסיה התקשתה לשחזר את הישגי העבר. סך הכל השתתפה רוסיה בשני טורנירים בלבד, בהם לא עברה את שלב הבתים וכעת בברזיל תקווה לעבור לשלבי הנוק אאוט לפני שהיא מארחת את אליפות העולם ב 2018.

המדינה החדשה, כבר בתחילת שנותיה, העפילה למונדיאל 1994 בארה"ב. אותה נבחרת היתה מורכבת ממספר רב של שחקנים מחבר העמים, ולאו דווקא מהפדרציה הרוסית, הבולטים מביניהם הם ואלרי קרפין וויקטור אונופקו. היו שחקנים שהעדיפו לייצג את רוסיה והיו כאלו שרצו לשחק תחת מולדתם (כדוגמת אוקראינה), אולם אותן נבחרות כשלו להירשם בזמן למוקדמות המונדיאל. אחד מאותם "מתאזרחים" היה גם אנדריי קנצ'לסקיס, אך זה הוביל במרד כנגד המאמן, פאבל סדירין, ולכן נשאר בבית. רוסיה הוגרלה לבית לא פשוט אבל אחד שיכלה להעפיל ממנו, בו נכללו ברזיל, שבדיה וקמרון. במשחק הראשון, הפסידה כצפוי 2-0 לברזיל ועל כן היה אסור לה למעוד בהמשך. פנדל מוצלח ממש בפתיחת המשחק של סלנקו נגד שבדיה הפיח תקווה בנבחרת הרוסית, אלא שהשבדים השתלטו על המשחק והבקיעו שלושה שערים לרשתו דמיטרי קרינה. עם אפס נקודות בשני משחקים, נפרדה רוסיה מהטורניר, אך שמרה על כבודה כשהביסה 6-1 את קמרון במשחק לפרוטוקול, אלא שיותר מהתוצאה, הדבר שייזכר יותר מכל הוא החמישייה הנדירה של אולג סלנקו, מלך שערי הטורניר יחד עם סטויצ'קוב, שיא אישי שייזכר בספר השיאים של טורנירי המונדיאל.
אל צרפת 98' היתה מאוד קרובה להעפיל לאחר שהגיעה לפלייאוף, אך בו הודחה בצמד מפגשים צמודים עם איטליה. רוסיה חזרה לבמה הבינלאומית ב 2002 והוגרלה לבית פשוט יחסית עם בלגיה, יפן ותוניסיה, ממנו היה מצופה ממנה שתעלה. ההתחלה היתה טובה עם 2-0 על תוניסיה, אבל במחזור הבא הפסידה ליפן, המארחת. המשחק האחרון נגד בלגיה היה חשוב ביותר עבור הרוסיה, כשהם מגיעים אליו בידיעה שכל תוצאה מלבד הפסד, תעלה אותם לראשונה לשמינית הגמר. המפגש היה צמוד לכל אורכו, אך לקראת הסיום בלגיה השתלטה עליו, ניצחה 3-2, והדיחה את רוסיה המאוכזבת.
לאור הכישלונות בזירה האירופאית והבינלאומית, החליטו בהתאחדות הרוסית לתת את אמונם במאמנים זרים ולאחר סיומו של המונדיאל ב 2006, אליו לא העפילה, מונה חוס הידינק לעמדת המאמן. ההולנדי אמנם הוביל את הנבחרת לחצי גמר היורו ב 2008, אך הודח על ידי סלובניה במוקדמות מונדיאל 2010. את מקומו מילא הולנדי אחר, דיק אדבוקאאט שפוטר גם כן אחרי שנתיים כשבמהלכן סיים במקום השלישי בבית אליו הוגרלה רוסיה ביורו 2012. מחליפו בתפקיד היה שם נוצץ ביותר והגיע לאחר ארבע שנים בהן אימן את אנגליה, פאביו קאפלו שמו. תחת האיטלקי הוותיק שמוביל רוסיה למונדיאל לאחר טורניר מוקדמות מוצלח ביותר, מקווים בפדרציה לצלוח את שלב הבתים.


רגע השיא של הנבחרת- ההגעה לחצי גמר יורו 2008

הדרך למונדיאל
בטורניר המוקדמות, הוגרלה רוסיה לבית F שכלל את פורטוגל, ישראל, אזרבייג'אן, צפון אירלנד ולוקסמבורג; בית נוח יחסית שבו הקושי היחיד עבור הרוסים אמור להיות נגד הפורטוגזים. רוסיה ביצעה קמפיין מצוין במהלכו ניצחה את פורטוגל (וגם הפסידה לה) ובסופו של דבר המאבק בבית אכן היה בין שתי הנבחרות הללו, כשידה של רוסיה היתה על העליונה וסיימה בראשות הבית בפער מינימלי מרונאלדו ועמיתיו והעפילה למונדיאל ראשון מאז 2002.

המאמן: פאביו קאפלו

אמנם קאפלו נושק לעשור השביעי לחייו וקשה לדעת מתי יימאס לו לעמוד על הקווים, אולם מה שבטוח הוא שיהיה לו מקום מכובד בספרי ההיסטוריה של הכדורגל האירופאי. האיטלקי נחשב לאחד המאמנים המצליחים והמעוטרים ביותר באירופה ומהווה מודל לחיקוי עבור מאמנים רבים.
לקפאלו היתה קריירת משחק מרשימה כקשר ושיחק במדיהן של ספאל, רומא, יובנטוס ומילאן וכמו כן ייצג במשך שש שנים את הנבחרת הלאומית. עם פרישתו ממשחק, החל קפאלו לאמן את קבוצת הנוער של מילאן בתחילת שנות השמונים ונחל שם הצלחה לצד קידום כשרונות כמו מאלדיני וקוסטאקורטה. ב 1987 שימש כעוזרו של נילס לידהולם בקבוצה הבוגרת, אך בסוף העונה תיפקד לראשונה כמאמן למשך חמשת המחזורים האחרונים. בסיום העונה החליט ברלוסקוני למנות את אריגו סאקי למשרת האימון, אך קאפלו המשיך לעבוד במועדון כשב 1991 זכה לאמונו של ברלוסקוני ונאלץ להיכנס לנעליו הגדולות של סאקי. הרוסונרי של קאפלו היו נהפכו לקבוצה אימתנית שכל יריבה באירופה חששה להתמודד נגדה, כשבמהלך חמש שנותיו במילאנו, זכה פאביו בארבע אליפויות, יצר רצף של 58 משחקי ליגה ללא הפסד. יש שיאמרו שהשיא היה ב 18 במאי 1994 עם ניצחונה האדיר של מילאן, 4-0, נגד ברצלונה בגמר ליגת האלופות. בעונת 1996/97 החל קאפלו את ההרפתקה החדשה שלו, כאשר מונה למאמנה של ריאל מדריד. מועדון הפאר הספרדי זכה תחתו באליפות, אולם יחסיו של האיטלקי עם הבעלים דאז, לורנצו סאנס, לא היו בשיאם, הוא לא היה פופולרי בקרב האוהדים והתקשורת הספרדית ביקרה אותו על הסטתו של ראול לעמדת הקיצוני השמאלי. קאפלו חזר לאיטליה, למילאן, אך היה רחוק שנות אור מלשחזר את הישגי הקדנציה הקודמת. מילאן הובסה על ידי רומא ויובה וסיימה במקום העשירי בפער 30 נקודות מהביאנקונרי. לאחר הפסקה של שנה חזר לאמן, הפעם את רומא ב 1999. בעונת 2000/01 זכה בסקודטו ראשון זה עשור תוך כדי שהוא מנחית בבירה האיטלקית את צמד הארגנטינאים וולטר סמואל וגבריאל בטיסטוטה. הג'אלורוסי נקלעו לחובות כבדים ולכן קאפלו נאלץ לעזוב בסוף עונת 2003/04. קבוצתו הבאה של קאפלו היתה יובה, בה כזכור שימש גם כשחקן גם גם במילאן וברומא. פאביו הביא עימו לטורינו את אמרסון במה שעורר זעם רב בקרב אוהדי רומא. קאפלו יצר קבוצה חזקה ביותר שביססה את מעמדה כטובה ביותר באיטליה ומהטובות ביבשת עם זכיות בשתי אליפויות רצופות (שמאוחר יותר נשללו בשל פרשת הקאלצ'ופולי) והגיע פעמיים לרבעי גמר ליגת האלופות. בשל עונש הורדת הליגה של יובה, החליט קאפלו לעזוב את המועדון ומונה שוב למאמנה של ריאל מדריד שסבלה מבצורת ארוכת שנים ללא זכייה באליפות. דון פאביו גם הפעם לא היה חביב הקהל בשל סגנון המשחק המשעמם וההגנתי של הבלאנקוס, אלא שהוא היה נחוש בדעתו להשיב לקבוצה את תואר האליפות וכך עשה. את האליפות ה 30 לה, ריאל מדריד לקחה ביניים עם שוויון נקודות עם ברסה ולאחר חצי עונה חלשה וכמו כן נחלשה כישלון נוסף בליגת האלופות. בסוף העונה קיבל האיטלקי מכתב פיטורין וכאן הגיעה לסיומה קריירת אימון הקבוצות שלו.
פרק חדש החל קאפלו בסוף 2007 והוא אימון נבחרות. נבחרת אנגליה שנדדה מכישלון לכישלון והודרכה על ידי מאמנים כושלים, מינתה את האיטלקי כדי לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל האירופאי בפרט והעולמי בכלל. ארון התארים שלו הלך לפניו וקאפלו זכה לאהדה רבה בקרב הציבור וכמו כן קיבל את אמונה של ההתאחדות האיטלקית שהפכה אותו לאחד המאמנים בעלי השכר הגבוה בעולם. אל יורו 2008 הנבחרת האנגלית לא העפילה ולכן נאלץ פאביו לעשות בדק בית רציני בנבחרת אותה קיבל ובד בבד החל לקחת מורה צמוד שילמד אותו אנגלית. מונדיאל 2010 הוגדר כאכזבה בממלכה. שתי תוצאות תיקו, עם ארה"ב ואלג'יריה, הותירו את הנבחרת בסכנת הדחה כשהיא חולקת את אותם מספר נקודות כמו האמריקאים ועם נקודה פחות מהסלובנים. אולם, במחזור האחרון, גירדה 1-0 דחוק נגד סלובניה והעפילה מהמקום השני בבית. שלב שמינית הגמר לא האיר פנים לקאפלו אשר נאלץ להתמודד כנגד אחת הנבחרות הטובות בטורניר ומהפייבוריטיות לזכייה, גרמניה, שהביסה 4-1 ושלחה את קאפלו ושחקניו הביתה. המאמן ספג ביקורת חריפה על ההתעקשות לשחק ב 4-4-2 שלא התאים לנבחרת ושאילץ לתפקד את ג'רארד בכנף וכמו כן בנוגע לבחירת מספר שחקנים שנויות במחלוקת. לאחר כמה ספוקלציות בקיץ, הוחלט בהתאחדות להמשיך עם קאפלו. דון פאביו הצעיד את אנגליה ליורו 2012, אשר נפתח בצורה נפלאה והפיח שביב של תקווה בקרב הקהל בדבר סיכויי נבחרתו להגיע לשלבים המאוחרים ביותר. הנבחרת נקלעה לבית קשה בו נכללו צרפת, שבדיה ואוקראינה, כאשר היא מסיימת בתיקו עם הצרפתים ומנצחת את שתי האחרות ומעפילה מהמקום הראשון. רבע הגמר יצר מפגש פיקנטי בין קאפלו לאיטליה, משחק שנגרר לפנדלים ובסופו ידה של האזורי הייתה על העליונה. מחלוקת חריפה בין קאפלו להתאחדות בנושא שלילת סרט הקפטן מג'ון טרי, גרמה למאמן להתפטר לאחר כחמש שנים בממלכה. ביולי 2012 הוכרז כמאמנה הטרי של רוסיה חרף הצהרותיו על פרישה מאימון. המאמן הוליך את נבחרתו החדשה למונדיאל בברזיל לאחר ההעפלה מטורניר המוקדמות וזוהי תהיה הופעת הבכורה שלה בזירה הבינלאומית.
כעת המאמן בעל הרזומה האדיר, ירצה להוביל את רוסיה להצלחה בברזיל, שכן כנראה שמדובר באחד הטורנירים האחרונים של קאפלו בן ה 67.

סגל השחקנים
שוערים: איגור אקינפייב (צסק"א מוסקבה), יורי לודיגין (זניט), סרגיי ריז'יקוב (רובין קזאן)
הגנה: ואסילי ברזוצקי, ולדימיר גרנאט, סרגיי איגנאשביץ', גאורגי שניקוב (צסק"א מוסקבה), דמיטרי קומבארוב (ספרטק מוסקבה), אלכסיי קוזלוב (דינמו מוסקבה), אנדריי סמיונוב (טרק גרוזני), אנדריי יאשצ'נקו (אנז'י)
קישור: איגור דניסוב, אלכסיי יונוב, יורי ז'ירקוב (דינמו מוסקבה), אלאן דזגואב (צסק"א מוסקבה), ויקטור פאיזולין, אולג שאטוב (זניט),רומן שירוקוב (קרסנודאר), דניס גלושאקוב (ספרטק מוסקבה), פאבל מוגילבטס (רובין קזאן), אלכסנדר סמדוב (לוקומוטיב מוסקבה)
התקפה: מקסים קנוניקוב (אמקר פרם), אלכסנדר קרז'אקוב (זניט), אלכסנדר קוקורין (דינמו מוסקבה)

שחקני מפתח

איגור אקינפייב
גיל: 28
תפקיד: שוער
קבוצה: צסק"א מוסקבה (רוסיה)

אקינפייב, שנולד במחוז מוסקבה, הוא תוצר מחלקת הנוער של צסק"א, ומאז הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בגיל 17 בלבד, ביסס את מעמדו כשוער הבכיר של מועדון הפאר הרוסי מאז ועד היום. אקינפייב גילה לרוב הופעות טובות ושמר על יציבות בין הקורות, מה שגרם להתעניינות בו מצד מספר קבוצות בכירות באירופה, אך איגור העדיף להישאר בבית. עם צסק"א זכה בכל התארים המקומיים האפשריים ואף היה בורג מרכזי בזכייה ההיסטורית בגביע אופ"א ב 2004/05. קשה להאמין שאקינפייב, שכבר בן 28 וערך מעל 200 הופעות במדי צסק"א, יעבור לקבוצה אחרת, חרף ההצעות הרבות. בנבחרת הלאומית, ערך את בכורתו ב 2004, מאז הוא הבחירה בשער בכל הטורנירים בהן נטלה חלק והיה מהמצטיינים בהגעתה של רוסיה לחצי גמר יורו 2008.

סרגיי איגנאשביץ'
גיל: 34
תפקיד: בלם
קבוצה: צסק"א מוסקבה (רוסיה)

על אף גילו המתקדם, איגנאשביץ' נחשב לבלמה הבכיר של רוסיה וצסק"א יחד עם ואסילי ברזוצקי. העובדה ששניהם מאיישים את מרכז ההגנה של הקבוצה הרוסית במשך שנים רבות, מועילה רבות לנבחרת ונהנית מהתיאום ביניהם. איגנאשביץ' הוא הוותיק יותר, בעל ניסיון רב יותר (קרוב ל 100 הופעות בנבחרת) וגורם לקאפלו להאמין שיש על מי לסמוך בהגנה. מדובר על שחקן שגם אם איבד ממהירותו וכושרו עם השנים, מאוד ממושמע, בעל משחק ראש מצויין ואחד שאף תורם למשחק ההתקפי. בדומה לאקינפייב, גם איגנאשביץ' נמצא כעשור בצסק"א ושותף לכל הצלחותיה.

רומן שירוקוב
גיל: 32
תפקיד: קשר מרכזי
קבוצה: קרסנודאר (רוסיה)

לאחר שנים של נדידות בקבוצות שונות, שירוקוב השתקע בזניט ב 2008, שם נאלץ לשחק תחילה כבלם בעקבות עזיבתו של שקרטל לליברפול ופציעותיו של לומבארטס. שירוקוב גילה יכולת טובה בתפקידו החדש, אך עונה לאחר מכן שב לעמדתו המקורית במרכז המגרש. בעונת 2010/11, נעדר למשך כשלושה חודשים, אבל מעבר לכך שמר על יציבות בקישור של זניט והיה המוציא לפועל של ההתקפות ובעל חוש משובח לשערים. בינואר השנה, הסתכסך רומן עם מאמן הקבוצה באותה תקופה, לוצ'אנו ספאלטי, ולפי העיתונות העניינים החריפו עד לאלימות פיזית בין השניים ,מה שהוביל להשאלתו של שירוקוב לקרסנודאר. בחצי העונה האחרונה, הציג את היכולת המוכרת שלו מזניט גם מקבוצה מאזור הקווקז וסיומה במקום הרביעי. פיטוריו של ספאלטי במהלך העונה אמורים לשמח את שירוקוב שבעונה הבאה אמור לחזור לזניט. הפריצה המאוחרת שלו גרמה לכך שזומן לראשונה לנבחרת רק בגיל 27 עם הגעתו לזניט. חוס הידינק, מאמנו הלאומי, החליט לנסות ולהשתמש בו כבלם, מה שכמובן התברר כניסוי מוצלח של אדבוקאאט בזניט, אולם במשחק הפתיחה נגד ספרד, נחלה רוסיה מפלה 4-1 ולשירוקוב היה חלק בלתי נפרד בתצוגת הנפל של ההגנה. בשל כך, הידינק הדיח אותו לספסל לכל יתר הטורניר. הופעותיו הנהדרות לא יכלו להשאיר אדיש את אדבוקאאט, מחליפו של הידינק בנבחרת שמכיר אותו כה טוב, שהשיב את הקשר לנבחרת ב 2010. מאז הוא משמש כאחד השחקנים המשמעותיים ביותר עבור רוסיה, מגלה קור רוח ומנהיגות, מה שזיכו אותו בסרט הקפטן.

שימו לב ל...
אלכסנדר קוקורין
גיל: 23
תפקיד: חלוץ
קבוצה: דינמו מוסקבה (רוסיה)

קוקורין הצטרף למחלקת הנוער של דינמו מוסקבה עד שב 2008 ערך את בכורתו בקבוצה הבוגרת. הוא עלה כמחליף והספיק לכבוש את שער השוויון שהוביל מאוחר יותר לניצחון קבוצתו, בעודו בן 17. בעונת 2008 הספיק לכבוש אף שער נוסף. קוקרין המוכשר המשיך להתפתח בדינמו, בה שימש כשחקן ספסל, אך אחד שניתן לסמוך עליו. הפריצה הגדולה החלה בעונת 2012/13, בה כבש עשרה שערים ב 22 משחקים. המועדון ממוסקבה שרצה לשמור על הכישרון שלו, הציב לו סעיף שחרור של 19 מיליון יורו. אלא שהכסף הגדול שהתחיל לזרום אז לאנז'י מחצ'קאלה, לא מנע ממנה לשים את ידה על החלוץ הצעיר ביולי 2013. אולם, הכסף הפסיק לזרום לאנז'י שנאלצה למכור את כל שחקניה הבכירים, וביניהם קוקורין. חודש בלבד שהה אלכסנדר בדגסטאן ואף לא שיחק כי כאמור הליגה עדיין לא החלה. דינמו ניצלה את המשבר של אנז'י והשיבה את קוקרין הביתה וברווח עצום, שבדיעבד העברתו התבררה כהחלטה חכמה ביותר. העונה הנוכחית של קוקורין לא היתה שונה מאשתקד וכבש בליגה עשרה שערים נוספים. בזירה הלאומית, קוקורין בלט בנבחרת רוסיה הצעירה בה כבש שמונה שערים וזומן לראשונה לנבחרת הבוגרת ב 2011. החלוץ הצעיר נמצא בעיקר בצילו של קרז'אקוב שמועדף בצדק, אולם הנסיגה בכושרו של חלוצה של זניט ויציבותו של קוקרין, עשויים לו לא מעט דקות תחת קאפלו, שכבר התחיל להעניק לו אמון במשחקי המוקדמות והידידות האחרונים. מי יודע, טורניר טוב בברזיל ואולי יימצא את עצמו בקבוצה בכירה באירופה.

ובגדול...
הנבחרת המנוסה והמגובשת של קאפלו היא לא אחת שתעשה חיים קלים לאף יריבה. את הבית אליו הוגרלה היא אמורה לעבור יחד עם בלגיה כשכל תוצאה מלבד ניצחונות נגד דרום קוריאה ואלג'יריה ייחשבו לאכזבה. נגד הבלגים הכשרוניים והחזקים הרוסים יצטרכו להתאמץ ולהקיא דם, אך הכנה קפדנית של קאפלו למשחק עשויה להניב הפתעה. ברוסיה לא רוצים אפילו לחשוב על הדחה משלב הבתים, ובדמיה ויעפילו לנוקאאוט, צפויים כנראה להתמודד נגד אחת מבין גרמניה או פורטוגל. הסיכויים לעבור את הגרמנים קלושים, אך נגד בפורטוגזים הוכח כבר בשלב המוקדמות שעשוי להיות קרב שקול. מכאן והלאה זה כבר בונוס עבור הנבחרת, שהוכיחה ביורו 2008 שלא כדאי להספיד אותה.

על מנת להימנע מהפרעות בדיון האיצטדיונים והפרעות לדיון הכדורסל, ראוי לדעתי לפתוח דיון ייעודי להיכלים.

אני ארכז בקצרה את הפרוייקטים שעל הפרק..

היכל הספורט רוממה- חיפה (5,000)
בבנייה

עשוי לארח את הפיינל פור הישראלי בסוף העונה (2011/12) כדי להוריד מהעומס של היכל נוקיה שיארח את גמר הליגה האדריאטית.



היכל הפיס "ארנה"- ירושלים (5,600)
בבנייה

בעתיד יורחב ל10,700. הבנייה בשלבים ראשוניים בלבד ועשויים לחול עיכובים או ביטולים של חלקים בפרוייקט עקב גירעון.


היכל הספורט טוטו- חולון (5,000)
בבנייה

הבנייה יצאה לדרך בסוף חודש נובמבר האחרון



היכל הכדורסל בקריית הספורט- באר שבע (3,000)
בבנייה

יוקם בסמוך לאיצטדיון "טוטו- ווינר" החדש



ארנה ראשון לציון (5,000-7,000)
בתכנון

הערה: הושג מימון לפרוייקט מתרומה של מועצת ההימורים



היכל הספורט החדש- נתניה (3,000)
בתכנון

הבנייה תצא לדרך בתחילת 2012



אולם הקרייה המחודש- אשדוד (2,200)
בתכנון




היכל הישוב הקהילתי גן נר (2,000)
הושלם

מאז שעברה הפועל גלבוע/גליל מהיכל כפר בלום להיכל בגן נר בעקבות האיחוד עם הגלבוע נאלצה להסתפק ב900 מקומות בלבד. כדי להתאים את התנאים למשחקים אירופאים, הורחב ההיכל ל2,000 מקומות.



אם שכחתי משהו.. מוזמנים להוסיף.

דיון פורה.

אנחנו ממשיכים להתחדש. פשוט תתחילו מאיפה שהפסקנו.

אליפות צרפת הפתוחה - הרולאן גארוס, טורניר הגראנד-סלאם המתקיים על מגרשי חימר יצא היום לדרך.
האליפות נערכת מאז 1928 במרכז הטניס "רולאן גארוס" (טייס שהצטיין במלחמת העולם הראשונה), סמוך ליער בולון שבמערב פאריס.
כאמור, האליפות מתקיימת על משטח החימר שנחשב לאיטי יחסית. האליפות נמשכת 15 ימים (מתחיל ביום ראשון ולא ביום שני, כמקובל).
אליפות צרפת הפתוחה החלה כאליפות לאומית ב-1891, והתקיימה על מגרשי הדשא עד שנת 1928.
בשנת 1925 היא "נפתחה" לטניסאים מחוץ לצרפת, ובשנת 1928 האליפות נערכה לראשונה על חימר במקומה הנוכחי.
בשנת 1968 השתתפו לראשונה שחקנים מקצוענים באליפות צרפת והיא הייתה הראשונה מבין 4 טורנירי גראנד-סלאם שנפתחה למקצוענים.
האיצטדיון המרכזי של הטורניר נקרא על שמו של פיליפ שאטרייה שהיה מראשי איגוד הטניס הצרפתי.
האיצטדיון נבנה ב-1928 סביב מרכז ה"רולאן גארוס". איצטדיון 'פיליפ שאטרייה' מכיל 15,059 מושבים.
המגרש השני בחשיבותו נקרא על-שמה של סוזאן לנגלן, טניסאית צרפתית מצטיינת בשנות ה-20 של המאה ה-20. ה'סוזאן לנגלן' מכיל 10,076 מושבים.
באליפות צרפת הפתוחה, משחקים רק בשעות האור ואין משחקי לילה עם תאורה מלאכותית.
סה"כ הפרסים הכולל באליפות גדל השנה ב-2.95 מיליון יורו ויסתכם ב-23,968,900 יורו. שני הזוכים בטורניר יקבלו 1.65 מיליון יורו כ"א.
בתחרויות הראשיות ליחידים ויחידות משתתפים/ות 128 שחקנים/ות, ובזוגות גברים ונשים משתתפים 64 זוגות.



האיצטדיון המרכזי של הטורניר - "פיליפ שאטרייה" (Philippe Chatrier)



האלופים ב-2013: רפאל נאדאל (ספרד) ו-סרינה וויליאמס (ארה"ב).



לישראל יש באליפות ייצוג של 3 שחקנים ושחקניות:


גברים:


דודי סלע



בן 29 מת"א (במקור קריית שמונה)
דירוג בעולם (יחידים): 110
ישתתף בטורניר היחידים.


נשים:

שחר פאר



בת 27 ממכבים
דירוג בעולם (יחידות): 86
תשתתף בטורניר היחידות, ועדיין לא ידוע האם בזוגות.


יוליה גלושקו



בת 24 מת"א
דירוג בעולם (יחידות): 98
תשתתף בטורניר היחידות.


יריבים/ות לישראלים/ות:


דודי סלע:

סיבוב ראשון: דונלד יאנג (ארה"ב, 79)


שחר פאר:

סיבוב ראשון: יוג'ין בושארד (קנדה, 19)


יוליה גלושקו:

סיבוב ראשון: דונה וקיץ' (קרואטיה, 67)


* אלוף 2013, רפאל נאדאל (ספרד, 1 בעולם), יחל את המסע להגנה על התואר מול רובי ג'ינפרי (ארה"ב, 279) שקיבל כרטיס חופשי.
נובאק ג'וקוביץ' (סרביה, 2) יפתח את הטורניר מול ג'ואו סוסה (פורטוגל, 44).
סטאניסלאס וורינקה (שוויץ, 3) יפתח את הטורניר מול גיז'רמו גרסיה-לופז (ספרד, 41).
רוג'ר פדרר (שוויץ, 4) יפתח את הטורניר מול לוקאש לאקו (סלובקיה, 87).

* אלופת 2013, סרינה וויליאמס (ארה"ב, 1 בעולם) תפתח את המסע להגנה על התואר מול אליז קים (צרפת, 138) שקיבלה כרטיס חופשי.
נה לי (סין, 2) תפתח את הטורניר מול קריסטינה מלאדנוביץ' (צרפת, 104).
אגניישקה רדוואנסקה (פולין, 3) תפתח את הטורניר מול שוואי זנג (סין, 34).
סימונה האלפ (רומניה, 4) תפתח את הטורניר מול אליסה קלייבנובה (רוסיה, 85).


ההגרלה המלאה בגברים

ההגרלה המלאה בנשים


"הרולאן גארוס" בטלוויזיה:

* ערוץ יורוספורט וערוץ יורוספורט 2 יעבירו כל יום שידורים ישירים של משחקי האליפות, גברים ונשים, החל מהיום ב-12:00.


כל התוצאות בלייב נתונים באתר הרשמי של הטורניר

* הרולאן גארוס אמור להיות משודר גם כאן.

ליגת ווינר סל - עונת 2013-14
ב-13 לאוקטובר תצא לדרך ליגת הכדורסל של ישראל וכמו מדי שנה גם הפעם צריך לעקוב אחרי מדריכים בנוגע לשיטת הליגה ורישום השחקנים. לאחר שבעונה החולפת השחקנים הישראלים נכנסו לשביתה לקראת סיום הליגה, הגיעו שני הצדדים (אירגון השחקנים והמנהלת) לפשרה: במסגרת חמש העונות הקרובות יתקיים בליגה החוק הרוסי, כלומר כל קבוצה תהיה מחויבת לשתף בכל רגע נתון במגרש שני שחקנים ישראלים. בנוסף, כל קבוצה תוכל לרשום עד חמישה זרים בטופס המשחק ובסך הכל שמונה שחקנים זרים במהלך העונה כולה. כמו כן, בעזרתו של הטוטו, קבוצה שתרשום ארבעה שחקנים זרים או פחות בטופס המשחק, בכל העונה, תהנה מבונוס של 250 אלף שקל מהטוטו. עם זאת, קבוצה שתשתף חמישה זרים ולו למשחק אחד בלבד במהלך העונה - יישלל ממנה הבונוס. בנוגע לרישום השחקנים הצעירים, כל קבוצה בליגת העל תחויב לרשום בסגל השחקנים שלה שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ושחקן ישראלי שלישי מתחת לגיל 25. עם זאת, לעניין הזה אין שום חשיבות מבחינת קידום השחקן הישראלי מאחר ומדובר בסגל הרחב שתרשום כל קבוצה בליגה, ולא בסגל המשחק. המשמעות: כל קבוצה תוכל לרשום לצורך העניין גם שחקני נוער שהם חלק מהקבוצה הבוגרת.

שיטת המשחקים
שיטת המשחקים בליגת העל בכדורסל תשתנה כבר בעונה הקרובה, מעתה הבית העליון יהיה בן ארבע קבוצות בלבד בעוד הבית התחתון יכלול שמונה קבוצות.
העונה הסדירה תכלול 22 מחזורים בשני סיבובים כשלאחריהם יחולקו הקבוצות לבית העליון והתחתון. בבית העליון ייערכו שני סיבובים (שישה משחקים) בעוד בבית התחתון ישוחק סיבוב אחד (שבעה משחקים). בסיום הבתים, יתקיים הפלייאוף כאשר כמו בעונות האחרונות, הקבוצה מהמקום הראשון תארח את המקום השמיני, הקבוצה מהמקום השני תארח את זו שסיימה שביעית וכן הלאה. המשמעות היא שלכל המעפילות לבית העליון יובטח יתרון הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הגמר לא ישוחק במשחק אחד והאמת גם לא בסדרה: בישראל כאמור נוהגים למצוא שיטות שונות ומגוונות לקביעת אלופה, הספורטיביות לא אופציה. שני משחקים של בית וחוץ ייערכו בין שתי הקבוצות שיעלו לגמר, כאשר הקבוצה שתנצח בהפרש גבוה יותר בסיכום שני המשחקים, תצא לחגוג אליפות. פיינל פור לעונה מלאה זה הזוי? לא לדאוג ליצירתיות כשמדובר במנהלת הליגה.

לוח המשחקים

טבלת הליגה (מתעדכן)


רק בישראל - הפסידה למכבי ת"א 5 מתוך 6 משחקים במהלך העונה וזכתה באליפות. מכבי חיפה חוגגת


עוד לפני פתיחת הליגה, אנחנו מתחממים עם גביע הליגה, גביע ווינר סל, שצפוי לספק לנו כמה משחקים מרתקים ובראשם הדרבי התל אביבי כבר ברבע הגמר. המשחקים יתפרסו לאורך 5 ימים וישוחקו בבית מכבי בראשל"צ, למעט הדרבי התל אביבי ונתניה-ירושלים, שישוחקו בנוקיה.

תוכנית משחקי גביע ווינר סל

רבע הגמר (יום א' 6 באוקטובר, בית מכבי בראשון לציון):
-----------------------------------------------------
16:00 מכבי SCE אשדוד – עירוני דיזינגוף סחר נס ציונה (משחק ראווה)
18:15 הפועל יונט חולון – אלטשולר שחם גלבוע/גליל
20:45 הפועל פתאל אילת – מכבי דלתות פנדור ראשון לציון

רבע גמר (יום ב' 7 באוקטובר, היכל נוקיה בתל-אביב)
-------------------------------------------------
18:15 גרינטופס נתניה – הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב – הפועל SP מצרפלס תל-אביב

חצאי הגמר (יום ד' 9 באוקטובר, בית מכבי ראשון לציון)
----------------------------------------------------
18:15 הפועל יונט חולון או אלטשולר שחם גלבוע/גליל – גרינטופס נתניה או הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב או הפועל SP מצרפלס תל-אביב – הפועל אילת או מכבי ראשון לציון

משחק הגמר יתקיים ביום ה' 10 באוקטובר בבית מכבי בראשון לציון.

שתהיה עונה פוריה ודיון מהנה!

תודה רבה לאורי (OriRR) שלקח על עצמו סיקור של חצי ליגה וכן גם לשי (LIVERPOOL87) וליעקב (yakov_y) על תרומתם לסיקורים

תעודת זהות
תאריך לידה: שוויץ 3:5 גרמניה (באזל, שוויץ; 5.4.1908)
ההפסד הכי גדול: אנגליה חובבנים 0:9 גרמניה (בודפשט, הונגריה; 13.3.1909)
הניצחון הכי גדול: גרמניה 0:16 רוסיה (שטוקהולם, שוודיה; 1.7.1912)
מלך השערים: גרד מולר, מירוסלב קלוזה (68 שערים)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: לותר מתיאוס (150)
דירוג נוכחי: 2
הישגים:

• זכייה במונדיאל: 1990, 1974, 1954
  
• זכייה באליפות אירופה: 1996, 1980, 1972

היסטוריה

גרמניה זכתה שלוש פעמים באליפות העולם (1954, 1974, 1990). הזכייה הראשונה, הידועה גם בכינוייה 'הנס של ברן', הייתה הראשונה של גרמניה וכנראה המיוחדת ביותר מכולן, מכיוון שנבחרת מערב גרמניה הגיע כאנדרדוג מוחלט מול ההונגרים החזקים. משחק הגמר בין הנבחרות, שוחק באצטדיון וואנקדורף בברן 1954, היה הפעם השנייה בטורניר זה שבו נפגשות שתי הנבחרות. במפגש הקודם ביניהן בשלב הבתים הביסה הונגריה את מערב גרמניה בתוצאה 8:3. שחקן נבחרת הונגריה פרנץ פושקש שהפך לימים לאגדה, עלה לשחק אף על פי שלא היה כשיר למשחק. למרות זאת, הוא העלה את נבחרתו ליתרון 1:0 לאחר 6 דקות של משחק. שתי דקות מאוחר יותר, כבש זולטאן זיבור שער נוסף לזכות ההונגרים, והעלה אותם ליתרון 2:0, והיה נראה כי ההונגרים בדרך הבטוחה לזכייה בתואר. למרות זאת, שני שערים של הגרמנים מקס מורלוק והלמוט רהאן לפני המחצית איזנו את התוצאה, והחזירו את מערב גרמניה לתמונה. במחצית השנייה החמיצה נבחרת הונגריה מספר הזדמנויות בטוחות לכיבוש, והלמוט רהאן העניש את ההונגרים כשכבש שער נוסף, והעלה את נבחרתו ליתרון 3:2. שתי דקות לפני סיום המשחק, פסל שופט המשחק שער לא חוקי שכבש פרנץ פושקש, אך זעמם של ההונגרים כלפי השופט היה לשוא, ולאחר מספר דקות שרק השופט לשריקת הסיום. נבחרת מערב גרמניה ניצחה את נבחרת הונגריה בתוצאה 3:2, וזכתה לראשונה בגביע העולם. אותה הזכייה מיוחדת במינה כי היא גם סימנה את התפנית במצבה הכלכלי של גרמניה אשר יצאה ממש לדרך חדשה ומשגשגת מאותה התקופה.


הנבחרת האגדית של 74, המוכשרת ביותר שידעה גרמניה?

מודניאל 1974 אשר אירחו הגרמנים היה ההזדמנות של גרמניה להחזיר את הגביע לאחר 20 שנה. במשחק הגמר של הטורניר כבשו הגרמנים פול ברייטנר וגרהרד מולר שער אחד כ"א, מול שער אחד של ההולנדי יוהן ניסקנס, והובילו את מערב גרמניה לניצחון על הולנד הגדולה של יוהאן קרוייף בתוצאה 2:1, ולזכייה שנייה בגביע העולמי. שי האומרים שזו הנבחרת החזקה ביותר שידעה גרמניה, עם סוללת כוכבים שגם זכתה בהכל והרבה בעוד מפעלים נוספים.

מונדיאל 1990 נערך בארץ המגף, איטליה. המנצחת בטורניר הייתה נבחרת מערב גרמניה, שניצחה במשחק הגמר את ארגנטינה בתוצאה 1:0, וזכתה בתואר בפעם השלישית בתולדותיה. כל שנשאר חקוק מאותו מונדיאל בארץ המגף, הוא הפנדל של ברמה אשר מכריע את גורל הטורניר לטובת גרמניה המאוחדת הטריה ומשאיר את מראדונה לדמוע. עם שלוש זכיות בתואר (ושלוש סגנויות) , הפכה גרמניה להיות הנבחרת המצליחה ביותר במונדיאל ל-4 שנים הבאות, עד שברזיל זכתה בתואר הרביעי שלה אחרי 4 שנים , במונדיאל 1994. מאמן הנבחרת הגרמנית פרנץ בקנבאואר הפך להיות הכדורגלן השני בהיסטוריה אחרי מאריו זגאלו מברזיל, שזוכה בתואר גם כשחקן (1974) , וגם כמאמן הנבחרת. כך למעשה , הפך בקנבאואר גם לקפטן הראשון של נבחרת שזכתה בתואר , שזכה בתואר גם כמאמן של אותה נבחרת.

מזה 24 שנים לא טעמו הגרמנים את טעם הזכייה. דורות של כוכבים גדולים כמו אוליבר קאן, מיכאל באלאק, ממט שול, מתיאס זאמר ואחרים, לא הצליחו לשחזר את ההצלחות. גם הדור העכשווי, שנחשב למוכשר ומגוון מאוד, נכנע לנבחרת הספרדית בטורניר האחרון בדרום אפריקה.

הדרך למונדיאל

גרמניה לא חשבה שהדרך למונדיאל תהיה כזאת קלה. יחד עמה שובצו לבית C השכנה אוסטריה, ידידה סקנדינבית כדוגמת שוודיה, איי פארו, אירלנד וקזחסטן. אז כפי שאפשר להסיק, הגרמנים לא נתקלו ביותר מדי קשיים, וניצחו בתשעה מעשרת משחקיהם. משחק אחד שהם יזכרו יהיה ה4:4 המטורף שנערך בברלין בין גרמניה לבין שוודיה; גרמניה הוליכה 0:3 במחצית, כאשר אוזיל קבע 0:4 אחרי 10 דקות במחצית השנייה. שבע דקות אח"כ איברהימוביץ' צימק ל1:4, שתי דקות אח"כ מיקאל לוסטיג קבע 2:4; 14 דקות לסיום אלמנדר התחיל להלחיץ את הגרמנים כשקבע 3:4, והוא ידע בדיוק למה הוא מלחיץ אותם, כאשר בדקה ה93, רסמוס אלם קבע 4:4 מ-ט-ו-ר-ף שייזכר לעוד שנים רבות.



שנה פחות יום מאוחר יותר, גרמניה התארחה אצל שוודיה בסולנה ושם חיכה לנו עוד משחק ענק. 42 דקות מהפתיחה וזה היה כבר 0:2 לשוודים. אוזיל צימק בדקה ה45 ל1:2, ואח"כ גרמניה פשוט התפוצצה על שוודיה, עם רביעייה בין הדקות 52-76. בתווך, הספיקו השוודים לצמק ל4:3, אבל בסופו של דבר זה נגמר עם 5:3 גדול לגרמניה, שהחזיר את הכבוד האבוד מהמפגש הקודם. שני מפגשים, 16 שערים, תאווה לעיניים! הגרמנים מסיימים ראשונים בבית עם 28 נק', 9 ניצחונות ותיקו אחד, יחס שערים +26 והרבה שקט נפשי לקראת גביע העולם.

המאמן: יואכים (יוגי) לאוו



המאמן אשר כבר סוגר עשור בנבחרת (שנתיים עם קלינסמן) נוסע עם שחקנים כנראה לטורניר האחרון מבחינתו. במאזנו רקורד מרשים בטורנירים הגדולים כאשר בכל אחד מהם המנימום היה חצי הגמר, אך גביע עדיין לא נסע לברלין. הפעם כמו שזה נראה כרגע, המשימה קשה ומאתגרת מתמיד כאשר מכת פציעות של שחקנים קבועים שרצו אצלו ומכירים טוב את שיטת המשחק תחתיו, כנראה יראו את הטורניר מהבית, מהיציע או מהספסל. עדיין לא ברור לאיש לאלו מסקנות יגיע בזמן הקצר שנותר, בו יהיה חייב למצוא 11 בודדים שירוצו יחדיו כיחידה אחת. משחקי האימון שנותרו יספיקו כדי לבחון כמה אפשריות פרסונליות מעניינות שיש לו עדיין בסגל, אך לא יקנו לו נבחרת משומנת ומחוברת. את עבודת הבנייה והחיבור בין השחקנים היה על הנבחרת לתרגל בשנתיים האחרונות בשלבי המוקדמות, ולא כשלושה שבועות לפני המאני טיים. אם כך, רוב הסיכויים שיוגי יפנה בעיקר לאלו שכבר רצו אצלו בכמה משחקים בשנים האחרונות ומכירים את שיטות המשחק: קלוזה בגילו המתקדם, קדירה שרק לאחרונה הבריא ועדיין לא בפורמת משחק שנבנת לאורך עונה מלאה, קרוס או לאם בקישור האחורי שלא ברור אם הן אופציות באמת עדיפות על שווינשטייגר לצד קדירה, אוזיל אשר בנסיגה חדה אך כבר שחקן של קבע בנבחרת וקשה יהיה לנפות אותו מההרכב בלי שיעשה נזק וכו'. לאוו כנראה יבחר במנימום שינויים וזעזועים גם במחיר ריצה עם שחקנים שלא בכושר שיא, מאשר להתחיל להריץ שחקנים חדשים שלא מכירים את השיטה והמעמד רגע לפני הטורניר. יצמצם עבורו את הנזקים? ספק.

סגל השחקנים

שוערים: מנואל נוייר (באיירן מינכן), רון-רוברט צילר (האנובר 96), רומן ווידנפלר (בורוסיה דורטמונד).

הגנה: ג'רום בואטנג (באיירן מינכן), פר מרטסאקר (ארסנל), פיליפ לאהם (באיירן מינכן), מאטס הומלס (בורוסיה דורטמונד), בנדיקט הוודס (שאלקה 04), מרסל שמלצר (בורוסיה דורטמונד), קווין גרוסקרויץ (בורוסיה דורטמונד), שקודרן מוסטפי (סמפדוריה), אריק דורם (בורוסיה דורטמונד).

קישור: לוקאס פודולסקי (ארסנל), בסטיאן שווינשטייגר (באיירן מינכן), מסוט אוזיל (ארסנל), תומאס מולר (באיירן מינכן), סמי ק'דירה (ריאל מדריד), טוני קרוס (באיירן מינכן), אנדרה שורלה (צ'לסי), מריו גצה (באיירן מינכן), מרקו רויס (בורוסיה דורטמונד), יוליאן דרקסלר (שאלקה 04), מתיאס גינטר (פרייבורג), כריסטוף קריימר (בורוסיה מנשנגלדבאך).

התקפה: מירוסלב קלוזה (לאציו), קווין פולאנד (הופנהיים).

שחקני מפתח

פיליפ לאם



קבוצה: באיירן מינכן
עמדה: קשר אחורי, מגן ימני
גיל: 30

מזה כמה שנים טובות עונה לקטגוריה שחקן מפתח בנבחרת הגרמנית ובאופן טבעי ימלא תפקיד חשוב במשחק של הנבחרת. אומנם הפעם עשוי למלא תפקיד חדש אליו נכנס העונה בהדרכתו של פפ גווארדיולה - קשר הגנתי. לאם כבר תורגל גם במדי הנבחרת בתפקיד הנ"ל במהלך החודשים האחרונים אך עכשיו, כאשר בקישור ההגנתי נכפו חיסורים, לאם עשוי לסייע לנבחרת בעמדה ובמהלך המשחק אף לעבור תפקוד לעמדת המגן. מכל החיסורים, זה נראה כאילו שהנבחרת הרוויחה כולבו, אבל זה רק הזמן יגיד. לאם, אשר משמש גם כקפטן של הקבוצה, יצטרך להמשיך לשאוף לדחוף את החברים קדימה אל עבר הגביע וממרכז המגרש, המשימה טבעית ונגישה יותר לקפטן של קבוצה. יכולת מירבית היא משהו שיש לצפות משחקן שהולך לשחק תפקיד כל כך מרכזי ומכריע בגורל הנבחרת בטורניר, הכנראה די אחרון שהוא יקח בו חלק מוביל, בגילו הדי מתקדם. זו הזדמנות אחרונה שלך, לאם.

מירוסלב קלוזה



קבוצה: לאציו
עמדה: חלוץ
גיל: 36

לא להאמין, מירוסלב קלוזה עדיין איתנו. עוד במונדיאל 2002 למד העולם להכיר את הסקורר הגרמני הבינלאומי והיום, בשנת 2014, מירוסלב קלוזה לא רק עדיין בסגל הנבחרת הגרמנית למונדיאל, אלא שהוא גם כנראה ממשיך להיות מיועד להרכב הראשון ואולי אף יותר מתמיד. אם חשבנו שבשנים האחרונות מריו גומז מתחיל לאיים על מעמדו בהרכב, אז אצל מריו גומז התחילה נסיגה בקריירה בשנה האחרונה שנדחה עלידי באיירן והיה חייב לחפש קבוצה וזה המשיך עד כדי פציעה שגמרה לו גם את הסיכויים להכנס לסגל הנבחרת. קלוזה בעצם מאותו הרגע הפך לשחקן חשוב עוד יותר כי למאמן הנבחרת הצטמצמו האלטרנטיבות. בשאר החלוצים ברחבי גרמניה הוא מאמין הרבה פחות, אך גם אם היה חושב שכן מישהו טוב מספיק עבור המעמד, אז זה עשוי להיות קצת מאוחר. אף חלוץ אחר בגרמניה לא קיבל מספיק דקות וצבר מספיק ניסיון על מנת לקבל כבר את תפקיד החלוץ הראשון של גרמניה. במצב שנוצר, קלוזה הוא סוג של באנקר, אך עם זאת, אם לא יפתח טוב את הטורניר, עדיין קיימת האופציה אותה המאמן כבר בדק ודיבר עליה בעבר והיא מערך ללא חלוץ. איך שאני רואה את זה כרגע, הדבר תלוי רק ביכולת של קלוזה. אם יהיה טוב, האופציה לשחק בלי חלוץ טבעי לא תעלה על סדר היום. כן וכמובן, אם קלוזה יהיה טוב ויכבוש, אז הוא רחוק רק שער אחד מלהשתוות לרונאלדו במלכות השערים של המונדיאל ובמרחק צמד מלהתבודד במעלה הטבלה.

תומאס מולר



קבוצה: באיירן מינכן
עמדה: קשר
גיל: 24

אחד התגליות הגדולות של שנת 2010, אותה שנת מונדיאל בה פרץ לתודעה הבינלאומית, מגיע תומאס מולר לגביע העולם 2014 על תקן כוכב לכל דבר ועניין. בזמן הזה הספיק השחקן לאסוף כמה אליפויות בונדסליגה, גביעים וכמובן גביע אלופות. אם נשארו עדיין אתגרים שלא מומשו לבחור הדי צעיר, אז הטורניר שיצא לדרך בברזיל הוא בדיוק הגביע החסר בארון הגביעים. בתקופה בה שווינשטייגר לא בשיא הכשירות, פודולסקי כבר ממזמן לא משמ פאקטור, קדירה יש כמעט עונה שלמה בחוץ ואוזיל בנסיגה חדה ביכולת, האחריות המוטלת על תומאס מולר לבלוט עוד יותר ולעזור למשחק הקישור להיות דומננטי כמו בעבר, טיפסה לגבהים חדשים. יחד עם טוני קרוס ומרקו רוייס, הם הדור החדש של קישור הנבחרת ועליהם יהיה להוביל את גרמניה. מולר הוא היחידי מבין שלושתם שהצליח לצבור כבר ניסיון במעמד הזה לפני כארבע שנים ולכן אין תירוצים והוא יהיה חייב שוב לספק טורניר טוב כדי שלגרמניה יהיה סיכוי להגיע רחוק.

שימו לב ל...

קווין גרוסקרויץ



קבוצה: בורוסיה דורטמונד
עמדה: קשר/מגן
גיל: 26

אם היו שואלים את קווין מה הצבע עור שלו הוא היה סביר להניח עונה צהוב שחור. שכן קווין מזוהה עם בורוסיה דורטמונד יותר מכל שחקן אחר. קווין נולד בשנת 1988 בדורטמונד והעביר את תחילת הקריירה שלו ברוט וייס אאלן מהליגה השניה/שלישית לפני שזוהה ב 2009 על ידי הסקאווטים של דורטמונד. השנה גם מוגדרת לטובה בקריירה עד כה:" המו"מ ארך בדיוק שלוש שניות, איך שזיהיתי שכתוב למעלה בורוסיה דורטמונד הסיפור היה גמור".
5 שנים בהם קווין לא היה תמיד שחקן הרכב ראשון (יותר רוטציה) אבל הרב גוניות שלו ובעיקר החוש הלוחמני והחריצות שלו ובעיקר הפיוז הקצר שזה נוגע ליריבה הגדולה שאלקה, הפכו אותו לאליל האוהדים. קווין זה בורוסיה ובורוסיה זה קווין התרברב אוהד בורוסיה בעיתון מקומי שנשאל לגבי השחקן האהוב עליו.
בעיקבות הפציעה הקשה של המגן הימני לוקאש פישצ'ק העונה עבר גרוסקרוייץ הסתה מעמדת הקשר לעמדת המגן. היציבות והיכולת הטובה שגילה כמו גם שלנבחרת גרמניה אין יותר מדי אלטרנטיבות בעמדת המגן ימני (לאם מתוכנן לשמאל או לעמדת הקשר האחורי) בנוסף לעובדה שהוא יכול לשחק למעשה בכל עמדה במגרש (אפילו כשוער הוא הוכיח את עצמו) הביאו לו את הזימון לנבחרת על תקן שחקן כולבו וגם פה מקווה קווין רק " לייצג את דורטמונד בכבוד". חשוב להדגיש שאם האיתותים של לאוו מפורשים נכון הרי שקווין יהיה באנקר בעמדת המגן ימני. דבר בלתי נתפס עוד לפני כמה חודשים.

יוליאן דרקסלר



קבוצה: שאלקה 04
עמדה: קשר התקפי
גיל: 20

ילד הפלא החדש של הכדורגל הגרמני ושחקן שאלקה מזה 14 שנים אשר ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים כשהוא בן 17 בלבד בשנת 2011, מאז הוא נחשב לאחד השחקנים הכי מוכשרים בליגה ולפוטנציאל ממשי. במיוחד בעונת 2012/2013 שהוא בסך הכל בן 20 הצליח להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שלו והיה שחקן משמעותי אם לא אפילו הכוכב של שאלקה בדרך לליגת האלופות. דרך כל אלו וכמו גם הנסיקה האדירה ביכולת שלו לאחרונה, הביאו את הסקאוטים של הרבה קבוצות בכירות באירופה לרשום את השם שלו בפנקסים שלהם. אם השמועות נכונות ב 2015 הוא עובר לבאיירן מינכן, אך ארסן וונגר עוד מקווה להערים על הבווארים ולהנחית אותו בהייבורי.
את העונה הנוכחית סיים דרקסלר בתחושות מעורבות, מצד אחד זאת לא היתה עונה טובה שלו גם בין היתר בגלל פציעות מטרידות וחוזרות וגם בגלל שהוא לא הצליח כל העונה לשחזר את היכולת שלו מהעונה הקודמת. עד כדי כך שרבים לא הבינו איך לאוו לוקח אותו ולא את עמיתו לקבוצה מקס מאייר שהיה לדעת אוהדי שאלקה ראוי יותר מיוליאן. אלא שיוגי לאוו יודע מה יוליאן שווה: " הוא עבר עונה לא קלה, אבל אני יודע מה טמון בו וכמה הוא יכול לתרום. אם לא יקרה משהו יוצא דופן אני לא רואה סיבה למה הוא לא יהיה בקאדר".
דרקסלר רואה במונדיאל הקרוב קפיצת מדרגה נוספת בקריירה שלו ומקווה להזדמנות מהמאמן הלאומי:" אני יודע שכרגע אני לא מתוכנן להרכב, אבל אני יודע שאני יכול לעזור ואני רוצה לתרום."
אולי הקפיצת מדרגה הזאת תחזיר את היכולת שראינו לפני שנה ממנו, ככה לפחות מקווים כולם, בין אם זה יוליאן, לאוו, שאלקה או אוהדי הנבחרת, כי הילד הזה יכול להוביל בעתיד את הנבחרת וזה משהו שאף אחד בנבחרת גרמניה לא מסתיר.

ובגדול...

גרמניה אומנם תמיד מגיע בגישה שהמטרה ללכת עד הסוף, אבל הפעם הנמחת הציפיות ברורה לכל. הגרמנים הם לא מאותן מדינות שמגיעות באופריה לכל טורניר אלא יותר ביקרותיים ובעלי מודעות עצמית גבוהה. המצב של הנבחרת ברור לכל ולכן גם חוזרים קצת פחות על הצבת המטרות כמו זכייה בטורניר וכו'. האתגר לחבר נבחרת מנצחת בשלושה שבועות עם כל החיסורים והשינויים שנוצרו גדל בכמה מונים. זה לא בלתי אפשרי, גרמניה עדיין נבחרת מוכשרת ובנוייה עם כמה שחקנים שכבר זכרו בתארים בינלאומיים מכובדים ויכולים להנהיג את הצעירים ברגעים הקשים. מה נגיד, גם למונדיאל 2010 הגענו באותן תחושות שזרקו ילד כמו מולר להרכב ובסוף טענו שגרמניה היא הפתעת הטורניר. אתה פשוט צריך להחליט מה אתה, האופטימיסט או הפסימיסט, כדי לשפוט מהנתונים מה גרמניה שווה.


תודה רבה לרוזנר וליובל על העזרה בהכנת הסיקור.

ועכשיו בלי יותר מידי דיבורים, כדרך המסורת, לאחר שהסגלים הסופיים מפורסמים, מנחשים את הזוכה.

חושב שאתה יודע? תצביע וגם נימוק עשוי להתקבל בברכה.

נבחרת קוסטה ריקה


משחק בינ"ל ראשון: קוסטה ריקה - אל סלבדור 0-7 (ספטמבר 1921 בגוואטמלה)
הניצחון הכי גדול: 12-0 (נגד פורטו ריקו בקולומביה, דצמבר 1946)
ההפסד הכי גדול: 7-0 (נגד מכסיקו במכסיקו סיטי, אוגוסט 1975)
שיאן ההופעות: וולטר סנטנו (137)
מלך השערים: רולאנדו פונסקה (47)
הופעות בגביע העולם: 3 (1990, 2002, 2006)
הישג שיא בגביע העולם: שמינית הגמר (1990)

קוסטה ריקה נחשבת באופן היסטורי לבכירה בנבחרות מרכז אמריקה (מכסיקו וארה"ב שייכות להתאחדות הצפון אמריקנית). במשך שנים רבות באמצע המאה הקודמת היא נחשבה לנבחרת השנייה בטובה בכל היבשת, אבל קונקאקאף קיבלה מקום אחד בלבד במונדיאל, וה"טיקוס" לא הצליחו לנצח את מכסיקו במאבק עליו. אחרי שאיבדה גובה ביבשת בשנות ה-70 וה-80, הצליחה קוסטה ריקה להעפיל למונדיאל לראשונה ב-1990. באיטליה היא גם רשמה את הישג השיא שלה - העפלה לשמינית הגמר, תחת בורה מילוטנוביץ'. במשחקה הראשון אי פעם במונדיאל, הצליחה הנבחרת הקוסטה ריקנית, שהתבססה על שחקנים מהליגה המקומית בלבד, להפתיע את נבחרת סקוטלנד 1-0 משער של חואן קייאסו. במחזור היא היא רשמה הפסד מינימלי לברזיל, והיתה צריכה תיקו בלבד מול שבדיה במחזור האחרון ע"מ להעפיל לשלב הבא. הסקנדינבים עלו ליתרון במחצית הראשונה, אבל בשלהי המחצית השנייה הקפטן רוג'ר פלורס השווה את התוצאה, והמחליף הצעיר הרנאן מדפורד, ש-12 שנים מאוחר יותר יהיה השריד היחיד מאותה נבחרת במונדיאל באסיה, כבש את שער הניצחון ושלח את קוסטה ריקה לשמינית הגמר, שם היא הובסה 4-1 ע"י צ'כוסלובקיה. לשני המונדיאלים הבאים הטיקוס שוב לא הצליחו להגיע, לפני שחזרו בכל תרועה רמה למונדיאל ב-2002, אחרי שסיימו במקום הראשון בבית הצפון אמריקני, הרבה לפני מכסיקו וארה"ב. למרות שהוגרלה לבית קשה, קוסטה ריקה הרשימה בקוריאה וסיימה במקום השלישי אחרי טורקיה רק בגלל הפרש שערים, אחרי תבוסה 5-2 לברזיל במחזור האחרון באחד המשחקים המהנים בטורניר. ב-2006 קוסטה ריקה שוב העפילה למונדיאל, אך הפעם היא לא הצליחה להשיג ולו נקודה אחת והלכה הביתה בתום שלב הבתים. לאחר שלא הצליחה להעפיל למונדיאל האחרון, קוסטה ריקה חוזרת למונדיאל הנוכחי.


נבחרת קוסטה ריקה במונדיאל 2002

הסגל הקוסטה ריקני למונדיאל מורכב ממספר שחקנים המשחקים באירופה המחוזקים בשחקנים מסקנדינביה וה-MLS, וגם בליגה המקומית. שמות בולטים ומוכרים בו הם הקפטן ברייאן רואיז מפ.ס.וו., השוער קיילור נאבאס מלבאנטה, ג'וניור דיאז ממיינץ ויואל קמפבל מאולימפיאקוס. הטיקוס ספגו מכה לא פשוטה כאשר ברייאן אוביידו מאברטון שבר את רגלו בינואר ויחמיץ את המונדיאל, וגם אלבארו סאבוריו, החלוץ הותיק, נפצע במהלך ההכנות לטורניר ולא יזכה לקחת בו חלק. שחקנים משמעותיים נוספים בסגל של חורחה לואיס פינטו הם רוי מילר, מגנה המצויין של ניו יורק רד בולס, והקשר סלסו בורחס מא.י.ק. השבדית. למונדיאל הנוכחי העפילה קוסטה ריקה בקלות רבה לאחר תצוגה מרשימה בבית הגמר הצפון אמריקאי, בו סיימה שנייה ורשמה נצחונות מול ארה"ב ומכסיקו. למעשה, את האחרונה היא כמעט הדיחה לחלוטין מהמונדיאל, כאשר ניצחה אותה בסן חוזה במחזור האחרון, אך הפסד דרמטי של פנמה מול ארה"ב מנע מהטיקוס להדיח את המכסיקנים השנואים עליהם. לכל אורך המוקדמות קוסטה ריקה הראתה יכולת קבוצתית טובה מאוד, עם הגנה מצויינת לצד חוליית התקפה מוכשרת אך לא יציבה. בהתחשב ביריבות של קוסטה ריקה בבית ד' - אורוגוואי, איטליה ואנגליה - זה יוכל להספיק, אולי, לשלושה הפסדים מכובדים.


המאמן

חורחה לואיס פינטו


זוהי הקדנציה השנייה של חורחה לואיס פינטו בנבחרת קוסטה ריקה. הקודמת היתה בין 2004 ל-2005, אך הוא פוטר בעקבות תוצאות לא טובות ויכולת לא מרשימה. למאמן הותיק בן ה-61 יש קריירה מכובדת מאוד בקולומביה, שם אימן מספר קבוצות בעלות שם ואף זכה באליפות אחת עם קוקוטה ב-2006. ב-2002 הגיע לראשונה לקוסטה ריקה, והוביל את אלחאולנסה לשלוש אליפויות מקומיות. ב-2007 מונה פינטו למאמן נבחרת קולומביה, פתח טוב את קמפיין מוקדמות המונדיאל אך פוטר לאחר נסיגה ביכולת וקולומביה נכשלה במשימת ההעפלה. ב-2011 מונה שוב למאמנם של הטיקוס, והוביל אותם בהצלחה לא מבוטלת בטורנירים בצפון אמריקה, וכמובן למונדיאל הנוכחי.

שחקני המפתח

קיילור נאבאס



מה זה אומר על נבחרת, אם השם הכי גדול שלה הוא שוער? דבר אחד בטוח, קיילור נאבאס ביצע השנה פריצה מרשימה בלבאנטה, והוא מדיע למונדיאל כאחד השוערים הטובים בלה ליגה, ואולי באירופה בכלל. נאבאס התחיל את הקריירה שלו בסאפריסה מסן חוזה, וב-2008, בהיותו בן 22, קיבל את אפודת השוער הראשון. בעונתו הראשונה כשוער ראשון הוא זכה באליפות, וערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת. ב-2009 הוא הגיע לחצי גמר גביע הזהב עם קוסטה ריקה וזכה בתואר השוער המצטיין, ושנה לאחר מכן הוא עבר לספרד, שם חתם באלבסטה מהליגה השנייה. הוא הציג יכולת טובה, אך אלבסטה ירדה לליגה השלישית והוא עבר ללבאנטה, שם שימש כמחליף של גוסטאבו מונואה במשך שנתיים. לקראת סוף העונה שעברה, לאחר תבוסה ביתית 4-0 לדפורטיבו, נטען כלפי מונואה ומספר שחקנים נוספים שהם מכרו את המשחק, והם הודחו מההרכב. נאבאס קיבל את אפודת השוער הראשון, וניצל את ההזדמנות עד תום עם יכולת מצויינת, שנמשכת עד היום. השמועות על מעבר לקבוצה גדולה יותר לא איחרו להגיע, וליברפול ומילאן הוזכרו כמועמדות. בהתחשב בזהות היריבות של קוסטה ריקה במונדיאל, לנאבאס יהיו הזדמנויות רבות להציג את כישוריו, ואולי להשיג מחזרות נוספות לשירותיו.

ברייאן רואיז



עד לפני מספר חודשים, למאמן הפינטו היו סיבות רבות לדאגה מכושרו של הקפטן שלו, ברייאן רואיז. אחרי שתי עונות טובות בפולהאם, חלה העונה ירידה בכושרו של רואיז, והוא איבד את מקומו בהרכב של הקבוצה המדרדרת מלונדון. אבל בינואר רואיז סידר לעצמו מעבר בהשאלה לפ.ס.וו. ההולנדית, שם הוא חוזר לכושר שאפיין אותו בקדנציה הראשונה שלו בהולנד במדי טוונטה. מדובר בבשורות טובות מאוד לקוסטה ריקה, שהרבה ממשחק ההתקפה שלה נשען על היצירתיות של "לה קומרדחה" ("הסמור).
את הקריירה שלו התחיל רואיז באלחואלנסה, הקבוצה של אלחואלה, העיר השנייה בגודלה בקוסטה ריקה. לאחר שלוש עונות בבוגרים, בהן היה בורג מרכזי בזכייה של אלחואלנסה באליפות מקומית אחת, אליפות המועדונים של מרכז אמריקה, וגולת הכותרת - גביע האלופות של קונקאקא"ף, עבר רואיז לגנט בקיץ 2006. כבר לאחר עונה אחת הוא קיבל את סרט הקפטן, ובעונתו השנייה היה גם מלך השערים של הקבוצה. ביולי 2009 המשיך רואיז בהתקדמות וחתם בטוונטה ההולנדית. במשך השנתיים שלו בטוונטה, היה רואיז אחד מכוכבי הקבוצה שב-2010 זכתה באליפות סנסציונית בהולנד, ושנה לאחר מכן סיימה במקום השני וזכתה בגביע. רואיז עצמו סיים את עונת האליפות כסגן מלך השערים של הליגה עם 24 כיבושים. את עונת 2011 התחיל רואיז עם טוונטה, אך ביום האחרון של מועד ההעברות עבר לפולהאם, שם, כאמור, הוא לא הצליח לשחזר את יכולתו הנהדרת מהולנד. עתה מקווה רואיז לסיים חצי עונה עם הופעה מכובדת בגביע העולם, ואולי לסדר לעצמו חוזה בקבוצה אחרת בעונה הבאה.


סלסו בורחס



כמו ללא מעט נבחרות בקיץ הקרוב, גם לקוסטה ריקה יש בסגל נציג ממוצא ברזילאי. הנציג הזה הוא סלסו בורחס, בנו של אלשנדרה גימראייס, מתאזרח ברזילאי ששיחק במדי הטיקוס במונדיאל 1990, וגם אימן אותם במונדיאלים של 2002 ו-2006. בניגוד לאביו ששיחק כחלוץ, בורחס משחק כפליימייקר, בעל טכניקה וגבוהה ויכולת כיבוש מרשימה מרחוק. אחרי שכיכב במדי הנבחרות הצעירות של קוסטה ריקה וזכה ספריסה, קבוצת נעוריו,בארבע אליפויות מקומיות רצופות, זומן בורחס לנבחרת הבוגרת לראשונה בקיץ 2008, ומאז הוא הפך לאחד מהשחקנים המרכזיים שלה. חצי שנה ואליפות אחת נוספת לאחר הבכורה בנבחרת, הקשר המוכשר עבר לפרדריקסטאד הנורבגית. אחרי שלוש עונות מצויינות בורחס הגיע למדינה סקנדינבית אחרת - שבדיה, שם חתם בא.י.ק. משטוקהולם. מאז עברו עוד שתי עונות מוצלחות ופוריות, והשמועות אומרות שבורחס מחפש מעבר לליגה גדולה יותר בקיץ. אבל עוד לפני כן, מצפה לו משימה מסובכת ביותר - להתמודד עם הקישור של איטליה, אנגליה ואורוגוואי, ולהוכיח שהוא ראוי לשחק ברמה גבוהה יותר.

שימו לב ל...

יואל קמפבל



כבר שנים שקמפבל נחשב לכוכב העולה של הכדורגל הקוסטה ריקני. לפני חמש שנים, קמפבל כבר הראה ניצוצות כשהיה הכוכב של הנבחרת שהודחה בשלב הבתים של המונדיאל עד גיל 17 ב-2009. ב-2011, הוא הוביל את קוסטה ריקה לסגנות אליפות צפון אמריקה עד גיל 20, וסיים כמלך השערים עם שישה כיבושים. בקיץ של אותה שנה, צמד שלו מול אוסטרליה בשלב הבתים של המונדיאליטו העלה את קוסטה ריקה לשמינית הגמר. יכולתו של קמפבל באותו טורניר הובילה להחתמתו ע"י ארסנל, ממנה הושאל מיידית ללוריין, והציג שם יכולת טובה. בעונה לאחר מכן הגיעה השאלה מוצלחת פחות לבטיס, והעונה הוא הושאל שוב, הפעם לאולימפיאקוס היוונית, והפך לאחד מכוכבי הקבוצה, עם דאבל-דאבל בכל המסגרות של כיבושים ובישולים, כולל שער בשמינית הגמר מול מנצ'סטר יונייטד. גם בנבחרת הבוגרת קמפבל הפך לשחקן משמעותי, ויש באמתחתו כבר מעל ל-30 הופעות בה. לאחרונה עלה קמפבל לכותרות, לאחר שרכש לא פחות מ-500 מדבקות של שחקני מונדיאל בתקווה למצוא שם מדבקה של עצמו, אך לשווא. בברזיל הוא ינסה לגרום לכך שגם אחרים יחפשו את המדבקה שלו.

הסגל המלא:

שוערים: קיילור נאבאס (לבאנטה), פטריק פמברטון (אלחואלנסה), דניאל קמברונרו (הרדיאנו)
הגנה: מייקל אומניה (ספריסה), ג'וניור דיאז (מיינץ), רוי מייר (ניו יורק רד בולס), ג'יאנקרלו גונזאלס (קולומבוס קרו), יוני אקוסטה (אלחואלנסה), כריסטיאן גמבואה (רוזנבורג), אוסקר דוארטה (קלאב ברוז'), היינר מורה (ספריסה), וויילון פרנסיס (קולומבוס קרו)
קישור: סלסו בורחס (א.י.ק. סולנה), כריסטיאן בולאניוס (קופנהאגן), מייקל בראנטס (אאלסונד), חוזה מיגל קוברו (הרדיאנו), ילצין טחדה (ספריסה), אסטבן גרנאדו (הרדיאנו), דייגו קאלבו (ואלרנגה)
התקפה: בריאן רואיז (פ.ס.וו), יואל קמפבל (אולימפיאקוס), רנדאל ברנס (קרטחינס), מרקו אורניה (קובאן)


לוח המשחקים:

אורוגוואי - קוסטה ריקה (קסטלאו, פורטלזה (סיארה), 14.6, 22:00 שעון ישראל)
איטליה - קוסטה ריקה (ארינה פרנאמבוקו, רסיפה (פרנאמבוקו), 20.6, 19:00 שעון ישראל)
קוסטה ריקה - אנגליה (מינייראו, בלו הוריזונטה (מינאס ז'ראיס), 24.6, 19:00 שעון ישראל)

בדיוק כמו המונדיאל הקודם, גם המונדיאל הקרוב ישודר בישראל ברובו המוחלט בערוץ הראשון, ומשחקים בודדים (אך אטרקטיביים) בערוץ 2 אצל שידורי רשת. אותם משחקים ישודרו במקביל גם בצ'רלטון ובספורט 5HD. הרשימה המלאה:
שלב הבתים:
12.6, 23:00: ברזיל - קרואטיה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
13.6, 19:00: מקסיקו - קמרון בערוץ 1 וערוץ 1 HD
13.6, 22:00: ספרד - הולנד בערוץ 1 וערוץ 1 HD
14.6, 1:00: אוסטרליה - צ'ילה בערוץ 1 וערוץ 1 HD

14.6, 19:00: קולומביה - יוון בערוץ 1 וערוץ 1 HD
14.6, 22:00: אורוגוואי - קוסטה ריקה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
15.6, 1:00: אנגליה - איטליה בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD
15.6, 4:00: חוף השנהב - יפן בערוץ 1 וערוץ 1 HD

15.6, 19:00: שוויץ - אקוודור בערוץ 1 וערוץ 1 HD
15.6, 22:00: צרפת - הונדורס בערוץ 1 וערוץ 1 HD
16.6, 1:00: ארגנטינה - בוסניה בספורט1, ספורט1 HD, רשת , 5HD
16.6, 19:00: גרמניה -פורטוגל בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD

16.6, 22:00: איראן - ניגריה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
17.6, 1:00: גאנה - ארצות הברית בערוץ 1 וערוץ 1 HD
17.6, 19:00: בלגיה - אלג'יריה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
17.6, 22:00: ברזיל –מקסיקו בספורט 1, ספורט1 HD, רשת, 5HD

18.6, 22:00: ספרד - צ'ילה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
18.6, 1:00: רוסיה - דרום קוריאה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
18.6, 19:00: אוסטרליה - הולנד בערוץ 1 וערוץ 1 HD
19.6, 1:00: קמרון - קרואטיה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
19.6, 19:00: קולומביה - חוף השנהב בערוץ 1 וערוץ 1 HD

19.6, 22:00: אורוגוואי - אנגליה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
20.6, 19:00: איטליה - קוסטה ריקה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
20.6, 22:00 - שוויץ - צרפת בערוץ 1 וערוץ 1 HD
20.6, 1:00: יפן - יוון בערוץ 1 וערוץ 1 HD
21.6, 1:00: הונדורס - אקוודור בערוץ 1 וערוץ 1 HD
21.6, 19:00: ארגנטינה - איראן בערוץ 1 וערוץ 1 HD

21.6, 22:00: גרמניה - גאנה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
22.6, 1:00: ניגריה - בוסניה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
22.6, 19:00: רוסיה - בלגיה בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD
22.6, 22:00: דרום קוריאה - אלג'יריה בערוץ 1 וערוץ 1 HD

23.6, 1:00: ארצות הברית - פורטוגל בערוץ 1 וערוץ 1 HD
23.6, 19:00: אוסטרליה - ספרד בערוץ 1 וערוץ 1 HD
23.6, 19:00: הולנד - צ'ילה בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD
23.6, 23:00: קמרון - ברזיל בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD
23.6, 23:00: קרואטיה - מקסיקו ברשת

24.6, 19:00: איטליה -אורוגוואי בספורט1, ספורט1 HD, רשת, 5HD
24.6, 19:00: קוסטה ריקה - אנגליה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
24.6, 23:00: יפן - קולומביה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
24.6, 23:00: יוון - חוף השנהב בערוץ 1 וערוץ 1 HD

25.6, 19:00: ניגריה - ארגנטינה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
25.6, 19:00: בוסניה - חוף השנהב בערוץ 1 וערוץ 1 HD
25.6, 23:00: הונדורס - שוויץ בערוץ 1 וערוץ 1 HD
25.6, 23:00: צרפת - אוקוודור בערוץ 1 וערוץ 1 HD

26.6, 19:00: פורטוגל - גאנה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
26.6, 19:00: ארצות הברית - גרמניה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
26.6, 23:00: אלג'יריה - רוסיה בערוץ 1 וערוץ 1 HD
26.6, 23:00: דרום קוריאה - בלגיה בערוץ 1 וערוץ 1 HD

שלבי הגמר
28.6, 19:00: שמינית גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
28.6, 23:00: שמינית גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
29.6, 19:00: שמינית גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
29.6, 23:00: שמינית גמר בספורט1, רשת, 5HD

30.6, 19:00: שמינית גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
30.6, 23:00: שמינית גמר בספורט1, רשת, 5HD
1.7, 19:00: שמינית גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
1.7, 23:00: שמינית גמר בספורט1, רשת, 5HD

4.7, 19:00: רבע גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
4.7, 23:00: רבע גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
5.7, 19:00: רבע גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
5.7, 23:00: רבע גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD

8.7, 23:00: חצי גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
9.7, 23:00: חצי גמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD
12.7, 23:00: משחק על מקום 3 בערוץ 1 וערוץ 1 HD
13.7, 23:00: משחק הגמר בערוץ 1 וערוץ 1 HD

הצוותים של רשות השידור לטורניר הם:
יורם ארבל

יורם ארבל הוא ללא ספק שדר הכדורגל הבכיר והאהוב בישראל, למרות שבשנים האחרונות מתרבות הביקורות על ירידה ברמת השידור שלו גם במונדיאל הקרוב הוא יהיה השדר המוביל. ארבל החל את הקריירה כקריין חדשות בקול ישראל, המשיך כזמר עם השיר "אני אצבע את השלכת בירוק", ובשנות השבעים הגיע למחלקת הספורט של הערוץ הראשון (והיחיד). בשנות ה-70 וה-80 ארבל היה "השדר הלאומי", הוא שידר את משחקי הנבחרת, משחקי מכבי ת"א בכדורסל, מונדיאלים ואולימפיאדות והגיש את מהדורת "מבט ספורט". ב-1990 ארבל עזב את הערוץ הראשון במפתיע, תוך כדי סכסוך עם מנהלי מחלקת הספורט, ועבר לערוץ הספורט, שהיה אז ערוץ דל אמצעים בתחילת דרכו. עם השנים, מעמדו של הערוץ התחזק וארבל חזר למעמדו הבכיר. במהלך שנות התשעים ארבל הצטרף גם לערוץ 2, שם שידר את משחקי ליגת העל בכדורגל והגיש את תוכנית סיכום המחזור "הדקה ה-91" והשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר". ב-2007 ארבל הצטרף לערוץ 10, שם שידר בין היתר את משחקי הנבחרת בקמפיין האחרון ושני גמרים של ליגת האלופות, ואת יורו 2012. במרץ 2012 ארבל סגר מעגל כשחזר לשדר בערוץ הראשון, אלא שהמהלך גרר ביקורות רבות מגורמים שונים, ביניהם משרד האוצר. ארבל ישדר את המונדיאל בפעם השנייה בלבד מאז 1990 (ב-2002 הוא שידר עבור ערוץ הספורט) ויהיה השדר בגמר.


דני נוימן


דני נוימן, שחקן העבר האגדי של בית"ר ירושלים, משמש כבר קרוב לעשור כפרשן הכדורגל של הערוץ הראשון. הוא מקבל ביקורות חותכות, הוא אחד מאנשי התקשורת המושמצים ביותר בארץ, אך על פי שמועות הוא מקושר היטב לפוליטיקאים ולבכירים ברשות השידור וקשה מאוד להזיז אותו מעמדת הפרשן. נוימן שימש כפרשן המשני ביורו 2004, השתתף בתוכנית "ראשון בשער" ובעונות האחרונות פרשן את המשחק המרכזי בליגת העל. ב-2010 היה המונדיאל הראשון שלו, שכהרגלו לווה בתגובות צוננות בלשון המעטה, וגם הפעם הוא יהיה הפרשן המוביל.

מאיר איינשטיין


איינשטיין החל את דרכו בתקשורת בערוץ הראשון, ולאחר שיורם ארבל עבר לערוץ הספורט בתחילת שנות התשעים הוא הפך לשדר הספורט הבכיר של הערוץ. הוא שידר את אירועי הספורט ששודרו בערוץ, ביניהם שלושה מונדיאלים, ומשחקי נבחרת ישראל מהם זכורה צעקת ה"שער" המפורסמת בניצחון 3-2 על צרפת. בשנת 2002 איינשטיין עבר לערוץ 10 שם שידר בין היתר את ליגת העל, משחקים מליגת האלופות ומונדיאל 2006. במקביל הוא החל לשדר גם בערוצים בתשלום של צ'רלטון. ב-2008 איינשטיין חזר לערוץ הראשון לרגל אולימפיאדת בייג'ין, וב-2010 הוא היה השדר הבכיר במונדיאל ושידר את הגמר. גם הפעם איינשטיין בצוות למונדיאל, אבל יסתפק בעמדת השדר מספר 2 ולא ישדר את הגמר לראשונה זה 24 שנים.

אברהם גרנט

בשנתיים האחרונות אברם גרנט התרחק מעט מאימון כדורגל והוא משקיע את זמנו בעיקר בבילוי עם שועי עולם ובאירועים חשובים. הוא נסע עם ביבי לאו"ם, הוא ישב עם וויליאם וקייט בווימבלדון, ובין יתר חבריו ניתן למנות את טוני בלייר, האסיר סילביו ברלוסקוני, האסיר אהוד אולמרט ועוד. בנוסף, הוא מתארח מדי פעם כפרשן בערוצי הטלוויזיה באנגליה, לאחרונה זה היה ב-BT ספורט לצדם של סטיב מקמנמן ואיאן רייט. למונדיאל הקרוב הוא יגיע עם הטלוויזיה הישראלית.


נדב יעקובי

נדב יעקובי נחשב למומחה מספר 1 לכדורגל עולמי בתקשורת הספורט הישראלי. הוא משדר בערוץ הספורט מיומו הראשון, בעיקר את הליגה הספרדית וליגת האלופות, ועם השנים צבר מעמד של אוטוריטה בתחום. הוא מקבל מחמאות מצד אחד על ידענותו ובקיאותו בסטטיסטיקות ובהיסטוריה של המשחק, מצד שני הוא מקבל ביקורות פחות מתלהבות על התלהבות יתר בשידורים ומתן יחס מועדף לקבוצות הספרדיות. בנוסף לטלוויזיה, הוא כותב בידיעות אחרונות ובעיתונים נוספים. עד לפני שנתיים הוא נחשב לסמל בלעדי של ערוץ הספורט, אבל ביורו 2012 הנהלת הערוץ אישרה לו לערוק זמנית לשורות המתחרים והוא ליווה את הטורניר באולפן של צ'רלטון. גם השנה יעקובי קיבל אישור ל"השאלה", הפעם לערוץ הממלכתי, והוא יוביל את הצוות השלישי במונדיאל.


מוטי איווניר

מוטי איווניר היה משחקני הכדורגל הראשונים בארץ שלאחר פרישתו עבר לפרשנות בטלוויזיה ולא לאימון קבוצה. זה קרה באמצע שנות התשעים, כשהצטרף ליורם ארבל בשידור משחקי ליגת העל בערוץ 2 ובתוכנית סיכום המחזור, "הדקה ה-91". לאחר מכן הוא זנח את האולפנים והחל לאמן בכדורגל הישראלי, ובאמצע העשור הקודם עשה קאמבק למסך הקטן, הפעם בערוץ הספורט ובשידורים מאירופה. על רקע הרמה הנמוכה של הפרשנים בארצנו, איווניר בלט כפרשן מעט יותר מעניין, מעט פחות קלישאתי מהממוצע וגם בעל הומור, אך ב-2011 עזב שוב את התחום לטובת הגשמת חלומו-אימון מכבי תל אביב. הוא נכשל כישלון חרוץ במכבי, ולכן חזר לקדנציה שלישית בטלוויזיה, הפעם בצ'רלטון. בטורניר הקרוב הוא יתאחד עם נדב יעקובי, שותפו מימי ערוץ הספורט בשידורים רבים, כצוות הפחות בכיר של הערוץ הראשון.


ומה בעולם?

גם רשתות הטלוויזיה בעולם מתחמשות בכוכבי עבר (ולעיתים גם הווה) גדולים לסיקור הטורניר.

באנגליה, השידורים מתחלקים כרגיל בין ה-BBC הממלכתי ל-ITV המסחרי. הראשונים ישלחו לברזיל את צוות הפרשנים הקבוע-אלן האנסן, מארק לורנסון, אלן שירר ודני מרפי, ולצידם כשחקני חיזוק-ריו פרדיננד, פיל נוויל, תיירי הנרי וקלרנס סיידורף. גם לאחרונים יש נבחרת נוצצת ובה חברים רוי קין, פטריק ויירה, גלן הודל, לי דיקסון, גארת' סאות'גייט, פאביו קנבארו ומאמן אברטון רוברטו מרטינז.

בארצות הברית הגוף המשדר העיקרי הוא ESPN שהחתים הרכב גלאקטיקוס מפואר-סטיב מקמנמן, רוד ואן ניסטלרוי, ג'ילברטו סילבה, מיכאל באלאק, סנטיאגו סולארי, שאקה היסלופ ועוד.

במפרץ הפרסי הטורניר ישודר בערוצי BeIN מבית אל ג'זירה, את השידורים באנגלית יובילו יוצאי סקיי ספורטס השוביניסטים ריצ'רד קיז ואנדי גריי, ולצדם שורה של שחקני עבר מתחלפים. ואם מעריצי מרטין טיילר בפורום תוהים איפה השדר האהוב יבלה את המונדיאל, הוא יוביל את הצוות של SBS, הטלוויזיה האוסטרלית.

כאן המקום לדבר על כל זה, וכן על הסיקור באינטרנט, בעיתונות הכתובה, וכל שאר ההיבטים התקשורתיים של הטורניר.

הפועל רמת השרון
מאמן:
הגיעו:
עזבו:

בני יהודה
מאמן:יוסי אבוקסיס
הגיעו:
עזבו:גל כהן(הפועל חיפה)

הפועל בני לוד
מאמן:סלימאן אזברגה
הגיעו:
עזבו:
מכבי אחי נצרת
מאמן:טל בנין
הגיעו:
עזבו:אנס דאבור(מכבי נתניה)

הפועל רמת גן
מאמן:
הגיעו:
עזבו:

הפועל עפולה
מאמן:ירון הוכנבוים
הגיעו:אוהד דוד(הפועל בית שאן), עמיר אבלס(הפועל בית שאן), מוטי אוחיון(הפועל בית שאן)
עזבו:שחר הירש(מכבי חיפה), שחף הלמן(הפועל רעננה)

בית"ר תל אביב
מאמן:סלובדאן דראפיץ'
הגיעו:
עזבו:יקיר שינה(הפועל רעננה)
הפועל נצרת עילית
מאמן:שמעון הדרי
הגיעו:
עזבו:

מכבי יבנה
מאמן:יוסי זוזוט
הגיעו:
עזבו:

מכבי הרצליה
מאמן:
הגיעו:
עזבו:

הפועל ראשון לציון
מאמן:שרון מימר
הגיעו:
עזבו:

הפועל ירושלים
מאמן:סלמן עמר
הגיעו:
עזבו:

הכח עמידר רמת גן
מאמן:
הגיעו:
עזבו:

מכבי קריית גת
מאמן:ליאור זדה
הגיעו:
עזבו:

הפועל כפר סבא
מאמן:פליקס נעים
הגיעו:
עזבו:

עירוני טבריה
מאמן:
הגיעו:
עזבו:

נבחרת יפן


משחק בינ"ל ראשון: יפן - סין 5-0 (מאי 1917 בטוקיו)
הניצחון הכי גדול: 0-15 (נגד הפיליפינים בטוקיו, ספטמבר 1967)
ההפסד הכי גדול: 15-2 (נגד הפיליפינים בטוקיו, מאי 1917)
שיאן ההופעות: יאשואיטו אנדו (141)
מלך השערים: קונישיג'ה קאמאמוטו (80)
הופעות בגביע העולם: 4 (1998, 2002, 2006, 2010)
הישג שיא בגביע העולם: שמינית הגמר (2002, 2010)

בעשרים השנים האחרונות, הפכה יפן לכוח משמעותי בכדורגל הבינלאומי, ובשנים האחרונות היא הנבחרת החזקה ביבשת אסיה. אך למרות שכיום, היותה של יפן אחת מהנציגות הבכירות של אסיה נראה לנו כמובן מאליו, לא כך היה הדבר תמיד. באולימיאדת טוקיו ב-1964 הגיעה הנבחרת היפנית לרבע הגמר וארבע שנים לאחר מכן במכסיקו סיטי זכתה יפן במדליית הארד, אבל מלבד זאת, הכדורגל היפני, שהיה חובבני במקרה הטוב, לא הגיע לשום הישג משמעותי בארבעים+ שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. רק ב-1988 העפילה יפן לראשונה לגביע אסיה לאומות, אך לא עברה את שלב הבתים בקטאר. ב-1991, החל המפנה עבור הכדורגל היפני - הוחלט על פירוק הליגה המקומית החובבנית והקמת ליגה מקצוענית. שנה לאחר מכן אירחה יפן את גביע אסיה וזכתה בו בניצוחו של קאזויושי מיורה, הכוכב הראשון של הכדורגל היפני, שחזר הביתה אחרי כמה שנים בברזיל לקראת תחילת העידן המקצועני ביפן. ב-1993 הוקמה הג'יי-ליג, אך באותה שנה פספסה יפן את ההעפלה הראשונה של למונדיאל במשחק הסיום של המוקדמות אחרי תיקו דרמטי מול עיראק. ארבע שנים מאוחר יותר, כל הלחץ היה על היפנים - הם נבחרו לארח את המונדיאל ב-2002, ואם הם לא היו מעפילים למונדיאל בצרפת, היפנים היו הופכים לנבחרת הראשונה מאז שנות השלושים שעורכת את הופעת הבכורה שלה בטורניר בחסד היותה מארחת ולא בזכות העפלה. הסמוראים הכחולים הגיעו למשחק ישיר על המקום השלישי של אסיה במונדיאל מול איראן במלזיה, ניצחו 3-2 בשיטת שער הזהב הידועה לשמצה, והעפילו למונדיאל, שם הודחו לאחר שלושה הפסדים.
במונדיאל הביתי ב-2002 זה כבר נראה הרבה יותר טוב. יפן הגיעה לטורניר כאלופת אסיה וסגנית גביע הקונפדציות, הציגה יכולת טובה מאוד בשלב הבתים ועלתה לשמינית הגמר עם נצחונות על רוסיה וטוניסיה ותיקו עם בלגיה. בשמינית היא הפסידה לטורקיה, וסיימה את חלקה בטורניר עם ראש מורם. לאחר טורניר חלש ב-2006 אותו סיימה עם נקודה אחת בלבד, חזרה יפן לשמינית הגמר במונדיאל בדרום אפריקה. נצחונות על דנמרק וקמרון הבטיחו לה את המקום השני בבית אחרי הולנד, ובשמינית הגמר הודחו היפנים רק בפנדלים ע"י פאראגוואי.


היפנים חוגגים בטורניר הביתי ב-2002

באותו טורניר החלה פריצתו של הדור החדש של הנבחרת, שמוביל אותה כיום. זה היה מונדיאל ראשון עבור הקפטן הנוכחי מאקוטו האסבה, השוער אייג'י קוואשימה, ושחקנים צעירים יותר כמו יוטו נגאטומו, קייסוקה הונדה, ושינז'י אוקאזאקי. אליהם הצטרפו מאז כוכבים נוספים כמו שינג'י קגוואה ואסטוטו אושידה, והדור הנוכחי כולל שחקנים עם רמת כשרון שלא נראתה בעבר ביפן. ארבע השנים מאז המונדיאל האחרון היו מצויינות עבור יפן. קצת יותר מחצי שנה לאחריו, זכו היפנים באליפות אסיה, אחרי שעברו את המארחת קטאר, את היריבה דרום קוריאה פנדלים, ולבסוף ניצחו את אוסטרליה בגמר. לאחר יכולת פחות מרשימה בתחילת המוקדמות, היפנים הגיעו מפוקסים לשלב האחרון וסיימו ראשונים בבית לא פשוט עם הפסד אחד בלבד. בקיץ שעבר זאקרוני ושחקניו הגיעו לברזיל לגביע הקונפדרציות. אחרי תבוסה לברזיל במשחק הראשון, היפנים הציגו יכולת טובה מול איטליה אך הרבו להחמיץ ולבסוף הפסידו 4-3. במשחק האחרון שהיה חסר חשיבות הם הפסידו למכסיקו וסיימו במקום האחרון בבית. הקיץ הזה, היפנים הוגרלו לבית חלש יחסית, וינסו לנצל זאת ע"מ להעפיל לשמינית הגמר של מונדיאל שני ברציפות. למרות הציפיות הגבוהות, למאמן אלברטו זאקרוני יש לא מעט בעיות לקראת הטורניר, שכן לא מעט מכוכביו מגיעים בכושר ירוד, ומצפה לו עבודה קשה בהפיכתם לנבחרת המסוגלת לצלוח את שלב הבתים


הקפטן, מאקוטו האסבה


המאמן

אלברטו זאקרוני



האיטלקי הותיק התחיל את הקריירה שלו כמאמן בשנות ה-80, ולאט לאט בנה את עצמו. באמצע העשור שלאחר מכן, הוא הגיע לאודינזה, ובשלוש עונות טובות הוא צד את עינה של מילאן הגדולה, שמינתה אותו למאמן ב-1998. עונתו הראשונה בסן סירו היתה חלומית, והוא הדריך את מילאן לאליפות לאחר שלוש עונות נטולות תארים. לרוע מזלו, השנתיים הבאות היו הרבה פחות טובות, ובסיום עונת 2000/01 הוא פוטר ע"י סילביו ברלוסקוני. מאז, למעשה, הוא לא עשה הרבה דברים הראויים לציון - בערך במחצית מהעשור הקודם הוא הוא מחוסר עבודה, וצבר קדנציות לא מוצלחות במיוחד בלאציו, אינטר, טורינו ויובנטוס. לאחר מונדיאל 2010, קיבל זאקרוני, מעט במפתיע, את הפנייה מההתאחדות היפנית, שרצתה מאמן אירופאי עם יכולות טקטיות מוכחות והחליטה שהוא האיש המתאים לתפקיד. ואכן, בארבע השנים שלו כמאמן הנבחרת, "זאק" הנחיל לשחקנים הטכניים והמהירים שלו משמעת אירופאית, והסמוראים הכחולים נראים טוב מאוד, בעיקר מול יריבותיהם באסיה. עכשיו נותר לראות האם זאקרוני יוכל להביא קבלות גם בבמה הגדולה ביותר של הכדורגל העולמי.

שחקני המפתח

קייסוקה הונדה



קייסוקה הונדה, עם השיער המחומצן שלו, נראה כמו כוכב, ולא לחינם - הוא אכן הכוכב הגדול של הנבחרת היפנית, האיש שסביבו סובב משחק ההתקפה של הסמוראים הכחולים. הוא נולד באוסאקה אך התחיל את הקריירה המקצוענית של דווקא בנאגוייה גראמפוס, אותה קבוצה שאימן ארסן וונגר לפני כ-20 שנה. לאחר שלוש עונות מצויינות בקבוצה היפנית, חתם הונדה בוונלו ההולנדית באמצע עונת 2007-08, וכבר בסוף העונה ירד איתה לליגה השנייה. שם, בעונה שלאחר מכן, הוא כבש 16 שערים והוביל את וונלו להעפלה בחזרה לליגה הראשונה. חצי שנה נוספת מעולה, רכשה אותו צסק"א מוסקבה. מהר מאוד הוא הפך לכוכב ברוסיה, כאשר כבר בהופעותיו הראשונות הוא קנה את עולמו כאשר שער ובישול שלו מול סביליה העלו את צסק"א לראשונה בהיסטוריה לרבע גמר ליגת האלופות. בסיומן של שלוש עונות נהדרות, בהן זכה עם צסק"א באליפות ושני גביעים, ביקשה מילאן לרכוש אותו בקיץ, חצי שנה לפני סוף החוזה שלו ברוסיה. הרוסים סירבו לשחררו לפני תום החוזה, ולכן המעבר המתין עד לינואר האחרון, בו הונדה הגיע סוף סוף לקבוצה גדולה. חצי העונה הראשונה של הונדה במילאן היתה פחות ממרשימה, ובקבוצת הפאר האיטלקית מקווים שבעונה הבאה, לאחר הכנה ראויה עם הקבוצה, הוא יממש את הציפיות הגדולו.
הכושר הלא טוב של הונדה מדאיג את זאקרוני, מכיוון שהונדה הוא האיש המרכזי במערך של יפן. הכוכב היפני זומן לנבחרת לראשונה ב-2008, וכבר במונדיאל האחרון הוא הספיק לככב כחלוץ וכבש בנצחונות על קמרון ודנמרק שאפשרו ליפן להעפיל לשמינית. אצל זאקרוני הוא משחק בתפקיד נסוג מעט, פליימייקר מאחורי החלוצים, ובעמדה זאת הוא הוביל את יפן לזכייה באליפות אסיה ב-2011 ונבחר לשחקן המצטיין. הוא נעדר מכמעט כל משחקי השלב הראשון של המוקדמות בגלל פציעות, והנבחרת נראתה רע בלעדיו, אך עם חזרתו לשלב האחרון היפנים שבו להציג את יכולתם הגבוהה והעפילו בקלות למונדיאל. "הקיסר" מספק לנבחרתו גם שורה תחתונה מפוארת, עם 20 שערים בקצת יותר מ-50 הופעותץ ך שעל אף הסגל המוכשר של יפן, הכולל מספר כוכבים נוספים, סיכויי ההעפלה שלה נשארים בעיקר על "הקייסר קייסוקה".

שינג'י קגאווה



קגוואה הוא אולי השחקן היפני המוכר ביותר כיום, וללא ספק אחד מהכוכבים הגדולים של נבחרתו. את הקריירה שלו החל בסרזו, שם עלה לבוגרים ב-2007 כשהקבוצה בליגה השנייה. לאחר שנתיים בה פספסה סרזו את העלייה, ב-2009 הצליחה הקבוצה הקטנה מאוסאקה לעלות לג'יי-ליג, כאשר קגאווה מסיים כמלך השערים של הליגה. את עונת 2010 הוא פתח בצורה פנטסטית ואף זומן לראשונה לנבחרת, אך לא נכלל בסגל היפני למונדיאל בדרום אפריקה. באותו קיץ הוא הוחתם ע"י דורטמונד, ולמרות שפספס כחצי עונה בשל פציעות והשתתפות בגביע אסיה, קגוואה היה נהדר בעונתו הראשונה ואף נכלל בנבחרת העונה של הבונדסליגה, ודורטמונד זכתה באליפות ראשונה מזה תשע שנים. העונה הבאה היתה טובה עוד יותר - קגוואה היה מכוכבי הזכייה של דורטמונד בדאבל הגרמני, ובתום אותה עונה הוא נרכש ע"י מנצ'סטר יונייטד. לאחר עונת התאקלמות סבירה באולד טראפורד, הגיעה העונה הנוכחית, בה קגוואה לא הסתדר עם השיטה של המאמן החדש דייויד מויס וסיים את העונה כשחקן ספסל, ללא שער אחד בכל המסגרות. במונדיאל הקרוב הוא ינסה להתאושש מהשנה הגרועה שעברה עליו, ולהוכיח שהוא שייך לטופ העולמי.


יאסוהיטו אנדו



הקשר הותיק בן ה-34 הוא אולי פחות מפורסם ברוב העולם מלא מעט שחקנים בעלי שם בסגל היפני, אך הוא כנראה האהוב מכולם. אנדו מכונה "הצ'אבי של יפן", ולא לחינם - הוא המוסר הטוב ביותר באסיה כולה כבר לא מעט שנים, ויש לו גם יכולות התקפיות מוכחות. אנדו התחיל את הקריירה ביוקוהאמה, עבר לקיוטו ומשם הגיע ב-2001 לגמבה אוסקה, המועדון עמו הוא מזוהה. השאר, כמו שאומרים - היסטוריה. ב-2005 הוא הוביל את גמבה לאליפות היחידה בהיסטוריה שלה, ושלוש שנים מאוחר יותר לזכייה בליגת האלופות האסייתית ומקום שלישי באליפות העולם לקבוצות, שם גרף שבחים מסר אלכס פרגוסון. את הבכורה בנבחרת הוא ערך כבר ב-2002 לאחר המונדיאל ומאז הוא בורג מרכזי בנבחרת, והוביל אותה להצלחות רבות. באוקטובר 2012 שבר את שיא ההופעות של נבחרת יפן, ולאחרונה חגג 140 הופעות בנבחרת. כאן עולה השאלה - מדוע אנדו לא עבר לאירופה, כמו חברים רבים לנבחרתו?
הבעיות התחילו ב-2006. קצת לפני המונדיאל בגרמניה - אנדו אושפז בביה"ח כשהוא סובל מצהבת מסוג C. הוא החלים בזמן כדי להכלל בסגל למונדיאל, אך לא היה בכושר משחק ולא שותף. בהמשך אותה עונה הוא שוב נעדר בגלל מחלה, ובעיות רפואיות המשיכו להציק לו במהלך הקריירה. המכה הגדולה ביותר שנחתה עליו היתה ב-2008 - אנדו היה אמור להיות הקפטן של הנבחרת האולימפית של יפן, אך שוב נאלץ להיעדר בגלל מחלה. אומנם אנדו מעולם לא חשף את מלוא חומרת הבעיות הרפואיות שלו, אך ניתן לשער שהן נגרמו כתוצאה מסיבוכים של הצהבת. את הטכניקה העילאית הוא לא איבד, אך יכולותיו הפיזיות לא שבו להיות כמו לפני המחלה. לכן, למרות התעניינות מצד קבוצות אירופאיות לא מעטות - כולל ליברפול, לאחר המונדיאל הקודם בוא הצטיין - נותר אנדו בקבוצתו ביפן.
בשנים האחרונות מסתמן שחל שיפור במצבו הבריאותי, וגמבה החלה לשחק בסגנון המאפשר לו להביא לידי ביטוי את יכולותיו מבלי להשחק פיזית, ולכן ההשארות בליגה היפנית, שאינה חזקה כמו ליגות אירופאיות, מתאימה לו. אבל בנבחרת, מול יריבות חזקות, המצב בעייתי יותר, והיה ניתן לראות עד כמה אנדו מתקשה בגביע הקונפדרציות האחרון. לאחרונה ניסה זאקרוני לשלב אותו כמחליף מוקדם, בתקווה שחסרונותיו הפיזיים פחות יבואו לידי ביטוי מול יריבות עייפות. במשחקי הידידות מול הולנד ובלגיה זה עבד מצויין, כך שבמונדיאל הוא עשוי לעלות מהספסל בחלק מהמשחקים. זהו המונדיאל האחרון של אנדו, והוא רוצה להשאיר חותם אחרון בבמה הגדולה מכולן.


שימו לב ל...

הוטארו ימאגוצ'י



מי שאמור להחליף את אנדו בהרכב כאשר האחרון ייעדר הוא ימאגוצ'י בן ה-24, המשחק ביריבתה העירונית של גמבה, סרזו אוסקה. מכל שחקני הסגל היפני, הוא הכי מזכיר את אנדו בסגנון המשחק שלו - בעיקר בהצטרפות שלו מאחור להתקפה ויכולת הכיבוש. קשר הגנתי בתפקידו המקורי, ימאגוצ'י מסוגל למלא תפקידים שונים בקישור, ובעונה שעברה הציג יכולת מצויינת גם כקשר התקפי. את הקריירה שלו בבוגרים התחיל ב-2009, ויכולת טובה הקניתה לו זימון לנבחרת הצעירה של יפן במשחקי אסיה 2010, שם זכו בזהב. ב-2012 הוא היה מהמצטיינים בנבחרת האולימפית שסיימה רביעית בלונדון, ובקיץ האחרון הוא הוביל סגל המורכב משחקנים מקומיים לזכייה באליפות מזרח אסיה, וזכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר. בעקבות שמועות על מעבר לאירופה, חידש ימאגוצ'י את חוזהו לאחרונה והצהיר על כוונתו להשאר. אך כידוע, יכולת טובה במונדיאל עשוייה לצוד את עיניהם של סקאוטים ומאמנים, והצעה טובה מאירופה יכולה לגרום לו לשנות את דעתו


הסגל המלא:

שוערים: אייג'י קווואשימה (סטנדרד ליאז'), שוסאקו נישיקוואה (אורווה רד דיאמונדס), שויצ'י גונדה (טוקיו)
הגנה: יוטו נגאטומו (אינטר), הירוקי סאקאי (האנובר), גוטוקו סאקאי (שטוטגארט), אטסוטו אוצ'ידה (שאלקה), מאייה יושידה (סאותהמפטון), יאסויוקי קונו (גמבה אוסקה), מאסהיקו אינוהא (ג'ובילו איוואטה), מסאטו מורישיג'ה (טוקיו)
קישור: מאקוטו האסבה (נירנברג), יאסוהיטו אנדו (גמבה אוסקה), הוטארו יאמאגוצ'י (סרזו אוסקה), טושיהירו איואמה (סנפרצ'ה הירושימה), קייסוקה הונדה (מילאן), שינג'י קגוואה (מנצ'סטר יונייטד), הירושי קיוטאקה (נירנברג)
התקפה: שינג'י אוקאזקי (מיינץ), יושיטו אוקובו (קוואסאקי פרונטאלה), יוייא אוסאקו (מינכן 1860), יוייצ'ירו קאקיטני (סרזו אוסקה), מנאבו סאיטו (יוקוהאמה)

לוח המשחקים:

חוף השנהב - יפן (ארינה פרנאמבוקו, רסיפה (פרנאמבוקו), 15.6, 4:00 שעון ישראל)
יפן - יוון (ארינה דאס דונאס, נאטאל (ריו גראנדה דו נורטה), 20.6, 1:00 שעון ישראל)
יפן - קולומביה (ארינה פנטאנאל, קויאבה (מאטו גרוסו), 24.6, 23:00 שעון ישראל)

מכבי תל-אביב

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב- 23.6
עונות בגביע אירופה: 14
המאזן בגביע אירופה: 76 משחקים, 28 ניצ', 19 תיקו, 29 הפס', 104:100 לזכותה בשערים
הישגים בולטים: שלב הבתים של ליגת האלופות 2004/05 - מקום רביעי, שלב הבתים של הליגה אירופית 2011/12, טופ 32 של הליגה האירופית 2013/14
משחק בכורה בגביע אירופה: 19.8.1992 - ניצחון חוץ 2:1 על ואלטה ממלטה במוקדמות ליגת האלופות. המשחק הראשון אי פעם של קבוצה ישראלית במפעל.
הניצחון הכי גבוה: 9.8.2001 - 6:0 על ז'לגיריס מליטא בבית במוקדמות גביע אופ"א
4.8.2011 - 6:0 על ז'לייזניצר מבוסניה במוקדמות גביע אופ"א
ההפסד הכי גבוה:5:1 בחוץ לבאיירן בליגת האלופות ב - 23.11.2004
5:1 בחוץ לבשיקטש בליגה האירופית ב - 15.9.2011


הפועל באר-שבע

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב - 23.6
עונות בגביע אירופה: 3
המאזן בגביע אירופה: 10 משחקים, 3 ניצ', 1 תיקו, 6 הפס', 8:32 לחובתה בשערים
הישגים בולטים: אין
משחק בכורה בגביע אירופה: 9.8.1994 - הפסד 3:1 בחוץ לאריס סלוניקי במוקדמות גביע אופ"א. משחק ראשון של קבוצה ישראלית כלשהי במפעל
הניצחון הכי גבוה: 22.8.1995 - 2:0 בבית על פ.ק. טיראנה במוקדמות גביע אופ"א
ההפסד הכי גבוה: 2.10.1997 - 10:0 בחוץ לרודה בסיבוב הראשון של גביע מחזיקות

עירוני קריית שמונה

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השלישי. הגרלה ב - 18.7
עונות בגביע אירופה: 2
המאזן בגביע אירופה: 16 משחקים, 3 ניצ', 6 תיקו, 7 הפס', 20:25 לחובתה בשערים
הישגים בולטים: שלב הבתים של הליגה האירופית - 2012/13
משחק בכורה בגביע אירופה: 17.7.2008 - תיקו 1:1 בבית מול מוגרן במוקדמות גביע אופ"א
הניצחון הכי גבוה: 1.8.2012 - 4:0 בבית על נפטצ'י באקו במוקדמות ליגת האלופות
ההפסד הכי גבוה: 25.10.2012 - 3:1 בחוץ לספרטה פראג בשלב הבתים של הליגה האירופית

הפועל תל-אביב

השלב ההתחלתי: סיבוב המוקדמות השני. הגרלה ב- 23.6
עונות בגביע אירופה: 15
המאזן בגביע אירופה: 104 משחקים, 48 ניצ', 20 תיקו, 36 הפס', 156:117 לזכותה בשערים
הישגים בולטים: רבע גמר גביע אופ"א 2001/02, טופ 32 של גביע אופ"א 2006/07, שלב הבתים של גביע אופ"א 2007/08, טופ 32 של הליגה האירופית 2009/10, מקום רביעי בשלב הבתים של ליגת האלופות 2010/11, שלב הבתים של הליגה האירופית 2011/12 ו -2012/13
משחק בכורה בגביע אירופה: 8.8.1995 - הפסד חוץ 2:0 לזימברו ממולדובה במוקדמות גביע אופ"א
הניצחון הכי גבוה:5:0 בבית על ז'לייזניצר מבוסניה במוקדמות ליגת האלופות ב - 13.7.2010
ההפסד הכי גבוה:4:0 בחוץ לריינג'רס בגביע אופ"א ב - 22.2.2007
4:0 בחוץ לויקטוריה פלזן הצ'כית בליגה האירופית ב - 8.11.2012

מלכי השערים של הקבוצות הישראליות באירופה:
אלון מזרחי - 16
יניב קטן - 15
רוברטו קולאוטי - 14
אלירן עטר - 12
ולדימיר דוולישוילי - 11
ברוך דגו - 11

מלכי ההופעות של הקבוצות הישראליות באירופה:
ואליד באדיר - 91
יניב קטן - 70
אלון חרזי - 65
סלים טועמה - 63
ניר דוידוביץ' - 56

אצטדיוני מונדיאל 2014::

**שימו לב! קודם הפירוט, אחר-כך התמונה**

שם: אסטדיו דו מרקאנה
עיר: ריו דה ז'נרו
אוכלוסיה: 6.3 מיליון איש
שייך לקבוצת: פלמנגו, פלומיננסה, בוטאפוגו, ואסקו דה גמא
תכולה: 78,838
עלות בנייה: -
נפתח: 16 ביוני, 1950 (שופץ בשנים 2013, 2006, 2000)
המשחקים: ארגנטינה-בוסניה, ספרד-צ'ילה, בלגיה-רוסיה, אקוודור-צרפת, שמינית גמר (מנצחת בית C - סגנית בית D), הגמר



שם: ארנה קורינתיאנס
עיר: סאו פאולו, העיר הגדולה ביותר בברזיל
אוכלוסיה: 11.3 מיליון איש
שייך לקבוצת: קורינתיאנס
תכולה: 48,234 (תכולתו תגדל בעת משחקי המונדיאל לכ-65,000)
עלות בנייה: 820M ריאל ברזילאי
נפתח: אפריל 2014
המשחקים: ברזיל-קרואטיה (משחק הפתיחה), אורוגוואי-אנגליה, הולנד-צ'ילה, דרום קוריאה-בלגיה, שמינית גמר (מנצחת בית F - סגנית בית E ), חצי גמר



שם: אסטדיו נאסיונאל מאנה גרינצ'ה (אסטדיו נאסיונאל דה ברזיליה)
עיר: ברזיליה - בירת ברזיל
אוכלוסיה: 2.7 מיליון איש
שייך לקבוצת: ברזיליה FC
תכולה: 70,064
עלות בנייה: -
נפתח: 10 במרץ 1934. נחנך מחדש ב15 ביוני 2013, לאחר שיפוצים לרגל המונדיאל
המשחקים: שוויץ-אקוודור, קולומביה-חוף השנהב, קמרון-ברזיל, פורטוגל-גאנה, שמינית גמר (מנצחת בית E - סגנית בית F), רבע גמר, מקומות 3-4



שם: אסטדיו קסטלאו
עיר: פורטלזה
אוכלוסיה: 2.5 מיליון איש
שייך לקבוצת: סרה FC
תכולה: 67,037
עלות בנייה: -
נפתח: 11 בנובמבר 1973. שופץ בין השנים 2002-2012
המשחקים: אורוגוואי-קוסטה ריקה, ברזיל-מקסיקו, גרמניה-גאנה, יוון-חוף השנהב, שמינית הגמר (מנצחת בית B - סגנית בית A), רבע גמר



שם: אסטדיו גוברנאדור מגלייאס פינטו (אסטדיו מיניירו)
עיר: בלו הוריזונטה
אוכלוסיה: 2.4 מיליון איש
שייך לקבוצת: קרוזיירו
תכולה: 62,170
עלות בנייה: -
נפתח: 5 בספטמבר 1965, נחנך מחדש: 21 בדצמבר 2012
המשחקים: קולומביה-יוון, בלגיה-אלג'יריה, ארגנטינה-איראן, קוסטה ריקה-אנגליה, שמינית הגמר (מנצחת בית A - סגנית בית B ), חצי גמר



שם: ארנה פונטה נובה
עיר: סלבדור
אוכלוסיה: 2.6 מיליון איש
שייך לקבוצת: באהיה
תכולה: 53,700
עלות בנייה: 55 מיליון ריאל ברזילאי
נפתח: אפריל 2013
המשחקים: ספרד-הולנד, גרמניה-פורטוגל, שוויץ-צרפת, בוסניה-איראן, שמינית הגמר (מנצחת בית B - סגנית בית A), רבע גמר.



שם: אסטדיו ביירה-ריו
עיר: פורטו אלגרה
אוכלוסיה: 1.5 מיליון איש
שייך לקבוצת: אינטרנסיונל
תכולה: 56,000
עלות בנייה: -
נפתח: 6 באפריל 1969. נחנך מחדש: סתיו 2013
המשחקים: צרפת-הונדורס, אוסטרליה-הולנד, דרום קוריאה-אלג'יריה, ניגריה-ארגנטינה, שמינית הגמר (מנצחת בית G - סגנית בית H)



שם: ארנה פרנאמבוקו
עיר: הסיפי
אוכלוסיה: 1.5 מיליון איש
שייך לקבוצת: נאוטיקו
תכולה: 46,000 מקומות
עלות בנייה: -
נפתח: מאי 2013
המשחקים: חוף השנהב-יפן, איטליה-קוסטה ריקה, קרואטיה-מקסיקו, ארה"ב-גרמניה, שמינית הגמר (מנצחת בית F - סגנית בית E)



שם: ארנה דה אמאזוניה
עיר: מנאוס
אוכלוסיה: 1.9 מיליון איש
שייך לקבוצת: נאסיונאל
תכולה: 42,300 מקומות
עלות בנייה: -
נפתח: מרץ 2014
המשחקים: אנגליה-איטליה, קמרון-קרואטיה, ארה"ב-פורטוגל, הונדורס-שוויץ.




שם: ארנה פנטאנאל
עיר: קויאבה
אוכלוסיה: כ-550 אלף איש
שייך לקבוצת: קויאבה, מיסטו
תכולה: כ- 43,000 מקומות
עלות בנייה: 210 מיליון דולר
נפתח: אפריל 2014
המשחקים: צ'ילה-אוסטרליה, רוסיה-דרום קוריאה, ניגריה-בוסניה, יפן-קולומביה.



שם: ארנה דאס דונאס
עיר: נטאל
אוכלוסיה: כ-800 אלף איש
שייך לקבוצת: אמריקה דה נטאל, ABC
תכולה: 45,000
עלות בנייה: 400 מיליון ריאל ברזילאי
נפתח: ינואר 2014
המשחקים: מקסיקו-קמרון, גאנה-ארה"ב, יפן-יוון, איטליה-אורוגוואי.



שם: ארנה דה ביישאדה
עיר: קוריטיבה
אוכלוסיה: 1.7 מיליון איש
שייך לקבוצת: אתלטיקו פרנאנסה
תכולה: 37,600
עלות בנייה: -
נפתח: יוני 1999. שופץ ב2009, 2012-2014
המשחקים: אירן-ניגריה, הונדורס-אקוודור, אוסטרליה-ספרד, אלג'יריה-רוסיה.

הגיע הזמן שייפתח גם דיון על הליגות הנמוכות בספרד ועל כל מה שקורה בהן, אז יחד עם המנהלים החלטתי שכדאי לפתוח דיון כזה שיעסוק גם בסגונדה, גם בליגה השלישית וגם בקבוצות הנוער של ריאל מדריד, ברצלונה, ולנסיה, אתלטיקו מדריד ועוד.

הליגה השנייה בספרד:



עונת 2011/12 היא העונה ה-81 של הסגונדה דיביסיון מאז שהוקמה. אמנם לא הכל הלך טוב בהתחלה, וכמו הליגה הראשונה בספרד, גם הליגה השנייה לא שיחקה את המחזור הראשון שהיה אמור להתחיל ב-26 לאוגוסט, והמחזור נאלץ להידחות עקב השביתה של ארגון השחקנים. השער הראשון העונה הובקע ע"י חאבייר אצ'ייטה מאלצ'ה, שהבקיע כבר בדקה התשיעית במשחק הראשון העונה שנארך בין אלצ'ה וג'ירונה. גם הכרטיס האדום הראשון העונה הגיע מהמשחק הזה, כאשר ריצ'י מג'ירונה קיבל אותו. השלושער הראשון העונה הגיע מרגליו של מלך שערי הליגה עם עשרה שערים, חוסלו, החלוץ הצעיר והמוכשר של ויאריאל ב' שכבר הספיק לערוך שתי הופעות בקבוצה הבוגרת, ואת השלושער הוא הבקיע במחזור השביעי במשחק של ויאריאל ב' מול חימנסטיק. הניצחון הכי גדול של העונה עד כה הוא הניצחון של חימנסטיק 0-5 על סבאדל העולה החדשה בדרבי הקטאלוני, במשחק שהתרחש במחזור ה-12. ניצחון החוץ הכי גדול העונה התרחש במשחקה של ברצלונה ב' אצל קרטחנה, התוצאה הייתה 4-0 לזכות החברה מברצלונה. המשחק שבו היו הכי הרבה שערים התקיים במחזור השלישי, כשסבאדל הקטנה התארחה אצל ויאריאל ב', ולמרבה המזל גם ניצחה אותה 3-4 במשחק מאוד מפתיע.
מבנה הליגה הולך כך: בליגה יש 22 קבוצות שמשחקות 42 משחקים בכל העונה הסדירה, ו-21 משחקים בכל סיבוב. בסוף כל עונה עולות שלושה קבוצות לליגה הראשונה, כששתי הראשונות בטבלה עולות אוטומטית, וארבעת הקבוצות הבאות בטבלה שאינן קבוצות נוער מתחרות ביניהן במשחקי הפלייאוף. משחקי הפלייאוף כוללים חצי גמר עם שני משחקים (אחד בבית ואחד בחוץ) בין מקומות 3 ל-6 בטבלה, ומשחק בין מקומות 4 ל-5 בטבלה. שתי המנצחות בסיכום שני המשחקים עולות למשחק גמר שגם בו ייערכו שני משחקים (אחד בבית ואחד בחוץ), ומי שתנצח שבסיכום שני המשחקים תעלה לליגה הראשונה. ארבע האחרונות בטבלה ירדו אוטומטית לליגה השלישית.

קצת היסטוריה:
הליגה הוקמה ב-16 באוגוסט 1929, ע"י פדרציית הכדורגל הספרדי, שמאז 1983 נקראת ה-LFP. מאז עונת 2008/09 נקראת הליגה "Liga Adelante", ע"ש הספונסר שמביא להתאחדות כסף על מנת הפרסום שהוא מקבל על כך. הקבוצה שזכתה באליפות הליגה השנייה הכי הרבה פעמים היא ריאל מורסיה, שעלתה ללה ליגה מהמקום הראשון 8 פעמים, וגם עלתה לליגה הראשונה לא מהמקום הראשון 11 פעמים, וזאת אומרת שהיא גם הקבוצה שעלתה הכי הרבה פעמים לליגה הראשונה בספרד. בטיס רק שנייה לה כאשר היא עלתה מהמקום הראשון 6 פעמים, כולל אשתקד, וגם היא עלתה לא מהמקום הראשון 11 פעמים. בטבלת "הקבוצה שעלתה ללה ליגה הכי הרבה פעמים" היא מתחרה על המקום השני עם מלאגה, שהיא עלתה 4 פעמים מהמקום הראשון, ו-13 פעמים לא מהמקום הראשון, ובנתון הזה היא מובילה על שאר הקבוצות בספרד.

העונה שעברה:
המחזור הראשון בעונה הקודמת שוחק ב-27 באוגוסט 2010, כשהמחזור האחרון בעונה הרגילה שוחק ב-4 ליוני 2011, ואם נחשיב את משחקי פלייאוף, אז ב-18 ליוני 2011. השער הראשון בעונה זו הובקע ע"י חאבי גאררה, שהבקיע במשחקה של קבוצתו ויאדוליד מול ויאריאל ב' לאחר שש דקות מהפתיחה. באותו משחק היה גם הכרטיס האדום הראשון לעונת 2010/11 בסגונדה, אותו קיבל הרנאן פרז מויאריאל ב'. במהלך 462 המשחקים ששוחקו בעונה זו, הובקעו 1220 שערים, ממוצע של 2.64 שערים במשחק. אחד המשחקים הכי מרשימים בעונה זו שוחק כאשר ברצלונה ב' התארחה אצל נומנאסיה, והמשחק נגמר בתוצאה 4-6 לטובת הקטאלונים. מלך שערי העונה היה ג'ונתן סוריאנו מברצלונה ב' עם 32 שערים, שחקן שהרשים בתקופתו באספניול ויש לו 8 שערים בנבחרת ספרד הצעירה, שאת כולם הבקיע באותה שנה. לפלייאוף היו אמורות להגיע ברצלונה ב', אלצ'ה, גרנאדה וסלטה ויגו שהיו צריכות להילחם בפלייאוף על מקום בליגה הראשונה יחד עם בטיס וראיו וייקאנו שכבר עלו, ומלבד ברצלונה ב' שלא יכלה לעלות בכל מקרה מאחר והקבוצה הבוגרת של המועדון משחקת בליגה הראשונה, כל הקבוצות השתתפו בפלייאוף, ואת ברצלונה ב' החליפה ויאדוליד שסיימה את העונה הרגילה במקום השביעי. במשחקי הפלייאוף זכתה גרנאדה לאחר שניצחה בגמר הפלייאוף את אלצ'ה בגלל שערי חוץ, ועלתה ללה ליגה לאחר 35 שנים שלא הייתה בה. ארבעת הקבוצות שירדו לטרסרה (הליגה השלישית) הן: סלמנקה, טנריפה (שרק עונה לפני כן הייתה בליגה הראשונה בספרד), פונפרדינה ואלבסטה.


מלך שערי הליגה בעונה שעברה - ג'ונתן סוריאנו.

העונה הנוכחית:


תמונה מהמשחק האחרון בין מורסיה להרקולס.

בעונה הנוכחית מובילות הקבוצות שהיו צפויות להוביל, שתי היורדות מהלה ליגה - הרקולס (מקום ראשון) ואלמריה (מקום שני), שתי הקבוצות שהיו בצמרת גם בעונה שעברה - סלטה ויגו (מקום שלישי) ו-ויאדוליד (מקום רביעי), והקבוצה שאולי קצת מקרטעת ולא ממש עומדת בציפיות שהיו לה - דפורטיבו לה קורוניה (מקום חמישי). אלצ'ה שכמעט ועלתה בעונה שעברה ללה ליגה במקום גרנאדה נמצאת כרגע רק במקום השמיני, וברצלונה ב', שסיימה את העונה הקודמת במקום השלישי נמצאת במצב לא טוב מבחינתה והיא ממוקמת במקום ה-14, אך יש לנו עוד 29 מחזורים לסיום העונה לא כולל משחקי הפלייאוף, כך שהכל יכול לקרות ושום דבר עוד לא בטוח. מבין ארבעת הקבוצות שעלו לסגונדה מהליגה השלישית, זו שהכי הולך לה העונה היא מורסיה, שנמצאת במקום השישי בטבלה (שמוביל לפלייאוף) עם שישה ניצחונות העונה ורק שלושה הפסדים. סבאדל, הקבוצה הקטנה מקטאלוניה ממוקמת במקום התשיעי למרות שספגה מספר רב של שערים העונה (22 שערים), גוואדלחרה נלחמת על מקום בחצי העליון של טבלת הליגה כשהיא ממוקמת במקום ה-13, ואלקויאנו נאבקת על חייה בתחתית והיא במרחק נגיעה מהקו האדום, היא ממוקמת במקום ה-18. בכמה מהמשחקים המרכזיים של העונה עד כה, דפורטיבו לה קורוניה הפסידה להרקולס המוליכה 0-1 משער של אבל אגילאר (דקה 42), דפורטיבו גם אירחה מחזור אח"כ את ברצלונה ' וניצחה אותה 2-3. ברצלונה ב' גם אירחה את הרקולס, אבל נאלצה להפסיד לה 1-2.

כפי ששמתם לב, מוקד הדיון הזה הוא הליגה השנייה בספרד ורוב ההודעות כנראה יהיו עליה, אך אתם גם יכולים לכתוב פה את כל מה שאתם רוצים (במידה וזה לא נוגד את חוקי הפורום וכן מתאים לדיון) לגבי הליגות הנמוכות יותר ועל כל קבוצות הנוער באשר הן. בקרוב אפרסם את תוצאות המשחקים של כל המחזורים שהיו עד כה. אני אקפיד לעדכן על מה שקורה בליגה השנייה פעם בשבועיים או יותר..