ליגת החלומות של אייסוקר

June 15, 2014, 1:56 pm

≫ Next: ולס עם גרמניה: באים לרקוד או באים לזכות?

≪ Previous: הפועל תל אביב 2013/14: רב"ש פוטר; דומב יאמן; ברקוביץ' מנגר

$

0

0

בניתי ליגה בנבחרת החלומות של ספורט 5. לליגה קוראים ASOCCER ואתם מוזמנים להצטרף: 847136719

---

ולס עם גרמניה: באים לרקוד או באים לזכות?

June 15, 2014, 1:59 pm

≫ Next: ארסנל 2013/14

≪ Previous: ליגת החלומות של אייסוקר

$

0

0

תעודת זהות
תאריך לידה: שוויץ 3:5 גרמניה (באזל, שוויץ; 5.4.1908)
ההפסד הכי גדול: אנגליה חובבנים 0:9 גרמניה (בודפשט, הונגריה; 13.3.1909)
הניצחון הכי גדול: גרמניה 0:16 רוסיה (שטוקהולם, שוודיה; 1.7.1912)
מלך השערים: גרד מולר, מירוסלב קלוזה (68 שערים)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: לותר מתיאוס (150)
דירוג נוכחי: 2
הישגים:

• זכייה במונדיאל: 1990, 1974, 1954
  
• זכייה באליפות אירופה: 1996, 1980, 1972

היסטוריה

גרמניה זכתה שלוש פעמים באליפות העולם (1954, 1974, 1990). הזכייה הראשונה, הידועה גם בכינוייה 'הנס של ברן', הייתה הראשונה של גרמניה וכנראה המיוחדת ביותר מכולן, מכיוון שנבחרת מערב גרמניה הגיע כאנדרדוג מוחלט מול ההונגרים החזקים. משחק הגמר בין הנבחרות, שוחק באצטדיון וואנקדורף בברן 1954, היה הפעם השנייה בטורניר זה שבו נפגשות שתי הנבחרות. במפגש הקודם ביניהן בשלב הבתים הביסה הונגריה את מערב גרמניה בתוצאה 8:3. שחקן נבחרת הונגריה פרנץ פושקש שהפך לימים לאגדה, עלה לשחק אף על פי שלא היה כשיר למשחק. למרות זאת, הוא העלה את נבחרתו ליתרון 1:0 לאחר 6 דקות של משחק. שתי דקות מאוחר יותר, כבש זולטאן זיבור שער נוסף לזכות ההונגרים, והעלה אותם ליתרון 2:0, והיה נראה כי ההונגרים בדרך הבטוחה לזכייה בתואר. למרות זאת, שני שערים של הגרמנים מקס מורלוק והלמוט רהאן לפני המחצית איזנו את התוצאה, והחזירו את מערב גרמניה לתמונה. במחצית השנייה החמיצה נבחרת הונגריה מספר הזדמנויות בטוחות לכיבוש, והלמוט רהאן העניש את ההונגרים כשכבש שער נוסף, והעלה את נבחרתו ליתרון 3:2. שתי דקות לפני סיום המשחק, פסל שופט המשחק שער לא חוקי שכבש פרנץ פושקש, אך זעמם של ההונגרים כלפי השופט היה לשוא, ולאחר מספר דקות שרק השופט לשריקת הסיום. נבחרת מערב גרמניה ניצחה את נבחרת הונגריה בתוצאה 3:2, וזכתה לראשונה בגביע העולם. אותה הזכייה מיוחדת במינה כי היא גם סימנה את התפנית במצבה הכלכלי של גרמניה אשר יצאה ממש לדרך חדשה ומשגשגת מאותה התקופה.


הנבחרת האגדית של 74, המוכשרת ביותר שידעה גרמניה?

מודניאל 1974 אשר אירחו הגרמנים היה ההזדמנות של גרמניה להחזיר את הגביע לאחר 20 שנה. במשחק הגמר של הטורניר כבשו הגרמנים פול ברייטנר וגרהרד מולר שער אחד כ"א, מול שער אחד של ההולנדי יוהן ניסקנס, והובילו את מערב גרמניה לניצחון על הולנד הגדולה של יוהאן קרוייף בתוצאה 2:1, ולזכייה שנייה בגביע העולמי. שי האומרים שזו הנבחרת החזקה ביותר שידעה גרמניה, עם סוללת כוכבים שגם זכתה בהכל והרבה בעוד מפעלים נוספים.

מונדיאל 1990 נערך בארץ המגף, איטליה. המנצחת בטורניר הייתה נבחרת מערב גרמניה, שניצחה במשחק הגמר את ארגנטינה בתוצאה 1:0, וזכתה בתואר בפעם השלישית בתולדותיה. כל שנשאר חקוק מאותו מונדיאל בארץ המגף, הוא הפנדל של ברמה אשר מכריע את גורל הטורניר לטובת גרמניה המאוחדת הטריה ומשאיר את מראדונה לדמוע. עם שלוש זכיות בתואר (ושלוש סגנויות) , הפכה גרמניה להיות הנבחרת המצליחה ביותר במונדיאל ל-4 שנים הבאות, עד שברזיל זכתה בתואר הרביעי שלה אחרי 4 שנים , במונדיאל 1994. מאמן הנבחרת הגרמנית פרנץ בקנבאואר הפך להיות הכדורגלן השני בהיסטוריה אחרי מאריו זגאלו מברזיל, שזוכה בתואר גם כשחקן (1974) , וגם כמאמן הנבחרת. כך למעשה , הפך בקנבאואר גם לקפטן הראשון של נבחרת שזכתה בתואר , שזכה בתואר גם כמאמן של אותה נבחרת.

מזה 24 שנים לא טעמו הגרמנים את טעם הזכייה. דורות של כוכבים גדולים כמו אוליבר קאן, מיכאל באלאק, ממט שול, מתיאס זאמר ואחרים, לא הצליחו לשחזר את ההצלחות. גם הדור העכשווי, שנחשב למוכשר ומגוון מאוד, נכנע לנבחרת הספרדית בטורניר האחרון בדרום אפריקה.

הדרך למונדיאל

גרמניה לא חשבה שהדרך למונדיאל תהיה כזאת קלה. יחד עמה שובצו לבית C השכנה אוסטריה, ידידה סקנדינבית כדוגמת שוודיה, איי פארו, אירלנד וקזחסטן. אז כפי שאפשר להסיק, הגרמנים לא נתקלו ביותר מדי קשיים, וניצחו בתשעה מעשרת משחקיהם. משחק אחד שהם יזכרו יהיה ה4:4 המטורף שנערך בברלין בין גרמניה לבין שוודיה; גרמניה הוליכה 0:3 במחצית, כאשר אוזיל קבע 0:4 אחרי 10 דקות במחצית השנייה. שבע דקות אח"כ איברהימוביץ' צימק ל1:4, שתי דקות אח"כ מיקאל לוסטיג קבע 2:4; 14 דקות לסיום אלמנדר התחיל להלחיץ את הגרמנים כשקבע 3:4, והוא ידע בדיוק למה הוא מלחיץ אותם, כאשר בדקה ה93, רסמוס אלם קבע 4:4 מ-ט-ו-ר-ף שייזכר לעוד שנים רבות.



שנה פחות יום מאוחר יותר, גרמניה התארחה אצל שוודיה בסולנה ושם חיכה לנו עוד משחק ענק. 42 דקות מהפתיחה וזה היה כבר 0:2 לשוודים. אוזיל צימק בדקה ה45 ל1:2, ואח"כ גרמניה פשוט התפוצצה על שוודיה, עם רביעייה בין הדקות 52-76. בתווך, הספיקו השוודים לצמק ל4:3, אבל בסופו של דבר זה נגמר עם 5:3 גדול לגרמניה, שהחזיר את הכבוד האבוד מהמפגש הקודם. שני מפגשים, 16 שערים, תאווה לעיניים! הגרמנים מסיימים ראשונים בבית עם 28 נק', 9 ניצחונות ותיקו אחד, יחס שערים +26 והרבה שקט נפשי לקראת גביע העולם.

המאמן: יואכים (יוגי) לאוו



המאמן אשר כבר סוגר עשור בנבחרת (שנתיים עם קלינסמן) נוסע עם שחקנים כנראה לטורניר האחרון מבחינתו. במאזנו רקורד מרשים בטורנירים הגדולים כאשר בכל אחד מהם המנימום היה חצי הגמר, אך גביע עדיין לא נסע לברלין. הפעם כמו שזה נראה כרגע, המשימה קשה ומאתגרת מתמיד כאשר מכת פציעות של שחקנים קבועים שרצו אצלו ומכירים טוב את שיטת המשחק תחתיו, כנראה יראו את הטורניר מהבית, מהיציע או מהספסל. עדיין לא ברור לאיש לאלו מסקנות יגיע בזמן הקצר שנותר, בו יהיה חייב למצוא 11 בודדים שירוצו יחדיו כיחידה אחת. משחקי האימון שנותרו יספיקו כדי לבחון כמה אפשריות פרסונליות מעניינות שיש לו עדיין בסגל, אך לא יקנו לו נבחרת משומנת ומחוברת. את עבודת הבנייה והחיבור בין השחקנים היה על הנבחרת לתרגל בשנתיים האחרונות בשלבי המוקדמות, ולא כשלושה שבועות לפני המאני טיים. אם כך, רוב הסיכויים שיוגי יפנה בעיקר לאלו שכבר רצו אצלו בכמה משחקים בשנים האחרונות ומכירים את שיטות המשחק: קלוזה בגילו המתקדם, קדירה שרק לאחרונה הבריא ועדיין לא בפורמת משחק שנבנת לאורך עונה מלאה, קרוס או לאם בקישור האחורי שלא ברור אם הן אופציות באמת עדיפות על שווינשטייגר לצד קדירה, אוזיל אשר בנסיגה חדה אך כבר שחקן של קבע בנבחרת וקשה יהיה לנפות אותו מההרכב בלי שיעשה נזק וכו'. לאוו כנראה יבחר במנימום שינויים וזעזועים גם במחיר ריצה עם שחקנים שלא בכושר שיא, מאשר להתחיל להריץ שחקנים חדשים שלא מכירים את השיטה והמעמד רגע לפני הטורניר. יצמצם עבורו את הנזקים? ספק.

סגל השחקנים

שוערים: מנואל נוייר (באיירן מינכן), רון-רוברט צילר (האנובר 96), רומן ווידנפלר (בורוסיה דורטמונד).

הגנה: ג'רום בואטנג (באיירן מינכן), פר מרטסאקר (ארסנל), פיליפ לאהם (באיירן מינכן), מאטס הומלס (בורוסיה דורטמונד), בנדיקט הוודס (שאלקה 04), מרסל שמלצר (בורוסיה דורטמונד), קווין גרוסקרויץ (בורוסיה דורטמונד), שקודרן מוסטפי (סמפדוריה), אריק דורם (בורוסיה דורטמונד).

קישור: לוקאס פודולסקי (ארסנל), בסטיאן שווינשטייגר (באיירן מינכן), מסוט אוזיל (ארסנל), תומאס מולר (באיירן מינכן), סמי ק'דירה (ריאל מדריד), טוני קרוס (באיירן מינכן), אנדרה שורלה (צ'לסי), מריו גצה (באיירן מינכן), מרקו רויס (בורוסיה דורטמונד), יוליאן דרקסלר (שאלקה 04), מתיאס גינטר (פרייבורג), כריסטוף קריימר (בורוסיה מנשנגלדבאך).

התקפה: מירוסלב קלוזה (לאציו), קווין פולאנד (הופנהיים).

שחקני מפתח

פיליפ לאם



קבוצה: באיירן מינכן
עמדה: קשר אחורי, מגן ימני
גיל: 30

מזה כמה שנים טובות עונה לקטגוריה שחקן מפתח בנבחרת הגרמנית ובאופן טבעי ימלא תפקיד חשוב במשחק של הנבחרת. אומנם הפעם עשוי למלא תפקיד חדש אליו נכנס העונה בהדרכתו של פפ גווארדיולה - קשר הגנתי. לאם כבר תורגל גם במדי הנבחרת בתפקיד הנ"ל במהלך החודשים האחרונים אך עכשיו, כאשר בקישור ההגנתי נכפו חיסורים, לאם עשוי לסייע לנבחרת בעמדה ובמהלך המשחק אף לעבור תפקוד לעמדת המגן. מכל החיסורים, זה נראה כאילו שהנבחרת הרוויחה כולבו, אבל זה רק הזמן יגיד. לאם, אשר משמש גם כקפטן של הקבוצה, יצטרך להמשיך לשאוף לדחוף את החברים קדימה אל עבר הגביע וממרכז המגרש, המשימה טבעית ונגישה יותר לקפטן של קבוצה. יכולת מירבית היא משהו שיש לצפות משחקן שהולך לשחק תפקיד כל כך מרכזי ומכריע בגורל הנבחרת בטורניר, הכנראה די אחרון שהוא יקח בו חלק מוביל, בגילו הדי מתקדם. זו הזדמנות אחרונה שלך, לאם.

מירוסלב קלוזה



קבוצה: לאציו
עמדה: חלוץ
גיל: 36

לא להאמין, מירוסלב קלוזה עדיין איתנו. עוד במונדיאל 2002 למד העולם להכיר את הסקורר הגרמני הבינלאומי והיום, בשנת 2014, מירוסלב קלוזה לא רק עדיין בסגל הנבחרת הגרמנית למונדיאל, אלא שהוא גם כנראה ממשיך להיות מיועד להרכב הראשון ואולי אף יותר מתמיד. אם חשבנו שבשנים האחרונות מריו גומז מתחיל לאיים על מעמדו בהרכב, אז אצל מריו גומז התחילה נסיגה בקריירה בשנה האחרונה שנדחה עלידי באיירן והיה חייב לחפש קבוצה וזה המשיך עד כדי פציעה שגמרה לו גם את הסיכויים להכנס לסגל הנבחרת. קלוזה בעצם מאותו הרגע הפך לשחקן חשוב עוד יותר כי למאמן הנבחרת הצטמצמו האלטרנטיבות. בשאר החלוצים ברחבי גרמניה הוא מאמין הרבה פחות, אך גם אם היה חושב שכן מישהו טוב מספיק עבור המעמד, אז זה עשוי להיות קצת מאוחר. אף חלוץ אחר בגרמניה לא קיבל מספיק דקות וצבר מספיק ניסיון על מנת לקבל כבר את תפקיד החלוץ הראשון של גרמניה. במצב שנוצר, קלוזה הוא סוג של באנקר, אך עם זאת, אם לא יפתח טוב את הטורניר, עדיין קיימת האופציה אותה המאמן כבר בדק ודיבר עליה בעבר והיא מערך ללא חלוץ. איך שאני רואה את זה כרגע, הדבר תלוי רק ביכולת של קלוזה. אם יהיה טוב, האופציה לשחק בלי חלוץ טבעי לא תעלה על סדר היום. כן וכמובן, אם קלוזה יהיה טוב ויכבוש, אז הוא רחוק רק שער אחד מלהשתוות לרונאלדו במלכות השערים של המונדיאל ובמרחק צמד מלהתבודד במעלה הטבלה.

תומאס מולר



קבוצה: באיירן מינכן
עמדה: קשר
גיל: 24

אחד התגליות הגדולות של שנת 2010, אותה שנת מונדיאל בה פרץ לתודעה הבינלאומית, מגיע תומאס מולר לגביע העולם 2014 על תקן כוכב לכל דבר ועניין. בזמן הזה הספיק השחקן לאסוף כמה אליפויות בונדסליגה, גביעים וכמובן גביע אלופות. אם נשארו עדיין אתגרים שלא מומשו לבחור הדי צעיר, אז הטורניר שיצא לדרך בברזיל הוא בדיוק הגביע החסר בארון הגביעים. בתקופה בה שווינשטייגר לא בשיא הכשירות, פודולסקי כבר ממזמן לא משמ פאקטור, קדירה יש כמעט עונה שלמה בחוץ ואוזיל בנסיגה חדה ביכולת, האחריות המוטלת על תומאס מולר לבלוט עוד יותר ולעזור למשחק הקישור להיות דומננטי כמו בעבר, טיפסה לגבהים חדשים. יחד עם טוני קרוס ומרקו רוייס, הם הדור החדש של קישור הנבחרת ועליהם יהיה להוביל את גרמניה. מולר הוא היחידי מבין שלושתם שהצליח לצבור כבר ניסיון במעמד הזה לפני כארבע שנים ולכן אין תירוצים והוא יהיה חייב שוב לספק טורניר טוב כדי שלגרמניה יהיה סיכוי להגיע רחוק.

שימו לב ל...

קווין גרוסקרויץ



קבוצה: בורוסיה דורטמונד
עמדה: קשר/מגן
גיל: 26

אם היו שואלים את קווין מה הצבע עור שלו הוא היה סביר להניח עונה צהוב שחור. שכן קווין מזוהה עם בורוסיה דורטמונד יותר מכל שחקן אחר. קווין נולד בשנת 1988 בדורטמונד והעביר את תחילת הקריירה שלו ברוט וייס אאלן מהליגה השניה/שלישית לפני שזוהה ב 2009 על ידי הסקאווטים של דורטמונד. השנה גם מוגדרת לטובה בקריירה עד כה:" המו"מ ארך בדיוק שלוש שניות, איך שזיהיתי שכתוב למעלה בורוסיה דורטמונד הסיפור היה גמור".
5 שנים בהם קווין לא היה תמיד שחקן הרכב ראשון (יותר רוטציה) אבל הרב גוניות שלו ובעיקר החוש הלוחמני והחריצות שלו ובעיקר הפיוז הקצר שזה נוגע ליריבה הגדולה שאלקה, הפכו אותו לאליל האוהדים. קווין זה בורוסיה ובורוסיה זה קווין התרברב אוהד בורוסיה בעיתון מקומי שנשאל לגבי השחקן האהוב עליו.
בעיקבות הפציעה הקשה של המגן הימני לוקאש פישצ'ק העונה עבר גרוסקרוייץ הסתה מעמדת הקשר לעמדת המגן. היציבות והיכולת הטובה שגילה כמו גם שלנבחרת גרמניה אין יותר מדי אלטרנטיבות בעמדת המגן ימני (לאם מתוכנן לשמאל או לעמדת הקשר האחורי) בנוסף לעובדה שהוא יכול לשחק למעשה בכל עמדה במגרש (אפילו כשוער הוא הוכיח את עצמו) הביאו לו את הזימון לנבחרת על תקן שחקן כולבו וגם פה מקווה קווין רק " לייצג את דורטמונד בכבוד". חשוב להדגיש שאם האיתותים של לאוו מפורשים נכון הרי שקווין יהיה באנקר בעמדת המגן ימני. דבר בלתי נתפס עוד לפני כמה חודשים.

יוליאן דרקסלר



קבוצה: שאלקה 04
עמדה: קשר התקפי
גיל: 20

ילד הפלא החדש של הכדורגל הגרמני ושחקן שאלקה מזה 14 שנים אשר ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים כשהוא בן 17 בלבד בשנת 2011, מאז הוא נחשב לאחד השחקנים הכי מוכשרים בליגה ולפוטנציאל ממשי. במיוחד בעונת 2012/2013 שהוא בסך הכל בן 20 הצליח להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שלו והיה שחקן משמעותי אם לא אפילו הכוכב של שאלקה בדרך לליגת האלופות. דרך כל אלו וכמו גם הנסיקה האדירה ביכולת שלו לאחרונה, הביאו את הסקאוטים של הרבה קבוצות בכירות באירופה לרשום את השם שלו בפנקסים שלהם. אם השמועות נכונות ב 2015 הוא עובר לבאיירן מינכן, אך ארסן וונגר עוד מקווה להערים על הבווארים ולהנחית אותו בהייבורי.
את העונה הנוכחית סיים דרקסלר בתחושות מעורבות, מצד אחד זאת לא היתה עונה טובה שלו גם בין היתר בגלל פציעות מטרידות וחוזרות וגם בגלל שהוא לא הצליח כל העונה לשחזר את היכולת שלו מהעונה הקודמת. עד כדי כך שרבים לא הבינו איך לאוו לוקח אותו ולא את עמיתו לקבוצה מקס מאייר שהיה לדעת אוהדי שאלקה ראוי יותר מיוליאן. אלא שיוגי לאוו יודע מה יוליאן שווה: " הוא עבר עונה לא קלה, אבל אני יודע מה טמון בו וכמה הוא יכול לתרום. אם לא יקרה משהו יוצא דופן אני לא רואה סיבה למה הוא לא יהיה בקאדר".
דרקסלר רואה במונדיאל הקרוב קפיצת מדרגה נוספת בקריירה שלו ומקווה להזדמנות מהמאמן הלאומי:" אני יודע שכרגע אני לא מתוכנן להרכב, אבל אני יודע שאני יכול לעזור ואני רוצה לתרום."
אולי הקפיצת מדרגה הזאת תחזיר את היכולת שראינו לפני שנה ממנו, ככה לפחות מקווים כולם, בין אם זה יוליאן, לאוו, שאלקה או אוהדי הנבחרת, כי הילד הזה יכול להוביל בעתיד את הנבחרת וזה משהו שאף אחד בנבחרת גרמניה לא מסתיר.

ובגדול...

גרמניה אומנם תמיד מגיע בגישה שהמטרה ללכת עד הסוף, אבל הפעם הנמחת הציפיות ברורה לכל. הגרמנים הם לא מאותן מדינות שמגיעות באופריה לכל טורניר אלא יותר ביקרותיים ובעלי מודעות עצמית גבוהה. המצב של הנבחרת ברור לכל ולכן גם חוזרים קצת פחות על הצבת המטרות כמו זכייה בטורניר וכו'. האתגר לחבר נבחרת מנצחת בשלושה שבועות עם כל החיסורים והשינויים שנוצרו גדל בכמה מונים. זה לא בלתי אפשרי, גרמניה עדיין נבחרת מוכשרת ובנוייה עם כמה שחקנים שכבר זכרו בתארים בינלאומיים מכובדים ויכולים להנהיג את הצעירים ברגעים הקשים. מה נגיד, גם למונדיאל 2010 הגענו באותן תחושות שזרקו ילד כמו מולר להרכב ובסוף טענו שגרמניה היא הפתעת הטורניר. אתה פשוט צריך להחליט מה אתה, האופטימיסט או הפסימיסט, כדי לשפוט מהנתונים מה גרמניה שווה.


תודה רבה לרוזנר וליובל על העזרה בהכנת הסיקור.

ארסנל 2013/14

June 15, 2014, 2:50 pm

≫ Next: רשימת שיאי המונדיאל

≪ Previous: ולס עם גרמניה: באים לרקוד או באים לזכות?

$

0

0

האם בבואו של קיץ חדש יקיץ הקץ על האכזבות של שנים עברו?

זה מה שהיה לוויליאם שייקספיר לומר בשורות הפתיחה של מחזהו "ריצ'ארד השלישי":

Now is the winter of our discontent
Made glorious summer by this sun of York
And all the clouds that lour'd upon our house
In the deep bosom of the ocean buried

וזה מה שהיה לגארי נוויל לומר בערב סיום העונה שעברה:



הפסד מעצבן בדרבי לתרנגולים ב-3 במרץ לאחר ספיגת שני שערי בזק במחצית הראשונה הכניס אותנו לבור של 7 נקודות מולם. היה נראה כי התותחנים מרימים דגל לבן גם במאבקם על כבשת הרש, מאבק שבמידה רבה של צדק מתסכל רבים משום שהגם שמדובר בכבשה שמנה אנחנו לא כאלה עניים, אבל גם אחד שרק הלא נודע נמצא מאחורי כשלון בו.

אבל הקבוצה הגיבה באופן לא צפוי, ניצחה במינכן, ומשם יצאה לדרך של שמונה נצחונות ושתי תוצאות תיקו בהם ספגה חמישה שערים בלבד כאשר חלק לא מבוטל נראה יותר כמו נצחונות גראהאמיים מאשר נצחונות וונגריים. רגע... האם זה רע כמו שזה נשמע?

אולי יותר מכל, המקום הרביעי הושג בזכות העמידה האיתנה של מרטסאקר וקוסיילני אשר באורח סמלי זכה גם לכבוש את השער המכריע במסע הזה.

אחרי שספרתם את עשר, מה עושה לכם התמונה הבאה?



עומדת בפנינו עונה מכרעת. שלוש הקבוצות הבכירות עוברות טלטלות, חלקן אדירות. מתחתינו כמה עופות חול עושים סימנים של קרקור. ואנחנו אחרי עונת בנייה עם ציון "עובר" ועם קריאה נושנה ונואשת, שאלת 24 מיליון הליש"ט: "אם אין אני לי, מי לי; וכשאני לעצמי, מה אני; ואם לא עכשיו, אימתי?".

ושוב, התשובה מאחרת לבוא. אנחנו באמצע יולי, מופקרים פעם נוספת לזרועותיה של אי הוודאות, אותה מרשעת קרירה ורעת לב הדוחקת אותנו עוד ועוד לאחור בסולם השלבים ההתפתחותיים, רק כדי לראות את אלה אשר מעולם לא עלו בו עולצים כאילו אין מחר.

הנבואה הרי ניתנה לשוטים, אז נתמקד מעתה במה שהיה בעונה שעברה – אם בחלקים שלה שהיינו רוצים שישתחזרו ואם בחלקים אותם היינו רוצים לראות מושלכים לפח האשפה. על השאר בוודאי נדון ככל שהמלפפונים יחמיצו במהלך החודש הקרוב.

:aa1: ידענו בבירור שההולנדי ההוא יעזוב, מה שאכן קרה באוגוסט, ושלשם כך הובא בקיץ גיבוי כפול בדמותם של פודולסקי וג'ירו (כ-25 מיליון ליש"ט יחדיו). בסופה של עונה התברר שלא נפגעה כמות השערים שכבשנו, אבל גם שאין לנו prolific goalscorer שאפשר לסמוך עליו בכל משחק נתון.

:aa1: סאנטי קזורלה הגיע כנעלם לרובנו ולמעט כמה שבועות של אפיסת כוחות בינואר-פברואר הוכיח עצמו כאי של יציבות ויצירתיות בקישור ההתקפי. ביחד עם ת'יאו שסוף סוף האריך חוזה בחורף וסוף סוף התחיל לכבוש שערים שאשכרה נותנים נקודות - זה נראה טוב.

:aa1: תחת לחץ הציפיות וחוסר הסבלנות, ווילשר חזר מהפציעה מוקדם מדי ונפצע שוב כאשר וונגר מודה שסיכן אותו שלא לצורך. לאחר מכן ג'ק המשיך להראות שבשלב זה כל מה שנצפה ממנו לא יהיה מוגזם.

:aa1: גם אם לראמזי אין לא את ההילה של ווילשר ולא את הכשרון שלו, הוא הפגין העונה שיפור מדיד. יש שיבחרו לחבוט בו, ויש שיטענו כי גם לו מגיע חסד נוסף. העונה הבאה תהיה מכרעת באשר לכיוון שאליו הולך הוולשי הצעיר.

:aa1: אלכס סונג נמשך ע"י ברצלונה בשבוע הראשון של העונה ואת החור בעמדה שלו מילא השנה מיקל ארטטה שזה לו תפקיד שלא כדרך הטבע. יש קונצנזוס מקיר לקיר לגבי הצורך בקשר אחורי טבעי שגם ישחרר את הספרדי לעמדה קדמית יותר, אם כשחקן הרכב ואם כמחליף.

:aa1: וורמאלן התמנה לקפטן ודי שכח איך משחקים כדורגל ואת העונה הבאה הוא יתחיל פצוע על הספסל. ככל שהעונה התקדמה התחוור שהצמד מרטסקר-קוסיילני נותן מענה הגנתי אופטימלי. בסיום העונה התברר שרק הסיטי ספגה פחות מאיתנו. ג'נקינסון עשה עבודה סבירה ולא יותר כמחליפו של סאנייה. כשזה חזר, גם אם כוחו לא לגמרי עזב את מותניו, ראינו שזה לא מה שהיה פעם, ושמענו גם שמענו את הדיבורים על מעבר שלו למונאקו. גם בצד השני ההרגשה ככה-ככה עם תפקודם הלא שלם של גיבס ומונריאל שהגיע ממלאגה בינואר ונכונים הדברים גם לגבי עמדת השוער.

:aa1: ספיגת שני שערי ליגה בלבד אחרי הדקה ה-75 (שניהם בהפסד הבית לסוואנסי). מקרה או סימפטום חיובי לבאות?

:aa1: ניצחנו את הקטנות ולא דגדגנו את הגדולות. צ'לסי? שני הפסדים. יונייטד? הפסד ותיקו. סיטי? תיקו והפסד. מקרה או סימפטום שלילי להמשך לבוא?

:aa1: המפעלים המשניים היוו מקור בלתי נדלה להשפלה העונה. מה היה גרוע יותר, ההדחה המעליבה ברבע גמר גביע הליגה בברדפורד או הפסד הבית המחריד לבלקבורן בגביע? מצד שני, בשמינית גמר האלופות אחרי התבטלות ביתית מול באיירן, הגיע הנצחון המוזר במינכן במשחק שהיה קטן בהרבה מן התוצאה שלו, ועם זאת, קשה להתכחש לדחיפה המוראלית שנתן להמשך העונה.

:aa1: ניפוי הנפלים שהביא וונגר בשנים האחרונות והבטחות נוער בלתי ממומשות נמשך אם באמצעות השאלות, אם דרך מכירות ואם ב-long awaited סיומי חוזה. המגמה נמשכת הקיץ ביתר שאת. אבל מה עם רכש שובר שוויון? גם למעטים שנותרה בהם סבלנות, מדובר בטיפות הדלק האחרונות.

כמה מלים על הדיון. אפשר ורצוי להתווכח. תסכול וביקורת הינם מצרכים שיש לאוהדי ארסנל ואוהביה בשפע. איש אינו מצפה מכם את הדרך האנגלית אליבא דפינק פלויד (hanging on in quiet despiration), אבל ישנם דברים שעדיף להשאיר בבית השימוש - שימרו נא על רמת הדיון!

Vito היא להקה מקרדיף שאני מאד אוהב. כמחווה לוויילס ולקבוצות הכדורגל הססגוניות שלה שעברה עליהן שנה נהדרת, וגם כמחווה אישית שלי אליכם - שיר הסיום של הסקירה, ושיר ההתחלה של הדיון, הינו ”You Will Have Your Time” שלהם. את המילים שלח אלי הגיטריסט רודרי וייני אשר פעיל כיום תחת השם Ratatosk.

ככל שהלילה המסויט הזה נראה ארוך, הזמן שלנו עוד יבוא ואולי גם במהרה בימינו. רק תדאגו שכשזה יקרה, תישאר בכם היכולת לשמוח שמחת אמת. שלא כמו החידות שלי, הדבר אינו כה טריוויאלי.



How could I begin to address
How could I, how could I
Are you willing to indulge me
?Are you there? Are you there

Please say you are content and comfortable
Please say yes, please say yes
You gave us all something immeasurable
You gave it all, you gave it all

(I need to remember all the things you did (but you already remember
(I need it so, I need it so (you have it so
(You need to speak so that I can hear the sound of your voice (but you hear it
(You need to speak, you need to speak (it's always there

רשימת שיאי המונדיאל

June 15, 2014, 2:56 pm

≫ Next: הליגות הנמוכות באיטליה 2013/14

≪ Previous: ארסנל 2013/14

$

0

0

נבחרות
זכיות:
ברזיל - 5 (1958, 1962, 1970, 1994, 2002)
איטליה - 4 (1934, 1938, 1982, 2006)
גרמניה - 3 (1954, 1974, 1990) - כולם כגרמניה מערבית
ארגנטינה - 2 (1978, 1986) - 0 בלי רמאויות
אורוגוואי - 2 (1930, 1950)
אנגליה - 1 (1966)
צרפת - 1 (1998)
ספרד - 1 (2010)

השתתפות במונדיאלים:
ברזיל - 19, הנבחרת היחידה שהשתתפה בכל המונדיאל
גרמניה(כולל מערב גרמניה) - 17 הנבחרת היחידה ביחד עם ברזיל שתמיד עברה מוקדמות
איטליה - 17, הפעם היחידה בה לא עברה מוקדמות הייתה ב - 1958
ארגנטינה - 15
אנגליה - 13
ספרד - 13
צרפת - 13

משחקים במונדיאלים:
גרמניה(כולל מערב גרמניה) - 99
ברזיל - 97
איטליה - 80
ארגנטינה - 70
אנגליה - 59

ההפרש השנים הכי גדול בין הגעות למונדיאל:
56 - מצרים(בין 1934 ל - 1990), נורווגיה(בין 1938 ל - 1994)

משחק עם הכי הרבה שערים:

26.6.1954 אוסטריה - שוויץ 5:7 - רבע גמר

הניצחון הכי גבוה:
17.6.1954 הונגריה - דרום קוריאה 0:9 - שלב הבתים
18.6.1974 יוגוסלביה - זאיר 0:9 - שלב הבתים
15.6.1982 הונגריה - אל סלבדור 1:10 - שלב הבתים

מאמנים
זכיות
המאמן היחיד שזכה בשני גביעי עולם היה ויטוריו פוצו - 1934, 1938 עם איטליה

זכו גם כמאמנים וגם כשחקנים
מריו זגאלו(1958, 1962 - שחקן, 1970 - מאמן)
פרנץ בקנבאואר(1974 - שחקן, 1990 - מאמן)

אימן בהכי הרבה מונדיאלים:
6 - קרלוס אלברטו פריירה(1982 כווית, 1990 אמירויות, 1994 ו - 2006 ברזיל, 1998 ערב הסעודית, 2010 דרום אפריקה)

אימנו הכי הרבה נבחרות במונדיאלים:
5 - בורה מילוטינוביץ'(1986 מכסיקו, 1990 קוסטה ריקה, 1994 ארה"ב, 1998 ניגריה, 2002 סין)
5 - קרלוס אלברטו פריירה(1982 כווית, 1990 אמירויות, 1994 ו - 2006 ברזיל, 1998 ערב הסעודית, 2010 דרום אפריקה)

ניהול משחקים:
25 - הלמוט שן(מערב גרמניה - 1966, 1970, 1974, 1978)
23 - קרלוס אלברטו פריירה(1982 כווית, 1990 אמירויות, 1994 ו - 2006 ברזיל, 1998 ערב הסעודית, 2010 דרום אפריקה)
20 - בורה מילוטינוביץ'(1986 מכסיקו, 1990 קוסטה ריקה, 1994 ארה"ב, 1998 ניגריה, 2002 סין)
20 - מריו זגאלו(ברזיל - 1970, 1974, 1998)
18 - אנצו בארזוט(איטליה - 1978, 1982, 1986)
18 - ספ הרברגר(גרמניה הנאצית/מערב גרמניה - 1938, 1954, 1958, 1962)
18 - הוס הידינק(1998 הולנד, 2002 דרום קוריאה, 2006 אוסטרליה)

שחקנים
זכיות:
3 - פלה(ברזיל: 1958, 1962, 1970)

השתתפות בהכי הרבה מונדיאלים:
5 - לותאר מתיאוס(מערב גרמניה/גרמניה - 1982, 1986, 1990, 1994, 1998) - שיחק בכולם
5 - אנטוניו קרבחאל(מכסיקו - 1950, 1954, 1958, 1962, 1966) - שיחק בכולם
5 - ג'יאנלואיג'י בופון(איטליה - 1998, 2002, 2006, 2010, 2014) - לא שיחק בראשון

מלכי ההופעות בכל הזמנים:
25 - לותאר מתיאוס(מערב גרמניה/גרמניה - 1982, 1986, 1990, 1994, 1998)
23 - פאולו מלדיני(איטליה - 1990, 1994, 1998, 2002)
21 - אובה זלר(מערב גרמניה - 1958, 1962, 1966, 1970)
21 - דייגו מראדונה(ארגנטינה - 1982, 1986, 1990, 1994)
21 - ולדיסלב ז'מודה(פולין - 1974, 1978, 1982, 1986)

מלכי השערים בכל הזמנים:
15 - רונלדו(ברזיל - 1994(רק היה בסגל ולא שיחק), 1998, 2002, 2006)
14 - מירוסלב קלוזה(גרמניה - 2002, 2006, 2010)
14 - גרד מילר (מערב גרמניה - 1970, 1974)
13 - ז'וסט פונטן(צרפת - 1958)
12 - פלה(ברזיל - 1958, 1962, 1966, 1970)

הכי הרבה שערים במשחק אחד:
5 - אולג סאלנקו. 28.6.1994 רוסיה - קמרון 1:6

מלכי השערים בכל מונדיאל:
1930 - גיז'רמו סטאבילה(ארגנטינה) עם 8
1934 - אודריך ניידלי(צ'כוסלובקיה) עם 5
1938 - ליאונדס(ברזיל) עם 7
1950 - אדמיר(ברזיל) עם 8
1954 - שנדור קוצ'יש(הונגריה) עם 11
1958 - ז'וסט פונטן(צרפת) עם 13
1962 - גארינצ'ה(ברזיל), ואוה(ברזיל), ליאונל סנצ'ס(צ'ילה), דראזן ירקוביץ'(יוגוסלביה), פלוריאן אלברט(הונגריה), ולנטין איבנוב(ברה"מ) עם 4 כ"א
1966 - אוסביו(פורטוגל) עם 9
1970 - גרד מילר(נערב גרמניה) עם 10
1974 - גז'גוז' לאטו(פולין) עם 7
1978 - מריו קמפס(ארגנטינה) עם 6
1982 - פאולו רוסי(איטליה) עם 6
1986 - גארי לינקר(אנגליה) עם 6
1990 - טוטו סקילאצ'י(איטליה) עם 6
1994 - חריסטו סטויצ'קוב(בולגריה), אולג סאלנקו(רוסיה) עם 6
1998 - דאבור שוקר(קרואטיה) עם 6
2002 - רונלדו(ברזיל) עם 8
2006 - מירוסלב קלוזה(גרמניה) עם 5
2010 - דייגו פורלן(אורוגוואי), תומס מולר(גרמניה), ווסלי סניידר(הולנד), דוד וייה(ספרד) עם 5 כ"א

השחקן המצטיין(מ - 1982 זוכה בכדור הזהב):
1930 - חוסה נסאצי(אורוגוואי)
1934 - ג'וזפה מיאצה(איטליה)
1938 - ליאונידס(ברזיל)
1950 - זיזיניו(ברזיל)
1954 - פרנת פושקאש(הונגריה)
1958 - דידי(ברזיל)
1962 - גארינצ'ה(ברזיל)
1966 - בובי צ'רלטון(אנגליה)
1970 - פלה(ברזיל)
1974 - יוהאן קרויף(הולנד)
1978 - מריו קמפס(ארגנטינה)
1982 - פאולו רוסי(איטליה)
1986 - דייגו מראדונה(ארגנטינה)
1990 - טוטו סקילאצ'י(איטליה)
1994 - רומאריו(ברזיל)
1998 - רונלדו(ברזיל)
2002 - אוליבר קאן(גרמניה)
2006 - זינדין זידאן(צרפת)
2010 - דייגו פורלאן(אורוגוואי)

השחקן הצעיר ביותר:
נורמן וייטסייד(צפון אירלנד) - בן 17 ו - 41 יום - בבכורה שלו מונדיאל 82
הכובש הצעיר ביותר:
פלה(ברזיל) - בן 17 ו - 239 יום כשכבש נגד ויילס במונדיאל 1958
השחקן המבוגר ביותר:
רוז'ה מילה(קמרון) - בן 42 ו - 39 יום במשחקו האחרון במונדיאל 1994
הכובש המבוגר ביותר:
רוז'ה מילה(קמרון) - בן 42 ו - 39 יום כשכבש נגד רוסיה במונדיאל 1994

הליגות הנמוכות באיטליה 2013/14

June 15, 2014, 2:58 pm

≫ Next: גמר פלייאוף ווינר סל 13/14 : מכבי ת"א - מכבי חיפה

≪ Previous: רשימת שיאי המונדיאל

$

0

0

פאלרמו

עונות בסריה אה: 26
עונות בסריה בי: 42
בעונה הקודמת: מקום 18 בסריה אה
משחקת ב: רנצו בארברה (36,349)

מעטים היו מאמינים שבתחילת העונה האחרונה, פאלרמו תהיה אחת משלוש הקבוצות שייפרדו מהסריה A. האמת היא שגם עונת 2011/12 לא הייתה כזאת שצריך להתגאות בה לאחר שלקראת סיומה, נקלעו בסיציליה למשבר והיו קרובים לירידה. אשתקד, הרוזאנרו הפגינו יכולת חלשה ביותר כבר ממחזור הפתיחה, וקבוצה שצוברת שישה ניצחונות בלבד לאורך עונה שלמה- איננה ראויה להוות חלק מהליגה הבכירה באיטליה. מספר גורמים לוקחים חלק בנשירתה של פאלרמו לאחר כמעט עשור בסריה A, במהלכו היוותה חלק ממרכז הטבלה ומעלה ולא פעם ייצגה את איטליה באירופה. ראשית, פאלרמו שעד לפני שנתיים הייתה אחת הקבוצות המוכשרות באיטליה, החלה למכור את כוכביה ובכך נפרדה משחקנים כמו פאסטורה, סיריגו, קסאני, נוצ'רינו בלצארטי ועוד רבים. סכומים אדירים הגיעו לקופות המועדון מהמכירות הללו, אך בפאלרמו כשלו במציאת מחליפים הולמים. הגורם השני במפלת הקבוצה מסיציליה, הוא כמובן חוסר היציבות בעמדת המאמן. יהיה מיותר לנקוב במספר המאמנים שדרכו ברנצו בארברה בשנים האחרונות, וגם אם לעתים פיטוריהן מוצדקים, עושה הרושם שידו של זאמפריני קלה על ההדק ובכך משרת האימון של הרוזאנרו נחשבת לסיר לחץ שכמעט לא אפשרי לשרוד בו. האמת היא שגם בעונה האחרונה, פאלרמו הייתה קרובה להינצל מירידה לאחר מספר תוצאות חיוביות לקראת המחזורים האחרונים, או יותר נכון- בעוד ששחקנים כמו מיקולי והרנאנדס איכזבו ובגדול, היה זה איליצ'יץ' שנכנס לכושר מטורף בסיום העונה ובמו רגליו היה קרוב להציל את קבוצתו.

ירידתה של פאלרמו מזכירה מאוד את זאת של סמפדוריה לפני שנתיים וייתכן שהיא תעשה רק טוב לוורודים מסיציליה. היא ללא ספק כבר כעת המועמדת הבולטת לשוב לסריה A ובעלת הסגל החזק ביותר בליגה השנייה. זאמפריני הפתיע עם מינויו של ג'נארו גאטוזו לעמדת המאמן, אך כנראה שהוא חיפש בן אדם שלא יילחץ לעבוד תחתיו. יוסיפ איליצ'יץ', כוכבה הבלתי מעורער של הקבוצה, לא יישאר בה בעונה הקרובה, לאחר שלא מעט קבוצות בכירות באיטליה ומחוצה לה מביעות בו עניין. שחקנים בולטים שהצטרפו הם קייל לאפרטי, חלוצה של של סיון; קלאודיו טרזי, בלמה של סיינה; אלן סטבאנוביץ', הקיצוני הצעיר ששייך לטורינו ודווידה די ג'נארו מספציה. איגור בודאן תלה את נעליו, בעוד שיסמין קורטיץ' הצטרף לסאסואולו.


רינו גאטוזו, יסתדר עם זאמפריני?

סיינה

עונות בסריה אה: 9
עונות בסריה בי: 13
בעונה שעברה: מקום 19 בסריה אה
משחקת ב: ארטמיו פראנקי (15,373)

עם הפחתת נקודות של 6 נקודות עבור מועדון כמו סיינה, מעטים היו סיכוייה להישאר בסריה A, והיא נחשבה ליורדת הבטוחה. במבחן המציאות כך אכן קרה, ועל אף מספר מחזורים בודדים לקראת הישורת האחרונה בה עלתה מעל הקו האדום, את רוב רובה המוחלט של העונה בילתה במקומות האחרונים שמובילים לסריה B. עם זאת, צריך להוריד את הכובע בפני הרובור שלרגע לא הפסיקו להאמין בדבר הישארותם, ומי יודע, אילולא הפחתת הנקודות ייתכן והם היו נשארים. אולם גם בסיינה קיבלו בהבנה את הירידה הבלתי נמנעת, שכן הביאנקונרי מקומם הוא בין הסריה B לתחתית הליגה הבכירה, ומבט חטוף על סגל הקבוצה יחזק את הקביעה הזאת. עד כה אפשר לומר שדיברנו טובות על סיינה, משום שצרה גדולה מרחפת מעל שמי העיר. מצבו הכלכלי של סיינה איננו ברור ובחודש שעבר, הודה נשיא המועדון, כי הם היו קרובים להכריז על פישטת רגל לאחר שהתקשו לשלם את משכורות השחקנים בזמן. כעת, סיינה גם איבדה את הספונסר הראשי שלה, בנק מונטפאסקי די סיינה. העתיד מנבא רעות ובמידה והקבוצה מטוסקנה לא תעמוד בקריטריונים הכלכליים שמעמידה מנהלת הליגה- היא עלולה לפתוח גם את העונה הקרובה עם עונש הפחתת נקודות, ובמקרה גרוע יותר, לפתוח את העונה הקרובה בליגות הנמוכות.

אינוסנט אמגארה הוא ללא ספק אחת התגליות בסריה A בעונה האחרונה. השוויצרי שהגיע בינואר ללא שאיש ירגיש בכך, כבש שבעה שערים עד לסיום העונה, מה שכמובן לא עזר לרובור להינצל. בסריה B קשה להאמין שהוא יישאר, אך לשמחתה של סיינה, מחירו קפץ משמעותית אודות לעונה האחרונה, ובכך היא עשויה לשפר מעט את מצבה הכלכלי העגום. מספר שחקנים נפרדו מהקבוצה הטוסקנית הקטנה, והם: אלסיו ססטו, קשרה שעזב לקייבו בהעברה חופשית; רג'ינאלדו הברזילאי חזר למולדתו; קלאודיו טרזי, שחקן ההגנה שעזב לפאלרמו ואיירון בוגדאני הוותיק סיים את חוזהו בקבוצה. מן העבר השני, בסיינה עד כה מתקשים למצוא חיזוקים.


גם אינוסנט אמגארה לא מבין מה צופן עתידה הכלכלי של סיינה.

פסקארה

עונות בסריה אה: 6
עונות בסריה בי: 33
בעונה שעברה: מקום 20 בסריה אה
משחקת ב: אדריאטיקו (24,400)

בפסקארה חגגו עד אור הבוקר את עלייתם לסריה A בעונה האחרונה לאחר כעשרים שנה בליגות הנמוכות של המגף. בקיץ הם דאגו גם לחזק את הקבוצה בשחקנים צעירים ורובם מבטיחים כמו קינטרו, פרין, ווייס, קפרארי ו- ווקוסיץ', בעוד ששלשת הגורמים לעלייתה- אימובילה, וראטי ואינסינייה- נפרדו מהים האדריאטי. בכך מומן חיזוק הקבוצה, אשר הוציאה כ 20 מיליון יורו לשם חיזוקה על מנת שתתבסס בליגה הבכירה. בחצי הראשון של העונה, הביאנקואזורי עוד די עמדו ביעדם כאשר נעו בין הקו האדום למקום ה 13, אך בחצי השני הגיעה נפילה רצינית, כאשר במהלכה צברה 2 נקודות בלבד בעוד שהיא סופגת כמויות בלתי נתפסות של שערים. לסיכום, פסקארה, שהשיגה בסך הכול 22 נקודות, הבקיעה 27 שערים וספגה יותר מ 80 שערים, תיזכר כאחת הקבוצות המביכות ביותר שהתמודדו בסריה A לדורותיה. מאטיה פרין, בין קורות הקבוצה, סיפק לרוב הופעות טובות, אך גם הוא לא נטול מביקורות. בקו ההגנה, אף לא אחד ראוי למחמאות בעקבות תצוגות הנפל שהציגו במהלך העונה. בקישור, ווייס היה לא יציב והתנדנד בין הופעה מרשימה למביכה, ואילו קינטרו, הכוכב הגדול ביותר של פסקארה, הצטרך להשתתף עם נבחרת קולומביה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20. התקפת הקבוצה, גם היא הייתה חושך מוחלט ומוטב לא להרחיב במילים לגביה. הדולפינים של פסקארה חוזרים לסריה B, אולם קיימת בקבוצה מספיק איכות כדי לשוב לליגה הבכירה, הפעם לאחר למידה מטעויות העבר כדי לא להביך את עצמם כמו אשתקד.

בעונה הקרובה יעמוד על הקווים פסקוואלה מארינו לאחר שנת הבטלה. בחלון ההעברות שחקנים רבים נפרדו מפסקארה: ולדימיר ווייס עזב בהעברה חופשית לאולימפיאקוס; פסקארה עשתה קופה נאה על קינטרו שנרכש על ידי פורטו; מאטיה פרין סיים את תקופת ההשאלה במועדון; סליק הצעיר נמכר לקבוצה טורקית; אברוסקאטו בצעד די מפתיע יצטרף לקרמונזה, טוגני הברזילאי יחזק את אבלינו וקפרארי שב להיות תחת בעלותה המלאה של רומא. בגזרת המצטרפים עד כה, פדריקו ויויאני הושאל מרומא כשגם פוליטאנו ופישיטלה הצטרפו מהג'אלורוסי. הבלם הצעיר, אורוס קוסיץ', נרכש מצסק"א מוסקבה.


חואן פרננדו קינטרו, אחד השחקנים המבטיחים באיטליה נמכר לפורטו.

אמפולי

עונות בסריה אה: 9
עונות בסריה בי: 19
בעונה שעברה: מקום 4 בסריה בי, הגעה לגמר הפלייאוף
משחקת ב: קרלו קסטלאני (19,795)

נובארה

עונות בסריה אה: 13
עונות בסריה בי: 31
בעונה שעברה: מקום 5 בסריה בי, הגעה לחצי גמר הפלייאוף
משחקת ב: סילביו פיולה (17,875)

ברשה

עונות בסריה אה: 22
עונות בסריה בי: 56
בעונה שעברה: מקום 6 בסריה בי, הגעה לחצי גמר הפלייאוף
משחקת ב: מאריו ריגאמונטי (23,486)

וארזה

עונות בסריה אה: 7
עונות בסריה בי: 20
בעונה שעברה: מקום 7 בסריה בי
משחקת ב: פראנקו אוסולה (8,213)

מודנה

עונות בסריה אה: 13
עונות בסריה בי: 48
בעונה שעברה: מקום 8 בסריה בי
משחקת ב: אלברטו בראליה (21,151)

טרנאנה

עונות בסריה אה: 2
עונות בסריה בי: 23
בעונה שעברה: מקום 9 בסריה בי
משחקת ב: ליברו ליבראטי (22,000)

בארי

עונות בסריה אה: 30
עונות בסריה בי: 42
בעונה שעברה: מקום 10 בסריה בי
משחקת ב: סן ניקולה (58,270)

פאדובה

עונות בסריה אה: 16
עונות בסריה בי: 37
בעונה שעברה: מקום 11 בסריה בי
משחקת ב: אאוגאנאו (18,060)

קרוטונה

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 10
בעונה שעברה: מקום 12 בסריה בי
משחקת ב: אציו שידה (9,631)

ספציה

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 21
בעונה שעברה: מקום 13 בסריה בי
משחקת ב: אלברטו פיקו (10,000)

צ'זנה

עונות בסריה אה: 12
עונות בסריה בי: 29
בעונה שעברה: מקום 14 בסריה בי
משחקת ב: דינו מאנוצי (23,860)

צ'יטאדלה

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 8
בעונה שעברה: מקום 15 בסריה בי
משחקת ב: פייר צ'זארה טומבולאטו (7,623)

יובה סטאביה

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 4
בעונה שעברה: מקום 16 בסריה בי
משחקת ב: רומאו מנטי (7,642)

רג'ינה

עונות בסריה אה: 9
עונות בסריה בי: 22
בעונה שעברה: מקום 17 בסריה בי
משחקת ב: אורסטה גראנילו (27,454)

וירטוס לנצ'אנו

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 2
בעונה שעברה: מקום 18 בסריה בי
משחקת ב: גווידו ביונדי (5,553)

טרפאני

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 1
בעונה שעברה: מקום ראשון בבית א בלגה פרו 1
משחקת ב: פרובינצ'אלה (7,000)

אבלינו

עונות בסריה אה: 10
עונות בסריה בי: 15
בעונה שעברה: מקום ראשון בבית ב בלגה פרו 1
משחקת ב: פטרניו (26,000)

קארפי

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 1
בעונה שעברה: מקום 3 בבית א בלגה פרו 1, זכתה בפלייאוף
משחקת ב: סנדרו קבאסי (4,164)

לאטינה

עונות בסריה אה: 0
עונות בסריה בי: 1
בעונה שעברה: מקום 3 בבית ב בלגה פרו 1, זכתה בפלייאוף
משחקת ב: דומניקו פראנצ'וני (6,850)

גמר פלייאוף ווינר סל 13/14 : מכבי ת"א - מכבי חיפה

June 15, 2014, 3:20 pm

≫ Next: אנגליה-Panic on the Streets of London

≪ Previous: הליגות הנמוכות באיטליה 2013/14

$

0

0

ליגת ווינר סל - עונת 2013-14
ב-13 לאוקטובר תצא לדרך ליגת הכדורסל של ישראל וכמו מדי שנה גם הפעם צריך לעקוב אחרי מדריכים בנוגע לשיטת הליגה ורישום השחקנים. לאחר שבעונה החולפת השחקנים הישראלים נכנסו לשביתה לקראת סיום הליגה, הגיעו שני הצדדים (אירגון השחקנים והמנהלת) לפשרה: במסגרת חמש העונות הקרובות יתקיים בליגה החוק הרוסי, כלומר כל קבוצה תהיה מחויבת לשתף בכל רגע נתון במגרש שני שחקנים ישראלים. בנוסף, כל קבוצה תוכל לרשום עד חמישה זרים בטופס המשחק ובסך הכל שמונה שחקנים זרים במהלך העונה כולה. כמו כן, בעזרתו של הטוטו, קבוצה שתרשום ארבעה שחקנים זרים או פחות בטופס המשחק, בכל העונה, תהנה מבונוס של 250 אלף שקל מהטוטו. עם זאת, קבוצה שתשתף חמישה זרים ולו למשחק אחד בלבד במהלך העונה - יישלל ממנה הבונוס. בנוגע לרישום השחקנים הצעירים, כל קבוצה בליגת העל תחויב לרשום בסגל השחקנים שלה שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ושחקן ישראלי שלישי מתחת לגיל 25. עם זאת, לעניין הזה אין שום חשיבות מבחינת קידום השחקן הישראלי מאחר ומדובר בסגל הרחב שתרשום כל קבוצה בליגה, ולא בסגל המשחק. המשמעות: כל קבוצה תוכל לרשום לצורך העניין גם שחקני נוער שהם חלק מהקבוצה הבוגרת.

שיטת המשחקים
שיטת המשחקים בליגת העל בכדורסל תשתנה כבר בעונה הקרובה, מעתה הבית העליון יהיה בן ארבע קבוצות בלבד בעוד הבית התחתון יכלול שמונה קבוצות.
העונה הסדירה תכלול 22 מחזורים בשני סיבובים כשלאחריהם יחולקו הקבוצות לבית העליון והתחתון. בבית העליון ייערכו שני סיבובים (שישה משחקים) בעוד בבית התחתון ישוחק סיבוב אחד (שבעה משחקים). בסיום הבתים, יתקיים הפלייאוף כאשר כמו בעונות האחרונות, הקבוצה מהמקום הראשון תארח את המקום השמיני, הקבוצה מהמקום השני תארח את זו שסיימה שביעית וכן הלאה. המשמעות היא שלכל המעפילות לבית העליון יובטח יתרון הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הגמר לא ישוחק במשחק אחד והאמת גם לא בסדרה: בישראל כאמור נוהגים למצוא שיטות שונות ומגוונות לקביעת אלופה, הספורטיביות לא אופציה. שני משחקים של בית וחוץ ייערכו בין שתי הקבוצות שיעלו לגמר, כאשר הקבוצה שתנצח בהפרש גבוה יותר בסיכום שני המשחקים, תצא לחגוג אליפות. פיינל פור לעונה מלאה זה הזוי? לא לדאוג ליצירתיות כשמדובר במנהלת הליגה.

לוח המשחקים

טבלת הליגה (מתעדכן)


רק בישראל - הפסידה למכבי ת"א 5 מתוך 6 משחקים במהלך העונה וזכתה באליפות. מכבי חיפה חוגגת


עוד לפני פתיחת הליגה, אנחנו מתחממים עם גביע הליגה, גביע ווינר סל, שצפוי לספק לנו כמה משחקים מרתקים ובראשם הדרבי התל אביבי כבר ברבע הגמר. המשחקים יתפרסו לאורך 5 ימים וישוחקו בבית מכבי בראשל"צ, למעט הדרבי התל אביבי ונתניה-ירושלים, שישוחקו בנוקיה.

תוכנית משחקי גביע ווינר סל

רבע הגמר (יום א' 6 באוקטובר, בית מכבי בראשון לציון):
-----------------------------------------------------
16:00 מכבי SCE אשדוד – עירוני דיזינגוף סחר נס ציונה (משחק ראווה)
18:15 הפועל יונט חולון – אלטשולר שחם גלבוע/גליל
20:45 הפועל פתאל אילת – מכבי דלתות פנדור ראשון לציון

רבע גמר (יום ב' 7 באוקטובר, היכל נוקיה בתל-אביב)
-------------------------------------------------
18:15 גרינטופס נתניה – הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב – הפועל SP מצרפלס תל-אביב

חצאי הגמר (יום ד' 9 באוקטובר, בית מכבי ראשון לציון)
----------------------------------------------------
18:15 הפועל יונט חולון או אלטשולר שחם גלבוע/גליל – גרינטופס נתניה או הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב או הפועל SP מצרפלס תל-אביב – הפועל אילת או מכבי ראשון לציון

משחק הגמר יתקיים ביום ה' 10 באוקטובר בבית מכבי בראשון לציון.

שתהיה עונה פוריה ודיון מהנה!

תודה רבה לאורי (OriRR) שלקח על עצמו סיקור של חצי ליגה וכן גם לשי (LIVERPOOL87) וליעקב (yakov_y) על תרומתם לסיקורים

אנגליה-Panic on the Streets of London

June 15, 2014, 3:22 pm

≫ Next: דיון הציטוטים ע"ש דני די נוימן

≪ Previous: גמר פלייאוף ווינר סל 13/14 : מכבי ת"א - מכבי חיפה

$

0

0

אנגליה





אנגליה בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: סקוטלנד 0-0 אנגליה (פטריק, סקוטלנד, 30 בנובמבר 1872).
הניצחון הכי גדול: אירלנד 13-0 אנגליה (בלפסט, אירלנד, 18 בפברואר 1882).
ההפסד הכי גדול: הונגריה 1-7 אנגליה (בודפשט,הונגריה,23 במאי 1954).
שיאן ההופעות: פיטר שילטון (125 הופעות).
מלך השערים: בובי צ'רלטון (49 שערים).
הופעות בגביע העולם: 13
הישג השיא בגביע העולם: זכייה ב-1966

אנגליה במונדיאלים קודמים: למרות שאנגליה המציאה את הכדורגל, עקב סכסוך עם פיפ"א היא לא השתתפה במונדיאלים הראשונים. ההופעה הראשונה שלה הייתה ב-1950 בברזיל, ממנה זכור ההפסד הסנסציוני 1-0 לארצות הברית ואי עלייה לשלב בית הגמר. ב-1954 אנגליה עברה לראשונה את שלב הבתים, אבל ברבע הגמר הפסידה 4-2 לאלופת העולם אורוגוואי. ב-1958, תחת צל אסון המטוס של מנצ'סטר יונייטד, אנגליה הודחה במשחק פלייאוף נגד בריה"מ- השיטה שקבעה מי עוברת את שלב הבתים. ב-1962 אנגליה עברה את הבתים והודחה ברבע הגמר ע"י ברזיל. ואז, הגיע מונדיאל 1966. אנגליה אירחה את אותו מונדיאל, בהדרכתו של אלף ראמזי, ואחרי נצחונות על ארגנטינה ופורטוגל פגשה בגמר את מערב גרמניה. ג'ף הרסט כבש שלושער, כולל השער המפורסם שלא עבר את הקו, אנגליה ניצחה 4-2 וזכתה בתואר הרציני היחיד בתולדותיה. ב-1970 אנגליה הובילה 2-0 על הגרמנים ברבע הגמר, אבל משחק איום של השוער פיטר בונטי מצ'לסי הביא למהפך ולהדחה. בשנות השבעים אנגליה לא עלתה למונדיאלים, וחזרה לטורניר ב-1982. בריאן רובסון הוביל אותה לניצחון על צרפת, אבל בשלב הבתים השני אנגליה הודחה. אחר כך הגיעו שתי אכזבות רצופות תחת הדרכתו של בובי רובסון-יד האלוהים של מראדונה ב-1986 ופנדלים מול גרמניה ב-1990. ב-1994 אנגליה לא העפילה, וב-1998 היא הודחה מול ארגנטינה בשמינית הגמר, אחרי הרחקת בקהאם ולמרות שער מרהיב של אואן. ב-2002 אנגליה של סוון גוראן אריקסון סיימה את דרכה מול ברזיל ברבע הגמר, אחרי הנקמה בארגנטינה בשלב הבתים. בגרמניה 2006 אנגליה איכזבה בגדול עם כדורגל משמים והדחה מול פורטוגל ברבע הגמר, איך לא, בפנדלים. בדרום אפריקה 2010 אנגליה של פאביו קאפלו הגיעה כרגיל עם ציפיות בשמיים אבל התרסקה עם תצוגת כדורגל עלובה, עברה בקושי את שלב הבתים עם 1-0 דחוק על סלובניה רק כדי להיות מובסת 4-1 ע"י גרמניה השנואה.

1966-הגביע הראשון והאחרון של אנגליה.

הישגים נוספים: 2 מדליות זהב בטורניר הכדורגל האולימפי.

סיכום המוקדמות:
בשנים האחרונות הנבחרת האנגלית ידועה לשמצה בגלל הכשלונות שלה, או ליתר דיוק - בגלל היעדר ההצלחה שלה. כשאנגליה הוגרלה בבית עם אוקראינה, פולין ומונטנגרו, הציפיות היו נמוכות ואנשים רבים חזו כישלון נוסף. הודג׳סון והשחקנים שלו לא התרגשו, ואנגליה סיימה את הבית בלתי מנוצחת ובמקום הראשון. ניצחונות בית נוחים על פולין ומונטנגרו, לצד שתי תוצאות תיקו עם אוקראינה, סידרו לאנגליה גישה נוחה לברזיל.

המנג'ר - רוי הודג'סון



רוי הודג'סון יוליך את אנגליה בפעם השנייה לטורניר גדול, אחרי שהחליף בתפקיד בתחילת שנת 2012 את פאביו קאפלו. למרות נסיון אימון בן למעלה מ-35 שנה, האנגלי בן ה-66 התקבל בספקנות גדולה כמחליפו של קאפלו המעוטר. פיטוריו של אלוף איטליה מס' פעמים וזוכה בליגת האלופות היו מתקבלים על הדעת לאחר כישלון במונדיאל 2010 וסכסוך בינו לבין ראשי ההתאחדות האנגלית, אך מחליפו היה מנג'ר לא מוכח, שלא זכה בתארים מלבד אליפויות בסקנדינביה, ונכשל בהזדמנות הדולה שקיבל כמנג'ר ליברפול בעונת 2010/11. אבל הודג'סון צלח את טבילת האש הראשונה שלו, אמנם לא בהצלחה גדולה - אבל אנגליה לא כשלה בצורה מוחלטת, כפי שרבים חזו. היא אמנם שוב הודחה בשלב רבע הגמר, שוב בפנדלים, אבל ההפסד לאיטליה התקבל בצורה די טבעית, והיה הרבה יותר מכובד מהתבוסה במונדיאל 2010 לגרמניה. את שלב הבתים ביורו וגם את המוקדמות אנגליה של הודג'סון עברה בצורה די חלקה - שוב, בלי כדורגל מדהים, אבל העבודה נעשתה וזה בעצם מה שחשוב.
יתכן מאוד שהודג'סון מרגיש די בנוח תחת הציפיות החדשות. אמנם בכל טורניר מחדש ישנם לא מעט אוהדים שרופים, שמעיזים לחלום ולשיר על כך שאולי הפעם שלושת האריות יניפו את הגביע, אבל בקרב הציבור המפוכח והתקשורת רף הציפיות מאנגליה ירד משמעותית. מדור הזהב הגדול של שנות ה-2000 נותרו רק שאריות, ולאחר אי-זימונו של אשלי קול, רק סטיבן ג'רארד ופרנק למפארד יכולים להיזכר בימים היפים בהם לאנגליה היה סגל נהדר על הנייר. ההתפכחות הזו בקרב הציבור האנגלי מתאימה להודג'סון. איש אינו מצפה ממנו לכבוש את ברזיל בסערה, עם כדורגל נהדר. הוא אפילו לא פייבוריט לעבור את שלב הבתים, כשאיטליה ואורגוואי נתפסות כיריבות מאוד חזקות ולא רק כ"מכשול בדרך לגביע". ובמצב כזה, אנגליה אולי תצליח לעשות מעל למצופה. הודג'סון זימן סגל צעיר יחסית, וגם שחקנים יחסית אלמוניים כמו ריקי למבארט ואדם ללאנה יהיו על המטוס לברזיל. הציניקנים יגידו שהזימונים של סטרלינג, בארקלי ושואו היו מאוד מתבקשים, ובמילא לא היו לו הרבה ברירות... אבל האמת היא שהודג'סון בחר, שלא כהרגלו, לתת העדפה לצעירים על פני שחקנים מנוסים יותר. אולי זה רמז חיובי לבאות, וגם בטורניר עצמו הודג'סון ירשה לעצמו להסתכן קצת, לשחק כדורגל יותר מודרני במקום ה"בעט ורוץ" המסורתי, לנסות לנצח משחקים ולא רק להפסיד בכבוד. מצד שני, אולי עבור הודג'סון "הפסד בכבוד עם סגל צעיר" זו אלטרנטיבה לא רעה. אמנם לא מניפים גביע, אבל זה יכול לסדר לו עוד קמפיין עם ציפיות נמוכות...

שחקני מפתח


ויין רוני



גיל: 28
תפקיד: חלוץ
קבוצה: מנצ'סטר יונייטד

לשחקן הכדורגל המזוהה ביותר עם אנגליה בעשור האחרון יש היסטוריה עגומה למדי עם הגביע העולמי. ב-2006 הוא היה אמור להגיע לטורניר הראשון שלו כנער הפלא של הנבחרת, שנותן ברק וקסם לנבחרת של בקהאם, אואן, ג'רארד ולמפארד. אלא שחודשיים לפני הטורניר הוא נפצע במשחק של מנצ'סטר יונייטד, האומה כולה עקבה בדאגה אחר מצב כף רגלו, לבסוף הוא החמיץ את המשחקים הראשונים בגרמניה, חזר בהמשך אבל היה רחוק מאוד ממיטבו. את הטורניר הוא חתם עם כרטיס אדום מטופש במשחק ההדחה מול פורטוגל ברבע הגמר. עברו ארבע שנים, הגענו ל-2010, ורוני הוא כוכב בשיא הקריירה שמוביל את יונייטד בעידן פוסט-רונאלדו. ושוב, בתחילת אפריל הוא נפצע, הפעם הוא מחלים בזמן אבל שוב לא מתאושש, משחק רע ואנגליה מודחת בשמינית. בסה"כ יש לו אפס כיבושים בגביע העולמי, לעומת חמישה ביורו. לטורניר הזה רוני מגיע ממקום קצת אחר. הוא כבר לא נער פלא ולא כוכב. הוא מתקרב לגיל 30, רחוק מאוד משיאו, אחרי העונה הגרועה ביותר של יונייטד בשני העשורים האחרונים, וכשעדיין אין לו קבלות רציניות במדים הלאומיים. באנגליה אפילו גוברים והולכים הקולות שקוראים הודג'סון לא לכלול אותו בהרכב בברזיל. לא נראה שהודג'סון יענה להצעה, מקומו של רוני עדיין נראה מובטח, אבל הפעם אין שום ציפיות מיוחדות ממנו. מי יודע, אולי דווקא זה יעזור לו ולראשונה הוא יראה מיכולתו המוכרת על הבמה של המונדיאל.

סטיבן ג'רארד

גיל: 34
תפקיד: קשר
קבוצה: ליברפול

כשסטיבן ג'רארד ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת אנגליה, במשחק ידידות נגד אוקראינה בשנת 2000, הוא כנראה לא חלם שכעבור 14 שנים הוא יסע למונדיאל כעוגן המרכזי בקישור של נבחרת אנגליה. הוא החמיץ את מונדיאל 2002 בגלל פציעה, החמיץ פנדל בדו-קרב הפנדלים נגד פורטוגל ב2006 וגם היה חלק מנבחרת מאכזבת במונדיאל 2010. למונדיאל השלישי שלו ג'רארד יגיע ברגשות מעורבים, אחרי שהיה קרוב יותר מכל לאליפות פרמיירליג ראשונה עם ליברפול, אך החלקה שלו במשחק נגד צ'לסי, שלושה מחזורים לסוף, סימנה את ההתרסקות של ליברפול. אך הכישלון בקו הסיום לא צריך לטשטש את העונה הנפלאה שחווה ג'רארד מבחינה אישית. המספרים הנהדרים (13 שערים ו-15 בישולים, הכי גבוהים שלו מאז 2008/9) לא מספרים את הסיפור המלא, אם כי ג'רארד שב והזכיר העונה שהיכולות שלו במצבים נייחים שוות הרבה שערים לקבוצתו. לאחר כמה עונות בינוניות כקשר התקפי וקשר 50-50, בהם הקישור של ליברפול נפגע בין היתר בגלל הירידה בדינאמיות האופיינית של ג'רארד, הוא הוסב בחודש ינואר לעמדת הקשר האחורי בליברפול. ברנדן רודג'רס קיווה שהעמדה האחורית תקל על ג'רארד מבחינת העומס, ותאפשר לו לנהל את המשחק של ליברפול מאחור, עם טווח מסירות נהדר וראיית משחק. ספק אם בחלומו הרטוב ביותר רודג'רס האמין שג'רארד יכנס בטבעיות כזו לתפקיד, ויוביל את הריצה הנהדרת של ליברפול בחלק השני של העונה. ההצלחה הגדולה לה זכה ג'רארד בעמדת מנהל המשחק האחורי עשויה להיות גם המפתח לפתרון בנבחרת אנגליה. לאורך העונות, הסברה הרווחת הייתה ששחקנים כמו סטיבן ג'רארד ופול סקולס נאלצו לשחק בעמדה אחורית או בכנף, על מנת לפנות לפרנק למפארד את עמדת הקשר ההתקפי. במונדיאל הקרוב זה כבר לא יהיה תירוץ עבור ג'רארד: העונה הוא הוכיח שעמדת הקשר האחורי היא העמדה הנכונה עבורו, בגילו וביכולתו הנוכחית. הוא יפתור הרבה בעיות לנבחרת אנגליה, אם הודג'סון ישכיל לתת לג'רארד לנהל את המשחק מעמדה עמוקה, ויציב שני שחקנים אנרגטיים לצידו. בגיל 34, ג'רארד כבר לא יכול לחרוש את המגרש לאורכו ולרוחבו כשם שהיה עושה לפני עשר שנים, אבל הוא כן מעניק לאנגליה לוקסוס שלא היה לה כבר זמן רב (גארת בארי, מישהו?): מנהל משחק עם טווח מסירות נהדר ויכולת לאיים על השער.

דניאל סטארידג'

גיל: 24
תפקיד: חלוץ
קבוצה: ליברפול

כשדניאל סטארידג' השלים את מעברו מצ'לסי לליברפול, בחודש ינואר 2013, כנראה שהוא היה בין הבודדים שחלמו על כך שיגיע למונדיאל בברזיל כחלוץ האנגלי הכי חם. דיבורים על אגו גדול, מוסר עבודה מפוקפק וגישה בעייתית ליוו את המעבר שלו, אבל בליברפול התגלתה האמת המעודדת (עבורו) או המדכאת (עבור אוהדי צ'לסי ומנצ'סטר סיטי, בה גדל): סטארידג' בסה"כ היה צריך מישהו שיאמין בו. וברנדן רודג'רס האמין בסטארידג' מהרגע הראשון, נתן לו את המפתחות לעמדת החלוץ המרכזי, ומהרגע הזה סטארידג' לא הביט לאחור.
31 שערי ליגה ב-43 הופעות במדי ליברפול; שלושה שערים בשלושת משחקיו הראשונים במועדון (הראשון מאז ריי קנדי ב1974); שחקן הפרמיירליג השני בלבד שכבש 8 משחקים ברצף (רוד ואן ניסטרלוי עשה זאת פעמיים) - אלה הם רק חלק משיאו של סטארידג', שכבש בקצב יותר גבוה מלואיס סוארז ופרננדו טורס במדי ליברפול. סטארידג' הוכיח לכולם שהוא צריך לשחק בעמדת החלוץ המרכזי, ולא בעמדת הקיצוני שבה תופקד בצ'לסי. רודג'רס אף נאלץ לשנות את מערך ה4231 ל-442, כדי לאפשר לסטארידג' ולסוארז לשחק במרכז. על מנת להשיג הצלחה גם במדי הנבחרת, הודג'סון עשוי להידרש לגמישות דומה. לסטארידג' רק 10 הופעות בינלאומיות, והוא מתחרה על העמדה שלו עם ויין רוני, אחד השחקנים הגדולים בסגל של הנבחרת. האם הודג'סון יצליח להוציא את המקסימום משניהם? קשה להאמין, ונראה שמישהו משניהם יאלץ לעבור לעמדה פחות נוחה עבורו. במנצ'סטר יונייטד, רוני פינה את עמדת החלוץ המרכזי בעל כורחו לרובין ואן פרסי, שם גדול, אך האם הודג'סון יזיז את רוני עבור סטארידג'? מה שבטוח, הפתרון הקל במקרה הזה, הזזה של סטארידג' לכנף ימין (העמדה בה התקשה להותיר חותם במדי צ'לסי) - תהיה עוול משווע לחלוץ שלא הפסיק לכבוש מרגע שקיבל את הקרדיט כחלוץ מרכזי.

שימו לב ל...

אדם לאלנה
גיל: 26
תפקיד: קשר התקפי
קבוצה: סאות׳האמפטון (אנגליה)

הוא נכנס עמוק לתודעה רק השנה, אבל אוהדי הסיינטס יאמרו שאדם לאלנה, הקפטן של הקבוצה, הוא אחד השחקנים הטובים באנגליה כבר מספר שנים. ההשוואה למסי בשירים שהם מרעיפים עליו היא לא מקרית, הרי מדובר בשחקן אקדמיה שהתקדמותו משקפת את זו של המועדון. לאלנה הפך למוקד העניינים כשזומן לראשונה לנבחרת האנגלית. כעבור מעט מאוד זמן, התפרסמה לה פרשת קלאטנברג; שם נטען שהשופט השנוי במחלוקת אמר ללאלנה: ״השתנית מאז שהופעת במדי בנבחרת״. יכול להיות שהוא באמת השתנה. עד אותו רגע הוא היה בורג מרכזי בקבוצה חביבה למדי, אבל מאז הוא מטביע את חותמו עוד יותר, וניכר שהופעותיו השתפרו בהתאם לביטחון העצמי שצבר לנוכח פריצתו. מאמנו, פוטצ׳ינו, טוען שאין בכלל שאלה בנוגע להגעה למונדיאל. הוא מוסיף ואומר שאילו היה ברזילאי, הוא לבטח היה מייצג את הנבחרת הברזילאית.

הוא מגזים. אחרי הכל, מדובר בשחקן אלמוני יחסית שרשם 3 הופעות בנבחרת בלבד. יחד עם זאת, הקהל האנגלי כבר שם עליו עין. אנגליה שנים זקוקה לניצוץ שיאיר את האומה ויהפוך את הנבחרת המשעממת והלא מוצלחת לאחת שניתן לשאוב ממנה עידוד ונחת. לאלנה, לצד שחקנים כמו בארקלי וסטארידג׳, בהחלט יכול להיות כזה. מדובר בשחקן אנגלי לא טיפוסי, בעל שליטה מצוינת בכדור (בשתי רגליו) עם טכניקה שלא מביישת את גדולי השחקנים בליגה האנגלית. אינטליגנצית המשחק שלו מאפשרת לו לשחק במגוון תפקידים, לרבות בחלק ההתקפי של המגרש, והסטטיסטיקה שלו מרשימה למדי. המהפכה של סאות׳האמפטון, שבמרכזה עומד לאלנה, מעוררת תקווה ברחבי האומה, והאופטימים כבר חולמים על עידן טוב יותר. לפני שלוש שנים הוא היה בליג 1 (הליגה השלישית של אנגליה), כיום הוא מועמד להיות חלק מרכזי במדי הנבחרת בגביע העולם. מבחינתו השמיים הם הגבול.


הסגל המלא:
שוערים: ג'ו הארט (מנצ'סטר סיטי), בן פוסטר (ווסט ברומיץ'), פרייזר פורסטר (סלטיק-סקוטלנד).
הגנה: גלן ג'ונסון (ליברפול), לייטון ביינס (אברטון), גארי קייהיל (צ'לסי), פיל ג'אגיילקה (אברטון), כריס סמולינג (מנצ'סטר יונייטד), פיל ג'ונס (מנצ'סטר יונייטד), לוק שואו (סאות'המפטון).
קישור: סטיבן ג'רארד (ליברפול, קפטן הנבחרת), ג'ק ווילשייר (ארסנל), פרנק למפארד (צ'לסי), ג'ורדן הנדרסון (ליברפול), אלכס אוקסלייד-צ'מברליין (ארסנל), ג'יימס מילנר (מנצ'סטר סיטי), ראחים סטרלינג (ליברפול), אדם לאלנה (סאות'המפטון), רוס בארקלי (אברטון).
התקפה: דניאל סטארדיג' (ליברפול), ויין רוני (מנצ'סטר יונייטד), דני וולבק (מנצ'סטר יונייטד), ריקי לאמברט (סאות'המפטון).

לסיכום

לנבחרת אנגליה יש תדמית של נבחרת עם אוהדים הזויים ואופטימיים, שתמיד בטוחים שהנבחרת שלהם תזכה בגביע העולמי או באליפות אירופה ומתרסקים כל פעם מחדש. המציאות בשנים האחרונות קצת שונה מזה, כי לא כל הציבור האנגלי מורכב מכתבים של הדיילי מייל והסאן. ליורו 2012 אנגליה הגיעה נטולת ציפיות כמעט לחלוטין, וההגעה לרבע הגמר התקבלה בסה"כ כהישג חיובי של הודג'סון, ולקראת המונדיאל הנוכחי המורל הלאומי עוד יותר בשפל. אנגליה קיבלה הגרלה איומה עם שתי נבחרות טובות ממנה, איטליה ואורוגוואי. אנגליה מעולם לא ניצחה את איטליה בטורניר כלשהו, ולגבי אורוגוואי-אחרי עונה שלמה של צפייה בלואיס סוארז מתעלל בפרמיירליג, יש לאנגלים סיבה טובה לפחד. גם בלי להסתכל על היריבות, מצבה של אנגליה יכול היה להיות טוב יותר. "דור הזהב" של אמצע העשור הקודם, שכזכור לא הגיע לשום הישג משמעותי, חלף, ונשארו ממנו רק ג'רארד ולמפארד הישישים ורוני שמעולם לא תפקד בגביע העולמי. שאר הסגל מורכב משחקנים צעירים, בפרופיל תקשורתי נמוך יותר מאשר קודמיהם מהעשור הקודם. רובם מוכשרים, חלקם אפילו מאוד מוכשרים ונתנו עונות מצוינות בפרמיירליג, אבל התמונה הכללית היא אפורה למדי. במצב העניינים הנוכחי, כל תסריט שלא נגמר בהדחה בשלב הבתים הוא הישג פנטסטי עבור הודג'סון. אפשר להגיד הרבה דברים רעים על נבחרת אנגליה, אבל מאז 1958 בכל מונדיאל שבו השתתפה היא עברה לפחות שלב אחד, הפעם הרקורד הזה נמצא בסכנה ממשית.



תודה ל- Mellow29 (דני) ול- golding (עדי) על תרומתם לסיקור.

דיון הציטוטים ע"ש דני די נוימן

June 15, 2014, 3:47 pm

≫ Next: ערב המשחקים הרביעי:: ארגנטינה נגד בוסניה, שוויץ וצרפת יוצאות לדרך

≪ Previous: אנגליה-Panic on the Streets of London

$

0

0

כמות הגאונים בתקשורת הישראלית כל כך גבוהה שאפשר היה גם לפתוח פורום נפרד.

כל הציטוטים וההוצאו מהקשרם למיניהם - לפה.

---

ערב המשחקים הרביעי:: ארגנטינה נגד בוסניה, שוויץ וצרפת יוצאות לדרך

June 15, 2014, 5:03 pm

≫ Next: דיון ההימורים

≪ Previous: דיון הציטוטים ע"ש דני די נוימן

$

0

0

השבת האחרונה הייתה אולי דוגמא מושלמת כדי לתאר כמה אנחנו אוהבים כדורגל, הרי שרבים מאיתנו ישבו אמש מול המסכים החל מהשעה 19:00 ועד השעה 5:40 לפנות בוקר לערך על מנת שלא לפספס שום משחק. מי שאכן עשה זאת, כלל לא הצטער, שכן אתמול נפלו שלושה-עשר שערים במגרשים השונים, כשבכולם המשחקים הוכרעו - ותוצאת התיקו המייבשת עדיין לא השכילה (וטוב שכך) להגיע למחוזות ברזיל (מקווה שאני לא מנחס כאן את המשחקים הקרובים). קולומביה דרסה את יוון, קוסטה ריקה בהופעה מדהימה גרמה להרבה גבות להתרומם וגברה 3:1 על אורוגוואי, איטליה גברה על אנגליה במשחק יוצא מן הכלל וחוף השנהב ניצחה את יפן 2:1 במשחק נהדר גם כן.

אז מה מחכה לנו היום? משחק אחד פחות מאמש, אבל עדיין הרבה מאוד עניין! נבחרת שוויץ של אוטמאר היצפלד תצא היום לדרך כשתארח את נבחרת אקוודור בשעה 19:00, וב22:00 תצא מארחת יורו 2016 - צרפת - לדרכה במונדיאל כאשר תפגוש את הונדורס. בשעה 01:00 יגיע המשחק המרכזי של משחקי היום (והלילה), כאשר ארגנטינה, עם מסי, אגוארו והחברים - תארח את בוסניה. הרבה עיניים יבחנו בקפידה את מסי, שהוא פחות או יותר השחקן שירצה הכי הרבה לנצח הלילה כדי לענות על הביקורות על תצוגותיו בנבחרת ארגנטינה, והדבר עשוי להביא למשחק חם ביותר הלילה. שווה להישאר ערים. אתמול סיימנו את הטופיק עם שאלה עבורכם, האם אתם מוכנים, אז היום לא נשאר לשאול יותר מדי, והפעם נסיים בציווי; תהנו!

משחקי בית E:
שוויץ - אקוודור (19:00, ערוץ 1 וערוץ 1 HD)
צרפת - הונדורס (22:00, ערוץ 1 וערוץ 1 HD)

משחקי בית F:
ארגנטינה - בוסניה והרצגובינה (01:00, ערוץ 2, ספורט 1, ספורט 1 HD וספורט 5 HD)

דיון ההימורים

June 15, 2014, 5:10 pm

≫ Next: כדורסל אירופאי - 2013/14

≪ Previous: ערב המשחקים הרביעי:: ארגנטינה נגד בוסניה, שוויץ וצרפת יוצאות לדרך

$

0

0

שלום לכולם !

אני מזמין את כולכם להשתתף במשחק הימורים נחמד שהכנתי על המונדיאל - ברזיל 2014.

ההימורים כאן הם ארוכי טווח, לאורך כל הטורניר.

* בכל השאלות יש לבחור אפשרות אחת בכל שאלה. יש לקרוא היטב את השאלה.

* אני ממליץ לבדוק אם בחרתם תשובה בכל השאלות לפני שעושים שלח.

* ניתן להמר עד יום חמישי (12.6) ב-22:55.


מונדיאל - ברזיל 2014:

כנסו למשחק - הימורים על מונדיאל - ברזיל 2014.

כאן יהיה אפשר לראות את הבחירות של כולם בהימורים.


בהצלחה לכולם !


* בהמשך יעלו בדיון הזה נושאי הימורים על המשחקים עצמם, ואני מזמין את כולם להשתתף בהם

כדורסל אירופאי - 2013/14

June 16, 2014, 1:34 pm

≫ Next: נבחרת פורטוגל:: שואפים לתהילה, חוששים מנפילה

≪ Previous: דיון ההימורים

$

0

0

פיינל פור יורוליג, לונדון 2013 EUROLEAGUE FINAL-FOUR, LONDON


בסופה"ש 10-12 במאי ייצא לדרך בלונדון הפיינל פור ה-12 של היורוליג, שיהיה בעצם שיחזור של אותן הקבוצות למעט אחת, כשריאל מדריד תחליף את פאנאתינייקוס מהשנה שעברה. בניגוד לשנה שעברה, אז היו הרוסים והספרדים פייבוריטים ברורים על היווניות, הפעם יחסי הכוחות קצת יותר שווים, אם כי נכון למועד קיום המשחקים, הרוסים נראים מעט טובים יותר מהשלוש האחרות, לפחות על הנייר. אולימפיאקוס גם הפעם נחשבת לקבוצה הפחות טובה מבין הרביעייה, אבל אחרי הסנסציה האדירה של איסטנבול 2012, המהמרים ייזהרו להמר נגדם, מה גם שהם עדיין אלופי אירופה המכהנים שיגנו על תארם וצריך לתת להם את הכבוד הראוי, בטח אחרי עוד עונה פנטסטית ששוב מביא אותם אל ארבע הגדולות ביבשת. גם ריאל מדריד נראית חזרה, הן בליגה והן ביורוליג והסופר קלאסיקו בחצי הגמר צפוי להיות מאוד מותח, בטח כשבארסה קצת זייפה בשלב ההצלבה, לאחר שהיתה רמה מעל כולן במהלך העונה הסדירה. מה שבטוח, יהיה מעניין.



O2 Arena
החבר'ה באנגליה בקושי הספיקו להתאושש מהאולימפיאדה המוצלחת שהם אירגנו והנה יש להם עוד טורניר לארח. אומנם לא יוקרתי כמו האולימפיאדה, אבל בהחלט חשוב. הפיינל פור ייערך באנגליה באולם ה-O2 שגם אירח את הטורניר האולימפי בכדורסל. האולם נבנה בין השנים 2003-2007 ונחנך לראשונה ב-24 ליוני 2007. האולם הוא היקר ביותר בעולם מבחינת עלויות כאשר הוא נבנה בעלות של 789 מיליון ליש"ט והורחב ל-20,000 מקומות בעלות נוספת של 350 מיליון ליש"ט ובסך הכל עלותו הכוללת עמדה על 1.1 ביליון ליש"ט. מעבר למשחקי כדורסל האולם כמובן יכול להכיל בתוכו קונצרטים, הופעות, משחקי טניס, הוקי קרח, תחרויות אתלטיקה, היאבקות וכו'.


ה-O2 ארנה בלונדון, מבט מבחוץ


מספרים מספרים...

המפעל גביע אירופה לאלופות קיים משנת 1958, אבל שיטת הפיינל פור החלה רק משנת 1988, להוציא את שנת 2001, אז חולקה אירופה לשתי ליגות כשאליפות היורוליג מוכרעת בסדרה ואליפות הסופרוליג מוכרעת בפיינל פור. זה הזמן להסתכל קצת על המספרים.

הכי הרבה זכיות בגביע אירופה מתחילת הקמתו:

1. ריאל מדריד (ספרד) 8 זכיות ב-14 גמרים
2. פאנאתינייקוס אתונה (יוון) 6 זכיות ב-7 גמרים
3. צסק"א מוסקבה (רוסיה) 6 זכיות ב-12 גמרים
4. מכבי תל אביב (ישראל) 5 זכיות ב-14 גמרים
5. פאלאקנסטרו וארזה (איטליה) 5 זכיות ב-10 גמרים


לעומת זאת, התמונה משתנה כאשר בודקים את מצב הזכיות וההגעה לגמר מאז שהונהגה שיטת הפיינל פור:

1. פאנאתינייקוס אתונה (יוון) 6 זכיות ב-11 הופעות בפיינל פור
2. מכבי תל אביב (ישראל) 3 זכיות ב-11 הופעות בפיינל פור
3. יוגופלסטיקה ספליט (קרואטיה) 3 זכיות ב-3 הופעות בפיינל פור
4. ברסלונה (ספרד) 2 זכיות ב-12 הופעות בפיינל פור
5. צסק"א מוסקבה (רוסיה) 2 זכיות ב-11 הופעות בפיינל פור

השחקנים הכי מעוטרים באירופה:

1. דינו מנגין - 7 גביעים (1976,1975, 1973, 1972, 1970 עם וארזה; 1988, 1987 עם טרסר מילאנו)
2. קליפורד ליוק - 5 גביעים (1974, 1968, 1967, 1965, 1964 עם ריאל מדריד)
-. אלדו אוסולה (1976,1975, 1973, 1972, 1970 עם וארזה)
-. פראג'יסקוס אלברטיס (2009, 2007, 2002, 2000, 1996 עם פאנאתינייקוס)
-. שארונאס יסיקביצ'יוס (2003 עם ברסלונה; 2004, 2005 עם מכבי ת"א; 2009, 2011 עם פאנאתינייקוס)
3.וויין בראבנדר, קריסטובל רודריגס, אמיליו רודריגס, לולו סאיינס, קרלוס סבייאנו, ומרינו סאנאטה זכו ב-4 גביעים כ"א

המאמנים הכי מעוטרים באירופה:

1. זליקו אובראדוביץ' - 8 גביעים
2. פדרו פרנדיס, אלכסנדר גומלסקי, בוז'ידאר מאליקוביץ', אטורה מסינה - 4 גביעים כ"א
3. אזה ניקוליץ', פיני גרשון - 3 גביעים כ"א
4. ייבגני אלכסייב, דושאן איבקוביץ', ואלריו ביאנצ'יני, סאנדרו גמבה, זליקו פאבליצ'ביץ', לולו סאיינס - 2 גביעים כ"א

הכי הרבה הופעות בפיינל פור:

1. ברסלונה (ספרד) 13 הופעות
2. צסק"א מוסקבה (רוסיה) 11 הופעות
-. מכבי תל-אביב (ישראל) 11 הופעות
-. פאנאתינייקוס אתונה (יוון) 11 הופעות
3. אולימפיאקוס פיראוס (יוון) 8 הופעות
4. טאו ויטוריה (ספרד) 5 הופעות
-. ריאל מדריד (ספרד) 5 הופעות


דירוג הפיינליסטיות ביורוליג בקטגוריות השונות

ההתקפה הטובה ביותר
1. ברסלונה 2259 נק. (77.9 בממוצע)
2. צסק"א מוסקבה 2223 נק. (79.4)
3. אולימפיאקוס 2221 נק. (76.6)
5. ריאל מדריד 2140 נק. (79.3)

סלי שדה
1. צסק"א מוסקבה 1048-593 (56.6%)
2. ברסלונה 1169-656 (56.1%)
10. ריאל מדריד 1054-546 (51.8%)
11. אולימפיאקוס 1122-563 (50.2%)

סלי שלוש
2. צסק"א מוסקבה 554-219 (39.5%)
10. ברסלונה 556-201 (36.2%)
14. אולימפיאקוס 652-230 (35.3%)
19. ריאל מדריד 659-218 (33.1%)

סלי עונשין
5. ברסלונה 453-344 (75.9%)
9. ריאל מדריד 524-394 (75.2%)
14. צסק"א מוסקבה 515-380 (73.8%)
18. אולימפיאקוס 559-405 (72.5%)

ריבאונדים (התקפה, הגנה)
1. אולימפיאקוס 1038 (300, 738)
3. ברסלונה 1027 (319, 708)
4. ריאל מדריד 994 (334, 660)
6. צסק"א מוסקבה 931 (229, 702)

אסיסטים
1. צסק"א מוסקבה 502 (17.9 בממוצע)
2. ברסלונה 466 (16)
4. אולימפיאקוס 453 (15.6)
9. ריאל מדריד 409 (15)

חטיפות
3. ריאל מדריד 181 (6.7 בממוצע)
4. צסק"א מוסקבה 177 (6.3)
7. ברסלונה 164 (5.6)
10. אולימפיאקוס 149 (5.1)

איבודים
3. ריאל מדריד 310 (11.4 בממוצע)
4. צסק"א מוסקבה 370 (13.2)
7. ברסלונה 370 (12.7)
10. אולימפיאקוס 353 (12.1)

נקודות מדד
1. צסק"א מוסקבה 2630 (93.9 בממוצע)
2. ברסלונה 2613 (90.1)
3.אולימפיאקוס 2427 (83.6)
4. ריאל מדריד 2374 (87.9)


האנשים שינסו לא לבלוט - סגל השופטים

יורוליג בחרה את סגל שמונת השופטים לפיינל פור שיגיעו משבע מדינות, כאשר שישה מהם שפטו גם בטורניר הכדורסל האולימפי שנערך בקיץ בלונדון ולשישה מהם יש ניסיון עבר בטורנירי פיינל פור. השופטים שנבחרו הם: אילייה בלוסביץ' (סרביה), לואיג'י לאמוניקה (איטליה), מאתיי בולטאזר (סלובניה), אלוגס לאטיסבס (לטביה), גוורינו צ'רבוץ' (איטליה), רוברט לוטרמוסר (גרמניה), אליאס קורומילאס (יוון), בוריס ריזיק (אוקראינה). בלוסביץ' הוא שיאן ההופעות בפיינל פור מבין השופטים עם 6 טורנירים, לאמוניקה אחריו עם 5 ולשניהם שלוש הופעות בגמרי היורוליג. לבולטאזר, לאטיסבס, ריזיק ולוטרמוסר זה יהיה הפיינל פור השלישי, כאשר האחרון שפט אף בגמר של 2011 עם לאמוניקה, שביחד עם בלוסביץ', אף שפטו באולימפיאדה בקיץ האחרון.

נבחרי היורוליג 2012-13


השחקן המצטיין של העונה: ואסיליס ספאנוליס (אולימפיאקוס)-לא שהוא היה צריך להוכיח משהו למישהו, אבל אם היה איזשהו צל של ספק, ספאנוליס עם פיינל פור אדיר הוביל קבוצת אנדרדוג מובהקת לזכיה ביורוליג אשתקד. נח על זרי הדפנה? ממש לא. הוא פתח והמשיך את העונה בדיוק מהיכן שהפסיק והציג יכולת מדהימה שמתבטאת במספרים שלו כדי להוליך את אולימפיאקוס לפיינל פור שני ברציפות ואולי להגנה על התואר. מספרים של 14.7 נק' בתוספת 5.6 אסי' ו-2.1 ריב' ובעיקר כאמור בזה שהפך למנהיג הבלתי מעורער של קבוצה שלא מורכבת מכוכבים ועדיין מצליחה להגיע הכי רחוק בפעם השניה ברציפות, לא חושב שיש מישהו אחר ממנו שראוי לתואר.


הפריצה הגדולה: קוסטאס פאפאניקולאו (אולימפיאקוס)-הפורוורד בן ה-22 ניצח במאבק צמוד מאוד על התואר אבל זה בהחלט מגיע לו. עם ממוצעים עונתיים נהדרים של 9 נק', 4.5 ריב' ו-1.4 אסי', פאפאניקולאו היה מהגורמים העיקריים להגעת הקבוצה בפעם השניה ברציפות לפיינל פור. אחרי התחלה מהוססת משהו, הוא הוביל את אולימפיאקוס בשלב הראשון לשבעה ניצחונות רצופים, כשהוא קולע 13.1 נק' למשחק ומדייק ב-59%(!) מהשלוש. אבל המשחק הטוב ביותר שלו שבו הוא גם קבע שיא קריירה, היה גם החשוב ביותר של אולימפיאקוס בטופ 16, המשחק מול חימקי שהאדומים היו חייבים לנצח. 21 נקודות ב6 מ-6 לשלוש ו-12 ריבאונדים, היקנו לאולימפיאקוס את הכרטיס לפיינל 8 ו-פאפאניקולאו השאיר חותם ענק באותו ערב. בדראפט של 2012 נבחר בסיבוב השני ע"י הניו יורק ניקס וייתכן מאוד שבתוך שנה-שנתיים נראה אותו מעבר לים.


שחקן ההגנה: סטפאן לאזמה (פאנאתינייקוס)-עד שדיאמנטידיס לא נבחר לשחקן ההגנה (ולא היה רחוק מכך), מגיע חברו לקבוצה מפאו, סטפאן לזאזמה בן ה-30 ולוקח את התואר. אקס מכבי ת"א היה קו ההגנה האחרון של פאנאתינייקוס, שסיימה כקבוצה השניה בטיבה שיורוליג שסופגת הכי מעט - 69.8 נקודות למשחק ונתוניו של לאזמה בהחלט מרשימים: 6.4 ריב' ו-1.7 חסי' למשחק. המירוץ לתואר היה צמוד ואחריו לא בהרבה סיימו דיאמנטידיס ושון ג'יימס. הוא אומנם הצטרף מאוחר ולא שיחק יותר מדי בשני משחקיו הראשונים (3 דקות במצטבר), אבל בהדרגה הפך לבורג ההגנטי החשוב של היוונים ולא היה רחוק מלהעפיל איתם לפיינל פור על חשבון בארסה החזקה.


הקלעי המצטיין: בובי בראון (מונטפסקי סיינה)-באופן לא מפתיע, הרכז של סיינה זוכה בתואר לאחר שהיה הקלע המוביל במפעל לאורכו ומהגורמים העיקריים שסיינה הגיעה קרוב מאוד להצלבה, למרות שהיא הודחה בישורת האחרונה של הטופ 16. בקטגוריה הזו אין הרבה חישובים - בראון שיחק 24 משחקים וקלע 452 נקודות (ממוצע של 18.83 נק' למשחק), כאשר ב-22 פעמים מתוכם הוא קולע בדאבל פיגרס, 10 פעמים סיים עם 20 נקודות ומעלה ופעמיים סיים עם 30 נקודות ומעלה. הוא גם הישווה את שיא הנקודות לשחקן ביורוליג, 41, בניצחון החוץ של סיינה מול פנרבחצ'ה. ולמרות זאת, הוא לא הצליח להוליך את האיטלקים לטופ 8 אבל בוודאי יהיה סחורה חמה בפגרה.



החמישייה הראשונה של היורוליג
דימיטריס דיאמנטידיס (פאנאתינייקוס)
ואסיליס ספאנוליס (אולימפיאקוס)
רודי פרננדס (ריאל מדריד)
אנטה טומיץ' (ברסלונה)
ננאד קרסטיץ' (צסק"א מוסקבה)

החמישייה השניה של היורוליג
מילוס תיאודושיץ' (צסק"א מוסקבה)
חואן קרלוס נאבארו (ברסלונה)
ויקטור חרייאפה (צסק"א מוסקבה)
ניקולה מירוטיץ' (ריאל מדריד)
שון ג'יימס (מכבי תל אביב)

דיון נעים ופיינל פור מהנה לכולם

משחקי חצי הגמר:

צסקא מוסקבה - אולימפיאקוס (19:00, שידור ישיר בספורט 5)
ברסלונה-ריאל מדריד (22:00, שידור ישיר בספורט 5+ לייב)

נבחרת פורטוגל:: שואפים לתהילה, חוששים מנפילה

June 16, 2014, 1:35 pm

≫ Next: הומור

≪ Previous: כדורסל אירופאי - 2013/14

$

0

0

נבחרת פורטוגל



תעודת זהות

תאריך לידה: ספרד 1:3 פורטוגל (מדריד, ספרד; 18.12.1921)
ההפסד הכי גדול: פורטוגל 10:0 אנגליה (ליסבון, פורטוגל; 25.5.1947)
הניצחון הכי גדול: פורטוגל 0:8 ליכטנשטיין (ליסבון, פורטוגל; 18.11.1994)
מלך השערים: פאולטה, כריסטיאנו רונאלדו (47)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: לואיס פיגו (127)
דירוג נוכחי: 5
הישגים: סגנות אליפות אירופה (2004), מקום שלישי בגביע העולם (1966)

היסטוריה
פורטוגל עשתה את צעדיה הראשונים בגזרה הבינלאומית כאשר דיברה חזק במונדיאל 1966 שנערך באנגליה. תחת הדרכתם של אוטו גלוריה ומנואל דה לוס אלפונסו, פורטוגל הרחיקה לכת עד שלב חצי הגמר, אז הודחה מול אנגליה ובובי צ'רלטון. אוסביו הגדול היה מי שהוביל את פורטוגל בקמפיין הזה (9 שערים), שהסתיים עם ניצחון במשחק על המקום השלישי על ברה"מ. 18 שנה לאחר מכן עשתה פורטוגל הישג דומה באליפות אירופה שנערכה בצרפת. לא רק שפורטוגל הגיעה לחצי הגמר, אלא שהיא גם עשתה זאת בהופעה הראשונה של אי פעם ביורו, מה שמעצים את ההישג. אולם צריך לזכור כי באותה תקופה היורו כלל בסה"כ 8 קבוצות, כלומר היישר משלב הבתים עברו לחצי הגמר. בכל מקרה, ב1986 הגיעו הפורטוגלים לשלב הבתים במונדיאל במקסיקו ועזבו אותו לאחר מכן. אותו דבר קרה גם במונדיאל 2002, שהיה המונדיאל הבא שאליו הגיעו הפורטוגלים (16 שנה הפסקה), כשלפני כן הם הגיעו לחצי גמר יורו 2000, כשהודחו ע"י זינאדין זידאן בפנדל בדקה ה117 של ההארכה מול צרפת. כואב, אבל עדיין הישג יפה. ב2004 הפורטוגלים אירחו את היורו וניצלו את הביתיות (היחסית) כדי להגיע עד לגמר, אבל הופתעו בענק על ידי יוון כשהפסידו במאני-טיים. במונדיאל 2010 הגיעה פורטוגל עד שלב שמינית הגמר (הודחה ע"י ספרד), וב2012 שוב הגיעו לחצי גמר היורו, כשהודחו ע"י - מי אם לא - ספרד, שוב פעם, רק הפעם - בפנדלים.


רונאלדו מתוסכל בגמר יורו 2004. עשר שנים אחרי, מה יקרה הפעם?

הדרך למונדיאל
מוקדמות מונדיאל 2014 דרשו מנבחרת פורטוגל להגיע גם אל ארצנו הקטנטונת ולגרום ל40,000 פנאטיים של כריסטיאנו רונאלדו (וגם כמה אוהדי נבחרת ישראל) לגרום לאצטדיון רמת-גן להיות סולד-אאוט באופן לא שגרתי. בגדול, ידוע מראש היה כי המאבק יהיה בין רוסיה לפורטוגל על ראשות הבית והכניסה האוטומטית לגביע העולם, אבל פורטוגל נתקלה בקשיים פה ושם. בארץ סיימו הפורטוגלים בתיקו 3:3 שהיה יותר קרוב להפסד, ברוסיה הפסידו רונאלדו וחבריו 0:1 ונבחרת ישראל הצליחה להחזיק את הפורטוגלים גם בביתם עם 1:1 בחוץ. גם נבחרת צפון אירלנד סחטה שוויון 1:1 בפורטוגל, ואלו למעשה התוצאות שהכריעו את הכף לטובת רוסיה, ושלחו את פורטוגל לשלב ההצלבה. בכל שאר המשחקים ניצחה פורטוגל, ורק נק' הפרידה בינה לבין המקום הראשון בבית.

בשלב ההצלבה קיבלנו כולנו, למעשה, הגרלה מטורפת שהבהירה לנו דבר אחד: זלאטן איברהימוביץ' או כריסטיאנו רונאלדו לא יהיו במונדיאל. שוודיה חיכתה לפורטוגל בליסבון במשחק הראשון, ורונאלדו דאג לשלוח את הנבחרת שלו עם יתרון מינימלי (0:1) לסולנה בגומלין. זה לא היה פשוט בכלל, אבל בגומלין ניצחו הפורטוגלים 3:2 עם שלושער ענק של רונאלדו ופורטוגל במונדיאל בברזיל.

המאמן: פאולו בנטו



הפורטוגלי בן ה44 עומד על הקווים של הנבחרת הפורטוגלית ערב הקמפיין הבינלאומי השני שלו כמאמן נבחרתו הלאומית. לפני שנהיה למאמן, היה בנטו קשר אחורי שהותיר את חותמו בעיקר בויטוריה גימראייש, בנפיקה ליסבון, ריאל אוביידו הספרדית וספורטינג ליסבון. מי שנולד בליסבון זכה גם לפרוש בה, כששיחק בביאנקו-ורדה של עיר הולדתו, ורשם במדיה 92 הופעות. קריירת משחק בת 17 שנה הייתה לבנטו, כשלאחריה עבר לאמן את קבוצת הנוער של ספורטינג ליסבון במשך עונה אחת (2004-2005). שנה לאחר מכן הוא הוזעק לקווים של קבוצת הבוגרים לאחר שחוסה פסיירו פוטר במהלך עונת 2005-2006 מאימון ספורטינג ליסבון, ותחת בנטו זכתה ספורטינג בשני גביעים ושני גביעי הסופר-קאפ הפורטוגלי. אליפות לא הייתה, אבל הרקורד החיובי ביחס לקריירת האימון שהייתה רק בחיתוליה היה להישג גדול עבור בנטו. בנובמבר 2009 התפטר בנטו לאחר תקופה לא מוצלחת תוך שהוא מתמודד עם לחצים מסביב להתפטרותו. הוא רשם על הקווים של ספורטינג ליסבון 229 משחקים עם 60.7% הצלחה.

בספטמבר 2010 פוטר קרלוס קיירוש מאימון הנבחרת הפורטוגלית אחרי שקמפיין מוקדמות יורו 2012 לא החל בצורה אופטימלית. בנטו נקרא לדגל ודווקא התחיל ברגל ימין, עם ניצחון 1:3 על דנמרק, ולאחר מכן הביס 0:4 את נבחרת ספרד במשחק ידידות, במה שהיה לניצחון הגדול ביותר על הספרדים מאז 1963. ביורו 2012 הוא הגיע עם הנבחרת שלו עד לחצי הגמר, אז הודח בפנדלים ע"י אותה נבחרת ספרד, ועכשיו יש לו הזדמנות מצוינת לתקן - ולצעוד צעד אחד רחוק יותר.

סגל השחקנים



שוערים: בטו (סביליה), אדוארדו (בראגה), רוי פטריסיו (ספורטינג ליסבון)

הגנה: אנדרה אלמיידה (בנפיקה ליסבון), ברונו אלבש (פנרבחצ'ה), פאביו קונטראו (ריאל מדריד), ג'ואו פריירה (ולנסיה), נטו (זניט סט. פטרסבורג), פפה (ריאל מדריד), ריקרדו קוסטה (ולנסיה).

קישור: ג'ואו מאוטיניו (מונאקו), מיגל ולוסו (דינמו קייב), ראול מיירלס (פנרבחצ'ה), רובן אמורים (בנפיקה ליסבון), ויליאם קרבאליו (ספורטינג ליסבון).

התקפה: כריסטיאנו רונאלדו (ריאל מדריד), אדר (בראגה), הלדר פושטיגה (לאציו), הוגו אלמיידה (בשיקטאש), נאני (מנצ'סטר יונייטד), ראפה (בראגה), וארלה (פורטו), ווייריניה (וולפסבורג).

שחקני מפתח

כריסטיאנו רונאלדו

מועדון: ריאל מדריד
גיל: 29
עמדה: קיצוני/חלוץ



אמרתם נבחרת פורטוגל - אמרתם כריסטיאנו רונאלדו. מי שנחשב כיום לשחקן הטוב בעולם מגיע למונדיאל אחרי דאבל גדול עם ריאל מדריד, שהסתיים עם גביע המלך וגביע ליגת האלופות, והוא רוצה להמשיך את הפורמה המצוינת שלו גם בברזיל, יחד עם חבריו לנבחרת. כריסטיאנו נולד במאדיירה בפברואר 1985, ובגיל שמונה החל לשחק בקבוצת הילדים של אנדוריניה, ולאחר שנתיים עבר למחלקת הנוער של נאסיונל מאדיירה. גם שם בילה הפנומן הפורטוגלי שנתיים, ואז עבר למחלקת הנוער של ספורטינג ליסבון, והחל למעשה את הקריירה האמיתית. כבר שם זיהו בספורטינג את הכישרון הגדול שצומח להם באקדמיה, וכבר בגיל 17 שיחק רונאלדו בבוגרים של ספורטינג ואף כבש צמד בהופעת הבכורה שלו נגד מוריירנסה. רונאלדו משך את עיניו של ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, שהזמין אותו ללונדון כדי לדון עמו במעבר למועדון הלונדוני. אלא שכאשר ספורטינג שיחקה נגד מנצ'סטר יונייטד וניצחה אותה 1:3, שחקני ומנג'ר יונייטד דאז - אלכס פרגוסון - התרשמו מאוד מיכולתו של רונאלדו, ואף השחקנים לחצו על המנג'ר להנחית את רונאלדו במנצ'סטר. פרגוסון קיבל זאת ועונה לאחר מכן רונאלדו הגיע ליונייטד תמורת 15 מיליון אירו, והפך לשחקן הפורטוגלי הראשון שמשחק במדי מנצ'סטר יונייטד. בעונתו הראשונה עם מנצ'סטר זכה בגביע האנגלי, ובעונה השנייה זכה להניף את גביע הליגה. בשלוש עונותיו הראשונות במדי היונייטד כבש 27 שערים, מה שמעצים את ההישג הגדול שלו בעונת 2006-2007, בה כבש 23 שערים ב53 הופעות וזכה עם פרגי והחברים באליפות ראשונה באנגליה ובאליפות ראשונה כשחקן בוגרים. העונה הזו כמעט הסתיימה בדאבל, אבל הפסד בגמר הגביע האנגלי לצ'לסי חתם את היונייטד כאלופים בלבד. עונה לאחר מכן רונאלדו כבר הלך רחוק יותר עם הקבוצה שלו והניף גם את גביע ליגת האלופות, כאשר היונייטד זוכה גם באליפות ובגביע מגן הקהילה. עונה מושלמת בה רונאלדו כובש 42 שערים ב49 משחקים! הישג אדיר וקפיצת מדרגה עצומה עבור הפנומן הפורטוגלי. ב2008-2009 רונאלדו זכה באליפות נוספת עם מנצ'סטר יונייטד והגיע שוב לגמר ליגת האלופות עם קבוצתו, אבל ברצלונה עמדה מנגד ועשתה ליונייטד חיים קשים כשלבסוף הקטאלונים גם זוכים בגביע. רונאלדו נפרד ממנצ'סטר אחרי 6 עונות במדי השדים האדומים במה שמתוארת כאחת התקופות, אם לא ה-תקופה הכי טובה בחייו של רונאלדו לדבריו. רונאלדו מכאן עשה את הדרך למדריד תמורת 94 מיליון אירו וניפוץ מחיר ההעברה הגבוה ביותר אי פעם. הבלאנקוס ידעו היטב על מה ולמה הם משלמים סכום אסטרונומי שכזה כשהבאת רונאלדו גורמת גם לשיא של מכירת חולצות שחקן. בחמש עונות במדי ריאל מדריד רונאלדו כובש 252 שערים ב246 משחקים, כאשר החל מעונת 2010-2011 הוא כובש יותר מ50 שערים בעונה. ב2011-2012 זכה רונאלדו עם ריאל מדריד באליפות ספרד, כאשר עונה לפני כן הוא זוכה גם בגביע המלך. העונה רונאלדו השיג את מה שייחל לו כל כך - גביע ליגת האלופות - ועשה את זה בסטייל עם החברים שלו אחרי ניצחון בדרבי המדרידיסטה בליסבון.

רונאלדו, אחד האתלטים הטובים בעולם, בעל יכולת נגיחה מצוינת, מהירות שמאפשרת לו להתמודד מול יוסיין בולט על תואר האצן הטוב בעולם ודריבל ובעיטות שגורמות לכל מגן לחשוב פעמיים על כל תזוזה, הוא מי שכל העיניים של פורטוגל יוסטו אליו בעת עליית הנבחרת לכר הדשא בברזיל. רונאלדו כבר השיג הכל וטעם מהכל, אבל דבר אחד עדיין חסר לו - גביע העולם. אז הפעם, בשירות הנבחרת הלאומית, האם רונאלדו יצליח לעשות היסטוריה עם נבחרת פורטוגל ולזכות לראשונה בתואר בינלאומי? את זה נגלה בחודש יולי.

ג'ואו מאוטיניו

מועדון: מונאקו
גיל: 27
עמדה: קשר מרכזי



מאוטיניו בן ה27 נולד בפורטימאו שבפורטוגל, כאשר בגיל 8 החל לשחק כדורגל במחלקת הנוער של פורטימוננסה, ואחרי חמש שנים עבר למחלקת הנוער של ספורטינג ליסבון. כאן למעשה הגיעה המקפצה של חייו ושל קריירתו של מאוטיניו, כאשר אחרי שש שנים כנער בקבוצות הנוער עלה לבוגרים של ספורטינג וקיבל את ההזדמנות להוכיח את מה שרגליו מסוגלות להניב. בעונה הראשונה זה לא היה מאוד פשוט אבל עדיין הקשר הכישרוני זכה לקבל 26 פעמים מקום על הדשא בכל המסגרות (15 בליגה), ויחד עם חבריו לקבוצה הם מסיימים כסגני מחזיקת גביע אופ"א (מפסידים בגמר לצסקא מוסקבה). בעונה שלאחר מכן, בעודו בן 19, מאוטיניו זכה למקום של קבע בהרכב. הוא סיים את העונה עם 43 הופעות בכל המסגרות (34 בליגה), זאת לצד חמישה שערים ושישה בישולים. מדובר בזריקת ביטחון אדירה עבור מאוטיניו, שזכה ליותר מפי 1.5 משחקים במדי הביאנקו-ורדה של ליסבון. עם השנים המשיך מאוטיניו לקבל את המקום בהרכב והפך לשחקן מפתח עבור ספורטינג, כאשר בקיץ 2010 פורטו לטשה אל עברו עיניים והנחיתה אותו במגרש שלה. 11 מיליון אירו עלה מאוטיניו לפורטו, וכנראה שהלחץ עשה את שלו היות ומאוטיניו לא הצליח לספק מספרים גדולים יותר משסיפק בספורטינג וסיים את עונתו הראשונה עם 53 הופעות, 2 שערים ו-9 בישולים, אבל סיים עם פורטו עונה אדירה שנחתמה בטרבל של אליפות, גביע ואליפות הליגה האירופאית אחרי ניצחון בגמר הכל-פורטוגלי נגד בראגה. בעונה לאחר מכן מאוטיניו שמר על מקומו המובטח בהרכב והמשיך לספק את הסחורה כאשר זכה עם פורטו באליפות נוספת, וב2012-13 סיפק (מספרית) את העונה הטובה ביותר בקריירה שלו, עם 5 שערים ו15 בישולים ב39 הופעות. בסיום אותה עונה, החליט בעל הבית העשיר של מונאקו הצרפתית לשנות את פני המצב של קבוצתו, והנחית מפורטו את חאמס רודריגז וג'ואו מאוטיניו יחד. מאוטיניו עלה 25 מיליון אירו למונאקו, ואת העונה האחרונה סיים עם שער אחד ושמונה בישולים ב37 הופעות.

מאוטיניו הוא למעשה האיש המרכזי בקישור של פורטוגל. הוא יהיה מי שהכדור עובר דרכו והוא יהיה מי שייקח אחריות על ניהול ההתקפות. מימין ומשמאל יחכו לו שחקנים מוכשרים ומהירים שירצו לשרוף את הקו, אך ראיית המשחק המצוינת של מאוטיניו עשויה להפתיע את הגנת היריב, שמצפה בדיוק לאותו משחק אגפים מהיר ואטקרטיבי, ובכך להערים על שיטת המשחק של נבחרתו שלו ושל היריבה. מאוטיניו עבר הרבה בקריירה והוכיח כי הוא אחד הקשרים הדינמיים היותר אטרקטיביים כיום, ואחרי עונה לא-הכי-מוצלחת עם מונאקו הוא יקווה להוציא את כל איכויותיו מחדש בברזיל, ולשתף פעולה עם חבריו בדרך להישגים שבפורטוגל עדיין לא ראו.

שימו לב ל...

וויליאם קרבאליו

מועדון: ספורטינג ליסבון
גיל: 22
עמדה: קשר אחורי, בלם



וויליאם קרבאליו נולד באפריל 1990 בלואנדה שבאנגולה. כשהיה עוד תינוק בעריסה עברה משפחתו לפורטוגל, ובגיל 13 נקלט קרבאליו במחלקת הנוער של ספורטינג ליסבון. הוא עלה לקבוצת הבוגרים בשנת 2011 ואת הופעת הבכורה ערך באפריל נגד ויטוריה. בתחילת עונת 2011-2012 הוא הושאל לפאטימה מהליגה השלישית, ובינואר 2012 הושאל לעונה וחצי לסרקל ברוז' הבלגית. הבלגים החליטו לשחק קצת עם תפקודו של קרבאליו על המגרש ובחצי העונה הראשונה שלו בברוז' הוא בילה באזור הקישור, לעתים כקשר אחורי ולעתים כקשר מרכזי, ובעונה שלאחר מכן תופקד קרבאליו ברוב הפעמים כבלם. בסה"כ רושם הקשר הצעיר 48 הופעות בעונה וחצי בסרקל ברוז', כשהוא מוסיף גם 3 שערים. דקות המשחק והחספוס שעבר בברוז' הובילו אותו לקבל מקום בהרכב של ספורטינג ליסבון העונה, אבל בספורטינג רואים את וויליאם הצעיר כיעיל יותר מהקישור, ושם הוא בילה את זמנו העונה. הוא פתח ב29 משחקים וכבש 4 שערים בליגה, הוסיף עוד שלוש הופעות בגביע הליגה ועוד אחת בגביע הפורטוגלי. בנובמבר 2013 פאולו בנטו זימן לראשונה את קרבאליו לסגל הנבחרת למשחקי הפלייאוף נגד שוודיה. במשחק הביתי והראשון קרבאליו לא שותף וישב על הספסל, אבל בשוודיה הוא קיבל 17 דקות ראשונות כשחקן נבחרת הבוגרים של פורטוגל ושמח עם חבריו בסיום כשהעפילו רשמית למונדיאל.

קרבאליו לא צפוי להיות שחקן הרכב ראשון עבור בנטו ופורטוגל, אבל אפשר לראות בעובדה כי הוא שרד את שבעת הניפויים כדבר שמעניק לו הרבה כבוד ועושה רושם שבנטו רואה בקרבאליו כאופציה נהדרת מהספסל, הן כבלם והן כקשר. ההזדמנות לעבוד עם שחקנים גדולים כמו מאוטיניו, ולוסו, אמורים, רונאלדו ושות' תעניק לקרבאליו הזדמנות גדולה ללמוד ולשפר את עצמו כשחקן, ועל הדרך הוא יוכל לנסות ולנצל הזדמנויות שהוא עשוי לקבל במדים הלאומיים של נבחרתו.



ובגדול...
הפורטוגלים מגיעים לברזיל עם המון כישרון, המון ניסיון אינדיבידואלי אבל כנבחרת שעדיין לא הצליחה להגיע לפסגה. יש לה תחרות קשה, אבל עבור הפורטוגלים מדובר בעניין של חיבור נכון כדי שהכל יתפוצץ על הדשא בברזיל. ההעפלה על חשבון שוודיה במשחקי הפלייאוף העניקה הרבה מאוד ביטחון לנבחרת, אבל שלב הבתים לא בישר טובות והדרך תהיה קשה כבר מההתחלה. לכן על הפורטוגלים להפגין ביטחון שכן יש להם את היכולת ואת השחקנים שמשנים משחקים כדי להגיע עד לקצה וגם מעבר אליו. פאולו בנטו יצטרך להוכיח שהוא המאמן הנכון לאתגר גביע העולם, ואחרי שזה לא כל כך הלך לו ביורו הקודם, הוא יקווה לבשורות חיוביות יותר בברזיל.

ההימור: חצי הגמר

הומור

June 16, 2014, 1:44 pm

≫ Next: ליגות א' ב' ג'

≪ Previous: נבחרת פורטוגל:: שואפים לתהילה, חוששים מנפילה

$

0

0

היי קבלו כמה בדיחות יפות תרגישו חופשי להוסיף
ואל תשכחו לתת תגובות

איש אחד בא לרופא שלו ואומר לו: "כל לילה אני עושה פיפי במיטה."
הרופא שאל אותו: "יש סיבה להשתנות לילה אלו?"
החולה עונה: "כל לילה בא אליי שדון בחלום ושואל אותי אם כבר עשיתי פיפי? ואני עונה לו שלא ואז אני משתין."
הרופא: "כל פעם שיבוא אלייך השדון הזה תגיד לו שעשית כבר פיפי."
החולה הלך מרוצה.
כשהגיע הלילה בא השדון אל האיש בחלום ושואל אותו: "כבר עשית פיפי?"
התלהב האיש: "כן! כן!"
השדון: "וקקי?"
-----------------------------------------
ילד בא לאביו ומבקש עזרה בשיעורי הבית - לכתוב חיבור על ההבדל בין תאוריה למעשי.
האבא עונה לו: אין בעיה, לך לאמא שלך ותשאל אותה אם תמורת $5000 היא הייתה מוכנה לשכב עם השכן.
הילד חוזר כעבור כמה דקות ואומר לו שהיא אמרה שכן.
האבא: לך לאחותך ותשאל את אותו הדבר.
הילד חוזר שוב עם תשובה חיובית.
האבא: עכשיו תראה - תיאורטית אנחנו יושבים על 10000 דולר, מעשית אנחנו תקועים בבית עם 2 שרמוטות...
-----------------------------------------
שני שוטרים כורדים מצאו שתי פצצות, והם מחליטים להעמיס אותן על הניידת.
בדרך שואל שוטר אחד את השני: "מה נעשה אם תתפוצץ לנו פצצה אחת בדרך?"
עונה השוטר הכורדי השני: "נגיד שמצאנו רק אחת..."
---------------------------------------
בלונדינית אחת מתקשרת לשדה תעופה , עונים לה והיא שואלת כמה זמן לוקח טיסה לטורקיה ואומרים לה "רק רגע" והבלונדינית אומרת "תודה רבה"
-------------------------------------
עשרה אנשים עולים לגן עדן
המלאך מבקש מכל מי שבגד באשתו שיצעד קדימה.
תשעה מהעשרה צועדים.
מסתכל המלאך על העשירי ומורה: "תגידו גם לחירש..."

אני יוסיף כל פעם תמונות סרטונים ובדיחות
מקווה שאהבתם ביי
ריקי

ליגות א' ב' ג'

June 16, 2014, 1:51 pm

≫ Next: San Antonio Spurs win NBA championship 2014

≪ Previous: הומור

$

0

0

לאחר החלטת ההתאחדות לבטל את הליגה הארצית, הליגות הנמוכות עלו בחשיבות שלהן.

ליגה ג' שהפכה לליגה החמישית בחשיבותה מכילה מיעוט של קבוצות ידועות, רובן שיחזורים של קבוצות ישנות - בית"ר נס טוברוק ומכבי רחובות הן למשל 2 קבוצות ידועות ולא מוצלחות כמו בעבר ששייכות באופן קבוע לליגה.
בין הקבוצות שכן יש להם תקווה ניתן למצוא את השחזור של הפועל יהוד אותה מאמן אלון מזרחי ואת השחזור של מכבי עכו, השם הקודם של קבוצת עירוני קריית אתא.
אחד ה"שחזורים" המעניינים שהולכים להיות בליגה ג' השנה הוא של הפועל קטמון שהתפרקה בליגה א' שנה שעברה כדי להיפרד מהאיחוד עם מבשרת ציון והוקמה מחדש בליגה ג'.
השנה כמו כל שנה הוקמו מספר קבוצות חדשות, בין הקבוצות המעניינות ניתן למצוא 2 קבוצות תל אביביות חדשות - אינטר ת"א ומ.ס. ת"א, וקבוצה רמת גנית חדשה התקרא מחניים ר"ג.

ליגה ג' היא הליגה החלשה ביותר וכמובן שבליגה ב' יהיה ניתן למצוא שמות הרבה יותר מעניינים.
בראש ובראשונה ניתן למצוא את מכבי קביליו יפו, השחזור של מכבי יפו הישנה שקרעה את ליגה ג' לחתיכות בשנה שעברה וצפויה לקרוע גם את ליגה ב' לחתיכות השנה.
שחזור מעניין נוסף הוא של הפועל בית שאן שהתפרקה עד לא מזמן, שתחליף בליגה ב' את מכבי בית שאן, את מכבי שעריים לה הסטוריה קטנה בליגת העל, שכבר מזמן איבדה תקווה לחזור לעצמה ואת הפועל מחנה יהודה שגם לה הסטוריה בליגת העל, ששואפת לעלות לליגה א' מעונה לעונה.

וכמובן, הליגה החשובה ביותר מבין ה3, ליגה א' - השנה, יעלו מהליגה הזאת לליגה הלאומית בין 2-4 קבוצות - 2 המקומות הראשונים מכל מחוז יעלו אוטומטית ו2 המקומות השניים מכל מחוז יתמודדו בבית פלייאוף מול מקומות 13 ו14 בלאומית.

במחוז הדרומי ניתן למצוא מספר רב של קבוצות ששיחקו בעברה בליגת העל - עירוני חדרה (הפועל חדרה לשעבר), צפרירים חולון, הפועל טייבה, מכבי קריית גת ומכבי יבנה ששואפות לחזור בראש ובראשונה לליגה הלאומית.
ניתן למצוא עוד כמה קבוצות מעניינות במחוז הדרומי, ביניהן עירוני נתיבות שמנסה להתחזק כמה שיותר בעקבות האופציה שהיא תעלה ללאומית במקום מכבי ב"ש.
הפועל עירוני א.א. פאחם - איחוד בין 2 היריבות העירוניות, האמנם נחשבת קבוצה צפונית אך בגלל כמות הקבוצות הצפוניות שישחקו העונה בליגה א' היא עברה למחוז הדרומי והייתה אמורה לפתוח שם את העונה אך בעקבות בעיות תקציביות פינתה את מקומה למכבי עמישב פ"ת מליגה ב'.

בצפון אמנם יש רק קבוצה אחת ששיחקה בליגת העל, עירוני טבריה (בעבר הפועל טבריה) של אבישי ז'אנו, אך יש לא פחות מ4 קבוצות שירדו בעונה שעברה מהארצית וקבוצה אחת שירדה בעונה שעברה מהלאומית - עירוני קריית אתא, מכבי כפר קנא, הפועל בני טמרה, הפועל בני ג'דידה ומכבי טירת הכרמל.
הירידה של 5 קבוצות אלו הביאה לנו כמות מכובדת של דרבים - דרבי כפר קנא בין הפועל למכבי, דרמי טמרה בין הפועל למכבי, ודרבי א.א. פאחם בין 2 העולות החדשות מליגה ב' - מכבי א.א. פאחם ואל אהלי א.א. פאחם.

כדי לעשות לכם יותר סדר בראש, כך תיראה ליגה א' 2009/10:

1. עירוני קריית אתא.
2. מכבי כפר קנא.
3. הפועל בני טמרה.
4. הפועל בני ג'דידה.
5. מכבי טירת הכרמל.
6. הפועל אסי גלבוע.
7. הפועל כפר קנא.
8. עירוני טבריה.
9. מ.ס. צפת/כרמיאל.
10. מכבי טמרה.
11. מכבי צור שלום.
12. הפועל עפולה.
13. מכבי כפר קרע.
14. אל אהלי א.א. פאחם.
15. מכבי א.א. פאחם.
16. עירוני א.א. פאחם.

דרום:

1. עירוני נתיבות.
2. מכבי יבנה.
3. עירוני חדרה.
4. מכבי קריית גת.
5. מכבי קריית מלאכי.
6. הפועל מבשרת ציון.
7. הפועל כפר שלם.
8. עירוני כפר יונה.
9. הפועל ערד.
10. בית"ר כפ"ס.
11. הפועל נחלת ראשל"צ.
12. הפועל בני טייבה.
13. צפרירים חולון.
14. הפועל הרצליה.
15. מכבי השקמה רמת חן.
16. מכבי עמישב פ"ת.

שתהיה עונה מהנה ופוריה!

San Antonio Spurs win NBA championship 2014

June 16, 2014, 2:14 pm

≫ Next: ארה"ב - "גרמניה האחרת" של יורגן קלינסמן

≪ Previous: ליגות א' ב' ג'

$

0

0

סוף סוף היא חוזרת - ליגת הכדורסל הטובה בעולם - ליגת ה-NBA.
העונה יהיו לישראל 2 נציגים בליגה - גל מקל בדאלאס, ועומרי כספי ביוסטון. כבר בשבת לפנות בוקר הם יפגשו לדרבי טקסני חם.
למרות ש-ESPN הפסיק את שידורי הליגה, גם העונה נהנה משידורים רבים אחרי שערוץ הספורט רכש את זכויות שידור ה-NBA בישראל.
העונה תפתח מחר עם 3 משחקים, כששניים מהם גדולים במיוחד - האלופה מיאמי תארח את שיקגו, והלייקרס יארחו בדרבי את הקליפרס.
במשחק נוסף, אינדיאנה תארח את אורלנדו.
אחרי 30 שנה ישונה העונה פורמט גמר ה-NBA, ויעבור לשיטת 2-2-1-1-1 במקום 2-3-2.
העונה גם תהיה האחרונה של הקומישינר של הליגה ב-30 שנה האחרונות, דייויד סטרן, שב-1 לפברואר יפרוש ויפנה את מקומו לעוזרו, אדם סילבר.
העונה הסדירה תסתיים ב-16 לאפריל 2014, ושלושה ימים אח"כ יתחיל הפלייאוף.


כתבות מעניינות וסיקורי הקבוצות לקראת העונה:

תקשיבו להם, הם מבינים - מארק שטיין מ-ESPN וכריס שרידן מ-Sheridan Hoops מנתחים את העונה שבפתח.

קח אותו לאט את הזמן: לקראת עונת הבכורה של גל מקל ב-NBA.

לעוף כמו טיל: לקראת העונה של עומרי כספי ביוסטון רוקטס.

סקר הג'נרל מנג'רים ב-NBA: הכל לקראת העונה החדשה.

קווין דוראנט: "לא ישנתי מרוב שרציתי אליפות, לא הייתי אני".

גורטאט עבר לוושינגטון, אוקאפור לפיניקס.

בראיינט ייעדר מהדרבי: "סופרמן לא יכול לרוץ".


מיאמי היט: מי מהמר על תריפיט?

סן אנטוניו ספרס: הגורם האנושי.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר: חייל בודד.

ניו יורק ניקס: ברוכים הבאים לקן הקוקייה.

לוס אנג'לס לייקרס: טלנובלה בע"מ.

שיקגו בולס: הגלדיאטור חוזר לזירה.

לוס אנג'לס קליפרס: אז מה נשמע, דוק?

בוסטון סלטיקס: לקום מההריסות.

ברוקלין נטס: מה שלא הולך בכסף, הולך ביותר כסף.

ממפיס גריזליס: תכבו ותדליקו מחדש.

דנבר נאגטס: שואו ביזנס.

דאלאס מאבריקס: פתרון לא הכי מבריק.

יוסטון רוקטס: הספירה לאחור החלה.

ניו אורלינס פליקנס: משחק ילדים.

קליבלנד קאבלירס: רק שהכוכבים יסתדרו בשמיים.

גולדן סטייט: לחצות את הגשר.

סקרמנטו קינגס: זה ייגמר בוועדת חקירה ממלכתית.

פורטלנד טרייל בלייזרס: שוק האון.

פיניקס סאנס: רצים לשום מקום.

מינסוטה טימברוולבס: להסיר את הקללה.

יוטה ג’אז: כאבי גדילה.

שארלוט בובקאטס: רצים בצעדים קטנים.

אטלנטה הוקס: כאן מזיעים בכיף.

טורונטו ראפטורס: מסודרים.

פילדלפיה 76': בין בושה לחרפה.

אינדיאנה פייסרס: המרד הגדול.

מילווקי באקס: מסובבים את הרולטה מחדש.

דטרויט פיסטונס: ואף על פי כן נוע תנוע.

אורלנדו מג’יק: מחפשים את שיקוי הקסם.

וושינגטון וויזארדס: לשבור את הקיר.


שתהיה עונה מהנה ודיון פורה לכולנו

---

ארה"ב - "גרמניה האחרת" של יורגן קלינסמן

June 16, 2014, 2:21 pm

≫ Next: אורוגוואי - שלושה מיליון חלומות... ואמוס אורוגוואי!

≪ Previous: San Antonio Spurs win NBA championship 2014

$

0

0

נבחרת ארצות הברית


משחק בינ"ל ראשון: שבדיה - ארה"ב 3-2 (אוגוסט 1916 בשטוקהולם)
הניצחון הכי גדול: 0-8 (נגד ברבאדוס בקארסון, קליפורניה, יוני 2008)
ההפסד הכי גדול: 11-0 (נגד נורבגיה באוסלו, אוגוסט 1948)
שיאן ההופעות: קובי ג'ונס (164)
מלך השערים: לנדון דונובן (57)
הופעות בגביע העולם: 9 (1930, 1934, 1950, 1990, 1994, 1998 2002, 2006, 2010)
הישג שיא בגביע העולם: חצי הגמר (1930)

בחצי היובל האחרון, הכדורגל לאט לאט מבסס את מעמדו כענף ספורט שאין לזלזל בו בארה"ב, ובד בבד הנבחרת הלאומית ביססה את מעמדה בדרג השני בזירה הבינלאומית. זה התחיל עם ההעפלה למונדיאל ב-1990, לאחר 40 שנה של היעדרות, והמשיך עם אירוח המונדיאל ב-1994, שם הגיעה הנבחרת לשמינית הגמר. באותו מונדיאל נשבר שיא הצופים בטורניר אחד, והוכיח שיש עתיד לכדורגל במדינת הבייסבול, הכדורסל והפוטבול. שנה לאחר מכן הגיעה הנבחרת עד לחצי גמר הקופה אמריקה בהופעה מרשימה. ההצלחות הובילו להקמתה של ה-MLS, ליגת הכדורגל האמריקאית, שתופסת תאוצה בשנים האחרונות.


האמריקאים במונדיאל הביתי ב-1994

לאחר כשלון חרוץ במונדיאל 1998, הנבחרת האמריקאית חזרה למרכז הבמה במונדיאל 2002 באסיה, שם הגיעה עד רבע הגמר, תחת הדרכתו של ברוס ארינה, כאשר היא מנצחת את פורטוגל ויריבתה המושבעת מכסיקו ומודחת ע"י גרמניה רק בגלל טעות שיפוט. במונדיאל בגרמניה האמריקאים שוב כשלו, ולאחריו בוב בראדלי החליף את ארינה באימון הנבחרת. תחת שרביטו הגיעה הנבחרת לאחד מהישגי השיא שלה - גמר גביע הקונפדרציות ב-2009, לאחר שהדיחה את ספרד בחצי הגמר, ואף הובילה 2-0 בגמר מול ברזיל לפני שהסלסאו ביצעו מהפך. במונדיאל האחרון בדרום אפריקה הצליחה ארה"ב להעפיל בצורה דרמטית לשמינית הגמר כשלנדון דונובן, כנראה גדול הכדורגלנים האמריקאים, הבקיע שער נצחון עמוק בתוספת הזמן מול גאנה. שנה לאחר מכן, נפרדה הנבחרת מבראדלי, ויורגן קלינסמן, כוכב העבר הגרמני, מונה למאמן, על מנת לקחת ארה"ב עוד צעד קדימה.


הנבחרת האמריקאית חוגגת מול פורטוגל ב-2002

ההתחלה היתה צולעת, והאמריקאים בקושי העפילו לבית הגמר של המוקדמות. גם 2013 התחילה רע עם הפסד להונדורס בתחילת השלב האחרון, אבל אז הגיע נצחון בשלג מול קוסטה ריקה, ומשם היאנקים טיילו אל המונדיאל, כאשר על הדרך הם גם זוכים בגביע הזהב בקיץ האחרון, ורושמים את ה2-0 הקבוע על מכסיקו בקולומבוס. לאחר שהבטיחו את ההעפלה, התפנו האמריקאים להתערב בקרבות ההעפלה האחרים, והצילו את היריבה הגדולה מכסיקו במחזור האחרון עם מהפך דרמטי בפנמה. לאחריו, החלה הנבחרת להתכוננן לברזיל.



הנצחון המפורסם על קוסטה ריקה בשלג בקולורדו

הכוכב הגדול של הנבחרת בגביע הזהב, בחודשים האחרונים של המוקדמות, ובכלל בהיסטוריה, לא יהיה שם. קלינסמן החליט לחתוך את לנדון דונובן מהסגל הסופי, וסיבותיו עמו. בהיעדרו של דונובן, עיקר האחריות בהתקפה תיפול על קלינט דמפזי, קפטן הנבחרת. לצידו בהתקפה צפוי לשחק ג'וזי אלטידור, שמגיע לאחר עונה נוראית בסנדרלנד. השחקנים הבטוחים בקישור הם מייקל בראדלי, שנחשב למנהיג הלא רשמי שלה, ולצידו ג'רמיין ג'ונס הגרמני-אמריקאי. העמדה היחידה שבטוחה בהגנה היא זו של הבלם הטוב ב-MLS, מאט ביזלר מקנזס סיטי. בשער יעמוד כמובן טים הווארד הותיק. דמרקוס ביזלי מגיע למונדיאל הרביעי בקריירה שלו, הפעם כמגן שמאלי. מלבד ג'רמיין ג'ונס, יש ארבעה גרמנים-אמריקאים נוספים בנבחרת - המגנים טים צ'אנדלר ופביאן ג'ונסון, הבלם הצעיר ג'ון ברוקס, והכשרון המבטיח של באיירן מינכן, ג'וליאן גרין בן ה-19.


לנדון דונובן לא יהיה במונדיאל בברזיל

אי-זימון דונובן יצר תגובות שונות בקהילת הכדורגל בארה"ב, כאשר הסנטימנט הבולט הוא - אם יש לנו 23 שחקנים שטובים ממנו, אנחנו הולכים לזכות במונדיאל. זה כמובן נאמר בציניות, אך יש בזה גרעין של אמת, לפחות מבחינת הציפיות. אם לפני שבועיים, הופעה מכובדת היתה מספיקה עבור האמריקאים, היום הם מצפים מקלינסמן להוכיח שהוא יודע מה הוא עושה כאשר הוא לא מזמן את הכוכב הגדול, ולהעפיל לשמינית הגמר. המינימום שבמינימום יהיה לנצח את נבחרת גאנה, ולנקום בה על ההדחה בשני המונדיאלים האחרונים. אם גם זה לא יקרה, זה עשוי להיות סוף הרומן של קלינסמן עם הכדורגל האמריקאי.



הסגל האמריקאי למונדיאל. One Nation. One Team.


המאמן

יורגן קלינסמן



האם ישנם אוהדי כדורגל שצריכים הסבר על מיהו יורגן קלינסמן? סביר שלא, ובכל זאת, סקירה היסטורית קצרה לפרוטוקול: מהכוכבים הגדולים בכל הזמנים של גרמניה, ואחד החלוצים הבולטים ברבע האחרון של המאה הקודמת. עם הנבחרת הגרמנית הוא זכה במונדיאל 1990 וביורו 1996, ובשניהם היה גורם מרכזי. ברמת המועדונים, למרות קריירה מוצלחת מאוד ברחבי היבשת - במדי שטוטגארט, אינטר, מונאקו, באיירן וטוטנהאם - הוא מיעט לזכות בתארים, ובאמתחתו אליפות אחת בלבד עם באיירן ושתי זכיות בגביע אופ"א (אחת עם באיירן ואחת עם אינטר). למרות היותו כובש יציב מאוד - הוא סיים כמעט כל עונה בקריירה שלו עם מספר דו-ספרתי של הבקעות - הוא זכה רק פעם אחת בתואר מלך השערים, במדי שטוטגארט.
לאחר פרישתו, עבר קלינסמן להתגורר בקליפורניה, מה שיוביל אותו בסופו של דבר לאימון הנבחרת האמריקאית. הוא חזר לגרמניה, לפחות באופן חלקי, לקראת המונדיאל הביתי ב-2006, והוביל נבחרת צעירה ותוססת עד חצי הגמר, עם כדורגל מצויין. לאחר שנתיים של הפסקה מאימון, בהן ניהל מו"מ שלא צלח עם ההתאחדות האמריקאית על אימון הנבחרת, הוא לקח על עצמו את המושכות בבאיירן מינכן, אך פוטר לקראת סוף העונה לאחר שלא עמד בציפיות. ב-2011 הוא מונה למאמן הנבחרת האמריקאית, ובנוסף למנג'ר-על שאחראי על כל כדורגל הנבחרות בארה"ב. הוא שם דגש שלא רגילים אליו בארה"ב על שמירה על כושר, ובנוסף הוא מעודד כוכבים מה-MLS - לא ממש בהצלחה עד כה, יש לצייןן - לעבור לאירופה. אחת הסברות המרכזיות גורסת שדונובן נחתך מהסגל בגלל שסירב לעבור לאירופה. בנוסף, הוא החל בגיוס של שחקנים בעלי אזרחות כפולה, כמו מיקס דיסקרוד הנורווגי, ארון יוהנסון האיסלנדי, ובעיקר גרמנים-אמריקאים. הוא כלל בנבחרת שלו למונדיאל לא פחות מחמישה מבני ארצו, ובעזרתם הוא ינסה להדהים את העולם בבמה האהובה עליו - המונדיאל.


שחקני המפתח

קלינט דמפזי



קלינט דמפזי, הידוע גם בכינויו "דיוס", הוא הכוכב הגדול - ואולי הכוכב האמיתי היחיד - של הנבחרת, והמאמן קלינסמן נותן בו אמון מוחלט, ואף בחר בו לקפטן הנבחרת. "דיוס" הוא אולי השחקן הטכני ביותר שהכדורגל האמריקאי הוציא, ולא היה חסר הרבה כדי שדמפזי לא יקבל את ההזדמנות לפרוץ בו. למעשה, דמפזי היה מעדיף שקריירת הכדורגל שלו לא היתה מתחילה בכלל, שכן היא נולדה מתוך טרגדיה.

הקפטן האמריקאי נולד למשפחה שעונה באופן קלאסי להגדרה "זבל לבן". הוא גדל בפארק קרוואנים בטקסס, שם התחיל לשחק דווקא כדורגל, כי סלי כדורסל, מחבטי בייסבול או קסדות לפוטבול לא ממש היה שם. הוא הגיע במקרה למבחנים בקבוצת ילדים בדאלאס, שהיתה רחוקה שעתיים נסיעה ממקום מגוריו. מההתחלה היה ברור שמדובר בפוטנציאל בלתי רגיל, אלא ש"דיוס" לא היה בעל הפוטנציאל הספורטיבי היחיד במשפחה - אחותו הגדולה היתה שחקנית טניס מחוננת בעלת עתיד מבטיח. המשפחה התקשתה מאוד לתמוך בקריירה של שניהם מבחינה כלכלית, וקלינט הצעיר נאלץ לוותר, לפחות באופן זמני, על חלום הכדורגל.
כל זה השתנה כאשר ג'ניפר נפטרה בפתאומיות משבץ בגיל 16 בלבד. קלינט היה אז בן 12 בלבד, והמוות של אחותו האהובה היה הרגע הקשה בחייו. אך דווקא לאחר הטרגדיה, חזרה הקריירה של דמפזי למסלולה, שכן להוריו התפנו משאבים ועתה הם יכלו לתמוך בחלומו להפוך לכדורגלן.
דמפזי המשיך לככב בגילאי התיכון והאוניברסיטה, וב-2004 נבחר בדראפט ע"י ניו אינגלנד רבולושן. במדי הרבולושן הוא כיכב במשך שלוש עונות, במהלכן הוביל אותה לגמר ה-MLS פעמיים, לפני שחם בפולהאם. בקרייבן קוטג' הוא שיחק במשך חמש וחצי עונות מצויינות, לפני שבקיץ 2012 חתם בטוטנהאם. למרות עונה ראשונה לא רעה, הוא הפתיע כאשר בקיץ חזר ל-MLS וחתם בסיאטל תמורת שכר זהה למה שהרוויח בטוטנהאם, במטרה להפוך לפנים החדשות של הליגה. העונה זה בהחלט מצליח לו, ומאזנו עומד על שמונה כיבושים ושלושה בישולים בתשעת המשחקים ששיחק לפני שהתחיל מחנה האימונים של הנבחרת.
בנבחרת, דמפזי מספק את הסחורה כבר שנים. הוא היה האמריקאי היחיד שכבש במונדיאל 2006 הנוראי, וכבש גם במונדיאל הקודם. הקיץ, הוא רוצה להפוך לאמריקאי הראשון בהיסטוריה שכובש בשלושה מונדיאלים שונים, ולהוביל את ארה"ב לסנסציה אדירה מול גרמניה ו/או פורטוגל.


טים הווארד



זהו מונדיאל שני של טים הווארד בן ה-35 כשוער מספר 1 של הנבחרת, והוא מגיע אולי בכושר הטוב ביותר בקריירה שלו, לאחר עונה מוצלחת מאוד באברטון. הוא נולד וגדל בניו ג'רזי, ואת הבכורה שלו בבוגרים ערך בגיל 19 בלבד במטרוסטארס (שהיום נקראים ניו יורק רד בולס). לאחר שלוש עונות כמחליף, הוא קיבל את את המקום בהרכב ב-2001, ונתן עונה מצויינת בסיומה זכה בתואר השוער המצטיין של ה-MLS. לאחר עונה וחצי נוספות, והוחתם ע"י לא פחות ממנצ'סטר יונייטד הגדולה בקיץ 2003. ההתחלה היתה חלומית, וכבר במשחקו הרשמי הראשון בקבוצה הוא עצר פנדל מול ארסנל במשחק מגן הקהילה. העונה המשיכה בצורה מצויינת עבורו, עד אותו משחק מפורסם מול פורטו, בו טעות שלו הובילה להדחה של יונייטד מליגת האלופות, לאחריו איבד את מקומו בהרכב לרוי קארול, אך זכה בו בחזרה לקראת סוף העונה. בתום אותה עונה הוא נבחר לשוער העונה בפרמייר ליג, אך מכאן העסק החל להדרדר. פתיחת עונה רעה שלו הובילה לספסולו, והוא נאבק עם קארול על המקום בהרכב ללא הצלחה במהלך שאר העונה. בעונת 2005/06, האחרונה שלו ביונייטד, הוא שימש כמחליפו של אדווין ואן דר סאר.
בקיץ 2006, לאחר ששימש כמחליפו של קייסי קלר במונדיאל בגרמניה, עבר הווארד בהשאלה לאברטון. חצי עונה טובה הספיקה בשביל הכחולים, והם רכשו את כרטיסו מיונייטד - ומאז, הווארד נשאר בגודיסון פארק, שם הוא השוער הראשון כבר עונה שמינית ברציפות, וביסס את מעמדו כאחד השוערים המוערכים באנגליה. במהלך אותן שמונה שנים הוא עזר לאברטון לבסס את מעמדה בחלק העליון של הטבלה, והיה הגיבור בהעפלה לגמר הגביע ב-2009, אחרי שעצר שני פנדלים בדו-קרב מהנקודה הלבנה מול קבוצתו לשעבר. בעקבות ההצלחה בקבוצתו, הוא הפך להיות השוער הראשון של הנבחרת האמריקאית, והיה מהבולטים בשורותיה במונדיאל בדרום אפריקה. זכורה במיוחד עצירה שלו בתוספת הזמן במשחק הגורלי מול אלג'יריה, שלאחריה הוא הוציא את המתפרצת הקטלנית שבסופה דונובן כבש את שער הנצחון של האמריקאים. מאז הוא ממשיך להחזיק באפודה מס' 1 של הנבחרת, למרות תחרות מצד שוערים צעירים ממנו כמו בראד גוזאן. במונדיאל הקרוב, אולי אפילו כבר במשחקי ההכנה, יצטרף הווארד למועדון 100 ההופעות, וכאחד השחקנים המנוסים ביותר בנבחרת, הוא צפוי להיות גורם משמעותי בניסיון של ארה"ב להעפיל לשלב הבא.


מייקל בראדלי



קלינט דמפזי הוא אולי הקפטן של הנבחרת, אבל מייקל בראדלי הוא המנוע שלה, השחקן שעושה את העבודה השחורה במרכז המגרש ודוחף אותה קדימה. מייקל הוא בנו של מאמן הנבחרת הקודם בוב בראדלי, וגם היה מהשחקנים המרכזיים בנבחרת שלו, אבל אל תטעו, נפוטיזם לא היה שם - בראדלי ג'וניור הוא אחד השחקנים המרכזיים בנבחרת הזאת כבר כמעט שבע שנים.

בראדלי נולד בפרינסטון ב-1987, שם אביו אימן את קבוצת הכדורגל של האוניברסיטה המפורסמת. הוא נחשב להבטחה כבר מגיל צעיר ושיחק בכל הנבחרות הצעירות של ארה"ב. בדראפט 2004 הוא נבחר ע"י המטרוסטארס, אותם אימן כמובן אביו, אך פציעה מנעה ממנו לשחק באותה עונה. בעונה הבאה הוא הפך לשחקן הרכב כבר בגיל 17, אבל לאחר שבראדלי האבא פוטר לקראת סוף העונה, החליט מייקל לעזוב, ובתחילת 2005 חתם בהירנביין ההולנדית. לאחר עונה וחצי שקטות שבהן היה בעיקר מחליף, בעונת 2007/08 הוא ביצע את הפריצה שלו. לאחר קיץ בו זכה עם נבחרת ארה"ב בגביע הזהב והיה גורם מרכזי בהעפלה לרבע גמר המונדיאליטו, הוא קיבל את המקום בהרכב הירנביין, כבש לא פחות מ-16 שערי ליגה מעמדתו בקישור, וסיים כמלך השערים של קבוצתו. העניין בו גבר והוא חתם בתום אותה עונה בגלאדבך. לאחר שנתיים וחצי טובות בקבוצה הגרמנית, הוא הושאל לאסטון וילה בינואר 2011, אבל לא השתלב בקבוצה שהחליטה לא לרכוש אותו. בסוף אוגוסט הוא חתם בקייבו.
ההתחלה באיטליה היתה מצויינת, והוא קיבל את הכינוי "איל ג'נראלה", הגנרל. היכולת הטובה הספיקה לו למעבר, סוף סוף, לקבוצה גדולה - רומא. העונה הראשונה שלו בקבוצה היתה טובה מאוד, אבל בעונתו השנייה הוא איבד את מקומו בהרכב דווקא כאשר רומא התחילה לבסס את מקומה בצמרת הגבוהה. בינואר האחרון, באופן מפתיע מאוד, החליט בראדלי לחזור ל-MLS, והוא חתם בפרוייקט השאפתני של טורונטו.

ברמת הנבחרת, בראדלי הוא כאמור אחד מהשחקנים המרכזיים של יורגן קלינסמן. את חשיבותו הוא הראה כבר במונדיאל הקודם, כאשר כבש את שער השיוויון מול סלובניה בשלב הבתים והציל את נבחרתו של אביו מהדחה מוקדמת. בקיץ הקרוב עומדת בפניו משימה קשה ביותר, ומול היריבות החזקות של ארה"ב, הוא ייצטרך להראות שלמרות שעזב את הכדורגל האירופאי, הוא עדיין ברמה המתאימה.


שימו לב ל...

ארון יוהאנסון



לא, לא, האיש בתמונה איננו קווין בייקון, במהלך תחקיר לקראת סרט בו הוא יגלם כדורגלן איסלנדי צעיר הבוחר לייצג דווקא את ארה"ב, ארץ הולדתו. זהו ארון יוהאנסון, שהוא באמת כדורגלן איסלנדי צעיר הבוחר לייצג דווקא את ארה"ב, ארץ הולדתו. אבל הדמיון לשחקן ההוליוודי לא נעלם מעיני האוהדים בארה"ב, והכינוי "בייקון" כבר דבק בו. הוריו של יוהאנסון גרו מספר שנים באלבאמה, ועל כן לחלוץ החסון והמוכשר יש אזרחות אמריקאית, והוא בחר לשחק עבורה ולנצל את ההזדמנות להופיע במונדיאל. בגיל שלוש הוא חזר לאיסלנד עם הוריו, אך הם הרבה לבקר במדינתם המאומצת, ואת שנתו האחרונה בתיכון העביר יוהאנסון אגף הכדורגל של אקדמיית הכדורגל הידועה IMG אשר בפלורידה.
לאחר סיום התיכו הוא חזר לפיולניר, המועדון בו גדל, ולאחר שנתיים במדיה הוא הוחתם בארהוס מהליגה השנייה בדנמרק. הוא עלה עמה לליגה הראשונה, ובמחצית הראשונה שלעונת 2012/13 הפך לשחקן מרכזי בה, עם 14 שערים ב-18 הופעות, כולל רביעיה אחת בתוך 16 דקות, שהשאירו אותו במקום השלישי בטבלת מלך השערים בסוף העונה, למרות שכבר בינואר הוא עבר לאלקמאר. בהולנד, לקח ל"בייקון" קצת זמן להשתלב, אך לקראת סוף העונה הוא קיבל את ההזדמנות להוכיח את עצמו וסיים אותה עם שלושה שערים בחמישה משחקים, שהוכיחו שהוא מסוגל לספק את הסחורה גם ברמות האלו. העונהה הוא כבש 17 שערים והפך לבורג מרכזי בקבוצה.

הכשרון לא חמק מעיניה של ההתאחדות האמריקאית ויורגן קלינסמן, אך הם כמעט פספסו את ההזדמנות כאשר יוהאנסון זומן לנבחרת איסלנד ב-2012 במסגרת מוקדמות המונדיאל, אך פציעה מנעה ממנו לערוך את הבכורה במדיה ולסגור עבורו את האפשרות לייצג את ארה"ב. לאחר מכן הוא שוכנע לחכות לזימון של קלינסמן, ובקיץ 2013 הודיע באופן רשמי שהוא מתכוון לייצג את ארה"ב, וערך את הבכורה שלו בנצחון במשחק ידידות על בוסניה. מאז הוא הספיק לכבוש שני שערים בשמונה הופעות - רובן כמחליף - ולבסס את מעמדו כאחד השחקנים המבטיחים של ה-USMNT, בהתחשב ביכולת הרעה של ג'וזי אלטידור העונה, הוא עשוי לקבל את ההזדמנות באור הזרקורים במונדיאל הקרוב. בעוד מספר שבועות, יקוו האמריקאים "להתעורר ולהריח את הבייקון".

הסגל המלא:

שוערים: טים הווארד (אברטון), בראד גוזאן (אסטון וילה), ניק רימאנדו (ריאל סולט לייק)
הגנה: טים צ'אנדלר (נירנברג), דה-אנדרה ידלין (סיאטל סאונדרס), דמרקוס ביזלי (פואבלה), פביאן ג'ונסון (הופנהיים), מאט ביזלר (ספורטינג קנזס סיטי), עומאר גונזאלס (לוס אנג'לס גלקסי), ג'וף קמרון (סטוק סיטי), ג'ון ברוקס (הרטה ברלין)
קישור: מייקל בראדלי (טורונטו), קייל בקרמאן (ריאל סולט לייק), ג'רמיין ג'ונס (בשיקטאש), אלחנדרו בדוז'ה (נאנט), מיקס דיסקרוד (רוזנבורג), גרהאם זוסי (ספורטינג קנזס סיטי), בראד דייויס (יוסטון דינאמו), ג'וליאן גרין (באיירן מינכן)
התקפה: קלינט דמפזי (סיאטל סאונדרס), ג'וזי אלטידור (סנדרלנד), ארון יוהנסון (אלקמאר), כריס וונדולובסקי (סן חוזה ארתקווייקס)


לוח המשחקים:

גאנה - ארה"ב (ארינה דאס דונאס, נאטאל (ריו גראנדה דו נורטה), 17.6, 1:00 שעון ישראל)
ארה"ב - פורטוגל (ארינה אמאזוניה, מנאוס (אמאזונאס), 23.6, 1:00 שעון ישראל)
ארה"ב - גרמניה (ארינה פרנאמבוקו, רסיפה (פרנאמבוקו), 26.6, 19:00 שעון ישראל)

אורוגוואי - שלושה מיליון חלומות... ואמוס אורוגוואי!

June 16, 2014, 2:54 pm

≫ Next: קרנבל ברזילאי! דיון האוף טופיק של המונדיאל

≪ Previous: ארה"ב - "גרמניה האחרת" של יורגן קלינסמן

$

0

0

אורוגוואי בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: אורוגוואי 2 - 3 ארגנטינה (מונטבידאו, אורוגוואי, 16 במאי 1901)
הניצחון הכי גדול: בוליביה 0 - 9 אורוגוואי (לימה, פרו, 9 בנובמבר 1927)
ההפסד הכי גדול: אורוגוואי 0 - 6 ארגנטינה (מונטבידאו, אורוגוואי, 20 ביולי 1902)
הכי הרבה הופעות כשחקן: דיאגו "קאצ'אבאצ'ה" פורלאן קוראסו (108)
מלך השערים: לואיס אלברטו סוארס דיאס (39)

ההיסטוריה של הסלסטה (התכולה) במונדיאלים הייתה, עד למונדיאל האחרון, היסטוריה במלוא מובן המילה. למה הכוונה, ובכן אורוגוואי זכתה במונדיאל הראשון, זכתה שוב ב-1950 עם המאראקאנסו המיתולוגי בברזיל. סיימה עוד פעמיים במקום הרביעי עד שנות ה-70. תוצאות מדהימות למדינה הקטנטנה שכיום מונה מעט יותר מ-3 מ' אזרחים ובעבר מנתה הרבה פחות. אבל ההיסטוריה המודרנית יותר הייתה פחות מרשימה, מאז מונדיאל 70 נכשלה אורוגוואי להעפיל ל-5 טורנירים ורק פעמיים הצליחה לעבור את שלב הבתים. בשני המקרים הודחה בשמינית, עם הדור המוכשר של שנות ה-80. אורוגוואי האגדית של הכדורגל בחיתוליו הפכה להיות עוד נבחרת, עד שהגיע המונדיאל האחרון בו הדהימה את כולם עם מקום רביעי. את התוצאות המדהימות במונדיאל המשיכה הסלסטה עם זכייה בקופה אמריקה על אדמת ארגנטינה השכנה.


האורוגוואים חוגגים תואר - לא רגילים להיות פייבוריטים

כך ברגע קצר של שנה אחת מטורפת הצליחה אורוגוואי להפוך מאנדרדוג בכדורגל העולמי, ליגה מקומית מבולגנת ומדינה קטנה מאוד שמרימה את הראש בעיקר בזכות המסורת, לנבחרת שכולם חוששים ממנה. לא בטוח שהשינוי הזה יעשה טוב לסלסטה, אשר התקשו במוקדמות והעפילו רק אחרי משחקי מבחן מול ירדן, למרות שהמוקדמות כללו רק תשע נבחרות הפעם. אחרי פתיחה סבירה עם רצף של חמישה משחקים ללא הפסד, כיאה למעמד החדש של אורוגוואי כנבחרת החזקה במוקדמות, הגיעה נפילה קשה. שישה משחקים ברצף ללא ניצחון, כולל תבוסות קשות לקולומביה, ארגנטינה ובוליביה ואורוגוואי נראיתה עם רגל מחוץ למונדיאל. הסלסטה התאוששו עם רצף משחקים מוצלח בסיום, להוציא הפסד לאקואדור בחוץ, ונהנהו גם מאיבודי נקודות רבים של ונסואלה כדי לתפוס את המקום בפלייאוף. בניגוד ל-2006, הפעם לא חיכתה משוכה קשה בדמותה של קוסטה ריקה, אותה תפגוש בטורניר עצמו, אלא ירדן הצנועה. הסלסטה לא נכשלה מול הירדנים ושוב אורוגוואי מגיעה למונדיאל מדלת האחורית.

את המוקדמות סיימה אורוגוואי במקום ה-5 (מתוך 9) עם 25 נקודות ומאז שערים מאוזן של 25 כדורים בכל רשת. סוארס היה מלך השערים של הנבחרת ובכלל של המוקדמות עם 10, קאבאני אחריו עם 5.

לוח המשחקים:
14 ביוני, 22:00 קוסטה ריקה - פורטלזה.
19 ביוני, 22:00 אנגליה - סאו פאולו.
24 ביוני, 19:00 איטליה - נאטאל.
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל

סגל השחקנים:

טאבארס נמצא כבר נצח בתפקיד, ובנצח הזה הצליח לגבש סגל יציב מאוד שהשחקנים המרכזיים שלו מוחלפים אך ורק כשהם ממש לא מתאימים לרמה ולעתים גם אחרי. המוטיב המנחה הוא לשמור על סגל מגובש וחדר הלבשה חיובי, גם אם זה אומר לשמור כוכב זה או אחר בחוץ לטובת הקבוצה. לא שזה הכרחי הפעם כי גם ככה אין יותר מדי כוכבים אורגוואים ואם כבר יש לרוב אין להם בהם בעיות אגו.

אז מה יש להם להציע? הגנה מאוד מנוסה עם מרכז פיזי מאוד ואגפים שמשלבים הגנה עם תמיכה בהתקפה. על הספסל יהיו כמה שמות חדשים אולי, אבל הבשר לא השתנה כמעט בזמן האחרון עם לוגאנו, מקסי, פוסילה ששב לנבחרת, קאסרס וגודין. כולם מכירים אחד את השני היטב. גם החלק ההגנתי יותר של הקישור כמעט זהה לאורך השנים שחלפו מהמונדיאל הקודם ועד היום, אסופת קשרים אגרסיביים, לוחמניים ועם הרבה נשמה ותשוקה בהתאם למסורת הגארה צ'רואה האורוגוואית. דיאגו פרס, ארבאלו ריוס, טאטה ואגורן, שחקנים שאתה יודע בדיוק מה תקבל מהם לטוב ולרע. בחלק הקדמי של הקישור היו עיקר סימני השאלה והאופציות לגיוון של טאבארס, אבל הוא שמר על סולידיות. סבוז'ה רודריגס, שהחמיץ את המונדיאל הקודם בגלל הרחקה מפגרת והחלטה מפוקפקת של טאבארס, יקבל הזדמנות הפעם. רודריגס, סטואני ולודיירו הצעיר, מהאופציות ההתקפיות של הקישור, הם דוגמה נוספת לשחקן אורוגוואי טיפוסי, שגם אם הוא שחקן התקפה קודם כל יודע להתלכלך בגליצ'ים ומלחמה. בשפיץ משחקים עיקר השמות הגדולים של הנבחרת, קאבאני וסוארס, עם גיבוי מפורלאן שאיבד הרבה מהחדות שלו אבל עדיין מוצא מקום בסלסטה. במקום אבראו האהוב על הסגל, האס מהספסל יהיה הפעם אבל הרנאנדס המהיר או סטואני הלוחם שיכול לשחק גם בקישור.

סגל מאוד מאוד אפור, עושה משחק כמו סבוז'ה מעיד על כך, אבל עם יכולת הגנתית קבוצתית מרשימה ובמידה וכולם כשירים גם מהירות רבה ביציאה להתקפה. במונדיאל הקודם ההפתעה הייתה פורלאן כחלוץ נסוג, מה מתכנן הפעם מאמן הסלסטה?

שוערים: פרנאנדו "הילד" מוסלרה (גאלאטסריי, תורכיה), מרטין "הרזה" סילבה (ואסקו דה גאמה, ברזיל), רודריגו "פופי" מוניוס (ליברטאד, פאראגוואי).

הגנה: דיאגו "טוטה" לוגאנו (ווסט ברומיץ' אלביון, אנגליה), דיאגו "הרזה" גודין (אתלטיקו מדריד, ספרד), סבאסטיאן קואטס (ליברפול, אנגליה), חורחה "הנאה" פוסילה (פורטו, פורטוגל), מרטין "הקירח" קאסרס (יובנטוס, איטליה), מקסימיליאנו "הקוף" פריירה (בנפיקה, פורטוגל), אלחאנדרו סילבה (לאנוס, ארגנטינה), חוסה מריה חימנס (אתלטיקו מדריד, ספרד).

קישור: וואלטר "הנקודה" גארגאנו (פארמה, איטליה), אחידיו "הידית" ארבאלו ריוס (מורליה, מקסיקו), סבאסטיאן "סבא" אגורן (פאלמייראס, ברזיל), דיאגו "הרוסי" פרס (בולוניה, איטליה), אלבארו "טאטה" גונסאלס (לאציו, איטליה), אלבארו "פאליטו" פריירה (סאו פאולו, ברזיל), ניקולאס "ניקו" לודאירו (בוטאפוגו, ברזיל), כריסטיאן "הבצל" רודריגס (אתלטיקו מדריד), גאסטון "האריה" ראמירס (סאות'המפטון, אנגליה)

התקפה: דיאגו "קאצ'אבאצ'ה" פורלאן (סרזו אוסקה, יפן), לואיס "האקדוחן" סוארס (ליברפול, אנגליה), אדינסון "המאטאדור" קאבאני (פ.ס.ז', צרפת), אבל "התכשיט" הרנאנדס (פאלרמו, איטליה), כריסטיאן "המאטאדור" סטואני (אספניול, ספרד).


האיש על הקווים:

אוסקאר וואשינגטון "אל מאסטרו" טאבארס סילבה



גיל: 67
רזומה כמאמן: בלה ויסטה (80-3), אורוגוואי עד 20 (83), דנוביו (84), מונטבידאו וואנדרס (85-6), פניארול (87), אורוגוואי עד 20 (87), דפורטיבו קאלי (88), אורוגוואי (88-90), בוקה (91-3), פניארול (93-4), קליארי (94-5), מילאן (96), אוביידו (97-8), קליארי (98-9), ולס סארספילד (01), בוקה (02), אורוגוואי (2006 - ?)
מאזן בנבחרת: 137 משחקים בהם רשם 65 ניצחונות, 38 תוצאות תיקו ו-34 הפסדים.


כבר במונדיאל הקודם אל מאסטרו, המורה, היה מוותיקי המאמנים, אבל זה לא עוצר ממנו מלרשום עוד מונדיאל לרזומה. התחלת דרכו כמאמן לא הייתה מרשימה במיוחד, אך מספיק טובה בשביל לקבל את משרת המאמן הלאומי ב-88. טאבארס הוליך את הדור המוכשר ההוא לקמפיין מוקדמות מצוין אך באיטליה הודח בשמינית הגמר מול המארחת ושב במהרה לאימון קבוצות. אחרי נדודים במספר מדינות, עם כמה הצלחות וכמה כשלונות, הוזעק אל מאסטרו חזרה אל הנבחרת באחת התקופות הקשות שלה אחרי נכשלה להעפיל ל-3 מונדיאלים מתוך ה-4 האחרונים ובזה אליו העפילה לא הצליחה לנצח משחק אחד. טאבארס קיבל ציון עובר על הטורניר הראשון בקדנציה הזו עם מקום רביעי בקופה אמריקה ואז התפנה למשימה העיקרית שלו - העפלה למונדיאל. זה לא הלך חלק, אורוגוואי דישדשה וסיימה כשהיא משיגה את המקום בפלייאוף ברגע האחרון ומציגה כדורגל מאוד אפור. אבל אז הגיע המונדיאל, מקום שלישי מרגש, הביקורות מתחילת הדרך נשכחו ונעלמו לחלוטין אחרי הזכייה בקופה אמריקה. טאבארס זכה גם להערכה מחוץ לארגנטינה עם פרס של מאמן השנה בדרא"מ במשך שנתיים ברצף (2011, 2010).

בניגוד לטרום המונדיאל דרא"פ המעמד של המאמן הוותיק יציב כיום, גם אחרי עוד טורניר מוקדמות בינוני מאוד בו אורוגוואי נזקקה (שוב) לעבור דרך הפלייאוף על מנת להעפיל. המורה קנה את כבוד האוהדים עם ההישגים הנהדרים של אורוגוואי בקדנציה השנייה שלו, האופי השקט והרגוע שהוא מפגין, ולמרות היכולת הלא מבטיחה הם מאמינים ונותנים לא שקט. טאבארס דמות מטעה קצת, הכינוי, הגיל ולעים גם הכדורגל מצביעים על מאמן מיושן. אבל זה לא מדויק. טאבארס משתמש לא מעט בעזרים טכנולוגיים וניתוח מתקדם של המשחק, לאורך הקדנציה הוא שינה כמה פעמים את הסגנון למרות שהסגל עצמו שמר על יציבות. את רוב הצלחותיה השיגה אורוגוואי עם משחק מהיר וישיר ופחות החזקה בכדור, כיום הסלסטה כבר מנסים לשמור על הכדור אצליהם יותר. אז מה יש לאורוגוואי? מאמן וותיק ומנוסה שמשתמש בטכנולוגיות חדשות לשיפור קבוצתו. מאמן שדואג פעם אחר פעם להזכיר לכולם לשמור על צניעות ומטרות ריאליות. ששמר על סגל מאוד מגובש ומעדיף לוותר על שחקנים בעלי אגו בעייתי.


שחקני מפתח:

הברך של לואיס אלברטו סוארס דיאס



גיל: 27.
קבוצה: הברך שייכת כנראה לליברפול, כרגע בהשאלה לאורוגוואי.
תפקיד: מפרק ברגל המחבר בין השוקה לעצם הירך.

כאבים בברך במהלך אימון הובילו את הנבחרת לערוך בדיקות לכוכב הגדול של הסלסטה לואיס סוארס, התוצאות היו לא טובות והחלוץ הובהל במיידי לניתוח שהשיקום ממנו מוערך בכ-3 עד 4 שבועות בצד האופטימי של הסקאלה. יותר מבכל תקופה אחרת בעידן טאבארס הפציעה של סוארס היא מכה קשה, הדור הוותיק של החלוצים נעלם מהנבחרת עם פורלאן הדועך כשריד האחרון, והדור הצעיר עוד לא הצליח להתקרב לקרסוליים של קודמיו וקודמיהם. הפציעה מגיעה גם אחרי העונה הכי טובה בקריירה של האקדוחן הלוחם, שהצליח לסיים עונה שלמה כמעט ללא שערוריות צלילה, נשיכת מגנים, גילויי גזענות ושאר הירקות. כבונוס, סוארס כמעט הוביל את ליברפול לאליפות אבל כן קינח בתואר מלך השערים עם מאזן מדהים (31) ושחקן העונה בפרמיירליג. מונדיאל טוב יכול להיות הדובדבן שעל הקפצת בעונה כמעט מושלמת, אבל בשביל זה אורוגוואי וסוארס צריכים עזרה מהברך של החלוץ.

דיאגו רוברטו גודין לאל



גיל: 28.
קבוצה: אתלטיקו מדריד (ספרד).
תפקיד: בלם.

לוגאנו הוא עדיין הקפטן ואחד המנהיגים הבלתי מעורערים של הסלסטה, אבל עם הירידה בכושרו של הקצב הבלונדיני הגיע תורו של קצב אחר להוביל את ההגנה התכולה. בדומה לכל בלם אורוגוואי שמכבד את עצמו גודין לא נותן חשיבות רבה מדי לבריאות של יריביו ובכל רגע עלול לגרום להם נזק. יש לו משחק ראש מצוין והרבה נשמה. בצד השלילי הוא מאבד את הריכוז אחת לכמה זמן עם טעות קשה ומאבד לא מעט כדורים, ובטורניר כמו מונדיאל זה יכול לעלות ביוקר. גודין מגיע אחרי עונה נהדרת נוספת במדי אתלטיקו מדריד, כאחד הבלמים הטובים בלה ליגה העונה וכובש שער האליפות של הקולצ'ונרוס, ובסלסטה רוצים לראות אותו באותה יכולת מאתלטיקו וממוקדמות המונדיאל גם בברזיל. משהו מעניין לגבי גודין, במרבית הקבוצות בהן שיחק בקריירה (מלבד נאסיונאל) הוא עזר למועדון להגיע רחוק יותר מהצפוי, בין אם בסרו המקומית, ויאריאל ועונת השיא שלה, או אתלטיקו והאליפות הטרייה. אפשר לצרף את המונדיאל והקופה אמריקה עם הסלסטה לרשימה. אולי מדובר בקמע של אנדרדוגים?


אדינסון רוברטו קאבאני גומס



גיל: 27.
קבוצה: פ.ס.ז' (צרפת).
תפקיד: חלוץ - קשר בעת הצורך.

קאבאני מוכר בעולם הכדורגל האירופאי כסקורר חסר רחמים, תדמית שבנה לעצמו בעיקר בנאפולי, אבל בנבחרת אורוגוואי הוא פחות בולט ומצטיין בעיקר במשימות מיוחדות. אמנם מאזן השערים שלו טוב, אבל מי שיבדוק יראה שבמפעלים הרשמיים הוא ממעט לכבוש ורק במוקדמות האחרונים התעורר יחסית עם 5 גולים לאחר שבאולימפיאדה, קופה אמריקה, מונדיאל והמוקדמות האחרונים כבש סה"כ שער אחד. אז למה שחקן מפתח? ובכן כבר זמן מה שקאבאני חזר לשחק בשפיץ של הנבחרת ולא כקשר, כמו שהמספרים מעידים. בנוסף, פציעתו של סוארס ודעיכתו של פורלאן הופכת אותו לסקורר הכשיר הבכיר. אז חלוץ מריח שערים, קשר אגף מהיר וממושמע, קיצוני שמאיים על השער, בכל תפקיד בו טאבארס ישים אותו, אורוגוואי תצטרך אותו מפוקס אחרי שנה לא פשוטה מבחינה מקצועית בצרפת ואישית באורוגוואי עם גירושים מתוקשרים.

לשים לב ל...:

אבל מתיאס הרנאנדס פלאטרו



גיל: 23.
תפקיד: חלוץ.
קבוצה: פאלרמו (איטליה).

מי שהיה הבטחה גדולה מאוד בפאלרמו, שניאותה לשחרר את קאבאני בלי חשש מתוך אמונה בילד, ואורוגוואי לא הצליח לפרוץ עד עתה. הילד כבר לא ילד, למרות שבסגל הנוכחי של אורוגוואי הוא מהצעירים, ואולי אחרי עונה מוצלחת עם 14 שערים בליגת המשנה הגיע הזמן שלו לפרוח בבמה מרכזית. במצב רגיל התכשיט לא צפוי לשחק, אופציה אחרונה של טאבארס בהתקפה. לא שותף כלל בבית המוקדמות. למרות שכמעט כל פעם ששיחק במסגרות ידידות הוכיח עצמו. אבל אם הוא ישחק מסיבות של פציעות/הרחקות שווה לשים לב על השחקן המהיר שפעם נחשב כישרון גדול יותר מקאבאני.


מרסלו ניקואלס לודיירו בניטס



גיל: 25.
תפקיד: קשר התקפי.
קבוצה: בוטצ'אפוגו (ברזיל).

הנבחרת האפורה יחסית של אורוגוואי מחפשת את הברק שלה איפה שהיא יכולה למצוא אותו, עם אוכלוסייה של כ-3 פלוס מ' תושבים ואתוס של לחימה לחימה ועוד קצת לחימה, קשה למצוא את הברק הזה. במונדיאל הקודם היה זה פורלאן שהוסט לעמדת עושה המשחק והצטיין, הפעם יש סיכוי שהשפן יהיה ניקו הקטן. הילד פרץ בנאסיונאל ובנבחרות הצעירות לפני כמה שנים ונחשב לכישרון גדול, אייאקס עטה על המציאה אך גילתה שלא מדובר בסוארס נוסף. ניקו עבר לברזיל ואושש את הקריירה, כשבשני המשחקים מול ירדן בפלייאוף טאברס נתן לו את חולצת ההרכב. כוכב עולמי לודיירו כבר לא יהיה, אבל מדובר בשחקן מהיר עם שליטה מצוינת בשתי הרגליים שכיאה לשחקן הסלסטה לא פוחד גם "להתלכלך" בהגנה. במונדיאל הקודם רשם כמה דקות וכרטיס אדום אחד, הפעם הוא מקווה לתרום יותר.


משחזרים את המאראקאנסו? האורוגוואים משתעשעים ברעיון של שחזור הזכייה במונדיאל בברזיל לפני יותר מחצי מאה, אז הדהימו את העולם ו-180 אלף הצופים באצטדיון שגברו על ברזיל המארחת, אבל בתסריט היותר ריאלי שחזור של המקום השלישי מהמונדיאל הקודם יהיה הישג עצום. היכולת בדרא"פ והזכייה בקופה אמריקה, יחד עם הנוכחות של קאבאני וסוארס, מסתירה את העובדה שהסלסטה מורכבת משחקנים שלא מהטופ העולמי ושבשנים האחרונות הם מוציאים 150% מפוטנציאל הסגל בזכות גיבוש מדהים, התעלות של שחקנים בנבחרת ויכולת גבוהה של שחקן וורלד קלאס אחד. השאלה היא האם הם יוכלו להמשיך בכך גם בטורניר הזה, או שאולי איבוד מעמד האנדרדוג יוביל לאכזבה מהדחה מוקדמות יחסית לדרא"פ?


היו ימים... הברזילאים עדיין מפחדים.

בכל מקרה, אורוגוואי כמיטב המסורת של הגארה צ'רואה (רוח הלחימה של הילידים שהוכחדו) תבוא להילחם מול כל המדינות הגדולות ממנה על מנת להוכיח שבכדורגל זה לא רק המספרים והכישרון כמו גם הרצון. בשנים האחרונות רוח הלחימה לא באה על חשבון הכישרון שתיבל אותה היטב, אבל לא תמיד זה הספיק לאורוגוואים. הדחה בתים או בשמינית בוודאי תאכזב את האורוגוואים, גם אם היא לא בהכרח הפתעה כזו גדולה.

קרנבל ברזילאי! דיון האוף טופיק של המונדיאל

June 16, 2014, 3:26 pm

≫ Next: מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל 2013/14

≪ Previous: אורוגוואי - שלושה מיליון חלומות... ואמוס אורוגוואי!

$

0

0

הדיון הזה הוא לטובת כל מה שקשור בצורה כלשהי למונדיאל אך איננו קשור לכדורגל. לתשומת ליבכם, גם לבחורות, בחורים והצבע מהיציעים יש דיון נפרד וצבעוני משלהם. אבל חוץ מאלו, הבמה פה היא שלכם

מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל 2013/14

June 16, 2014, 3:39 pm

≫ Next: יום המשחקים החמישי:: פורטוגל נגד גרמניה!

≪ Previous: קרנבל ברזילאי! דיון האוף טופיק של המונדיאל

$

0

0

ליגת ווינר סל - עונת 2013-14
ב-13 לאוקטובר תצא לדרך ליגת הכדורסל של ישראל וכמו מדי שנה גם הפעם צריך לעקוב אחרי מדריכים בנוגע לשיטת הליגה ורישום השחקנים. לאחר שבעונה החולפת השחקנים הישראלים נכנסו לשביתה לקראת סיום הליגה, הגיעו שני הצדדים (אירגון השחקנים והמנהלת) לפשרה: במסגרת חמש העונות הקרובות יתקיים בליגה החוק הרוסי, כלומר כל קבוצה תהיה מחויבת לשתף בכל רגע נתון במגרש שני שחקנים ישראלים. בנוסף, כל קבוצה תוכל לרשום עד חמישה זרים בטופס המשחק ובסך הכל שמונה שחקנים זרים במהלך העונה כולה. כמו כן, בעזרתו של הטוטו, קבוצה שתרשום ארבעה שחקנים זרים או פחות בטופס המשחק, בכל העונה, תהנה מבונוס של 250 אלף שקל מהטוטו. עם זאת, קבוצה שתשתף חמישה זרים ולו למשחק אחד בלבד במהלך העונה - יישלל ממנה הבונוס. בנוגע לרישום השחקנים הצעירים, כל קבוצה בליגת העל תחויב לרשום בסגל השחקנים שלה שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ושחקן ישראלי שלישי מתחת לגיל 25. עם זאת, לעניין הזה אין שום חשיבות מבחינת קידום השחקן הישראלי מאחר ומדובר בסגל הרחב שתרשום כל קבוצה בליגה, ולא בסגל המשחק. המשמעות: כל קבוצה תוכל לרשום לצורך העניין גם שחקני נוער שהם חלק מהקבוצה הבוגרת.

שיטת המשחקים
שיטת המשחקים בליגת העל בכדורסל תשתנה כבר בעונה הקרובה, מעתה הבית העליון יהיה בן ארבע קבוצות בלבד בעוד הבית התחתון יכלול שמונה קבוצות.
העונה הסדירה תכלול 22 מחזורים בשני סיבובים כשלאחריהם יחולקו הקבוצות לבית העליון והתחתון. בבית העליון ייערכו שני סיבובים (שישה משחקים) בעוד בבית התחתון ישוחק סיבוב אחד (שבעה משחקים). בסיום הבתים, יתקיים הפלייאוף כאשר כמו בעונות האחרונות, הקבוצה מהמקום הראשון תארח את המקום השמיני, הקבוצה מהמקום השני תארח את זו שסיימה שביעית וכן הלאה. המשמעות היא שלכל המעפילות לבית העליון יובטח יתרון הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הגמר לא ישוחק במשחק אחד והאמת גם לא בסדרה: בישראל כאמור נוהגים למצוא שיטות שונות ומגוונות לקביעת אלופה, הספורטיביות לא אופציה. שני משחקים של בית וחוץ ייערכו בין שתי הקבוצות שיעלו לגמר, כאשר הקבוצה שתנצח בהפרש גבוה יותר בסיכום שני המשחקים, תצא לחגוג אליפות. פיינל פור לעונה מלאה זה הזוי? לא לדאוג ליצירתיות כשמדובר במנהלת הליגה.

לוח המשחקים

טבלת הליגה (מתעדכן)


רק בישראל - הפסידה למכבי ת"א 5 מתוך 6 משחקים במהלך העונה וזכתה באליפות. מכבי חיפה חוגגת


עוד לפני פתיחת הליגה, אנחנו מתחממים עם גביע הליגה, גביע ווינר סל, שצפוי לספק לנו כמה משחקים מרתקים ובראשם הדרבי התל אביבי כבר ברבע הגמר. המשחקים יתפרסו לאורך 5 ימים וישוחקו בבית מכבי בראשל"צ, למעט הדרבי התל אביבי ונתניה-ירושלים, שישוחקו בנוקיה.

תוכנית משחקי גביע ווינר סל

רבע הגמר (יום א' 6 באוקטובר, בית מכבי בראשון לציון):
-----------------------------------------------------
16:00 מכבי SCE אשדוד – עירוני דיזינגוף סחר נס ציונה (משחק ראווה)
18:15 הפועל יונט חולון – אלטשולר שחם גלבוע/גליל
20:45 הפועל פתאל אילת – מכבי דלתות פנדור ראשון לציון

רבע גמר (יום ב' 7 באוקטובר, היכל נוקיה בתל-אביב)
-------------------------------------------------
18:15 גרינטופס נתניה – הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב – הפועל SP מצרפלס תל-אביב

חצאי הגמר (יום ד' 9 באוקטובר, בית מכבי ראשון לציון)
----------------------------------------------------
18:15 הפועל יונט חולון או אלטשולר שחם גלבוע/גליל – גרינטופס נתניה או הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב או הפועל SP מצרפלס תל-אביב – הפועל אילת או מכבי ראשון לציון

משחק הגמר יתקיים ביום ה' 10 באוקטובר בבית מכבי בראשון לציון.

שתהיה עונה פוריה ודיון מהנה!

תודה רבה לאורי (OriRR) שלקח על עצמו סיקור של חצי ליגה וכן גם לשי (LIVERPOOL87) וליעקב (yakov_y) על תרומתם לסיקורים

יום המשחקים החמישי:: פורטוגל נגד גרמניה!

June 16, 2014, 4:33 pm

≫ Next: פורום מונדיאל 2014

≪ Previous: מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל 2013/14

$

0

0

פורטוגל - גרמניה

יום שני 16.6.2014, שעה 19:00
שידור בספורט 1HD
ארנה פונטה נובה(סלבאדור)
שופט: מירולאד מאזיץ'(סרביה)

​

בשעה טובה מבחינתה, גם גרמניה, אחת המועמדות הבכירות לזכות במונדיאל - יוצאת לדרך. היא נראית איכותית יותר גם כיחידים וגם בנבחרת - אבל היריבה ממול בטח לא פראיירית - פורטוגל של כריסטיאנו חוזר שחוזר בטירוף מפציעה(בדיוק בזמן) ורוצה לעזור לנבחרתו לשבור את הנאחס הגרמני עליו נרחיב בהמשך - ולהציג טורניר טוב מאוד. גרמניה תשחק עם '9' מדומה ובשורות פורטוגל יעלה ההרכב הרגיל. אחרי ערב רגוע מאוד אתמול - הציפיות בשמיים. המשחק של שלב הבתים? את זה עוד נראה.



פורטוגל תמיד מתמקדת בכריסטיאנו רונאלדו, אבל בשבועיים האחרונים זה היה מעיק. כשיר, לא כשיר, כשיר, לא כשיר. כריסטיאנו סוחב פציעות מרגיזות מאז חודש אפריל, שמנעו ממנו להחמיץ חלק מהמשחקים החשובים העונה כמו הגומלין של ריאל מול דורטמונד, גמר גביע המלך ועוד. שלשום הגיעה צפירת הרגעה משיאן הכיבושים של הנבחרת(49) - "אני בריא ב-100% והכאבים מאחוריי". אומה שלמה יכולה לנשום לרווחה. כריסטיאנו חווה ב-2013 את השנה הטובה ביותר שלו בנבחרת עם 10 שערים ב-10 הופעות, כשהשיא היה השלושער נגד שבדיה בפלייאוף. הוא הביא את הנבחרת למונדיאל ועכשיו מצפים ממנו שיקח אותה קדימה, רחוק מאוד. גם רונאלדו עצמו אמר שהוא ברגע הטוב בקריירה שלו. אבל גם רונאלדו במצב בעייתי במונדיאלים - שני שערים בלבד, אחד מהם בפנדל.

אבל בואו נעזוב לרגע בצד את רונאלדו, כי לפורטוגל יש עוד שחקנים. פפה שהחמיץ את גמר ליגת האלופות - צפוי לפתוח בהרכב ובנבחרת מצפים להגנת ברזל. פפה, שנולד בברזיל קרוב מאוד לאיזור המשחק - יזכה לעידוד מבני משפחתו. ובחזרה לכדורגל - במונדיאל האחרון ספגה פורטוגל שער אחד בלבד בארבעה משחקים. קונטראו סיים את העונה במדי ריאל בצורה יוצאת מן הכלל למשל. הקישור מורכב מאותה שלישייה מוכרת כשמאוטיניו הוא שחקן המפתח. את התסרוקת המעניינת וההזויה ביותר במונדיאל נוכל למצוא את ראול מיירלש שירשום הופעה 75 בדי הנבחרת. כשכריסטיאנו עובר לשפיץ הנבחרת בבעייה ומתקשה להניע כדור, אבל אלמיידה אמור להיות איש המטרה. נאני? כנראה שבפורטוגל לא מצאו משהו יותר טוב.

פאולו בנטו ניסה לשמור בקנאות על ההרכב, ובמסיבת העיתונאים אמר 'הוגו אלמיידה, הלדר פושטיגה או הלדר, משלושה ייצא אחד', אבל התקשורת כבר מנחשת מה יקרה. "הנבחרת יותר טובה מזו שהתחילה את האימונים בברזיל. הפריעו לנו כמה דברים ועכשיו המצב יותר טוב. המאמן ניסה להטריף את השחקנים כשאמר להם שוב ושוב עד כמה ההפסד להאחרון לגרמניה היה מתסכל וביקש מהם להיות יותר חדים בכל הפעולות. כמובן שבפורטוגל רוצים לנצח ולהימנע ממפגש לא פשוט אפשרי עם בלגיה בשלב הבא. במונדיאל האחרון פורטוגל סיימה רק במקום השני ולכן קיבלה יריבה אכזרית בשמינית הגמר כמו ספרד והודחה. בכלל, במונדיאלים האחרונים - פורטוגל ניצחה רק משחק מתוך שבעת האחרונים שלה.

במידה ופורטוגל תנצח, פאולו בנטו ירשום ניצחון מס' 25 כמאמן וישתווה לאנטוניו אוליביירה שהדריך את הנבחרת בשתי קדנציות שונות(1994-1996 ו-2000-2002), וגם יעשה זאת באותו מס' משחקים - 43. במקום הראשון כמובן צועד בביטחה פיליפה סקולארי עם 75 משחקים כמאמן. האמת שבמסיבת העיתונאים אפילו לכתבים בארצו הוא בקושי הספיק לומר דבר מה. אבל אנחנו בטוחים שאם הנבחרת תנצח - הוא יפתח את הפה הרבה יותר..

​

הרכב משוער: 4-3-3 - פטריסיו; פריירה, פפה, ברונו אלבש, קונטראו; מיירלש, ולוסו, מאוטיניו; נאני, כריסטיאנו רונאלדו והוגו אלמיידה




גרמניה רודפת כבר שנים אחרי התואר, כאשר הגביע האחרון בארון שלה היה יורו 1996. אם נתעלם לרגע מהיורו הגרוע ב-2004 - כבר למעלה מעשור שגרמניה מעפילה לפחות לחצי הגמר וברוב הטורנירים שיחקה את הכדורגל הכי יפה, אבל זו בדיוק הבעיה מבחינת הקהל הגרמני. היופי והסגנון הגיעו על חשבון האופי והיעילות. אם רק היה אפשר לשלב את הטכניקה של הקישור הנוכחי יחד עם הגנת הברזל מבעבר.. בראיון ל'ישראל היום' אמר המאמן לאב שרק הסגנון הזה יביא את גרמניה להצלחות - ועכשיו חובת ההוכחה עליו. זה חייב להיות יום חג עבור גרמניה, במשחקה המאה בגביע העולמי - הנבחרת הראשונה שמגיעה לציון דרך הזה. כמוכן, ההיסטוריה מלמדת שגרמניה הפסידה רק פעם אחת במשחק פתיחה. יש לה 12 נצחונות ב-17 משחקי פתיחה במונדיאלים.

עוד אחד שחולם על ציון דרך אבל כנראה שייאלץ להמשיך לחכות הוא החלוץ הנפלא מירוסלב קלוסה. האיש של גרמניה ב-12 השנים האחרונות כבר הפך לכובש המצטיין בתולדותיה והשאיר מאחור את גרד מילר הגדול, ועכשיו הוא מקווה להשאיר מאחור גם את רונאלדו הברזילאי. קלוסה זקוק לשני שערים כדי להפוך למבקיע המצטיין בתולדות גביע העולם. ב-2002 הוא כבש 5 שערים, ב-2006 היה מלך השערים עם כמות זהה ובמונדיאל האחרון הסתפק בארבעה. אבל הגיל עושה את שלו ואחרי עונה לא פשוטה בלאציו, ובהתחשב בכושרם של מריו גצה ותומאס מולר - אז 'מירו', כמו שהגרמנים קוראים לו - ייאלץ להמתין על הספסל. גרמניה תשחק עם '9' מזויף כשמולר וגצה יחליפו מקומות כל הזמן. מולר כבר הוכיח עד כמה הוא קילר עצום וכדאי לפורטוגל להיזהר ממנו.

האופציות של גרמניה בקישור אינסופיות, וגם היעדרותו של שוונשטייגר שלא כשיר במאת האחוזים לא תפריע. ואנחנו עוד לא מדברים בכלל על מרקו רויס שנפצע באופן טראגי וייעדר מהמונדיאל. ובכל-זאת, המאמן לאב יעשה מעשה גוארדיולה וישבץ את פיליפ להאם כקשר אחורי לצידו של סמי קדירה שחזר מפציעה ארוכה ושיחק בגמר ליגת האלופות. מסוט אוזיל שסיים את העונה גרוע מאוד בארסנל ימשיך להיות באנקר כמו גם פודולסקי. השינוי הטקטקי של גרמניה יזיז את בואטנג לשחק כמגן. הובדס מדורטמונד ייפתח בצד שמאל.

המאמן יוהאכים לב החמיא מאוד לפורטוגל במסיבת העיתונאים ואמר - "זו נבחרת מצוינת ויש בה הרבה מעבר לכריסטיאנו רונאלדו. הם מסוגלים להגיע עד גמר המונדיאל ואני בטוח שזו המטרה שלהם". המאמן דיבר על האווירה - "בברזיל יש קשיים יום-יומיים אבל במונדיאל הכל הוא קרנבל אחד גדול וכולם שמים בצד את הבעיות. הרגשנו את האווירה מסביב וגם האוהדים שלנו הגיעו לתמוך באימון. זה טורניר של שבעה משחקים וצריך מזל לפעמים, לא כל מה שמתכננים קורה, אבל בוודאי שאנחנו רוצים לזכות". הקשר מסוט אוזיל דיבר גם כן על התשוקה הגדולה של הנבחרת לזכות סוף-סוף בתואר ואמר שצריכים להכיר בעבודה של לאב למרות שהנבחרת עדיין לא זכתה יחד איתו בתואר. אוזיל ופודולסקי נראו מבסוטים באימון האחרון ומקווים לשיתוף פעולה טוב יותר מאשר בארסנל.

​

הרכב משוער: 4-5-1 - מנואל נוייר; בואטנג, מרטסאקר, הומלס, הובדס; מולר, להאם, קדירה, טוני קרוס, אוזיל; מריו גצה

מפגשי עבר:

​

ה-20 ביוני, שנת 2000. המשחק האחרון בשלב הבתים של היורו. אז, פורטוגל הביסה 3:0 את גרמניה(בלי פיגו שקיבל מנוחה!) שהודחה בבושת פנים. הקשר קונססאו כבש שלושער נהדר. מאז גרמניה לא מפסידה לפורטוגל, ועל השינוי הגדול שעשתה באקדמיות ועם השבחת הילדים המוכשרים - ירחיבו יודעי דבר אחרים.

הנבחרות נפגשו שלוש פעמים בטורנירים האחרונים, ותמיד גרמניה ניצחה: ב-2006 במשחק נטול עניין על המקום השלישי בו ניצחה גרמניה 3:1, במשחק שייזכר בעיקר בשל פרישתם של הענקים לואיס פיגו ואוליבר קאן כל-אחד מהנבחרת שלו. בשלב רבע גמר יורו 2008, כשכריסטיאנו נחשב לשחקן הטוב בעולם - גרמניה שוב עצרה בעדו כשניצחה 3:2 במשחק מותח. שוונשטייגר וקלוסה כבשו שני שערים תוך 4 דקות(22,26) אך נונו גומז הותיר תקווה כשצימק לפני המחצית. ואז הגיע באלאק בדקה ה-61. פושטיגה הוסיף עניין עם שער מצמק בדקה ה-87 אבל זה לא הספיק; גם לפני שנתיים הנבחרות נפגשו למשחק פתיחה - של יורו 2012. גרמניה הייתה טובה יותר אך לא בהרבה, ובמחצית השנייה מריו גומז כבש את שער הניצחון(72).


לא הרבה השתנה בשתי הנבחרות במהלך הזמן הזה. השרידים מאותו ערב, בצד הגרמני: נוייר, בואטנג, הומלס, אוזיל, מולר ופודולסקי; בצד של פורטוגל מדובר כמעט באותו הרכב להוציא את הוגו אלמיידה שיישחק הערב, ואז היה פושטיגה בהרכב.

המאזן הכללי בין הנבחרות עומד על 9 נצחונות לגרמניה, 3 נצחונות לפורטוגל ועוד 5 תוצאות תיקו. יחס השערים נוטה כמובן לטובת הגרמנים - 26:15.

במשחקים נוספים הערב:
איראן - ניגריה (22:00)

השורה התחתונה: שתי הנבחרות מחפשות ניצחון ראשון במונדיאל מאז 1998. ניגריה בזמנו הפתיעה את ספרד! , ואילו איראן עשתה זאת מול ארה"ב. מחפשים בכוח 'נציג שלנו במונדיאל? וינסנט אניימה. לטורניר הקודם הוא הגיע כשוער הפועל ת"א הדאבליסטית וגם יכולת נהדרת מול ארגנטינה ומסי לא סידרה לו חוזה גדול, עד שבאה ליל. אניימה, עם 91 הופעות בנבחרת, מיתג את עצמו כאחד השוערים הטובים בליגה הצרפתית וחובת ההוכחה עליו. הוא שמר על שער נקי ב-21 משחקים העונה! יותר מכל שוער אחר ב-5 הליגות הבכירות באירופה. ניגריה חולמת לעשות היסטוריה ולצלוח את שלב הבתים. אהה, כן, ויש גם את אוסטין אג'ידה שעשה שטויות במשחקי ההכנה. ואת אושינוואה מאשדוד שצפוי לפתוח בהרכב. ג'ון אובי מיקל יצטרך להביא מהניסיון שלו ולהיות המטאטא של ניגריה. המגן אלדרסון נפצע ולא ישחק במונדיאל כזכור. איראן של קרלוס קיירוש לא הפסידה בארבעת משחקי הידידות שלה אך מנגד סובלת מבעייה קשה בהתקפה עם שער בודד.

גאנה - ארה"ב (1:00)

ארבע שנים עברו מאז אותו פנדל, אבל אסמואה ג'יאן כנראה הולך ויושן כל לילה עם מקרה לואיס סוארז. הנבחרת הייתה במרחק נגיעה מחצי גמר היסטורי, אבל הפסידה לבסוף בפנדלים. ובכל-זאת, הנבחרת שעברה את שלב הבתים גם ב-2006 והודחה אז בידי ברזיל בשמינית הגמר - יצרה מסורת יפה מאוד בטורנירי המונדיאל. הם מקווים להעפיל גם הפעם, אבל לאור ההגרלה זה נראה קשה מאוד.
ומה קורה בארה"ב? נפתח בציטוט - "אם יש לנו 23 שחקנים יותר טובים מלנדון דונובאן, אז כנראה שאנחנו מועמדים לזכייה במונדיאל", אמר אחד העיתונאים לאחר פרסום הסגל הסופי של ארה"ב. הקהל בהחלט לא אהב את ההחלטה של יורגן קלינסמן שלפניכן היה חביב הציבור. המאמן יצטרך לספק תוצאות, אחרת התקשורת תשחט אותו. בהחלט יהיה מוזר לראות את ארה"ב ללא השחקן הנפלא שלה שכבש 57 שערים ב-156 הופעות. הנבחרת הגיעה פעמיים בעבר לשמינית הגמר. האם דווקא בלי הכוכב שלה תצליח יותר? המשחק אגב הוא שחזור של שמינית הגמר ב-2010, אז גאנה ניצחה בהארכה.