Quantcast
Channel: Asoccer.co.il - לאנשים שאוהבים כדורגל
Viewing all 43721 articles
Browse latest View live

מנצ'סטר יונייטד 2013/14 - עידן מויס נגמר

$
0
0
מנצ'סטר יונייטד-הדיון הרשמי לעונת המשחקים 2013/2014
[​IMG]

ה-8 במאי 2013 ייזכר לנצח כאחד הימים המשמעותיים בתולדות מועדון הכדורגל הפופולרי בעולם. ממש לא "עוד יום בהסטוריה של מנצ'סטר יונייטד", כדברי האיש המרכזי של אותו יום. אמנם לא היה מדובר בהפתעה גדולה-ידענו שהוא לא יכהן לנצח, ואפילו ידענו שזה יקרה במפתיע, זכר לפארסה מ-2002, ועדיין פרישתו של סר אלכס פרגוסון, האיש שאין סופרלטיב חזק מספיק כדי לתאר את תרומתו מועדון, הכניסה את יונייטד להלם. חגיגות האליפות ה-20 כעבור מספר ימים הפכו לאחר צהריים שמיזג שמחה, עצב, פחד של אוהדים רבים שלא ידעו מנג'ר אחר מן הבלתי נודע, ובעיקר הוקרת תודה לאיש שהפך את חיינו למאושרים יותר.
[​IMG]

היורש

כבר באותו יום דרמטי ניתן היה להבין לאן נושבת הרוח, ולמחרת זה הפך רשמי-דיוויד מויס הא האיש שזכה בתפקיד המאתגר והמאיים כאחד. מויס הוא מעין דגם מוקטן של פרגוסון-גם הוא יליד גלזגו מרקע דומה, גם הוא כיהן מספר דו ספרתי של שנים באותה קבוצה והצליח בגדול בהתאם לציפיות, ובנוסף מדובר בחבר של פרגוסון שבין המשפחות שלהם יש קשר ארוך ויפה. יחד עם זאת שפרגוסון נשאר במועדון כדיירקטור, בדומה למאט באזבי המנוח, נראה שיונייטד העדיפה ליצור תחושה של "ללכת בלי ולהרגיש עם" מאשר לחדש ולרענן. יחד עם חילופי המאמנים, כל הצוות המקצועי התחלף. מייק "מכנסיים קצרים" פילאן, אריק סטיל ורנה מולסטיין עזבו, ובמקומם מויס הביא מאברטון את סטיב ראונד, ג'ימי לאמסדן, כריס וודס ובנוסף גם את פיל נוויל שחוזר ליונייטד. החבר האחרון בצוות המקצועי יהיה ראיין גיגס, שממשיך במקביל לשחק ולהיות החבר הפעיל היחיד מדור 92.
[​IMG]

שוק ההעברות

בכיוון היציאה מאולד טראפורד ישנו שם אחד בולט. שנתיים וחצי אחרי הפעם הקודמת שביקש לעזוב, בשלהי העונה שעברה הגיש ויין רוני בקשת העברה נוספת, עקב יחסיו הרעועים עם פרגוסון ומעמדו שהדרדר עם הגעתו של רובין ואן פרסי. הבעיה הראשונה אמנם נפתרה, אבל גם עם מויס יש לרוני הסטוריה של משקעים וריבים. הבעיה השניה, אפעס, לא נפתרה מבחינתו וגם לא צפויה להיפתר, הגאון ההולנדי ימשיך להיות האיש המרכזי של הקבוצה ורוני, אם ישאר, ימשיך לעבוד עבורו בעמדות אחוריות יותר למורת רוחו. המניות של רוני בעולם הכדורגל אינן מה שהיו פעם, אבל עדיין יש לו ביקוש בקרב צ'לסי, ארסנל, פריז סן ז'רמן ואחרות. גם אם ישאר, הוא כבר רחוק מלהיות אהוב הקהל כמו שהיה בעבר.

בכיוון הכניסה יש לנו שני שחקנים חדשים. האחד, ההחתמה האחרונה של פרגוסון-ווילפרד זאהה, הקיצוני האנגלי המוכשר של קריסטל פאלאס שהוחתם בינואר האחרון אך הגיע רק בקיץ. השני-ההחתמה הראשונה של מויס, המגן האורוגוואי הצעיר גיז'רמו וארלה שהגיע מפניארול, ולא צפוי לשחק הרבה בעונה הקרובה. החור הבולט בסגל הוא כמובן במרכז המגרש. אחרי שפרגוסון בשנותיו האחרונות סירב בעקשנות לחזק אותו, נראה שמויס מבין את חשיבות הרכש, אבל מתקשה למשוך שחקנים. יונייטד רדפה אחרי תיאגו אלקנטרה, שהבריז לטובת באיירן מינכן. כעת היא רודפת אחרי קטלוני מדוכא אחר, ססק פברגאס, אלא שהלז לא מעוניין לעזוב וברצלונה לא מעוניינת למכור. נראה שצפוי לנו (עוד) קיץ ארוך ומתסכל בנושא.

הקיץ הזה

כמדי שנה, גם בקיץ הזה יונייטד יוצאת למסע משחקים ברחבי העולם במדינות עם משטרים מפוקפקים יותר ופחות. משחק אחד כבר נערך, הפסד 1-0 לכוכבי הליגה התאילנדית בבנגקוק. שאר המשחקים הם:

20 ביולי-נגד כוכבי הליגה האוסטרלית
23 ביולי-נגד יוקוהמה
26 ביולי-נגד אוסקה
29 ביולי-נגד קיצ'י
6 באוגוסט-נגד AIK
9 באוגווסט-נגד סביליה באולד טראפורד, משחק הוקרה לריו פרדיננד

העונה תיפתח רשמית ב-11 באוגוסט בוומבלי, עם משחק מגן הקהילה נגד וויגאן.

ולסיכום

קשה להפריז בחשיבות הרגע עבור מנצ'סטר יונייטד. עידן חדש מתחיל, לאחר שהעידן המוצלח בתולדות המועדון נגמר. אמנם הכל נעשה כדי למזער נזקים, אבל עדיין מדובר בזעזוע שאיננו יודעים כיצד ישפיע. יונייטד הפכה בין רגע ממפעל חיים של איש אחד לסתם עוד מועדון כדורגל עם מאמנים שבאים ומתחלפים. אמנם מויס זכה לאמון וקיבל חוזה לשש עונות, אבל אם הוא לא יעמוד במשימה הוא יפוטר, בניגוד לפרגוסון שהיה יכול להעביר עונות כושלות מבלי שאפילו ירגיש תזוזה בכסאו. נתוני הפתיחה של מויס לא אידאלים-צ'לסי החזירה את מוריניו, מנצ'סטר סיטי מתחדשת, ובחמשת המחזורים הראשונים הוא פוגש את שתיהן וגם את ליברפול. עם הנטייה של יונייטד לפתוח עונות בנמנום קל, ניתן לשער שבאמצע ספטמבר כבר נראה קריאות בעיתונות לפיטוריו. מויס לא יפוטר אחרי חמישה מחזורים אמנם, אבל הוא יצטרך להתמודד עם לחץ שאינו מוכר לו.

נסיים בשיר שהאוהדים הקדישו למנג'ר החדש, שיר של להקת "סלייד" שהתפרסם דווקא בביצוע של הלהקה המזוהה עם היריבה העירונית:

ריאל מדריד 2013/14:: עידן חדש עם אנצ'לוטי

$
0
0
--------- ריאל מדריד 14\2013 ---------

[​IMG]

אחרי עונה מאכזבת לחלוטין בה הסיפור בליגה הסתיים כבר בחודש נובמבר, וחלום הצ'מפיונס נמוג בצורה כואבת, ובקיצור - עונתו האחרונה של מוריניו במדריד הייתה כושלת - ריאל מדריד רוצה לשכוח ממה שהיה ולהתחיל מחדש עם קרלו אנצ'לוטי, אולי האנטיתזה לז'וזה מוריניו. אומרים שכל עונה בריאל מדריד היא כמו עשר עונות בקבוצות אחרות, ובשנה שעברה הביטוי 'הגשים' את עצמו בצורה הטובה ביותר. אבל, שקט לא מחפשים במדריד אלא בעיקר תארים - הגביע עם האזניים הגדולות. האם אנצ'לוטי שמתהדר ברקורד יפה מאוד במפעל יהיה חתום על הלה-דיסימה? האם איקר קסיאס יחזור לעמדה בין הקורות? מי יהיה החלוץ שיחליף את היגואין והאם מסע הרכש של ריאל מדריד יכלול גם את גארת בייל? הכל בדיון שמוקדש אך ורק וכל-כולו למועדון מס' 1 בעולם, ריאל מדריד, אם התבלבלתם. אני יותר מגאה לפתוח בפעם השמינית ברציפות את הדיון הזה. ריאל מדריד 13/14 - יצאנו לדרך.


[​IMG] אירועי הפרק הקודם::

את עונת 12/13 פתחה ריאל מדריד כאלופה הגאה, זו שקבעה שיא חסר תקדים של 100 נק' ליגה וגם 121 שערי זכות. מוריניו האמין בסגל שסיפק את הסחורה כל-כך טובה בעונה שעברה וריאל מדריד החתימה רק שחקן רכש אחד משמעותי - לוקה מודריץ' שנחת מטוטנהאם ימים ספורים לפני סיום מועד ההעברות. מיקאל אסיין הגיע מצ'לסי בהשאלה כדי לסתום חורים. הסגל נשאר עמוק ורחב אבל הבעייה של ריאל מדריד הייתה העייפות המצטברת של השחקנים שהגיעו לשלבים האחרונים של היורו וגם היעדר רעב ומוטיבצייה ופתיחת עונה גרועה. ריאל אמנם זכתה בסופר-קופה אחרי הפסד 3:2 בקאמפ-נואו וניצחון 2:1 בסנטיאגו ברנבאו אחרי מחצית שנייה פנטסטית, אבל פתחה את העונה בצורה רעה מאוד. כבר אחרי ארבעה משחקים הפער בינה לבין ברצלונה היה 8 נק'. נאום ה'אני עצוב' של כריסטיאנו רונאלדו אחרי הניצחון על גראנדה במחזור השלישי, שהיה הראשון של ריאל מדריד העונה - לא הוסיף שקט למערכת.

ריאל מדריד הגיעה לקלאסיקו בקאמפ-נואו במחזור השביעי כשהיא חייבת לנצח, אבל הסתפקה ב-2:2 בלבד מצמד של כריסטיאנו רונאלדו שהמשיך את רצף הכיבושים המטורף שלו בקלאסיקו. האמת שדווקא בעונה הזו, הכי גרועה של ריאל מדריד בעידן מוריניו, ריאל הפגינה עליונות מוחלטת על ברצלונה. היא ניצחה אותה 3 פעמים והפסידה רק פעם אחת, אבל מה לעשות שהליגה הספרדית היא יותר משני משחקים בעונה...הפציעה של מרסלו באימון הנבחרת בחודש אוקטובר היה בעוכריה של ריאל מדריד יחד עם יכולת לא טובה של צמד החלוצים. ריאל איבדה גובה לחלוטין בנובמבר-דצמבר ואחרי תיקו מאכזב עם אספניול הפער מהמקום הראשון צמח ל-13 נק'. במשחק האחרון לפני פגרת הנבחרות עולם הכדורגל הוכה בתדהמה כשז'וזה מוריניו החליט לספסל את קסיאס לטובתו של אנטוניו אדאן, וריאל הפסידה 3:2 למאלגה.

[​IMG]
עליונות במשחקי הקלאסיקו בלבד. ריאל מדיחה את בארסה בחצי הגמר.

הסכסוך הארוך בין מוריניו לקסיאס הדגים את היחסים הלא טובים בחדר ההלבשה של ריאל מדריד. קסיאס המשיך לסבול מחוסר מזל ונפצע בהמשך לפרק זמן ארוך במהלכו דייגו לופז שנרכש מסביליה - הפגין יכולת מעולה. העונה של ריאל מדריד קמה לתחייה עם הגרלת שמינית גמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד. בשבוע אחד קסום הצליחה ריאל מדריד לעשות את הבלתי-יאומן וסימנה 3/3 כשהיא מנצחת את ברצלונה בקאמפ-נואו בחצי גמר הגביע 3:1, משיגה 2:1 ביתי על ברצלונה בהרכב חסר מאוד ומדיחה את מנצ'סטר יונייטד באולד-טראפורד לאחר שערים של לוקה מודריץ' וכריסטיאנו רונאלדו. רפאל ואראן ששיחק הפגין יכולת מעולה וביצע את הקפיצה המטאורית.

ריאל המשיכה לנצח ולפרק כל יריבה בליגה הספרדית למרות ששיחקה עם הרכבים משניים והתרכזה בעיקר בליגת האלופות. 1/2 גמר האלופות מול בורוסיה דורטמונד הגיע והתקווה הגדולה של ריאל מדריד הייתה לזכות בלה-דסימה, כאופצייה יחידה של מוריניו להישאר בתפקיד לנוכח האווירה העכורה שיצר, שהלכה והתגברה. ריאל הובסה 4:1 בגרמניה אחרי משחק מושלם של לבאנדובסקי ובגומלין התעוררה מאוחר מדי עם שערים של בנזמה וראמוס לקראת הסיום. ה-2:0 לא הספיק לריאל מדריד, אבל מה שנותר היה גמר גביע המלך בברנבאו, נגד אתלטיקו מדריד. כנראה שבעונה כזו, שהכל הולך הפוך, ודברים השתבשו מהרגע הראשון - גם המאזן הפנטסטי במשחקי הדרבים נעלם. רונאלדו העלה את ריאל ליתרון אבל דייגו קוסטה השווה וסוארז ניצח את המשחק בהארכה עבור הקולוצ'ונרוס שחגגו בברנבאו. רונאלדו הורחק וריאל מדריד סיימה בעצם את העונה בטעם מר, ללא אף תואר משמעותי. במחזור הסיום ניצחה ריאל מדריד 4:2 את אוססונה כשמוריניו סופג שריקות בוז אדירות מצד אחד של המגרש בעוד האולטארסור מגן עליו.

[​IMG]
קסיאס מנחם את ראמוס אחרי ההדחה נגד דורטמונד. לא עונה שנרצה לזכור.

[​IMG] המאמן:: היידה קרלו

במסיבת העיתונאים בה יוצג אנצ'לוטי, פרז יספר על כך שהיה המועניין להביא את המאמן לבירת ספרד 7 שנים לפניכן, קרי בעונת 2005-06. גם אנצ'לוטי חלם להגיע למועדון הגדול בעולם ובגיל 54 הגשים את חלומו. בתאריך 20/5, שלושה ימים אחרי ההפסד המאכזב בגמר גביע המלך, כינס פלורנטינו פרז מסיבת עיתונאים והודיע על כך שדרכן של ריאל מדריד ומוריניו נפרדות. הנשיא דאג לשבח את המאמן על עבודתו במשך התקופה, אבל היה ברור שהמועדון היה צריך ריענון. אנצ'לוטי היה המועמד המוביל לאימון הקבוצה עוד קודם לכן, ואחרי שביקש רשמית מהשייח' של הצרפתים - זה היה רק עניין פורמלי, עניין של זמן.

האיטלקי, שחקן עבור אפור(קשר אחורי) אך משמעותי ברומא ובמילאן הגדולה של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, הקבוצה ששלטה באירופה, התחיל את קריית האימון ברג'ינה אותה העלה ליגה. הוא הפך את פארמה לקבוצת צמרת חזקה עם שחקנים כמו בופון, קנבארו, תורהאם ושות', ואחרי ניסיון פחות מוצלח ביובנטוס שכלל שתי סגנויות ב-99-01 - הגיע להישגים משמעותיים עם מילאן: הוא זכה פעמיים בליגת האלופות(03, 07), הפסיד בעוד גמר מטורף לליברפול וזכה גם באליפות איטליה(04) ובכל תואר אפשרי. הוא החזיר את מילאן להיות כוח דומיננטי באירופה יחד עם שבצ'נקו, אינזאגי, נסטה, פירלו, גאטוסו, קאקא ושחקנים נוספים שהגיעו בתקופתו. אחר-כך זכה עם צ'לסי בדאבל וסיים עם אליפות צרפת בעונתו השנייה ב-פ.ס.ז.

מעבר להישגים המקצועיים, עליהם לא ניתן לערער(ברור שאנצ'לוטי הוא הבחירה הכי ראויה בשוק), הוא ניחן ביחסי אנוש מעולים ומקרין שקט בחדר ההלבשה. תשאלו אפילו את זלאטן, שחקן נפלא אבל טיפוס בעייתי, שאמר עליו - "שיחקתי תחת הרבה מאמנים גדולים לאורך הקריירה, אבל בחיים לא הייתה לי מערכת יחסים כזו עם מנג'ר. השיטה שלו סבלנית וטובה לשחקנים שמרגישים ביטחון תחתיו". אחרי שלוש שנים מוצלחות, פחות טובות ובעיקר סוערות - ריאל מדריד צריכה להרגיע את הרוחות, ואנצ'לוטי הוא האופטלגין שלה אם תרצו או בעצם הדל-בוסקה שלה. "Tני שמח להגיע למועדון הטוב בעולם ומתרגש מאוד לעמוד כאן מולכם. ריאל מדריד חייבת לזכות בהכל תוך הצגת כדורגל אטרקטיבי. אין ברירה, זו המסורת של המועדון", אמר המאמן במסיבת העיתונאים כשלצידו הנשיא פרז, וסימן 'וי' ראשון. עוזר המאמן אגב יהיה זידאן. אנצ'לוטי נשאל "זידאן יהיה על הספסל?" ואמר "כן, רק הבעייה היא שהוא לא יכול לשחק".

[​IMG]
אהלן אהלן. שלישיית המחץ - פרז-אנצ'לוטי-זיזו.

[​IMG] רכש ורכש:: איפה הגלאקטיקו?

ריאל מדריד שמה את ידה על איסקו, הקשר המעולה של מאלגה וה-MVP של אליפוץ אירופה U21. היא ניצחה במירוץ את מנצ'סטר סיטי של מנואל פלגריני שמאוד רצה לראות את הטאלנט ממשיך לככב אצלו. 27 מליון יורו עלה הספרדי המוכשר והוא יכול לשחק במגוון עמדות בקישור - באמצע כמובן, בימין במקום די-מאריה או בשמאל - אפשרות שנראית פחות טובה.

[​IMG]
הרכש הגדול של הקיץ עד עכשיו. איסקו לבן.

אבל, נאמר זאת חד וחלק: הגלאקטיקו התורן עדיין לא נחת בסנטיאגו ברנבאו, וספק אם ינחת. ריאל מדריד מאוד רוצה את גארת' בייל, שחקן העונה בפריימרליג(21 שערים ב-33 הופעות), אבל האנגלים דורשים סכום מטורף ולא רוצים מן הסתם לוותר על השחקן מס' 1 שלהם. בייל מכבד את הקבוצה שנתנה לו את הבמה ולא מתכוון 'לעורר מהומות', וריאל חושבת על פיתרון. גם חלוץ '9' נמצא ברשימות הקניות של ריאל מדריד, עם או בלי קשר לעזיבתו הצפויה של גונזלו היגואין לארסנל, כנראה בתמורה ל-27 מליון יורו. החלוץ אמר כזכור בסיום המשחק האחרון של העונה מול אוססונה שהוא מרגיש שמיצה את עצמו בקבוצה ואם תשאלו את אביו חורחה - הוא לא הוערך מספיק. בספרד דווח לא מזמן שאנצ'לוטי זימן את החלוץ לפתיחת האימונים במטרה לשיחה אישית צפופה ובמארקה נכתב 'היגואין יעזוב רק בתמורה לעיסקה גדולה מאוד' - אבל נראה שריאל רק מנסה להעלות את מחירו. השמות המרכזיים שעלו כמועמדים הם אדינסון קבאני ולואיס סוארז מליברפול שהצהיר בפומבי על נכונות לעבור - אבל כרגע אין התקדמות. הדיווחים האחרונים הם שריאל הציעה 40 מליון יורו עבור החלוץ.

חשוב לציין כי למרות הדחה שלישית ברציפות בחצי גמר ליגת האלופות, בצמד משחקים לא מרשימים יותר מדי מול דורטמונד שחשפו הרבה נק' תורפה - הסגל של ריאל מדריד הוא טוב. מוריניו העביר 'ירושה' טובה לקרלו אנצ'לוטי. הסגל איכותי ועמוק ברוב העמדות ודרושים שינויים קלים בסגל.

עוד לפני מינוי המאמן, ריאל מדריד מיהרה להחזיר את דני דני קרבחאל הביתה מלברקוזן. המגן הימני רשם עונה מעולה בבונדסליגה עם שער ו-7 בישולים ועתיד לתפוס את מקומו של אלבארו ארבלואה בהרכב לאחר עונת הנפל של האחרון. עוד ייקבלו צ'אנס הקשר הצעיר חסה רודריגז שנותן בראש במדי הנבחרת הצעירה של ספרד, קאסמירו שהוחתם מסאנטוס וגם אלברו מוראטה, מלך השערים של טורניר הנבחרות הצעירות U21. במארקה כבר פצחו בחגיגות והעלו כתבה על 'פורמולת JEC' - צעירים, ספרדים ושחקנים מהמשתלה. חזונו של אנצ'לוטי הוא מתן קרדיט לשחקנים צעירים אליהם יתחבר הקהל והוא מאמין גדול בחבר'ה. בעבר אמר המאמן - 'תמיד היו לסאקיי את ה-5-6 איטלקים שילחמו בהרכב. זה היה סוד ההצלחה שלו'. בשעות האחרונות נאמר שריאל מדריד במירוץ גם אחרי אסייר אילרמאנדי, הקשר האחורי הצעיר והמבטיח של ריאל סוסיאדד שמחזיק את האמצע בגאון ויחד עם שחקנים נוספים הוביל את סוסיאדד לעונה גדולה במקום הרביעי, הגבוה ביותר שלה מאז עשור שחלף עם ניהאט, קארפין ו...צ'אבי אלונסו. ריאל צפויה לשלם את סעיף השחרור שלו שעומד על 30 מליון יורו, מה שיעצים את 'הפורמולה'.

שחקנים שעזבו בינתיים הם מיקאל אסיין שחזר לצ'לסי בהשאלה אחרי עונה סבירה במדי ריאל מדריד כ'סותם חורים'; ריקרדו קרבאליו הוותיק(35) שבילה שלוש עונות בריאל מדריד מתוכן עונה אחת פנטסטית והשאר הרבה פחות, והוא חתם במונאקו הצרפתית בהעברה חופשית; והעברה טרייה מאוד, מאתמול למעשה: חוסה קאייחון, הקשר הפסרדי המדרידיסטה בכל רמ"ח איבריו - חתם בנאפולי האיטלקית שתשלם לריאל מדריד 10 מליון יורו. קאייחון היה שחקן משלים לא רע בכלל שתמיד נתן את הכל עבור הקבוצה. הוא היה מעולה בעונה הראשונה בקבוצה(11/12) וכבש שער חשובים. אשתקד הוא ירד ביכולת ובסה"כ רשם 20 שערים ב-77 משחקים. הוא הצליח בכל-מקרה איפה שרבים נכשלו - לחזור לריאל מדריד ולהיות שחקן סגל, אפילו 'סופר-סאב', בקבוצה הבוגרת. לנו נותר רק לאחל בהצלחה.

[​IMG]
הילד המוכשר חזר הביתה ונתן תקווה לשחקני הקאנטרה. קרבחאל מוצג בלבן.

[​IMG] שאלת קסיאס(?)

מאז משחק הפתיחה של יורו 2012, איקר לא ספג אף שער במדי הנבחרת. אחרי יכולת טובה ותואר נוסף עם הסלקסיון כשארון התארים כבר מפוצץ - אף-אחד לא היה יכול לצפות למה שיקרה. זו הייתה העונה הגרועה בקריירה של קסיאס, עונה שהייתה עבורו לא פחות מסיוט. את הסיפור אתם כבר מכירים בעל-פה. הוא פתח את העונה ביכולת בינונית וספג שערים שטותיים; הסתכסך עם מוריניו, בעיקר על רקע היחסים שלו מול שחקני ברצלונה; וסופסל במשחק נגד מאלגה לפני פגרת החורף במהלך שזיעזע את עולם הכדורגל. זה לא היה הכל - עד שחזר להרכב - נפצע לתקופה ארוכה במהלך חודש ינואר ובהמשך חימם את הספסל לאור יכולת פנטסטית של דייגו לופז שצורף בחלון ההעברות. מוריניו לא הסתפק בזה והשתלח בו במסיבות העיתונאים לקראת סיום העונה. מיותר לציין שקסיאס לא ראה דשא מלבד האימונים בולדדבאס.

קסיאס הבריא לחלוטין מהפציעה אבל עושה רושם שהפצע עדיין לא הגליד, לא במאה אחוז לפחות. בראיון למארקה הוא סיפר על לילות ארוכים ללא שינה, על בכי, ואמר שאפילו חשב לעזוב את ריאל מדריד, הבית שלו מגיל אפס. בגביע הקונפדרציות הוא קיבל את האשראי מדל-בוסקה והיה השוער הראשון במשחקי חצי הגמר והגמר, והחזיר לעצמו חלק מהביטחון עם הדיפות פה ושם. כל הנבחרה עמדה מאחוריו, אבל זה לא מספיק. קסיאס נכנס לסיטואצייה חדשה בקריירה שלו - הוא צריך להוכיח את עצמו ולבנות את המוניטין מחדש. 'אני איקר קסיאס החדש', אמר מהיום שהצטרף לאימוני הנבחרת, והוא באמת צריך לצאת לדרך חדשה. הקרב מול דייגו לופז על חולצת ההרכב יהיה לא פשוט. סביר להניח שקסיאס יקבל את הקרדיט בהתחלה, ובין כותלי הברנבאו הוא עדיין קונצנזוס - סמל, שחקן עם מעמד, הקפטן כמובן וגם שוער מדהים, אולי הטוב בעולם בעיניהם - אבל מבחינה מקצועית חובת ההוכחה עליו. ובל נשכח את ההבטחה שלו אחרי הזכייה באליפות 32' - 'נחזור לכאן(לסיבלס) עם הלה-דיסימה'...

[​IMG]
אחרי עונת בלהות, כולם מחכים לקסיאס האמיתי...

בעבר שגיא כהן אמר על ראול, בעונתו האחרונות בריאל מדריד, את המשפט הבא - 'ריאל מדריד תשחק כדורגל פחות טוב עם ראול בהרכב - אבל היא לא יכולה לזכות בתארים בלי ראול'. יכול להיות שהאמירה הזו נכונה גם לאיקר קסיאס. ולדעתי האישית, ברשותכם:: איקר יחזור לעצמו סופית רק בזמן שאנחנו האוהדים נפסיק להתלהב מכל מיני הצלות 50-50 שלא היינו משבחים אותו עליהן מעולם בעבר. גם דודו אוואט טוב באחד על אחד, בתגובה למשחק שהפגין מול איטליה בגביע הקונפדרציות. לא רבים יהמרו נגד איקר קסיאס, אחד הטובים בהיסטוריה של המשחק. הוא לא מבוגר מידי(בן 32 סה"כ) וידוע ששוערים משחקים עד גיל מאוחר. אנחנו מחכים שתחזור לתת בראש, סאן-איקר...

[​IMG] לו"ז לקיץ:: וואחד פרה-טמפורדה

כמיטב המסורת, ריאל תצא לארה"ב ושם תקיים את מחנה האימונים שיחל ב-28.7 ויסתיים ב-11.8. סיבוב הדאווין באסיה כבר פאסה מבחינת ריאל. לפי לוח המשחקים שמצפה לחבורה של אנצ'לוטי, אפשר לחשוב שליגת האלופות כבר כאן. משחק האימון נגד גלטסראיי אמנם בוטל ברגע האחרון בשל אילוצים, ושחזור רבע גמר ליגת האלופות לא יהיה, אבל אנצ'לוטי בהחלט יפגוש את האקסית פ.ס.ז וגם ליון, אינטר ויובנטוס(או אברטון) ממתינות בקוצר-רוח. גם צ'לסי של מוריניו תהיה באיזור אבל משחק עם אמוציות לא יהיה.

[​IMG]

הרגע המרגש של הקיץ יהיה בסוף החודש, קצת אחרי שהליגה הספרדית תצא לדרך(17-18 באוגוסט), כגביע הברנבאו המסורתי יקבל משמעות אחרת לחלוטין בזמן שהיריבה תהיה אל-סעעד, קבוצתו הקטארית של ראול. המלך חוזר הביתה באיחור של שנתיים ויגיע לברנבאו לראשונה מאז עזב(בעבר היה ניסיון לקיים את משחק גביע הברנבאו נגד שאלקה, מה שלא צלח; כמוכן, ראול ניסה להגיע למשחק הגומלין מול דורטמונד אך הקבוצה הקטארית אסרה עליו ברגע האחרון). ראול ישחק מחצית אחת בלבן של ריאל מדריד שכל-כך אפיין אותו, ומחצית במדי קבוצתו החדשה עימה זכה באליפות בעונה שחלפה. זה יהיה הפיצוי הגדול עבור האוהדים שהעונה לא ייהנו מסופר-קלאסיקו ענק כבר בחודשי הקיץ, הרי ריאל מדריד הפסידה בגמר הגביע... ריאל פותחת את העונה במשחק בית מול בטיס והמבחן האמיתי הראשון שלה יהיה בדרבי הביתי נגד אתלטיקו מדריד במחזור השביעי. לוח המשחקים זימן לריאל מדריד הגרלה נוחה. הציפיות תמיד גבוהות ועכשיו בכלל - פתיחת עונה עגומה כמו אשתקד ממש לא באה בחשבון...


למעוניינים: ריאל מדריד - הדיון הרשמי של העונה שעברה

-------------------------------------------------------------------------

דעות, עידכונים(לא לחזור על דברים שכבר עודכנו, לא מהתקשורת הישראלית),שאלות, וויכוחים, הערות, הארות, תגובות וכל מה שקשור לריאל מדריד - רק כאן! שיהיה דיון פורה ומעניין :aaa21:

דיון התלבושות באנגליה 2014/15

מנצ'סטר סיטי 2013/14

$
0
0
[​IMG]

תקציר הפרקים הקודמים:

בראשית נתחיל עם הקיץ שאחרי הזכייה באליפות ההיסטורית שרק עליה אני יכול לכתוב עמוד שלם, כאמור, קיץ שומם שלא היה כמוהו מאז שהשייח' מהאמירויות הביא את הטאצ' שלו לתכולים ממנצ'סטר - יש שיגידו אופוריה מהאליפות אבל בעיקר כי באמת סיטי הייתה מושלמת בכל עמדה באופן יחסי למעט עמדה אחת, העמדה בה בארי משחק.
אז תחילה הביאו את רודוול, האנגלי המוכשר במחיר מופקע לדעת רבים (לדעתי הוא עוד יהיה להיט) שבסה"כ הגיע על תקן תלמיד שבזמן המתאים יקבל את הצ'אנסים שלו עד שהשתלב בהרכב וככה משכו אותנו עד היום האחרון של הקיץ בו קיבלנו גל של רכישות בדמותם של נסטאסיץ' הבלם המבטיח (התברר כרכישה הטובה ביותר של אותו קיץ - בלם מבטיח שאני צופה לו עתיד לא קטן), סינקלייר (מי זה?), מאייקון שהגיע בעיקר בגלל הניסיון הרב שלו בצ'מפיונס (מיותר מאוד) וחאבי גארסיה שהגיע על תקן השחקן שאמור לשחק לצד יאיא טורה אחרי שכשלנו במירוץ אחרי דה רוסי (גם הוא, כמו כל הרכשים של אותו קיץ [פרט לנסטאסיץ' ורודוול שלא שיחק בגלל פציעות] היה בזבוז כסף).


שמות השחקנים הללו שנירכשו ויכולת של שחקנים שבעים מעונת האליפות (מה שגורם לי להעריך מאוד את יונייטד על היציבות המדהימה שלהם מאליפות אחרי אליפות) הובילו לפתיחת עונה צולעת משהו כאשר רק דז'קו אחד הביא לנו 3 נקודות לא פעם ולא פעמיים בתחילת העונה וכך בעצם ביסס את עצמו כסופר סאב המושלם של מנצ'יני ובצדק. דז'קו תמיד היה שם, אם זה בשער יחיד בדקות הסיום או אם זה בליסחוב את הקבוצה לבד למהפך במו רגליו. אין זה פלא בעיני אף אחד שגם אותו דז'קו סיים כמלך השערים של הקבוצה בליגה עם 14 כיבושים בזמן שהחברים שלו להתקפה נפצעים (אגוארו), עוברים קבוצה (באלוטלי). אז כך בין גמגום לגמגום עוברים לפרק הבא שמתחיל גם ספר חדש (במקרה של סיטי ישן).

[​IMG]
נגרדו? who?!

ויקרא, וישמע, ויראה כל אוהד כדורגל את סיטי מודחת משלב הבתים בליגת האלופות (שוב), כאשר גם הפעם הסיטינזס מוגרלים ל'בית המוות' שהפעם כולל בתוכו את סגנית אלופת אירופה בעתיד ואת המודחת של אותה סגנית בחצי הגמר. אפשר לומר שההדחה השנייה ברציפות משלב כה מוקדם בליגת האלופות ובנוסף העובדה שבאותו החודש יונייטד פתחה פער של 6 נק' עלינו בעקבות הניצחון בדרבי באחד מהמשחקים היותר טובים העונה, פלוס היכולת הלא מספקת של השחקנים (דבר לו המנג'ר אחראי) גרמו למנצ'יני לחזור בחזרה לאיטליה לחפש עבודה כי בעצם מאז החל גל של שמועות על מאמנים שמקושרים לסיטי. כאשר יושב ראש המועדון, סוריאנו והמנהל המקצועי, צ'יקי בגיריסטיין מסבירים את הפסקה שלי בפשטות 'תודה רבה למנצ'יני על השנים שלו במועדון אך כולנו יודעים מה אנו מצפים'.

במדבר סהרה, כלומר גם במדבר סהרה היו עדים לאחת מהפתעות העונה כאשר במקביל להדחה מהצ'מפיונס ומיציאה לא רשמית מהמירוץ לאליפות הדרך בFA CUP הייתה קסומה בזמן שעד לחצי גמר שם פגשנו את צ'לסי לא ספגנו שער אחד, גם באותו משחק מול הפנסיונרים ידעו התכולים לנצח אחרי שמירת היתרון הכפול שלהם עד ש...הגענו, ראינו ופגשנו את המעצמה מוויגאן בגמר שנארח בוומבלי כמובן, 1-0 קטן בדקה ה-90 הספיק לוויגאן להגיע להישג שיא של המועדון עם זכייה ראשונה בתואר משמעותי כלשהו ולהפוך את מנצ'יני למחוסר עבודה באופן רשמי (שאגב, גם במידה והיה מסיים את העונה בטעם מתוק בדמות הזכייה בגביע המרגש היה מפוטר).

[​IMG]
תודה רבה על קפיצת המדרגה הגדולה, תיזכר תמיד, אריוודרצ'י

דברים שקרו מאז סיום העונה, אז אחרי אין ספור שמועות ודיווחים פלגריני מונה להיות המאמן הרשמי של סיטי כאשר יחד איתו הביא צוות שלם חדש. השריד היחיד מהתקופה של מנצ'יני הוא בראיין קיד שנישאר להיות עוזרו של הצ'יליאני.
כמובן שיחד עם המאמן החדש באה שיטה חדשה, חזון חדש מה שאומר שחקנים חדשים ועל כל הדברים האלו ארחיב ציפיות של העונה הקרובה.

העידן החדש:

[​IMG]

אז אכן עידן חדש מתחיל באייסטלנדס תחת שרביטו של פלגריני שעשה דברים ניפלאים בספרד ביחס לקבוצות אותן אימן, אם זה בויאריאל שם הוביל את הצוללת הצהובה הצנועה עד לחצי גמר ליגת האלופות ואף לסגנות בליגה בה מתחרות ברצלונה וריאל מדריד, אם זה במלאגה העוד יותר צנועה שהוביל עד לדקה לפני חצי גמר ליגת האלופות כאשר רק טעות שיפוט מנעה ממנו את ההישג העצום. על הקדנציה בריאל מדריד אין הרבה מה לומר, בסה"כ לקרוא למה שהלך שם כישלון זה לא נכון הרי הוא אימן קבוצה חדשה לגמרי (מונה למאמן בקיץ בוא היה הגלקטיקוס השני) ובכלל, לעמוד בסיר הלחץ שם בבירה זה על גבול הבלתי אפשרי.
פה בסיטי הוא מגיע לקבוצה שרק צריכה את המאמן הזה שיגרום לה להתפוצץ כי כישרון יש, ויש בשפע ואם בגריסטיין חושב שהוא האיש הנכון, אז מי אנחנו שנגיד משהו..
בנוסף, האימרה של סורינו, מנכ"ל סיטי ("הציפייה היא לקחת חמישה תארים בחמש השנים הבאות, כולל הצ'מפיונס ליג - ממוצע של תואר לעונה") לבטח גרמה לירידת מתח אצל האיש על הקווים שבאחד הראיונות שלו אמר "רק חמישה תארים?" מה שאומר שהציפיות שלו מהקבוצה הן עצומות ואם מאמן צנוע כמוהו מרשה לעצמו להוציא מילים כאלה מהפה סימן שהוא בטוח בעצמו ב101% מה שגורם לי אישית ליסמוך עליו עוד יותר.
מכאן, החלק של האוהדים הוא רק לתת גב מלא למאמן בדיוק כמו שההנהלה נותנת לו וניראה שאנחנו על המסלול הבטוח להמראה וגם לשהייה ארוכה באוויר עד שלפלגריני ימאס מהמטוס או שלחילופין ימאס בתפקיד ויפרוש מה שיגרום לנו לתדלק מחדש. לא אומר שיהיה קל בליגה של יונייטד ומוריניו אך בהחלט לא בלתי אפשרי.

השיטה:
לדבריו של רודוול- פלגריני עובד באימונים על משחק לחץ עוד מהחצי של היריב במטרה לזכות בכדור מהר ולהמשיך במשחק מסירות מאורגן סטייל ברצלונה.
אין עוררין בכלל שהכדורגל שנשחק הוא יהיה התקפי ומהנה לצפייה כי זה היה אחד השיקולים היותר מרכזיים במינוי המאמן הבא מצד בגריסטיין ואין ספק שהצ'יליאני עונה להגדרה שגם הצהיר כבר לא פעם אחת שהאוהדים יהנו מאוד ממה שהם יראו.

הרכש:
בגזרת העוזבים- מריו באלוטלי: הראשון שעזב היה מריו, האיטלקי עזב בינואר האחרון למילאן בתמורה ל20 מיליון אירו אחרי שלכולם כבר היה ברור שמהעז הזה לא יצא מתוק, הכישרון קיים שם ובשפע אבל אופי ומוסר עבודה שלעולם לא השתנה לא יאפשרו לכישרון שאני חופר עליו עוד מהשנים הראשונות שלו באינטר להתפוצץ. בינתיים, גם 'רק' הכישרון הזה מספיק למריו לכבוש את הליגה האיטלקית ואני שמח מאוד בשבילו.
קרלוס טבז: אז עוד שחקן פרובלמטי עוזב את הסיטי בתמורה ל10 מיליון ליש"ט שיכולים ליגדול עוד ב2 מיליון ליש"ט. תודה רבה לקרליטוס על שלא משנה מה קרה מחוץ למגרש את ה100% על הדשא הוא נתן תמיד.
מאייקון: אחד הרכשים היותר מיותרים בדיעבד שעוד קיבל אכשהו דקות בעיקר בגלל הפציעה של ריצ'ארדס. הגיע כשחקן לליגת האלופות כעיקרון בשל הניסיון הרב שיש לו בזירה הזאת אבל בגלל הכישלון מלהעפיל לשלבים מתקדמים יותר היה מיותר מאוד.
רקיק: הבלם\ מגן שמאלי המוכשר ששורשיו בהולנד הושאל לעונה אחת לאיינדהובן בתקווה להתפתח עוד.

בגזרת הבאים- חסוס נבאס: הראשון שהיה להצטרף למאמן החדש היה הקיצוני המצויין של סביליה, מדובר בשחקן אגף קלאסי, מהיר במיוחד שיודע לעשות דברים טובים עם הכדור, גם בעיטות מצויינות יש לו רק נקווה שיתמש בהן יותר. עקבתי אחריו עם זכוכית מגדלת בגביע הקונפדירציות האחרון ולעניות דעתי הוא היה אחד משלושת השחקנים היותר טובים בנבחרת הספרדית. שחקן התכלס היחיד בספרד שיודע לשנות את המשחק ולא סתם זה הקלף של דל בוסקה תמיד (מונדיאל 2010, היורו האחרון). אני בטוח שהוא יצדיק את ה14.9 מיליון ליש"ט שהשקיעו עליו.
פרננדיניו: קשר אחורי, היה הפייבוריט שלי לעמדת הקשר האחורי אחרי מאטווידי הצרפתי של פסז' והינה הוא גם הגיע, קישור שלו ושל יאיא יכול להיות לא פחות מאימתני. 30 מיליון ליש"ט עלה לנו הברזילאי.
נגרדו: רכישה תמוהה משהו לדעת רבים, נקווה ששיתוף הפעולה שלו עם נבאס יוכיח למפקפקים (בראשותי) אחרת. 20 מיליון ליש"ט.
יובטיץ': 26 מיליון ליש"ט עלה המונטונגרי המוכשר הזה שזכה להשוואות לגדולי שחקני הסרייה א', מדובר בשחקן שיכול לשחק בכל 4 העמדות ההתקפיות ב4-2-3-1, באמת זכינו בשחקן שיודע לעשות הכל אם כי יכולת הכיבוש שלו לוקה בחסר אבל זה בגלל שבגדול מדובר בחלוץ שני.

[​IMG]
הרכש היקר ביותר הקיץ, הקישור בידיים טובות

הצבת השחקנים, איך נשחק?
שאלה שמעסיקה אותי אישית מאוד זה מה ניראה במשחק הפריימרליג הראשון מול ניוקאסל, כלומר ספרתי והגעתי לפאקינג 9 שחקני התקפה על 4 עמדות וזה עוד מבלי להזכיר שחקנים מוכשרים שאמורים לקבל צ'אנסים כמו דניס סוארז, לופז הפורטגזי וג'וידטי.
אגוארו, יובטיץ', דז'קו, נגרדו, נאסרי, סילבה, נבאס, מילנר וסינקלייר - את השניים האחרונים וודאי נשאיר בעקבות החוק של ה-8 שחקנים אנגלים שמחוייבים להיות בסגל ומה גם שמילנר שחקן אידיאלי לספסל שיכול לכסות המון עמדות. נאסרי לפי מה שאני רואה ממשחקי ההכנה זה האיסקו של סיטי (אני מאוד תופס מהצרפתי, רק שיפגין יציבות למען השם), נבאס הוא בול על העמדה של סילבה אם כי כל אחד משחק בסגנון אחר, אין מצב שאחד מאגוארו וסילבה יהיה מחוץ להרכב מה שמשאיר סמטוחה אחת גדולה וכאב ראש שעבר את גבול הבריא לפלגריני. מה שכן טוב זה שאין שחקנים כמו באלוטלי וטבז והסגל מורכב משחקנים מקצוענים שלא צפויים לעשות פרצופים אלא להילחם על מקומם.
ב4-3-3 ההרכב האופטמלי לדעתי הוא-הארט;זבאלטה\ריצ'ארדס, קומפאני, נסטאסיץ', קלישי; פרננדיניו, יאיא, נאסרי; סילבה, אגוארו, יובטיץ' (וזה למרות שאין סיכוי שבעולם שאחד משני חלוצי המטרה ישב על הספסל).
ב4-2-3-1 ההרכב האופטימלי לדעתי הוא-הארט;זבאלטה\ריצ'ארדס, קומפאני, נסטאסיץ', קלישי; פרננדיניו, יאיא; נבאס, יובטיץ', סילבה; אגוארו.

בקיצור, למרות שהתחילו דיבורים על הארכת החוזה של הבוסני אני בהחלט רואה תסריט בו הוא עובר לאחת מנאפולי\ דורטמונד ואז כבר יהיה לפלגריני הרבה יותר קל.

בקישור האחורי ובהגנה זה כבר הרבה יותר פשוט, פרננדיניו ויאיא זה באנקר בכל הרכב, בהגנה יש את ההזדמנות לרוטציות בעמדות של המגנים ועוד פרט מעניין, ניראה כאילו לא יבוצעו עוד רכישות משמעותיות (היו דיבורים על בלם) בחלק האחורי בעקבות ההסבה של גארסיה לעמדת הבלם (רעיון נחמד בשביל לא לאבד את הספרדי לגמרי וככה רודוול ובארי בעצם עדיין חלק חשוב בקישור האחורי).

[​IMG]
כולנו סקרנים

לוח המשחקים לקיץ:
משחקי הכנה:
7\14 | סופרספורט - מנצ'סטר סיטי 0-2
7\18 | אמזולו - מנצ'סטר סיטי 1-2
7\24 | דרום סין - מנצ'סטר סיטי
7\27 | טוטנהאם\ סנדרלנד - מנצ'סטר סיטי (משחק על מקום ראשון או שלישי)
7\31 | מנצ'סטר סיטי - מילאן (AUDI CUP)
8\1 | מנצ'סטר סיטי - באיירן מינכן\ סאו פאולו (משחק על מקום ראשון או שלישי)
8\10 | מנצ'סטר סיטי - ארסנל (משחק יזיזות)
משחקים רשמיים:
8\19 | מנצ'סטר סיטי(בית) - ניוקאסל
8\25 | קארדיף - מנצ'סטר סיטי (חוץ)
8\31 | מנצ'סטר סיטי (בית) - האל סיטי


מקווה שיצא בסדר, מפה יש רק לאחל לדיון פורה ולהצלחה של הסיטי שלנו, ctid :sm_icon_thumright:

COME ON CITY!

ארגנטינה - סטואי יצליח להחזיר את התהילה?

$
0
0
[​IMG] [​IMG]



ארגנטינה בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: אורוגוואי 2 - 3 ארגנטינה (מונטבידאו, אורוגוואי, 16 במאי 1901)
הניצחון הכי גדול: ארגנטינה 12 - 0 אקוואדור (מונטבידאו, אורוגוואי, 22 בינואר 1942)
ההפסד הכי גדול: צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה (הלסינבורג, שבדיה, 15 ביוני 1958), בוליביה 6 - 1 ארגנטינה (לה פאס, בוליביה, 1 באפריל 2009)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: חאביאר אדלמאר "פופי" סאנטי, 145 הופעות.
מלך השערים: גבריאל עומאר "באטי" באטיסטוטה, 56 שערים.


La Albiceleste, התכולה-לבנה, נבחרת ארגנטינה, שוב מגיעה למונדיאל עם ציפיות ללכת עד הסוף. אולי הקשישים הארגנטינאים יצליחו להעיד על כך, אם כי גם הם כנראה לא יצליחו להסתכל כל כך הרבה זמן אחורה מבלי לתת להווה להשפיע, אבל פעם פעם הייתה כנראה תקופה בה ארגנטינה לא האמינה שהשמש זורחת לה מהתחת (בכדורגל). אבל מאז הזכיות ב-78 ו-86 אם אתה ארגנטינאי אז כנראה אתה מאמין שהנבחרת שלך הולכת לזכות בכל מפעל בו תשתתף, גם אם הנבחרת מורכבת מפיסח, גידם, אילם, עיוור, תתרן, חירש, קירח, שוער בכיסא גלגלים, סקאלוני, צ'ינו גארסה ועוד כמה קונוסים. ושום דבר לא השתנה גם היום כשארגנטינה רושמת 24 שנה מבלי לעבור את רבע הגמר במונדיאל.

[​IMG]
בארגנטינה מתגעגעים לגביע

מאז ההדחה המשפילה בדרא"פ עם מראדונה ספגה האלבי-סלסטה עוד מכה מביכה, כשהושפלה בקופה אמריקה שנערך בארגנטינה לעיני הקהל המקומי. ארגנטינה התקשתה בבתים עם ניצחון אחד בלבד, והודחה בפנדלים ע"י השכנה הקטנה אורוגוואי ברבע הגמר. צ'צ'ו באטיסטה לא נשאר אחרי הכישלון ואלחנדרו סאבלה קיבל את המושכות. ההתחלה הייתה לא מרשימה, תוצאות סבירות במשחקי אימון ואז ניצחון גדול על צ'ילה בפתיחת המוקדמות סימנו כי משהו טוב מתרחש, אבל מייד לאחר מכן ספגה ארגנטינה הפסד מביך לונסואלה. מפלס הביטחון עדיין היה גבוה, אבל אז במחזור הבא תיקו בייתי עם בוליביה זיעזע את ארגנטינה. אחרי 4 ימים קשים הגיע המפנה, ניצחון גדול בקולומביה שאחריו סאבלה והשחקנים לא עצרו והעפילו בקלות יחסית למונדיאל אחרי הטראומה של המחזור האחרון במוקדמות של מונדיאל דרא"פ. סאבלה עשה לא מעט ניסויים בתחילת המוקדמות, אבל הסגל די התייצב בסיום והנבחרת הציגה יכולת מרשימה במשחקי הבית ומערכים טקטיים זהירים בחוץ, מה שהביא בסוף את התוצאה המיוחלת. מסי, שזכה המון ביקורת על יכולתו בנבחרת הצליח במוקדמות לשכנע את האוהדים עם 10 גולים ויכולת גבוהה. גם היגוואין הלא פופולארי כבש הרבה וההגנה עשתה את העבודה שלה במשחקים החשובים. הרבה מהשערים שארגנטינה ספגה היו במחזורי הסיום עם הכרטיס בכיס.

השורה התחתונה של המוקדמות הייתה המקום הראשון עם 32 נקודות ומאזן שערים מרשים של 35 שערי זכות מול 15 שערי חובה.

לוח המשחקים:
16 ביוני, 01:00 [​IMG] בוסניה הרציגובניה - ריו דה ז'ניירו.
21 ביוני, 19:00 [​IMG] איראן - בלו הוריזונטצ'ה.
25 ביוני, 19:00 [​IMG] ניגריה - פורטו אלגרה.

*שעות המשחקים לפי שעון ישראל



סגל השחקנים:

רשימת השחקנים למונדיאל שהציג סאבלה הייתה כל כך לא מפתיעה שזה כמעט והיה מפתיע. המאמן כמעט ולא עשה ניסיונות בחצי השני של המוקדמות, וגם בשנה שלפני המונדיאל נשאר נאמן למרבית השחקנים שלקחו חלק במשחקים הרשמיים קודם לכן לא משנה מה כושרם. הסגל הסופי מציג התקפה חלומית, קישור עם סימני שאלה והגנה לא זוהרת עם שוערים בכושר לא טוב.

בשער הנבחר הוא סרחיו רומרו שעשה עבודה טובה במשחקי המוקדמות, כשסאבלה מתעלם מכך שהוא כמעט ולא שיחק העונה בצרפת. גם המחליפים שלו מגיעים אחרי עונות לא מבריקות בעוד ווילי קאבז'רו, עם עונות טובות בספרד, נשאר בחוץ. במרכז ההגנה המועדפים יהיו ככל הנראה גאראיי ופרנאנדס, אבל הרמה של הבלמים כל כך צמודה שאין לדעת. באגפים סאבלטה ורוחו הם המגנים היחידים, שהגיבוי הם בלמים שיכולים לשחק כמגנים. שלישיית הקישור תורכב ממסצ'ראנו במרכז, די מריה משמאל, הצמד הכי בטוח בהרכב יחד עם מסי. סימן שאלה עולה בימין - סאבלה אוהב את גאגו לעמדה, אבל פינטיטה מתאושש מפציעה ולא נראה טוב העונה. ביגליה ובאנגה הם האופציות האחרות. לראשון יתרון בשל איכויות ההגנה שלו בעזרה למסצ'ה. שאר האופציות הן התקפיות יותר וידרשו מדי מריה לעשות הרבה יותר הגנה. היעדרויות של ביגליה ו/או מסצ'ראנו עלולות לסבך מעט את סאבלה שקצר בכלים הגנתיים בסגל הקישור. השפיץ החלומי של ארגנטינה מורכב ממסי, קון והיגוואין, חוד שקשה לדמיין טוב ממנו. לשלישייה גיבוי מלאבסי לתמיכה ופאלסיו למרכז. טבס, השחקן שחלק גדול מהעם דרש לסגל, נשאר בחוץ לאחר שלא הוזמן פעם אחת בעידן סאבלה.

4-3-3 נראה כמו המערך הקלאסי של סאבלה, למרות שבמוקדמות לא פעם השתמש במשחקי החוץ הקשים (בגבהים בעיקר) בהגנה צפופה יותר עם שלושה בלמים. במונדיאל אין לו משחק בפסגות האנדים, אבל אם יצטרך להוציא מערך מהכובע אל תופתעו אם ארגנטינה תעלה בבונקר עם פאלסיו בשפיץ לרוץ אחרי הכדורים הארוכים.

שוערים: סרחיו "הקטן" רומרו (מונאקו, צרפת), מריאנו אנדוחאר (קאטאניה, איטליה), אגוסטין אוריון (בוקה, ארגנטינה).

הגנה: ניקולאס "ניקו" אוטאמנדי (אתלטיקו מיניירו, ברזיל), מרטין "מיצ'ו" דמיצ'ליס (מנצ'סטר סיטי, אנגליה), פדריקו "הרזה" פרנאנדס (נאפולי, איטליה), אסקיאל "הרזה" גאראיי (בנפיקה, פורטוגל), הוגו "הקורדוביאני" קאמפאנרו (אינטר, איטליה), חוסה מריה "צ'מה" באסנטה (מונטריי, מקסיקו), מרקוס "הילד" רוחו (ספורטינג ליסבון, פורטוגל), פאבלו "סבה" סאבלטה (מנצ'סטר סיטי, אנגליה).

קישור: חאביאר "הבוס הקטן" מאסצ'ראנו (ברסלונה, ספרד), פרנאנדו "היפיוף" גאגו (בוקה, ארגנטינה), לוקאס "הנסיך" ביגליה (לאציו, איטליה), אבר "טנגיטו" באנגה (ניואלס, ארגנטינה), אנחל "האיטרייה" די מריה (ריאל מדריד, ספרד), מקסימיליאנו "החיה" רודריגס (ניואלס, ארגנטינה), אנסו "אנסו" פרס (בנפיקה, פורטוגל), אאוגוסטו "השחור" פרנאנדס (סלטה דה ויגו, ספרד), ריקארדו "ריקי" אלבארס (אינטר, איטליה), חוסה "הנסיך" סוסה (אתלטיקו מדריד, ספרד).

התקפה: ליאונל "הפרעוש" מסי (ברסלונה, ספרד), גונסאלו "המקטרונת" היגוואין (נאפולי, איטליה), סרחיו "קון" אגוארו (מנצ'סטר סיטי, אנגליה), אסקיאל "פוצ'ו" לאבסי (פ.ס.ז', צרפת), רודריגו "התכשיט" פאלסיו (אינטר, איטליה).


אפור אפור אבל מצליח (בינתיים):

אלחאנדרו "הרגוע" סאבלה

[​IMG]

גיל: 59.
רזומה כמאמן: אסטודיאנטס (2009-2011) נבחרת ארגנטינה (2011 - ?).
מאזן: באסטודיאנטס - 97 מ', 58 נ', 21 ת', 18 ה'. סביר בנבחרת - 32 מ', 19 נ', 9 ת', 4 ה'.

מפתיע לראות מאמן בגיל 59 עם רזומה של 5 שנים כמאמן ועוד ברמות האלו, אבל לא מדובר באדם מבוגר שחיפש תחביב לפנסיה והתגלגל לנבחרת ארגנטינה במקרה זה. סאבלה היה שחקן מוכשר עם קריירה יפה כולל מספר הופעות בנבחרת ארגנטינה, לכינוי שלו זכה בשל הסגנון האיטי והרגוע שלו במגרש כמו גם האופי הנוח שלו (פאצ'ורה יכול להתפרש כעצלן, כמו גם כרגוע). אופי שאולי לא עזר לו לממש את המירב מהכישורים שלו. לאחר הפרישה, ופה מגיע "הנעלם" הגדול שמסביר את ההפרש, סאבלה הפך להיות מאמן ועבד במשך שנים ארוכות כעוזרו של דניאל פאסרלה. כולל ברמת הנבחרות עם ארגנטינה ואורוגוואי. בגיל 54 לקח לראשונה קבוצה בוגרת כמאמן ראשי, אסטודיאנטס, איתה זכה בליברטאדורס ואליפות תוך זמן קצר. תחת הידיים של סאבלה אסטודיאנטס הציגה כדורגל יעיל וטקטי, שהצליח להקשות אפילו על ברסה הגדולה של פפ בגמר גביע העולם לקבוצות. לסאבלה היו חילוקי דיעות עם ההנהלה והוא החליט לעזוב, כשזמן קצר אח"כ צ'צ'ו באטיסטה התפטר מהנבחרת וסאבלה, למרות שלא היה המועמד הבכיר בתקשורת, הגשים חלום.

סאבלה קיבל את ארגנטינה באחת מהתקופות הקשות שלה, עידן מראדונה היה מעבר לכישלון מקצועי פשוט בלאגן אחד גדול. באטיסטה שהגיע אחרי הצליח להחמיר את חוסר האמון עם הקהל עם יכולת לא טובה וכישלון בקופה אמריקה. אחד הצעדים הראשונים שלו היו לתת למסי המאכזב את סרט הקפטן, בהמשך זימן לא מעט שחקנים והקהל חשש ששוב תהייה נבחרת לא יציבה שכל אחד שבועט כדור תמורת כסף איפשהו יכול ללבוש את החולצה שלה. גם הנטייה שלו לזמן שחקנים אותם הכיר מאסטודיאנטס, או אחרים שקשורים למועדון, הביאה לביקורת. התוצאות בהתחלה לא היו מספיק טובות להשתיק את הביקורות לחלוטין אבל סאבלה נשאר נאמן לדרכו ובסופו של דבר רשם קמפיין מוצלח למדי.

המאמן הוותיק מתנהל בשקט מול התקשורת ולא מתרגש מהביקורת, הוא עלה במערכים הגנתיים במשחקי החוץ באנדים הגבוהים מבלי להתבייש וחזר עם תוצאות טובות (היחידה שלא הפסידה באקואדור, אחרי בונקר הירואי אמנם). הוא לא זימן שחקנים מוכשרים שהקהל והתקשורת דרשו וכן זימן שחקנים שבארגנטינה מעטים שמעו עליהם, ופגע בינגו כל פעם. סאבלה הוא לא המאמן הכריזמטי, הוא לא מאמן של טיקי-טאקה, הוא גם לא מאמן של מערכי הגנה מרגשים, הוא כן מאמן שקט שבא לעבוד ולא מתרגש מהרעש. האם זה מספיק טוב? הזמן יגיד.

שחקני מפתח:

ליאונל אנדרס מסי

[​IMG]

הארגנטינאים נוהגים להתגאות בכך שיש להם את השחקן הטוב בעולם, מעבר לגאווה באפיפיור, הבשר הכי טוב, הנשים הכי יפות, הקהל הכי נאמן, הכי צבעוני, הנוף הכי יפה ה... אבל את הגאווה הזו שמופנית כלפי חוץ הם שכחו פעם אחר פעם כשמסי פשוט לא עמד בציפיות הבלתי אפשריות בנבחרת מהרגע שריקלמה פינה את מקומו ומסי הפך לשחקן המרכזי. על מה שהוא השיג ומשיג בברסלונה אין וויכוח, אבל בארגנטינה פשוט לא הבינו למה היורש של מראדונה לא מצליח לסחוב את הנבחרת כמו ה-10 האגדי (דיאגו, לא רומן). היותר רגועים ואנליטים יכלו למצוא הסברים, אבל את הקהל הרחב זה לא עניין ומסי חטף ביקורות על ימין, מרכז ושמאל. "הוא לא משחק בשביל המולדת" צעקו אחדים, "פצ'ו פריו" (נעלם במעמדים גדולים) צעקו אחרים, "החולצה כבדה לו" הסכימו ביציעים.

הפסקה הנ"ל היא פחות או יותר שחזור של זו מהמונדיאל הקודם, מאז הוא הספיק לאכזב בדרא"פ שם נכשל למצוא את הרשת, וגם בקופה אמריקה שם גם לא הצליח לכבוש מעבר לכישלון הקבוצתי המהדהד. אבל העניינים השתנו עם הגעתו של סאבלה, המאמן הוותיק נתן למסי את הקפטן וכנראה גם הרבה שקט. ילד הפלא, כבר בן 26, הוביל את הנבחרת לקמפיין מוקדמות נהדר וכבש 10 שערים לעומת ה-4 שכבש במוקדמות עם מראדונה (עם יותר דקות משחק). לא עושה רושם שהביקורת הארסית בעבר השפיעה יותר מדי על מסי, הילד, בעיני הוא תמיד יהיה ילד, נראה כמו מישהו שרק רוצה שיתנו לו לשחק עם הכדור ופחות מתעניין במסביב, אבל אם האווירה מסביב כן משפיעה אין ספק שאחרי הרבה זמן מסי מגיע עם תמיכה מלאה במולדתו.

חביאר אלחנדרו מסצ'ראנו

[​IMG]

כן אני יודע, לא מגוון ובדיוק אותם שני שחקנים מדרא"פ, אבל מה לעשות שהנבחרת תלויה יותר מכל בשני השחקנים האלו. לא סתם אצל מראדונה זה היה "מסצ'ראנו ועוד 10", בעוד אצל סאבלה מבלי שהמאמן הצהיר זאת זה די ברור שזה מסי ועוד 10.

"הבוס הקטן" (חפסיטו) ירשום בקרוב 100 הופעות בנבחרת, אולי אפילו כבר במונדיאל הזה, כשהראשונה הייתה עוד לפני שערך בכורה בקבוצה הבוגרת של ריבר פלייט. מאז המונדיאל הקודם מס'צראנו הספיק לעבור לברסלונה שם סיפרו לו שהוא בלם, אבל המנהיג והלב של הנבחרת לא זז ממרכז השדה של הנבחרת ואין שחקן שיותר מתאים ממנו להיות הלב, הסינקו, של ארגנטינה גם מבחינת המיקום במערך. מסצ'ה תמיד היה טוב כשלבש את האלבי-סלסטה, וכמו שלמרבית השחקנים יש את המועדון אותו הם אוהדים, אצל הקשר האגרסיבי זו הסלקסיון. למרות שבארגנטינה לא מפקפקים בו בכלל, במקומות אחרים עולה החשש שהיכולת שלו לשחק בקישור נפגעה לאחר זמן ארוך כל כך כבלם, אין ספק שאחד המפתחות המשמעותיים להצלחה של ארגנטינה הוא היכולת של מסצ'ראנו "להתרגל" מחדש לעמדת הסינקו שם ישחק. בארגנטינה לא דואגים, השחקן הקטן מעולם לא איכזב עד כה כשלבש את המדים של מדינתו.

אנחל פאביאן די מריה הרנאנדס

[​IMG]

היום מעטים זוכרים שלפני לא כל כך הרבה זמן לא כולם האמינו בקשר הרזה, "האיטריה", הרימו גבה שהוא נמכר בסכום משמעותי יחסית לבנפיקה, ואח"כ שריאל מדריד קנתה אותו בסכום גדול. הגדיל אחד מחברנו לפורום ואמר שדיאגו פרוטי טוב ממנו. השחקן הוכיח עצמו לאורך העונות במועדון הפאר הספרדי, אך עדיין נותרו לא מעט אנשים שחושבים שהוא לא באמת שייך לרמות האלו. הבאתו של בייל סימנה את דרכו החוצה מהמועדון, אבל הבחור החביב לא הבין את הרמז נשאר בקבוצה ורשם עונה טובה. בגמר האלופות הוא נבחר לאיש המשחק, ואולי עכשיו הביקורות יעלמו. בנבחרת הסיפור הוא אחר, הראשון להאמין בו מלבד אימו ואוהדי סנטראל היה מראדונה, לאט לאט קהל המאמינים גדל ואחרי המוקדמות האלו כבר אי אפשר לפקפק - די מריה הוא אחד השחקנים החשובים והמוערכים בנבחרת, עם כישרון ודמיון לא מעורערים אשר מגובים במשחק לחימה ומשמעת טקטית במשחקים שנדרש לכך. זכורה במיוחד ההופעה ההירואית שלו בבוליביה, שם יחד עם הבחור הנ"ל לא הפסיק לרוץ 90 דקות בתנאים הקשים. מסצ'ראנו ועוד אחד דואגים להגנה, שלישייה קדמית דואגת להתקפה, די מריה צריך לדאוג לעזור גם לאלו וגם לאלו במרכז השדה בשביל לעזור לארגנטינה לעבור את הרבע גמר המקולל.


לשים לב ל...:

פאוסטינו מרקוס אלברטו רוחו

[​IMG]

גיל: 24.
תפקיד: מגן שמאלי.
קבוצה: ספורטינג ליסבון (פורטוגל).

מרקוס רוחו ערך את הבכורה שלו בבוגרים אצל סאבלה באסטודיאנטס בתפקיד הבלם דווקא. לא לקח הרבה זמן והילד מצא את עצמו חורש את קו שמאל כמגן, או מגן-קשר, ועושה זאת בהצלחה רבה. רוחו זומן לנבחרת כבר אצל באטיסטה, אפילו שותף מעט בקופה אמריקה, אך הפך לשחקן הרכב משמעותי אצל סאבלה בקמפיין המוקדמות. מרקטיוס התחיל את דרכו באירופה על הספסל של של ספרטק הרוסית, אך במהרה עבר לספורטינג שם עשה קפיצת מדרגה גדולה במקביל לשדרוג מעמדו בנבחרת. הכדורגל העולמי לא משופע במגנים שמאליים איכותיים, ככה שגם ללא כישרון יוצא דופן רוחו יכול למצוא עצמו בטופ של הענף.

[​IMG]

ציפיות למונדיאל? מה זאת אומרת? אנחנו ארגנטינה ואנחנו הולכים לקחת את התואר תוך כדי ריקוד טנגו מרגש בחלק ההתקפי ולחימה בלתי מתפשרת בהגנה! כרגיל, ארגנטינה היא אחת המועמדות הפייבוריטיות בעיני עצמה ומסומנת חזק גם ע" העולם. יש נקודות תורפה בסגל, אבל אם במונדיאל הקודם הארגנטינאים האמינו איך עכשיו, עם מסי בוגר יותר ושקט במערכת, הם לא יאמינו? ארגנטינה מגיע במטרה להגיע לגמר, הדחה נוספת בשלב רבע הגמר לא תתקבל טוב בבית ועל חזרה מוקדמת יותר בכלל אסור לדבר!

ערב המשחקים ה-14:: ארגנטינה מול ניגריה, קרב משולש על העלייה בבית ה'

$
0
0
[​IMG]
אניימה עוצר את מסי במונדיאל הקודם
שני בתים נוספים מגיעי לסיומם היום. בבית 5, שמשחקיו ישוחקו מאוחר יותר, צרפת שכבר הבטיחה באופן מעשי (אם לא תיאורטי) את העפלתה לשמינית הגמר והמקום הראשון, תשחק מול אקוודור שצריכה ניצחון כדי ככל הנראה לסיים שנייה. שווייץ חייבת ניצחון על הונדורס - עם הפרש שערים גבוה, במידת האפשר - אך גם לקטראצ'וס נותר עוד סיכוי להעפיל לשמינית הגמר. עוד קודם לכן, מסי וארגנטינה ינסו להבטיח את המקום הראשון מול ניגריה, שמצידה צריכה לשמור על מקומה בשמינית הגמר, שכן אם הניגרים יפסידו איראן תוכל לעלות במידה ותנצח את בוסניה.

בית 5

אקוודור - צרפת (23:00, ערוץ 1)
הונדורס - שווייץ (23:00, ערוץ 33)

1. צרפת 2 0 0 2-8 6
2. אקוודור 1 0 1 3-3 3
3. שווייץ 1 0 1 6-4 3
4. הונדורס 0 0 2 5-1 0


בית 6

ארגנטינה - ניגריה (19:00, ערוץ 1)
בוסניה-הרצגובינה - איראן (19:00, ערוץ 33)

1.
ארגנטינה 2 0 0 1-3 6
2. ניגריה 1 1 0 0-1 4
3. איראן 0 1 1 1-0 1
4. בוסניה 0 0 2 3-1 0

מכבי חיפה 13/14: מאבדים עניין בכל מסגרת אפשרית

$
0
0
מכבי חיפה 2013/14

[​IMG]

העונה שעברה

אילו הייתם מאתרים ברחוב את חובב הכדורגל הישראלי הממוצע, ומבקשים ממנו לתאר במילה אחת את מכבי חיפה של שנות ה2000, סביר להניח שהתשובה שהייתם זוכים לשמוע במרבית המקרים היא המילה "יציבות". ואכן - כל אדם מן הישוב, אשר יבחן את הפעילות של המועדון מתחילת המילניום, יבין במהרה עד כמה נכונה קביעה זו - הן ברמת המאקרו (מכבי חיפה ביססה את מעמדה כחברה קבועה בצמרת ובמירוץ לאליפות), הן מבחינה נקודתית (בכל העונות האחרונות - כולל אלו שהוכתרו ככשלון - לא חלו תמורות תכופות ביכולת של הקבוצה, וכבר ממחזורי הפתיחה ניתן היה לעלות על הכיוון אליו תנשוב הרוח בשנה הקרובה) והן ברמה הניהולית (מאז מרץ 2000, לא פיטר יעקב שחר אפילו מאמן אחד באמצע העונה). אולם, העונה החולפת ניפצה את הקונספציה האמורה לעיל לרסיסים.

עם תחילת האימונים לקראת עונת 2012/13, התגבש בקרב קברניטי הקבוצה רושם הגורס כי תקופה גדולה עומדת בפתח: אחרי ארבע שנים עם אלישע לוי, הועבר שרביט האימון לרשותו של ראובן עטר - סמל עבר ומאמן מצליח (באופן יחסי); האוהדים עטו על שלל המנויים אשר הוצעו למכירה, בציפייה דרוכה לחזות בקבוצה החדשה, אשר נבנתה על ידי אליל ילדותם; ובנוסף לכל אלו, הקיץ הקשה שעבר על התל אביביות סימן את הירוקים כמועמדים טבעיים להנפת הצלחת בחודש מאי. מיותר לציין כי כל התחושות החיוביות והציפיות הגרנדיוזיות נמוגו במהרה, בעקבות פתיחת עונה קטסטרופלית (שתי נקודות בלבד השיגה מכבי חיפה ב5 המשחקים הראשונים). כך, תוך זמן קצר, הפך עטר מיקיר האוהדים לדמות שנואה ומסואבת, אשר דרדרה את הקבוצה לתהומות הליגה. בסופו של דבר, גם יעקב שחר, הבוס הגדול, איבד את סבלנותו האופיינית והודיע לעטר על סיום דרכו בקבוצה - כשהקבוצה אספה 7 נקודות בלבד מתוך 27 אפשריות והתבוססה בירכתי הטבלה.
עם פיטורי הכוכב המתולתל משנות ה90, קודמה למשרת המאמן הראשי בכרמל דמות מיתולוגית אחרת - אריק בנאדו. בשלב ראשון, נראה היה כי מינוי בלם העבר מהווה פתרון זמני בלבד (הוא בכלל "הוקפץ" למשרה מקבוצת הנוער). אולם, משעלו בתוהו המאמצים לאתר מועמד אחר, זכה בנאדו למעמד של קבע על הקווים. מאותו רגע, חל המפנה הגדול: בדומה לעוף החול המיתולוגי, הצליחה הקבוצה לקום לתחיה משאריות האפר שנותרו מתקופת עטר - ובן רגע, הפכה למכונת כדורגל דורסנית ועוצמתית. רצף משחקים פנטסטי, אשר כלל 12 נצחונות מתוך 14 הופעות, הזניק את מכבי חיפה בחזרה לצמרת הגבוהה - עד שנראה היה, בשלב מסוים, כי היא מסוגלת לקרוא תיגר על התואר ואף להשלים קאמבק היסטורי. לרוע המזל, גם היריבה הצהובה מתל אביב פתחה רצף נצחונות משלה - שנמשך גם כשלירוקים אזל הדלק. בסופו של דבר, המועדון סיים את עונת הליגה כ"סגן של בר כוכבא" בלבד (מקום שני, בפער 13 נקודות מהפסגה) ונחל מפלה צורבת במפעל הגביע, כמיטב המסורת, בדמות הדחה מאכזבת מול קרית שמונה בחצי הגמר.

[​IMG]
הצליח לעשות סדר בבלגאן של עטר, אך סיים את העונה עם טעם מריר. העונה הקרבה, מקווה אריק בנאדו, תיראה אחרת.

מה עשינו בשוק ההעברות?

אם פגרת הקיץ הקודמת התאפיינה במעורבות ירוקה מינימלית בשוק השחקנים, מדיניות אשר גבלה לעתים בזחיחות - את ההתנהלות של מכבי חיפה במסגרת חלון ההעברות הנוכחי, יש להגדיר באופן שונה לחלוטין. כבר בתחילת חודש יוני, נרשם איתות ראשון מכיוון הכרמל על העתיד לבוא בקיץ - בדמות החתמתו של רובן ראיוס. בקורות חייו של הקשר ההתקפי מספרד, אשר מתופקד בדרך כלל באגף השמאלי, ניתן למצוא עונה אחת במדי ברצלונה ב', יחד עם שנתיים מוצלחות במדי אסטראס טריפוליס מיוון (בעונה האחרונה, הוא הוביל את הקבוצה למקום הרביעי בליגה ולהופעה בגמר הגביע).
לאחר מכן, התפנתה מכבי חיפה לטפל בשתי עמדות נוספות; בזה אחר זה, הוחתמו בקבוצה שמעון אבוחצירא ואלעד גבאי, אשר זכו באליפות היסטורית עם קרית שמונה אך לפני שנה. אבוחצירא, חלוץ ליגה לגיטימי (ואולי אף מעלה מכך), אמור להוסיף נוכחות ואיכות מסוימת לחלק הקדמי החלש של הקבוצה - אך מידת התאמתו למשבצת החלוץ הראשי מוטלת בספק, בעיקר בגלל נטייתו להחמיץ מצבים קורצים. גבאי, לעומת זאת, נתפס כרכש "בטוח" יותר מבחינת מרבית האוהדים; הם סבורים כי יש ביכולתו של המגן בן ה27 לשדרג את משחק האגפים ולהפוך את הצד הימני לחלק אינטגרלי מהתקפת הקבוצה (כזכור, לא כך היה המצב בעידן אייל משומר).
לאחר הרכישות ה"בומבסטיות", בישר המועדון על החתמתו של רן אבוקרט - קשר הפועל חיפה באותה עת, ובנו של אברהם אבוקרט האגדי. בהתחשב בחזרתם של סארי פלאח וסינטאיהו סלליך המושאלים, קל להסיק כי עמדות המחליפים מאוישות כראוי.
למרות הנימה החיובית העולה מן הפסקות הנ"ל, מוטב שלא תשגו באשליות על סיום קמפיין הרכש לעונה הקרובה: לאור הצורך של הקבוצה בחוד חזק והתקרבות ההופעה האירופית הראשונה לעונה בצעדי ענק, במועדון עומלים במרץ על החתמת חלוץ זר ומוכח. עד עתה, הועלו מספר שמות פוטנציאליים (הבולט שבהם הינו ג'ייקוב מולנגה, הזמבי המאסיבי של אוטרכט), אך לא דווח על התקדמות משמעותית בגזרה זו.

משסיימנו לסקור את גזרת ההחתמות הפעילה, נעבור גם על מצבת השחקנים העוזבים, אשר מונה העונה מספר שמות מעניינים. בין פליטי מחלקת הנוער למיניהם (רז שטיין, דור כוכב, אמרי זייד ואחרים) ניתן למצוא את תמיר כהן - אשר הגיע למועדון בקול תרועה רמה ונזרק ממנו בבושת פנים, לאחר כשלון טוטאלי; את עודד אלקיים ולירוי צעירי - אשר הסתלקו כלעומת שבאו; את שלומי אזולאי ו-וויאם עמאשה, אשר שילמו את המחיר על חוסר המחץ והאנמיות של ההתקפה בעונה החולפת וקיבלו הודעת שחרור ללא תנאי (אם כי יש להסתייג ולומר שעזיבתם עדיין לא בטוחה במאת האחוזים. עמאשה, למשל, כבר הצהיר כי אין בכוונתו לחפש קבוצה חלופית - גם במחיר ייבוש ביציע). אולם, מעל כולם עומדת פרישתו של ניר דוידוביץ' - התמנון, השוער מספר 1, הסמל הנערץ ששירת את המועדון נאמנה במשך 19 שנים, 386 משחקים ואינספור הצלות, זינוקים וירטואוזים ופציעות קשות. במחזור סיום העונה, מול הפועל תל אביב, זכה דוידוביץ' לרשום את הופעת הפרידה שלו מהמועדון, לעיני 15,000 צופים נרגשים ומריעים.


תודה לאגדה שלא תישכח. "התמנון" תולה את הכפפות

ולתחזית...

אחד מערכי היסוד של אוהדי הכדורגל בכלל, ואוהדי קבוצות צמרת בפרט, גורס כי יש להתייחס לכל עונה כראשונה בין שוות; כלומר - על הקבוצה להתמקד בהשגת המטרות שלה ולהשקיע את מאת האחוזים כדי להצליח במהלך שנת המשחקים, ללא קשר למשתנים חיצוניים כאלו ואחרים (כדוגמת מעבר לאצטדיון חדש, שובע לאחר זכיה ברצף אליפויות ושאר ירקות). אם כך, נראה כי האוהדים הדוגלים בגישה זו לא ישמחו לשמוע על האווירה המיוחדת השוררת במכבי חיפה, לקראת השנה הקרבה. במהלך עונת 2013/14, יציין מועדון הכדורגל של מכבי חיפה 100 שנים להיווסדו - ואם מוסיפים לעובדה זו את המעבר לאצטדיון "סמי עופר" החדיש (הוא צפוי להתבצע במהלך העונה או מיד עם סיומה), קל יהיה להבין מדוע מעוניינת ההנהלה לקשט את המועדון במעטה של חגיגיות ואופטימיות. ומהי הדרך הטובה ביותר להפוך את חודש מאי הקרוב לחג צבוע בירוק, אם לא להחזיר את צלחת האליפות למקומה הטבעי?
על פניו, נראה כי באמתחתה של מכבי חיפה מצויים כל המרכיבים הדרושים להצלחה: מאמן צעיר ורעב, סגל מוכשר ומאוזן, ואווירה חיובית בקרב מחנה האוהדים. כעת, נותר רק לקוות שחומרי הגלם הללו אכן יתחברו למתכון מנצח - ושנדע עונה רווית הצלחות ושמחה.

דיון פורה ומהנה לכולם!

דיון ההיכלים

$
0
0
על מנת להימנע מהפרעות בדיון האיצטדיונים והפרעות לדיון הכדורסל, ראוי לדעתי לפתוח דיון ייעודי להיכלים.

אני ארכז בקצרה את הפרוייקטים שעל הפרק..

היכל הספורט רוממה- חיפה (5,000)
בבנייה
[​IMG]
עשוי לארח את הפיינל פור הישראלי בסוף העונה (2011/12) כדי להוריד מהעומס של היכל נוקיה שיארח את גמר הליגה האדריאטית.



היכל הפיס "ארנה"- ירושלים (5,600)
בבנייה
[​IMG]
בעתיד יורחב ל10,700. הבנייה בשלבים ראשוניים בלבד ועשויים לחול עיכובים או ביטולים של חלקים בפרוייקט עקב גירעון.


היכל הספורט טוטו- חולון (5,000)
בבנייה
[​IMG]
הבנייה יצאה לדרך בסוף חודש נובמבר האחרון



היכל הכדורסל בקריית הספורט- באר שבע (3,000)
בבנייה
[​IMG]
יוקם בסמוך לאיצטדיון "טוטו- ווינר" החדש



ארנה ראשון לציון (5,000-7,000)
בתכנון
[​IMG]
הערה: הושג מימון לפרוייקט מתרומה של מועצת ההימורים



היכל הספורט החדש- נתניה (3,000)
בתכנון
[​IMG]
הבנייה תצא לדרך בתחילת 2012



אולם הקרייה המחודש- אשדוד (2,200)
בתכנון
[​IMG]



היכל הישוב הקהילתי גן נר (2,000)
הושלם
[​IMG]
מאז שעברה הפועל גלבוע/גליל מהיכל כפר בלום להיכל בגן נר בעקבות האיחוד עם הגלבוע נאלצה להסתפק ב900 מקומות בלבד. כדי להתאים את התנאים למשחקים אירופאים, הורחב ההיכל ל2,000 מקומות.



אם שכחתי משהו.. מוזמנים להוסיף.

דיון פורה.

ליגת ווינר סל - מכבי ת"א אלופת המדינה בכדורסל 2013/14

$
0
0
[​IMG]ליגת ווינר סל - עונת 2013-14
ב-13 לאוקטובר תצא לדרך ליגת הכדורסל של ישראל וכמו מדי שנה גם הפעם צריך לעקוב אחרי מדריכים בנוגע לשיטת הליגה ורישום השחקנים. לאחר שבעונה החולפת השחקנים הישראלים נכנסו לשביתה לקראת סיום הליגה, הגיעו שני הצדדים (אירגון השחקנים והמנהלת) לפשרה: במסגרת חמש העונות הקרובות יתקיים בליגה החוק הרוסי, כלומר כל קבוצה תהיה מחויבת לשתף בכל רגע נתון במגרש שני שחקנים ישראלים. בנוסף, כל קבוצה תוכל לרשום עד חמישה זרים בטופס המשחק ובסך הכל שמונה שחקנים זרים במהלך העונה כולה. כמו כן, בעזרתו של הטוטו, קבוצה שתרשום ארבעה שחקנים זרים או פחות בטופס המשחק, בכל העונה, תהנה מבונוס של 250 אלף שקל מהטוטו. עם זאת, קבוצה שתשתף חמישה זרים ולו למשחק אחד בלבד במהלך העונה - יישלל ממנה הבונוס. בנוגע לרישום השחקנים הצעירים, כל קבוצה בליגת העל תחויב לרשום בסגל השחקנים שלה שני שחקנים ישראלים מתחת לגיל 22, ושחקן ישראלי שלישי מתחת לגיל 25. עם זאת, לעניין הזה אין שום חשיבות מבחינת קידום השחקן הישראלי מאחר ומדובר בסגל הרחב שתרשום כל קבוצה בליגה, ולא בסגל המשחק. המשמעות: כל קבוצה תוכל לרשום לצורך העניין גם שחקני נוער שהם חלק מהקבוצה הבוגרת.

שיטת המשחקים
שיטת המשחקים בליגת העל בכדורסל תשתנה כבר בעונה הקרובה, מעתה הבית העליון יהיה בן ארבע קבוצות בלבד בעוד הבית התחתון יכלול שמונה קבוצות.
העונה הסדירה תכלול 22 מחזורים בשני סיבובים כשלאחריהם יחולקו הקבוצות לבית העליון והתחתון. בבית העליון ייערכו שני סיבובים (שישה משחקים) בעוד בבית התחתון ישוחק סיבוב אחד (שבעה משחקים). בסיום הבתים, יתקיים הפלייאוף כאשר כמו בעונות האחרונות, הקבוצה מהמקום הראשון תארח את המקום השמיני, הקבוצה מהמקום השני תארח את זו שסיימה שביעית וכן הלאה. המשמעות היא שלכל המעפילות לבית העליון יובטח יתרון הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הגמר לא ישוחק במשחק אחד והאמת גם לא בסדרה: בישראל כאמור נוהגים למצוא שיטות שונות ומגוונות לקביעת אלופה, הספורטיביות לא אופציה. שני משחקים של בית וחוץ ייערכו בין שתי הקבוצות שיעלו לגמר, כאשר הקבוצה שתנצח בהפרש גבוה יותר בסיכום שני המשחקים, תצא לחגוג אליפות. פיינל פור לעונה מלאה זה הזוי? לא לדאוג ליצירתיות כשמדובר במנהלת הליגה.

לוח המשחקים

טבלת הליגה (מתעדכן)

[​IMG]
רק בישראל - הפסידה למכבי ת"א 5 מתוך 6 משחקים במהלך העונה וזכתה באליפות. מכבי חיפה חוגגת

[​IMG]
עוד לפני פתיחת הליגה, אנחנו מתחממים עם גביע הליגה, גביע ווינר סל, שצפוי לספק לנו כמה משחקים מרתקים ובראשם הדרבי התל אביבי כבר ברבע הגמר. המשחקים יתפרסו לאורך 5 ימים וישוחקו בבית מכבי בראשל"צ, למעט הדרבי התל אביבי ונתניה-ירושלים, שישוחקו בנוקיה.

תוכנית משחקי גביע ווינר סל

רבע הגמר (יום א' 6 באוקטובר, בית מכבי בראשון לציון):
-----------------------------------------------------
16:00 מכבי SCE אשדוד – עירוני דיזינגוף סחר נס ציונה (משחק ראווה)
18:15 הפועל יונט חולון – אלטשולר שחם גלבוע/גליל
20:45 הפועל פתאל אילת – מכבי דלתות פנדור ראשון לציון

רבע גמר (יום ב' 7 באוקטובר, היכל נוקיה בתל-אביב)
-------------------------------------------------
18:15 גרינטופס נתניה – הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב – הפועל SP מצרפלס תל-אביב

חצאי הגמר (יום ד' 9 באוקטובר, בית מכבי ראשון לציון)
----------------------------------------------------
18:15 הפועל יונט חולון או אלטשולר שחם גלבוע/גליל – גרינטופס נתניה או הפועל מגדל ירושלים
20:45 מכבי אלקטרה תל-אביב או הפועל SP מצרפלס תל-אביב – הפועל אילת או מכבי ראשון לציון

משחק הגמר יתקיים ביום ה' 10 באוקטובר בבית מכבי בראשון לציון.

שתהיה עונה פוריה ודיון מהנה!

תודה רבה לאורי (OriRR) שלקח על עצמו סיקור של חצי ליגה וכן גם לשי (LIVERPOOL87) וליעקב (yakov_y) על תרומתם לסיקורים

ולס עם גרמניה: באים לרקוד או באים לזכות?

$
0
0
[​IMG]


תעודת זהות
תאריך לידה:
שוויץ 3:5 גרמניה (באזל, שוויץ; 5.4.1908)
ההפסד הכי גדול: אנגליה חובבנים 0:9 גרמניה (בודפשט, הונגריה; 13.3.1909)
הניצחון הכי גדול: גרמניה 0:16 רוסיה (שטוקהולם, שוודיה; 1.7.1912)
מלך השערים: גרד מולר, מירוסלב קלוזה (68 שערים)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: לותר מתיאוס (150)
דירוג נוכחי: 2
הישגים:
  • זכייה במונדיאל: 1990, 1974, 1954
  • זכייה באליפות אירופה: 1996, 1980, 1972
היסטוריה

גרמניה זכתה שלוש פעמים באליפות העולם (1954, 1974, 1990). הזכייה הראשונה, הידועה גם בכינוייה 'הנס של ברן', הייתה הראשונה של גרמניה וכנראה המיוחדת ביותר מכולן, מכיוון שנבחרת מערב גרמניה הגיע כאנדרדוג מוחלט מול ההונגרים החזקים. משחק הגמר בין הנבחרות, שוחק באצטדיון וואנקדורף בברן 1954, היה הפעם השנייה בטורניר זה שבו נפגשות שתי הנבחרות. במפגש הקודם ביניהן בשלב הבתים הביסה הונגריה את מערב גרמניה בתוצאה 8:3. שחקן נבחרת הונגריה פרנץ פושקש שהפך לימים לאגדה, עלה לשחק אף על פי שלא היה כשיר למשחק. למרות זאת, הוא העלה את נבחרתו ליתרון 1:0 לאחר 6 דקות של משחק. שתי דקות מאוחר יותר, כבש זולטאן זיבור שער נוסף לזכות ההונגרים, והעלה אותם ליתרון 2:0, והיה נראה כי ההונגרים בדרך הבטוחה לזכייה בתואר. למרות זאת, שני שערים של הגרמנים מקס מורלוק והלמוט רהאן לפני המחצית איזנו את התוצאה, והחזירו את מערב גרמניה לתמונה. במחצית השנייה החמיצה נבחרת הונגריה מספר הזדמנויות בטוחות לכיבוש, והלמוט רהאן העניש את ההונגרים כשכבש שער נוסף, והעלה את נבחרתו ליתרון 3:2. שתי דקות לפני סיום המשחק, פסל שופט המשחק שער לא חוקי שכבש פרנץ פושקש, אך זעמם של ההונגרים כלפי השופט היה לשוא, ולאחר מספר דקות שרק השופט לשריקת הסיום. נבחרת מערב גרמניה ניצחה את נבחרת הונגריה בתוצאה 3:2, וזכתה לראשונה בגביע העולם. אותה הזכייה מיוחדת במינה כי היא גם סימנה את התפנית במצבה הכלכלי של גרמניה אשר יצאה ממש לדרך חדשה ומשגשגת מאותה התקופה.

[​IMG]
הנבחרת האגדית של 74, המוכשרת ביותר שידעה גרמניה?

מודניאל 1974 אשר אירחו הגרמנים היה ההזדמנות של גרמניה להחזיר את הגביע לאחר 20 שנה. במשחק הגמר של הטורניר כבשו הגרמנים פול ברייטנר וגרהרד מולר שער אחד כ"א, מול שער אחד של ההולנדי יוהן ניסקנס, והובילו את מערב גרמניה לניצחון על הולנד הגדולה של יוהאן קרוייף בתוצאה 2:1, ולזכייה שנייה בגביע העולמי. שי האומרים שזו הנבחרת החזקה ביותר שידעה גרמניה, עם סוללת כוכבים שגם זכתה בהכל והרבה בעוד מפעלים נוספים.

מונדיאל 1990 נערך בארץ המגף, איטליה. המנצחת בטורניר הייתה נבחרת מערב גרמניה, שניצחה במשחק הגמר את ארגנטינה בתוצאה 1:0, וזכתה בתואר בפעם השלישית בתולדותיה. כל שנשאר חקוק מאותו מונדיאל בארץ המגף, הוא הפנדל של ברמה אשר מכריע את גורל הטורניר לטובת גרמניה המאוחדת הטריה ומשאיר את מראדונה לדמוע. עם שלוש זכיות בתואר (ושלוש סגנויות) , הפכה גרמניה להיות הנבחרת המצליחה ביותר במונדיאל ל-4 שנים הבאות, עד שברזיל זכתה בתואר הרביעי שלה אחרי 4 שנים , במונדיאל 1994. מאמן הנבחרת הגרמנית פרנץ בקנבאואר הפך להיות הכדורגלן השני בהיסטוריה אחרי מאריו זגאלו מברזיל, שזוכה בתואר גם כשחקן (1974) , וגם כמאמן הנבחרת. כך למעשה , הפך בקנבאואר גם לקפטן הראשון של נבחרת שזכתה בתואר , שזכה בתואר גם כמאמן של אותה נבחרת.

מזה 24 שנים לא טעמו הגרמנים את טעם הזכייה. דורות של כוכבים גדולים כמו אוליבר קאן, מיכאל באלאק, ממט שול, מתיאס זאמר ואחרים, לא הצליחו לשחזר את ההצלחות. גם הדור העכשווי, שנחשב למוכשר ומגוון מאוד, נכנע לנבחרת הספרדית בטורניר האחרון בדרום אפריקה.

הדרך למונדיאל

גרמניה לא חשבה שהדרך למונדיאל תהיה כזאת קלה. יחד עמה שובצו לבית C השכנה אוסטריה, ידידה סקנדינבית כדוגמת שוודיה, איי פארו, אירלנד וקזחסטן. אז כפי שאפשר להסיק, הגרמנים לא נתקלו ביותר מדי קשיים, וניצחו בתשעה מעשרת משחקיהם. משחק אחד שהם יזכרו יהיה ה4:4 המטורף שנערך בברלין בין גרמניה לבין שוודיה; גרמניה הוליכה 0:3 במחצית, כאשר אוזיל קבע 0:4 אחרי 10 דקות במחצית השנייה. שבע דקות אח"כ איברהימוביץ' צימק ל1:4, שתי דקות אח"כ מיקאל לוסטיג קבע 2:4; 14 דקות לסיום אלמנדר התחיל להלחיץ את הגרמנים כשקבע 3:4, והוא ידע בדיוק למה הוא מלחיץ אותם, כאשר בדקה ה93, רסמוס אלם קבע 4:4 מ-ט-ו-ר-ף שייזכר לעוד שנים רבות.



שנה פחות יום מאוחר יותר, גרמניה התארחה אצל שוודיה בסולנה ושם חיכה לנו עוד משחק ענק. 42 דקות מהפתיחה וזה היה כבר 0:2 לשוודים. אוזיל צימק בדקה ה45 ל1:2, ואח"כ גרמניה פשוט התפוצצה על שוודיה, עם רביעייה בין הדקות 52-76. בתווך, הספיקו השוודים לצמק ל4:3, אבל בסופו של דבר זה נגמר עם 5:3 גדול לגרמניה, שהחזיר את הכבוד האבוד מהמפגש הקודם. שני מפגשים, 16 שערים, תאווה לעיניים! הגרמנים מסיימים ראשונים בבית עם 28 נק', 9 ניצחונות ותיקו אחד, יחס שערים +26 והרבה שקט נפשי לקראת גביע העולם.

המאמן: יואכים (יוגי) לאוו

[​IMG]

המאמן אשר כבר סוגר עשור בנבחרת (שנתיים עם קלינסמן) נוסע עם שחקנים כנראה לטורניר האחרון מבחינתו. במאזנו רקורד מרשים בטורנירים הגדולים כאשר בכל אחד מהם המנימום היה חצי הגמר, אך גביע עדיין לא נסע לברלין. הפעם כמו שזה נראה כרגע, המשימה קשה ומאתגרת מתמיד כאשר מכת פציעות של שחקנים קבועים שרצו אצלו ומכירים טוב את שיטת המשחק תחתיו, כנראה יראו את הטורניר מהבית, מהיציע או מהספסל. עדיין לא ברור לאיש לאלו מסקנות יגיע בזמן הקצר שנותר, בו יהיה חייב למצוא 11 בודדים שירוצו יחדיו כיחידה אחת. משחקי האימון שנותרו יספיקו כדי לבחון כמה אפשריות פרסונליות מעניינות שיש לו עדיין בסגל, אך לא יקנו לו נבחרת משומנת ומחוברת. את עבודת הבנייה והחיבור בין השחקנים היה על הנבחרת לתרגל בשנתיים האחרונות בשלבי המוקדמות, ולא כשלושה שבועות לפני המאני טיים. אם כך, רוב הסיכויים שיוגי יפנה בעיקר לאלו שכבר רצו אצלו בכמה משחקים בשנים האחרונות ומכירים את שיטות המשחק: קלוזה בגילו המתקדם, קדירה שרק לאחרונה הבריא ועדיין לא בפורמת משחק שנבנת לאורך עונה מלאה, קרוס או לאם בקישור האחורי שלא ברור אם הן אופציות באמת עדיפות על שווינשטייגר לצד קדירה, אוזיל אשר בנסיגה חדה אך כבר שחקן של קבע בנבחרת וקשה יהיה לנפות אותו מההרכב בלי שיעשה נזק וכו'. לאוו כנראה יבחר במנימום שינויים וזעזועים גם במחיר ריצה עם שחקנים שלא בכושר שיא, מאשר להתחיל להריץ שחקנים חדשים שלא מכירים את השיטה והמעמד רגע לפני הטורניר. יצמצם עבורו את הנזקים? ספק.

סגל השחקנים

שוערים:
מנואל נוייר (באיירן מינכן), רון-רוברט צילר (האנובר 96), רומן ווידנפלר (בורוסיה דורטמונד).

הגנה: ג'רום בואטנג (באיירן מינכן), פר מרטסאקר (ארסנל), פיליפ לאהם (באיירן מינכן), מאטס הומלס (בורוסיה דורטמונד), בנדיקט הוודס (שאלקה 04), מרסל שמלצר (בורוסיה דורטמונד), קווין גרוסקרויץ (בורוסיה דורטמונד), שקודרן מוסטפי (סמפדוריה), אריק דורם (בורוסיה דורטמונד).

קישור: לוקאס פודולסקי (ארסנל), בסטיאן שווינשטייגר (באיירן מינכן), מסוט אוזיל (ארסנל), תומאס מולר (באיירן מינכן), סמי ק'דירה (ריאל מדריד), טוני קרוס (באיירן מינכן), אנדרה שורלה (צ'לסי), מריו גצה (באיירן מינכן), מרקו רויס (בורוסיה דורטמונד), יוליאן דרקסלר (שאלקה 04), מתיאס גינטר (פרייבורג), כריסטוף קריימר (בורוסיה מנשנגלדבאך).

התקפה: מירוסלב קלוזה (לאציו), קווין פולאנד (הופנהיים).

שחקני מפתח

פיליפ לאם


[​IMG]

קבוצה: באיירן מינכן
עמדה: קשר אחורי, מגן ימני
גיל: 30

מזה כמה שנים טובות עונה לקטגוריה שחקן מפתח בנבחרת הגרמנית ובאופן טבעי ימלא תפקיד חשוב במשחק של הנבחרת. אומנם הפעם עשוי למלא תפקיד חדש אליו נכנס העונה בהדרכתו של פפ גווארדיולה - קשר הגנתי. לאם כבר תורגל גם במדי הנבחרת בתפקיד הנ"ל במהלך החודשים האחרונים אך עכשיו, כאשר בקישור ההגנתי נכפו חיסורים, לאם עשוי לסייע לנבחרת בעמדה ובמהלך המשחק אף לעבור תפקוד לעמדת המגן. מכל החיסורים, זה נראה כאילו שהנבחרת הרוויחה כולבו, אבל זה רק הזמן יגיד. לאם, אשר משמש גם כקפטן של הקבוצה, יצטרך להמשיך לשאוף לדחוף את החברים קדימה אל עבר הגביע וממרכז המגרש, המשימה טבעית ונגישה יותר לקפטן של קבוצה. יכולת מירבית היא משהו שיש לצפות משחקן שהולך לשחק תפקיד כל כך מרכזי ומכריע בגורל הנבחרת בטורניר, הכנראה די אחרון שהוא יקח בו חלק מוביל, בגילו הדי מתקדם. זו הזדמנות אחרונה שלך, לאם.

מירוסלב קלוזה

[​IMG]

קבוצה: לאציו
עמדה: חלוץ
גיל: 36

לא להאמין, מירוסלב קלוזה עדיין איתנו. עוד במונדיאל 2002 למד העולם להכיר את הסקורר הגרמני הבינלאומי והיום, בשנת 2014, מירוסלב קלוזה לא רק עדיין בסגל הנבחרת הגרמנית למונדיאל, אלא שהוא גם כנראה ממשיך להיות מיועד להרכב הראשון ואולי אף יותר מתמיד. אם חשבנו שבשנים האחרונות מריו גומז מתחיל לאיים על מעמדו בהרכב, אז אצל מריו גומז התחילה נסיגה בקריירה בשנה האחרונה שנדחה עלידי באיירן והיה חייב לחפש קבוצה וזה המשיך עד כדי פציעה שגמרה לו גם את הסיכויים להכנס לסגל הנבחרת. קלוזה בעצם מאותו הרגע הפך לשחקן חשוב עוד יותר כי למאמן הנבחרת הצטמצמו האלטרנטיבות. בשאר החלוצים ברחבי גרמניה הוא מאמין הרבה פחות, אך גם אם היה חושב שכן מישהו טוב מספיק עבור המעמד, אז זה עשוי להיות קצת מאוחר. אף חלוץ אחר בגרמניה לא קיבל מספיק דקות וצבר מספיק ניסיון על מנת לקבל כבר את תפקיד החלוץ הראשון של גרמניה. במצב שנוצר, קלוזה הוא סוג של באנקר, אך עם זאת, אם לא יפתח טוב את הטורניר, עדיין קיימת האופציה אותה המאמן כבר בדק ודיבר עליה בעבר והיא מערך ללא חלוץ. איך שאני רואה את זה כרגע, הדבר תלוי רק ביכולת של קלוזה. אם יהיה טוב, האופציה לשחק בלי חלוץ טבעי לא תעלה על סדר היום. כן וכמובן, אם קלוזה יהיה טוב ויכבוש, אז הוא רחוק רק שער אחד מלהשתוות לרונאלדו במלכות השערים של המונדיאל ובמרחק צמד מלהתבודד במעלה הטבלה.

תומאס מולר

[​IMG]

קבוצה: באיירן מינכן
עמדה: קשר
גיל: 24

אחד התגליות הגדולות של שנת 2010, אותה שנת מונדיאל בה פרץ לתודעה הבינלאומית, מגיע תומאס מולר לגביע העולם 2014 על תקן כוכב לכל דבר ועניין. בזמן הזה הספיק השחקן לאסוף כמה אליפויות בונדסליגה, גביעים וכמובן גביע אלופות. אם נשארו עדיין אתגרים שלא מומשו לבחור הדי צעיר, אז הטורניר שיצא לדרך בברזיל הוא בדיוק הגביע החסר בארון הגביעים. בתקופה בה שווינשטייגר לא בשיא הכשירות, פודולסקי כבר ממזמן לא משמ פאקטור, קדירה יש כמעט עונה שלמה בחוץ ואוזיל בנסיגה חדה ביכולת, האחריות המוטלת על תומאס מולר לבלוט עוד יותר ולעזור למשחק הקישור להיות דומננטי כמו בעבר, טיפסה לגבהים חדשים. יחד עם טוני קרוס ומרקו רוייס, הם הדור החדש של קישור הנבחרת ועליהם יהיה להוביל את גרמניה. מולר הוא היחידי מבין שלושתם שהצליח לצבור כבר ניסיון במעמד הזה לפני כארבע שנים ולכן אין תירוצים והוא יהיה חייב שוב לספק טורניר טוב כדי שלגרמניה יהיה סיכוי להגיע רחוק.

שימו לב ל...

קווין גרוסקרויץ


[​IMG]

קבוצה: בורוסיה דורטמונד
עמדה: קשר/מגן
גיל: 26

אם היו שואלים את קווין מה הצבע עור שלו הוא היה סביר להניח עונה צהוב שחור. שכן קווין מזוהה עם בורוסיה דורטמונד יותר מכל שחקן אחר. קווין נולד בשנת 1988 בדורטמונד והעביר את תחילת הקריירה שלו ברוט וייס אאלן מהליגה השניה/שלישית לפני שזוהה ב 2009 על ידי הסקאווטים של דורטמונד. השנה גם מוגדרת לטובה בקריירה עד כה:" המו"מ ארך בדיוק שלוש שניות, איך שזיהיתי שכתוב למעלה בורוסיה דורטמונד הסיפור היה גמור".
5 שנים בהם קווין לא היה תמיד שחקן הרכב ראשון (יותר רוטציה) אבל הרב גוניות שלו ובעיקר החוש הלוחמני והחריצות שלו ובעיקר הפיוז הקצר שזה נוגע ליריבה הגדולה שאלקה, הפכו אותו לאליל האוהדים. קווין זה בורוסיה ובורוסיה זה קווין התרברב אוהד בורוסיה בעיתון מקומי שנשאל לגבי השחקן האהוב עליו.
בעיקבות הפציעה הקשה של המגן הימני לוקאש פישצ'ק העונה עבר גרוסקרוייץ הסתה מעמדת הקשר לעמדת המגן. היציבות והיכולת הטובה שגילה כמו גם שלנבחרת גרמניה אין יותר מדי אלטרנטיבות בעמדת המגן ימני (לאם מתוכנן לשמאל או לעמדת הקשר האחורי) בנוסף לעובדה שהוא יכול לשחק למעשה בכל עמדה במגרש (אפילו כשוער הוא הוכיח את עצמו) הביאו לו את הזימון לנבחרת על תקן שחקן כולבו וגם פה מקווה קווין רק " לייצג את דורטמונד בכבוד". חשוב להדגיש שאם האיתותים של לאוו מפורשים נכון הרי שקווין יהיה באנקר בעמדת המגן ימני. דבר בלתי נתפס עוד לפני כמה חודשים.

יוליאן דרקסלר

[​IMG]

קבוצה: שאלקה 04
עמדה: קשר התקפי
גיל: 20

ילד הפלא החדש של הכדורגל הגרמני ושחקן שאלקה מזה 14 שנים אשר ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים כשהוא בן 17 בלבד בשנת 2011, מאז הוא נחשב לאחד השחקנים הכי מוכשרים בליגה ולפוטנציאל ממשי. במיוחד בעונת 2012/2013 שהוא בסך הכל בן 20 הצליח להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל שלו והיה שחקן משמעותי אם לא אפילו הכוכב של שאלקה בדרך לליגת האלופות. דרך כל אלו וכמו גם הנסיקה האדירה ביכולת שלו לאחרונה, הביאו את הסקאוטים של הרבה קבוצות בכירות באירופה לרשום את השם שלו בפנקסים שלהם. אם השמועות נכונות ב 2015 הוא עובר לבאיירן מינכן, אך ארסן וונגר עוד מקווה להערים על הבווארים ולהנחית אותו בהייבורי.
את העונה הנוכחית סיים דרקסלר בתחושות מעורבות, מצד אחד זאת לא היתה עונה טובה שלו גם בין היתר בגלל פציעות מטרידות וחוזרות וגם בגלל שהוא לא הצליח כל העונה לשחזר את היכולת שלו מהעונה הקודמת. עד כדי כך שרבים לא הבינו איך לאוו לוקח אותו ולא את עמיתו לקבוצה מקס מאייר שהיה לדעת אוהדי שאלקה ראוי יותר מיוליאן. אלא שיוגי לאוו יודע מה יוליאן שווה: " הוא עבר עונה לא קלה, אבל אני יודע מה טמון בו וכמה הוא יכול לתרום. אם לא יקרה משהו יוצא דופן אני לא רואה סיבה למה הוא לא יהיה בקאדר".
דרקסלר רואה במונדיאל הקרוב קפיצת מדרגה נוספת בקריירה שלו ומקווה להזדמנות מהמאמן הלאומי:" אני יודע שכרגע אני לא מתוכנן להרכב, אבל אני יודע שאני יכול לעזור ואני רוצה לתרום."
אולי הקפיצת מדרגה הזאת תחזיר את היכולת שראינו לפני שנה ממנו, ככה לפחות מקווים כולם, בין אם זה יוליאן, לאוו, שאלקה או אוהדי הנבחרת, כי הילד הזה יכול להוביל בעתיד את הנבחרת וזה משהו שאף אחד בנבחרת גרמניה לא מסתיר.

ובגדול...

גרמניה אומנם תמיד מגיע בגישה שהמטרה ללכת עד הסוף, אבל הפעם הנמחת הציפיות ברורה לכל. הגרמנים הם לא מאותן מדינות שמגיעות באופריה לכל טורניר אלא יותר ביקרותיים ובעלי מודעות עצמית גבוהה. המצב של הנבחרת ברור לכל ולכן גם חוזרים קצת פחות על הצבת המטרות כמו זכייה בטורניר וכו'. האתגר לחבר נבחרת מנצחת בשלושה שבועות עם כל החיסורים והשינויים שנוצרו גדל בכמה מונים. זה לא בלתי אפשרי, גרמניה עדיין נבחרת מוכשרת ובנוייה עם כמה שחקנים שכבר זכרו בתארים בינלאומיים מכובדים ויכולים להנהיג את הצעירים ברגעים הקשים. מה נגיד, גם למונדיאל 2010 הגענו באותן תחושות שזרקו ילד כמו מולר להרכב ובסוף טענו שגרמניה היא הפתעת הטורניר. אתה פשוט צריך להחליט מה אתה, האופטימיסט או הפסימיסט, כדי לשפוט מהנתונים מה גרמניה שווה.

[​IMG]
תודה רבה לרוזנר וליובל על העזרה בהכנת הסיקור.

כדורסל אירופאי - 2013/14

$
0
0
פיינל פור יורוליג, לונדון 2013 EUROLEAGUE FINAL-FOUR, LONDON
[​IMG]

בסופה"ש 10-12 במאי ייצא לדרך בלונדון הפיינל פור ה-12 של היורוליג, שיהיה בעצם שיחזור של אותן הקבוצות למעט אחת, כשריאל מדריד תחליף את פאנאתינייקוס מהשנה שעברה. בניגוד לשנה שעברה, אז היו הרוסים והספרדים פייבוריטים ברורים על היווניות, הפעם יחסי הכוחות קצת יותר שווים, אם כי נכון למועד קיום המשחקים, הרוסים נראים מעט טובים יותר מהשלוש האחרות, לפחות על הנייר. אולימפיאקוס גם הפעם נחשבת לקבוצה הפחות טובה מבין הרביעייה, אבל אחרי הסנסציה האדירה של איסטנבול 2012, המהמרים ייזהרו להמר נגדם, מה גם שהם עדיין אלופי אירופה המכהנים שיגנו על תארם וצריך לתת להם את הכבוד הראוי, בטח אחרי עוד עונה פנטסטית ששוב מביא אותם אל ארבע הגדולות ביבשת. גם ריאל מדריד נראית חזרה, הן בליגה והן ביורוליג והסופר קלאסיקו בחצי הגמר צפוי להיות מאוד מותח, בטח כשבארסה קצת זייפה בשלב ההצלבה, לאחר שהיתה רמה מעל כולן במהלך העונה הסדירה. מה שבטוח, יהיה מעניין.

[​IMG]

O2 Arena
החבר'ה באנגליה בקושי הספיקו להתאושש מהאולימפיאדה המוצלחת שהם אירגנו והנה יש להם עוד טורניר לארח. אומנם לא יוקרתי כמו האולימפיאדה, אבל בהחלט חשוב. הפיינל פור ייערך באנגליה באולם ה-O2 שגם אירח את הטורניר האולימפי בכדורסל. האולם נבנה בין השנים 2003-2007 ונחנך לראשונה ב-24 ליוני 2007. האולם הוא היקר ביותר בעולם מבחינת עלויות כאשר הוא נבנה בעלות של 789 מיליון ליש"ט והורחב ל-20,000 מקומות בעלות נוספת של 350 מיליון ליש"ט ובסך הכל עלותו הכוללת עמדה על 1.1 ביליון ליש"ט. מעבר למשחקי כדורסל האולם כמובן יכול להכיל בתוכו קונצרטים, הופעות, משחקי טניס, הוקי קרח, תחרויות אתלטיקה, היאבקות וכו'.

[​IMG]
ה-O2 ארנה בלונדון, מבט מבחוץ


[​IMG] מספרים מספרים...

המפעל גביע אירופה לאלופות קיים משנת 1958, אבל שיטת הפיינל פור החלה רק משנת 1988, להוציא את שנת 2001, אז חולקה אירופה לשתי ליגות כשאליפות היורוליג מוכרעת בסדרה ואליפות הסופרוליג מוכרעת בפיינל פור. זה הזמן להסתכל קצת על המספרים.

הכי הרבה זכיות בגביע אירופה מתחילת הקמתו:

1. ריאל מדריד (ספרד) 8 זכיות ב-14 גמרים
2. פאנאתינייקוס אתונה (יוון) 6 זכיות ב-7 גמרים
3. צסק"א מוסקבה (רוסיה) 6 זכיות ב-12 גמרים
4. מכבי תל אביב (ישראל) 5 זכיות ב-14 גמרים
5. פאלאקנסטרו וארזה (איטליה) 5 זכיות ב-10 גמרים


לעומת זאת, התמונה משתנה כאשר בודקים את מצב הזכיות וההגעה לגמר מאז שהונהגה שיטת הפיינל פור:

1. פאנאתינייקוס אתונה (יוון) 6 זכיות ב-11 הופעות בפיינל פור
2. מכבי תל אביב (ישראל) 3 זכיות ב-11 הופעות בפיינל פור
3. יוגופלסטיקה ספליט (קרואטיה) 3 זכיות ב-3 הופעות בפיינל פור
4. ברסלונה (ספרד) 2 זכיות ב-12 הופעות בפיינל פור
5. צסק"א מוסקבה (רוסיה) 2 זכיות ב-11 הופעות בפיינל פור

השחקנים הכי מעוטרים באירופה:

1. דינו מנגין - 7 גביעים (1976,1975, 1973, 1972, 1970 עם וארזה; 1988, 1987 עם טרסר מילאנו)
2. קליפורד ליוק - 5 גביעים (1974, 1968, 1967, 1965, 1964 עם ריאל מדריד)
-. אלדו אוסולה (1976,1975, 1973, 1972, 1970 עם וארזה)
-. פראג'יסקוס אלברטיס (2009, 2007, 2002, 2000, 1996 עם פאנאתינייקוס)
-. שארונאס יסיקביצ'יוס (2003 עם ברסלונה; 2004, 2005 עם מכבי ת"א; 2009, 2011 עם פאנאתינייקוס)
3.וויין בראבנדר, קריסטובל רודריגס, אמיליו רודריגס, לולו סאיינס, קרלוס סבייאנו, ומרינו סאנאטה זכו ב-4 גביעים כ"א

המאמנים הכי מעוטרים באירופה:

1. זליקו אובראדוביץ' - 8 גביעים
2. פדרו פרנדיס, אלכסנדר גומלסקי, בוז'ידאר מאליקוביץ', אטורה מסינה - 4 גביעים כ"א
3. אזה ניקוליץ', פיני גרשון - 3 גביעים כ"א
4. ייבגני אלכסייב, דושאן איבקוביץ', ואלריו ביאנצ'יני, סאנדרו גמבה, זליקו פאבליצ'ביץ', לולו סאיינס - 2 גביעים כ"א

הכי הרבה הופעות בפיינל פור:

1. ברסלונה (ספרד) 13 הופעות
2. צסק"א מוסקבה (רוסיה) 11 הופעות
-. מכבי תל-אביב (ישראל) 11 הופעות
-. פאנאתינייקוס אתונה (יוון) 11 הופעות
3. אולימפיאקוס פיראוס (יוון) 8 הופעות
4. טאו ויטוריה (ספרד) 5 הופעות
-. ריאל מדריד (ספרד) 5 הופעות


[​IMG]דירוג הפיינליסטיות ביורוליג בקטגוריות השונות

ההתקפה הטובה ביותר
1. ברסלונה 2259 נק. (77.9 בממוצע)
2. צסק"א מוסקבה 2223 נק. (79.4)
3. אולימפיאקוס 2221 נק. (76.6)
5. ריאל מדריד 2140 נק. (79.3)

סלי שדה
1. צסק"א מוסקבה 1048-593 (56.6%)
2. ברסלונה 1169-656 (56.1%)
10. ריאל מדריד 1054-546 (51.8%)
11. אולימפיאקוס 1122-563 (50.2%)

סלי שלוש
2. צסק"א מוסקבה 554-219 (39.5%)
10. ברסלונה 556-201 (36.2%)
14. אולימפיאקוס 652-230 (35.3%)
19. ריאל מדריד 659-218 (33.1%)

סלי עונשין
5. ברסלונה 453-344 (75.9%)
9. ריאל מדריד 524-394 (75.2%)
14. צסק"א מוסקבה 515-380 (73.8%)
18. אולימפיאקוס 559-405 (72.5%)

ריבאונדים (התקפה, הגנה)
1. אולימפיאקוס 1038 (300, 738)
3. ברסלונה 1027 (319, 708)
4. ריאל מדריד 994 (334, 660)
6. צסק"א מוסקבה 931 (229, 702)

אסיסטים
1. צסק"א מוסקבה 502 (17.9 בממוצע)
2. ברסלונה 466 (16)
4. אולימפיאקוס 453 (15.6)
9. ריאל מדריד 409 (15)

חטיפות
3. ריאל מדריד 181 (6.7 בממוצע)
4. צסק"א מוסקבה 177 (6.3)
7. ברסלונה 164 (5.6)
10. אולימפיאקוס 149 (5.1)

איבודים
3. ריאל מדריד 310 (11.4 בממוצע)
4. צסק"א מוסקבה 370 (13.2)
7. ברסלונה 370 (12.7)
10. אולימפיאקוס 353 (12.1)

נקודות מדד
1. צסק"א מוסקבה 2630 (93.9 בממוצע)
2. ברסלונה 2613 (90.1)
3.אולימפיאקוס 2427 (83.6)
4. ריאל מדריד 2374 (87.9)


[​IMG] האנשים שינסו לא לבלוט - סגל השופטים
[​IMG]
יורוליג בחרה את סגל שמונת השופטים לפיינל פור שיגיעו משבע מדינות, כאשר שישה מהם שפטו גם בטורניר הכדורסל האולימפי שנערך בקיץ בלונדון ולשישה מהם יש ניסיון עבר בטורנירי פיינל פור. השופטים שנבחרו הם: אילייה בלוסביץ' (סרביה), לואיג'י לאמוניקה (איטליה), מאתיי בולטאזר (סלובניה), אלוגס לאטיסבס (לטביה), גוורינו צ'רבוץ' (איטליה), רוברט לוטרמוסר (גרמניה), אליאס קורומילאס (יוון), בוריס ריזיק (אוקראינה). בלוסביץ' הוא שיאן ההופעות בפיינל פור מבין השופטים עם 6 טורנירים, לאמוניקה אחריו עם 5 ולשניהם שלוש הופעות בגמרי היורוליג. לבולטאזר, לאטיסבס, ריזיק ולוטרמוסר זה יהיה הפיינל פור השלישי, כאשר האחרון שפט אף בגמר של 2011 עם לאמוניקה, שביחד עם בלוסביץ', אף שפטו באולימפיאדה בקיץ האחרון.

נבחרי היורוליג 2012-13

[​IMG]
השחקן המצטיין של העונה: ואסיליס ספאנוליס (אולימפיאקוס)-לא שהוא היה צריך להוכיח משהו למישהו, אבל אם היה איזשהו צל של ספק, ספאנוליס עם פיינל פור אדיר הוביל קבוצת אנדרדוג מובהקת לזכיה ביורוליג אשתקד. נח על זרי הדפנה? ממש לא. הוא פתח והמשיך את העונה בדיוק מהיכן שהפסיק והציג יכולת מדהימה שמתבטאת במספרים שלו כדי להוליך את אולימפיאקוס לפיינל פור שני ברציפות ואולי להגנה על התואר. מספרים של 14.7 נק' בתוספת 5.6 אסי' ו-2.1 ריב' ובעיקר כאמור בזה שהפך למנהיג הבלתי מעורער של קבוצה שלא מורכבת מכוכבים ועדיין מצליחה להגיע הכי רחוק בפעם השניה ברציפות, לא חושב שיש מישהו אחר ממנו שראוי לתואר.

[​IMG]
הפריצה הגדולה: קוסטאס פאפאניקולאו (אולימפיאקוס)-הפורוורד בן ה-22 ניצח במאבק צמוד מאוד על התואר אבל זה בהחלט מגיע לו. עם ממוצעים עונתיים נהדרים של 9 נק', 4.5 ריב' ו-1.4 אסי', פאפאניקולאו היה מהגורמים העיקריים להגעת הקבוצה בפעם השניה ברציפות לפיינל פור. אחרי התחלה מהוססת משהו, הוא הוביל את אולימפיאקוס בשלב הראשון לשבעה ניצחונות רצופים, כשהוא קולע 13.1 נק' למשחק ומדייק ב-59%(!) מהשלוש. אבל המשחק הטוב ביותר שלו שבו הוא גם קבע שיא קריירה, היה גם החשוב ביותר של אולימפיאקוס בטופ 16, המשחק מול חימקי שהאדומים היו חייבים לנצח. 21 נקודות ב6 מ-6 לשלוש ו-12 ריבאונדים, היקנו לאולימפיאקוס את הכרטיס לפיינל 8 ו-פאפאניקולאו השאיר חותם ענק באותו ערב. בדראפט של 2012 נבחר בסיבוב השני ע"י הניו יורק ניקס וייתכן מאוד שבתוך שנה-שנתיים נראה אותו מעבר לים.

[​IMG]
שחקן ההגנה: סטפאן לאזמה (פאנאתינייקוס)-עד שדיאמנטידיס לא נבחר לשחקן ההגנה (ולא היה רחוק מכך), מגיע חברו לקבוצה מפאו, סטפאן לזאזמה בן ה-30 ולוקח את התואר. אקס מכבי ת"א היה קו ההגנה האחרון של פאנאתינייקוס, שסיימה כקבוצה השניה בטיבה שיורוליג שסופגת הכי מעט - 69.8 נקודות למשחק ונתוניו של לאזמה בהחלט מרשימים: 6.4 ריב' ו-1.7 חסי' למשחק. המירוץ לתואר היה צמוד ואחריו לא בהרבה סיימו דיאמנטידיס ושון ג'יימס. הוא אומנם הצטרף מאוחר ולא שיחק יותר מדי בשני משחקיו הראשונים (3 דקות במצטבר), אבל בהדרגה הפך לבורג ההגנטי החשוב של היוונים ולא היה רחוק מלהעפיל איתם לפיינל פור על חשבון בארסה החזקה.

[​IMG]
הקלעי המצטיין: בובי בראון (מונטפסקי סיינה)-באופן לא מפתיע, הרכז של סיינה זוכה בתואר לאחר שהיה הקלע המוביל במפעל לאורכו ומהגורמים העיקריים שסיינה הגיעה קרוב מאוד להצלבה, למרות שהיא הודחה בישורת האחרונה של הטופ 16. בקטגוריה הזו אין הרבה חישובים - בראון שיחק 24 משחקים וקלע 452 נקודות (ממוצע של 18.83 נק' למשחק), כאשר ב-22 פעמים מתוכם הוא קולע בדאבל פיגרס, 10 פעמים סיים עם 20 נקודות ומעלה ופעמיים סיים עם 30 נקודות ומעלה. הוא גם הישווה את שיא הנקודות לשחקן ביורוליג, 41, בניצחון החוץ של סיינה מול פנרבחצ'ה. ולמרות זאת, הוא לא הצליח להוליך את האיטלקים לטופ 8 אבל בוודאי יהיה סחורה חמה בפגרה.

[​IMG]

החמישייה הראשונה של היורוליג
דימיטריס דיאמנטידיס (פאנאתינייקוס)
ואסיליס ספאנוליס (אולימפיאקוס)
רודי פרננדס (ריאל מדריד)
אנטה טומיץ' (ברסלונה)
ננאד קרסטיץ' (צסק"א מוסקבה)


החמישייה השניה של היורוליג
מילוס תיאודושיץ' (צסק"א מוסקבה)
חואן קרלוס נאבארו (ברסלונה)
ויקטור חרייאפה (צסק"א מוסקבה)
ניקולה מירוטיץ' (ריאל מדריד)
שון ג'יימס (מכבי תל אביב)


דיון נעים ופיינל פור מהנה לכולם B)

משחקי חצי הגמר:

צסקא מוסקבה - אולימפיאקוס (19:00, שידור ישיר בספורט 5)
ברסלונה-ריאל מדריד (22:00, שידור ישיר בספורט 5+ לייב)

אתלטיקו מדריד 2013/14:: רוצים לתקוע יתד בצמרת

$
0
0
--------- אתלטיקו מדריד 14\2013 ---------

[​IMG]

[​IMG] העונה שעברה: ממריאים!

עבור אוהדי אתלטיקו צריך לקוות שהם זכרו ואספו כל פרט מעונת 2012/13 המצויינת שלהם, כי בהחלט יכול להיות שעונה כזו לא תחזור. וכמה סמלי שהעונה הזו, הטובה ביותר של הקבוצה מאז הדאבל ב-95/96 עם דייגו סימאונה כשחקן מרכזי, הביאה אפילו לסוף המנחוס העצום שרדף אחרי אתלטיקו מדריד כל-כך הרבה זמן - משחקי הדרבי. אתלטיקו הפסידה לריאל מדריד בשני המשחקים בליגה, השני בהם למרות שהיריבה העירונית שיחקה בהרכב משני ובמשחק חוץ, אבל בגמר הגביע זה היה סיפור אחר. פלקאו הנפלא בישל מצויין לדייגו קוסטה, מלך שערי המפעל בצוותא עם כריסטיאנו רונאלדו, קורטואה הציג משחק ענק בין הקורות ומיראנדה כבש את שער הניצחון בהארכה(98'). אתלטיקו מדריד זכתה בגביעי העשירי בתולדותיה על הפרצוף של היריבה העירונית ריאל מדריד, בסנטיאגו ברנבאו, וניצחה דרבי ראשון מאז שנת 2000.

[​IMG]
החלום הפך למציאות: אתלטיקו מנצחת את ריאל בדרבי. וזוכה בגביע!

מן הסתם, עם כל הכבוד לדייגו סימאונה שסיפק את היציבות והטירוף מהקווים בעת ובעונה אחת - האחראי על ההוצאה לפועל היה רדמאל פלקאו. אם חשבנו שהגיע לשיא בעונת הבכורה שלו בקבוצה - אז טעינו. פלקאו הראה כבר מהפתיחה מהן הכוונות שלו. אתלטיקו פגשה את צ'לסי אלופת אירופה למשחק הסופר-קופה ופשוט נתנה לה בראש. פלקאו הציג משחק מושלם עם שלושער ענק ומיראנדה כבש שער נוסף לפני שצ'לסי צימקה ל-4:1. בניגוד לשנים עברו, אתלטיקו שמרה על יציבות. היא הגיעה לדרבי הראשון העונה בברנבאו במחזור ה-13 עם פער של 8 נק' מריאל מדריד! ורוב העונה שימשה כאלטרנטיבה הבודדה לברצלונה. אתלטיקו הציגה משחק הגנה קשוח מאוד ונעזרה ביכולת המצוינת של מרכז השדה שלה ובתרומה להתקפה של המגן השמאלי פיליפה לואיס והקשר המוכשר ארדה טוראן. גם קוקה פרץ עם עונה יוצאת-דופן.

אתלטיקו הבטיחה בשלב מקודם של העונה את המקום בליגת האלופות לאור קצב צבירת הנקודות הגבוה(76 נק' בסיום העונה). במקביל, היא רשמה אולי את האכזבה היחידה שלה העונה דווקא במפעל שמזוהה עימה בעונות האחרונות - הליגה האירופית. אתלטיקו סיימה רק במקום השני בשלב הבתים והודחה בשלב 1/32 נגד רובין קאזאן לאחר הפסד ביתי 2:0 בויסנטה קאלדרון. שער של פלקאו בגומלין לא הספיק. בגביע, עד לגמר נגד ריאל, היא רשמה ריצה יפה כשהדיחה את חטאפה, בטיס וסביליה, למרות שערוריית שיפוט. לאחר הגמר נגד ריאל שהביא להתפרצות רגשות אדירה, אמר הקפטן גאבי - "הגביע הזה מוקדש בראש ובראשונה לאוהדים שחיכו 14 שנים לרגע הזה שבו סוף-סוף ננצח את ריאל".

[​IMG] העידן שאחרי פלקאו

רדמאל פלקאו שיחק שנתיים באתלטיקו מדריד בהן כבש 70 שערים ב-90 משחקים - ממוצע ממש בלתי-נתפס. מעבר לעקביות, השיא העונה היה כשכבש חמישה שערים לרשת של דפורטיבו לה-קורוניה במשחק ענק. הוא נחשב תמיד לשחקן השלישי הכי טוב בליגה הספרדית, או הטוב ביותר 'בעולם נורמלי' ללא כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי. הוא הצליח לסחוב את אתלטיקו לזכייה ביותר תארים מטורס, פורלהאן או אגווארו ונכנס עמוק לליבם של האוהדים. הבכי שלו לאחר שריקת הסיום בגמר הגביע וגם במסיבת העיתונאים בה הודיע שהוא עוזב מראה עד כמה חזק היה הקשר בין הצדדים - לא מובן מאליו עבור שחקן רכש. "אני מודה לנשיא, לאל-לוצ'ו דייגו סימאונה וגם לחבריי ולאוהדים המדהימים. אתלטיקו תמיד תישאר בלב שלי. זו הייתה התקופה הכי טובה שלי בחיים, בטח מקצועית". עזיבתו הייתה רק עניין של זמן, ולקראת סוף חודש מאי הצהירו באתלטיקו שלא יעמדו בדרכו, רק קיוו שלא יעזוב ליריבה העירונית ריאל מדריד שממש צריכה חלוץ. פלקאו אפילו לא חשב על האופצייה ולבסוף עבור למיליונרים של מונאקו. הסכום הרשמי לא פורסם אבל ההערכות הן: בין 45 מליון יורו ל-60 מליון יורו, עם שכר מטורף של 14 מליון יורו לעונה. פלקאו הוסיף שבחר במונאקו גם בגלל אלילו, תיירי הנרי, שפרץ שם לתודעה. אתלטיקו ידעה בעבר להתגבר על עזיבתם של שחקני מפתח והסתגלה די מהר למציאות. השחקנים שאמורים לתת יותר בעונה הבאה הם בראש ובראשונה אדריאן שהיה נהדר בעונת 11/12 וכבש 19 שערים, חלקם יפים מאוד אפילו, אבל עבר עונה גרועה אשתקד; באתלטיקו מקווים שדייגו קוסטה יתרכז אך ורק בכדורגל, כמו שעשה בגמר גביע המלך פחות או יותר. 'רצינו' לכתוב על סימן השאלה הגדולה לגבי משחק ההתקפה של אתלטיקו ועל כך שכוח ההרתעה אבד.

[​IMG]
חיבור בלתי-רגיל בין שחקן לקבוצה ולאוהדים. פלקאו מתרגש בגמר הגביע

[​IMG] תמונת מצב:: זו אתלטיקו מדריד מודל 13/14

והנה דויד ויאה! את הדיון הזה התחלתי עוד קודם מן-הסתם, והדגשתי פיסקה שלמה על הניסיון הנואש של אתלטיקו למצוא חלוץ נוסף - דז'קו שעלה כמועמד ברגע האחרון, ג'קסון מרטינז מפורטו שכבש 34 שערים אשתקד(וכבר היה שחקן אחד שהגיע מפורטו והצליח בגדול באתלטיקו, נו, איך קוראים לו) והקושי בצירופו של אלברו נגרדו אחרי העונה הטובה בקריירה - כי סביליה ממש לא מעוניינת לוותר על השחקן הטוב ביותר שלה, בטח אחרי עזיבתו של חסוס נאבאס, ובטח שלא ליריבה העיקרית שלה אולי על המקום השלישי. והנה אמש, ב-8.7, כלי התקשורת הודיעו במפתיע: אתלטיקו החתימה את דויד ויאה בתמורה לחמישה מליון יורו בלבד! מלך שערי נבחרת ספרד בכל הזמנים מגיע רעב מאוד לשנת המונדיאל ומדובר ברכש פנטסטי - חלוץ שמכיר היטב את הליגה ויש לו עוד זמן בטופ העולמי. בהנחה שהפציעה מאחוריו - ויאה שווה 20 שערים(בליגה). רק בימים האחרונים קראנו על התעניינות של אתלטיקו והנה העיסקה הושלמה. יפה.

הרכש הראשון של הקולוצ'ונרוס הקיץ הוא החלוץ המוכשר לאו בפטיסטאו שרשם עונה יפה במדי ראיו וייקאנו ונפצע בצורה לא פשוטה לפני סיום העונה. כרגע השחקן בן ה-20 שחתם לחוזה על חמש עונות, מתאושש משבירת עצם הבריח ויהיה כשיר לפתיחת העונה הבאה. בעונת הבכורה שלו בליגה הראשונה כבש 7 שערים ב-28 משחקים(פתח בהרכב ב-26) והיה מתגליות העונה. אחד השחקנים הצעירים שצד את עיניהם של הסקואטים של אתלטיקו הוא הקיצוני אברט ששיחק מעולה במדי ויאדוליד בעונה שעברה. שחקנים רבים חזרו לאתלטיקו מדריד מהשאלות ועל פניו לא אמורים לתפוס חלק משמעותי בסגל. סביר להניח שלפחות מחציתם יהיו מושאלים שוב. בינתיים ואלה שמות: רובן פרז(בטיס), פיצי וסילביו(דפורטיבו), ג'ואל(וויגאן), קאברה(הרקולס), פדרו מארטין(נומנסיה) ובורחה(הואסקה).

[​IMG]
עד שהגיע ויאה הוא היה באור הזרקורים. לאו בפטיסאו מגיע כגיבוי טוב לספסל

[​IMG] הלו"ז לקיץ:: הסופר-קופה במוקד

כאמור, אחרי שלוש עונות אתלטיקו מדריד חוזרת לליגת האלופות והמטרה של סימאונה ושות' היא ליצור קמפיין אירופי איכותי יותר מאשר עונת 09/10 אז נשרה הקבוצה בשלב הבתים. זה אולי הדבר היחיד שחסר באמת לסימאונה בקדנצייה המוצלחת שלו בקבוצה. אתלטיקו שהעפילה אוטומטית לשלב הבתים, אמורה להיות בקבוצת האיכות השלישית. הגרלת המשחקים תיערך כרגיל בסוף חודש אוג'. כמוכן, אתלטיקו מחכה בקוצר-רוח למשחקי הסופר-קופה נגד ברצלונה שיהוו חימום מצויין לפתיחת העונה. ועוד עם הצטרפותו של ויאה - בכלל העניינים מתחממים. בשנה שעברה אתלטיקו הפסידה פעמיים מול בארסה בליגה ללא פייט אמיתי. כיאה למחזיקת הגביע, אתלטיקו תארח את המשחק הראשון בויסנטה קאלדרון ב-21/8 והגומלין ייערך בקאמפ-נואו ביום רביעי, בדיוק שבוע אחר-כך(28/8). אתלטיקו תקיים את מחנה האימונים בדרום אמריקה ותסייר בארגנטינה-צ'ילה-אורוגוואי. היא תגיע לאסטודיאנטס ב-27.7 למשחק בגביע 'יורואמריקה'. היא תקיים משחקים נוספים ב-30.7 וגם ב-4.8 אז תסיים את המסע ותחזור הביתה למשחקי אימון זניחים נוספים.

[​IMG] נושאים לדיון::

[​IMG]

* האם אחרי עזיבתו של פלקאו, אתלטיקו איבדה את הפלוס והערך מוסף הגדול שהיה לה על פני שאר חברותיה לצמרת? עד כמה השתנו יחסי הכוחות ביחסי לסביליה, ולנסיה ושות', בהנחה שהשאר כן יצליחו להשאיר את הסקוררים הבולטים אצלן?
* בעונה שעברה אתלטיקו רשמה את המיקום הגבוה ביותר שלה מאז הדאבל והפגינה יציבות. האם אתלטיקו צריכה לשים בראש סדר העדיפויות את הליגה וליצור המשכיות, או שליגת האלופות מקבלת משקל גדול יותר והמטרה המוצהרת היא מקום ברבע הגמר נניח?
* הסגל של אתלטיקו עושה רושם שלא בנוי לריצה משולבת בליגה ובאירופה. חוץ מנק' התורפה בחוד - מהן העמדות הנוספות שדורשות חיזוק?
* מה לדעתכם ה'סוד' של אתלטיקו מדריד הנוכחית. למה דייגו סימאונה הצליח איפה שרבים אחרים נכשלו. לא בטוח שהסגל של אתלטיקו איכותי יותר מאשר שנים קודמות עם רביעיית התקפה של סימאו-מקסי(רייס)-אגווארו-פורלאן?
* שחקן המפתח של אתלטיקו מדריד נכון להיום - מי?

אתלטיקו מדריד - הדיון הרשמי של העונה שעברה

-------------------------------------------------------------------------

דעות, עידכונים(לא לחזור על דברים שכבר עודכנו, לא מהתקשורת הישראלית),שאלות, וויכוחים, הערות, הארות, תגובות וכל מה שקשור לאתלטיקו מדריד - רק כאן! שיהיה דיון מוצלח :aaa21:

דיון המולטימדיה

$
0
0
ברוכים הבאים למונדיאל ברזיל 2014!! זה דיון שבו יהיו פחות דיבורים ויותר תמונות, קטעי וידאו, תקצירי שערים, ממים הומוריסטים וגם כל מה שאפשר למצוא ביציעים, שם הצבע ישחק תפקיד מרכזי ויהיה מעניין לא פחות מהמגרש עצמו. אז תתחילו להתפרע ושיהיה לכולנו חודש מונדיאל נעים */aaa025

[​IMG]

קולומביה מציגה קפה קולומביאני בניחוח ארגנטינאי

$
0
0
נבחרת קולומביה
[​IMG] [​IMG]


משחק בינ"ל ראשון: קולומביה 1 - 3 מכסיקו (10 בפברואר 1938, בפנמה)
הניצחון הכי גדול: 0-5 (נגד ארגנטינה בבואנוס איירס ב-1993, נגד אורוגואי בבאראנקייה ב-2004 ונגד בוליביה בבאראנקייה ב-2013)
ההפסד הכי גדול: 9-0 (נגד בראזיל בלימה ב-1957)
הכי הרבה הופעות כשחקן: קרלוס אלברטו "אל פיבה" ואלדראמה (111)
מלך השערים: ארנולדו "גואחירו" איגואראן (25)
הופעות בגביע העולם: 4 (1998, 1994, 1990, 1962)
הישג שיא בגביע העולם: שמינית גמר (1990)


אחרי ציפייה והמתנה ארוכה, חוזרת קולומביה לבמה המרכזית של הכדורגל העולמי וזה קורה בדיוק 16 שנים לאחר שהיתה שם בפעם האחרונה. קולומביה חוותה תקופה ארוכה ומאוד לא קלה לאחר שתור הזהב פרש, אותו תור זהב שהוליך אותה לשלושה מונדיאלים רצופים בשנות ה-90' בראשותם של ואלדראמה, רינקון, אלבארס ואספרייה. לאחר הכישלון לעבור את שלב הבתים ב-1998, קולומביה יצאה לדרך חדשה ולא מוצלח למרות זכייתה בקופה אמריקה ב-2001, דרך שהסתיימה בשלושה מפחי נפש כאשר הקפטרוס לא מצליחים להעפיל לשום מונדיאל במילניום החדש.
הישגיה של קולומביה בזירה העולמית רחוקים מלהרשים וכוללים בסה"כ 4 טורנירי מונדיאל (בראזיל יהיה הטורניר החמישי), כאשר רק באחד הצליחה להעפיל לשמינית הגמר (1990), אותו טורניר שאליו הגיעה על חשבון ישראל וממנו הודחה ע"י קאמרון במשחק המפורסם שבו איבד השוער היגיטה את הכדור במחצית המגרש לרוז'ה מילה. שמה של קולומביה נקשר במונדיאל גם בעקבות מקרה טראגי, לאחר שהנבחרת שהיתה אחת מהפייבוריטיות במונדיאל 1994, הודחה בסופו של דבר בבושת פנים בשלב הבתים ואחרי שהתברר שהשחקנים היו נתונים לאיומים מצד מהמרים וקרטלי סמים, הגיע גם ה-2 ביולי 1994, אותו תאריך ארור שבו נרצח בלם הנבחרת אנדרס אסקובאר, לאחר שהסתכסך עם אנשים שהקניטו אותו על השער העצמי שכבש מול ארה"ב.

[​IMG]
המשחק שהותיר כתם שחור בהיסטוריה של המונדיאלים. אנדרס אסקובאר מול ארה"ב ב-1994

דווקא כשקולומביה החלה לשלוח יותר שחקנים לאירופה ולקבוצות אירופאיות בכירות, הנבחרת לא הצליחה לשחזר את הצלחתה משנות ה-90 ובמשך שלושה קמפיינים רצופים נכשלה להעפיל (פעמיים במחזור האחרון פיספסה את הפלייאוף) כאשר לא פחות משישה מאמנים התחלפו לאורך שלושת הקמפיינים. לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל ב-2010, בקולומביה פנו לאיש שהוליך אותם למונדיאל האחרון, הרנאן דאריו גומס, בבקשה שיבנה את הנבחרת על בסיס הנבחרת הצעירה שזכתה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20 ב-2005, נבחרת שכללה בין היתר את פאלקאו, גוארין, סוניגה וסאפאטה. למרות המון מתנגדים למינוי, בוליז'ו גומס מונה אבל התוצאות היו רחוקות מלהרשים, כולל כישלון בקופה אמריקה ב-2011. כחודשיים לפני פתיחת מוקדמות המונדיאל, התפטר גומס מהנבחרת. הסיבה: המאמן הקולומביאני נצפה בבאר בבוגוטה כאשר הוא מכה אשה עימה ניהל ויכוח. עד ראייה שחשף את המקרה בינתיים נהפך למפורסם ולאהוב הציבור הקולומביאני, שכן בזכותו הועזב גומס ועוזרו לאונל אלבארס מונה במקומו. עם 4 נקודות מ-9 אפשריות ונקודה אחת מתוך 6 בבית בבאראנקייה, ההתאחדות הקולומביאנית הבינה שגם המונדיאל בבראזיל בסכנה ובינואר 2012 בוצע המהלך ששם את קולומביה על דרך המלך, כאשר הארגנטינאי חוסה נסטור פקרמן מונה למאמן הזר הראשון של הנבחרת מאז 1981.

[​IMG]
ברשת הוא כבר הפך לגיבור כל יכול. "סופקרמן"

פקרמן הפך למאמן המשתכר ביותר בדרום אמריקה עם שכר שמוערך בכ-1.5 מ' דולר לעונה, אבל אם תשאלו כל אוהד של הנבחרת, הוא שווה כל סנט. לאחר ניצחון בפרו והפסד באקואדור, קולומביה התחילה לדרוס ולא הסתכלה לאחור. 12 נקודות מ-4 המשחקים הבאים ויחס שערים של 1-14, הציבו את קולומביה במקום השני אחרי ארגנטינה, מקום אותו לא שמטה עד לסיום המוקדמות. היא אומנם הפסידה בונסואלה ובאורוגואי, אבל העפילה באופן רשמי לאחר תיקו ביתי מול צ'ילה 3-3 (היתה בפיגור 0-3 עד הדקה ה-68) וקבעה לעצמה שיא נקודות במוקדמות המונדיאל (30) לאחר ניצחון במחזור האחרון בפאראגואי, שגם הבטיח לה להיות אחת מראשי הבתים במונדיאל לפי דירוגה בפיפ"א באוקטובר (מקום רביעי).


האיש על הקווים
חוסה נסטור פקרמן

[​IMG]

חוסה פקרמן בן ה-64 הוא ארגנטינאי ממוצא יהודי שנולד בויז'ה דומינגס שבארגנטינה. כשחקן הוא חווה קריירה קצרה מאוד, מ-1966 ועד 1978, כאשר הקבוצות שבהן שיחק היו ארחנטינוס ג'וניורס (8 עונות) ואינדפנדיינטה מדיין מקולומביה (4 עונות). לצערו הוא נאלץ לפרוש בגיל 28 עקב פציעה בברך ובתחילת שנות ה-80' פנה לאימון צעירים. הוא אימן את מחלקות הנוער של צ'קאריטה ג'וניורס, ארחנטינוס וקולו קולו מצ'ילה, אבל את שמו העולמי ביסס כאשר לקח את נבחרות הנוער השונות ב-1994. עם הנבחרת עד גיל 20 רשם הישג מדהים כאשר הוליך אותם 3 פעמים לזכייה במונדיאליטו מתוך 4 טורנירים (2001, 1997, 1995), בעוד שאת הנבחרת עד גיל 17 הוא לקח למקום שלישי ורביעי בשני טורנירים (1997, 1995). את התפקיד הגדול ביותר שלו עד כה קיבל ב-2004, אז מונה למאמן נבחרת ארגנטינה הבוגרת, אותה הוליך למונדיאל בגרמניה ב-2006 וכלל בסגל כישרון צעיר מברסלונה בשם ליונל מסי. הוא "זכה" לביקורת גדולה כאשר החליט להשאיר את מסי על הספסל במשחק רבע הגמר מול גרמניה, משחק שבו סיימה ארגנטינה את דרכה במונדיאל.
לאחר שפקרמן הודיע על התפטרותו מהנבחרת, עבור ב-2007 לאמן במכסיקו את טולוקה ואח"כ גם את טיגרה, אך נחל שם כישלון. לאחר כמה שנים שבהן לא אימן, קיבל כאמור את הפניה המיוחלת מהתאחדות הכדורגל הקולומביאנית וב-5 בינואר 2012 מונה רשמית למאמן הנבחרת. הוא החזיר את אמון האוהדים בקפטרוס והחזיר את הסלקסיון למונדיאל לאחר 16 שנים.


סגל השחקנים

שוערים: דויד אוספינה (ניס, צרפת), פאריד קאמילו מונדראגון (דפורטיבו קאלי), קאמילו וארגאס (אינדפנדיינטה סנטה פה)

הגנה: מריו אלברטו ז'פס (אטאלאנטה, איטליה), כריסטיאן סאפאטה (מילאן, איטליה), קרלוס ואלדס (סן לורנסו, ארגנטינה), אדר אלבארס באלאנטה (ריבר פלייט, ארגנטינה), חואן קאמילו סוניגה (נאפולי, איטליה), פאבלו ארמרו (ווסטהאם, אנגליה), סנטיאגו אריאס (פ.ס.וו איינדהובן, הולנד)

קישור: אבל אגילאר (טולוז, צרפת), קרלוס סאנצ'ס (אלצ'ה, ספרד), אלדו לאאו ראמירס (מונארכאס מורליה, מכסיקו), אלכסנדר מחייה (אתלטיקו נאסיונל), פרדי גוארין (אינטר, איטליה), חואן גיז'רמו קואדראדו (פיורנטינה, איטליה), חואן פרננדו קינטרו (פורטו, פורטוגל), חאמס רודריגס (מונאקו, צרפת), ויקטור איבארבו (קאליארי, איטליה)

התקפה: טאופילו גוטיארס (ריבר פלייט, ארגנטינה), קרלוס באקה (סבייה, ספרד), ג'קסון מרטינס (פורטו, פורטוגל), אדריאן ראמוס (הרטה ברלין, גרמניה)


שחקני מפתח

[​IMG]
חאמס דויד רודריגס רוביו
קשר, בן 22
מונאקו (צרפת)


השחקן בעל "הבייבי פייס" סומן ככישרון עילאי כבר מגיל הנוער, כאשר באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 ואח"כ גם במונדיאליטו לגילאים אלו ב-2007, היה הנוכחות הבולטת של הקפטרוס, כאשר הפרשנים בארצו וברחבי העולם מיהרו להדביק לו את תווית "היורש של פיבה ואלדראמה", תווית שהודבקה לכמה שחקנים לפניו, שפשוט לא עמדו בגודל הציפיות וקרסו. אצל חאמס הסיפור היה שונה. ככל שהוא סומן יותר כפוטנציאל ענק, כך הוא רק הלך והשתפר. הוא גדל במחלקת הנוער של קבוצת אנביגאדו, קבוצה קולומביאנית קטנה שדאגה להוציא לעולם כמה שחקנים מוכשרים מאוד כפרדי גוארין, דורלאן פאבון, ג'יובאני מורנו וחואן פרננדו קינטרו. למרבה הפלא, חאמס מעולם לא שיחק בליגה הקולומביאנית הבכירה. הוא שיחק עם אנביגאדו בליגה השניה ועזר לה להעפיל לליגה הראשונה, אך נחטף ע"י באנפילד הארגנטינאית עוד לפני שהספיק להשלים עונה באנביגאדו. מהר מאוד תפס מקום של קבע בהרכב של באנפילד, כאשר הוא עוזר להם לזכות באליפות היסטורית ראשונה בתולדותיהם ב-2009 ושנה מאוחר יותר, נותן קמפיין מצויין בקופה ליברטאדורס עם 5 שערים ב-8 משחקים, קמפיין שנעצר בשמינית הגמר. כבר אז היה ברור שמעבר לאירופה הוא עניין של זמן יחד עם ההשוואות לכריסטיאנו רונאלדו והבחירה של פיפ"א בו לאחד מהתגליות הכישרוניות בעולם הכדורגל.

אחרי שאודינזה נדחתה ע"י באנפילד עם הצעה של 5 מיליון יורו, הגיעה החממה הכי טובה באירופה לגידול שחקנים דרום אמריקאים, פורטו והחתימה את הכישרון הקולומביאני הצעיר תמוררת סכום כמעט זהה אבל עם דיוידנדים נוספים בחוזה. גם כאן לא נכנס חאמס ישר לעניינים, אלא עשה זאת בהדרגה כאשר שיתוף הפעולה עם חבריו הקולומביאנים, גוארין ופאלקאו, הקלו על ההתאקלמות שלו. תחילה היה משחק כמחליף ולאט לאט תפס את מקומו של סבוז'ה רודריגס באגף שמאל של פורטו. המספרים שלו היו מרשימים משנה לשנה, גם כאשר הולק, פאלקאו וגוארין עזבו. הוא הפך לשחקן החשוב ביותר בפורטו יחד עם ג'קסון מרטינס, עוד חלוץ קולומביאני וז'ואאו מוטיניו. בפורטו הבינו שיש להם יהלום ביד והגדילו את סעיף השיחרור שלו ל-45 מיליון יורו, סעיף אותו ניצלה מונאקו בקיץ 2013 כדי להחתים אותו ולאחד אותו בקבוצה בחזרה עם פאלקאו. למרות שהפרוייקט של מונאקו רק בחיתולים והקבוצה לא זכתה באליפות, חאמס היה השחקן המצטיין של הקבוצה (למרות שתחילה לא קיבל כ"כ קרדיט מהמאמן ראניירי) וצפוי להמשיך בה בשנה הבאה בצ'מפיונס ליג.

גם במדים הלאומיים חאמס עשה דרך יפה למדי, תחילה בנבחרות עד גיל 17 (קולומביה סיימה פיינליסטית באליפות דרא"מ ב-2007) ובעיקר בנבחרת עד גיל 20, כאשר ב-2011 הוא מוביל את קולומביה לזכייה בטורניר הנוער היוקרתי בטולון ובאוגוסט של אותה שנה מביא את קולומביה למונדיאליטו הביתי עד לרבע הגמר. כל קולומביה כבר חיכתה לרגע שבו יסיים את התחייבותו לצעירה ויכל את הקריירה בבוגרת. הרגע הזה הגיע ומשחקו הראשון של חאמס היה המשחק הראשון של קולומביה במוקדמות לברזיל 2014, במגרש הגבוה והדליל בחמצן בלה-פאס, בירת בוליביה. למרות פיקפוקים ביכולתו של חאמס להצליח בבכורה במגרש כ"כ קשה, הוא ענה על כל הציפיות והפך מהר מאוד לאחד מהשחקנים הבולטים בקולומביה. היה מהגורמים המשמעותיים ביותר בעלייה של קולומביה למונדיאל לאחר 16 שנים ובקולומביה כבר מזמן רואים בו כאחד שיכול להשתוות לגדול מכולם ואפילו להיות גדול עוד יותר, תלוי מה יעשה במונדיאל.
הוא משחק בעיקר כקשר התקפי בצד שמאל, אבל בקלות יכול לעבור לאמצע וגם לשחק כפליימייקר. יש לו ראיית משחק יוצאת דופן (שמזכירה את זו שהיתה למתולתל הבלונדיני), דריבל נהדר ובעיטות מרחוק, עם דגש על כדורים חופשיים, כאלו הוא כבר כבש לא מעט בקריירה. חאמס רודריגס, אולי אפילו לפני פאלקאו ואחרים, הוא האיש שיכול לקחת את קולומביה למקמות שלא היתה בהם בעבר במונדיאל. הוא המנוע של הנבחרת, בדיוק כמו שואלדראמה היה בזמנו. אם רק ימשיך ביכולת שלו, השמיים הם הגבול ומה שיותר מפחיד, שהוא רק בן 22...


[​IMG]
חואן גיז'רמו קואדראדו בז'ו
קשר, בן 26
פיורנטינה (איטליה)


עד העונה האחרונה, קואדראדו היה תחת הקטגוריה של שווה מעקב, או פטנציאל שעתיד לפרוץ, אבל העונה האחרונה בפיורנטינה שבה היה מהשחקנים המשמעותיים ביותר בקבוצה הפכו אותו לשחקן מפתח עבור קולומביה לקראת המונדיאל וכל זאת כאשר במהלך המוקדמות כלל לא נחשב לשחקן פותח בהרכב פרט למשחק או שניים, היה יותר על משבצת הסופר-סאב, השחקן שנכנס בחצי השני כדי לשנות מומנטום. לא הרבה יודעים, אבל קואדראדו החל את הקריירה כמגן ימני בקבוצת אינדפנדיינטה מדיין, שם שיחק עונה אחת בלבד לפני שאודינזה זיהתה את הפוטנציאל. למרות ההתלהבות, לא זכה קואדראדו ליותר מדי דקות באודינזה ולא הצליח להרשים לאורך זמן, מה גם שעדיין נוסה בקבוצה כמגן ימני. לפני שהקריירה מתרסקת והוא מחפש קבוצה אחרת, הושאל קואדראדו ללצ'ה והחל להפגין את כישוריו. הוא עבר לשחק יותר קדימה, באגף ימין של הקישור, תודות לעובדה שמדובר בדריבליסט בחסד עליון, כזה שעושה כאבי ראש גדולים לשומרים שלו. למרות היכולת הטובה, הוא לא הצליח לעזור ללצ'ה, שירדה ליגה בסוף העונה. באודינזה העדיפו להשאיל אותו פעם נוספת, הפעם לפיורנטינה, מאשר לנסות ולהשתמש בו ובדיעבד זו היתה טעות. קואדראדו רק הלך והתפתך בוילה לאחד השחקנים הטובים בסריה A כאשר בפיורנטינה הוא עובר לשחק לעיתים עוד יותר קדימה וכשמלאכת ההגנה פחות מדאיגה אותו, פיורנטינה קיבלה שחקן התקפה מצויין. סיים את העונה עם 5 שערים ו-6 אסיסטים ונתן את האות להנהלה לממש את אופציית הרכישה עליו מאודינזה. בעונה האחרונה הוא פשוט היה בלתי ניתן לעצירה. היה מעורב בהרבה גולים של הויולה, הוליך למקום הרביעי בסיום העונה, לגמר הגביע (ממנו נעדר והקבוצה הפסידה לנאפולי) ולשמינית גמר הליגה האירופאית, שם הודחה ע"י יובנטוס.

בקפטרוס הוא לא נחשב אף פעם לשחקן משמעותי, אלא לשחקן משלים שיכול לשנות משחקים מהספסל. ערך את הבכורה ב-2010 במשחק ידידות מול ונסואלה ואף זומן לקופה אמריקה ב-2011, אבל לא קיבלת כמעט צ'אנס. גם כשפקרמן מונה וקולומביה הרשימה, בד"כ קואדראדו לא היה חלק מזה, אבל לזכותו ייאמר שכמעט בכל פעם שנכנס, גרם לשינוי, בד"כ חיובי והוכיח שכשנותנים לו את הצ'אנס, יש לו את הכדורגל להוכיח. העונה האחרונה כאמור הקפיצה את המניות שלו לא רק אצל פקרמן, הנבחרת והאוהדים, אלא גם בקבוצות גדולות אחרות ביבשת כאשר ערב המונדיאל גם יובנטוס וגם ברסלונה כבר מתעניינות, בעוד שאצל האחרונה כבר יש את ה-OK של המאמן החדש לואיס אנריקה, לנסות ולהחתים את קואדראדו, כך שמונדיאל טוב בוודאי שיקל על הויולה למכור אותו למרבה במחיר.

הוא משחק כאמור בד"כ באגף ימין, אבל יכול גם להחליף באגפים במקרה הצורך. הוא מהיר מאוד, שליטה פנומנלית בכדור, דריבליסט נהדר והשנה הוסיף לרפרטואר גם ראיית משחק טובה ובעיטות מרחוק. אוהדי הנבחרת מלקקים את האצבעות רק על המחשבה של קואדראדו באגף ימין וחאמס רודריגס בשמאל, משחק אגפים שבוודאי יעשה לא מעט כאב ראש ליריבות. היתרון הגדול של קואדראדו כאשר היה נכנס בחצי השני ועם המהירות הרעננה שלו והדריבלים, היה מתיש את היריבים העייפים גם כך, אבל נראה שהפעם אין מנוס וקואדראדו מועמד לפתוח בהרכב של פקרמן.


[​IMG]
טאופילו אנטוניו גוטיארס רונקאנסיו
חלוץ, בן 29
ריבר פלייט (ארגנטינה)


לא, לא התחרפנתי וגם לא נפלתי על הראש. שחקן המפתח האחרון של קולומביה הוא לא פאלקאו. עד לכתיבת שורות אלו, טרם ידוע אם פאלקאו כלל יוכל לשחק במונדיאל, אבל גם אם כן זה לא יהיה ב-100% כשירות ולכן גם ההשפעה שלו לא צפוייה להיות כשל שחקן מפתח. ובהיעדרו של פאלקאו פונים אל השותף שלו להתקפה, האיש שמסתתר מאחורי הקלעים, טאופילו גוטיארס. הרבה משייכים את ההצלחה של קולומביה במוקדמות לפאלקאו ו-9 השערים שלו, אבל לגוטיארס, הכובש השני במוקדמות אחרי פאלקאו עם 5 שערים, יש חלק לא מבוטל ואפילו משמעותי לא פחות מאשר לראדאמל. הוא יליד באראנקייה, והחל את דרכו בקבוצת באראנקייה פוטבול קלוב מהליגה השניה, אבל רק כאשר עבר לג'וניור, הוא התגלה בקולומביה וזה קרה לו בגיל מאוחר יחסית, כשהיה בן 23. במדי ג'וניור באראנקייה חורר טאו את כל מה שזז והפך לסקורר מאיים, כזה שדורג במקום השלישי בטבלת הכיבוש העולמית ב-2008 עם 30 שערים ב-44 משחקים. היציאה לאירופה נראתה כמתגשמת וטאו אכן עבר לשחק בטורקיה במדי טראבזונספור בינואר 2010.

לקח לו קצת זמן להיכנס לעסק, ורק בפתיחת עונת 2010-2011 הוא החל לממש את ההבטחה התלוייה בו, כאשר כבש שלושער מול בורסאספור בסופר קאפ הטורקי, אבל אז גם החל אופיו של טאו להופיע, אופי שיסבך אותו בעתיד בעוד כמה מקרים. בעוד שהוא ממשיך להבקיע, הוא גם הספיק להסתכסך עם המאמן והמנהל של טראבזונספור על חופשה שלא אושרה או כן אושרה ובפברואר 2011 עבר לראסינג קלוב מארגנטינה, גם חבר לבן ארצו, ג'יו מורנו. הוא הספיק בהתחלה להשתתף בקרב אגרופים באימון מול השוער של ראסינג, הורחק כמה פעמים, אבל מצד שני גם הראה כדורגל והוביל את ראסינג בטבלת הכיבושים, כשהקבוצה מסיימת במקום השני אחרי בוקה. בסופו של דבר, אחרי סיכסוכים עם כמה מחבריו לקבוצה, חלק באשמתו וחלק לא, טאו עזב גם את ראסינג ואחרי תקופה של חודשיים לא מוצלחות בלאנוס, חזר לג'וניור. הקדנציה השניה בג'וניור לא היתה טובה ולאחר חצי שנה הוא חתם בקרוס אסול המכסיקנית, שם חזר לעצמו ואף זכה עם הקבוצה בגביע, אבל הפסיד בגמר האליפות. לקראת סיום הטורניר הביע את נכונותו להצטרף לריבר פלייט שהתעניינה בו (והקבוצה שטאו אוהד מילדות), נכונות שעיצבנה מאוד את ראשי קרוס אסול שהחליטו למכור אותו.
טאו פתח דף חדש בארגנטינה אחרי הקדנציה הקודמת שהיתה טובה יותר על המגרש מאשר מחוצה לו ועד כה נראה שהוא מצא את המקום שלו. היה גורם משמעותי באליפות של ריבר לפני כשבועיים יחד עם בני ארצו, אלבארס-באלאנטה וקארבונרו.

בניגוד לקבוצותיו ולרזומה שלו, בנבחרת מעולם לא היו לטאופילו בעיות. לאורך כל הדרך ולעיתים כאשר לא התאמן עם קבוצותיו עקב הרחקות/השעיות/בעיות משמעת, פקרמן האמין בו ואף נתן לו את חולצת ההרכב הראשון, דבר שמאמנים קודמים לא עשו, וטאו החזיר לו בריבית דריבית. שיתוף הפעולה בינו לבין פאלקאו היה קרוב לשלמות (שניהם מאיזורים שכנים בקולומביה) והם כבשו והכינו שערים אחד לשני. היתרון של טאו זה שהוא רב גוני ויכול לתפקד גם כחלוץ מטרה, גם כחלוץ שני (תומך) ואפילו כקשר מאחורי החלוץ, שיורד אחורה לקבל כדור ומכין את המצבים לחלוצים המרכזיים. יש לו משחק ראש טוב מאוד ומיקום מצויין ברחבה. הוא לא ידהים את האוהדים עם דריבלים מרהיבים, אבל הוא פינישר יוצא מן הכלל ובהיעדרו של פאלקאו, יכול להיות הכוכב הגדול של קולומביה.


שווים מעקב

[​IMG]
קרלוס ארתורו באקה אהומאדה
חלוץ, בן 27
סבייה (ספרד)


עד העונה האחרונה, מעמדו של באקה בנבחרת היה אחרי פאלקאו וג'קסון מרטינס, אבל מה שהוא עשה בסבייה נתן לו המון מניות אצל הצוות המקצועי, האוהדים ושאר הקבוצות בעולם. עד לפני כשנה היה מדובר בשחקן כמעט אלמוני לחובבי הכדורגל הנייטראלי, אבל החשיפה בספרד עשתה לו רק טוב ועדיין אני מכניס אותו לקטגוריית השווים מעקב. בדומה לטאו גוטיארס, גם באקה הוא תוצר של מחלקת הנוער של ג'וניור באראנקייה, לה היה שייך מ-2006 עד 2012, אם כי רק ב-2009, כאשר טאופילו התכונן לעזור את הקבוצה, רק אז באקה זכה להזדמנות האמיתית בקבוצה ופרע את השטרות בגדול. עד אז הוא נדד בעיקר ביריבה העירונית מהליגה השניה, באראנקייה פוטבול קלוב ואפילו כמה חודשים במינרבן מונסואלה, ולמרות שבכל מקום שבו שיחק היה טוב, עדיין היה צריך להמתין להזדמנות מג'וניור. כשההזדמנות הגיעה, באקה לא איכזב. במשך שנתיים הוא זכה עם ג'וניור בשני תארי אליפות והיה הכובש המצטיין בקולומביה במשך שני טורנירים וגם בטורניר הגביע הקולומביאני. מהר מאוד הוא הספיק "להשכיח" את טאופילו גוטיארס, שעד אז היה האליל לאוהדי ג'וניור. באקה הגיע לאותה דרגה כמו טאו וזה באמת קשה.

ההצעות מאירופה החלו להגיע, אך לא התממשו עד הסוף. דיברו על קייבו, דיברו על לוקמוטיב מוסקבה שמאוד רצתה אותו, אך לבסוף החתימה את פליפה קאיסדו האקואדורי ולא בטוח שהם לא מצטערים על כך. בינואר 2012 קלאב ברוז' עשה את עסקת חייו כשרכש את החלוץ ב-1.5 מיליון יורו בלבד!. באקהלא נספר בהתחלה,
קיבל דקות פה ושם, אבל לא משהו שאפשר להוכיח את עצמו. בניגוד להמון שחקנים אחרים ולמרות שישב המון על הספסל, באקה המשיך להתאמן ולעבוד קשה ובסוף זה השתלם לו. עונת 2012-2013 היתה נהדרת עבורו באופן אישי, כאשר היה השחקן המצטיין של ברוז', וסיים כמלך השערים של הקבוצה והליגה הבלגית עם 25 שערי ליגה ב-35 משחקים. סבייה, שנפרדה בתחילת הפגרה מכוכביה, נגרדו ונאבאס, עטה על המציאה ורכשה את באקה במחיר של 7 מיליון יורו. השילוב שלו עם קווין גאמיירו היה מצויין ובאקה הרשים לאורך כל העונה, כשהוא מוביל את סבייה למקום החמישי בליגה ולזכייה בליגה האירופאית על חשבון בנפיקה. באקה כבש העונה סה"כ 19 שערים בכל המסגרות בעונתו הראשונה בליגה בכירה והוכיח שיש לו מקום גם בקבוצות טובות יותר. נכון לעכשיו יש לו חוזה בסבייה, אבל גישושים מצד כמה מהקבוצות הבכירות ביבשת כבר נעשו ומונדיאל טוב שלו רק יזרז את המעבר שלו מסבייה ויעשיר את הקופה המרוקנת של הקבוצה הספרדית.

בנבחרת כאמור באקה לא קיבל יותר מדי הזדמנויות וגם כשקיבל, היו בעיקר במשחקי ידידות וגם כמחליף ולא כפותח. לקולומביה יש סוללת חלוצים מרשימה והתחרות של באקה איתם היא לא פשוטה, אבל דווקא כאשר פאלקאו נמצא בסימן שאלה, באקה יכול להכנס מצויין למשבצת שלו. הוא משחק בד"כ כ-"9", שחקן זריז מאוד, טכני, אבל גם יכול לשחק מעט הצידה באגפים כחלוץ שני. במידה ופאלקאו לא מגיע, שיתוף פעולה שלו ושל טאופילו יכול להיות מצויין עבור הנבחרת, שכן בין השניים יש הבנה עיוורת עוד מהימים בג'וניור. צפוי להיות השפן שפקרמן ישלוף מהספסל והאוהדים מחכים לראות אותו משחזר את הסטטיסטיקה שלו בקבוצות גם במדים הצהובים.

[​IMG]
סגונדו ויקטור איבארבו גררו
קשר-חלוץ, בן 24
קאליארי (איטליה)


תכירו את פרדי רינקון החדש. הקשר-חלוץ בן ה-24 שהופך לאט-לאט לאחד הדברים החמים בליגה האיטלקית, עשוי להיות אחת ההפתעות הנעימות של המונדיאל.
הוא אומנם משחק באחת מהליגות הטובות בעולם וחובבי הכדורגל האיטלקי בוודאי כבר הספיקו לערוך עימו היכרות, אבל למרבית העולם הוא עדיין בגדר אלמוני. למעשה, הוא כלל לא נלקח בתוכניות של פקרמן למוקדמות המונדיאל והיה מזומן בעיקר לכמה משחקי ידידות או למחנות אימון, אבל לזכותו ייאמר שכשהיה מקבל את הצ'אנס להראות מה הוא שווה, היה לוקח אותו ובגדול.

ויקטור הוא תוצר של מחלקת הנוער של אתלטיקו נאסיונל, שם ערך את הבכורה שלו כשהיה בן 17-18 וכבר אז אפשר היה לראות את הפוטנציאל הטמון בו והדימיון לכוכב העבר האגדי ולאו דווקא בגלל מראהו החיצוני. בנאסיונל הוא בעיקר תופקד כקשר שמשחק באגפים ומשך את תשומת הלב בעיקר בגלל גודלו, מהירותו ושליטתו האבסולוטית בכדור. בנאסיונל שיחק במשך 3 עונות ואף זכה עם הקבוצה באליפות בשנת 2011, למרות שכבר ב-2009 העבירה אודינזה הצעה עבורו בסך 4 מיליון דולר, הצעה שלא יצאה לפועל.

לאחר שזכה עם נאסיונל באליפות ולמרות שלא היה שחקן משמעותי בה, עבר איבארבו לקאליארי האיטלקית. כמו כל שחקן דרום אמריקאי צעיר שמגיע לליגה בכירה באירופה, ההסתגלות לא היתה פשוטה למרות שניצוצות הוא הראה תמיד, אבל בקאליארי האמינו בו ונתנו לו מהתחלה את הביטחון ואת המקום בהרכב, שרק עזרו לו להתפתח משנה לשנה. עד כה כבש באיטליה 13 שערים בשלושת העונות וגם היה מעורב בלא מעט. הפליא בכוח הפיזי שלו ובמהירות שלו שאיפשרו לו להתגבר על שומריו, אבל בעיקר בדריבלים הנהדרים שלו, שיכולים בשקט להתחרות עם אלו של קואדראדו. כבר החלו דיבורים על מעבר אפשרי שלו לקבוצות בכירות יותר וזה ככל הנראה יקרה ללא קשר להשתתפותו במונדיאל, אבל כמובן שהופעה טובה רק תעזור לו בכך.

בנבחרת הצעירה של קולומביה הוא השתתף באליפות הסודאמריקנו עד גיל 20 ב-2009 ולא הרשים כמו שאר חבריו שאיכזבו, אבל שנה מאוחר יותר קיבל את זימון הבכורה ע"י המאמן הרנאן דאריו גומס למשחק ידידות מול דרום אפריקה. בסה"כ רשם 7 הופעות בלבד עד כה (כולן במשחקי ידידות) וכבש שער אחד מול בלגיה. צפוי להיות הסופר-סאב של פקרמן בברזיל ו"לרשת" את מקומו של קואדראדו בתפקיד זה, בין אם כקשר או בין אם כחלוץ תומך, כאשר נכנס רענן ומתחיל לגרום לשומריו כאבי ראש.


להשכיח את איטליה 90'

לקולומביה אין יותר מדי זיכרונות טובים במונדיאלים והיחיד שזכור לטובה הוא זה שנערך ב-1990, אז עברה הנבחרת בפעם הראשונה והיחידה עד כה את שלב הבתים, בצורה דרמטית מול מערב-גרמניה, בדרך להדחה בשמינית הגמר מול קמרון. בדומה לישראל ומונדיאל 1970, גם בקולומביה מדברים רבות על אותו מונדיאל של קולומביה, עם ההרכב המצויין שעבר את מחסום שלב הבתים, אבל כולם מצפים, מקווים ומחזיקים אצבעות שחניכיו של פקרמן, שסומנו כבר מ-2005 ככאלו שיובילו את קולומביה בעתיד, יצליחו להתעלות גם על המונדיאל ההוא ולהגיע לכל הפחות לרבע הגמר. לקולומביה יש חומר שחקנים מצויין, כאשר עם פאלקאו בכושר מלא היא היתה יכולה גם להיות שווה חצי גמר, למרות שגם בלעדיו היא מלאה בשחקנים אינדווידואלים נהדרים שמתלכדים יחד גם לקבוצה טובה. לקולומביה יש ביטחון מלא גם בפקרמן, המאמן הראשון מזה המון שנים שכמעט ולא זוכה לביקורת ויש מאחוריו מדינה שלמה שמאוחדת וסומכת עליו וגם ההגרלה אפשר לומר האירה פנים לקולומביה, שתתמודד בבית לא קל, אבל הרבה פחות מסובך מאחרים ובכל מקרה יכולה לראות עצמה כפייבוריטית לעלייה. את הבעיות שהיו בקולומביה עם מהמרים, איומים וקרטלי סמים במהלך מונדיאל 1994 לא נראה הפעם וטוב שכך, כי קולומביה צריכה שקט כדי לעבור את המחסום הפסיכולוגי של שלב הבתים. במידה ויגיעו לשמינית, מצפה להם הצטלבות עם בית D החזק, אבל קולומביה הוכיחה לא מעט פעמים בהיסטוריה שלה שהיא לא מפחדת מאף אחת.

[​IMG]
UNIDOS POR UN PAIS - מאוחדים עבור מדינה אחת

אברטון 2013/14

$
0
0
[​IMG]

עונת 2012-13 היתה העונה ה-21 של אברטון בפרמייר ליג (מאז היווסדה ב-1992) וה-59 ברציפות בליגה הבכירה.
אם בעונות קודמות הקבוצה התרגלה לפתוח ברגל שמאל, בעונה שעברה רגל ימין היתה על העליונה. זה התחיל במחזור הראשון, עם ניצחון קטן גדול, 1-0 על מנצ'סטר יונייטד בגודיסון פארק. נמשך במחזור השני עם ניצחון 3-1 על אסטון וילה בוילה פארק. בתחילת דצמבר צברה הקבוצה 4 נקודות מתוך 6 כשהשיגה נקודה באתיחאד של מנצ'סטר סיטי וניצחה את טוטנהאם בגודיסון פארק במשחק דרמתי בזכות שני שערים של ילאביץ' בתוספת הזמן, כאשר בסך הכל, ב-19 המשחקים הראשונים בליגה הפסידה הקבוצה פעמיים בלבד, כשבמאזנה 33 נקודות מתוך 57 בקופה. מה שמנע מאברטון להאבק עד הסוף על הכרטיס לאירופה היה ריבוי תוצאות תיקו (15 במספר, הכי הרבה בליגה בצוותא עם סטוק). ב-FA CUP הקבוצה הגיעה עד לרבע הגמר, בו הוגרלה מול וויגאן אתלטיק של רוברטו מרטינז בגודיסון פארק, לא היריבה הכי קשה על הנייר, אולם כנראה שהטופיז היו שאננים, כאשר בסיומו של מפגש: דיוויד מויס 0 - 3 רוברטו מרטינז, הלאתיקס חגגו לעיני הקהל המקומי ההמום בדרך לוומבלי ולזכיה היסטורית בתואר כלשהו בתולדות המועדון. בסיומה של עונה אברטון מסיימת במקום השישי והמכובד, אבל בקרב האוהדים ישנה תחושה של החמצה.

ב-9 במאי הגיע רגע המפנה. דיוויד מויס, שהגיע לאברטון במרץ 2002 מפרסטון הצנועה, הודיע על סיום כהונת 11 השנים שלו בקבוצה, בדרכו ליורש של סר אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד, תפקיד חלומותיו. אמנם בתקופתו המועדון לא הכניס אף תואר לארון המאובק, אבל זה לא הוגן לשכוח לו את העבודה הנהדרת שעשה, כשהוביל את הקבוצה מהתחתית אל החלק העליון של הטבלה, כל זאת בתקציב מוגבל.



תודה!


:aa1: עונה שניה ברציפות שאברטון מסיימת מעל ליברפול בטבלה. הפעם האחרונה שזה קרה היתה ב-1937(!), תעשו חישוב כמה זמן עבר מאז...
:aa1: פיל נוויל פורש ממשחק פעיל, עוזב את אברטון לאחר כ-8 שנים במועדון ושב לשתף פעולה עם דיוויד מויס, בצוות המקצועי של מנצ'סטר יונייטד, קבוצת נעוריו.


-- -- -- -- -- -- -- -- -- --

...The Start Of Something New


סמל חדש:
[​IMG]

• בעקבות תגובות שליליות רבות מצד הקהל, הוחלט במועדון שהסמל החדש יהיה זמני, כאשר בטרום עונת 2014-15, האוהדים יהיו מעורבים בעיצוב הסמל החדש.


מאמן חדש:
[​IMG]
[​IMG]

רוברטו מרטינז, הספרדי בן ה-40, שאימן את וויגאן אתלטיק בארבע השנים האחרונות והוביל אותה לתואר היסטורי בתולדותיה, מגיע לגודיסון פארק לאחר שחתם על חוזה לארבע שנים.

בהצלחה!


הטופיז החדשים

○ ארונה קונה ▬ חלוץ בן 29, חוף השנהב. הגיע מוויגאן אתלטיק תמורת כ-6.160 מיליון פאונד.
[​IMG]

○ אנטולין אלקראז ▬ בלם בן 30, פרגוואי. הגיע מוויגאן אתלטיק בהעברה חופשית.
[​IMG]

○ ג'ואל רובלס ▬ שוער בן 23, ספרד. גם הוא הגיע מוויגאן אתלטיק תמורת כ-3.520 מיליון פאונד.
[​IMG]

○ ג'רארד דאולופאו ▬ ווינגר בן 19, ספרד. הגיע מברצלונה בהשאלה לעונה.
[​IMG]

[​IMG]

שימו לב לכיתוב בחולצה של דאולופאו :sm_icon_mrgreen:
-- -- -- -- --

פלאיני וביינס: מי ימכר? מי ישאר?

[​IMG]

השמות של השניים היו מקושרים למספר קבוצות, ביניהן מנצ'סטר יונייטד וארסנל.
מעניין יהיה לעקוב אחר המתרחש, האם אחד מהם ימכר, או שמא שניהם ישארו באברטון לפחות לעוד עונה.
-- -- -- -- --

שחקני המפתח שלי:

[​IMG]

קווין מיראלס. עושה רושם שזאת תהיה העונה של הבלגי הבין-לאומי המצוין.
שנה שעברה הוא סיים עם שישה שערים בליגה, העונה הוא בהחלט יכול וצריך לפחות להכפיל את המספר.


[​IMG]

פיל ג'אגיילקה. הבלם האנגלי שבעוד שבועיים יחגוג 31, הפך העונה לקפטן הראשי של הקבוצה, בעקבות פרישתו של פיל נוויל.
עשה עבודה נפלאה ב-6 השנים האחרונות. למרות שוויגאן תחת מרטינז היתה ידועה כקבוצת הגנה חלשה, אני מאמין שג'אגס יקח מנהיגות ויהיה העוגן של הקבוצה.

אם וכאשר ביינס ישאר, מובן מאליו שהוא יהיה אחד הברגים החשובים שלנו גם העונה.
-- -- -- -- --

[​IMG]

דיון מהנה! COYBB!

רוסיה - ירצו להשאיר טעם טוב לקראת המונדיאל הבא

$
0
0
[​IMG] [​IMG]

תעודת זהות
תאריך לידה:
רוסיה 0:2 מקסיקו (מוסקבה, רוסיה; 13.8.1992)
ההפסד הכי גדול: פורטוגל 1:7 רוסיה (ליסבון, פורטוגל; 13.10.2004)
הניצחון הכי גדול: רוסיה 0:7 סן מרינו (סן מרינו; 7.6.1995)
מלך השערים: ולדימיר בסצ'סטניך (26)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: ויקטור אונופקו (109)
דירוג נוכחי: 18
הישגים: חצי גמר יורו 2008
היסטוריה
הנבחרת הרוסית היא נבחרת צעירה יחסית אשר הוקמה ב 1992 עם התפרקות ברית המועצות, אך שלא כמו מעצמת הכדורגל הסובייטית, רוסיה התקשתה לשחזר את הישגי העבר. סך הכל השתתפה רוסיה בשני טורנירים בלבד, בהם לא עברה את שלב הבתים וכעת בברזיל תקווה לעבור לשלבי הנוק אאוט לפני שהיא מארחת את אליפות העולם ב 2018.

המדינה החדשה, כבר בתחילת שנותיה, העפילה למונדיאל 1994 בארה"ב. אותה נבחרת היתה מורכבת ממספר רב של שחקנים מחבר העמים, ולאו דווקא מהפדרציה הרוסית, הבולטים מביניהם הם ואלרי קרפין וויקטור אונופקו. היו שחקנים שהעדיפו לייצג את רוסיה והיו כאלו שרצו לשחק תחת מולדתם (כדוגמת אוקראינה), אולם אותן נבחרות כשלו להירשם בזמן למוקדמות המונדיאל. אחד מאותם "מתאזרחים" היה גם אנדריי קנצ'לסקיס, אך זה הוביל במרד כנגד המאמן, פאבל סדירין, ולכן נשאר בבית. רוסיה הוגרלה לבית לא פשוט אבל אחד שיכלה להעפיל ממנו, בו נכללו ברזיל, שבדיה וקמרון. במשחק הראשון, הפסידה כצפוי 2-0 לברזיל ועל כן היה אסור לה למעוד בהמשך. פנדל מוצלח ממש בפתיחת המשחק של סלנקו נגד שבדיה הפיח תקווה בנבחרת הרוסית, אלא שהשבדים השתלטו על המשחק והבקיעו שלושה שערים לרשתו דמיטרי קרינה. עם אפס נקודות בשני משחקים, נפרדה רוסיה מהטורניר, אך שמרה על כבודה כשהביסה 6-1 את קמרון במשחק לפרוטוקול, אלא שיותר מהתוצאה, הדבר שייזכר יותר מכל הוא החמישייה הנדירה של אולג סלנקו, מלך שערי הטורניר יחד עם סטויצ'קוב, שיא אישי שייזכר בספר השיאים של טורנירי המונדיאל.
אל צרפת 98' היתה מאוד קרובה להעפיל לאחר שהגיעה לפלייאוף, אך בו הודחה בצמד מפגשים צמודים עם איטליה. רוסיה חזרה לבמה הבינלאומית ב 2002 והוגרלה לבית פשוט יחסית עם בלגיה, יפן ותוניסיה, ממנו היה מצופה ממנה שתעלה. ההתחלה היתה טובה עם 2-0 על תוניסיה, אבל במחזור הבא הפסידה ליפן, המארחת. המשחק האחרון נגד בלגיה היה חשוב ביותר עבור הרוסיה, כשהם מגיעים אליו בידיעה שכל תוצאה מלבד הפסד, תעלה אותם לראשונה לשמינית הגמר. המפגש היה צמוד לכל אורכו, אך לקראת הסיום בלגיה השתלטה עליו, ניצחה 3-2, והדיחה את רוסיה המאוכזבת.
לאור הכישלונות בזירה האירופאית והבינלאומית, החליטו בהתאחדות הרוסית לתת את אמונם במאמנים זרים ולאחר סיומו של המונדיאל ב 2006, אליו לא העפילה, מונה חוס הידינק לעמדת המאמן. ההולנדי אמנם הוביל את הנבחרת לחצי גמר היורו ב 2008, אך הודח על ידי סלובניה במוקדמות מונדיאל 2010. את מקומו מילא הולנדי אחר, דיק אדבוקאאט שפוטר גם כן אחרי שנתיים כשבמהלכן סיים במקום השלישי בבית אליו הוגרלה רוסיה ביורו 2012. מחליפו בתפקיד היה שם נוצץ ביותר והגיע לאחר ארבע שנים בהן אימן את אנגליה, פאביו קאפלו שמו. תחת האיטלקי הוותיק שמוביל רוסיה למונדיאל לאחר טורניר מוקדמות מוצלח ביותר, מקווים בפדרציה לצלוח את שלב הבתים.

[​IMG]
רגע השיא של הנבחרת- ההגעה לחצי גמר יורו 2008

הדרך למונדיאל
בטורניר המוקדמות, הוגרלה רוסיה לבית F שכלל את פורטוגל, ישראל, אזרבייג'אן, צפון אירלנד ולוקסמבורג; בית נוח יחסית שבו הקושי היחיד עבור הרוסים אמור להיות נגד הפורטוגזים. רוסיה ביצעה קמפיין מצוין במהלכו ניצחה את פורטוגל (וגם הפסידה לה) ובסופו של דבר המאבק בבית אכן היה בין שתי הנבחרות הללו, כשידה של רוסיה היתה על העליונה וסיימה בראשות הבית בפער מינימלי מרונאלדו ועמיתיו והעפילה למונדיאל ראשון מאז 2002.

המאמן: פאביו קאפלו
[​IMG]
אמנם קאפלו נושק לעשור השביעי לחייו וקשה לדעת מתי יימאס לו לעמוד על הקווים, אולם מה שבטוח הוא שיהיה לו מקום מכובד בספרי ההיסטוריה של הכדורגל האירופאי. האיטלקי נחשב לאחד המאמנים המצליחים והמעוטרים ביותר באירופה ומהווה מודל לחיקוי עבור מאמנים רבים.
לקפאלו היתה קריירת משחק מרשימה כקשר ושיחק במדיהן של ספאל, רומא, יובנטוס ומילאן וכמו כן ייצג במשך שש שנים את הנבחרת הלאומית. עם פרישתו ממשחק, החל קפאלו לאמן את קבוצת הנוער של מילאן בתחילת שנות השמונים ונחל שם הצלחה לצד קידום כשרונות כמו מאלדיני וקוסטאקורטה. ב 1987 שימש כעוזרו של נילס לידהולם בקבוצה הבוגרת, אך בסוף העונה תיפקד לראשונה כמאמן למשך חמשת המחזורים האחרונים. בסיום העונה החליט ברלוסקוני למנות את אריגו סאקי למשרת האימון, אך קאפלו המשיך לעבוד במועדון כשב 1991 זכה לאמונו של ברלוסקוני ונאלץ להיכנס לנעליו הגדולות של סאקי. הרוסונרי של קאפלו היו נהפכו לקבוצה אימתנית שכל יריבה באירופה חששה להתמודד נגדה, כשבמהלך חמש שנותיו במילאנו, זכה פאביו בארבע אליפויות, יצר רצף של 58 משחקי ליגה ללא הפסד. יש שיאמרו שהשיא היה ב 18 במאי 1994 עם ניצחונה האדיר של מילאן, 4-0, נגד ברצלונה בגמר ליגת האלופות. בעונת 1996/97 החל קאפלו את ההרפתקה החדשה שלו, כאשר מונה למאמנה של ריאל מדריד. מועדון הפאר הספרדי זכה תחתו באליפות, אולם יחסיו של האיטלקי עם הבעלים דאז, לורנצו סאנס, לא היו בשיאם, הוא לא היה פופולרי בקרב האוהדים והתקשורת הספרדית ביקרה אותו על הסטתו של ראול לעמדת הקיצוני השמאלי. קאפלו חזר לאיטליה, למילאן, אך היה רחוק שנות אור מלשחזר את הישגי הקדנציה הקודמת. מילאן הובסה על ידי רומא ויובה וסיימה במקום העשירי בפער 30 נקודות מהביאנקונרי. לאחר הפסקה של שנה חזר לאמן, הפעם את רומא ב 1999. בעונת 2000/01 זכה בסקודטו ראשון זה עשור תוך כדי שהוא מנחית בבירה האיטלקית את צמד הארגנטינאים וולטר סמואל וגבריאל בטיסטוטה. הג'אלורוסי נקלעו לחובות כבדים ולכן קאפלו נאלץ לעזוב בסוף עונת 2003/04. קבוצתו הבאה של קאפלו היתה יובה, בה כזכור שימש גם כשחקן גם גם במילאן וברומא. פאביו הביא עימו לטורינו את אמרסון במה שעורר זעם רב בקרב אוהדי רומא. קאפלו יצר קבוצה חזקה ביותר שביססה את מעמדה כטובה ביותר באיטליה ומהטובות ביבשת עם זכיות בשתי אליפויות רצופות (שמאוחר יותר נשללו בשל פרשת הקאלצ'ופולי) והגיע פעמיים לרבעי גמר ליגת האלופות. בשל עונש הורדת הליגה של יובה, החליט קאפלו לעזוב את המועדון ומונה שוב למאמנה של ריאל מדריד שסבלה מבצורת ארוכת שנים ללא זכייה באליפות. דון פאביו גם הפעם לא היה חביב הקהל בשל סגנון המשחק המשעמם וההגנתי של הבלאנקוס, אלא שהוא היה נחוש בדעתו להשיב לקבוצה את תואר האליפות וכך עשה. את האליפות ה 30 לה, ריאל מדריד לקחה ביניים עם שוויון נקודות עם ברסה ולאחר חצי עונה חלשה וכמו כן נחלשה כישלון נוסף בליגת האלופות. בסוף העונה קיבל האיטלקי מכתב פיטורין וכאן הגיעה לסיומה קריירת אימון הקבוצות שלו.
פרק חדש החל קאפלו בסוף 2007 והוא אימון נבחרות. נבחרת אנגליה שנדדה מכישלון לכישלון והודרכה על ידי מאמנים כושלים, מינתה את האיטלקי כדי לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל האירופאי בפרט והעולמי בכלל. ארון התארים שלו הלך לפניו וקאפלו זכה לאהדה רבה בקרב הציבור וכמו כן קיבל את אמונה של ההתאחדות האיטלקית שהפכה אותו לאחד המאמנים בעלי השכר הגבוה בעולם. אל יורו 2008 הנבחרת האנגלית לא העפילה ולכן נאלץ פאביו לעשות בדק בית רציני בנבחרת אותה קיבל ובד בבד החל לקחת מורה צמוד שילמד אותו אנגלית. מונדיאל 2010 הוגדר כאכזבה בממלכה. שתי תוצאות תיקו, עם ארה"ב ואלג'יריה, הותירו את הנבחרת בסכנת הדחה כשהיא חולקת את אותם מספר נקודות כמו האמריקאים ועם נקודה פחות מהסלובנים. אולם, במחזור האחרון, גירדה 1-0 דחוק נגד סלובניה והעפילה מהמקום השני בבית. שלב שמינית הגמר לא האיר פנים לקאפלו אשר נאלץ להתמודד כנגד אחת הנבחרות הטובות בטורניר ומהפייבוריטיות לזכייה, גרמניה, שהביסה 4-1 ושלחה את קאפלו ושחקניו הביתה. המאמן ספג ביקורת חריפה על ההתעקשות לשחק ב 4-4-2 שלא התאים לנבחרת ושאילץ לתפקד את ג'רארד בכנף וכמו כן בנוגע לבחירת מספר שחקנים שנויות במחלוקת. לאחר כמה ספוקלציות בקיץ, הוחלט בהתאחדות להמשיך עם קאפלו. דון פאביו הצעיד את אנגליה ליורו 2012, אשר נפתח בצורה נפלאה והפיח שביב של תקווה בקרב הקהל בדבר סיכויי נבחרתו להגיע לשלבים המאוחרים ביותר. הנבחרת נקלעה לבית קשה בו נכללו צרפת, שבדיה ואוקראינה, כאשר היא מסיימת בתיקו עם הצרפתים ומנצחת את שתי האחרות ומעפילה מהמקום הראשון. רבע הגמר יצר מפגש פיקנטי בין קאפלו לאיטליה, משחק שנגרר לפנדלים ובסופו ידה של האזורי הייתה על העליונה. מחלוקת חריפה בין קאפלו להתאחדות בנושא שלילת סרט הקפטן מג'ון טרי, גרמה למאמן להתפטר לאחר כחמש שנים בממלכה. ביולי 2012 הוכרז כמאמנה הטרי של רוסיה חרף הצהרותיו על פרישה מאימון. המאמן הוליך את נבחרתו החדשה למונדיאל בברזיל לאחר ההעפלה מטורניר המוקדמות וזוהי תהיה הופעת הבכורה שלה בזירה הבינלאומית.
כעת המאמן בעל הרזומה האדיר, ירצה להוביל את רוסיה להצלחה בברזיל, שכן כנראה שמדובר באחד הטורנירים האחרונים של קאפלו בן ה 67.

סגל השחקנים
שוערים: איגור אקינפייב (צסק"א מוסקבה), יורי לודיגין (זניט), סרגיי ריז'יקוב (רובין קזאן)
הגנה: ואסילי ברזוצקי, ולדימיר גרנאט, סרגיי איגנאשביץ', גאורגי שניקוב (צסק"א מוסקבה), דמיטרי קומבארוב (ספרטק מוסקבה), אלכסיי קוזלוב (דינמו מוסקבה), אנדריי סמיונוב (טרק גרוזני), אנדריי יאשצ'נקו (אנז'י)
קישור: איגור דניסוב, אלכסיי יונוב, יורי ז'ירקוב (דינמו מוסקבה), אלאן דזגואב (צסק"א מוסקבה), ויקטור פאיזולין, אולג שאטוב (זניט),רומן שירוקוב (קרסנודאר), דניס גלושאקוב (ספרטק מוסקבה), פאבל מוגילבטס (רובין קזאן), אלכסנדר סמדוב (לוקומוטיב מוסקבה)
התקפה: מקסים קנוניקוב (אמקר פרם), אלכסנדר קרז'אקוב (זניט), אלכסנדר קוקורין (דינמו מוסקבה)

שחקני מפתח

איגור אקינפייב
גיל: 28
תפקיד: שוער
קבוצה: צסק"א מוסקבה (רוסיה)
[​IMG]
אקינפייב, שנולד במחוז מוסקבה, הוא תוצר מחלקת הנוער של צסק"א, ומאז הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת בגיל 17 בלבד, ביסס את מעמדו כשוער הבכיר של מועדון הפאר הרוסי מאז ועד היום. אקינפייב גילה לרוב הופעות טובות ושמר על יציבות בין הקורות, מה שגרם להתעניינות בו מצד מספר קבוצות בכירות באירופה, אך איגור העדיף להישאר בבית. עם צסק"א זכה בכל התארים המקומיים האפשריים ואף היה בורג מרכזי בזכייה ההיסטורית בגביע אופ"א ב 2004/05. קשה להאמין שאקינפייב, שכבר בן 28 וערך מעל 200 הופעות במדי צסק"א, יעבור לקבוצה אחרת, חרף ההצעות הרבות. בנבחרת הלאומית, ערך את בכורתו ב 2004, מאז הוא הבחירה בשער בכל הטורנירים בהן נטלה חלק והיה מהמצטיינים בהגעתה של רוסיה לחצי גמר יורו 2008.

סרגיי איגנאשביץ'
גיל: 34
תפקיד: בלם
קבוצה: צסק"א מוסקבה (רוסיה)
[​IMG]
על אף גילו המתקדם, איגנאשביץ' נחשב לבלמה הבכיר של רוסיה וצסק"א יחד עם ואסילי ברזוצקי. העובדה ששניהם מאיישים את מרכז ההגנה של הקבוצה הרוסית במשך שנים רבות, מועילה רבות לנבחרת ונהנית מהתיאום ביניהם. איגנאשביץ' הוא הוותיק יותר, בעל ניסיון רב יותר (קרוב ל 100 הופעות בנבחרת) וגורם לקאפלו להאמין שיש על מי לסמוך בהגנה. מדובר על שחקן שגם אם איבד ממהירותו וכושרו עם השנים, מאוד ממושמע, בעל משחק ראש מצויין ואחד שאף תורם למשחק ההתקפי. בדומה לאקינפייב, גם איגנאשביץ' נמצא כעשור בצסק"א ושותף לכל הצלחותיה.

רומן שירוקוב
גיל: 32
תפקיד: קשר מרכזי
קבוצה: קרסנודאר (רוסיה)
[​IMG]
לאחר שנים של נדידות בקבוצות שונות, שירוקוב השתקע בזניט ב 2008, שם נאלץ לשחק תחילה כבלם בעקבות עזיבתו של שקרטל לליברפול ופציעותיו של לומבארטס. שירוקוב גילה יכולת טובה בתפקידו החדש, אך עונה לאחר מכן שב לעמדתו המקורית במרכז המגרש. בעונת 2010/11, נעדר למשך כשלושה חודשים, אבל מעבר לכך שמר על יציבות בקישור של זניט והיה המוציא לפועל של ההתקפות ובעל חוש משובח לשערים. בינואר השנה, הסתכסך רומן עם מאמן הקבוצה באותה תקופה, לוצ'אנו ספאלטי, ולפי העיתונות העניינים החריפו עד לאלימות פיזית בין השניים ,מה שהוביל להשאלתו של שירוקוב לקרסנודאר. בחצי העונה האחרונה, הציג את היכולת המוכרת שלו מזניט גם מקבוצה מאזור הקווקז וסיומה במקום הרביעי. פיטוריו של ספאלטי במהלך העונה אמורים לשמח את שירוקוב שבעונה הבאה אמור לחזור לזניט. הפריצה המאוחרת שלו גרמה לכך שזומן לראשונה לנבחרת רק בגיל 27 עם הגעתו לזניט. חוס הידינק, מאמנו הלאומי, החליט לנסות ולהשתמש בו כבלם, מה שכמובן התברר כניסוי מוצלח של אדבוקאאט בזניט, אולם במשחק הפתיחה נגד ספרד, נחלה רוסיה מפלה 4-1 ולשירוקוב היה חלק בלתי נפרד בתצוגת הנפל של ההגנה. בשל כך, הידינק הדיח אותו לספסל לכל יתר הטורניר. הופעותיו הנהדרות לא יכלו להשאיר אדיש את אדבוקאאט, מחליפו של הידינק בנבחרת שמכיר אותו כה טוב, שהשיב את הקשר לנבחרת ב 2010. מאז הוא משמש כאחד השחקנים המשמעותיים ביותר עבור רוסיה, מגלה קור רוח ומנהיגות, מה שזיכו אותו בסרט הקפטן.

שימו לב ל...
אלכסנדר קוקורין

גיל: 23
תפקיד: חלוץ
קבוצה: דינמו מוסקבה (רוסיה)
[​IMG]
קוקורין הצטרף למחלקת הנוער של דינמו מוסקבה עד שב 2008 ערך את בכורתו בקבוצה הבוגרת. הוא עלה כמחליף והספיק לכבוש את שער השוויון שהוביל מאוחר יותר לניצחון קבוצתו, בעודו בן 17. בעונת 2008 הספיק לכבוש אף שער נוסף. קוקרין המוכשר המשיך להתפתח בדינמו, בה שימש כשחקן ספסל, אך אחד שניתן לסמוך עליו. הפריצה הגדולה החלה בעונת 2012/13, בה כבש עשרה שערים ב 22 משחקים. המועדון ממוסקבה שרצה לשמור על הכישרון שלו, הציב לו סעיף שחרור של 19 מיליון יורו. אלא שהכסף הגדול שהתחיל לזרום אז לאנז'י מחצ'קאלה, לא מנע ממנה לשים את ידה על החלוץ הצעיר ביולי 2013. אולם, הכסף הפסיק לזרום לאנז'י שנאלצה למכור את כל שחקניה הבכירים, וביניהם קוקורין. חודש בלבד שהה אלכסנדר בדגסטאן ואף לא שיחק כי כאמור הליגה עדיין לא החלה. דינמו ניצלה את המשבר של אנז'י והשיבה את קוקרין הביתה וברווח עצום, שבדיעבד העברתו התבררה כהחלטה חכמה ביותר. העונה הנוכחית של קוקורין לא היתה שונה מאשתקד וכבש בליגה עשרה שערים נוספים. בזירה הלאומית, קוקורין בלט בנבחרת רוסיה הצעירה בה כבש שמונה שערים וזומן לראשונה לנבחרת הבוגרת ב 2011. החלוץ הצעיר נמצא בעיקר בצילו של קרז'אקוב שמועדף בצדק, אולם הנסיגה בכושרו של חלוצה של זניט ויציבותו של קוקרין, עשויים לו לא מעט דקות תחת קאפלו, שכבר התחיל להעניק לו אמון במשחקי המוקדמות והידידות האחרונים. מי יודע, טורניר טוב בברזיל ואולי יימצא את עצמו בקבוצה בכירה באירופה.

ובגדול...
הנבחרת המנוסה והמגובשת של קאפלו היא לא אחת שתעשה חיים קלים לאף יריבה. את הבית אליו הוגרלה היא אמורה לעבור יחד עם בלגיה כשכל תוצאה מלבד ניצחונות נגד דרום קוריאה ואלג'יריה ייחשבו לאכזבה. נגד הבלגים הכשרוניים והחזקים הרוסים יצטרכו להתאמץ ולהקיא דם, אך הכנה קפדנית של קאפלו למשחק עשויה להניב הפתעה. ברוסיה לא רוצים אפילו לחשוב על הדחה משלב הבתים, ובדמיה ויעפילו לנוקאאוט, צפויים כנראה להתמודד נגד אחת מבין גרמניה או פורטוגל. הסיכויים לעבור את הגרמנים קלושים, אך נגד בפורטוגזים הוכח כבר בשלב המוקדמות שעשוי להיות קרב שקול. מכאן והלאה זה כבר בונוס עבור הנבחרת, שהוכיחה ביורו 2008 שלא כדאי להספיד אותה.

אלג'יריה - החיקוי לדבר הצרפתי

$
0
0
אלג'יריה - الجزائر
[​IMG]
[​IMG]



אלג'יריה בפורטרט:

משחק בינלאומי ראשון: תוניס 1 - 4 אלג'יריה (01-06-1957)
הניצחון הכי גדול: אלג'יריה 15 - 1 דרום תימן (17-08-1973)
ההפסד הכי גדול: מזרח גרמניה 5 - 0 אלג'יריה (21-04-1976)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: מחדין "צ'יקו" מפתאח (107 הופעות)
מלך השערים: עבדלחפיד תאספאוות (35 שערים)


אלג'יריה במונדיאלים קודמים:
שנות השמונים של המאה הקודמת היו תור הזהב בהיסטוריה של הכדורגל האלג'יראי: כבר בהופעה השנייה שלה בגביע אפריקה 1980 היא מפסידה רק בגמר למארחת ניגריה 3-0, ואחרי שנה וחצי היא מעפילה למונדיאל הראשון שלה, בצמד משחקים נגד פחות או יותר אותה ניגריה ובסיכומם התוצאה הייתה 4-1. המשחק הראשון של הירוקים במונדיאל 1982 התקיים ב"אל מולינון" בו משחקת ספורטינג חיחון עד היום, והיריבה הייתה אלופת אירופה דאז, נבחרת מערב גרמניה. את הנבחרת שאותה אימנו ראשיד מחלופי ומחדין מחלף הגרמנים לא ממש ספרו כי היא הייתה לא מוכרת חוץ מכמה שחקנים ששיחקו בליגה הצרפתית. לעיני 42 אלף צופים בחיחון, רבאח מאג'ר ולחדר בלומי מכניעים את האראלד שומאכר וגורמים לשער השיוויון של קארל-היינץ רומניגה להיות מיותר. הניצחון הראשון של אפריקה על אירופה בתולדות המונדיאל גרם לאוסטרים להיות מוכנים ובמשחק השני באוביידו הנבחרת הירוקה הפסידה 2-0 משערים של וולטר שאכנר והאנס קראנקל, את המשחק השלישי נגד צ'ילה, הצפון אפריקאים ניצחו 2-3. המשחק האחרון שנותר בבית הוא בין הגרמנים לאוסטרים והיה ידוע שניצחון גרמני 1-0 או 2-0 יביא להעפלה של צמד הנבחרות לשלב הבא. וכך זה נגמר, הורסט רובש כבש את שער הניצחון בדקה העשירית והמשחק עבר בשריקות בוז, במטפחות לבנות וצעקות "החוצה, החוצה". כמובן בספרדית. רעש גדול נוצר בתקשורת הספורט העולמית ופיפ"א מאז מקיימת תמיד משחקים כאלה חשובים באותה השעה ובמקביל.
המונדיאל השני של שועלי המדבר היה במכסיקו 1986, המשחק הראשון בגוודלחרה הסתיים ב1-1, בעיטה חופשית של נורמן וייטסייד הצפון האירי, ועוד בעיטה חופשית של ג'אמל זידאן. 3 ימים לאחר כך הנבחרת של רבאח סעדאן הפסידה באותה העיר משער שטותי של קארקה. לאחר שברזיל הבטיחה את מקומה בשמינית הגמר, ספרד ניצחה 0-3 את הירוקים באיצטדיון של מונטריי.
אלג'יריה חזרה למונדיאל אחרי 24 שנה של העדרות, וההעפלה לשלב הבתים של גביע העולם הייתה סוחפת ומרגשת, ולצידה גם סיפור פוליטי וחברתי שאליו התלוו גם התפרעויות אלימות. את שלב הבתים הראשון של המוקדמות אלג'יריה בקושי ניצחה, וחשוב לציין שבאפריקה רק המקום הראשון מביא את הכרטיס לשלב הבא. למרות שהפסידה בסנגל ובגמביה, הנבחרת של ראבח סעדאן סיימה עם 100 אחוז הצלחה במשחקי הבית שהתקיימו באצטדיון מוסטפה תשאכר, בעיר בלידה. במבצר של בלידה (עד היום אף נבחרת לא ניצחה את שועלי המדבר באצטדיון המדובר), אלג'יריה גם ניצחה את מצרים, זמביה ורואנדה. במשחק החוץ האחרון בקהיר מול מצרים, הירוקים כמעט שמרו על פיגור ה-1:0, ונכשלו בתוספת הזמן אז ספגו שער נוסף שכפה משחק מכריע בסודאן על ההעפלה. צמד הנבחרות הערביות סיימו עם אותו מאזן בדיוק, ולכן הוחלט על מקום נייטרלי לקיום המשחק. הרבה רעש תקשורתי היה אז, שלושה שחקנים ועוד איש מהמשלחת האלג'יראית נפצע מרגימת אבנים אל האוטובוס של האורחים. היו גם שמועות על אוהדים שנהרגו בקהיר, שמועות שלא אושרו על ידי אמצעי התקשורת. באומדורמאן, ענתר יחיא, בלמה של בוכום דאז כבש את השער היחיד במשחק.
בדרום אפריקה הנבחרת של ראבח סעדאן לא נהנתה מאווירה ביתית, אך אוהדים רבים עדיין נסעו ותמכו בירוקים שמול אנגליה הרשימו בהנעת כדור ובמשחק ההגנה (משחק שהסתיים בתיקו מאופס). נקודת התורפה, חוסר המחץ בהתקפה היה לנבחרת הלאומית לרועץ, בכלל ומול ארה"ב בפרט, שועלי המדבר לא הצליחו לכבוש אף על פי כמה הזדמנויות ואפילו אולי להעפיל לשמינית הגמר. בסוף המשחק בפרטוריה, לנדון דונובן כבש את שער הניצחון בתוספת הזמן ושלח את נבחרתו לשלב הבא.

[​IMG]
האגדה האלג'יראית עוד לפני זינאדין זידאן. רבאח מאג'ר.

הישגים נוספים:
לאחר מונדיאל 1986 שבו רבאח סעדאן זימן ואימן לו את הירוקים, התאחדות הכדורגל האלג'יראית החליטה למנות לעמדת המאמן הראשי, סובייטי בשם ייבגני רוגוב כדי שיוביל את השועלים לקמפיין מכובד יותר בגביע אפריקה של 1988. בשלב המוקדמות הדיחה את את תוניס, והעפילה לטורניר שאירחה מרוקו לאחר שלוב פרשה משלב המוקדמות האחרון. בשלב הבתים סיימה עם אותו מספר נקודות ומספר הפרש שערים ביחד עם חוף השנהב והגרלה הביאה אותה לחצי הגמר, שמה הפסידה לניגריה בפנדלים ופגשה שוב את מרוקו במשחק על המקום השלישי והפעם זכתה בו דרך הפנדלים. אליפות אפריקה לאומות בשנת 1990 נערכה בעיר הבירה אלג'יר ובעיר ענאבה. הנבחרת שאותה הדריך עבדלחמיד קרמאלי צעדה בבטחה לעבר הזכייה הראשונה והאחרונה שלה עד כה בגביע. בשלב הבתים ניצחה את ניגריה 5-1, את חוף השנהב 3-0, ואת מצרים 2-0, בחצי הגמר את סנגל ניצחה 2-1 ובגמר שוב את ניגריה, רק 1-0 משער של שריף וואג'אני. מאז אותה חגיגה של 1990 באלג'יריה לא חגגו זכייה באליפות אפריקה, למעשה ההישג הכי מוצלח מאז 1990 הייתה הנוכחות בחצי הגמר באליפות אפריקה לפני כארבע שנים באנגולה. בסך הכל 15 הופעות, זכייה אחת, פעם אחת סגנות (1980), פעמיים מקום שלישי (1984 ו1988), ופעמיים מקום רביעי (1982 ו2010).

איך העפילה:
מסע העלייה לגביע העולם הקרב ובא היה לוודאי פחות דרמטי מהמסע הקודם שנגמר בחגיגה גדולה אל מול היריבה המצרית. הפעם רק היה צריך לנצח בית אחד בשישה משחקים ולהדיח נבחרת שניצחה בית אחר בדו-קרב על בסיס שערי חוץ. אחרי ניצחון 4-0 על רואנדה בבית, הגיע הפסד למאלי 2-1 במגרש הנייטרלי בואגאדוגו, בירת בורקינה פאסו. אך מאז, מאלי של סיידו קייטה לא הצליחה לשחזר נצחונות ואלג'יריה ניצלה זאת וניצחה את ארבעת המשחקים האחרונים ללא הרבה בעיות: צמד ניצחונות על בנין בתוצאה 3-1, ועוד נצחונות 1-0 מינימלים על רואנדה בקיגאלי ועל מאלי בבלידה. הירוקים בהנהגת חלילהודז'יץ' יכלו בהגרלה לקבל שוב את מצרים, או נבחרת מנוסה כמו קמרון או סנגל. אך אוהדי אלג'יריה שיכלו לשבור תוכנית חסכון הזמינו כרטיסים לואגאדוגו, כדי לפגוש את בורקינה פאסו, סגנית אלופת אפריקה המפתיעה. המשחק הראשון היה סוחף, הבורקינאבה ג'ונתן פיטרואפה כבש את השער הראשון במשחק, אך הירוקים הצליחו לכבוש צמד שערי חוץ חשובים, של סופיאן פגולי וקרל מדג'אני. את המשחק הכריע פנדל מוצלח של אריסטיד באנסה, שקבע 3-2 לטובת סוסי ההרבעה ממערב אפריקה. משחק הגומלין התנהל בעצבנות יתרה, אלג'יריה הייתה זקוקה לנצחון הרי תיקו היה שולח את בורקינה פאסו למונדיאל ראשון. מג'יד בוגרה הקפטן והבלם כבש שער ריקושטי ממצב נייח בתוך ערבוביה מבלבלת ברחבה של היריבים. אחרי דקות ארוכות מאוד יכלו הצעירים המתוסכלים והמובטלים של האומה להוציא את העצבים ולחגוג שוב ברחובות....

[​IMG]
יציע טיפוסי מכוסה בדגלים. אוהדי אלג'יריה בפעולה.


לוח המשחקים:
17 ביוני, 19:00
[​IMG] בלגיה - בלו הוריזונטצ'י
22 ביוני, 22:00
[​IMG] דרום קוראה - פורטו אלגרי
26 ביוני, 23:00
[​IMG] רוסיה - קוריצ'יבה
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל

סגל השחקנים:

שוערים: ראיס מבולחי (צסק"א סופיה), מוחמד אמין זמאמוש* (אוניון ספורטיב אלג'ר), סדריק סי מוחמד (קלאב ספורטיף קונסטנטין).

הגנה: קארל מדג'אני (ולנסיין), עיסא מאנדי (רנס), מג'יד בוגרה (לח'ווייה), פאוזי ר'ולאם (נאפולי), רפיק חליש* (אקדמיקה קוימברה), סעיד בלכלאם* (ווטפורד), ליאסין קאדאמורו בנטאיבה (מאיורקה), ג'מאל מסבאח* (ליבורנו).

קישור: סופיאן פגולי (ולנסיה), ספיר תאידר (אינטר), חסן יבדה (אודינזה), מהדי מוסטפא (אז'אקסיו), מהדי לחסן (חטאפה), יאסין בראהימי (גרנאדה), נביל בן טאלב (טוטנהאם), ריאד מחרז (לסטר סיטי), עבד אל-מומן ג'אבו* (קלאב אפריקן).

התקפה: אסלאם סלימאני* (ספורטינג ליסבון), אל-ערבי הלאל סודאני* (דינמו זאגרב), נביל ר'ילאס (פורטו).

* - יליד אלג'יריה

האיש על הקוים

ואחיד חלילהודז'יץ'

[​IMG]

גיל: 61
הנבחרת הלאומית של בוסניה-הרצגובינה הצליחה בפעם הראשונה בתולדותיה להעפיל לגביע העולם, אך למדינה המפוצלת שסובלת ממשבר כלכלי והשלכות המלחמה שהסתיימה בדצמבר 1995, יהיה עוד נציג שינסה לתת נחמה וגאווה לתושביה. ואחיד חלילהודז'יץ' כילד קטן התחיל לשחק כדורגל בעיירה הקטנה בה נולד, יאבלאניצה, ששוכנת לא רחוק מהעיר הגדולה במחוז הרצגובינה, מוסטר. למרות מחשבות על קריירה בתחום ההנדסה, ואחיד נהיה לכדורגלן מקצוען ב-1971 והוא הפך להיות אחד החלוצים המוכשרים ביותר בליגה היוגוסלבית, ובמדי ולז' מוסטר שיחק במשך עשור שלם. במדי הנבחרת הצעירה של יוגוסלביה הוא הבריק וזכה באליפות אירופה ב-1978 ועוד לפני כן לקח חלק באליפות אירופה לאומות, אז יוגוסלביה אירחה את יורו 1976. לאחר ששותף לזכייה את ולז' מוסטר לזכייה בגביע היוגוסלבי ב-1981, הוא חתם בנאנט הצרפתית ושם הצליח למצוא את מקומו על כר הדשא מהר מאוד. בעונת 1982-1983 הוא סיים כמלך השערים של הליגה הצרפתית עם 27 כיבושים שעזרו לקבוצתו לחגוג אליפות שישית בתולדותיה. למרות שכבש כל כך הרבה שערים בצרפת ונאנט המשיכה להיות קבוצת צמרת, הוא לא פעם הרגיש מרירות כלפי היחס שקיבל בנבחרת יוגוסלביה. הוא תפקד כמחליף בסגל הנבחרת במונדיאל 1982, וטען ש"שם המשפחה שלי ארוך מדי בשביל לוח התוצאות באצטדיוני בלגרד", כנראה הוא רומז לתחושה שהיותו בוסני ומוסלמי גרמה לזלזול מצד הסרבים והקרואטים. את העונה האחרונה בקריירת המשחק בילה בפ.ס.ז', שם לא הכי מרוכז בענייני כדורגל עקב סיבות משפחתיות.

את קריירת האימון התחיל בולז' מוסטר ב-1990, אך כדורגל לא הופיע ברשימת העדיפויות של אזרחי יוגוסלביה המתפרקת, וחלילהודז'יץ' בעצמו נפצע במלחמה. ב-1993 הוא הצליח למצוא משרה כמאמן בליגת המשנה של צרפת, והביא את משפחתו איתו למקום מבטחים. אחרי כמה שנים של אבטלה, בעונה היחידה שבילה במרוקו ב1997-1998, הוא הוביל את רג'אא קזבלנקה לאליפות ולזכייה בליגת האלופות האפריקאית. הוא חזר לצרפת ואת ליל הוא הוציא ממלתעות ליגת המשנה והוביל אותה עד להופעה היסטורית בליגת האלופות ב-2001. אחרי ארבע עונות מוצלחות בליל, הוא נקרא להציל את רן מירידה לליגה השניה והצליח במטרה. ההצלחות בצרפת כמאמן מחזירות אותו לבירה, ובפ.ס.ז'. בעונה הראשונה (2003-2004) הוא מסיים כסגן אלופת צרפת, ליון וכמחזיק הגביע הצרפתי, הגביע השישי של פ.ס.ז'. העונה השנייה נפתחת בצורה רעה עקב שינויים רבים בסגל. למרות זאת, ההצלחה הקנתה לו מעמד אביר מסדר הלאומי של לגיון הכבוד. אחרי קדנציות במועדונים כמו טרבזונספור ואיתיחאד ג'דה, הוא הפך למאמן לאומי בפעם הראשונה. חלילהודז'יץ' כמאמן נבחרת חוף השנהב הוא הפסיד רק משחק אחד, נגד אלג'יריה ברבע גמר אליפות אפריקה 2010, משחק דרמטי שעלה לו במשרה, אף על פי שבמוקדמות המונדיאל נבחרת הפילים דרסה כל נבחרת שעמדה מולה. לא ברור אם גם המצב הפוליטי והמלחמה בחוף השנהב תרמה להחלפתו ביוראן סבן אריקסון שנסע בסוף לדרום אפריקה. אחרי קדנציה מוצלחת עם דינמו זאגרב שנגמרה באליפות, ביוני 2011 חלילהודז'יץ' חתם כמאמן נבחרת אלג'יריה לשלוש שנים בכדי להעפיל למונדיאל. באליפות אפריקה האחרונה שהתקיימה בדרום אפריקה, הירוקים הודחו בשלב הבתים, אך ההשתתפות בטורניר היוקרתי שיתקיים בברזיל היא ההצלחה האמיתית.


אנשי המפתח

סופיאן פגולי

[​IMG]

גיל: 24
תפקיד: קשר התקפי
קבוצה: ולנסיה (ספרד)

כמו שני שליש משחקני נבחרת אלג'יריה, גם סופיאן הוא צרפתי, וגם פריזאי. את הילדות בילה במשחק בקבוצות הנוער הפריזאיות כמו של רד סטאר למשל, עד שפ.ס.ז'. העדיפה לוותר עליו לאחר שלא הרשים במבחנים את מאמניה. לכן הוא הדרים ועבר לשחק במחלקת הנוער של גרנובל ב-2004 ולאחר 3 שנים מצא את מקומו בקבוצה הבוגרת. כבר אז כמתבגר הופיע כמה פעמים ספורות במדי נבחרות צרפת הצעירות, ואפילו ריימונד דומנק הזמין אותו למשחק ידידות של הנבחרת הבוגרת בנובמבר 2008. אך הוא מעולם לא זכה לשחק במדי הנבחרת הבוגרת של צרפת, והבין שעוד הזדמנות כנראה לא תגיע. לכן נשיא ההתאחדות האלג'יראית ומאמנים אחרים מהגדה הדרומית של הים התיכון הצליחו לשכנע אותו לייצג את המדינה ממנה הוריו היגרו. באוקטובר 2011 קשר ולנסיה קיים מסיבת עיתונאים בה הודיע שהוא הפך לחלק מנבחרת אלג'יריה. למרות פציעות חוזרות ומטרידות, פגולי הפך להיות אחד השחקנים החיונים בסגל של ולנסיה. העונה הראשונה בספרד הייתה לא פשוטה, בה ניסה להתאקלם באלמריה כמושאל, אבל בשלושת העונות האחרונות בולנסיה הוא הפך להיות הקשר הימני הראשון של הקבוצה. לפגולי מהירות וכוח פריצה, הוא יודע היטב לנצל את השטחים הריקים בעיקר באגף הימני, שם מבשל וכובש שערים. כמו בולנסיה גם בנבחרת אלג'יריה הוא משתלב היטב במערך של 4-2-3-1. לפגולי גם תדמית של בחור מפונק, האוהדים של הנבחרת לא אהבו לשמוע סיפורים על עייפות במחנה האימונים האחרון, וחלילהודז'יץ' הגיב ואמר שפגולי לא שיחק את כל המשחקים של ולנסיה העונה.


מג'יד בוגרה

[​IMG]

גיל: 31
תפקיד: בלם
קבוצה: לח'וויה (קטר)

מג'יד נולד באחד משיכוני העיר דיז'ון, והתחיל לשחק בקבוצות חובבניות של פרברי עיר החרדל מגיל צעיר, לוכדי כשרונות תפסו אותו ובקבוצה אחרת של מחוז בורגון חתם חוזה מקצועני. זאת לא הייתה דיז'ון שהחתימה אותו, אלא גניון מהליגה השנייה, שבגיל 20 הפכה אותו לשחקן מקצועני. בהתחלה היה די קשה, אבל בעונה השלישית פרץ בוגרה לתודעה המקומית ונהיה הבלם בהרכב הפותח של גניון. עוד לפני עונת הפריצה שלו בליג-דו, בוגרה הוזמן בפעם הראשונה לנבחרת הירוקה של אלג'יריה עקב המוצא הצפון אפריקאי של משפחתו, ואת הבכורה שלו עשה נגד זימבבואה ביוני 2004, במשחק הראשון של הנבחרת במוקדמות מונדיאל 2006. בינואר 2006, הושאל לקרו אלכסנדרה מליגת המשנה האנגלית ומיד הרשים ב11 הופעותיו. האוהדים דרשו שישאר, אך הקבוצה ירדה עוד ליגה והבלם החסון והגבוה העדיף לקבל את ההצעה ששפילד וונסדיי הציעה לו ולכן חתם שם וכרטיסו השתייך לקבוצה האנגלית. בעונתו אצל הינשופים משפילד הרשים מאוד אך עזב והחליט לשחק בפרמייר ליג אצל צ'רלטון אתלטיק הלונדונית. עוד עונה מרשימה עברה ומאז קיץ 2008 הבלם מג'יד משחק אצל ריינג'רס גלאזגו הסקוטית, שפילד מהמכירה שלו הרוויחה 2 וחצי מיליון פאונדים. העונה הראשונה הייתה מוצלחת בשבילו והוא זכה בדאבל הסקוטי. גם בעונות 2009-10 ו-2010-11 "בוגי" זכה באליפויות וגביעי ליגה עם הקבוצה הכחולה של גלאזגו, עד שהחליט לעבור לליגה הקטרית באוגוסט 2011. גם שם בלח'וויה הוא זכה בצמד אליפויות ועוד גביע, אומנם הוא החליט לעזוב הקיץ והצהיר שהוא היה חוזר לריינג'רס בלי תמורה ובלי קשר למיקומם בפירמידת הליגות הסקוטית, בינתיים לא ברור אם זאת רק נוסטלגיה או עניין מוחשי ואמיתי. בסגל הצעיר וחסר הנסיון שהזמין חלילהודז'יץ', בוגרה מתפקד כיום כקפטן של הנבחרת וכבלם שמחזיק את אמצע ההגנה.

פאוזי ר'ולאם

[​IMG]

גיל: 23
תפקיד: מגן שמאלי
קבוצה: נאפולי (איטליה)

פאוזי ר'ולאם נולד להורים ממוצא אלג'יראי בעיירה קטנה שסמוכה לסנט-אטיין, והוא גדל בשכונה ליד האצטדיון של הקבוצה המקומית. מגיל שמונה הוא כבר התחיל לשחק במחלקת הנוער של סנט-אטיין, על החוזה המקצועני הראשון שלו חתם באפריל 2010 ובספטמבר הוא עשה את הבכורה שלו בגביע הליגה במדי קבוצתו האהודה. למרות גילו הצעיר, הצליח פאוזי להיות המגן השמאלי בהרכב הפותח כבר בעונה השנייה שלו, ועקב ההופעות שלו בליגה הצרפתית, רשם הופעת בכורה גם במדי הנבחרת הצרפתית הצעירה בפברואר 2012 נגד הנבחרת האיטלקית המקבילה. אף על פי הגאווה שהמדים של נבחרת צרפת הביאו לו, הוא תמיד בראיונות הצהיר העדפה לייצג את נבחרת אלג'יריה. הזימון הראשון הגיע בינואר 2013, פאוזי נסע לדרום אפריקה עם נבחרת שועלי המדבר לשחק באליפות אפריקה לאומות, אך את הבכורה שלו רשם במשחק מוקדמות נגד בנין שם בישל לסופיאן פגולי שער. בינואר האחרון עבר לנאפולי, וגם שם את המיקום בהרכב הפותח תפס מיד. בחלק ההתקפי הוא מצוין ויכול לתת מסירות רוחב טובות בנוסף להוצאות חוץ ארוכות וחזקות, ואם ימשיך בדרכו גם בהגנה ישתפר בוודאי.

איטליה - אין שחיתות אין גביע?

$
0
0
[​IMG] [​IMG]

משחק בינ"ל ראשון: איטליה-צרפת 2-6 (מילאנו, איטליה; 15 במאי 1910)
הניצחון הכי גדול: איטליה-ארצות הברית 0-9 (ברנטפורד, אנגליה; 2 באוגוסט 1948)
ההפסד הכי גדול: הונגריה-איטליה 1-7 (בודפשט, הונגריה; 6 באפריל 1924)
שיאן ההופעות: ג'אנלואיג'י בופון (139)
מלך השערים: לואיג'י ריבה (35)
דירוג נוכחי: 9
הישגים:
* אלופת העולם (1934, 1938, 1982, 2006), פעמיים סיימה כסגנית (1970, 1994).
* אלופת אירופה (1968), פעמיים סיימה כסגנית (2000, 2012).
* אלופת אולימפיאדת ברלין 1936.

היסטוריה
לאיטליה היסטוריה עשירה בטורנירי גביע העולם, המתחילה מראשית ימיו של הטורניר. הכדורגל באיטליה התחיל לקרום עור וגידים בסוף המאה ה-19, כשסוחרים אנגלים הביאו את הכדורגל לצפון מערב איטליה, בעיקר לערים טורינו וג'נואה. ב-1898 קמה ההתאחדות האיטלקית ובעקבותיה העונה הראשונה של הליגה הבכירה. ב-1910 התקיים משחקה הראשון של נבחרת איטליה, שניצחה במילאנו את צרפת בתוצאה 6-2.

אל המונדיאל שהתקיים ב-1930 איטליה בחרה שלא להגיע, כמו מרבית הנבחרות האירופאיות האחרות, שכן הנסיעה דרך האוקיינוס האטלנטי הייתה יקרה מדי בזמנו. מי יודע מה היה עולה בגורל הנבחרת האיטלקית לו הייתה נוסעת, שכן את שני המונדיאלים הבאים איטליה לקחה פעם אחר פעם. ב-1934 זכתה בו לאחר שניצחה את צ'כוסלובקיה בגמר הביתי ברומא בתוצאה 2-1, וב-1938 זכתה בו לאחר ניצחון 4-2 על הונגריה בגמר על אדמת צרפת, רגע לפני מלחמת העולם השנייה והקפאת הטורניר ל-12 שנים. היה זה סילביו פיולה, מלך השערים בליגה האיטלקית עד עצם היום הזה, שהכריע את המשחק עם צמד.

[​IMG]
איטליה של מוסוליני זוכה בגביע העולם 1938.

את המונדיאלים הבאים ירצו בוודאי לשכוח בארץ המגף. ב-1949 נספו עשרה מתוך אחד-עשר הפותחים של הנבחרת באסון התעופה סופרגה, בו התרסק מטוסה של קבוצת טורינו (שזכתה באליפות האיטלקית במשך 4 שנים ברציפות). שנה לאחר מכן, במונדיאל 1950 בברזיל, האצורי לא עברו את שלב הבתים. ב-1954 האצורי כשלו בשנית לעבור את שלב הבתים, ואל המונדיאל שנערך ב-1958 בשבדיה האצורי כלל לא העפילו. למרות הדומיננטיות הרבה של אינטר ומילאן בטורנירים האירופיים בתחילת שנות ה-60, הנבחרת המשיכה להיכשל במסגרת המונדיאל. גביע העולם ב-1966 שנערך באנגליה זכור במיוחד בשל ההפסד המכריע לנבחרת צפון קוריאה בשלב הבתים, בו גם הודחו האצורי, למרות שמות אדירים כג'אני ריברה, ג'אקומו בולגרלי, סנדרו מאצולה וג'אנצ'ינטו פאקטי שהציבו אותם בתור הפייבוריטים של הטורניר.

במונדיאל שנערך במקסיקו 1970 שזכור בארצנו הקטנה לטובה, הוגרלה איטליה בשלב הבתים עם אורוגוואי, שבדיה וישראל. האצורי אמנם סיימו בתיקו עם ישראל, אך העפילו לשלב הבא מהמקום הראשון, לראשונה מאז 1938. בחצי הגמר איטליה פגשה את מערב גרמניה למשחק שייזכר לשנים ארוכות בתור "משחק המאה", או המשחק הטוב ביותר בכל הזמנים. המשחק נגמר בתוצאה 4-3 ששלחה את האצורי לגמר, רק בשביל להפסיד 4-1 לברזיל. אל מונדיאל 1978 הגיעה סגל חדש ורענן שכלל את פאולו רוסי הצעיר, שלימים יתברר כאחד השחקנים הגדולים בתולדות המשחק. במונדיאל זה סיימה איטליה במקום הרביעי.

שנתיים לאחר מכן התפוצצה פרשת שחיתות באיטליה, שנקראה הטוטונרו, שבה נשלח פאולו רוסי אל היציעים למשך שנתיים על אף שטען לחפותו. רוסי חזר בדיוק בזמן למונדיאל 1982 שנערך על אדמת ספרד. שלוש תוצאות תיקו בשלב הבתים (מול פולין, קמרון ופרו) בקושי העלו את הנבחרת לשלב הבתים הבא (בהתאם לפורמט בשנת 82). איש לא העניק לאצורי סיכוי לאחר שהוגרלה ביחד עם ארגנטינה, אלופת העולם הנוכחית, וברזיל, שהייתה לכל הדעות הפייבוריטית לזכות בטורניר. איטליה ניצחה את ארגנטינה 2-1 במשחק הראשון, ולאחר שברזיל ניצחה 3-1 את אותה ארגנטינה, המפגש ביניהן היה זה שיכריע מי תעלה לחצי הגמר. שלושער של פאולו רוסי באותו משחק קבע 3-2 לאיטליה, העלה אותה לחצי הגמר ושלח את פאולו רוסי היישר לפנתאון של הגביע העולמי. בחצי הגמר איטליה גברה בקלילות על פולין בעזרת צמד של, מי אם לא, רוסי. בגמר ניצחה איטליה את מערב גרמניה 3-1 והניפה בפעם השלישית את גביע העולם.

[​IMG]
החבר'ה של מונדיאל 82.

איטליה לא השכילה לשמור את התואר במונדיאל הבא, ואל מונדיאל 1990 הגיעה כמארחת הטורניר. טוטו סקילאצ'י, שהיה אלמוני טרם המונדיאל, פרץ לתודעה כשסיים כמלך שערי הטורניר. איטליה צלחה את כל הדרך עד שהגיעה לחצי הגמר, שם פגשה את ארגנטינה, באיצטדיון הסן פאולו של נאפולי. באותה תקופה היה דייגו ארמנדו מראדונה השליט הבלעדי בנאפולי, ובקשתו מהאוהדים הנאפוליטנים לעודד את ארגנטינה ולא את איטליה במשחק - נענתה. ארגנטינה שרדה עד לשריקת הסיום ועלתה לגמר לאחר ניצחון בדו קרב פנדלים. דו קרב הפנדלים ליווה את האיטלקים לאורך כל העשור. במונדיאל 1994 הגיעה איטליה לגמר שנערך שוב, כמו ב-1970, מול ברזיל. אוהדי כדורגל רבים זוכרים את התמונה הטרגית של רובי באג'ו, כוכב המונדיאל, מחמיץ את הפנדל המכריע מול השוער טפארל ומעניק לברזיל גביע עולם נוסף. ב-1998 שוב הודחה הנבחרת בפנדלים מול צרפת המארחת ברבע הגמר, שבסופו של דבר גם לקחה את גביע העולם.

את המילניום החדש פתחה איטליה עם שאיפות כבירות, כשברשותה סגל נוצץ עם שחקנים כמו טוטי, דל פיירו, מלדיני, אינזאגי ורבים אחרים. אל המונדיאל הראשון שנערך ביבשת אסיה הגיעה איטליה עם שאיפות גדולות, אך היא סיימה אותו בטעם מר. שלב הבתים היה קשה מנשוא, אך איטליה צלחה אותו ונפגשה עם אחת הנבחרות המארחות בשמינית הגמר, דרום קוריאה. עד היום לא סולחים באיטליה לשופט האקוודורי ביירון מורנו ולחניכיו האגרסיביים של חוס הידינק. האכזבה הייתה עצומה. אל 2006, בדומה ל-1982, הגיעה איטליה שפופת ראש לאחר התפוצצות פרשת הקאלצ'ופולי. שלב הבתים היה מוצלח כאשר איטליה, תחת הנהגתו של מרצ'לו ליפי, מנצחת את צ'כיה וגאנה ומסיימת בתיקו מול ארה"ב. בשלבי הנוקאאוט איטליה עשתה את כל הדרך עד לגמר ולתואר הנכסף, כשבדרך היא חולפת באחד המשחקים הגדולים בתולדות המונדיאל על פני גרמניה, וגם על פני צרפת בגמר, שזכור בעיקר בשל נגיחתו של זידאן במטראצי. הגביע חזר לארץ המגף.

[​IMG]
קנבארו מניף את גביע העולם לשנת 2006.

ב-2010, מרצ'לו ליפי (שהספיק ללכת ולחזור מעמדת מאמן הנבחרת) בחר סגל תמוה המבוסס בעיקר על כוכבי 2006 (שהספיקו להזדקן עד אז), ואיטליה רשמה את אחד המונדיאלים החלשים בתולדותיה כשהיא מודחת כבר בשלב הבתים. מיד לאחר המונדיאל והאכזבה העצומה הגיע צ'זארה פראנדלי לתפקיד, ורשם טורניר ראשון מוצלח כשהוא מוליך את האצורי לגמר יורו 2012.

הדרך למונדיאל
איטליה הוגרלה לבית ב' במוקדמות הגביע העולמי 2014, והוא כלל גם את דנמרק, צ'כיה, בולגריה, ארמניה ומלטה. הקמפיין נפתח ברגל שמאל עם 2-2 מול בולגריה בסופיה, אך נמשך עם רצף ניצחונות על מלטה (פעמיים), ארמניה ודנמרק. באלוטלי, אוסבאלדו ודה רוסי היו המבקיעים הבולטים בשלב זה של הקמפיין. לאחר מכן הגיע תיקו מול צ'כיה בפראג, אך לאחר מכן חזרו האצורי למסלול הניצחונות עם נצחונות על בולגריה ועל צ'כיה באיטליה. שתי תוצאות תיקו מול דנמרק וארמניה בסוף הקמפיין גרמו לדירוג של האיטלקים לרדת, ובעקבות כך היא לא דורגה בדרג הראשון. במהלך הקמפיין הבקיע מאריו באלוטלי 5 שערים, ופאבלו אוסבאלדו שלא זומן כבש 4 שערים. קשה לומר שהיכולת של האיטלקים הייתה בשיאה לאורך המוקדמות, ובמיוחד לקראת סוף המוקדמות, אך בשורה התחתונה - איטליה הבטיחה את השתתפותה בברזיל במהירות הבזק וביצעה את המוטל עליה.

[​IMG]
איטליה לאחר הניצחון מול צ'כיה שקבע את השתתפותה בגביע העולם.

המאמן: צ'זארה פראנדלי
לצ'זארה פראנדלי קריירה ארוכה בכדורגל האיטלקי המתחילה בקריירת המשחק שלו. צ'זארה החל את קריירת המשחק שלו בעמדת הקשר, בקרמונזה הקטנה ב-1974, כשהוא שותף לזכייה באליפות הסריה C עם הקבוצה ב-1977. לאחר מכן נמכר לאטאלנטה שם בילה עונה תמימה לפני שעבר לאימפריה מטורינו, הלא היא יובה. פראנדלי היה שותף לאחת התקופות הכי זוהרות ביובנטוס בתחילת שנות ה-80, אם כי ללא צל של ספק היה פחות דומיננטי ממישל פלאטיני והכוכבים האחרים. פראנדלי זכה בשלוש אליפויות, גביע איטלקי, גביע המחזיקות ובגביע האלופות לפני שנמכר חזרה לאטאלנטה, שיחק שם 5 שנים נוספות ותלה את נעליו. פראנדלי לא נח ומיד עם פרישתו (ב-1990) החל לאמן את קבוצת הנוער של המועדון. פראנדלי היה שותף לצמיחת מחלקת הנוער של אטאלנטה, שנחשבת לאחת הטובות באיטליה, והגיע לתוצאות מצוינות איתה בשבע שנות האימון שלו שם. למעשה, פראנדלי אף אימן את הקבוצה הבכירה של המועדון במשך כמה חודשים בעונת 1993/94 לאחר שהמאמן הראשי פוטר. בעונת 1997/98 מונה פראנדלי לאימון לצ'ה מהליגה הבכירה, אך כבר בינואר אותה שנה פוטר לאחר שהשיג תוצאות גרועות. ב-98 הגיעה לורונה מהליגה השנייה, הוליך אותה לליגה הבכירה ועונה לאחר מכן אף הגיע עמה למקום התשיעי המכובד מאוד. עם זאת, לא נשאר במועדון ועונה לאחר מכן הגיע לונציה מהליגה השנייה ואותה גם העלה לליגה הבכירה. הצלחתו של פראנדלי במועדונים הקטנים שבתה את עיניה של פארמה, שכבר החל בתהליך דעיכתה, ופראנדלי מונה למאמן המועדון ב-2002.

פראנדלי הצליח ובגדול כשהוא על הקווים בפארמה, קבוצה די חסרת אמצעים כלכליים באותם שנים, כשהוא מכניס לתודעה חלוץ צעיר העונה לשם אלברטו ג'ילארדינו. פראנדלי סיים עם פארמה פעמיים במקום החמישי וקיבל את ההצעה הגדולה הראשונה שלו - להחליף את פאביו קאפלו על הקווים ברומא. פראנדלי נענה להצעה. רצה הגורל ואשתו חלתה בצורה חמורה, ופראנדלי עזב את רומא ממש בתחילת העונה. פראנדלי שב לקווים שנה מאוחר יותר, אך הפעם בקבוצת פיורנטינה - אריה גדול שירד מנכסיו. פראנדלי לקח קבוצה שכמעט וירדה ליגה בעונה הקודמת, שינה את צורתה והגיע עמה עד למקום הרביעי שהוליך לליגת האלופות. לצערו הרב, בתום אותה עונה התפוצצה פרשת הקאלצ'ופולי, פיורנטינה איבדה את מקומה בליגת האלופות וגם קיבלה עונש של הפחתת 15 נקודות בעונה שלאחר מכן (חלק מהעונש בוטל בהמשך העונה). חרף העונש הכבד, פראנדלי סחב את הויולה עד למקום השישי והמכובד, ובעונה שלאחר מכן אף הגיע לחצי גמר גביע אופ"א (הליגה האירופית דהיום). באותה עונה נפטרה אשתו של פראנדלי, מה שגרם להצלחתו להיראות אפילו יותר כבירה. פראנדלי זכה בתואר "מאמן השנה בליגה האיטלקית" לעונת 2007/08. פיורנטינה המשיכה להיות דומיננטית בליגה וגם רשמה כמה קמפיינים יפים בליגת האלופות (כשבראשם הקמפיין בו הדיח את ליברפול בשלב הבתים והודח רק מול באיירן בנוקאאוט). בתום עונת 2009/10 פראנדלי הגיע לתחושת מיצוי בויולה, ועוד במאי אותה עונה חתם על חוזה בנבחרת איטליה ובה נבחר להחליף את מרצ'לו ליפי בתום מונדיאל 2010. איש לא ידע אז שהנבחרת תסיים אותו בחרפה כה גדולה, שהאתגר שפראנדלי יעמוד בפניו יהיה עצום.

כאמור, פראנדלי קיבל נבחרת שבורה ומפורקת מידיו של ליפי. למרות זאת, קמפיין המוקדמות של יורו 2012 היה אחד המוצלחים שידעה הנבחרת האיטלקית, וגם הטורניר עצמו היה מוצלח מאוד, כשאיטליה מגיעה עד לגמר בעזרת כדורגל שהאוהדים הניטרליים אהבו לשבח, כדורגל שאפיין את פראנדלי לאורך כל הקריירה. גם בגביע הקונפדרציות איטליה הצליחה באופן יחסי, כשהגיעה לחצי הגמר וסיימה במקום השלישי. את טורניר המוקדמות לגביע העולמי 2014 סיים גם כן פראנדלי בהצלחה, כשאיטליה עולה רשמית למונדיאל בצורה המהירה ביותר בתולדותיה. פראנדלי דוגל בקידום שחקנים צעירים, ובעקבות זאת גרם לשינוי משמעותי בחומר האיטלקי שנוצר בשנים האחרונות. הוא גם נוטה לתת אמון בשחקנים שמשחקים בקבוצות קטנות אך מרשימים. טקטית, פראנדלי מאוד גמיש ולא מקובע על שחקן מסוים או על מערך וסגנון משחק מסוים. הקוד האתי שפראנדלי הכניס בנבחרת שנוי במחלוקת עד עצם היום הזה, אך מייצג בצורה נאמנה את ה"אני מאמין" שלו לגבי האצורי - חבורה של שחקנים מוכשרים, הוגנים וחסרי פשרות.

[​IMG]

סגל השחקנים
שוערים: ג'אנלואיג'י בופון (יובנטוס), מתיה פרין (ג'נואה), סלבטורה סיריגו (פריס סן ז'רמן).

הגנה: איניאציו אבאטה (מילאן), אנדראה ברצאלי (יובנטוס), לאונרדו בונוצ'י (יובנטוס), מתאו דרמיאן (טורינו), ג'ורג'ו קייליני (יובנטוס), מתיה דה שיליו (מילאן), כריסטיאן מאג'ו (נאפולי), גבריאל פאלטה (פארמה), מנואל פסקואל (פיורנטינה), אנדראה ראנוקיה (אינטר).

קישור: אלברטו אקווילאני (פיורנטינה), אנטוניו קאנדרבה (לאציו), דניאלה דה רוסי (רומא), קלאודיו מרקיזיו (יובנטוס), ריקרדו מונוטליבו (מילאן), תיאגו מוטה (פריס סן ז'רמן), מרקו פארולו (פארמה), אנדראה פירלו (יובנטוס), רומולו (ורונה), מרקו וראטי (פריס סן ז'רמן).

התקפה: מריו באלוטלי (מילאן), אנטוניו קסאנו (פארמה), אלסיו צ'רצ'י (טורינו), מתיה דסטרו (רומא), צ'ירו אימובילה (טורינו), לורנצו אינסינייה (נאפולי), ג'וזפה רוסי (פיורנטינה).

שחקני מפתח
אנדראה פירלו
גיל:
35.
תפקיד: רג'יסטה.
קבוצה: יובנטוס.

[​IMG]

8 שנים עברו מאז הגמר בברלין שהעניק לאיטליה את גביע העולם הרביעי שלה. אנדראה פירלו היה אולי השחקן הדומיננטי ביותר בטורניר. שמונה שנים אחרי, פירלו נשאר השחקן הכי דומיננטי ואולי אפילו יותר מכך. פירלו הוא המשיח האיטלקי. הוא האיש שכל המדינה תולה בו את תקוותיה והוא האיש שלא מעט פעמים גם קיים. בהיעדר כמעט מוחלש של שחקנים ותיקים נוספים בנבחרת, הן בגלל הדעיכה הטבעית שלהם והן בגלל החלטתו של פראנדלי להימנע מהם, פירלו הוא גם המנהיג האיטלקי, האבא של הנבחרת. ביובנטוס, ולמעשה לאורך רוב הקריירה, קוראים לו המנהיג השקט.
מעטים הם אוהדי הכדורגל בעולם שלא מכירים את פועלו של האיש. לכן נמנע מהרחבה מיותרת על ההיסטוריה שלו באינטר ובברשה ונתמקד במה שהמאסטרו הצליח להשיג. ברשימה: פעמיים זכייה בליגת האלופות במדי מילאן, כולל הפסד טרגי בגמר ב-2005, שאליהן התלוו זכייה כפולה בסופרקאפ האירופי. חמש אליפויות איטליה, שתיים מהן במדי מילאן ושלוש מהן ברציפות במדי יובנטוס, כשבכולן ובעיקר באלה של יובנטוס פירלו מהווה שחקן חשוב מהמעלה הראשונה. גביע העולם לקבוצות במדי מילאן, קופה איטליה, שלוש פעמיים הסופרקופה האיטלקי, וכמובן - אליפות העולם, 2006, גרמניה. פירלו התייחס להישג הזה בספרו החדש, "אני חושב לכן אני משחק": "אני לא מרגיש לחץ... אני לא שם קצוץ על זה. ביליתי את אחר הצהריים של ה-9 ביולי 2006 בשינה ובמשחק בפלייסטיישן. בערב יצאתי וזכיתי בגביע העולמי". מנהיג שקט עד הסוף.
פירלו הוא הבסיס הטקטי גם ביובנטוס וגם בנבחרת איטליה. כל ההתקפות עוברות דרכו, והוא מנווט אותן לפי ראות עיניו. פירלו כל כך טוב בתפקיד הזה שגם באיטליה וגם ביובנטוס הצמידו לידו שני קשרים שיחפו עליו בהגנה. עם זאת, שיטה זו יכולה להיכשל אם יסגרו את פירלו ואת אופציות המסירה שלו בצורה טובה. בשנים האחרונות, ובמיוחד בעונה החולפת, פירלו מצטיין גם בבעיטות החופשיות הנהדרות שלו שבהרבה מאוד מהמקרים נכנסות לשער. ניתן לסכם שפירלו הוא אחד השחקנים היותר מסוכנים בכדורגל העולמי, ולבטח השחקן המסוכן ביותר בנבחרת איטליה 2014.

דניאלה דה רוסי
גיל:
30.
תפקיד: קשר.
קבוצה: רומא.

[​IMG]

למי שלא עקבו אחרי הליגה האיטלקית בזמן האחרון, אבל זוכרים ומתגעגעים לדה רוסי מהצ'מפיונס ליג - דעו שבעונה הקרובה הוא חוזר. הסיבה לכך היא שבין היתר הוא נתן עונה מצוינת ברומא, הוליך אותה למקום השני (עם כמות נקודות שמספיקה לאליפות בכל ליגה חוץ מהאיטלקית) וסלל את הדרך שלה חזרה לגדולה. דה רוסי היה הקשר האחורי ביותר מבין השלישייה של רומא (שכללה את סטרוטמן/נאינגולאן ופיאניץ'), והוא אחת הסיבות לכמות הספיגות הנמוכה במיוחד של רומא העונה, כשהוא ממלא תפקיד שהוא חצי רג'יסטה-חצי בלם. גם ביורו 2012 דה רוסי מילא תפקיד דומה, אם כי בהגדרה היה זה הבלם השלישי והמרכזי במערך שלושת הבלמים.
דה רוסי הוא מסוג השחקנים שאוהדי כדורגל ניטרליים אוהבים לאהוב (תארו לעצמכם מה מרגישים אליו אוהדי רומא). הוא שיחק קריירה שלמה (and there is more to come) בקבוצה אחת, הוא אחד השחקנים הכי הוגנים בכדורגל העולמי, ולמרות שמצבת התארים שלו בקריירה דלה באופן יחסי, הוא נחשב כאחד הקשרים האחוריים הטובים ביבשת במשך שנים ארוכות. ביחד עם טוטי הוא מהווה את השלד של רומא זה שנים ארוכות. כשהוא משחק ברומא החל משנת 2002, במסגרת המועדון הוא זכה פעמיים בקופה איטליה ופעם אחת בסופרקופה, אך במסגרת הנבחרת נמצא דה רוסי במועדון המצומצם של השחקנים שזכו בגביע העולם - כמו פירלו, ב-2006. עם זאת, יש לזכור שדה רוסי קיבל כרטיס אדום בשלב הבתים של אותו מונדיאל, הורחק מארבעה משחקים וחזר רק במשחק הגמר - מול צרפת. משחק בו הבקיע את אחד מהפנדלים לזכות האיטלקים ובכך החזיר את גביע העולם לאיטליה.
דה רוסי הוא אחד השחקנים הכי מוכשרים בנבחרת האיטלקית מזה שנים, והוא בא לאחר עונה טובה מאוד ברומא - כך שיש סיבה טובה להאמין שדה רוסי הולך להיות אחד השחקנים הכי חמים בנבחרת גם בקיץ הקרוב.

ג'אנלואיג'י בופון
גיל:
36.
תפקיד: שוער.
קבוצה: יובנטוס.

[​IMG]

ג'יג'י בופון הספיק לעשות היסטוריה בארבע שנים בהן הוא קפטן הנבחרת האיטלקית, כשהוא עוקף את שיא ההופעות של קנבארו ולמעשה קובע שיא חדש שלבטח יישאר בפסגה בשנים הקרובות. אין זה מפתיע, כשהופעותיו הראשונות של השוער האגדי מתוארכות לסוף המילניום הקודם, עוד מימיו כשוער צעיר ומוכשר במדי פארמה (האגדית), בה פרץ כבר בשנת 1995 (לפני כמעט 20 שנה). 5 עונות מצוינות במדי פארמה הקנו לו את אפודת השוער הפותח של הנבחרת האיטלקית - ומשם השאר היסטוריה. במדי פארמה זכה ג'יג'י בופון בגביע האיטלקי ובגביע אופ"א - התואר האירופי האחרון שלו נכון להיום. ג'יג'י קבע את שיא ההעברות עבור שוער כשעבר ליובנטוס בקיץ 2001 תמורת 51 מיליון יורו, אך זו כנראה ההעברה היקרה שביובנטוס הכי פחות מתחרטים עליה. מאז ועד היום ג'יג'י ניצב בין הקורות של הגברת הזקנה, למעט בעת פציעות, כשהוא עושה זאת גם בליגה השנייה אליה הורדה יובנטוס ב-2006 בעקבות פרשת הקאלצ'ופולי. בעקבות כך בופון נחשב לא רק לסמל בנבחרת איטליה אלא גם לאחד הסמלים הכי גדולים בתולדות יובנטוס, שכן לא רק שירד עם יובנטוס ליגה אלא גם עשה זאת לאחר שהוא אלוף עולם טרי ונחשב לשוער הטוב ביבשת. במדי יובנטוס זכה עד כה ב7 אליפויות (5 מוכרות בהתאחדות) וארבע פעמים בסופרקופה האיטלקי, כשהוא מוסיף לאמתחתו גם הופעה בגמר ליגת האלופות לשנת 2003. כמובן, התואר בו ירצה בופון להשוויץ הכי הרבה יהיה גביע העולם הנחשק מ-2006, בו היה השוער המצטיין כשספג רק שני שערים - האחד מפנדל והשני מרגלי חברו לקבוצה.
בופון לאורך שנים רבות נחשב כאחד השוערים היציבים והטובים ביותר שקיימים בשוק. בשנים האחרונות הוא אף ממלא ביציבות את רשימות "הטובים בהיסטוריה", ובצדק. בופון נמצא גם ברשימה האקסקלוסיבית של שחקנים ששיחקו ב-5 מונדיאלים. לאף אחד אין ספק ביכולותיו של בופון והוא בא גם לאחר עונת שיא בליגה. אבל החשיבות הכי גדולה שלו תהיה בפן המורלי, כמנהיג הנבחרת וכקפטן שלה. בפתיחת כל משחק, כשההמנון האיטלקי יתנגן ברקע, הקהל יגעש והצלמים יעברו באיטיות בין שחקן לשחקן בקלוזאפים חודרים, קולו של בופון יישמע רם מעל לכל קול אחר ויגרום למיליוני איטלקים להצטמרר. עשרה מהם יהיו חבריו לקבוצה - ומכאן האצורי יכולים להסתכל לכל נבחרת בעיניים.

מאריו באלוטלי
גיל:
23.
תפקיד: חלוץ.
קבוצה: מילאן.

[​IMG]

מאריו באלוטלי מגיע דווקא אחרי עונה בינונית וסבירה לגמרי במדי מילאן, אך הוא עדיין נחשב לדעת כל הפרשנים החלוץ החשוב ביותר שמשחק בחוד האיטלקי. הסיבה לכך היא האמון הרב שפראנדלי נותן בבאלו, שבמדי הנבחרת דואג גם להחזיר. באלוטלי אחראי למרבית שערי הנבחרת במוקדמות וכן לצמד באחד המשחקים הכי גדולים באצורי עידן פראנדלי - הניצחון 2-1 על גרמניה בחצי גמר יורו 2012. יכולותיו של באלוטלי מוכרות; הוא מכדרר טוב, הוא חזק מאוד ועוזר בעיקר להוריד כדורים, יש לו בעיטה מצוינת מכל טווח. גם מגרעותיו מוכרות; הוא נוטה לאבד את הראש וליצור פרובוקציות לא מעט פעמים, הוא בועט הרבה יותר ממה שהוא כובש, הוא נתפס כאדיש והוא בעיקר מאוד לא יציב. מחוץ למגרש הוא אפילו עוד יותר מפורסם: ב-2010 באלוטלי נתפס יורה עם חבריו בפיאצה דלה רפובליקה במילאנו, בתקופתו באנגליה הוא הסתבך עם הרשויות המון פעמים, נתפס מתקשה ללבוש אימונית ולכולנו זכורה החלוצה האייקונית why always me?. בקדנציה במילאן הוא הספיק להוליד ילדה, להימנע מאבהות כלפיה ולאחר שנה להכיר בה סוף סוף כבתו. ולמרות כל השערוריות, כל אלה לא מונעים מבאלו להיות "הכוכב" של הנבחרת האיטלקית בחוד בטורניר הנוכחי. ומיד נבין למה.
על אף גילו הצעיר, 23 בסה"כ, לבאלוטלי יש מצבת תארים די מכובדת. במדי אינטר הוא היה שותף לשלוש אליפויות איטליה - אחת מהן במסגרת הטרבל המפורסם תחת מוריניו. במנצ'סטר סיטי הוא שותף לזכייה בפרמיירליג, ובמילאן הוא עדיין לא זכה באף תואר, אם בגללו ואם בגלל חבריו לקבוצה. ביורו 2012, שבו איטליה הגיעה לגמר, באלוטלי היה אחד המבקיעים המצטיינים בטורניר, וגם היה חלק מנבחרת הטורניר. מהסיבות הללו באלוטלי נתפס כמניה יחסית בטוחה בחוד שמורכב מפצוע סדרתי (רוסי) ועוד כמה שחקנים לא מוכחים בעליל. לכן, כשהאצורי יצטרכו גול מכריע במשחק מסוים, it will always be him.

שימו לב ל...
אלסיו צ'רצ'י
גיל:
26.
תפקיד: חלוץ/קיצוני ימני.
קבוצה: טורינו.

[​IMG]

אלסיו צ'רצ'י הוא לא שחקן צעיר מהסוג שבדרך כלל נכנס לקטגוריה הזאת, אבל הוא שם די אלמוני לחובבי הכדורגל בעולם שאינם מתעדכנים בקביעות בתוצאות הליגה האיטלקית. צ'רצ'י הוא תוצר של מחלקת הנוער המהוללת של רומא בתחילת שנות האלפיים, זו שהביאה לנו כמה שנים קודם לכן את דניאלה דה רוסי. אך בניגוד לרומאי המצטיין עד עצם היום הזה, רומא בשביל צ'רצ'י הייתה רק התחנה הראשונה וממש לא נקודת הפריצה. צ'רצ'י החל לשחק בקביעות רק לאחר שלוש עונות ברומא, כשעבר לברשה מהליגה השנייה. 0 שערים ב-23 הופעות כשברובן עלה כמחליף גרמו לצ'רצ'י הצעיר לעבור לפיזה, עולה חדשה לסריה B באותה עונה, עם המאמן שיפגוש עוד בהמשך הדרך בטורינו - ג'אמפיירו ונטורה. תחת ונטורה צ'רצ'י החל לפרוח, אך בפברואר אותה עונה נפצע קשה ונעדר מהמשך העונה. צ'רצ'י עבר בדרך גם עונה לא מוצלחת ומלאת פציעות באטאלנטה, עונה שבה בעיקר שותף מהספסל ברומא לפני שהגיע לפיורנטינה. עונת 2010-11 הייתה עונת הפריצה של צ'רצ'י בליגה הבכירה כשהוא מבשל ומבקיע וגם מעורר את תשומת לבה של מנצ'סטר סיטי העשירה בתום העונה. את העונה הבאה בפירנצה צ'רצ'י התחיל ברגל ימין, אך בעיות קשות עם אוהדי הקבוצה גרמו לו לעזוב בסיום העונה לטורינו, קבוצה קטנה משמעותית מהויולה, אותה מאמן כזכור ג'אמפיירו ונטורה. ונטורה שמר חסד לצ'רצ'י, העלה אותו בקביעות בהרכב הפותח ותוגמל ביכולות לא רעות של צ'רצ'י. ואז הגיעה עונת 2013/14 שגרמה לצ'רצ'י להיראות כמו גרסה מיוחדת לאספנים של רוברטו באג'ו. צ'רצ'י סחב את טורינו על כתפיו, בישל 10 מרהיבים והוסיף 13 מרהיבים לא פחות משלו, והוליך את טורינו עד למילימטר מהשתתפות בליגה האירופית (החמצת פנדל טרגית שלו מנעה מכך בסופו של דבר), הישג שיא לקבוצה שאף אחד לא ספר בתחילת העונה. צ'רצ'י הוא דריבליסט מצוין שגם רץ מהר למדי, והוא מסוגל להתמודד עם כמה שחקני הגנה במקביל. ניתן לייחס את ההצלחה של טורינו בעיקר לפריצות המהירות של צ'רצ'י קדימה בהתקפות המתפרצות. לצ'רצ'י יש גם בעיטה מצוינת מרחוק, כך שהטיפול המעולה שלו בכדור יכול להסתיים גם בשער מרהיב וגם במסירה לאחד שחקני ההתקפה. בעיקר בגלל יכולות אלה הוא נחשב באצורי כאס הכי משמעותי מהספסל במונדיאל הקרוב.

לסיכום
יורו 2012 הגיע כהפתעה מתוקה לאיטלקים. שלא תבינו לא נכון, באיטליה תמיד יש שאיפות גבוהות להצלחה, אך למרות טורניר מוקדמות מוצלח איש לא ציפה שהאצורי יגיעו עד הגמר, בטורניר שכלל את שתי הפיינליסטיות של המונדיאל הקודם (ספרד והולנד), את גרמניה האדירה ואפילו את אנגליה שסיימה את הטורניר בדרא"פ עם טעם טוב יותר מזה של האיטלקים. לכן, ההצלחה בטורניר עם דגש על הניצחון הענק מול גרמניה, גורמים לשאיפות של האצורי למונדיאל הנוכחי לקפוץ גבוה גבוה. באצורי עדיין מודעים לעובדה שקיימות נבחרות טובות יותר, ובדגש על ברזיל שהמפגש האחרון איתה בגביע הקונפדרציות היה בעייתי ביותר, אך האמונה הכללית בנבחרת גדולה יותר. גם העונה הטובה של מרבית הסגל (היובנטינים, הטורינזים, הפרמאים והרומאים בעיקר) מעודדת במיוחד.
עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שהניצחון האחרון של הנבחרת הגיע בספטמבר 2013, שמאז אנחנו חווים ארבעה תוצאות תיקו והפסד לספרד, ושבאופן כללי טורניר המוקדמות היה לא יותר מבינוני. ההעפלה הייתה מהירה אך הדרך הייתה לא מאוד משכנעת, אם כי ניתן לסייג ולומר שאצל איטליה הדרך כמעט אף פעם לא משכנעת. הבית הקשה שאליו הוגרלה הנבחרת (בין היתר בגלל האנמיות בסוף טורניר המוקדמות) יוצרת לחץ גדול מהרגיל בשלב זה של הטורניר, אך ייתכן והלחץ הזה הוא חיובי. על הנייר, הסגל האיטלקי נראה מבטיח יותר מזה של אנגליה, אורוגוואי ובטח מזה של קוסטה ריקה.
קשה לומר לא לנבחרת שכוללת את שחקני המפתח שתוארו לעיל וגם את שלישיית ההגנה של יובנטוס, את שחקני המפתח של פסז' וגם את כוכבי הליגה המקומית. כל זאת, ביחד עם מאמן כמו פראנדלי, מחייבים הגעה לשלבי הנוקאאוט המאוחרים. פראנדלי כבר הצהיר על הגמר כמטרה העיקרית שלו, ומשם "נראה" לדבריו. היעדר פרשת השחיתות הקבועה מבטיח שלא יהיה הרבה מה לראות...

הערב האחרון של שלב הבתים - ארה"ב מסיימת שנייה בבית למרות הפסד לגרמניה; אלג'יריה גם היא בשמינית הגמר

$
0
0
[​IMG]

13 נבחרות כבר הבטיחו את עלייתן לשלב שמינית הגמר והלילה יינעל שלב הבתים כאשר 7 נבחרות ייחפשו את שלושת הכרטיסים האחרונים לשלב הבא. בבית 7 התחילו להזכיר ספק בצחוק ספק ברצינות את ה"דיל" לכאורה שייסגר בין גרמניה לארה"ב (המאומנת ע"י קלינסמן) על תוצאת תיקו במשחק ביניהן, תוצאה שתעלה את שתי הנבחרות, אבל כמובן שארה"ב תעדיף להתמודד עם נבחרת אחרת מאשר בלגיה ולכן התסריט הזה הוא דמיוני לדעתי. במשחק השני תפגשנה פורטוגל המאכזבת וגאנה הסימפטית, גאשר כל אחת יודעת שרק ניצחון יותיר אותה בתמונה בשאיפה שהמשחק המקביל יסתיים בהכרעה לאחד הצדדים, רצוי בהפרש גדול.

בבית 8 המצב פשוט יותר מאחר ובלגיה כבר עלתה עם 6 נקודות (ו99% מהמקום הראשון) ותתמודד היום מול דרום קוריאה החלשה כאשר תיקו יבטיח לה סופית את המקום הראשון. קוריאה מבחינתה חייבת לנצח ורצוי בהפרש ולקוות שהמשחק בין רוסיה לאלג'יריה יסתיים בתיקו או בהפרש מינימלי לטובת הרוסים. בקיצור, סיכוי אפסי לקוריאנים להעפיל. רוסיה ואלג'יריה יתמודדו על המקום השני כאשר העסק פשוט - תיקו ומעלה מספיק לאלג'יראים המפתיעים, בעוד שחניכיו של קאפלו חייבים לנצח כדי ככל הנראה להבטיח עלייה.

בית 7
19:00 ארה"ב-גרמניה (שידור ישיר בערוץ 1)
19:00 גאנה-פורטוגל (שידור ישיר בערוץ 33)

בית 8
23:00 רוסיה-אלג'יריה (שידור ישיר בערוץ 1)
23:00 בלגיה-דרום קוריאה (שידור ישיר בערוץ 33)

צפייה מהנה ודיון פורה!

San Antonio Spurs win NBA championship 2014

$
0
0
[​IMG]


סוף סוף היא חוזרת - ליגת הכדורסל הטובה בעולם - ליגת ה-NBA.
העונה יהיו לישראל 2 נציגים בליגה - גל מקל בדאלאס, ועומרי כספי ביוסטון. כבר בשבת לפנות בוקר הם יפגשו לדרבי טקסני חם.
למרות ש-ESPN הפסיק את שידורי הליגה, גם העונה נהנה משידורים רבים אחרי שערוץ הספורט רכש את זכויות שידור ה-NBA בישראל.
העונה תפתח מחר עם 3 משחקים, כששניים מהם גדולים במיוחד - האלופה מיאמי תארח את שיקגו, והלייקרס יארחו בדרבי את הקליפרס.
במשחק נוסף, אינדיאנה תארח את אורלנדו.
אחרי 30 שנה ישונה העונה פורמט גמר ה-NBA, ויעבור לשיטת 2-2-1-1-1 במקום 2-3-2.
העונה גם תהיה האחרונה של הקומישינר של הליגה ב-30 שנה האחרונות, דייויד סטרן, שב-1 לפברואר יפרוש ויפנה את מקומו לעוזרו, אדם סילבר.
העונה הסדירה תסתיים ב-16 לאפריל 2014, ושלושה ימים אח"כ יתחיל הפלייאוף.



כתבות מעניינות וסיקורי הקבוצות לקראת העונה:

תקשיבו להם, הם מבינים - מארק שטיין מ-ESPN וכריס שרידן מ-Sheridan Hoops מנתחים את העונה שבפתח.

קח אותו לאט את הזמן: לקראת עונת הבכורה של גל מקל ב-NBA.

לעוף כמו טיל: לקראת העונה של עומרי כספי ביוסטון רוקטס.

סקר הג'נרל מנג'רים ב-NBA: הכל לקראת העונה החדשה.

קווין דוראנט: "לא ישנתי מרוב שרציתי אליפות, לא הייתי אני".

גורטאט עבר לוושינגטון, אוקאפור לפיניקס.

בראיינט ייעדר מהדרבי: "סופרמן לא יכול לרוץ".


מיאמי היט: מי מהמר על תריפיט?

סן אנטוניו ספרס: הגורם האנושי.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר: חייל בודד.

ניו יורק ניקס: ברוכים הבאים לקן הקוקייה.

לוס אנג'לס לייקרס: טלנובלה בע"מ.

שיקגו בולס: הגלדיאטור חוזר לזירה.

לוס אנג'לס קליפרס: אז מה נשמע, דוק?

בוסטון סלטיקס: לקום מההריסות.

ברוקלין נטס: מה שלא הולך בכסף, הולך ביותר כסף.

ממפיס גריזליס: תכבו ותדליקו מחדש.

דנבר נאגטס: שואו ביזנס.

דאלאס מאבריקס: פתרון לא הכי מבריק.

יוסטון רוקטס: הספירה לאחור החלה.

ניו אורלינס פליקנס: משחק ילדים.

קליבלנד קאבלירס: רק שהכוכבים יסתדרו בשמיים.

גולדן סטייט: לחצות את הגשר.

סקרמנטו קינגס: זה ייגמר בוועדת חקירה ממלכתית.

פורטלנד טרייל בלייזרס: שוק האון.

פיניקס סאנס: רצים לשום מקום.

מינסוטה טימברוולבס: להסיר את הקללה.

יוטה ג’אז: כאבי גדילה.

שארלוט בובקאטס: רצים בצעדים קטנים.

אטלנטה הוקס: כאן מזיעים בכיף.

טורונטו ראפטורס: מסודרים.

פילדלפיה 76': בין בושה לחרפה.

אינדיאנה פייסרס: המרד הגדול.

מילווקי באקס: מסובבים את הרולטה מחדש.

דטרויט פיסטונס: ואף על פי כן נוע תנוע.

אורלנדו מג’יק: מחפשים את שיקוי הקסם.

וושינגטון וויזארדס: לשבור את הקיר.


שתהיה עונה מהנה ודיון פורה לכולנו :sm_icon_thumright:

Viewing all 43721 articles
Browse latest View live